×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ב׳.גמרא
;?!
אָ
פרק א – אור לארבעה עשר
מתני׳מַתְנִיתִין: אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה וּבַמָּה אָמְרוּ ב׳שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים ב׳שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כׇּל הַמַּרְתֵּף וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי אוֹר רַב הוּנָא אָמַר נַגְהֵי וְרַב יְהוּדָה אָמַר לֵילֵי קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּמַאן דְּאָמַר נַגְהֵי נַגְהֵי מַמָּשׁ וּמַאן דְּאָמַר לֵילֵי לֵילֵי מַמָּשׁ.א מֵיתִיבִי {בראשית מ״ד:ג׳} הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שׁוּלְּחוּ אַלְמָא אוֹר יְמָמָא הוּא מִי כְּתִיב הָאוֹר בֹּקֶר הַבֹּקֶר אוֹר כְּתִיב כְּמַאן דְּאָמַר צַפְרָא נְהַר וְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב. מֵיתִיבִי {שמואל ב כ״ג:ד׳} וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ אַלְמָא אוֹר יְמָמָא הוּא מִי כְּתִיב אוֹר בֹּקֶר וּכְאוֹר בֹּקֶר כְּתִיב וְהָכִי קָאָמַר וּכְאוֹר בֹּקֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּעֵין זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. מֵיתִיבִי {בראשית א׳:ה׳} וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם אַלְמָא אוֹר יְמָמָא הוּא הָכִי קָאָמַר לַמֵּאִיר וּבָא קְרָאוֹ יוֹם אֶלָּא מֵעַתָּה וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה לַמַּחְשִׁיךְ וּבָא קָרָא לַיְלָה וְהָא קַיְימָא לַן דְּעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים יְמָמָא הוּא. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לִנְהוֹרָא וּפַקְּדֵיהּ אַמִּצְוְתָא דִימָמָא וְקַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לַחֲשׁוֹכָא וּפַקְּדֵיהּ אַמִּצְוְתָא דְלֵילָה. מֵיתִיבִי {תהלים קמ״ח:ג׳} הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכְבֵי אוֹר אַלְמָא אוֹר אוּרְתָּא הוּא הָכִי קָאָמַר הַלְלוּהוּ כׇּל כּוֹכָבִים הַמְּאִירִים אֶלָּא מֵעַתָּה כּוֹכָבִים הַמְּאִירִים הוּא דְּבָעוּ שַׁבּוֹחֵי שֶׁאֵינָן מְאִירִין לָא בָּעוּ שַׁבּוֹחֵי וְהָא כְּתִיב {תהלים קמ״ח:ב׳} הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו. אֶלָּא הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאוֹר דְּכוֹכָבִים נָמֵי אוֹר הוּא לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְנוֹדֵר מִן הָאוֹר (דִּתְנַן) הַנּוֹדֵר מִן הָאוֹר אָסוּר בְּאוֹרָן שֶׁל כּוֹכָבִים. מֵיתִיבִי {איוב כ״ד:י״ד} לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטׇל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳ אור לארבעה עשר בודקין את החמץ – פ״ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר״י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ׳ (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר״י דאע״ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו׳ או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב״א דאפילו לפי טעם האחרון צ״ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי׳ בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר״ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ״ד נמי התם דכ״ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג׳ קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי׳ ר׳ יהודה מודה. קא סלקא דעתך מ״ד נגהי וכו׳ – לא נקט קס״ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש״ה אין לשבש הספרים. וכדרב יהודה – לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ״ע. יכנס בכי טוב – אור״י דבפרק הכונס (ב״ק ס׳:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו׳ ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (עירובין כא.) דנקט עליה תחלה ובפ׳ במה מדליקין (שבת לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (ב״ק ס. ושם:) ואומר רשב״א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי׳ היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י״א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין. וכאור בקר בעולם הזה – פי׳ ר״ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ׳ תמיד נשחט (פסחים נח.) דעד ו׳ שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא. והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא – אומר ר״י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ״ב דמגילה (דף כ:) דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר׳ יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים. (כדתנן) הנודר מן האור – מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (דף יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144