×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ו.גמרא
;?!
אָ
אַחְוָותָא. וְלָא מִיפַּקְדִי וְהָאָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וְכָפוּ אֶת רַבָּהּ וַעֲשָׂאָהּ בַּת חוֹרִין אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אמִנְהַג הֶפְקֵר נָהֲגוּ בָּהּ.:
הדרן עלך הבא על יבמתו
פרק ז – אלמנה לכהן גדול
מתני׳מַתְנִיתִין: באַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכֵלוּ. גוְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג אִם מֵתוּ מֵתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ אע״פאַף עַל פִּי דשֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה הוְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אִם מֵתוּ מֵתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ הוֹאִיל וְהוּא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. ובַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה זוּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּיסֵּת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה.: גמ׳גְּמָרָא: וְעַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה אַמַּאי לֶהֱוֵי כְּקִנְיָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְיָן דְּתַנְיָא מִנַּיִן לְכֹהֵן חשֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה טוְקָנָה עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בִּתְרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ב:י״א} וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ. יוּמִנַּיִן לְאִשָּׁה שֶׁקָּנְתָה עֲבָדִים וַעֲבָדָיו שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בִּתְרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ קִנְיָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְיָן אוֹכֵל. כׇּל הָאוֹכֵל מַאֲכִיל כֹּל שֶׁאֵין אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל. וְלָא וַהֲרֵי עָרֵל וְכׇל הַטְּמֵאִים שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין וּמַאֲכִילִין הָתָם פּוּמַּיְיהוּ כָּאֵיב לְהוּ. וַהֲרֵי מַמְזֵר שֶׁאֵין אוֹכֵל וּמַאֲכִיל. אָמַר רָבִינָא כקִנְיָן אוֹכֵל קָאָמַר קִנְיָן אוֹכֵל מַאֲכִיל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל. וְרָבָא אָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא מֵיכָל אָכְלִי וְרַבָּנַן הוּא דְּגָזְרִי בְּהוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר אֲנִי אֵינִי אוֹכֶלֶת עֲבָדַי אֵינָן אוֹכְלִין זוֹנָה הִיא אֶצְלוֹ הִלְכָּךְ אָתֵי לְאַפּוֹקַהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר גְּזֵירָה שֶׁמָּא תַּאֲכִיל לְאַחַר מִיתָה. אֶלָּא מֵעַתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן לֹא תַּאֲכִיל גְּזֵירָה שֶׁמָּא תַּאֲכִיל לְאַחַר מִיתָה. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי בְּאַלְמָנָה כֹּהֶנֶת דְּאָתְיָא לְאוֹרוֹיֵי מֵעִיקָּרָא אֲכַלִי בִּתְרוּמָה דְּבֵי נָשָׁא אִינְּסֵבִי לֵיהּ לְהַאי אֲכַלִי בִּתְרוּמָה דְגַבְרַאי וְהַשְׁתָּא הֲדַרִי לִי למילתיה קַמַּיְיתָא וְלָא יָדְעָה דְּמֵעִיקָּרָא לָא שַׁוֵּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲלָלָה הַשְׁתָּא שַׁוֵּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲלָלָה. תִּינַח אַלְמָנָה כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה בַּת יִשְׂרָאֵל מַאי אִיכָּא לְמֵימַר בְּאַלְמְנוּתַהּ לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן. אִיתְּמַר הַמַּכְנֶסֶת שׁוּם לְבַעְלָהּ הִיא אוֹמֶרֶת כֵּלַי אֲנִי נוֹטֶלֶת וְהוּא אוֹמֵר דָּמִים אֲנִי נוֹתֵן הַדִּין עִם מִי רַב יְהוּדָה אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הא דתנן אלמנה לכ״ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והכניסה לו (נכסי) [עבדי] מלוג לא יאכלו אסקוה רבא ורב אשי בתראי דמדרבנן היא אבל מדאורייתא אכלי דלא גרע מקניינו שקנה קנין דתניא מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין וכו׳ אפילו קניינו שקנה קנין אוכל ומיהו רבינא ס״ל דמדאורייתא נמי לא אכלה דכל קנין שאוכל מאכיל קנין שאינו אוכל אינו מאכיל אבל מידי דלא קנין הוא אע״פ שאינו אוכל מאכיל שהרי ישראל אע״פ שאין אוכלים ומאכילין אם אמו שהיתה בת ישראל לכהן כדאיתא במתני׳: איתמר המכנסת שום לבעלה הוא אומר (כלי) [דמים] אני נותן והיא אומרת כלי אני נוטלת רב יהודה אומר הדין עמה משום שבח בית אביה והלכתא כותיה וכ״ש אם אמרה דמים אני נוטלת שהדין עמה משום דינא ולא משום שבח בית אביה תניא כותיה דרב יהודה המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם לפרנסה היה מעשה לפני ר״ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות. כתב הרב אלפס הא מילתא דר״ג בעיא ולא אפשיטא שפיר ולא עבדי׳ בה עובדא ואבא מרי ז״ל כתב מכרו שניהם לפרנסה כיון שלקח מן האיש וחזר ולקח האשה. וכ׳ רש״י לא מבעיא אשה עצמה שמוציאה מן הלקוחות אפי׳ בחיי בעלה כיון שיכולה לומר בשעת גביית כתובה כלי אני אני נוטלת אשתכח דדילה נינהו ומצי למימר נחת רוח עשיתי לבעלי אלא אפילו הבעל עצמו במקום אשה קאי ומוציא מיד הלקוחות מכח האשה. ומכרו שניהם לפרנסה רבותא נקט אפילו לפרנסה ששניהם צריכין לו אפ״ה הבעל מוציא מיד הלקוחות ולא מבעי׳ מה שהכניסה לו מטלטלין שהאשה מוציאה מיד הלקוחות אפי׳ בחיי בעלה וכן הבעל מכוחה אלא אפי׳ הכניסה לו קרקעות וקבלם עליו הבעל נמי שיכולה לומר בשעת גביית כתובה קרקעותי אני נוטלת אשתכח דדילה נינהו ואם מכרם הבעל האשה מוציאה מיד הלקוחות אפי׳ בחיי בעלה וכן אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מה שלקח מן האשה הוא בטל מיד שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כיון שנטל הבעל עליו. (אבל נכסי מלוג שהגוף שלה אמרי׳ בפ׳ ח״ה שאינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי). ואפי׳ בחיי הבעל מוציאה מיד הלקוחות ולכך נהגו בנרבונה לכתוב בכתובה הוא נתן לה קרקע פלוני והיא הביאה לו בנדונייתה כדי שתוכל לטרוף מן הלקוחות בחיי הבעל אם מכרן. וכן אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה כיון שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי נמי א)⁠שלקח מן האשה היא ותוציא מהלקוחות אפלו בחיי בעלה ולפיכך אמר רשב״ג שהבעל מוציא מיד הלקוחות מכח האשה. ופ׳ השולח פי׳ בדין נכסי האיש והאשה ודין אפותיקי סתם ודין אפותיקי מפורש. ומיהו מילתא פשיטא היא דנכסי הבעל אינה מוציאה מיד הלקוחות אם מכרם הבעל עד שעת גביית כתובה והיינו דאמר פ׳ האשה שנפלו לה. אבעי לזבוני מי לא מזבין. ורש״י פי׳ ל״מ אם מת הוא או גרשה שהאשה מוציאה מיד הלקוחות אם מכר הוא בלא דעתה אלא אפי׳ מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דשעת מכירה לאו מכירה ודאית היא שמא ימות הוא ונמצאת מכירה שלא כדין והראב״ד פי׳ מכרו שניהם לפרנסה כגון שמכר האחד בפני חברו וקא׳ רשב״ג שאם מכרה האשה בפני בעלה הבעל מוציא מיד הלקוחות. זהו לשונו מה שפסק הרב אלפס דרבנן דאמרי עובר לית ליה זכייה מסתברא כוותייהו דרבא קאי כרבנן בפ׳ מי שמת ואביי פליג עליה וכו׳ וקי״ל אביי ורבא הלכה כרבא וכבר כתבתי דבר זה בפרק מי שמת. מצאתי כתוב בחדושי שחדשתי לפני אבא מארי ז״ל שמעשה היה בלוניל לפני הראב״ד ז״ל ולפני זקני הרב ר׳ משולם ולפני הרב ר׳ שמואל ב״ר משה ע״ה באחד שנתן מתנה לבנו קודם ארבעים יום ליצירתו והיה מחלוקת ביניהם יש מהם שאמרו שהמתנה מתנה הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל העובר ויש מהם שאמרו שאין המתנה מתנה דכיון דארבעים יום קודם ליצירתו מיא בעלמא הוא וכמו דלא עיברה כלל דמיא ונגמר הדין ע״פ רובם שהמתנה מתנה ולאבא מארי ז״ל היה מסתברא כדברי היחיד שאין המתנה מתנה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144