×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות ל׳:גמרא
;?!
אָ
אִי נָמֵי לְשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. אָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין אאֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אָמַר רַב הוּנָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן באֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {שמות י״ח:י״ג} וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם וַיַּעֲמוֹד הָעָם. ל״אלִישָּׁנָא אַחֲרִינָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דְּהָא עֵדִים כִּגְמַר דִּין דָּמוּ וּכְתִיב בְּהוּ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. דְּבֵיתְהוּ דְּרַב הוּנָא הֲוָה לַהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר הֵיכִי נַעֲבֵיד אִי אֵיקוּם מִקַּמַּהּ מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ דְּבַעַל דִּינָא לָא אֵיקוּם מִקַּמַּהּ אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר א״לאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ צֵא וְאַפְרַח עֲלַי בַּר אֲוָּוזָא וּשְׁדִי עִלָּוַואי וְאֵיקוּם. וְהָאָמַר מָר מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִים בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה גדְּיָתֵיב כְּמַאן דְּשָׁרֵי מְסָאנֵיהּ וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי מוֹתְבִינַן לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וּלְעַם הָאָרֶץ נָמֵי אָמְרִינַן לֵיהּ תִּיב וְאִי קָאֵי לֵית לַן בַּהּ. רַב בַּר שֵׁרֵבְיָא הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתֵיב נָמֵי לְבַעַל דִּינֵיהּ אֲתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִינָא בְּטַשׁ בֵּיהּ וְאוֹקְמֵיהּ לְעַם הָאָרֶץ וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא תִּיב הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ אָמַר רַב פָּפָּא מֵימָר אָמַר אִיהוּ הָא אוֹתְבַן שְׁלִיחָא הוּא דְּלָא מִפַּיַּיס מִינַּאי. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא ההַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לָא לִיקְדּוֹם צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְלִיתֵּיב מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמַאן דְּסָדַר לֵיהּ לְדִינֵיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ ואֲבָל קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ לֵית לַן בַּהּ מֵימָר אָמַר בְּעִידָּנֵיהּ טְרִיד. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא זהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּיָדַע בְּסָהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַל לְבֵי דַיָּינָא דְּזוּטַר מִינֵּיהּ לְאַסְהוֹדֵי קַמֵּיהּ לָא לֵיזִיל אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא חמָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בְּמָמוֹנָא טאֲבָל בְּאִיסּוּרָא {משלי כ״א:ל׳} אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳ יכׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה׳ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרַב.: רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סָהֲדוּתָא לְמָר זוּטְרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר כאוֹתְבִינְהוּ לְכוּלְּהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וְהָאָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה א״לאֲמַר לֵיהּ הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. (סִימָן סָנֵיגָרוֹן בּוּר גְּזֵלַת מִרְמָה). ת״רתָּנוּ רַבָּנַן למִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנִיגָרוֹן לִדְבָרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות כ״ג:ז׳} מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק מוּמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. נמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן סוְכֵן עֵד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. עמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרוּמֶּה שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִין אֶחְתְּכֶנּוּ וִיהֵאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
כל שהדיין יכול להראות כבוד לתלמיד חכם או לאשת חבר בכדי שאין האחר מכיר בדבר עד שיסתתמו טענותיו הרי זה עושה מעשה היה באחד מן הגדולים שבאה אשת חבר לפניו לדין ובשעת גמר דין שהיתה היא צריכה לעמוד היה פוסח אם יעמוד מלפניה שמא יסתתמו טענותיו של בעל דינה ואע״פ ששעת גמר דין היה מ״מ הרי עדין בידו לטעון ואם לא יעמוד יזלזל בכבוד אשת חבר וצוה לשלוחו שיפריח את העוף עליו עד שיהא נראה כעומד מפני טיסת העוף ואחר שעמד עמד ולמדת שכל שרצה לכבד בעלי הדין בשעת גמר דין ולהיות עומד עמהם אע״פ שאמרו בעל דין בעמידה ודיין בישיבה דכתי׳ וישב משה וכו׳ אם רצה לעמוד עמהם כאדם הרוצה להתיר קשרי מנעלו עושה וכן כל כיוצא בזה: דברים אלו ואזהרות אלו לא נאמרו אלא אצל הדיין אבל שלוחי בית דין שבאו לכבד את התלמיד או בן המעלה אין קפדין בכך שאין טענות בעל דין מסתתמות אלא מצד הדיין ומ״מ ראוי להם שלא להרבות בכך: תלמיד חכם היודע לחברו בעדות והוא מזדקק בכך לילך אצל פחות ממנו אם לא רצה למחול על כבודו ולילך אין הכרח בכך לחלל כבודו בשביל אחרים וכענין מה שאמרו באבדה מצא שק או קפה אם אין דרכו ליטול אם היה שלו לא יטול ודוקא בדברים שבממון אבל בדברים של איסור אין חכמה ואין תבונה לנגד י״י כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ודיני נפשות ומכות בכלל איסורין הם ומזקיקין אותו כמו שביארנו בסנהדרין: אע״פ שרוב דברים שכתבנו יצאו לנו מן המקרא שכתבנו ר״ל בצדק תשפוט עמיתך יש בו סרך רמז לדבר אחר והוא שלעולם יהא אדם דן את חברו לכף זכות בפעלה שיש לדון בה בשתי דרכים ואין הכרע באחת מהן אלא מצד האומד וכן שיוצאה מבן אדם שאין הכרעה אצלנו בענינו אם רשע אם צדיק הא כל שהפעולה מכרחת לצד אחד במי שאין לנו הכרעה בענינו דנין אחר הכרע הפעולה ואם יש לנו בבעליה ידיעה בענינו דנין אחר הנהגתו ואפי׳ היה בפעולה הוראה להפך הדברים כמו שכתבנו בילדותנו בחבור התשובה: אף זה שאמרה תורה בענין הדין מדבר שקר תרחק הרבה דברים למדין ממנו לענין הדין היה לתלמיד חכם דין עם עם הארץ לא יבא התלמיד לפני הדיין תחלה מפני שנראה כרוצה להטעים לו דבריו ואם היה הדיין רבו ויש לו עתים קבועים לפניו וזו העת הוא מן השעות הקבועות לו עמו נכנס ואין בכך כלום: ראה הדיין שיצאה שגגה מפיו והכיר בשגגתו לא יעשה לה סניגור ר״ל שיחזקנה בראיות ובפלפולין אלא יחזור למה שלבו נוטה שהוא אמת וכן לא יושיב הדיין תלמיד בור לפניו שנ׳ מדבר שקר תרחק: ומנין לדיין שהיה יודע בחברו שהוא גזלן או פסול לדין וכן עד שיודע בחברו שהוא גזלן שלא יצטרף עמו שנ׳ מדבר שקר תרחק: מנין לדיין שהיה יודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל ועדים מעידים לפני אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים אלא שיסלק עצמו ממנו ת״ל מדבר שקר תרחק ולא סוף דבר יודע שכן בודאי אלא כל שהוא מכיר בראיות הטענות או ברמאות הבעל דין ומ״מ אין לו להעביר עליו את דינו ולהטותו מתוך רמאותו שאין לו לסמוך כל כך על דעתו ולא אמרו קיים לית ביה מילתא היא אלא בסמך עד אחד שיודע בו שאינו משקר לו כמו שיתבאר בכתובות (פ״ה.) בע״ה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144