גמרא
פירוש
{ויקרא כ״ב:כ״ז} אוֹ כֶשֶׂב אפְּרָט לְכִלְאַיִם אוֹ עֵז בפְּרָט לְנִדְמֶה כִּי יִוָּלֵד גפְּרָט לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שִׁבְעַת יָמִים דפְּרָט לִמְחוּסַּר זְמַן תַּחַת אִמּוֹ הפְּרָט לַיָּתוֹם.
הַאי יָתוֹם כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבי׳ ״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
כבר ידעת שבעלי מומין פסולין למזבח יש בהמות שהן נידונות כבעלי מומין אע״פ שאין בהם מום כיצד הכלאים והוא הבא מן התיש והרחל או מן הכבש והעז פסול וכן הנדמה כל שהוא מכבש ובן זוגו אלא שדומה לנולד מן העז או מן התיש וכן יוצא דופן פסול שנאמר כי יולד ואין יציאה דרך דופן נקראת לידה:
מתה האם בשעת לידה עד שבסוף לידה והוא שעת יציאת רובו לא היתה לו אם פסול לעולם שנאמר תחת אמו ואין צריך לומר אם מתה קודם שיצא ראשו שהוא פסול שהרי אי אפשר להוציאו בלא פתיחת הרחם והרי הוא יוצא דופן וכל שכן אם מתה ולא יצא עדין כלל אע״פ שאי אפשר כן במיתה מחמת חולי שהרי העובר מת תחלה אפשר להיות כן בנשחטה כמו שיתבאר אבל אם היתה חיה כשנולד או אף כשיצא רובו אע״פ שמתה לאלתר הרי הוא ראוי להקרבה לאחר שבעה: המשנה התשיעית והכונה להתחיל בה בביאור החלק הרביעי איזו כונה פוסלת בשחיטה ואיזו אינה פוסלת ואמר על זה השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ור׳ אליעזר פוסל אמר ר׳ אליעזר אפי׳ שחטה שיאכל נכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמר ר׳ יוסי וקל וחומר הדברים ומה במקום שמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלה בחולין לא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט אמר הר״מ פי׳ דעת ר׳ אליעזר שהבעלים מפגלין בקדשים וגמרינן חוץ מפנים ור׳ יוסי דעתו כמו שאמרה המשנה שהעובד הוא המפגל והלכה כר׳ יוסי:
אמר המאירי השוחט לנכרי שחיטתו כשרה פי׳ בגמרא שלא סוף דבר בסתם שחיטה אלא אפי׳ חשב עליה הנכרי לע״ז בפי׳ שאין הכל הולך אלא אחר השוחט ר׳ אליעזר אומר שאפילו בסתם שחיטה פסולה שהמחשבה הולכת אף אחר העובד וסתמו לע״ז ואפילו לא נשחטה להיות לגוי בה אלא חלק מועט כגון לאכילת חצר כבד שבה וכיוצא בזה פסולה ולא עוד אלא שאף בגמרא פרשו לדעתו שאפי׳ היתה הבהמה של ישראל ונתן לו הגוי קודם שחיטה דינר ליתן לו ממנה לאחר שחיטה בדינר בשר אם היה הגוי אלם שאי אפשר לו לחזור ולבא עליו בעקיפין אסורה אחר שמן הדין קנה שהרי מעות בגוי קונות ואחר שהוא כן מחשב בה לע״ז על סמך שאף אם יקפיד ישראל בדבר אינו חושש אבל אם אינו אלם אף הוא חושב שהישראל יחשדהו בכך ויחזור בעקיפין ואינו נותן לב לחשב לע״ז:
אמר ר׳ יוסי קל וחומר ומה וכו׳ פרשו בגמרא ומה במקום שהמחשבה פוסלת מעבודה לעבודה בארבע עבודות וזהו ענין מוקדשין שהמחשבה פוסלת בהן אף בשעת שחיטה שאם שחטה במחשבה שיקבל דמה שלא לשמה או יוליכנה למזבח שלא לשמה או יזרוק דמה שלא לשמה נפסל הזבח באותן הקרבנות שנפסלין בשלא לשמה והרי שמצינו ארבע עבודות מהן לפסול והן שחיטה קבלה והולכה זריקה ואעפ״כ אין מחשבה פוסלת בהן אא״כ חישב בה הכהן העובד אבל אם לא חישב בה הכהן העובד אפי׳ חשבו בה הבעלים אינה פוסלת מקום שאין המחשבה פוסלת מעבודה לעבודה אלא בשתי עבודות וזהו חולין שאין בהן פסול מחשבה אפי׳ לשוחט אלא בזריקה והקטרה ר״ל שאם חישב בשעת שחיטה שיהא זורק דמה לע״ז או להקטיר חלביה לע״ז נפסלה הבהמה אפי׳ לא הוציא מחשבתו למעשה אבל אם שחטה על דעת שיקבל דמה לע״ז או שיוליכנה לע״ז אין כאן פסול מחשבה אפי׳ לשוחט שאין בשתים אלו זכר באזהרת ע״ז אינו דין שאף בשתים אלו לא יהא בהן פסול אלא לשוחט הא למדת שהשוחט לנכרי שחיטתו כשרה וכן הלכה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
מתה האם בשעת לידה עד שבסוף לידה והוא שעת יציאת רובו לא היתה לו אם פסול לעולם שנאמר תחת אמו ואין צריך לומר אם מתה קודם שיצא ראשו שהוא פסול שהרי אי אפשר להוציאו בלא פתיחת הרחם והרי הוא יוצא דופן וכל שכן אם מתה ולא יצא עדין כלל אע״פ שאי אפשר כן במיתה מחמת חולי שהרי העובר מת תחלה אפשר להיות כן בנשחטה כמו שיתבאר אבל אם היתה חיה כשנולד או אף כשיצא רובו אע״פ שמתה לאלתר הרי הוא ראוי להקרבה לאחר שבעה: המשנה התשיעית והכונה להתחיל בה בביאור החלק הרביעי איזו כונה פוסלת בשחיטה ואיזו אינה פוסלת ואמר על זה השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ור׳ אליעזר פוסל אמר ר׳ אליעזר אפי׳ שחטה שיאכל נכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמר ר׳ יוסי וקל וחומר הדברים ומה במקום שמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלה בחולין לא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט אמר הר״מ פי׳ דעת ר׳ אליעזר שהבעלים מפגלין בקדשים וגמרינן חוץ מפנים ור׳ יוסי דעתו כמו שאמרה המשנה שהעובד הוא המפגל והלכה כר׳ יוסי:
אמר המאירי השוחט לנכרי שחיטתו כשרה פי׳ בגמרא שלא סוף דבר בסתם שחיטה אלא אפי׳ חשב עליה הנכרי לע״ז בפי׳ שאין הכל הולך אלא אחר השוחט ר׳ אליעזר אומר שאפילו בסתם שחיטה פסולה שהמחשבה הולכת אף אחר העובד וסתמו לע״ז ואפילו לא נשחטה להיות לגוי בה אלא חלק מועט כגון לאכילת חצר כבד שבה וכיוצא בזה פסולה ולא עוד אלא שאף בגמרא פרשו לדעתו שאפי׳ היתה הבהמה של ישראל ונתן לו הגוי קודם שחיטה דינר ליתן לו ממנה לאחר שחיטה בדינר בשר אם היה הגוי אלם שאי אפשר לו לחזור ולבא עליו בעקיפין אסורה אחר שמן הדין קנה שהרי מעות בגוי קונות ואחר שהוא כן מחשב בה לע״ז על סמך שאף אם יקפיד ישראל בדבר אינו חושש אבל אם אינו אלם אף הוא חושב שהישראל יחשדהו בכך ויחזור בעקיפין ואינו נותן לב לחשב לע״ז:
אמר ר׳ יוסי קל וחומר ומה וכו׳ פרשו בגמרא ומה במקום שהמחשבה פוסלת מעבודה לעבודה בארבע עבודות וזהו ענין מוקדשין שהמחשבה פוסלת בהן אף בשעת שחיטה שאם שחטה במחשבה שיקבל דמה שלא לשמה או יוליכנה למזבח שלא לשמה או יזרוק דמה שלא לשמה נפסל הזבח באותן הקרבנות שנפסלין בשלא לשמה והרי שמצינו ארבע עבודות מהן לפסול והן שחיטה קבלה והולכה זריקה ואעפ״כ אין מחשבה פוסלת בהן אא״כ חישב בה הכהן העובד אבל אם לא חישב בה הכהן העובד אפי׳ חשבו בה הבעלים אינה פוסלת מקום שאין המחשבה פוסלת מעבודה לעבודה אלא בשתי עבודות וזהו חולין שאין בהן פסול מחשבה אפי׳ לשוחט אלא בזריקה והקטרה ר״ל שאם חישב בשעת שחיטה שיהא זורק דמה לע״ז או להקטיר חלביה לע״ז נפסלה הבהמה אפי׳ לא הוציא מחשבתו למעשה אבל אם שחטה על דעת שיקבל דמה לע״ז או שיוליכנה לע״ז אין כאן פסול מחשבה אפי׳ לשוחט שאין בשתים אלו זכר באזהרת ע״ז אינו דין שאף בשתים אלו לא יהא בהן פסול אלא לשוחט הא למדת שהשוחט לנכרי שחיטתו כשרה וכן הלכה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush