גמרא
פירוש
אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵין צָרִיךְ. אֲמַר אַבַּיֵי: אַף תַּלְמִיד חָכָם, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְּרַחֲמֵי, כְּגוֹן: ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה׳ אֵל אֱמֶת״ (תהלים ל״א:ו׳).כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״גמרא״.
ותלמיד חכם אינו צריך תורתו משמרתו ואעפ״כ צריך הוא לומר פסוק אחד כמו שביארנו במשנה ויש מפרשים דוקא כשקראה בעונתה אבל אם לא קראה בעונתה אע״פ שקרא עם הצבור בבית הכנסת צריך לקרותה על מטתו אע״פ שהוא ת״ח ודי לו מ״מ בפרק אחד ושלא בברכה כמו שביארנו וכל שהוא מרבה בכך ומכוין ליחד הרי זה משובח: בתלמוד המערב אמרו ר׳ שמואל ב״ר נחמני כד הוה נחית לעבורא הוה מיקבל בי ר׳ יעקב גרוסא והוה ר׳ זעירא מיטמר ביני קופיא מישמעיניה היאך קרי שמע חזייה דהוה קרי והדר קרי עד דהוה שקע גו שנתיה אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה: מי שרואה עצמו מצד טבעו מוכן לעבירות ישתדל בעצמו ויתחזק להשליט יצר טוב על יצר הרע ויכעיסנו עליו ר״ל שישלוט שכלו על תאותו ואם נצחו בכך מוטב ואם לאו יעסוק בתורה ר״ל בקיום המצות וגדרי הדת שקיומם והבנת עניניהם ישמרוהו מהתפרץ במה שטבעו תאב ואם לא יועילהו זה יכניס עצמו בהתבודדות ובמחקר במציאות האל ואחדותו והוא ענין ליקרי את שמע ששתי אלו הפנות רמוזות בק״ש ויתענג טבעו בזה עד שלא יבקש עוד מותר גופני ואם לא הועיל בכך ר״ל שהוחלט כל כך שאין זה מועיל לו או שאינו כדאי להתעסק באלו הענינים יכאיב עצמו ויכניע לבבו במחשבת אחריתו ובזכירת יום מיתתו תמיד ואז יכנע לבבו הערל בהכרח: ראוי לאדם שלא להרהר אחר מדותיו של הקב״ה אלא כל שרואה בעצמו יסורים או שאר צרות באות עליו הן בממון הן בנפשות יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה וידע ויבין שאין יסורים בלא עון כלל ידוע לחכמים אין עשן אלא מן האור וענין יסורים של אהבה כבר ביארנוהו בחבור התשובה: כבר ידעת שהעבד יוצא בשן ועין כמו שיתבאר במקומו כך החוטא שבאו עליו יסורים אם קבלם על הצד הראוי ופשפש במעשיו כתקון חכמים נשתחרר מחטאיו ונזדכך ובלבד שלא יהיה רגיל בכך לשנות החטאים ככלב שב על קיאו ולעולם אל יבהלוהו מקריו ואל יכעיסוהו להביאו לידי פקפוק וכן ירגיל עצמו לסבול התלאות שזו היא מדתן של חכמים אחד מן החכמים קבר עשרה בנים זה אחר זה ולא נשאר לו זכר והיה מביא עצם קטן בפחות מכשעורה שאינו מטמא במגע ובמשא והיה מנחם בו האבלים כדי שיתבוננו בו ויקבלו תנחומים ויסבלו התלאות ליראת ה׳ ית׳ ולפיכך יהא אדם מפשפש במעשיו וידע כי הכל במשפט ואם אופני המשפט נעלמים ממנו ודבר זה בין בהפסד ממון בין באבדן נפשות שעל הכל ראוי לו לחשוד על עצמו יותר משיחשוד משפטיו של הקב״ה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush