גמרא
פירוש
בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע וְשֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.
וְלָמָה הָיוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה אכשהיו אוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה.
תַּרְתֵּי לְמָה לִי חֲדָא דְּכַסְפָּא וְזַהֲבָא וַחֲדָא דְּבִנְיָינָא.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְאִי תֵּימָא רַב הוּנָא בַּר נָתָן לְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּשָׂר בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא מְלֹא אֶצְבַּע.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בש״א ד׳ אצבעות ולהכי קאמר כמה תהא משולשת דגדיל הוא שליש מן הענף והוי הענף ח׳ אצבעות וכולו ג׳ טפחים שהן זרת ומהכא ילפינן משך הציצית זרת דבמנחות לא ילפינן כמה ארכו. ואנן בציצית עבדינן כב״ש ד׳ חוטין וד׳ אצבעות גדיל:
ורב הונא אמר אצבע שאמרו לענין אצבע דיתירה על של משה דהוי ד׳ בטפח של כל אדם:
ורב נחמן אמר לאצבע דמתניתין דבין חוליא לחוליא: רבי עקיבא אומר – אע״ג דיש לו ב׳ כיסין בידוע שיש לו ב׳ ביצים והאחת טמונה בבטן אלא כך בודקו מושיבו לבכור על עכוזו ועל זנבו ועל עגבותיו וממעך בכיס ואם יש שם ביצה אחרת סופה לצאת:
והתיר ר׳ עקיבא – דכיון דנתמעך ולא יצא הוי מום ומותר לאוכלו:
ר׳ יוחנן בן נורי אסר הואיל ונמצאת: אין לו אלא כיס אחד אע״ג דיש לו ב׳ ביצים כמי שאין לו אלא ביצה אחת דמי ואתא ר׳ עקיבא וכו׳: מעשה בפרה של בית מנחם – אתה מכלה ממונו של ישראל. דכיון שאתה אוסרן לאכול בחוץ אין לו תקנה אלא קבורה: קדשים בחוץ – דתם הוי ואינו נאכל אלא בירושלם1: טרפה נמי הוי – דכל יתיר כנטול דמי ותנן בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה דשם ישנו לצומת הגידים: שרגלו אחת נכנסת בתוך הכסלים ורגלו אחת על גבי הכסל לסוף הכסל כדרכו:
שנשתרבבה ירכו – שארוכה מחברתה: ושניטל רוב המדבר של לשונו – רוב מן הלשון שנפרד מן החיך התחתון אותו שיכול לכפוף למעלה: אינו ניכר לחוץ מי הוי מומא מומין שבגלוי בעינן:
אבל ניכר מחמת מלאכה – שכשהולך נראה והליכה קרי מלאכה: למימרא דלא היינו אורחיה – למיהוי עינו עגול כשל אדם: תשב לזכר ולנקבה – דמ׳ זכר ומיגווייהו נטרה י״ד ימי טומאה לנקבה: הא באוכמא והא בציריא – כלומר אוכמא דעיניה אורחיה למיהוי עגול כשל אדם:
ציריא – כלומר כוליה חריץ של עין לאו אורחיה: דשפיד – חד כשל חזיר:
ופריס – ששפתו עקומה למעלה כחזיר: ופליגי רבנן עליה – דאמרי לא שמענו את אלו:
והתנן בפירקין דלקמן – שפתו העליונה עודפת כו׳:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ורב נחמן אמר לאצבע דמתניתין דבין חוליא לחוליא: רבי עקיבא אומר – אע״ג דיש לו ב׳ כיסין בידוע שיש לו ב׳ ביצים והאחת טמונה בבטן אלא כך בודקו מושיבו לבכור על עכוזו ועל זנבו ועל עגבותיו וממעך בכיס ואם יש שם ביצה אחרת סופה לצאת:
והתיר ר׳ עקיבא – דכיון דנתמעך ולא יצא הוי מום ומותר לאוכלו:
ר׳ יוחנן בן נורי אסר הואיל ונמצאת: אין לו אלא כיס אחד אע״ג דיש לו ב׳ ביצים כמי שאין לו אלא ביצה אחת דמי ואתא ר׳ עקיבא וכו׳: מעשה בפרה של בית מנחם – אתה מכלה ממונו של ישראל. דכיון שאתה אוסרן לאכול בחוץ אין לו תקנה אלא קבורה: קדשים בחוץ – דתם הוי ואינו נאכל אלא בירושלם1: טרפה נמי הוי – דכל יתיר כנטול דמי ותנן בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה דשם ישנו לצומת הגידים: שרגלו אחת נכנסת בתוך הכסלים ורגלו אחת על גבי הכסל לסוף הכסל כדרכו:
שנשתרבבה ירכו – שארוכה מחברתה: ושניטל רוב המדבר של לשונו – רוב מן הלשון שנפרד מן החיך התחתון אותו שיכול לכפוף למעלה: אינו ניכר לחוץ מי הוי מומא מומין שבגלוי בעינן:
אבל ניכר מחמת מלאכה – שכשהולך נראה והליכה קרי מלאכה: למימרא דלא היינו אורחיה – למיהוי עינו עגול כשל אדם: תשב לזכר ולנקבה – דמ׳ זכר ומיגווייהו נטרה י״ד ימי טומאה לנקבה: הא באוכמא והא בציריא – כלומר אוכמא דעיניה אורחיה למיהוי עגול כשל אדם:
ציריא – כלומר כוליה חריץ של עין לאו אורחיה: דשפיד – חד כשל חזיר:
ופריס – ששפתו עקומה למעלה כחזיר: ופליגי רבנן עליה – דאמרי לא שמענו את אלו:
והתנן בפירקין דלקמן – שפתו העליונה עודפת כו׳:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ר״ל דנאכל בירושלים בזמן הבית והיה נקרב על המזבח כדין בכור תם.
הערות
Gemara
Peirush