גמרא
פירוש
דְּהָא אִיתַּקַּשׁ הַשְׁבָּתַת שְׂאוֹר לַאֲכִילַת חָמֵץ וַאֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה.
הַשְׁבָּתַת שְׂאוֹר לַאֲכִילַת חָמֵץ דִּכְתִיב {שמות י״ב:י״ט} שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה.
וַאֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה דִּכְתִיב {שמות י״ב:כ׳} כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת (וְגוֹ׳) וּכְתִיב בֵּיהּ בְּמַצָּה {שמות י״ב:י״ח} בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת.
וְאֵימָא לְרַבּוֹת לֵיל כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו׳ – בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר׳ יהודה לאוכל חמץ מו׳ שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור׳ שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים וקשה לרשב״א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ. למעוטי חולו של מועד – אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד. כדתנא דבי ר׳ ישמעאל – אע״ג דכתיבי טובא בהנך ג׳ מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג׳ ראשון דרשינן ואך ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי׳ כולהו להך דרשא. לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים – הקשה רשב״א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו׳ שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא״כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי״ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך. זמן שחיטה קאמר רחמנא – אע״ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ״מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה. דברי ר׳ ישמעאל – תימה לר״י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר׳ ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל. (ואומר) כל מלאכה לא תעשו – אע״ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה״ה חמץ והא דתנן בפ׳ כל שעה (פסחים כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור״י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע״ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי״ט למ״ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush