גמרא
פירוש
לֹא יְטַיֵּיל אָדָם עַל פֶּתַח מְדִינָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ מִיָּד הָדַר בֵּיהּ. וְלָא הִיא שְׁמִעַ לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ הָתָם מוֹכְחָא מִילְּתָא הָכָא לָאו מוֹכְחָא מִילְּתָא הִיא. אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר המאירי המשנה השביעית ואינה מכונת הפרק אלא שבאה על ידי גלגול והוא שאמר ועוד אמר ר׳ יהודה מתנה אדם על כלכלה של פירות ביום טוב ראשון דאוכלה בשני ופירשוה בגמ׳ כגון שהיו לפניו שתי כלכלות של פירות ושתיהן טבל והגיע יום טוב ולא נתרמו והרי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב ואמר שמתנה אדם על אחת מהן ביום טוב ראשון ואומר אם היום חול ולמחר קדש תהא זו תרומה על זו ואם היום קדש ולמחר חול אין בדברי כלום וקורא עליה שם ומניחה ולמחר חוזר ואומר אם היום קדש ואתמול חול הרי נתקנו ואם היום חול תהא זו תרומה על זו וקורא לה שם ואוכלה בשני: וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים מפני שר׳ יהודה היה אומרן בראש השנה והרי חכמים סוברים שבראש השנה אינן כן שהרי קדושה אחת היא וכיומא אריכתא דמי והלכה כחכמים אלא שבשני ימים טובים של גליות מיהא מותר כמו שביארנו במקומו: ר׳ דוסא אומר העובר לפני התיבה ביום טוב ראשון של ראש השנה אומר החליצנו ביום ראש החודש הזה אם היום אם למחר ולמחר אומר אם היום אם אמש כלומר שצריך להזכיר של ראש חדש ובתנאי כדי שלא יעשה בתפלתו כשקרן ולא הודו לו חכמים שכל יום טוב שנעשה מספק אין צריך בדבורו תנאי שהרי יבאו לזלזל בו אלא שעושהו על חזקת שהוא קדש ודאי ומ״מ בזכירת ראש חדש אמרו שאינו צריך שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן שמאחר שבראש חדש כתיב זכרון הרי יום הזכרון כולל את שניהם ומ״מ אומר את מוספי כמו שביארנו במקומו: זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush