גמרא
פירוש
אָסוּר צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן וְצוֹנֵן לְתוֹךְ חַם רַב אָמַר עִילָּאָה גָּבַר וּשְׁמוּאֵל אָמַר תַּתָּאָה גָּבַר.
תְּנַן נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּחֶרֶס צוֹנֶנֶת בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר עִילָּאָה גָּבַר מִשּׁוּם הָכִי יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ דְּאָזֵל רוֹטֶב מַרְתַּח לֵיהּ לְחֶרֶס וְהָדַר חֶרֶס מַרְתַּח לֵיהּ לְרוֹטֶב וְכִי הָדַר רוֹטֶב אַפֶּסַח קָא מִטְּוֵי פֶּסַח מֵחֲמַת חַמִּימוּתָא דְחֶרֶס וְרַחֲמָנָא אָמַר {שמות י״ב:ח׳,ט׳} צְלִי אֵשׁ וְלֹא צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.
אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר תַּתָּאָה גָּבַר חֶרֶס כֵּיוָן דְּצוֹנֵן הוּא אַקּוֹרֵי מֵיקַר לֵיהּ לְרוֹטֶב אַמַּאי יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ כִּדְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּסוֹלֶת רוֹתַחַת הָכָא נָמֵי בְּחֶרֶס רוֹתֵחַ.
תְּנַן נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּסוֹלֶת צוֹנֶנֶת בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר עִילָּאָה גָּבַר מִשּׁוּם הָכִי יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ דְּמַרְתַּח לַהּ לְסוֹלֶת דְּהָדַר הוּדְרָנֵיהּ וְהָדְרָא סוֹלֶת וּמַרְתְּחָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְקָא מִטְּוֵי רוֹטֶב מֵחֲמַת חַמִּימוּתָא דְסוֹלֶת וְרַחֲמָנָא אָמַר צְלִי אֵשׁ וְלֹא צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.
אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר תַּתָּאָה גָּבַר סוֹלֶת כֵּיוָן דְּצוֹנֶנֶת הִיא אַקּוֹרֵי קָא מֵיקַר לֵיהּ לְמָה לִי יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ (תִּסְגֵּי לֵיהּ בְּיִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ) כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט׳:י״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ד׳
טור יורה דעה ק״ה:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״ה:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ד׳
טור יורה דעה ק״ה:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״ה:ג׳
ב רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט׳:י״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ד׳
טור יורה דעה ק״ה:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״ה:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ד׳
טור יורה דעה ק״ה:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״ה:ג׳
ג רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט׳:י״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ג
טור יורה דעה צ״א:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה צ״א:ה׳
תנן נטף מרוטבו על החרס כו׳ – מרישא דקתני נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו ליכא לאקשויי אפי׳ למאי דס״ד בחרס צונן דכ״ע מודו דתתאה בלע כדי קליפה וה״ה לאחר שהוחם מעט מבשל בפסח כדי קליפה אי נמי כיון דקתני נגע אין להוכיח אם נגע מלמעלה או מלמטה אבל הכא דקתני נטף משמע למטה אי נמי חרסו של תנור ודאי חם הוא אבל סיפא דקתני על החרס קס״ד בחרס צונן ולא נהירא דמדנקט חרס משמע דבחרס תנור מיירי. בשלמא למאן דאמר עילאה גבר להכי יטול את מקומו – וא״ת למאן דאמר עילאה גבר למה הפסח אינו נאסר מחמת השפוד ויהיה צריך ליטול את מקומו סביב השפוד ואומר ר״י דאין שפוד של עץ קולט חום כל כך כמו חרס וסולת אי נמי מבפנים אינו רותח כבחוץ ברוב ספרים ובפירוש ר״ח גרס וכי הדר רוטב אפסח מיטוי פסח מחמת חמימות החרס כו׳ וקשה דתיפוק ליה שרוטב איסור נבלע בפסח ונראה דהא דקאמר ומיטוי פסח ארוטב קאי מדקאמר מחמת חרס דאי אפסח קאי הוה ליה למימר מחמת רוטב. אלא למ״ד תתאה גבר אוקורי מיקר ליה – ה״ג בכל הספרים ובפר״ח ביטול את מקומו סגי ורש״י מחקו משום דקשיא ליה כיון דאוקורי מיקר מה איסורא יש ברוטב ודוחק לומר כגון שהסולת של חבורה אחרת ואסור להן הרוטב לפי שאינו מנויו ולר״ת נראה דגרס ליה שפיר דע״כ מיירי כגון שהרוטב לא נצלה כל צורכו והו״ל אברנים דבנצלה כל צורכו לא הוה תו מפסיל משום צלי מחמת דבר אחר וצלאו ואחר כך בישלו דאסור היינו דוקא במים משום ריבויי׳ דובשל מבושל מכל מקום כדאמר בסוף כל שעה (לעיל דף מא.) אבל בדבר אחר לא ותדע דהכי הוא דבע״א היה אסור לחתוך בסכין פסח בעוד שהוא חם דמחמם ליה לסכין ומחמם לדידיה והוה ליה צלי מחמת דבר אחר אלא בנצלה כל צורכו לא מיפסיל משום הכי וא״ת מ״מ למה נאסור הסולת משום זה יאפו אותו ויצלה נמי הרוטב וי״ל דאז הוי צלי מחמת דבר אחר שהרי על ידי חמימות הסולת הוא נצלה ומיהו לפי זה לא הוה צריך לעיל לאסוקי והדר סולת ומרתח ליה לרוטב דמה צריך לאסוקי איסור ברוטב משום צלי מחמת דבר אחר כיון דאית ביה איסור נא ואור״ת דניחא ליה לאסוקי כל איסור שיכול לומר אבל לעיל גבי נטף מרוטבו על החרס לא גרס ביקלוף את מקומו סגי שהרי יכול לצלותו עם הרוטב ובפי׳ ר״ח ליתיה. משום הכי סגי ליה בקליפה – וכגון שסכו אחר שצלאו ולא נשתהא בתנור אחר סיכה כלל שאם לא כן ע״י רתיחת התנור היה נבלע אפי׳ למאן דאמר עילאה גבר. תניא אידך בשר רותח כו׳ – תימה הא תו למה לי להביאה ואומר ר״ת דקמ״ל דאפילו חלב שרי דאע״ג דחם לתוך צונן בעי קליפה בדבר שיכול לעשות קליפה בדבר דלא שייך קליפה כמו בחלב מותר מדלא קתני איסורא גבי חלב כדקתני קליפה גבי בשר וריב״א חולק בזה ומצריך ששים כדי קליפה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush