×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַהוּ מִדְּאִישְׁתְּרַי טוּמְאַת בָּשָׂר אִישְׁתְּרַי נָמֵי טוּמְאַת אֵימוּרִין אוֹ דִילְמָא מַאי דְּאִישְׁתְּרַי אִישְׁתְּרַי מַאי דְּלָא אִישְׁתְּרַי לָא אִישְׁתְּרַי.
what is the halakha? Are they liable for eating sacrificial meat while they were ritually impure? Do we say that since ritual impurity of the meat that is eaten was permitted, ritual impurity of the sacrificial portions offered on the altar was also permitted; or perhaps we say that what was permitted was permitted, and what was not permitted was not permitted?
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מדאשתרי טומאת בשר אשתרי נמי טומאת החלבים או לא ופשוט רבא טומאת אימורין מטומאת בשר איתרבו שנאמר אשר לי״י לרבות האימורין וכיון דליתה לטומאת בשר ליתה לטומאת אימורין.
מהו – מי מחייבי משום אוכלי קדשים בטומאה אי לא.
אישתרי נמי טומאת אימורין – דלא מיחייב בהו משום טומאה ואע״ג דאסירי משום זרות וכל זר לא יאכל קדש (ויקרא כב).
מהו [ההלכה]? מדאישתרי [מכיון שהותרה] טומאת בשר אישתרי נמי [הותרה גם כן] טומאת אימורין, או דילמא [שמא] נאמר: מאי דאישתרי [מה שהותר] — אישתרי [הותר], מאי [מה] שלא אישתרי [הותר] — לא אישתרי [הותר].
what is the halakha? Are they liable for eating sacrificial meat while they were ritually impure? Do we say that since ritual impurity of the meat that is eaten was permitted, ritual impurity of the sacrificial portions offered on the altar was also permitted; or perhaps we say that what was permitted was permitted, and what was not permitted was not permitted?
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רָבָא מִכְּדֵי טוּמְאַת אֵימוּרִין מֵהֵיכָא אִיתְרַבַּי מִטּוּמְאַת בָּשָׂר דִּכְתִיב {ויקרא ז׳:כ׳} אֲשֶׁר לַה׳ לְרַבּוֹת אֶת הָאֵימוּרִין.

Rava said: After all, from where was the halakha pertaining to eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity included? It is derived from the halakha with regard to eating the meat in a state of ritual impurity, as it is written: “But the soul that eats of the flesh of the sacrifice of peace-offerings that pertain to the Lord, having his ritual impurity upon him, that soul shall be cut off from his people” (Leviticus 7:20); the apparently superfluous phrase “that pertain to the Lord” is there to include the sacrificial portions and establish that one is liable to receive karet for eating these portions in a state of ritual impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכדי – אוכל אימורין בטומאה מהיכא אתרבי לחיובא.
מטומאת בשר – דכתיב גבי אוכל בשר בטומאת הגוף אשר לה׳ לרבות את האימורין והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳.
אמר רבא: מכדי [הרי] טומאת אימורין מהיכא איתרבי [מהיכן נתרבתה] מהיכן למדוה שאף בה נוהג דין טומאה — מטומאת בשר, דכתיב [שנאמר]: ״והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה״ (ויקרא ז, כ), ולמדנו מהריבוי ״אשר לה׳⁠ ⁠״ — לרבות את האימורין שאכילתו בטומאה ומחייבת כרת.
Rava said: After all, from where was the halakha pertaining to eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity included? It is derived from the halakha with regard to eating the meat in a state of ritual impurity, as it is written: “But the soul that eats of the flesh of the sacrifice of peace-offerings that pertain to the Lord, having his ritual impurity upon him, that soul shall be cut off from his people” (Leviticus 7:20); the apparently superfluous phrase “that pertain to the Lord” is there to include the sacrificial portions and establish that one is liable to receive karet for eating these portions in a state of ritual impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְטוּמְאַת בָּשָׂר אִיתֵיהּ לְטוּמְאַת אֵימוּרִין אכׇּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ לְטוּמְאַת בָּשָׂר לֵיתֵיהּ לְטוּמְאַת אֵימוּרִין.

Since this is the source, there is a limitation to the halakha pertaining to sacrificial portions: Anywhere that there is liability for eating the meat in a state of ritual impurity, there is liability for eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity; conversely, anywhere that there is no liability for eating the meat in a state of ritual impurity, such as in the case of a Paschal lamb offered in a state of ritual impurity, there is no liability for eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכיון שזה המקור, ממילא יש בו הגבלה: כל היכא דאיתיה [היכן שישנו] לאיסור טומאת בשר, איתיה [ישנו] אף לטומאת אימורין. כל היכא דליתיה [היכן שאינו] אסור לטומאת בשר כגון בפסח הבא בטומאה, אף ליתיה [אינו] לטומאת אימורין.
Since this is the source, there is a limitation to the halakha pertaining to sacrificial portions: Anywhere that there is liability for eating the meat in a state of ritual impurity, there is liability for eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity; conversely, anywhere that there is no liability for eating the meat in a state of ritual impurity, such as in the case of a Paschal lamb offered in a state of ritual impurity, there is no liability for eating the sacrificial portions in a state of ritual impurity.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) בָּעֵי רַבִּי זֵירָא אֵימוּרֵי פֶּסַח מִצְרַיִם הֵיכָא אַקְטְרִינְהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמַאן לֵימָא לַן דְּלָא שְׁוִיסְקֵי עֲבוּד.

Rabbi Zeira asked: With regard to the sacrificial portions of the Paschal lamb that the Jewish people sacrificed in Egypt on the first Passover, just before they left Egypt, where did they burn them? The Torah does not say that they constructed an altar for this purpose. Abaye said to him: What place is there for such a question? Who will tell us that they did not make them roasted and eat them? The Jewish people had not yet been commanded with regard to the halakhot of sacrifices; therefore, they presumably did not distinguish between meat and forbidden fats, and they roasted and consumed the entire animal (Arukh).
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היכא אקטרינהו – שלא הוזכר בו מזבח.
שויסקי – בשר צלי בשפוד.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 6]

א בעי [שאל] ר׳ זירא: אימורי פסח מצרים אותו פסח ראשון שהביאו ישראל לפני צאתם ממצרים היכא אקטרינהו [היכן הקטירו, שרפו אותם]? שהרי לא נאמר שבנו שם מזבח. אמר ליה [לו] אביי: מה מקום לשאלה זו? ומאן לימא לן [ומי יאמר לנו] שלא שויסקי עבוד [עשו אותם בשר צלי] ואכלום? שהרי כל הדינים שנאמרו בתורה בדיני קרבנות עדיין לא ניתנו לישראל, ולא חילקו בין הבשר ובין החלבים ומן הסתם צלאום ואכלום יחד (ערוך).
Rabbi Zeira asked: With regard to the sacrificial portions of the Paschal lamb that the Jewish people sacrificed in Egypt on the first Passover, just before they left Egypt, where did they burn them? The Torah does not say that they constructed an altar for this purpose. Abaye said to him: What place is there for such a question? Who will tell us that they did not make them roasted and eat them? The Jewish people had not yet been commanded with regard to the halakhot of sacrifices; therefore, they presumably did not distinguish between meat and forbidden fats, and they roasted and consumed the entire animal (Arukh).
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְעוֹד הָא תְּנָא רַב יוֹסֵף ג׳שְׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ שָׁם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְתוּ מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא הֲוָה.:

And furthermore, Rav Yosef taught that there were three parts of the door upon which the blood was sprinkled that took the place of three altars there in Egypt. The blood was applied upon the lintel and upon the two doorposts; and there was nothing else. Presumably, the Jewish people did not fulfill any mitzva not explicitly mentioned in the Torah, and since no other altar is mentioned, one can conclude that they did not offer the fats and other sacrificial portions on an altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג׳ מזבחות – להזאת הדם אבל להקטרת אימורין לא היה שם מזבח.
ועוד, הא תנא [הרי שנה] רב יוסף: שלשה מזבחות היו שם במצרים לצורך הזאת הדם: על המשקוף ועל שתי המזוזות, ותו מידי אחרינא [ועוד דבר אחר, נוסף] לא הוה [היה] שלא היה להם כל מזבח אחר, ולא הקטירו חלבים ואימורים, ומה שלא נתפרש שנעשה במצרים — אין להניח שקיימו בו.
And furthermore, Rav Yosef taught that there were three parts of the door upon which the blood was sprinkled that took the place of three altars there in Egypt. The blood was applied upon the lintel and upon the two doorposts; and there was nothing else. Presumably, the Jewish people did not fulfill any mitzva not explicitly mentioned in the Torah, and since no other altar is mentioned, one can conclude that they did not offer the fats and other sacrificial portions on an altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מתני׳מַתְנִיתִין: במָה בֵּין פֶּסַח מִצְרַיִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגוּדַּת אֵזוֹב וְעַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְנֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן בַּלַּיְלָה אֶחָד וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כׇּל שִׁבְעָה.:

MISHNA: What are the differences between the Paschal lamb that the Jewish people offered in Egypt and the Paschal lamb offered in all later generations? The Paschal lamb the Jewish people offered in Egypt had to be taken from the tenth of the month of Nisan and required the people to sprinkle its blood with a bundle of hyssop, unlike the Paschal lamb in all later years, and its blood was also sprinkled upon the lintel and the two doorposts, and it was eaten with haste; in addition, the Paschal lamb in Egypt was only on one night, whereas the Paschal lamb throughout the generations is observed for seven days.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעי ר׳ זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו אמר ליה ומאן לימא לן דלא שויסקי עבדינהו כלומר צלו אותם מיני מאכל ואכלום ועוד הא תאני רב יוסף שלש מזבחות היו שם אחד המשקוף ושתים בתי המזוזות שנתנו עליהם מן הדם ומזבח להקרבה לא הוה שם הלא משמע שאכלום.
מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו עשור וכו׳ מנא לן דכתיב ויקחו להם זה מקחו מבעשור ולא לדורות מבעשור ואקשי׳ אי הכי כל מה דכתיב ביה הזה אמרי׳ לזה ולא לדורות והא כתיב ביה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום וכו׳ ותניא מנין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה שנאמר תשמרו להקריב לי ונאמר בפסח מצרים והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום מה להלן ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן בתמיד טעון ביקור שמא יש בו מום ארבעה ימים קודם שחיטה ושני׳ שאני תמיד דכתיב ביה תשמרו מלמד שצריך שימור אקשי׳ תוב ופסח דורות אמאי אינו טעון ביקור ארבעה ימים והכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות של החדש הזה כזה ושני׳ אלא למעוטי מביקור ד׳ ימים קודם שחיטה לפסח שני הוא דממעט דכיון דהוא נמי פסח כותיה הוה מרבינן ליה קא משמע לן אלא מעתה ואכלו את הבשר בלילה הזה הכי נמי דפסח מצרים נאכל בלילה הזה ולא פסח דורות ושני׳ שאני אכילת פסחים בלילה דאתרבי מועבדת שיהיו כל עבודות של חדש הזה כזה אי הכי דאכילת בשר נוהג בזה כאשר נוהג בזה למה לי דכתב רחמנא הזה ושני׳ לא בא הזה אלא לכדר׳ אלעזר בן עזריה דיליף הזה הזה מועברתי בארץ מצרים וכתיב ביה כחצות הלילה אני יוצא וגו׳ מה להלן הזה דכתיב עד חצות אף הזה דכתיב באכילת פסחים עד חצות ופירושו בסוף מסכתא זו אקשי׳ תוב אלא מעתה כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו דכתיב בפסח מצרים נדחו מפסח מצרים וכשרין הן בפסח דורות ושני׳ שאני התם דכתיב ועבדת כדאמרן ומרבינן בפסח דורות מועבדת אכילת הבשר בלילה הזה ודחית ערל ובן נכר ותושב ושכיר פי׳ גר תושב ושכיר ולא גר צדק (הפסולות) ועיכוב אכילתו בפסח עד שימול עצמו וזכריו ועבדיו ושבירת עצם בו ואכילת נא ממנו אלו כולם נתרבו מועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות של חדש הזה כזה פי׳ בפסח דורות וכיון דאתרבי פסח דורות כפסח מצרים ממנו ממנו דכתיב בפסח מצרים דמשמע למעט למה לי ושני׳ הני ממנו ממנו בעינן להו כדרשינהו רבא משמיה דר׳ יצחק ביבמות פ׳ הערל דאמרי׳ מנין לערל שאסור במעשר אמר רבא אמר ר׳ יצחק תלתא ממנו כתיבי בפסח חד לגופיה וחד מופנה לדון ממנה גזירה שוה וחד ליתן עשה אחר לא תעשה ושלשה ממנו כתיבי במעשר חד לגופיה וחד שמותר לסוך שמן של מעשר שני שנטמא כו׳ וחד מופנה לדון ממנו גזירה שוה.
מתני׳ מקחו מבעשור – אומר זה לשם פסח דכתיב בעשור לחדש הזה וגו׳ (שמות יב).
וטעון הזאה באגודת אזוב גרסי׳.
לילה אחד – מפרש בגמרא.
(6,4) פסח מצרים לא מצינו מזבח שנאמר שעליו היו אימורין קרבים ויראה מכאן שצלאום בשפוד ושרפום לשם גבוה וזהו שאמרו שלשה מזבחות היו שם להזאת הדם משקוף אחד ושתי מזוזות אלמא דוקא להזאה הי׳ שם מזבח ולא לאימורין:
ב משנה מה בין פסח שעשו ישראל בשעתו במצרים לפסח דורות, שעושים ישראל בכל הדורות? פסח מצרים מקחו (לקיחתו) של הקרבן הוא מבעשור לחודש ניסן, וטעון דמו הזאה באגודת אזוב שלא כפסח דורות, ודמו היה מוזה על המשקוף ועל שתי המזוזות, ונאכל בחפזון (במהירות), וכל הפסח כולו אינו אלא בלילה אחד, ופסח דורות נוהג כל שבעה ימים של יום טוב ובאיסור חמץ.
MISHNA: What are the differences between the Paschal lamb that the Jewish people offered in Egypt and the Paschal lamb offered in all later generations? The Paschal lamb the Jewish people offered in Egypt had to be taken from the tenth of the month of Nisan and required the people to sprinkle its blood with a bundle of hyssop, unlike the Paschal lamb in all later years, and its blood was also sprinkled upon the lintel and the two doorposts, and it was eaten with haste; in addition, the Paschal lamb in Egypt was only on one night, whereas the Paschal lamb throughout the generations is observed for seven days.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) גמ׳גְּמָרָא: מְנָא לַן דִּכְתִיב {שמות י״ב:ג׳} דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ זֶה מִקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וְאֵין פֶּסַח דּוֹרוֹת מִקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר.

The Gemara discusses the meaning of this difficult phrase, as obviously, the Paschal lamb is slaughtered on the fourteenth and eaten on the evening of the fifteenth. GEMARA: The Gemara asks: From where do we conclude that the requirements of the Paschal lamb sacrificed in Egypt do not apply to later generations? As it is written: “Speak to all the congregation of Israel, saying: On the tenth day of this month they shall take to them every man a lamb, according to their fathers’ houses, a lamb for a household” (Exodus 12:3); and we derive from the superfluous word “this” that this Paschal lamb offered in Egypt had to be taken from the tenth of Nisan, and the Paschal lamb of later generations is not taken from the tenth of Nisan.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וזה שביארנו שמקחו הי׳ מבעשור אנו רגילים לפרש שלא להקדים ולא לאחר ומ״מ במכילתא שנינו אין לי אלא בעשור בי״ד מנין אמרת קו״ח מה עשור שאינו כשר לשחיטה כשר ללקיחה י״ד שכשר לשחיטה אינו דין שכשר ללקיחה י״ג מנין אמרת קו״ח ומה עשור שאינו קרוב לשחיטה כשר ללקיחה י״ג שקרוב לשחיטה אינו דין שכשר ללקיחה וכן הדין לי״א וי״ב שקרובים לשחיטה יותר מעשור ומתוך כך פירשו גדולי קדמונינו מקחו מבעשור שלא להקדים אבל לאחר רשאין עד י״ד ויתכן זה על הטעם שביארנו בחבור התשובה בענין הלקיחה בעשור ומ״מ קשה לפרש שהרי בסוגיא זו למדו מזה על התמידין שטעונין ביקור קודם שחיטה ארבעה ימים ואפשר שטעון שיבקרו בעדר שנותן עיניו בו אבל אינו צריך ליקח עד יום י״ד ותמידין מיהא אין פוחתין מששה טלאים מבוקרים בלשכת הטלאים ושיהיו מבוקרים ארבעה ימים קודם הקרבה ואעפ״כ חוזרין ומבקרין אותם בשעת שחיטה ופסח שני אף הוא כראשון לענין בקור ושניהם אין נאכלים אלא עד חצות וערל ומשומד לע״ז אסורים בשניהם אפי׳ גר תושב או שכיר והמאכילם עובר בלאו אלא שאינו לוקה ומכין אותו מכת מרדות אבל מצה ומרור מאכילין אותם לערל ולגר תושב ושכיר אבל המשומד אסור בהם וכן בתרומה שהשמדות פוסלת בתרומה וכן הערל וכבר ביארנו שמילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלשחוט את הפסח ומלאכול אבל אינה מעכבת בתרומה וכן ביארנו שאין מלקין בשבירת עצם אלא בטהור אבל לא בפסח הבא בטומאה וכל שכן שהפסול אין בו משום שבירת עצם:
ג גמרא שואלים: מנא לן [מנין לנו] שדברים שנאמרו בפסח מצרים אינם נוהגים בכל הדורות? דכתיב [שנאמר]: ״דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית״ (שמות יב, ג), ונדקדק מן המלים ״בעשור לחודש הזה ויקחו״ כי זה פסח מצרים מקחו (לקיחתו) מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור.
The Gemara discusses the meaning of this difficult phrase, as obviously, the Paschal lamb is slaughtered on the fourteenth and eaten on the evening of the fifteenth. GEMARA: The Gemara asks: From where do we conclude that the requirements of the Paschal lamb sacrificed in Egypt do not apply to later generations? As it is written: “Speak to all the congregation of Israel, saying: On the tenth day of this month they shall take to them every man a lamb, according to their fathers’ houses, a lamb for a household” (Exodus 12:3); and we derive from the superfluous word “this” that this Paschal lamb offered in Egypt had to be taken from the tenth of Nisan, and the Paschal lamb of later generations is not taken from the tenth of Nisan.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא מֵעַתָּה {שמות י״ב:ו׳} וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה הָכִי נָמֵי זֶה טָעוּן בִּיקּוּר ד׳אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְאֵין אַחֵר טָעוּן בִּיקּוּר.

The Gemara expresses surprise: However, if that is so, when the verse states later in the same section: “And you shall keep it until the fourteenth day of this month” (Exodus 12:6), so too it should be inferred that this Paschal lamb in Egypt requires examination four days prior to its slaughter, and no other offering requires examination four days prior to its slaughter.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ למשמרת – ביקור שלא יהא בו מום מבקרין אותו כל ארבעה וכתיב הזה ה״נ דממעטי [פסח דורות וכל] שאר קרבנות.
ותוהים: אלא מעתה אם כך אתה מבין בכתובים, הרי האמור הלאה באותו ענין ״והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה״ (שמות יב, ו) הכי נמי [כך גם כן] נדייק לומר כי זה פסח מצרים טעון ביקור (שמירה ובדיקה) ארבעה ימים קודם שחיטה, ואין קרבן אחר טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטתו?
The Gemara expresses surprise: However, if that is so, when the verse states later in the same section: “And you shall keep it until the fourteenth day of this month” (Exodus 12:6), so too it should be inferred that this Paschal lamb in Egypt requires examination four days prior to its slaughter, and no other offering requires examination four days prior to its slaughter.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְהָתַנְיָא בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר גמִנַּיִין לְתָמִיד שֶׁטָּעוּן בִּיקּוּר ד׳אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ח:ב׳} תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר מָה לְהַלָּן טָעוּן בִּיקּוּר ד׳אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה אַף כָּאן טָעוּן בִּיקּוּר ד׳אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה.

But wasn’t it taught in a baraita that ben Bag Bag says: From where do we know that the daily offering requires examination four days prior to its slaughter? It is stated with regard to the daily offering: “Command the children of Israel, and say to them: My food which is presented to Me for offerings made by fire, of a sweet flavor to Me, you shall safeguard it to sacrifice to Me in its due season” (Numbers 28:2), and it states there, with regard to the Paschal lamb: “And it shall be for you as a safeguard until the fourteenth day of this month” (Exodus 12:6). Just as in the verse there, the Paschal lamb requires examination four days prior to its slaughter, so too here, the daily offering requires examination four days prior to its slaughter. There is no inference from the phrase “this month” that the requirement of examining an offering four days before is limited to the Paschal lamb sacrificed in Egypt.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה להלן כו׳ – וכי היכי דלדורות בתמיד בעי ביקור ה״ה ודאי לפסח דורות.
בפרש״י בד״ה מה להלן כו׳ וכי היכי דלדורות בתמיד בעי ביקור ה״ה ודאי לפסח דורות עכ״ל השתא דס״ד דזה לאו מיעוטא היא לתמיד ה״ה דלא ממעט פסח דורות אבל למאי דמסיק דשאני התם דכתיב תשמרו ולכך לא ממעטינן ליה מהזה שפיר הוה מצינן למימר דהזה ממעט פסח דורות אי לאו דאיכא נמי ביה קרא ועבדת וק״ל:
והתניא [והרי שנינו בברייתא]: בן בג בג אומר: מניין לקרבן תמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה — שנאמר בתמיד: ״צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו״ (במדבר כח, ב), ולהלן לגבי פסח הוא אומר: ״והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר״ (שמות יב, ו) מה להלן בדין הפסח טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה! הרי ראיה שאין מדייקים מן ה״חדש הזה״ שהפסח צריך ביקור.
But wasn’t it taught in a baraita that ben Bag Bag says: From where do we know that the daily offering requires examination four days prior to its slaughter? It is stated with regard to the daily offering: “Command the children of Israel, and say to them: My food which is presented to Me for offerings made by fire, of a sweet flavor to Me, you shall safeguard it to sacrifice to Me in its due season” (Numbers 28:2), and it states there, with regard to the Paschal lamb: “And it shall be for you as a safeguard until the fourteenth day of this month” (Exodus 12:6). Just as in the verse there, the Paschal lamb requires examination four days prior to its slaughter, so too here, the daily offering requires examination four days prior to its slaughter. There is no inference from the phrase “this month” that the requirement of examining an offering four days before is limited to the Paschal lamb sacrificed in Egypt.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב תִּשְׁמְרוּ.

The Gemara answers: It is different there, with regard to the requirement to examine the daily offering four days prior to its slaughter, as it is written: “You shall safeguard it.” This halakha is derived from a verbal analogy based the word “safeguard,” which is stated in the context of both offerings.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומתרצים: שאני התם [שונה שם] בדין הביקור לגבי קרבן התמיד דכתיב [שנאמר]: ״תשמרו״ ואינו נלמד בבנין אב אלא בגזרה שווה, שאין מקום לצמצום משמעות זה.
The Gemara answers: It is different there, with regard to the requirement to examine the daily offering four days prior to its slaughter, as it is written: “You shall safeguard it.” This halakha is derived from a verbal analogy based the word “safeguard,” which is stated in the context of both offerings.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּפֶסַח דּוֹרוֹת נָמֵי הָכְתִיב {שמות י״ג:ה׳} וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲבוֹדוֹת חֹדֶשׁ זֶה כָּזֶה.

Similarly, the Paschal lamb sacrificed in later generations also requires examination four days prior to slaughter, as it is written: “And it shall be when the Lord shall bring you into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which He swore to your fathers to give you, a land flowing with milk and honey, that you shall perform this service in this month” (Exodus 13:5). From here it is derived that all the services of this month for all later generations shall be like this, including examination of the animal four days prior to sacrifice. Despite the fact that the verse connects the Paschal lamb in later years to the Paschal lamb in Egypt, the requirement to take the animal on the tenth of Nisan applied only on the first Passover.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופסח דורות נמי כו׳ – בניחותא.
שיהו כל עבודות של חדש הזה כזה – כל פסחי דורות הוקשו זה לזה ומיהו לענין מקחו מבעשור אמעיט מהזה והאי הזה דגבי ביקור דריש ליה למלתא אחריתא כדמפרש ואזיל.
בד״ה שיהיו כל עבודות של חודש הזה כזה כל פסחי דורות הוקשו זה לזה כו׳ עכ״ל לכאורה אין זה מובן כיון דאכתי לא ידעינן בשום פסח דורות דבעי ביקור מנ״מ אם הוקשו זה לזה ויש ליישב דפסחי דורות דנקט רש״י בפירושו ר״ל בכללו גם פסח מצרים שהיה גם בחודש הזה ואליו הוקשו כל שאר פסחי דורות לענין ביקור וק״ל:
ומעירים: ופסח דורות נמי [גם כן] הכתיב [הרי נאמר] בו: ״והיה כי יביאך ה׳ אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והחיוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה״ (שמות יג, ה), ומשם למדים שיהו כל עבודות חדש זה האמורות בפסח בכל הדורות כזה כמו שהיה פסח מצרים, פרט לשיהא מקחו מבעשור שנתמעט מהמילה ״הזה״.
Similarly, the Paschal lamb sacrificed in later generations also requires examination four days prior to slaughter, as it is written: “And it shall be when the Lord shall bring you into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which He swore to your fathers to give you, a land flowing with milk and honey, that you shall perform this service in this month” (Exodus 13:5). From here it is derived that all the services of this month for all later generations shall be like this, including examination of the animal four days prior to sacrifice. Despite the fact that the verse connects the Paschal lamb in later years to the Paschal lamb in Egypt, the requirement to take the animal on the tenth of Nisan applied only on the first Passover.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶלָּא הָהוּא הַזֶּה לְמַעוֹטֵי פֶּסַח שֵׁנִי דִּכְוָותֵיהּ.

Rather, what does that phrase: “this month,” stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt, come to exclude? The Gemara answers that it comes to exclude the Paschal lamb of the second Pesaḥ, which is similar to it, as it is also limited to a one day celebration. The Paschal lamb of the second Pesaḥ does not require examination four days prior to its slaughter.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא הזה – דגבי ביקור למה לי.
למעוטי פסח שני – מביקור ארבעה ימים.
דכוותיה – דהוי יום אחד כמו פסח מצרים וכי קא ממעט דכוותה ממעט והזה דגבי מקחו מבעשור על כרחיך למעוטי פסח דורות אתא דאילו למעוטי שני לא איצטריך דהא אימעיט מהאי הזה דגבי ביקור ומימעיט מביקור ארבעה ימים וממקח עשור דתרוייהו משתמעי מההוא קרא דלמשמרת משמע ביקור ומקח ואידך הזה ממעט פסח דורות ממקח בעשור אבל מביקור ארבעה ימים לא ממעט ליה אם לא הפרישו מבעשור יבקר שנים ושלשה טלאים מבעשור ובשעת שחיטה יקח א׳ מהן.
למעוטי פסח שני דכוותיה – דפסח דורות מרבינן מועבדת דליכא למימר דהזה דמקחו מבעשור נמי בא למעט פסח שני דאין מקחו מבעשור ולא נמעט פסח דורות דהא לפסח שני לא איצטריך כיון דלא בעי ביקור לא בעי נמי שיהא מקחו מבעשור.
ושואלים: אלא ודאי ההוא [אותו] ״הזה״ שנאמר במצוות ביקור מה בא הוא למעט? ומשיבים: למעוטי [למעט] פסח שני דכוותיה [שכמותו], שאין דינים האמורים בפסח ראשון אמורים גם בפסח שני.
Rather, what does that phrase: “this month,” stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt, come to exclude? The Gemara answers that it comes to exclude the Paschal lamb of the second Pesaḥ, which is similar to it, as it is also limited to a one day celebration. The Paschal lamb of the second Pesaḥ does not require examination four days prior to its slaughter.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {שמות י״ב:ח׳} וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה ה״נהָכִי נָמֵי דְּזֶה נֶאֱכָל בַּלַּיְלָה וְאֵין אַחֵר נֶאֱכָל בַּלַּיְלָה אָמַר קְרָא וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבוֹדָה.

Once again the Gemara questions its assertion that the phrase “this month” stated in the context of the Paschal lamb sacrificed in Egypt indicates that its halakhot are not relevant to other offerings. However, if that is so, with regard to that which is written: “And they shall eat the meat on that night” (Exodus 12:8), so too, should it be inferred that this Paschal lamb offered in Egypt was eaten at night and no other Paschal lamb offered in later generations must be eaten at night? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform this service in this month” (Exodus 13:5), in order to teach that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to later generations as well.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים עוד על העיקרון הקודם: אלא מעתה דכתיב [מה שנאמר]: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״ (שמות יב, ח) הכי נמי [כך גם כן] תאמר שזה פסח מצרים נאכל בלילה ואין אחר פסח דורות נאכל בלילה?! ומתרצים: אמר קרא [הכתוב]: ״ועבדת את העבדה הזאת בחודש הזה״ (שמות יג, ה), ללמד שדינים אלה של פסח מצרים חלים גם לדורות.
Once again the Gemara questions its assertion that the phrase “this month” stated in the context of the Paschal lamb sacrificed in Egypt indicates that its halakhot are not relevant to other offerings. However, if that is so, with regard to that which is written: “And they shall eat the meat on that night” (Exodus 12:8), so too, should it be inferred that this Paschal lamb offered in Egypt was eaten at night and no other Paschal lamb offered in later generations must be eaten at night? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform this service in this month” (Exodus 13:5), in order to teach that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to later generations as well.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֶלָּא הַזֶּה לְמָה לִי לכדר׳לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא.

The Gemara asks: Rather, if so, why do I need the word “this” stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt if all the halakhot relevant to that offering apply to the Paschal lambs of later generations? The Gemara answers that the phrase is needed for the derivations cited by Rabbi Elazar ben Azarya and Rabbi Akiva (see Berakhot 9a) with regard to the length of time during which the Paschal lamb may be eaten.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לכדר׳ אליעזר בן עזריה ורבי עקיבא – בפ״ק דברכות נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה כו׳.
גמרא אלא הזה ל״ל לכדר״א ב״ע ור״ע כו׳ ק״ק דמשמע מתוך הסוגיא דמועבדת לא מרבינן אלא פסח ראשון אמאי לא נימא נמי הכא דאתא הזה למעט פסח שני ואם נאמר כיון דכתיב בפסח שני לא ישאירו ממנו עד בקר ע״כ דאכילתו בלילה א״כ לא אצטריך להכי ועבדת בפסח ראשון דכ״ש הוא כמו שהקשו התוס׳ גבי אבל אתה שובר בפסח דורות ת״ל ועבדת כו׳ ודו״ק:
ושואלים: אלא אם כן ״הזה״ שנאמר כאן למה לי? שהרי כל מה שנעשה בפסח מצרים נעשה לדורות! ומשיבים: שהוא נחוץ לכמו שדרשוהו ר׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא במסכת ברכות.
The Gemara asks: Rather, if so, why do I need the word “this” stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt if all the halakhot relevant to that offering apply to the Paschal lambs of later generations? The Gemara answers that the phrase is needed for the derivations cited by Rabbi Elazar ben Azarya and Rabbi Akiva (see Berakhot 9a) with regard to the length of time during which the Paschal lamb may be eaten.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {שמות י״ב:מ״ח} וְכׇל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ ה״נהָכִי נָמֵי דְּבוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל בְּפֶסַח דּוֹרוֹת אָמַר קְרָא {שמות י״ג:ה׳} וְעָבַדְתָּ.

The Gemara asks: However, if that is so, with regard to that which is written in the context of the Paschal lamb offered in Egypt: “And no uncircumcised person shall eat from it” (Exodus 12:48), so too, should it be inferred that the expression “from it” limits the application of the verse and teaches that “from it,” the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to later generations as well.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערל – שמתו אחיו מחמת מילה.
אבל אתה שובר בפסח דורות אמר קרא ועבדת – תימה לריב״א אמאי איצטריך להכי ועבדת הא כיון דכתיב בפסח שני ועצם לא ישברו בו כל שכן בראשון.
תוס׳ בד״ה אבל אתה כו׳ כיון דכתיב בפסח שני ועצם לא תשברו בו כ״ש בראשון עכ״ל ק״ק דהא בפ׳ כיצד צולין ילפינן מדשינה למכתב ועצם לא תשברו בו בפסח שני דאחד עצם שיש בו מוח וא׳ עצם שאין בו מוח והכי אמרי׳ לעיל בסמוך לאיסי וא״כ אי לאו דרשה דועבדת לפסח ראשון לענין שביר׳ עצם א״כ הא דכתיב שבירת עצם בפסח שני אצטריך לגופיה ולא הוה גמרי׳ מיניה לרבויי אפי׳ עצם שאין בו מוח ולרבנן נמי דפליגי לעיל אאיסי כיון דאצטריך שבירת עצם בפסח שני לגופיה לא הוה ידעינן למעט פרטיה דהיינו לא תשחט וגו׳ ולכך אצטריך ועבדת למילף מיניה שבירת עצם בפסח ראשון ומיניה בפסח שני מככל חוקת הפסח ואייתר לן שבירת עצם בפסח שני למר כדאית ליה לרבות עצם שאין בו מוח ולמר למעט פרטי׳ כדאמרינן לעיל בסמוך ודו״ק:
בפרש״י בד״ה כדרבה אר״י כו׳ מה להלן ערל אסור בפסח אף כאן כו׳ עכ״ל כתב מהרש״ל לא דק דזהו דברי רבי יצחק אבל רבה אמר תלתא ממנו כתיבי כו׳ עכ״ל והאריך ע״ש לא ידענא אמאי לא דק דהא לרבה אר״י נמי חד מהני תלתא ממנו אתא להך ג״ש גופיה דקאר״י מה להלן ערל כו׳ ורבה לא בא אלא לפרש מלתיה דר״י גופיה כדקאמרינן התם וק״ל:
ומקשים: אלא מעתה דכתיב [שנאמר] בפסח מצרים: ״וכל ערל (ישראל) לא יאכל בו״ (שמות יב, מח), הכי נמי [כך גם כן] תאמר ש״בו״ הוא לשון מיעוט והגבלה ותלמד מכאן שבו בפסח מצרים אינו אוכל, אבל אוכל בפסח דורות?! ומתרצים: הלא אמר קרא [המקרא] ״ועבדת״ ללמוד מפסח מצרים לפסח דורות.
The Gemara asks: However, if that is so, with regard to that which is written in the context of the Paschal lamb offered in Egypt: “And no uncircumcised person shall eat from it” (Exodus 12:48), so too, should it be inferred that the expression “from it” limits the application of the verse and teaches that “from it,” the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to later generations as well.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא בּוֹ לְמָה לִי דבו אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל הוּא אוֹכֵל בְּמַצָּה וּמָרוֹר.

The Gemara asks: But if so, why do I need the expression “from it” stated here? The Gemara answers that it teaches that from it, the Paschal lamb, he may not eat, but he eats from the matza and bitter herbs. An uncircumcised person is obligated to eat matza and bitter herbs on Passover, just like any other Jew.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אלא אם כן, ״בו״ שנאמר כאן למה לי? ומתרצים: דיוק זה בא ללמד: ״בו״ בפסח אינו אוכל הערל, אבל הוא אוכל במצה ומרור שהוא חייב ככל ישראל באכילתם.
The Gemara asks: But if so, why do I need the expression “from it” stated here? The Gemara answers that it teaches that from it, the Paschal lamb, he may not eat, but he eats from the matza and bitter herbs. An uncircumcised person is obligated to eat matza and bitter herbs on Passover, just like any other Jew.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא מֵעַתָּה {שמות י״ב:מ״ג} (וְכׇל) בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ ה״נהָכִי נָמֵי דְּבוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא פֶּסַח לְדוֹרוֹת אָמַר הקְרָא וְעָבַדְתָּ.

The Gemara continues to question: However, if that is so, when the verse states: “No stranger shall eat from it” (Exodus 12:43), so too, should it be inferred that it is only from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, that he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to future generations as well. Consequently, anyone who was prohibited from eating the Paschal lamb in Egypt may not eat it in subsequent years either.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בן נכר – שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים נראה בעיני דלא גרסינן גבי הדדי כל ערל וגו׳ כל בן נכר וגו׳ הכי נמי כו׳ אלא הכי גרסי׳ כל ערל לא יאכל בו הכי כו׳ אמר קרא ועבדת אלא בו למה לי בו המרת דת פוסלת ואין המרת דת פוסלת בתרומה ואיצטריך למיכתב ערל כו׳ ולא גרסי׳ אלא מעתה תושב ושכיר כו׳ דהא תושב ושכיר כולי׳ קרא יתירא הוא דתושב ושכיר אוכל בפסח דתושב זה קנוי כסף קנין עולם ונרצע ושכיר זה עבד עברי הקנוי קנין שנים ותרוייהו ישראל מעליא נינהו ואכלי בפסח כדאמרינן ביבמות בהערל (דף ע.) וקרא יתירא הוא ומופנה לגזירה שוה נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה כדמפרש ליה התם ואיידי דכתביה כתב בו דידיה וללשון הספרים לא ידענא מאי שינויא דקא משני בו המרת דת פוסלת מאי שייך המרת דת גבי תושב ושכיר הא ישראל מעליא נינהו ועוד הא דרשה מבו דגבי בן נכר דרשינן לה בהערל (שם:) ומלתה אותו אז הבעלים יאכל בו ואי לא מל את עבדו לא יאכל איהו דמילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח אם יש לו בן העומד למול או עבד אינו אוכל פסח עד שימול אותם דכתיב המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו.
בד״ה בן נכר כו׳ נראה בעיני דל״ג גבי הדדי כל ערל וגו׳ כל בן נכר וגו׳ ול״ג אלא מעתה תושב ושכיר כו׳ עכ״ל שינוי הגרסות לקיימם תמצא מבואר שם בתוספות פ׳ הערל גם מה שיש לדקדק בסוגיא זו תמצא שם בתוספות ובפ׳ ע״פ ועיין גם בחדושינו שם:
ועוד מקשים: אלא מעתה מה שנאמר: ״כל בן נכר לא יאכל בו״ (שמות יב, מג), הכי נמי [כך גם כן] תאמר ״בו״ בפסח מצרים אינו אוכל, אבל אוכל הוא בפסח לדורות?! ומשיבים: אמר קרא ״ועבדת״ שפסח דורות יהא כפסח מצרים וכל שנאסר באכילתו במצרים נאסר אף בפסח דורות.
The Gemara continues to question: However, if that is so, when the verse states: “No stranger shall eat from it” (Exodus 12:43), so too, should it be inferred that it is only from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, that he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb sacrificed in Egypt apply to future generations as well. Consequently, anyone who was prohibited from eating the Paschal lamb in Egypt may not eat it in subsequent years either.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֶלָּא בּוֹ לְמָה לִי בּוֹ מְשׁוּמָּדוּת1 פּוֹסֶלֶת וְאֵין מְשׁוּמָּדוּת2 פּוֹסֶלֶת בִּתְרוּמָה.

The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying phrase: “From it”? The Gemara answers: It is from it, eating the Paschal lamb, that apostasy disqualifies, as the term “stranger” in this context is understood to refer to a Jew whose conduct makes him estranged from God; but apostasy does not disqualify one from eating teruma. Therefore, a priest who has become an apostate may still consume teruma.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המרת דת״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המרת דת״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים שוב: אלא לשון המיעוט ״בו״ למה לי? ומשיבים: למעט לענין אחר ״בו״ לענין פסח משומדות פוסלת מלאכול, כי פירוש המושג ״בן נכר״ הוא מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ואין משומדות פוסלת בתרומה שכהן שהמיר את דתו מותר לאכול בתרומה.
The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying phrase: “From it”? The Gemara answers: It is from it, eating the Paschal lamb, that apostasy disqualifies, as the term “stranger” in this context is understood to refer to a Jew whose conduct makes him estranged from God; but apostasy does not disqualify one from eating teruma. Therefore, a priest who has become an apostate may still consume teruma.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב עָרֵל וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב בֶּן נֵכָר דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עָרֵל מִשּׁוּם דִּמְאִיס אֲבָל בֶּן נֵכָר לָא מְאִיס אֵימָא לָא צְרִיכָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן בֶּן נֵכָר מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֲבָל עָרֵל דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֵימָא לָא צְרִיכָא.

The Gemara continues: And it is necessary for the Torah to write the prohibition of an uncircumcised person, and it is necessary for the Torah to write a separate prohibition with regard to a stranger, as, if the Torah had written only about an uncircumcised person, one might have thought that only he is prohibited to eat from the Paschal lamb because the foreskin is repulsive, but a stranger who is not repulsive, say that he may eat from the Paschal lamb. Therefore it is necessary to teach the case of a stranger. And if it would have taught us only the prohibition with regard to a stranger, one might have concluded that only he is prohibited from eating the Paschal lamb because his heart is not directed toward Heaven due to his apostasy, but with regard to an uncircumcised person, whose heart is directed toward Heaven, say that there is no prohibition for him to eat the Paschal lamb. Therefore, it is necessary to teach also the case of an uncircumcised person.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיצטריך למיכתב [והוצרך לכתוב] בתורה איסור מיוחד שעניינו ״ערל״, ואיצטריך למכתב [והוצרך לכתוב] ״בן נכר״. דאי [שאילו] כתב רחמנא [המקרא] רק ״ערל״, הייתי אומר שהוא אסור לאכול מן הפסח משום דמאיס [שמאוס] שעורלה דבר גנאי הוא, אבל בן נכר שלא מאיס [מאוס], אימא [אמור] שלא יהיה בו איסור, על כן צריכא [צריך לומר] אף ״בן נכר״. ואי אשמעינן [ואם היה משמיע לנו] ״בן נכר״ בלבד, היינו אומרים שאינו אוכל בפסח משום שאין לבו לשמים שהרי המיר דתו אבל ערל, שלבו לשמים אימא [אמור] שלא יהא אסור — לכן צריכא [נצרכה] לומר גם בו.
The Gemara continues: And it is necessary for the Torah to write the prohibition of an uncircumcised person, and it is necessary for the Torah to write a separate prohibition with regard to a stranger, as, if the Torah had written only about an uncircumcised person, one might have thought that only he is prohibited to eat from the Paschal lamb because the foreskin is repulsive, but a stranger who is not repulsive, say that he may eat from the Paschal lamb. Therefore it is necessary to teach the case of a stranger. And if it would have taught us only the prohibition with regard to a stranger, one might have concluded that only he is prohibited from eating the Paschal lamb because his heart is not directed toward Heaven due to his apostasy, but with regard to an uncircumcised person, whose heart is directed toward Heaven, say that there is no prohibition for him to eat the Paschal lamb. Therefore, it is necessary to teach also the case of an uncircumcised person.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אֶלָּא מֵעַתָּה {שמות י״ב:מ״ה} תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ הָכִי נָמֵי דְּבוֹ הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּפֶסַח דּוֹרוֹת אָמַר קְרָא וְעָבַדְתָּ אֶלָּא בּוֹ לְמָה לִי בּוֹ מְשׁוּמָּדוּת1 פּוֹסֶלֶת וְאֵין מְשׁוּמָּדוּת2 פּוֹסֶלֶת בִּתְרוּמָה.

The Gemara continues to question its initial derivation: However, if that is so, when the verse pertaining to the Paschal lamb sacrificed in Egypt states: “A sojourner and a hired servant shall not eat from it” (Exodus 12:45), so too, should it be derived that from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “And you shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb in later generations are the same as the halakhot that applied in Egypt. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying term “from it”? The Gemara answers that it teaches that from it, the Paschal lamb, apostasy disqualifies one from partaking, but apostasy does not disqualify one from eating teruma.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המרת דת״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המרת דת״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים עוד לעיקר הענין: אלא מעתה מה שנאמר בפסח מצרים ״תושב ושכיר לא יאכל בו״ (שמות יב, מה) הכי נמי [כך גם כן] תאמר: ״בו״ בפסח מצרים הוא שאינו אוכל, אבל אוכל הוא בפסח דורות?! ומשיבים: הלא אמר קרא [המקרא] ״ועבדת״ — שכל עבודות פסח יהיו כבפסח מצרים. ושואלים: אלא אם כן ״בו״ זה שבא למעט למה לי? ומשיבים שבא למעט: ״בו״ בפסח משומדות פוסלת, ואין משומדות פוסלת בתרומה כי כתוב זה בתושב ושכיר אינו צריך ללמוד ממנו לגופו שהרי ישראל הוא, ואם אינו ענין לגופו נותנין אותו ענין לנושא אחר, שההדגשה ״בו״ באה למעט לאותו ענין.
The Gemara continues to question its initial derivation: However, if that is so, when the verse pertaining to the Paschal lamb sacrificed in Egypt states: “A sojourner and a hired servant shall not eat from it” (Exodus 12:45), so too, should it be derived that from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “And you shall perform,” which teaches that the halakhot of the Paschal lamb in later generations are the same as the halakhot that applied in Egypt. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying term “from it”? The Gemara answers that it teaches that from it, the Paschal lamb, apostasy disqualifies one from partaking, but apostasy does not disqualify one from eating teruma.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אֶלָּא מֵעַתָּה {שמות י״ב:מ״ד} וּמַלְתָּה אוֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ ה״נהָכִי נָמֵי דְּבוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל בְּפֶסַח דּוֹרוֹת אָמַר קְרָא וְעָבַדְתָּ אֶלָּא בּוֹ ל״ללְמָה לִי ובּוֹ מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת זוְאֵין מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת בִּתְרוּמָה.

The Gemara continues its line of questioning: However, if that is so, when the verse said: “When you have circumcised him, then shall he eat from it” (Exodus 12:44), so too, should it be inferred that from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat unless he first circumcises his sons and slaves, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that this halakha applies to later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying term “from it”? The Gemara answers that this term teaches that from it, the Paschal lamb, the lack of circumcision of one’s male children and slaves prevents a father or master from eating until he ensures that all of the male members of his household have been circumcised, but the circumcision of one’s male children and slaves does not prevent him from eating teruma if he is himself eligible to eat it.
עין משפט נר מצוהתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״נאכל בחפזון״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף צ״ו:.
זה שביארנו שמילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלשחוט תדע שכך היא מעכבתו מלאכול שנאמר ומלת אותו אז יאכל בו כלומר שאם קנה עבד אחר ששחט את הפסח הרי הוא מעכבו מלאכול עד שימול וכן אם הי׳ לו בן שלא הגיע זמנו למול בשעת שחיטה ואחר השחיטה הגיע זמנו כגון שהי׳ טומטום ונקרע ונמצא זכר או שהי׳ חולה והבריא הרי זה מעכבו מאכילה וכל ששחט קודם מילתם אין הפסח פסול והתבאר בברייתא שאף טבילת אמהותיו לשם עבדות מעכבתו שהטבילה באמה לשפחות כמילה בעבד ומ״מ ביבמות התבאר שהקטן אין מילת עבדיו וטבילת אמהותיו מעכבתו שלא לימנות על הפסח שנאמר וכל עבד איש להוציא את הקטן:
ומקשים עוד: אלא מעתה מה שנאמר: ״וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו״ (שמות יב, מד) הכי נמי [כך גם כן] תאמר ״בו״ בפסח מצרים הוא שאינו אוכל אבל אוכל הוא בפסח דורות?! ומשיבים: אמר קרא [המקרא] ״ועבדת״ ללמד לפסח דורות. ושואלים: אלא ״בו״ למעט למה לי? ומסבירים: ״בו״ בפסח מילת זכריו ועבדיו מעכבת את האב והאדון שלא יאכל מן הפסח עד שבני ביתו ימולו, ואין מילת זכריו ועבדיו מעכבת אותו לאכול בתרומה אם הוא עצמו זכאי לה.
The Gemara continues its line of questioning: However, if that is so, when the verse said: “When you have circumcised him, then shall he eat from it” (Exodus 12:44), so too, should it be inferred that from it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, he may not eat unless he first circumcises his sons and slaves, but he may eat from the Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that this halakha applies to later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying term “from it”? The Gemara answers that this term teaches that from it, the Paschal lamb, the lack of circumcision of one’s male children and slaves prevents a father or master from eating until he ensures that all of the male members of his household have been circumcised, but the circumcision of one’s male children and slaves does not prevent him from eating teruma if he is himself eligible to eat it.
עין משפט נר מצוהתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {במדבר ט׳:י״ב} וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בּוֹ ה״נהָכִי נָמֵי דְּבוֹ אֵינוֹ שׁוֹבֵר אֲבָל שׁוֹבֵר בְּפֶסַח דּוֹרוֹת אָמַר קְרָא וְעָבַדְתָּ אֶלָּא בּוֹ לְמָה לִי בּוֹ בְּכָשֵׁר וְלֹא בְּפָסוּל.

The Gemara asks further: However, if that is so, with regard to that which is written: “And they shall not break a bone in it” (Numbers 9:12), so too, should it be inferred that it is prohibited to break a bone only of it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, but one may break a bone of a Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: You shall perform, which applies the halakhot stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt to the Paschal lambs of later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying expression “in it”? The Gemara explains that this qualification teaches that only a bone in it, a fit Paschal lamb, may not be broken, but there is no prohibition to break the bone of an unfit Paschal lamb.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים עוד: אלא מעתה דכתיב [שנאמר]: ״ועצם לא ישברו בו״ (במדבר ט, יב) הכי נמי [כך גם כן] תאמר שבו בפסח מצרים אינו שובר אבל שובר עצם בפסח דורות?! ומשיבים: אמר קרא ״ועבדת״ ללמד לפסח דורות. ושואלים: אלא ״בו״ לצמצם למה לי? ומסבירים: ״בו״ לשון מיעוט היא ללמדנו כי בפסח כשר אסור לשבור עצם, ולא נאמר איסור זה בפסח פסול.
The Gemara asks further: However, if that is so, with regard to that which is written: “And they shall not break a bone in it” (Numbers 9:12), so too, should it be inferred that it is prohibited to break a bone only of it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, but one may break a bone of a Paschal lamb sacrificed in later generations? The Gemara answers that the verse states: You shall perform, which applies the halakhot stated with regard to the Paschal lamb sacrificed in Egypt to the Paschal lambs of later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying expression “in it”? The Gemara explains that this qualification teaches that only a bone in it, a fit Paschal lamb, may not be broken, but there is no prohibition to break the bone of an unfit Paschal lamb.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {שמות י״ב:ט׳} אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא מִמֶּנּוּ אִי אַתָּה אוֹכֵל אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל נָא בְּפֶסַח דּוֹרוֹת אָמַר קְרָא וְעָבַדְתָּ אֶלָּא מִמֶּנּוּ לְמָה לִי לְכִדְרַבָּה א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק.:

The Gemara asks further: However, if that is so, from that which is written: “Do not eat of it raw, nor boiled in water, but roasted in fire” (Exodus 12:9), should it be inferred that it is only of it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, that you may not eat raw, but you may eat raw meat from the Paschal lamb of later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the prohibition applies to later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying expression “in it”? The Gemara answers that it is necessary for that which Rabba said that Rabbi Yitzḥak said, that this verse serves as the basis of a verbal analogy which teaches that an uncircumcised man may not eat tithes.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדרבה א״ר יצחק – בפ׳ הערל (דף עד.) נאמר ממנו בפסח ונאמר ממנו במעשר מה להלן ערל אסור בפסח אף כאן ערל אסור במעשר.
רש״י בד״ה כדרבה א״ר יצחק בפ׳ הערל נאמר ממנו בפסח כו׳. נ״ב לא דק דזהו דברי ר׳ יצחק אבל רבה א״ר יצחק אמר תלתא ממנו כתיבי בפסח אל תאכלו ממנו נא ולא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו באש תשרופו חד לגופיה וחד לגזירה שוה וחד למ״ד בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה כו׳ ואיידי דכתיב נותר כתיב נמי ממנו ופי׳ התוס׳ חד לגופיה אל תאכלו ממנו נא דאי לאו ממנו ה״א דאמצות ומרורים דלעיל קאי ע״כ ורש״י גופיה פי׳ בריש הערל דמסיק נמי ממנו לכדרבה אמר ר״י פי׳ דאמר לקמן בפירקין תלתא ממנו כתיבי והכא אגב רהיטא לא דק נ״ל. (עי׳ במהרש״א):
ושואלים עוד: אלא מעתה דכתיב [שנאמר]: ״אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים״ (שמות יב, ט), האם נאמר גם כן שמלשון המיעוט ״ממנו״ אתה מדייק ״ממנו״ בפסח מצרים אי אתה אוכל נא, אבל אתה אוכל נא בפסח דורות?! ומשיבים: הלא אמר קרא [המקרא] ״ועבדת״ ללמד לדורות. ושואלים: אלא ״ממנו״ שהוא לשון מיעוט למה לי? ומשיבים: כדברי רבה שאמר בשם ר׳ יצחק שמכתוב זה למדים על ידי גזירה שוה שערל אסור אף באכילת מעשר.
The Gemara asks further: However, if that is so, from that which is written: “Do not eat of it raw, nor boiled in water, but roasted in fire” (Exodus 12:9), should it be inferred that it is only of it, the Paschal lamb sacrificed in Egypt, that you may not eat raw, but you may eat raw meat from the Paschal lamb of later generations? The Gemara answers that the verse states: “You shall perform,” which teaches that the prohibition applies to later generations as well. The Gemara asks: But if so, why do I need the qualifying expression “in it”? The Gemara answers that it is necessary for that which Rabba said that Rabbi Yitzḥak said, that this verse serves as the basis of a verbal analogy which teaches that an uncircumcised man may not eat tithes.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) וְנֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן וְכוּ׳.: מְנָא לַן דְּאָמַר קְרָא {שמות י״ב:י״א} וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן אוֹתוֹ נֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן וְאֵין אַחֵר נֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן.:

The Gemara returns to discuss the mishna, which stated that the Paschal lamb sacrificed in Egypt was eaten with haste but that Paschal lambs sacrificed in later years were not. From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as the verse states: “You shall eat it in haste; it is the Lord’s Paschal lamb” (Exodus 12:11). The word “it” indicates a detail and teaches that “it” is eaten with haste, and no other Paschal lamb is eaten with haste.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בחפזון – במהירות.
אותו בחפזון ואין אחר בחפזון – קשה לריב״א אמאי לא פריך ואימא אותו בחפזון ואין פסח שני נאכל בחפזון אבל פסח דורות הכי נמי נאכל בחפזון מועבדת.
ד נאמר במשנה כי פסח מצרים נאכל בחפזון (במהירות) ולא פסח דורות. ושואלים מנא לן [מנין לנו] דין זה? ומשיבים: שאמר קרא [המקרא]: ״ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא לה׳⁠ ⁠״ (שמות יב, יא), המלה ״אותו״ לשון מיעוט וצמצום היא, ללמדנו: ״אותו״ נאכל בחפזון, ואין פסח אחר נאכל בחפזון.
The Gemara returns to discuss the mishna, which stated that the Paschal lamb sacrificed in Egypt was eaten with haste but that Paschal lambs sacrificed in later years were not. From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as the verse states: “You shall eat it in haste; it is the Lord’s Paschal lamb” (Exodus 12:11). The word “it” indicates a detail and teaches that “it” is eaten with haste, and no other Paschal lamb is eaten with haste.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כׇּל שִׁבְעָה וְכוּ׳.: אַמַּאי קָאֵי אִי לֵימָא אַפֶּסַח פֶּסַח כׇּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא

The mishna stated that the Paschal lamb of later generations applies all seven days. The Gemara asks: On what does this stand? If we say that it refers to the Paschal lamb itself, is there a Paschal lamb all seven days? It is offered only on the fourteenth of Nisan.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה נאמר במשנה כי פסח דורות נוהג כל שבעה. ושואלים: אמאי קאי [למה הוא מתייחס]? אילימא [אם תאמר] לענין מצוות הקרבת הפסח עצמה, פסח כל שבעה מי איכא [האם ישנו] הלא אין מקריבים קרבן פסח אלא בארבעה עשר בניסן!
The mishna stated that the Paschal lamb of later generations applies all seven days. The Gemara asks: On what does this stand? If we say that it refers to the Paschal lamb itself, is there a Paschal lamb all seven days? It is offered only on the fourteenth of Nisan.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים צו. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים פסחים צו., עין משפט נר מצוה פסחים צו., ר׳ חננאל פסחים צו., רש"י פסחים צו., תוספות פסחים צו., בית הבחירה למאירי פסחים צו. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה פסחים צו., מהרש"א חידושי הלכות פסחים צו., פירוש הרב שטיינזלץ פסחים צו., אסופת מאמרים פסחים צו.

Pesachim 96a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Pesachim 96a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 96a, R. Chananel Pesachim 96a, Rashi Pesachim 96a, Tosafot Pesachim 96a, Meiri Pesachim 96a, Maharshal Chokhmat Shelomo Pesachim 96a, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 96a, Steinsaltz Commentary Pesachim 96a, Collected Articles Pesachim 96a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144