גמרא
פירוש
דְּרַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ עֵץ דִּכְתִיב {יחזקאל מ״א:כ״ב} הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת גָּבוֹהַּ וְאׇרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאׇרְכּוֹ וְקִירוֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳.
פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּים בְּשֻׁלְחָן רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל אָדָם עַכְשָׁיו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
זה שפתח בפסוק זה במזבח וסיים בשלחן כדי להעיר ולומר לך בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עכשו שאין בית המקדש קיים שלחנו של אדם בהכנסת אורחים מכפרת עליו:
המשנה השביעית כיצד מעבירי׳ על טהרת העזרה מטבילי׳ את כל הכלי׳ שהיו במקדש ואומרי׳ להם הזהרו שמא תגעו בשולחן ובמנורה ויתטמאו את כל הכלי׳ כל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים ושלישיי׳ שאם נטמאו הראשונים יבאו השניי׳ תחתיהם כל הכלים שהיו במקדש טעוני׳ טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע דברי ר׳ אליעזר וחכ״א מפני שהן מצופין אמר הר״ם פי׳ זהו לפי שבני אדם היו מעורבין במקדש ברגלים כמו שנצטוינו יראה כל זכורך אבל היו נזהרי׳ בשלחן לבדו לפי שאמר השם ית׳ לפני תמיד ואי אפשר לסלקו ולשום אחר במקומו:
אמר המאירי כל הכלים שהיו במקדש היו בהם שניים ושלישיים שאם נטמא אחד יביאו אחר תחתיו עד שיטבילוהו ובשלחן מיהא ראיתי לקצת מפרשים שלא היה שם אלא אחד וכל הכלים שהיו במקדש היו טעונין טבילה ר״ל אם נגעו בהם עמי הארץ או אם נטמאו בשאר טמאות וכו׳ וטעונין הערב השמש חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת שהן כקרקע שהכתוב קרא מזבח הנחשת מזבח אדמה וכתיב במקום אחר המנורה והמזבחות הוקשו זה לזה ובתלמוד המערב מביאה למזבח הזהב מדכתי׳ את גגו ואת קירותיו הכתוב קראו קרקע וחכמים אומרים מפני שהם מצופים פי׳ בגמ׳ כלו׳ אינך צריך לטהרם מטעם שהם כקרקע שאפי׳ היו של עץ הרי אין מטלטלין ואם מפני צפוים הרי כלי בית המקדש אינם בטלים לגבי צפוים אלא צפוים בטל אצלם:
זהו ביאור המשנה והלכה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:
ונשלם הפרק תהלה לאל זהו שיעור מה שראינו לכללו בפסקי מסכת חגיגה תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בפסקי מסכת יום טוב בעזר הצור ובישועתו אמן אמן.ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
המשנה השביעית כיצד מעבירי׳ על טהרת העזרה מטבילי׳ את כל הכלי׳ שהיו במקדש ואומרי׳ להם הזהרו שמא תגעו בשולחן ובמנורה ויתטמאו את כל הכלי׳ כל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים ושלישיי׳ שאם נטמאו הראשונים יבאו השניי׳ תחתיהם כל הכלים שהיו במקדש טעוני׳ טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע דברי ר׳ אליעזר וחכ״א מפני שהן מצופין אמר הר״ם פי׳ זהו לפי שבני אדם היו מעורבין במקדש ברגלים כמו שנצטוינו יראה כל זכורך אבל היו נזהרי׳ בשלחן לבדו לפי שאמר השם ית׳ לפני תמיד ואי אפשר לסלקו ולשום אחר במקומו:
אמר המאירי כל הכלים שהיו במקדש היו בהם שניים ושלישיים שאם נטמא אחד יביאו אחר תחתיו עד שיטבילוהו ובשלחן מיהא ראיתי לקצת מפרשים שלא היה שם אלא אחד וכל הכלים שהיו במקדש היו טעונין טבילה ר״ל אם נגעו בהם עמי הארץ או אם נטמאו בשאר טמאות וכו׳ וטעונין הערב השמש חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת שהן כקרקע שהכתוב קרא מזבח הנחשת מזבח אדמה וכתיב במקום אחר המנורה והמזבחות הוקשו זה לזה ובתלמוד המערב מביאה למזבח הזהב מדכתי׳ את גגו ואת קירותיו הכתוב קראו קרקע וחכמים אומרים מפני שהם מצופים פי׳ בגמ׳ כלו׳ אינך צריך לטהרם מטעם שהם כקרקע שאפי׳ היו של עץ הרי אין מטלטלין ואם מפני צפוים הרי כלי בית המקדש אינם בטלים לגבי צפוים אלא צפוים בטל אצלם:
זהו ביאור המשנה והלכה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:
ונשלם הפרק תהלה לאל זהו שיעור מה שראינו לכללו בפסקי מסכת חגיגה תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בפסקי מסכת יום טוב בעזר הצור ובישועתו אמן אמן.ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush