גמרא
פירוש
יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה.
אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל אם מכרו ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למשני בהו שנויא שפיר דמי, כלומר אפילו למשתי שכרא בדמים מותר. והכא נמי אמרינן לקמן שאם מכרו והותירו והתנו ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדכסוסא שפיר דמי, ומבית הכנסת נמי מותר הלוקח לעשות בו כל צרכו כעובדא דרבינא דזרעה.
נראין הדברים דב״ה של רבי דרבים לא מצי מזבנה לה ז׳ טובי העיר דאם כן מאי קאמר ליה מר׳ אליעזר בן עזריה לישני ליה דבמעמד אנשי העיר זבנוה ניהליה ותו הא דקס״ד מעיקרא לא אסרו אלא מקום מקדש הא בתי כנסיות מטמאים ואי בז׳ טובי העיר מזבני לה ודאי אחוזתכם היא וכי תימא למה ליה לרב אשי למימר לרבינא זיל זבנה מז׳ טובי העיר והתנן וחכמים אומ׳ מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד׳ דברים וכולה מתני׳ בשלא מכרו בז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר מיירי, ור׳ אלעזר בן עזריא נמי שעשה בו כל צרכו לא חזינן לקחה מז׳ טובי העיר למאי דקס״ד מעיקרא דדפרכינן הוא ואפ״ה עשה בו כל צרכיו איכא למימר דכי שרו רבנן לעשות כל דבר חוץ מד׳ דוקא כשהמוכר רוצה לעלות הדמים דחיילא קדושת ב״ה על הדמים לפי׳ מותר הלוקח לעשות מב״ה כל צרכו שהרי היא מחוללת על הדמים, אבל אם המוכר עושה בה צרכיו מן הדמים במאי תפקע קדושת ב״ה לכך אם לא מכרו במעמד אנשי העיר והא בקדושתיה קיימא אבל אם מכרו במעמד אנשי העיר יש כח בידם לעשות מן הדמים ומב״ה כל צרכם שעל כן לקחוה או בנאוה לכתחילה לעשות בה כל צרכיו, ורב אשא חייש דילמא אנשי העיר יעשו צרכיהן מן הדמים ולפום הכי אצרכוה למזבן מז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר עושין צרכיהן מן הדמים שעל מנת לקחוה או בנאוה לכתחילה, וכן נראי׳ הדברים בספרים של יחידים שמותר למכרם ולעשות מן הדמים כל צרכו שעל מנת כן לקחם או כתבם מתחלה ועוד יפה כח הספרים מכח הב״ה שבספרים הם בקדושתן ביד הלוקח כמו שהיו ביד המוכר מה שאין כן בב״ה בעושה בה כל צרכו והיא מחוללת ואעפ״כ מותרת כשמכרו ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר לעשות המותר כל צרכו מן הדמים והלוקח מב״ה שעל מנת כן לקחוה או בנאוה, והא דתנן ספרים לוקחים תורה דמשמע שיש לו להעלות הדמים כלה מתני׳ אבני העיר קאי וה״ק בני העיר שמכרו ליחיד ספרים הראויים לקרות ברבים לוקחים תורה והא דמבעיא לן בגמרא מהו למכור ס״ת ישן ליקח בו חדש ההיא נמי בשעשאוה רבים או יחיד לקרות ביה ברבים דכל סתם שהזכיר ס״ת לקרות ברבים הוא, וכן הא דאמר רשב״ג אין מוכרין ס״ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה ליתנם המוטל עליהם או להשיאו אשה אבל לעולם ספרי יחידים מותרים למכרם ולעשות מן הדמים צרכיו שעל מנת כן לקחום או כתבום מתחלה דלא יחיד מענה ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר, ועוד שהרי הספרים עומדים בקדושתם ביד הלוקח כמו שהיו עומדים ביד המוכר והא דאמרינן בשמוכר בז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למשתי ביה שברא שפיר דמי דוקא בשל כפרים אבל בשל כרכים כיון דמעלמא קא אתא לה כרבים דמא ואין כח בני העיר למכרה כלל אפילו אם יעלו הדמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נראין הדברים דב״ה של רבי דרבים לא מצי מזבנה לה ז׳ טובי העיר דאם כן מאי קאמר ליה מר׳ אליעזר בן עזריה לישני ליה דבמעמד אנשי העיר זבנוה ניהליה ותו הא דקס״ד מעיקרא לא אסרו אלא מקום מקדש הא בתי כנסיות מטמאים ואי בז׳ טובי העיר מזבני לה ודאי אחוזתכם היא וכי תימא למה ליה לרב אשי למימר לרבינא זיל זבנה מז׳ טובי העיר והתנן וחכמים אומ׳ מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד׳ דברים וכולה מתני׳ בשלא מכרו בז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר מיירי, ור׳ אלעזר בן עזריא נמי שעשה בו כל צרכו לא חזינן לקחה מז׳ טובי העיר למאי דקס״ד מעיקרא דדפרכינן הוא ואפ״ה עשה בו כל צרכיו איכא למימר דכי שרו רבנן לעשות כל דבר חוץ מד׳ דוקא כשהמוכר רוצה לעלות הדמים דחיילא קדושת ב״ה על הדמים לפי׳ מותר הלוקח לעשות מב״ה כל צרכו שהרי היא מחוללת על הדמים, אבל אם המוכר עושה בה צרכיו מן הדמים במאי תפקע קדושת ב״ה לכך אם לא מכרו במעמד אנשי העיר והא בקדושתיה קיימא אבל אם מכרו במעמד אנשי העיר יש כח בידם לעשות מן הדמים ומב״ה כל צרכם שעל כן לקחוה או בנאוה לכתחילה לעשות בה כל צרכיו, ורב אשא חייש דילמא אנשי העיר יעשו צרכיהן מן הדמים ולפום הכי אצרכוה למזבן מז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר עושין צרכיהן מן הדמים שעל מנת לקחוה או בנאוה לכתחילה, וכן נראי׳ הדברים בספרים של יחידים שמותר למכרם ולעשות מן הדמים כל צרכו שעל מנת כן לקחם או כתבם מתחלה ועוד יפה כח הספרים מכח הב״ה שבספרים הם בקדושתן ביד הלוקח כמו שהיו ביד המוכר מה שאין כן בב״ה בעושה בה כל צרכו והיא מחוללת ואעפ״כ מותרת כשמכרו ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר לעשות המותר כל צרכו מן הדמים והלוקח מב״ה שעל מנת כן לקחוה או בנאוה, והא דתנן ספרים לוקחים תורה דמשמע שיש לו להעלות הדמים כלה מתני׳ אבני העיר קאי וה״ק בני העיר שמכרו ליחיד ספרים הראויים לקרות ברבים לוקחים תורה והא דמבעיא לן בגמרא מהו למכור ס״ת ישן ליקח בו חדש ההיא נמי בשעשאוה רבים או יחיד לקרות ביה ברבים דכל סתם שהזכיר ס״ת לקרות ברבים הוא, וכן הא דאמר רשב״ג אין מוכרין ס״ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה ליתנם המוטל עליהם או להשיאו אשה אבל לעולם ספרי יחידים מותרים למכרם ולעשות מן הדמים צרכיו שעל מנת כן לקחום או כתבום מתחלה דלא יחיד מענה ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר, ועוד שהרי הספרים עומדים בקדושתם ביד הלוקח כמו שהיו עומדים ביד המוכר והא דאמרינן בשמוכר בז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למשתי ביה שברא שפיר דמי דוקא בשל כפרים אבל בשל כרכים כיון דמעלמא קא אתא לה כרבים דמא ואין כח בני העיר למכרה כלל אפילו אם יעלו הדמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush