×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין פ״ט.גמרא
;?!
אָ
דְּקֶשֶׁר הָעֶלְיוֹן דְּאוֹרָיְיתָא גָּרוּעַ וְעוֹמֵד. אִי הָכִי תְּפִילִּין נָמֵי אִי עֲבַיד אַרְבְּעָה בָּתֵּי וְאַיְיתִי אַחֲרִינָא וְאַנַּח גַּבַּיְיהוּ הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְאִי עֲבַיד חַמְשָׁה בָּתֵּי גָּרוּעַ וְעוֹמֵד הוּא הָאָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא אבַּיִת חִיצוֹן שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָאֲוִיר פָּסוּל.: מתני׳מַתְנִיתִין: באֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ז:י״ג} וְכׇל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד דִּבְרֵי ר׳רַבִּי עֲקִיבָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִין בְּכׇל הַמְּקוֹמוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי מִתְחַיֵּיב מִיתָה בְּבֵית דִּין.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לב״דלְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְכׇל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְכִי נֶאֱמַר יִרְאוּ וְיִירָאוּ וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ לָמָּה מְעַנִּין דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין בְּכׇל מָקוֹם אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַיֵּיב מִיתָה בְּבֵית דִּין. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַרְבָּעָה צְרִיכִין הַכְרָזָה גהַמֵּסִית דוּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הוְזָקֵן מַמְרֵא ווְעֵדִים זוֹמְמִין בְּכוּלְּהוּ כְּתִיב בְּהוּ וְכׇל הָעָם וְכׇל יִשְׂרָאֵל בְּעֵדִים זוֹמְמִין כְּתִיב והנשארי׳וְהַנִּשְׁאָרִים דְּלָא כּוּלֵּי עָלְמָא חֲזוּ לְסָהֲדוּתָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: נְבִיא הַשֶּׁקֶר זהַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ מִיתָתוֹ בִּידֵי אָדָם. אֲבָל חהַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ טוְהַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא יוְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ מִיתָתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ח:י״ט} אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה1 וְאוֹמֵר כָּךְ אָמְרָה עֲבוֹדָה זָרָה2 אפי׳אֲפִילּוּ כִּוֵּון אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר. להַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה הַבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק. וְזוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ משֶׁכׇּל הַמּוּזַמִּין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה נחוּץ מִזּוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם וּשְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה3 מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ וְהַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם. מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר קְרָא {דברים י״ח:כ׳} אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וַאֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו הָא לַחֲבֵירוֹ צִוִּיתִיו זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים זֶה הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה4 וּכְתִיב וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְכׇל מִיתָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ וְהַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם. דִּכְתִיב {דברים י״ח:י״ט} וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע קְרִי בֵּיהּ לֹא יַשְׁמִיעַ וּקְרִי בֵּיהּ לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי וּכְתִיב אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם.: הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע.: כְּגוֹן צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה דִּכְתִיב {דברי הימים ב י״ח:י׳} וַיַּעַשׂ לוֹ צדקיה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל מַאי הֲוָה לֵיהּ למיעבד רוּחַ נָבוֹת אַטְעִיתֵיהּ דִּכְתִיב {מלכים א כ״ב:כ׳} וַיֹּאמֶר ה׳ מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפּוֹל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה׳ וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. אָמַר רַב יְהוּדָה מַאי צֵא צֵא מִמְּחִיצָתִי מַאי רוּחַ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק כִּדְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק סִיגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִין בְּסִיגְנוֹן אֶחָד. עוֹבַדְיָה אָמַר {עובדיה א׳:ג׳} זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ יִרְמְיָה אָמַר {ירמיהו מ״ט:ט״ז} תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אוֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ וְהָנֵי מִדְּקָאָמְרִי כּוּלְּהוּ כַּהֲדָדֵי שְׁמַע מִינַּהּ לָא כְּלוּם קָאָמְרִי. דִּילְמָא לָא הֲוָה יָדַע לֵיהּ לְהָא דְּרַבִּי יִצְחָק יְהוֹשָׁפָט הֲוָה הָתָם וְקָאָמַר לְהוּ דִּכְתִיב {מלכים א כ״ב:ז׳} וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא (עוֹד לַה׳) אֲמַר לֵיהּ הָא אִיכָּא כֹּל הָנֵי אֲמַר לֵיהּ כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא סִיגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִיגְנוֹן אֶחָד.. הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ כְּגוֹן חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר דְּקָאֵי יִרְמְיָה בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן וְקָאָמַר {ירמיהו מ״ט:א׳-ל״ה} כֹּה אָמַר ה׳ [צְבָאוֹת] הִנְנִי שׁוֹבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם נָשָׂא חֲנַנְיָה ק״וקַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ מָה עֵילָם שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לַעֲזוֹר אֶת בָּבֶל אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנְנִי שׁוֹבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם כַּשְׂדִּים עַצְמָן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֲתָא אִיהוּ בְּשׁוּק הַתַּחְתּוֹן אֲמַר {ירמיהו כ״ח:ב׳-ט״ז} כֹּה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ שָׁבַרְתִּי אֶת עול מֶלֶךְ בָּבֶל. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי הַאי לַחֲבֵירוֹ נָמֵי לֹא נֶאֱמַר א״לאֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיתְיְהִיב ק״וקַל וָחוֹמֶר לְמִידְרַשׁ כְּמַאן דְּאִיתְּמַר לֵיהּ דָּמֵי הוּא נִיהוּ דְּלֹא נֶאֱמַר לוֹ. הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה5 כְּגוֹן נְבִיאֵי הַבַּעַל. הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ כְּגוֹן יוֹנָה בֶּן אֲמִיתַּי וְהַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא כְּגוֹןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
המשנה החמישית והכונה לבאר בה ענין נביא השקר וענין המתנבא בשם ע״ז ואמר נביא השקר שאמרו עליו שהוא בחנק הוא המתנבא מה שלא שמע ר״ל שלא נאמר לא לו ולא לאחר או מה שלא נאמר לו אפילו נאמר לחבירו שכל שעושה עצמו נביא ואינו נביא הוא בחנק אבל הכובש את נבואתו ואינו רוצה לאמרה כגון יונה בן אמיתי והמותר על דברי נביא ר״ל שבז לדבריו ואינו רוצה לעשות מה שהוא מצוהו כגון אותו שאמר לו מיכה הכני נא בדבר י״י וימאן האיש להכותו וכתיב ביה יען לא שמעת בקול י״י הנך הולך מאתי והכך האריה ונביא שעבר על דברי עצמו כגון עידוא הנביא שנאמר כי כן צוה י״י לי לאמור לא תאכל לחם ולא תשתה מים וכתיב ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי לאמר השבהו אל ביתך ויאכל לחם וישתה מים כחש לו וישב אתו ויאכל לחם וכתיב וילך וימצאהו אריה וגו׳ כל אלו השלשה מיתתן בידי שמים: המתנבא בשם ע״ז והוא שאומר כך אמרה לי ע״ז פלונית או כוכב פלוני כגון נביאי הבעל אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור הואיל ובשם ע״ז אמרה הרי הוא בחנק נמצאו מתנבא מה שלא שמע או מה שלא נאמר לו אפילו נאמר לחברו והמתנבא בשם ע״ז מיתתם בידי אדם שנאמר אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי זה המתנבא מה שלא שמע את אשר לא צויתיו הא לחברו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר לו ואשר ידבר בשם אלהים אחרים זה המתנבא בשם ע״ז וכתיב ומת הנביא ההוא וכל אלו צריכים התראה:
זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
כבר ביארנו שהמתנבא מה שלא שמע ענינו שלא נאמר בנבואה לא לו ולא לאחרים ואפילו היה הענין בא מצד עונש למי שנתנבאו לו ואף צד מראה מתערבת בכח דמיונו כדי להטעותו הואיל ויש שם צד שהיה לו להרגיש בנבואתו שאינה נבואה על צד אמתי והוא מתנבא בה חייב מיתה הרי צדקיה בן כנענה ושאר חבריו נבאו לאחאב שינצח את ארם והרי סופר שהיה שם סיבה אלהית כדי להפילו בידו שנאמר ויאמר י״י מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ר״ל מי יעיר רצונו בכך ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו וכו׳ אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ואמרו זה רוחו של נבות כלומר שאותו עון חייבוהו כליה והוא היה סיבת הערת רצונו לילך שם באמצעיות נביאיו בהשגחת משפטי ישרו יתברך לפקוד עליו כדרכיו אעפ״כ היה לו לדקדק שאין הנביאים מתנבאים בלשון אחד אפילו במה שנבואתם סיגנון אחד כגון עובדיה וירמיה בנבואת אדום מ״מ הלשון משתנה ואלו כתב בהם כל הנביאים פה אחד טוב ופה אחד פירושו בדבור אחד ר״ל בנסח אחד:
אע״פ שהמתנבא מה שלא נאמר לו בחנק יש צדדין שנביא האמת יכול להתנבא בדבר אע״פ שלא נאמר לו אותו דבר בפרט הואיל ונאמר לו דבר אחר שהוא יכול לדרוש ממנה לעצמו קל וחומר על זה הרי שירמיה מתנבא כה אמר י״י הנני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם והרי סיבת קללתם על שבאו לעזור את הכשדים אף הוא היה יכול מכח נבואה זו להתנבא על הכשדים שאם על העוזרים מתעוררת נבואה אלהית עליו כל שכן על האויבים עצמם והוא הענין שנכשל בו חנניה בן עזור כששמע שירמיה היה מתנבא על העוזרים נשא קל וחומר בעצמו והתנבא על הכשדים ואמר כה אמר י״י שברתי את עול מלך בבל והרי שנתנבא מה שלא נאמר לו אלא שנאמר לחברו מכח מדרש קל וחומר:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×