גמרא
פירוש
פָּחוֹת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
חצר הפחותה מארבע שביארנו שאין שופכין בתוכה אלא בעוקה דוקא בימות החמה שאין חצרו מטנפת והוא רוצה שיצאו מימיו לחוץ אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע שמאחר שהחצר מלוכלכת בעצמה מצד הגשמים אינו חושש להוציאם לחוץ ומאחר שאינו קפיד על יציאתם אף הוא רוצה שיבלעו במקומן ומתכוין בכל כחו לכך ואין לחוש שיגרום להוציאם מכחו וא״ת שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים ויחשבו שמכחו ובכונתם הם באים ויבאו להקל כבר הם יודעים שסתם צנורות מקלחין הם בימות הגשמים מתמציתן של גשמים ואע״פ שהשופכין הנמאסים מיהא הנשפכין דרך הביב אף בימות החמה אדם רוצה שיבלעו במקומם דרך שטח הביב ואעפ״כ נאסרו אא״כ הוא קמור על הדרך שהתבאר בזו איסורה שמא יאמרו צנורו מקלח ר״ל ביב שלו וסבורים הם שמכחו הוא ובכונתו אבל בחצר ובימות הגשמים סבורים הם שתמצית גשמים הוא ומ״מ אף בביב בימות הגשמים מותר שאף זו יש לתלותו בתמצית הגשמים העוברים דרך שם וי״מ בסוגיא זו שאינה חוזרת אלא על הביב ולדעת חכמים שאמרו לא ישפוך על פי הביב אבל בחצר אסור אף בימות הגשמים ומביאים ראיה ממה שלא סדרוה בעלי הגמרא אלא אחר משנת וחכמים אומרים אפי׳ גג וכו׳ ואין הדברים כלום שלא שימרוה עד כאן אלא ללמד שעל הכל היא חוזרת ובביב מיהא אין אנו צריכים לה שהלכה כר׳ אליעזר בן יעקב:
ממה שכתבנו למדת שזה שאמרו בשם רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזקת סאתים נותנין לו סאתים ר״ל להשתמש בה בכדי סאתים ואם מחזקת סאה נותנין לו רשות להשתמש בסאה אין הלכה כן אלא כאביי שאמר הילכך אפי׳ כור ואפי׳ כורים כלומר מכיון שאף אתה סובר טעמים אלו הכל מותר ואפי׳ באין שם עוקה כלך כלומר אחר שבימות הגשמים אי אתה חושש לקלקול חצרות ולא לגזרת צנורו של פלוני מקלח מים בימות הגשמים מיהא אפי׳ כור או כורים אפי׳ בלא שום עוקה וכן מה שאמר בימות התמה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה אין נותנין לה כל עיקר אין הלכה כן שאף בימות החמה אם מחזקת סאתים נותנין לה אפי׳ כור או כורים וכמו שאמרו אחת לי עוקה וכו׳ אע״פ שנתמלאו מים מערב שבת וכו׳ וסתמא נאמרה אפי׳ בימות החמה שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין והם תקנוה על רוב תשמישן של בני אדם שהוא בסאתים ולא הפליגו בין למרבה בין לממעיט אבל אם אינה מחזקת אלא סאה אין נותנין לה כל עיקר מגזרת שמא יבא להשתמש בסאתים שהוא רוב תשמישן:
זהו עיקר הדברים לענין פסק ומ״מ יש שפסקו שבימות החמה אין נותנין לה אלא סאתים ובאינה מחזקת סאתים אין נותנין לה כל עיקר ובימות הגשמים במחזקת סאתים אפי׳ כור אפי׳ כורים מצד פירושי׳ שיש להם בסוגיא זו ואף גדולי המחברים כתבו כן ומה שכתבנו עיקר בלא שום פקפוק ויש מי שכתב באותם הצנורות הנעשות בתוך חללי הכותל מלמעלה למטה ונקראות בלשון לעז אייגייראש ושופכין על פיהם את המים מלמעלה והמים יורדין למטה בחלל שבקרקע דרך הצנור וחלל הקרקע ברה״ר שצריך להזהר שלא לשפוך המים על פי הביב מלמעלה אלא שופכין בקצה השוקת והם נמשכות לפי הביב ואף בזו יש מפקפקים לומר שכל אותו השוקת כפי הביב הוא נחשב ולמדת שאף לדבריהם אותו חלל שבקרקע נקרא כרמלית ויש מקילין בה לכללה בדין חורי רה״י על הדרך שביארנו בביב הקמור ברה״ר שפתוח לרה״י וכן נראה עיקר ומאחר שכן כל שכן אם חלל שבקרקע נעשה מקצתו ברה״י:
ומפרשי הלכה זו של עוקה נתנו לה שם בחומרה ועמוקה ועשאוה גדולה שבגדולות ודקה מן הדקה ופרשוה בסברות עמוקות שלא רצו לזוז מהן כאלו נאמר בהן חקה וכל הפורש מהם פרשו ממנו ועשו לפני פתחו רקה לאמר מי שלח ידו בדברי הראשונים ונקה ובמחילה מכבודם כשתעיין בדברינו תמצא הדברים נכוחים אין בהם נפתל ועקש מכשול ופוקה והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה אמן אמן סלה:
ונשלם הפרק תהלה לאל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
ממה שכתבנו למדת שזה שאמרו בשם רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזקת סאתים נותנין לו סאתים ר״ל להשתמש בה בכדי סאתים ואם מחזקת סאה נותנין לו רשות להשתמש בסאה אין הלכה כן אלא כאביי שאמר הילכך אפי׳ כור ואפי׳ כורים כלומר מכיון שאף אתה סובר טעמים אלו הכל מותר ואפי׳ באין שם עוקה כלך כלומר אחר שבימות הגשמים אי אתה חושש לקלקול חצרות ולא לגזרת צנורו של פלוני מקלח מים בימות הגשמים מיהא אפי׳ כור או כורים אפי׳ בלא שום עוקה וכן מה שאמר בימות התמה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה אין נותנין לה כל עיקר אין הלכה כן שאף בימות החמה אם מחזקת סאתים נותנין לה אפי׳ כור או כורים וכמו שאמרו אחת לי עוקה וכו׳ אע״פ שנתמלאו מים מערב שבת וכו׳ וסתמא נאמרה אפי׳ בימות החמה שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין והם תקנוה על רוב תשמישן של בני אדם שהוא בסאתים ולא הפליגו בין למרבה בין לממעיט אבל אם אינה מחזקת אלא סאה אין נותנין לה כל עיקר מגזרת שמא יבא להשתמש בסאתים שהוא רוב תשמישן:
זהו עיקר הדברים לענין פסק ומ״מ יש שפסקו שבימות החמה אין נותנין לה אלא סאתים ובאינה מחזקת סאתים אין נותנין לה כל עיקר ובימות הגשמים במחזקת סאתים אפי׳ כור אפי׳ כורים מצד פירושי׳ שיש להם בסוגיא זו ואף גדולי המחברים כתבו כן ומה שכתבנו עיקר בלא שום פקפוק ויש מי שכתב באותם הצנורות הנעשות בתוך חללי הכותל מלמעלה למטה ונקראות בלשון לעז אייגייראש ושופכין על פיהם את המים מלמעלה והמים יורדין למטה בחלל שבקרקע דרך הצנור וחלל הקרקע ברה״ר שצריך להזהר שלא לשפוך המים על פי הביב מלמעלה אלא שופכין בקצה השוקת והם נמשכות לפי הביב ואף בזו יש מפקפקים לומר שכל אותו השוקת כפי הביב הוא נחשב ולמדת שאף לדבריהם אותו חלל שבקרקע נקרא כרמלית ויש מקילין בה לכללה בדין חורי רה״י על הדרך שביארנו בביב הקמור ברה״ר שפתוח לרה״י וכן נראה עיקר ומאחר שכן כל שכן אם חלל שבקרקע נעשה מקצתו ברה״י:
ומפרשי הלכה זו של עוקה נתנו לה שם בחומרה ועמוקה ועשאוה גדולה שבגדולות ודקה מן הדקה ופרשוה בסברות עמוקות שלא רצו לזוז מהן כאלו נאמר בהן חקה וכל הפורש מהם פרשו ממנו ועשו לפני פתחו רקה לאמר מי שלח ידו בדברי הראשונים ונקה ובמחילה מכבודם כשתעיין בדברינו תמצא הדברים נכוחים אין בהם נפתל ועקש מכשול ופוקה והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה אמן אמן סלה:
ונשלם הפרק תהלה לאל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush