גמרא
פירוש
הֲרֵי זה חַמָּר גַּמָּל. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ח׳-ט׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תט״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תט״ז:ב׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תט״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תט״ז:ב׳
ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב א׳:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקי״ג:ה׳
טור אורח חיים תקכ״ז:א׳
טור אורח חיים תק״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ג:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תקכ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ג:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקי״ג:ה׳
טור אורח חיים תקכ״ז:א׳
טור אורח חיים תק״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ג:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תקכ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ג:א׳
כבר ביארנו שמאחר שהם שתי קדושות אין עירוב האחד מועיל לשני עירב ברגליו לראשון מערב ברגליו לשני נאכל עירובו בראשון אין יוצא עליו בשני צריך שתדע שאין עירוב ברגליו ועירוב הפת שוים והוא שהמערב ברגליו הוא שהולך לשם ומחשיך וקונה לו שביתה וכל שהוא יוצא משם וחוזר לביתו הרי הוא כמערב בפת שנאכל עירובו אחר שהוא מיטלטל לדעתו וכשהוא חוזר בשני ר״ל ביום טוב לשני לקנות שביתה לשבת הרי הוא מערב מבתחלה ונמצא שאין הפרש במערב ברגליו בין שהתנה לשני הימים ללא התנה שאפי׳ התנה פנים חדשות הן וכעירוב מתחלה ואעפ״כ יכול הוא לערב ברגליו מיום טוב לשבת ולא מפני שעירב מאתמול ליום טוב שהרי אמרנו שאותו עירוב כבר נפקע כחו אצל השני עד שאילו היה צריך למערב ברגליו שידבר ויאמר כאן תהא שביתתי לא היה יכול לערב מיום טוב לשבת כלל שאין מערבין מתחלה מיום טוב לשבת אפי׳ עירב מערב יום טוב לראשון ואין אומרין בו לקבעיה הדר אלא שאפי׳ לא עירב מאתמול כלל יכול הוא לערב ברגליו מתחלה מיום טוב לשבת אלא שמערב ברגליו אינו צריך דבור ומכיון שהחשיך לשם קנה לו שביתה ממילא אחר שאינו ישן אלא ניעור שיש לומר בו שמכיון שיכול לאמרה כמי שאמרה דמי ואין כאן הכנה מצדו מיום טוב לשבת והכנה דממילא (אין) [יש] כאן שתחלת היום קונה עירוב ונמצא שבת מכינה לעצמה ושמא תאמר והרי אמרן לא יהלך אדם בשבת בתוך שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד אלמא הלוך עצמו אסור והיאך יערב מתחלה מיום טוב לשבת באלו שדה ומרחץ מעידין על סבת הליכתו ויש כאן מראית העין אבל זה אין כאן חשש שאם הוא מן התלמידים יאמרו שמעתא משכא ליה ואם עם הארץ הוא יאמרו אחר חמורו הוא מחזר ואם מפני שהולך למחר חוץ לתחום יאמרו שמערב יום טוב עירב עירוב בפת אינו כן שכל שאין עירוב ראשון מועיל לו כל שמערב בפת מתחלה צריך דבור ומעתה כל שהתנה בעירובו הראשון שיהא לשני ימים כשמחזירו למחר על סמך דבור ראשון הוא מחזירו ואחר שאותו הפת בעצמו הוא שמחזיר לשם אינו צריך דבור שאין הפת מטלטל מדעתו אבל אם נאכל העירוב כשבא לערב בפת אחר הרי הוא כמי שלא עירב מערב יום טוב לראשון והרי הוא מערב מתחלה מיום טוב לשבת והוא צריך דבור ומתוך כך אין לו עירוב בפת לשני שאין אדם מכין מיום טוב לשבת ודבורו הוא הכנה הבאה מצדו אלא שאם רצה מערב ברגליו על הדרך שביארנו אבל באותו פת עצמו אין כאן הכנה מצדו והכנה דממילא הבאה על ידי חזרתו אע״פ שהוא שותק אין כאן שהרי תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה: ומ״מ כל שמערב בפת אע״פ שתחלת היום קונה עירוב צריכים אנו לסעודה הראויה מבעוד יום וא״כ למדת על כרחך שזה שאמרו מערב שני עירובין אחד למערב ואחד למזרח אי אפשר להעמידה בשעירב בסוף אלפים אמה לכל רוח שאם כן הרי אין יכול לילך בראשון למקום עירובו השני שהרי הפסיד לאותו היום כל אמותיו שכנגד השני ואין כאן סעודה הראויה מבעוד יום ואע״פ שראויה לאחרים מ״מ כשם שאתה צריך לסעודה הראויה מבעוד יום כך אתה צריך שיהא עירוב מבעוד יום והרי מבעוד יום הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר ופרשה בשמניח בסוף אלף לכאן ולסוף אלף לכאן ולהרויח עוד אלף אמה ונמצא שיכול לילך לשם בראשון שהרי נשארו לו אלף אמה לאותו צד: ולביאור השמועה למדת שזה שאמרו עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו לשני הוא הדין אפי׳ עירב לראשון ובשותק ולא עוד אלא אף לשתי רוחות כל שהם שתי קדושות ומ״מ כל גדולי המפרשים כתבו בזו דוקא מרוח אחת שאם לרוח אחרת יראה כהכנה שהרי [אמרו] לא יהלך אדם בתוך שדהו וכו׳ והרי בכאן לא יאמרו שמערב יום טוב עירב שהרי ראוי הוא לצד אחר וזה שאמר עירב בפת בראשון מערב בפת בשני פירושו באותה הפת שאינו צריך לדבור והוא הדין ברגליו ובשתיקה הא בפת אחרת לא שהרי צריך דבור עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני שאף בלא עירב לראשון כלל הדין כן ובשתיקה עירב ברגליו בראשון אין מערב בפת בשני שהרי לדבור הוא צריך ונמצאת הכנה מצדו מיום טוב לשבת וכן שהוא כמקנא ביתא ומה שאמרו בביצה נולדה בזה אסורה בזה משום הכנה הוא ולא משום קדושה אחת כמו שביארנו במקומו ויראה לי במערב ברגליו הואיל ואינו צריך דבור ר״ל שאינו צריך לומר שיקנה לו מקומו אפי׳ אמר לא הפסיד: מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה נחלקו בו ר׳ יוחנן בן נורי וחכמים שלדעת ר׳ יוחנן בן נורי קנה שם שביתה ויש לו אלפים אמה משם לכל רוח ולדעת חכמים אין לו אלא ארבע אמות והלכה כר׳ יוחנן בן נורי וחפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי הזוכה ודברים אלו יתבארו בפרק מי שהוציאוהו בע״ה: המשנה השביעית ועוד אמר ר׳ יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה ביום טוב הראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים אמר הר״ם העיקר אצלנו כי אסור להוציא תרומה ומעשרות ביום טוב ועוד יתבאר זה במקומו ודמיון מאמר ר׳ יהודה הוא זה אם יש לפניו שני סלים מטבל וירמוז אל הסל האחד ויקרא אותו ראשון ויאמר ביו״ט ראשון אם היום חול שמותר להוציא תרומה ומעשרות זה הסל הראשון תרומה ומעשרות לסל השני ואם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום חול זה הסל עצמו שרמזתי לו אתמול הוא תרומה ומעשרות על הסל השני ויהיה מותר לאכל הסל השני ואם היום קדש אין בדברי כלום ויהיה מותר לו לאכל הסל השני ביום טוב שני בהכרח לפי שאם יום טוב שני קדש תנאו ביום ראשון קיים ואם היום הראשון קדש תנאו ביום שני קיים וכמו כן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני על זה הדרך כי אם הראשון קדש השני חול ותהיה מותרת לאכילה ואם יום שני קדש הראשון חול והחול הוא שהכין ליום טוב כאשר יתבאר ויתפרש במסכת ביצה וכל זה לפי שסברתו שהן שתי קדושות והשמענו אלו השלשה הלכות ללמדך כח סברתו כי הוא ישים אותם שתי קדושות לענין העירוב שאינו עושה שום מלאכה ולענין כלכלה ולא יגזור שמא יפריש ממנה תרומה באחד מן הימים וכן לענין ביצה ולא יגזור שמא יאכל ביום טוב והוא אסור כאשר יתבאר בביצה וכבר בארתי לך שהלכה כר׳ יהודה באלו הדרכים כלם אבל לא בשני ימים טובים של ראש השנה לפי שהם קדושה אחת ר׳ דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה׳ אלוקינו את יום ראש החודש אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום ואם לאמש ולא הורו לו חכמים ר׳ דוסא כלל בזה המאמר שני דיעות האחד שהוא מזכיר של ראש חדש בראש השנה והשני שמתנה בראש השנה ואומר אם היום אם למחר והעקר אצלנו מה שזכרתי לך כי שני ימים טובים של ראש השנה קדושה אחת הן והתנאי אינו עיקר בהם והטעם גזרו שמא יקלו בהם עמי הארץ כשישמעו שהוא ספק ונחוש לזה בראש השנה כי אפילו בזמן שהיו עושים על פי הראיה היו עושים ראש השנה שני ימים ברוב והעיקר אצלנו גם כן שלא יזכר ראש חדש בתפלת ראש השנה אלא אומר זכרון אחד ועולה לכאן ולכאן ואמרו בכסה ליום חגנו חג שראש חדש מתכסה בו הנה התבאר לך כי דברי ר׳ דוסא דחויים מהכל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush