גמרא
פירוש
יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה.
אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בית הכנסת שאמרו שאפשר למכרה דוקא בית הכנסת של כפרים שהיא נדונת כשל יחידים אבל של כרכים שכל העולם חוזרין ובאין לשם והיא מוקדשת על דעת כלם אי איפשר למכרה בשום פנים ר״ל אפי׳ על דעת עלוי ואפי׳ על ידי שבעה טובי העיר ובמעמד אנשי העיר ואע״פ שלא נעשית אלא מדמי אותו הכרך שמאחר שהוקדשה זכו בה כלם ואין מעמד אנשי העיר וטובי העיר מועיל בביטול זכות בני העולם ואף על דעת עלוי הא של כפרי׳ שלא הוקדשה אלא לעצמם רשאין למכרה בעילוי וטובי העיר רשאין למכרה במעמד אנשי העיר אף לדברי חול כמו שיתבאר ומ״מ יראה לי שאם נתנו הצבור לכל אחד מקום לפי מה שהוציא בבניינה הרי היא כשל כפרים שהרי לא הוקדשה לגמרי הואיל ויש לכל המקומות בעלים לפי הוצאתם ומ״מ אם אינו כרך גמור ואין בה יוצא ובא מצד מעלת העיר אלא שיש שם חכם שקובע לשם ועל ידי פרקו מתקבצין שם מכנפות הארץ הואיל ולא ממעלת העיר הם באי׳ אלא מצד קביעות אותו פרק הרי זו נמכרת על דעת אותו חכם עם שאר בני העיר בני אומנות אחת או שאר יחידים שעשו להם בית הכנסת אף בכרכים רשאין למכרה לכל מה שירצו והוא מה שאמרו מעשה היה בבית הכנסת של טרסיים שהיה בירושלם ומכרוהו לרבי אלעזר בן עזריה ועשה בו כל צרכו לא נאסר הדבר בבית הכנסת של כרכין אלא בבית הכנסת הכללית שבה שהיא מוקדשת על דעת הכל:
בתי כנסיות ובתי מדרשות וכל מקום המקודש ואין צריך לומר בית המקדש אין מטמאין בנגעים ויש מי שפסק כן אף בירושלם והוא על דעת האומרים ירושלים לא נתחלקה לשבטים ואם כן אינה בכלל אחוזתכם וכן אין כאן ובא אשר לו הבית ועל דעת זו אמרו בעולי רגלים שאין משכירין להם בתים אלא שעורות קדשים קלים שהם לבעלים בעלי אושפיזן נוטלין אותן דרך כלל אמרו מדרך כלל המוסר אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה:
בית הכנסת של כפרים שביארנו במשנה שאינה נמכרת אלא על מנת שיהיו מעלין בדמיה דווקא שמכרוה שבעה טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר ומן הסתם כל שמצד עלוי מתרצים הם להם הא כל שאינו בעלוי מסתמא לא נתרצו וכן הדין אם מכרוה אנשי העיר שלא בברירת טובי העיר אבל אם מכרוה שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר יצאה לחולין אפי׳ מכרו אותה על מנת להוריד את דמיה לקדושה קלה ואפי׳ להוציאם לדברי חול וכן יצאה קדושת הבית לחולין ביד הלוקח לכל מיני תשמיש שעל דעת כן הקדישוה ובשלהם נסכמו ומה שאמרו למשתי ביה שכרא משמש לשתיהן אם להוציא הדמים בכך והוא לשון הבאי כלומר לאיזה דבר שירצו אף לדברים קלים אם שישתו השכר בבית הכנסת עצמה הואיל ויצאה לחולין בכך ומתוך כך יש גורסין למשתי בהו ויש גורסין למשתי ביה והכל אמת ושמא תאמר ובעלוי מיהא מה צורך אף לטובי העיר או לכלל אנשי העיר ימכר׳ מי שירצה אין זה כלום שכל שבצבור אין מכירת כל מי שירצה מכירה אלא או טובי העיר או כלל אנשיה וכל שמכרוה אלו בלא אלו צריך עלוי וכל שמכרוה טובי העיר במעמד ההמון מכירתם מכירה אף לדברים קלים וזהו שאמרו רבינא הוה ליה ההוא תילא דבי כנישתא בארעא ובעא למיזרעה ואמר ליה זיל זבנא משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר מפני שהיה הוא סבור הואיל וחרב היה וכמו שקראה תילא שיהא די בו במעמד טובי העיר בלא מעמד אנשי העיר ולמדו שצריך הוא אף למעמד אנשי העיר:
ומ״מ אפי׳ כשנמכרת על יד טובי העיר במעמד אנשי העיר צריך להתנות בה שלא להשתמש בה בתשמיש מכוער כגון מרחץ ובורסקי ובית הטבילה ובית המים ואח״כ הלוקח יעשה מה שירצה ויש בזו חולקין לומר שאין לך דבר שעומד בפני מכירת טובי העיר במעמד אנשי העיר וכן דעת גדולי המחברים כמו שיתבאר למטה:
שבעה טובי העיר שאמרנו הם אותם שרגילין לעשות כל צרכי צבור בלא מנוי והוא שאמרו עליהם בתלמוד המערב שבעה מבני העיר ככל העיר שלשה מבית הכנסת ככל הכנסת ומ״מ אם נתמנה על כך וקבלוהו הצבור עליהם הרי הוא כשבעה וכן התבאר בתלמוד המערב ונוסח דבריהם במה אנן קיימין אם בקבלו עליהם אפי׳ אחד אי בלא קבלוהו עליהם אפי׳ כמה כינן קיימין בסתם ומ״מ י״מ אם קבלו שנתרצו בדבר אחר שידעו המכירה ואם לא קבלו שמיחו בדבר ובסתם כגון ששתקו ואין הדברים נראין:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush