×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י״א.גמרא
;?!
אָ
שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים (הֵן עוֹשִׂין) דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין וְלָא קָא גָזַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ אָמַר רָבָא שָׁאנֵי חָדָשׁ מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּ לוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קִטּוּף הוּא זָכוּר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תִּינַח בִּשְׁעַת קְטִיפָה טְחִינָה וְהַרְקָדָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר הָא לָא קַשְׁיָא טְחִינָה בְּרִחְיָא דְיָד הַרְקָדָה ע״געַל גַּבֵּי נָפָה. אֶלָּא הָא דִּתְנַן קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִים וְשֶׁבַּעֲמָקִים אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין וְאוֹקִימְנָא כְּרַבִּי יְהוּדָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי חָדָשׁ בָּדֵיל מִינֵּיהּ חָמֵץ לָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ. אָמַר רָבָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא. דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא כִּדְשַׁנִּינַן דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא הוּא עַצְמוֹ מְחַזֵּר עָלָיו לְשׂוֹרְפוֹ מֵיכַל קָאָכֵיל מִינֵּיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא קֶמַח וְקָלִי תְּנַן. הָא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא הָתִינַח מִקָּלִי וְאֵילָךְ מֵעִיקָּרָא עַד קָלִי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. וכ״תוְכִי תֵּימָא עַל יְדֵי קִיטּוּף כִּדְרָבָא אֶלָּא קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין וְשֶׁבָּעֲמָקִים וְאוֹקִימְנָא כְּרַבִּי יְהוּדָה מא״למַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא. וְכׇל הֵיכָא דְּלָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ מִי גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה. וְהָתְנַן אלֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת ואפי׳וַאֲפִילּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר הָתָם מִשּׁוּם חוּמְרָא דְּשַׁבָּת מִבְדָּל בְּדִילִי. וּרְמִי דְּשַׁבָּת אַשַּׁבָּת דְּתַנְיָא חֶבֶל דְּלִי שֶׁנִּפְסַק לֹא יְהֵא קוֹשְׁרוֹ אֶלָּא עוֹנְבוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹרֵךְ עָלָיו פּוּנְדָּא אוֹ פָּסִקְיָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַנְבֶנּוּ. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן מִיחַלַּף עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה לָא מִיחַלַּף. דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו מִשּׁוּם דְּגָזַר עֲנִיבָה אַטּוּ קְשִׁירָה אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר עֲנִיבָה גּוּפַהּ קְשִׁירָה הִיא. וְרָמֵי רַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן דִּתְנַן בקוֹשְׁרִין דְּלִי בְּפָסִקְיָא אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר חֶבֶל דְּמַאי אִילֵּימָא חֶבֶל דְּעָלְמָא וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּימָא הוּא דְּוַדַּאי אָתֵי לְבַטּוֹלֵי. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּגַרְדִּי. וּגְזַרוּ רַבָּנַן חֶבֶל דְּגַרְדִּי אַטּוּ חֶבֶל דְּעָלְמָא אִין חֶבֶל בְּחֶבֶל מִיחַלַּף עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה לָא מִיחַלְּפָא. וְכׇל הֵיכָא דְּבָדֵיל מִינֵּיהּ לָא גָּזַר רַבִּי יהוד׳יְהוּדָה וְהָתַנְיָא בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם אפי׳אֲפִילּוּ הוּא מֵת אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָּם דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים גיַקִּיז וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָטִיל בּוֹ מוּם הָתָם מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אסור לקצור בארץ ישראל מין מחמשת המינין שבתבואה קודם לקצירת העומר שהרי אמרה תורה על העומר ראשית קצירכם ולא סוף דבר קצירה גמורה אלא אפילו קטיפת מלילות מן הקרקע שלא מגזרת אכילה נאסר עד שנאמר ששינויו מזכירו ושיהא מותר בקטיפה וכן כשיטחננו וירקדנו שיעשה הכל בשינוי כגון טחינה ברחים של יד והרקדה על גבי נפה אלא גזרת התורה היא ואף בשנוי אסור ומ״מ לא נאסר אלא במקומות הראויים להביא עומר מהם אבל מקומות שאין ראוים להביא עומר מהם מתוך שאין תבואה שלהם יפה כגון בית השלחים ובית העמקים מותר לקצור לפני העומר אף בלא שינוי אחר שיש שם חשש פסידא אבל לא יגדוש שאין בזה שום פסידא: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת טיפה טיפה בתוך הנר כדי שיתקיים הנר זמן כששמנה מתחסר והולך שמתוך שהוא כלי אחר מובדל מן הנר עצמו אינו נותן אל לבו ושמא ישתמש בו ומאחר שהקצהו לכך כבר בטלו לשם ונמצא עכשו גורם כבוי בתשמישו ואפי׳ היתה אותה שפופרת של חרס שהוא מאוס והיה לנו לומר שמיאוסו ירחיקהו מלהשתמש אעפ״כ אסור וכבר ביארנוה בשני של שבת במשנה השלישית: העניבה מותרת בשבת כמו שיתבאר במקומו ומתוך כך חבל דלי שנפסק עונבו וכל שכן שכורך עליו פונדא ר״ל חוט של משיחה או פסיקייא ר״ל חתיכת בגד ואין גוזרין מעניבה לקשירה שאין עניבה מתחלפת בקשירה ומ״מ קושרין דלי בפסיקייא שהרי אינה של קיימא שהרי יתירנו לאלתר אחר שידלה אבל לא בחבל שכך הוא דרכו ונמצא מבטלו אצל הדלי ונעשה קשר של קיימא ומ״מ בחבל של גרדי שהוא צריך לו ואין דרכו ליבטל שם וכן שאינו ראוי כל כך למלוי מותר שאין זה קשר של קיימא וכבר כתבנוה במסכת שבת פרק אלו קשרים: הבכור אסור להטיל בו מום כדי שיאכל במומו ולא סוף דבר להטיל אלא אפי׳ לגרום וכל שהטיל או שגרם קונסין אותו ואינו נשחט על אותו מום עד שיפול בו מום אחר בכור שאחזו דם ומתירא שמא ימות הרי זה מקיזו אף במקום שהקזתו עושה מום בודאי ובלבד שלא יהא מתכוון וכל שלא נתכון למום אע״פ שנעשה מום על ידה כגון פגימת שפה או אוזן או חתיכת עצם הרי זה נשחט עליו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144