גמרא
פירוש
תָּנוּ רַבָּנַן אהַמְרַבֵּעַ אֶת הָעִיר עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת וְחוֹזֵר וּמְרַבֵּעַ אֶת הַתְּחוּמִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת. וּכְשֶׁהוּא מוֹדֵד לֹא יִמְדּוֹד מֵאֶמְצַע הַקֶּרֶן אַלְפַּיִם אַמָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת הַזָּוִיּוֹת אֶלָּא מֵבִיא טַבְלָא מְרוּבַּעַת.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
עיר עגולה שכתבנו שמרבעין אותה צריך שתדע שאחר שרבעה צריך לעשותה כמן טבלא מרובעת ר״ל שיהא חוזר ומרבע את התחומין שאם לא כן הרי נשארו לו פגימות בכל הקרנות כשיעור הרבוע וזה שאמר וחוזר ומרבע את התחומין הוא פי׳ מה שאמר עושה אותה כמין טבלא מרובעת כלומר שאם לא ירבע את התחומין לא נמצאת העיר ברבועיה כלה כטבלא מרובעת שהרי יש לה פגימה בכל קרן וקרן כשיעור רבוע שבצדו ונמצאו רבועיה כבליטות לה וכשהוא מודד לרבע את התחומין לא ימדוד אלפים מאמצע קרן העיר באלכסון ר״ל מן הנקודה שבאמצע הקרן שממנה התחומין מתפצלין זה למזרח וזה לדרום וכן בשאר הרוחות שאם כן לא יהא רבועו של תשלום הפגם אלא אלף ותכ״ח שכל שרבועו אלף ותכ״ח אלכסונו מתרבה אלפים ותתנ״ו חומשין שהן תקע״ב אמות פחות ד׳ חומשין וכשתתנם על אלף ותכ״ח הרי אלפים ואחר שהוצרכת לרבעה הרי הוצרכת לעשות כל רבועי התחומין כתבניתו של קרן ונמצא שלא רבית ברבוע אלא אלף ותכ״ח ויתר משהו לתשלום הארבעה חומשין כך פרשוה גדולי הרבנים וגדולי הדור מקשים עליהם לענין פי׳ שלא היה לו לומר שמפסיד את הזויות שהרי יש לו אלפים בזויות ובתחומין הוא שמפסיד וא״ת שקצורו בא לו מחמת מדידת הזוית היה לו לומר שמפסיד מחמת הזויות אלא שאפי׳ הוסיף ברבועיו אלפים ברבוע לכל צד כשרבע את העיר לא יאמר אף כשארבע את התחומין אין לי אלא אלפים לכל צד ואפי׳ בקרנות שהרי מפסיד בטבלאות של זויות שאין שם רבוע אלא אלף ותכ״ח ויתר משהו אלא מודד אלכסונות אלפים וארבע מאות שהוא רבוע אלפים ונמצא לענין שכתבנו שבעיר שהוא אלפים על אלפים אתה משתכר תחלה ברבוע העיר לידון כגוף העיר ת׳ אמה בכל קרן והם ת״ת אמה לכאן באלכסון שמקרן מזרחי דרומי לקרן מערבי צפוני ות״ת אמה לכאן באלכסון שמקרן מזרח צפוני לקרן מערבי דרומי וברבוע התחומין שהוספת ארבע טבלאות של אלפים אלפים אתה משתכר ת״ת אמות באלכסונות טבלא זו וכשהוצאת קו באלכסון מקרן מזרחי דרומי של טבלא שהוספת בקרן זה לקרן מערבי צפוני של עצמה נמצאת ממשיך התחום בקו זה ח׳ מאות אמה לאותה טבלא וכן בקו אחד שתוציא בדרך זה מקרן מזרחי צפוני לקרן מערבי דרומי ונמצא שבעיר כזו ר״ל שהיא עגולה על צד שאחר הרבוע נעשית אלפים על אלפים שמשתכרת בין העיר והתחומין אלף ומאתים לכל קרן ארבע אמות של רבוע העיר לאותו קרן וח׳ מאות לאלכסון הטבלא שבאותו קרן בקרן מזרחי דרומי וכן הענין בקרן שכנגד אלכסונו במערב דרומי ונמצא בכל קרן ריוח אלף ומאתים בין אלכסון רבוע העיר ואלכסון הטבלא וכן בכל קרן ואלו מדדת מאמצע הקרן לא היה מגיעך מן הריווח בטבלא זו ריווח כל האלכסון אלא מקצתו ועל דרך זה אתה מונה בעיר גדולה יתר מאלפים על אלפים שאתה משתכר ברבוע של עצמה לפי מה שהיא אבל בטבלאות של קרנות אי אתה מוסיף בהם ריוח לגודל העיר ולא הוצרך לומר בה ומשכחת לה במתא דתרי אלפי׳ וכו׳ אלא לשכר רבוע של עצמה שהיא לפי מה שהיא העיר וזו היא צורתה הרי אתה רואה בצורה זו שיש לה ארבע פגימות בארבע קרנות וכל פגימה מהן אלו אתה רוצה להשלימה בחוט יוצא כמין גאם מקרן רצועה עליונה לקרן רצועת הימין אתה צריך בה לטבלת אלפים על אלפים כשיעור הרבוע ואלו היית מודד בתשלומיהן אלפים אמה מאמצע קרן של רבוע העיר לא היה רבועה אלא אלף ותכ״ח והיית צריך לקצר אף רצועת התחומין לשיעור זה כדי שתהא מרובעת לשטת גדולי הרבנים ולשטה אחרת שכתבנו שהיא עיקר אלו היית מודד מאמצע קרן העיר היית צריך לחסר פאה מטבלאות של קרנות לעשותה כצורה זו שאני מצייר לך עכשיו ואתה יודע שאתה צריך ליתן פאה לכל שובתי שבת ואם כן אתה צריך לעשות הטבלאות שבקרנות כל אחת מהן בפאה כגון זו: תחום ערי לויה ר״ל תחום שבכל עיר ועיר של ארבעים ושמונה עיר לקלוט את הרוצח על הדרך שכבר ביארנו במקומו אלפים רוחב על פני היקף כל העיר וכשאתה מוציא מהם אלף רוחב על פני היקף כל העיר למגרש ר״ל להיותו פנוי שלא ליטע ושלא לזרוע אלא להניחו לנויי העיר נמצא חציים למגרש וחציין לשדות וכרמים ועל אותו חצי של מגרש נאמר במקרא מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומה שנאמר כאן נמצא מגרש רביע כבר שאלו עליה בגמ׳ פלגא הוי ותירצוה בשלשה פנים אחד על רביע של עיר ושל תחומין ושל קרנות ואחד על של תחומין ושל קרנות ואחד על הקרנות לבד מצד שנתבלבלו המפרשי׳ בתרף השמועה אני מפרשה על אחד מן הדרכים שהוזכרו בה כדי להקל על התלמידים והוא שתירצוה מתחלה שלא נאמר מגרש רביע אלא בעיר שהיא אלפים על אלפים על מדת העיר השנויה בשמועה ושנמצאו תחומי העיר ארבע טבלאות של אלפים על אלפים וכן תחומי הקרנות ונמצאת כל טבלא מהם בתשברתה ארבע טבלאות של אלף על אלף שהרי כשתחלקנה בקו יוצא מצפונה לדרומה יהו שתי טבלאות של אלף רוחב באורך אלפים וכשתחלק כל אחד מאלו ממזרחה למערבה נמצאו ארבע של אלף על אלף ונמצא בין ארבעתם שש עשרה רצועות של אלף אמה רוחב באלף אמה אורך וכן בארבע טבלאות של קרנות ונמצאות שלשים ושתים רצועות של אלף על אלף בהיקף העיר וכשאתה חולק הטבלאות בחציין להיות החצי הסמוך לעיר מגרש והחצי שחוצה לו לנטיעת שדות וכרמים אתה מוצא מארבע טבלאות של עיר למגרש ארבע רצועות של אלף רוחב באלפים אורך ונמצאו שמנה רצועות למגרש של אלף על אלף אבל מטבלאות הקרנות אין מתכונות למגרשי העיר אלא רביעית הטבלא שהיא רצוע׳ של אלף על אלף כגון הצורה הזאת ונמצא למגרש שנים עשר רצועות של אלף על אלף משלשי׳ ושנים אלף והקשה וא״כ מה הועלת בפירושך וי״ב מל״ב יותר משליש הוא אמר שהמגרש רביע ופירש שלא אמר שהוא רביע אלא בהצטרפו׳ גוף העיר שהיא אלפים על אלפים שנמצאת היא ארבע רצועות של אלף על אלף ונמצאו שלשים ושש רצועות ואמר שהמגרש הוא רביע הכל ר״ל של גוף העיר ושל טבלאות התחומין ושל טבלאות הקרנות וחזר והקשה והרי עדיין לא שבנו מטעותנו שהרי י״ב מל״ו אינו אלא שליש דוקא ותירץ כמה מרובע יתר וכו׳ כלומר שבעיר עגולה עסקינן הואיל והעיר עגולה אע״פ שלענין תחומי שבת אתה מרבע היא ותחומיה וכן לענין מדידתה למתנת הלויים מ״מ לענין מגרש אתה מניחה בעגולה ואמר שהמגרש רביע הכל שאלו אלו היה הכל מתרבע היו ל״ו אלף והיה המגרש י״ב אלף וכשתחזיר המגרשים לעולם ותחסר מהם הפיאות אתה מחסר מהם רביע כיתרון מרובע על העגול ונמצא המגרש ט׳ אלפי׳ בעגול מל״ו אלפים של תחום שבת וחזר אביי לפרשה בדרך זו בעצמו אלא שאינו חושב עמהם טבלאות של גוף העיר ופרשה בעיר שאין גופה אלף על אלף שנמצאו טבלאות של תחומיה ארבע רצועות של אלפים על אלף ונמצא בין כלם שמנה רצועות של אלף על אלף והקרנות י״ט טבלאות של אלף על אלף שהרי הקרנות אין משתנים לגודל העיר או למיעוטה והרי הן כ״ד טבלאות של אלף על אלף וכשתסבב את המגרש ברבוע על הדרך שביארנו תחלה אתה נותן מגרש מתחומי העיר מכל הטבלאות חציין הסמוך לעיר והם ארבע רצועות של אלף על אלף ומתחומי הקרנות רביעיתן שהן ארבע רצועות ג״כ של אלף על אלף ונמצאו שמנה רצועות של אלף על אלף למגרש והוא שהקשה א״כ תלתא הוי ופרשה שהוא חוזר ומעגל רבועה על הדרך שהתבאר וחזרו השמנה לששה שהם רביע כ״ד נמצא לפי׳ ראשון רביע של עיר ושל תחומין ושל קרנות ולאביי רביע של תחומין ושל קרנות ומה שפי׳ רבינא אח״כ מאי רביע רביע דתחומין פירשו גאוני ספרד שלא חלק על אביי כלל אלא בירר את דבריו שאין בכלל רביע שלו גוף העיר כמו שפרשנו ולא דבר אלא על רביע של תחומין ר״ל של תחומין ושל קרנות שהכל בכלל תחומין הוא ומ״מ י״מ לרבינא שטה אחרת והוא שהחזירה לענין ראשון בעיר של אלפים על אלפים ואין גוף העיר בכלל וכשאמר שהמגרש רביע פירושו של תחומין והגירסא מאי רביע ותירץ דתחומין ופירושו מאי רביע כלומר באיזה מגרש אנו אומרין שהוא רביע ר״ל רביע כל ההיקף הן של תחומין הן של קרנות במגרש דתחומין כלומר במגרש הבא מצד התחומין שהרי מגרש התחומין שמנה רצועות של אלף על אלף ושמנה מל״ב הוא רביע ונמצא הענין שמגרש התחומין רביע של תחומין ושל קרנות ומ״מ יש גורסי׳ מאי רביע רביע דתחומין ומפרשי׳ אותה בעיר שהיא אלף על אלף ובלא עגול שהמגרש רצועות של אלף על אלף והוא רביע תחומין שהתחומין מן הסתם הם ארבע רצועות של אלפים על אלפים שהם ששה עשר של אלף על אלף ונמצא מגרש עיר של אלף על אלף רביע מה שהוא תחום גמור מן הסתם שסתם עיר הוא של אלפים על אלפים ונמצאו תחומי הד׳ טבלאות של אלפים על אלפים ולדעת רבינא מ״מ לא היה מגרש אצל הקרנות אלא סביב העיר הואיל ולגבי מגרש לא נזכר בפסוק פאות ואע״פ שלענין נתינתם ללוים כתיב פאות מ״מ היו זורעין ונוטעים כנגד הקרנות ודי למגרש בארבע סביבות העיר: ורב אשי פירשה במגרש הקרנות כלומר מגרש היה רביע של קרנות עצמם שהרי מגרש הקרן אינו אלא אלף על אלף וכלו ד׳ רצועות של אלף על אלף ולדעת ר׳ אשי לא היה מגרש כלל אלא בקרנות והוא שהקשו לו והא סביב כתיב שאע״פ שרבינא מיעט של קרנות הרי מ״מ יכול הוא לפרש סביב על רוחות העיר אבל אתה שאתה ממעט מגרש מסביבות העיר היאך אתה מפרש סביב ופי׳ סביב [דקרנות] מפני שהיה בכל קרן וקרן מארבע הרוחות כסביב האמור בעולה בארבעת הקרנות ולרב אשי אתה יכול לפרשה בכל עיר שבעולם בין גדולה בין קטנה בין עגולה בין מרובעת וכן אתה יכול לגרוס בו מאי רביע דקרנות או אם תרצה מאי רביע רביע דקרנות שהרי פירושו שמגרש הקרנות רביע הקרנות ומה שהקשו לרב אשי והא איכא מורשא דקרנאתא לא על דברי רב אשי הקשו אלא תלמידו היה ושואלו ספקותיו והוא חוזר למה שאמר רב אדא למעלה שהמגרש נמדד בעגול ולא היה סבור מקשה זה שנהא אנו עסוקים בעיר עגולה אלא שהוא סבור שנפרשה בעיר מרובעת ואע״פ שהעיר מרבעת יהא המגרש נמדד בעגול ואחר שכן נמצאו קרנות העיר אוכלים תוך רביע הקרן המונח למגרש ואין כאן אלף מגרש והודיעו שבעיר עגולה הענין מתבאר ואע״פ שדרך כלל אנו אומרי׳ בעגולה שמרבעין אותה פירושו שרואין אותה כמרובעת בין להלוך שבת להוסיף בתחומין בין לנתינת הלויים להוסיף בתחומין אבל לרבעה דוקא לא וי״מ אותה על מה שחשב עם האמות גוף העיר שהוא אלפים על אלפים והא איכא מורשא דקרנאתא שהן ארבע מאות אמה לכל צד והיאך אי אתה מונה אלא ארבעת אלפים לבד וכן ראיתיה לגאוני ספרד ואין זה כלום שהרי מ״מ אנו מונים בה ד׳ רצועות של אלף על אלף ואח״כ חזר ושאלו על שמועה ראשונה האמורה לענין תחומי שבת שהעיר שהיא אלפים על אלפים משתכר ברבוע תחומיה ת״ת אמה והלא אין המרובע יתר על העגול אלא רביע מלבר שהוא שליש מלגאו ושלישו של אלפים אינו אלא שש מאות וששים ושבע פחות שליש אמה ותירץ הני מילי ברבועא אבל בהלוכא בעינן טפי כלומר כל שיש כאן עגול שהוא ארבע אמות ברחבו מצד לצד שהיקפו שתים עשרה אמה כמו שידוע בכלל כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחי׳ כשאתה מרבעו מלבר ומוסיף עליו קרנות אתה צריך בהיקפו לחוט שש עשרה נמצא שבדרך היקף המרובע יתר על העגול רביע מלבר שהוא שליש מלגו אבל כשאינך בא מדרך היקף סבובי אלא בחוט בקו ישר כל שאם אתה נותן את החוט מצפון לדרום של מרובע זה או ממערבו למזרחו אתה נותן ד׳ אמות כשאתה נותנו באלכסון אתה צריך בו לחוט גדול מחברו יותר מרביע וכל שיש ברחבו ארבע אמות יש מקרן לקרן באלכסונו חמש אמות ושלשה חומשי אמה שהאלכסון מוסיף שני חומשין לכל אמה לחשבון כל אמתא ברבועא אמתא ותרין חומשי באלכסונא: המשנה השניה נותנין קרפף לעיר דברי ר׳ מאיר וחכ״א לא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות ואם יש לזו שבעים ושירים ולזו שבעים ושירים עושה קרפף לשתיהן להיותו כאחת אמר הר״ם קרפף הוא צלע מצלעו׳ מרובעות מדתו בית סאתים והוא שבעים ושירים וכבר ביארנו זה בפרק השני מזאת המסכתא וביארנו כי אותם השירים שני שלישים בקירוב ודעת ר׳ מאיר שצריך להתרחק מן המדינה שבעים ושירים ואז ישער אלפים אמה תחום וראיתו על זה מלשון התורה [במדבר לה] מקיר העיר וחוצה ר״ל כי המדה נופלת חוצה למדינה וחכמי׳ אינם סוברים כן אלא כשיש בין שתי המדינות שיעור שתי קרפיפות או פחות כל שהוא שהם כמדינה אחת וימדדו אלפים אמה לכל רוח חוצה לשניהם ויהיה מותר לכל אחת מהם שתלך לאחרת וחוצה לה אלפים אמה וזהו ענין אמרם עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת כלומר כי כשיש ביניהם זה הריחוק אז יתן לכל אחת קרפף וידבקו יחד ויהיו כמדינה אחת ואין הלכה כר׳ מאיר. וכן שלשה כפרים המשולשים אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן להיות כאחד כשהן השירים שני שלישים הוא מבואר שיהיה שיעור שתי קרפפות מאה ואחד וארבעים ושליש והכונה כי כשיש בין שני החיצוניים מן המרחק שעור כשנדמה האמצעי שהוא ביניהם יהיה הנשאר בינו ובין כל אחד מהם שתי קרפפות מכל צד ובתנאי שני שיהיה האמצעי בינו ובין כל אחד (מהם) [משתים החיצוניים אלפים אמה או פחות ואז ישובו השלשה כמו מדינה אחת] ותהיה המדידה חוצה להם:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush