Meiri Nedarim 29a – מאירי נדרים כט.‏ – Shas HaMeforash

א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה וּמָה אִילּוּ אָמַר לְאִשָּׁה הַיּוֹם אַתְּ אִשְׁתִּי וּלְמָחָר אִי אַתְּ אִשְׁתִּי מִי נָפְקָא בְּלָא גֵּט. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא מִי קָא מְדַמֵּית קְדוּשַּׁת דָּמִים לִקְדוּשַּׁת הַגּוּף קְדוּשַּׁת דָּמִים פָּקְעָה בִּכְדֵי קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי וְהָתַנְיָא ^אשׁוֹר זֶה עוֹלָה כׇּל ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם וּלְאַחַר ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים כׇּל ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה לְאַחַר ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים אַמַּאי קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ וּפָקְעָה בִּכְדִי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן ^בדְּאָמַר לִדְמֵי. אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא לְאַחַר ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה וּמֵעַכְשָׁיו שְׁלָמִים אא״באִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲדָא בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף וַחֲדָא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט״ו:ז׳

^ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט״ו:ז׳

האומר לאשה הרי את מקודשת לי היום ולמחר אי את אשתי הרי זו מקודשת לעולם ר״ל שאף למחר לא הופקעו הקדושין מאליהם אלא אם בא למחר להפקיע עצמו ממנה צריכה גט שהקדושין מאחר שהן חלים אין להם הפסק ובאחרון של גטין שאלו במגרש שאמר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי ופסקנו בה לדעת קצת כיון דפסקה פסקה כלומר ומגורשת לעולם שמאחר שחל הגט אין לו הפסק וזו נמשכת לחבירתה שבכאן אלא שיש פוסקים שאינה מגורשת כלל ואף זה אפשר לישבה עם זו ויראה טעם הדבר שהאשה קנין הגוף הוא וכל שקדשה לזמן אינו אלא קנין פירות ונמצא שאין קנינה כלום אם כן מאחר שהקנין חל לגמרי הוא חל ובגירושין כל ששיירה לאחר זמן לעצמו הרי אין לשני בה אלא פירות ואחר שכן הואיל ולא נפקע קנינו לגמרי לא נפקע לכלום ואינה מגורשת: מי שאמר שור זה עולה כל שלושים יום פירשו בתלמוד המערב במסכת קדושין פרק שלישי שלאחר שלשים יום יצאה לחולין מאליה הרי את מקודשת שלשים הרי היא מקודשת לעולם מה בין הקדש מה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט והיכן מצינו הקדש יוצא בלא פדיון במקדיש שדה מקנה ומכל מקום בסוגיא זו יראה שאינה יוצאת בלא פדיון ולא סוף דבר בשהקדישה שלשים יום לבד שכוונתו להיות יוצאה לחולין אלא אף בשכונתו להקדש אחר ר״ל שאמר כל שלשים תהא עולה ולאחר שלשים תהא שלמים לא אמר כלום והרי היא עולה ואפי׳ מקדושה קלה לקדושה חמורה כגון כל שלשים יום תהא שלמים ואחריהן עולה שהיא שלמים אף לאחר שלשים ומכל מקום אם אמר לדמים כגון שאמר דמי שור זה עולה כל שלשים ואחריהן שלמים או דמי שור זה שלמים כל שלשים ואחריהן עולה דבריו קיימין ואם הקריב דמיה הן תוך שלשים הן לאחר שלשים יעשה כפי נדרו והוא הדין שאם לא אמר ואחריהן כך שיוצאה לחולין לאחר שלשים מאליה וזו נמשכת לדעת עולא מכל מקום בגמרא הקשו ממנה לבר פדא שהיה אומר קדושת דמים לא פקעא בכדי ואף הוא קשה לדעת הפוסקים כבר פדא אלא שרב פפא תירצה לדעתו הכי קאמר אם לא אמר מעכשו שלמים לאחר שלשים הויא עולה ור״ל וכל הבריתא מתפרשת בדרך זה ורישא קאמר האומר שור זה עולה כל ל׳ יום ולאחר שלשים יום שלמים הרי זה עולה דקדושה לא פקעא וכן אפילו אמר כל שלשים יום שלמים ואחריהן עולה הרי זו שלמים שאף קדושת דמים לא פקעא אבל אם לא אמר מעכשו עולה אלא שאמר לאחר שלשים יום תהא שלמים לאחר שלשים נעשית שלמים וכן אם לא אמר מעכשו שלמים אלא שאמר לאחר שלשים יום תהא עולה לאחר שלשים יום נעשית עולה ואינו יכול לחזור תוך שלשים יום הא כל שאמר כל שלשים יום עולה או שלמים אינה יוצאת מקדושתה הראשונה ואפי׳ אמר לדמים שאף קדושת דמים אינה נפקעת וכשמוכרה מקריב מן הדמים כהקדש הראשון וכבר פדא ואף גדולי המפרשים פסקוה כן בהגהותיהם והביאו ראיה ממה שאמרו הקדיש זכר לדמיו הוא עצמו יקרב עולה אלמא כי אמר לדמי נמי קדוש קדושת הגוף ואף אנו נאמר שאף קדושת דמים אינה נפקעת:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון