×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס.
As they too were included in that miracle of the Exodus, they are therefore obligated to participate in the celebration.
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שאף הן היו באותו הנס – כדאמרינן (סוטה דף יא:) בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי דמשום דע״י אסתר נגאלו וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת (דף כג.).
שאף הן היו באותו הנס – דאמר במס׳ סוטה (סוטה יא:) בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה אמר הכי משום דעל ידי אסתר הוה וכן גבי חנוכה במס׳ שבת (שבת כג.) לשון מורינו הלוי.
שאף הן היו באותו הנס – ואי לאו האי טעמא לא היו חייבות משום דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא אף ע״ג דארבעה כוסות דרבנן כעין דאורייתא תיקון.
היו באותו הנס – פי׳ רשב״ם שעל ידם נגאלו וכן במגילה ע״י אסתר ובחנוכה ע״י יהודית וקשה דאף משמע שאינן עיקר ועוד דבירושלמי גריס שאף הן היו באותו ספק משמע באותה סכנה דלהשמיד להרוג ולאבד והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע״ג דאף הן היו באותו הנס כי בסוכות הושבתי התם בעשה דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס.
בפי׳ רשב״ם בד״ה וה״ג כמו כו׳ וקס״ד דשמואל קאמר רביעית בין כולן כו׳ עכ״ל ר״ל רביעית בין כולן עם המים אבל היין אינו בין כולן רק רובע רביעית וכן בברייתא רביעית קאמר בכ״א וא׳ היינו כל א׳ וא׳ עם המים דיין לא הוי בכ״א רק רובע רביעית כך הבין רשב״ם בפרש״י שלפנינו וע״ז הקשה רשב״ם דמאי קשיא ליה למקשה והלא ברייתא סתמא קתני כו׳ ואיכא לפרושי נמי דבין כולן קאמר רביעית עם המים וכשמואל ובתוספות יפורש שלא הבינו מפרש״י כן ודו״ק:
שאף הן היו באותו הנס של יציאת מצרים ולכן אף הן חייבות לשמוח בו.
As they too were included in that miracle of the Exodus, they are therefore obligated to participate in the celebration.
מאמרים באתר אסיף
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״ראֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. שְׁתָאָן חַי, יָצָא; שְׁתָאָן בְּבַת אַחַת, יָצָא. הִשְׁקָה מֵהֶן לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵיתוֹ, יָצָא.

Rav Yehuda said that Shmuel said: These four cups must contain enough undiluted wine to allow for diluting a significant cup. In talmudic times, people would not drink pure wine. They would dilute it with water, generally adding three times as much water as wine. If one drank them undiluted, he has fulfilled his obligation. If one drank them all at once, i.e., he poured all four cups of wine into one large cup and drank it, he has fulfilled the obligation. If one gave his sons or the members of his household to drink from them, he has nevertheless fulfilled the obligation.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םראב״ןתוספותבית הבחירה למאירימהר״ם חלאווהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר״י בן לוי נשים חייבות בארבעה כוסות כאנשים שאף הן היו באותו הנס וארבעה כוסו׳ הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה וקיימא לן דכוס יפה הוא כוס של ברכה והוא רביעית.
[כדי מזיגת כוס יפה – שיעורו רובע] רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית לוג דחמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא וקא סלקא דעתך דבין כולם קאמר שמואל דליהוי רובע רביעית יין.
שתאן חי – שלא מזגו במים.
בבת אחת – עירה ארבעתן לתוך כוס אחד.
אמר ר״י אמר שמואל ד׳ כוסות הללו צריך שיהא בהן – בכל אחד כדי שיהא בהן מזיגת כוס יפה של ברכה שיעורו רובע רביעית לוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית לוג דכל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא הכי מפרשינן לה במס׳ שבת בהמוציא יין (שבת עז.) והשתא קס״ד דמזיגת כוס יפה ורובע רביעית לאו חד שיעורא הוא כוס יפה כוס של בהמ״ז משום דעשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה כו׳ כדאי׳ במס׳ ברכות (ברכות נא.).
שתאן חי – שלא מזגן במים יצא וכגון שיש בו רביעית לוג דבבציר מרביעית לאו כלום הוא דכי היכי דמזוג בעינן רביעית בין הכל ה״נ חי בעינן רביעית.
בבת אחת – עירה ארבעתן בתוך כוס אחד כך פירש רבינו שלמה ולא נהירא דאפי׳ שותה הרבה בכלי אחד לא חשיב אלא כוס אחד דהאי רביעית אינו אלא למעוטי פחות מרביעית אבל טפי מרביעית בכוס אחד חשוב כוס אחד ונ״ל דהכי פירושו בבת אחת שלא על סדר משנתינו אלא שתאן רצופין.
השקה מהן – מכל כוס וכוס שלא שתה כולו כדמפרש לקמן.
שתאן לד׳ כוסות בבת אחת, שנתן ד׳ רביעיות לתוך כוס אחד ושתהוא, לא יצא. ושיעור כל כוס רביעית הלוג, ביצה ומחצה, יין. ומזוג ולא חי. נמצאו כל ד׳ כוסות רביעית יין חי ונותן עליו ג׳ רביעיות מים הרי ד׳ רביעיות לד׳ כוסות. וצריך שישתה כל הכוס או רובו. וכל השיעורין הללו להם נאמרו שהיו רגילין לשתות בכוסות קטנים וכל אחד שותה כוסו, כמו שרגילין אנשי רוסיא, וגם יין שלהם חזק ומסוכן לשתות בלא מזיגה על חד תלתא מיא, ואי לא מזיג ליה הוה משכר טפי ולא הוי שתייתו כדרך חירות, אבל אנו שהיין שלנו אינו משכר אפילו בד׳ רביעיות, אין צריך למוזגו. וגם כוסות שלנו גדולין ואין צריך לשתות רובו של כוס, אלא מכיון ששתה מכל כוס רביעית או רובו של רביעית דיוב. ואם לא שתה רביעית או רובו לא יצא. ושיעור רביעית ביצה ומחצה כי הלוג ו׳ ביצים.
א. כפירוש רש״י. ורשב״ם הקשה ׳דאפילו שותה הרבה בכלי אחד לא חשיב אלא כוס אחד וכו׳ אבל טפי מרביעית בכוס אחד חשוב כוס אחד׳. ואיכא למימר דרבינו לשיטתו להלן (עי׳ הערה הבאה) דאף מכוס גדול א״צ לשתות כ״א רביעית או רוב רביעית, ולפי״ז כוס שיש בו ארבע רביעיות דיינינן ליה כארבע כוסות, והוה אמינא דאם שתה כוס כזה בב״א דיצא ידי ד׳ כוסות קמ״ל דלא. וכ״כ מהר״ל בגבורות ה׳ פמ״ח לישב דעת רש״י (אף שברש״י אין מפורש דמכוס גדול סגי לשתות רביעית).
ב. כשיטת הכל בו והא״ח שהביא ב״י בסי׳ תעב (וכ״כ בשו״ע סעיף ט בסתמא) וכ״ד ראבי״ה בסעיף לו. דלא כהרמב״ן שם שצריך לשתות רוב מכל כוס אפילו מחזיק כמה רביעיות (והיא שיטת י״א בשו״ע שם).
שתאן חי יצא – משמע דלכתחלה בעי מזיגה וכן בפ׳ שלשה שאכלו (ברכות דף נ:) אמרינן הכל מודים בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים וקשה דבפ׳ שלשה שאכלו (שם נא.) אמר י׳ דברים נאמרו בכוס של ברכה וצריך חי ורש״י פי׳ שם דהא דקאמרינן דצריך חי היינו שיתנוהו חי בכוס ברכת המזון לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה וישפוך בכוס אחר ויברך ור״ת פי׳ דחי דהתם היינו מזיג ולא מזיג כדאמר בבן סורר (סנהדרין דף ע.) אינו נעשה בן סורר עד שישתה יין חי ומוקי לה במזיג ולא מזיג והא דמשמע בהמוציא יין (שבת דף עו:) שמוזגו כראוי דקאמרינן כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית היינו בברכת הארץ דאמר בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף נא.) ומוסיף בברכת הארץ ואומר ר״ת דמוסיף מים ולא כפרש״י דמוסיף יין וכן מפרש בערוך ובני נרבונ״א מפרשי דחי קאי אכוס שיהא שלם ולא שבור כדאמרי׳ בפ׳ בתרא דמכות (מכות טז.) ריסק תשע נמלים וא׳ חיה והיינו שלם דאפילו מת נמי חשיב בריה כדאמרינן בסוף גיד הנשה (חולין דף קב:) גבי צפור טמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהו ואמרינן נמי (ב״ק דף נד.) שבירתן זו היא מיתתן ואתי שפיר דכולהו עשרה דברים אכוס קיימי ונראה דדוקא ביינות שלהם שהיו חזקים צריך מזיגה אבל בשלנו לא.
בבת אחת – נראה כפירוש רשב״ם ששתאן רצופין ולא כפירש״י שעירה ארבעתן לתוך כוס אחד דשתאן משמע הרבה כוסות.
ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי מזיגת הכוס יפה ר״ל שיהא בין ארבעתם יין חי כשיעור שיש יין מזוג בכוס יפה ר״ל כוס של ברכה ושיעור כוס של ברכה רביעית במזוג ונמצא בו מיין חי רובע רביעית שהרי נמזג הוא על חד תלתא וכן בארבע כוסות ונמצא כל אחד מהם שיעורו ככוס של ברכה שהרי כשתחלק רביעית חי בין ארבעתם נמצא רובע רביעית בכל אחד שיהא רביעית במזוג ואם רוצה למזוג יותר צריך לכוין מ״מ שיהא שם על הפחות רובע רביעית יין חי ורביעית מזוג ואם בא להוסיף מוסיף ויין חדש מותר בו כמו שביארנו למעלה בענין קידוש:
שתאם חי אף ברביעית חי לכל אחד יצא ידי יין ר״ל ידי מצות ארבע כוסות אבל לא יצא ידי חירות שאין זו שתיה מהודרה:
שתאם בבת אחת ר״ל ארבעתם רצופים ובלא הפסק אע״פ שבכוסות חלוקין שתאן יצא ידי חירות ולא יצא ידי ארבע כוסות ואין אלו נקראים ארבעה הואיל ולא סדר עליהם את הקדום להם וצריך לסדר עוד שלשה ואין צריך לומר אם נתנם בכוס אחד ושתאם בכוס אחד:
השקה מהם לבניו ולבני ביתו הקטנים שאינם בחיוב ארבע כוסות כל ששתה הוא רוב רביעית יצא ורובא דכסא שאמרו לאו דוקא שאם היה הכוס מחזיק כמה אינו צריך לשתות אלא רביעית או רוב רביעית אלא שמן הסתם אף הכוסות בשיעור זה ולכן קורהו רובא דכסא ויש חולקי׳ לומר שאף אם היה כוסו גדול צריך שישתה את רובו ואין נראה כן:
ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה – אסיקנא דכוס יפה היינו כדי רביעית ובפ׳ המוציא אמרי׳ אמאי קרי לי׳ כוס יפה לפי שהוא כוס של ברכה הלכך בכל חד וחד בעי׳ שיעור זה בין שהוא חי בין שהוא מזוג אלא דחי לא יצא אלא ידי חירות דאין דרך שתיה בכך:
שתאן בבת אחת ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא י״מ שעירה כולן לתוך כוס אחד ושתאן ואינו מחוור דפשיטא דכוס אחד יש כאן ולא ד׳ כוסות. אלא ה״פ שתאן בבת אחת בזה אחר זה בלא הפסק לא יצא ידי ארבע כוסות עד שיעשה כסדר ויאמר אגד׳ וסדר הפסח:
השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר יצחק והוא דשתי רובא דכסא וא״ת היכי דמי אי לבניו ולבני ביתו קטנים דלאו בני חיובא פשיט׳ ואי דבני חיובא כיון דשתי איהו רובא דכסא היכי נפקי אינהו והא חייבין נינהו ברובא דכסא כל חד וחד בדידי׳. א״ל אי בעית אימא בני חיובא אי בעית אימא לאו בני חיוב׳ אי בעית אימא בני חיובא ובכוס גדול דאיכא רובא דרביעית לכל חד וחד והוא דשתי רובא דכסא של שיעור ברכה קאמר ולא רובא דכוס זה וקמ״ל דלא בעי׳ לפני כל חד וחד כוס. ואי בעית אימא דלאו בני חיובא וקמ״ל דלא תימא ד׳ כוסות תקינו כוליה כסא בעי׳ קמ״ל דברוב׳ סגי. הלכך אין דין ד׳ כוסות אלא כדין מקדש בעלמא דסגי במלא לוגמיו אלא הכא רובא דכסא בעי׳ ולחומרא אזלינן אי רובא דכסא טפי ממלא לוגמיו בעי׳ רובא דכסא ואי מלא לוגמיו טפי בעי׳ מלא לוגמיו דלא גרע ממקדש דעלמא:
תוס׳ בד״ה שתאן חי כו׳ ור״ת פי׳ דחי כו׳ היינו בברכת הארץ כו׳ עכ״ל מה שיש לדקדק בזה עיין בחדושינו ריש פרק המוציא יין ע״ש:
אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן יין חי כדי מזיגת כוס יפה שלא היה נהוג לשתות יין חי, אלא היו נוהגים למוזגו במים ובדרך כלל בכמות של פי שלוש ממנו. אם שתאן חי (יין שאינו מזוג) — יצא. שתאן בבת אחת שמזג לפני שתייתו את כל ארבעת הכוסות לכוס אחת גדולה וממנה שתה בפעם אחת — יצא. השקה מהן לבניו ולבני ביתו — יצא. ומבררים את הדינים הללו לפרטיהם.
Rav Yehuda said that Shmuel said: These four cups must contain enough undiluted wine to allow for diluting a significant cup. In talmudic times, people would not drink pure wine. They would dilute it with water, generally adding three times as much water as wine. If one drank them undiluted, he has fulfilled his obligation. If one drank them all at once, i.e., he poured all four cups of wine into one large cup and drank it, he has fulfilled the obligation. If one gave his sons or the members of his household to drink from them, he has nevertheless fulfilled the obligation.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םראב״ןתוספותבית הבחירה למאירימהר״ם חלאווהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ״שְׁתָאָן חַי, יָצָא״, אֲמַר רָבָא: איְדֵי יַיִן יָצָא, יְדֵי חֵירוּת לֹא יָצָא.

The Gemara now addresses each of these rulings of Shmuel in turn. Shmuel said that if one drank them undiluted he has fulfilled his obligation. Rava said: He has fulfilled the obligation to drink the four cups of wine, but he has not fulfilled the obligation to drink in a way that expresses freedom, which is the preferable way to fulfill the mitzva, as aristocrats do not drink undiluted wine.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״ירשב״םתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שתאן חי אמר רבא ידי יין יצא ידי חירות לא יצא שתאן בבת אחת אמר רבא ידי יין יצא ידי ארבעה כוסו׳ לא יצא.
ידי יין יצא – ששתה ד׳ כוסות.
ידי חירות לא יצא – כלומר אין זו מצוה שלימה.
ידי יין יצא – ששתה ארבעה כוסות.
ידי חירות לא יצא – כלומר אין זו מצוה שלימה שאין חשיבות אלא ביין מזוג והני מילי ביינות שלהן דדרו על חד תלת מיא אבל יינות שלנו לא בעי מזיגה.
ידי יין יצא – משום שמחת י״ט כדתניא לקמן (דף קט.) ושמחת בחגך במה משמחו ביין.
ידי יין יצא – פי׳ ידי שמחת יו״ט דס״ד הואיל ותיקנו ד׳ כוסות לא נפיק מידי שמחת יו״ט אלא אם כן יצא ידי ארבעה כוסות.
נאמר בברייתא: שתאן לארבע כוסות מיין חי — יצא. אמר רבא: ידי חובת שתיית יין שתיקנו חכמים ארבע כוסות — יצא, אבל ידי חירות לקיים שתייתו בדרך חירות, כיציאת מצרים, בשלמות — לא יצא, שאין בן חורין ומפונק שותה יין חי.
The Gemara now addresses each of these rulings of Shmuel in turn. Shmuel said that if one drank them undiluted he has fulfilled his obligation. Rava said: He has fulfilled the obligation to drink the four cups of wine, but he has not fulfilled the obligation to drink in a way that expresses freedom, which is the preferable way to fulfill the mitzva, as aristocrats do not drink undiluted wine.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״ירשב״םתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ״שְׁתָאָן בְּבַת אַחַת״, רַב אָמַר: ביְדֵי יַיִן יָצָא, יְדֵי אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת לֹא יָצָא. ״הִשְׁקָה מֵהֶן לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵיתוֹ, יָצָא״, אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גוְהוּא דְּאִשְׁתֵּי רוּבָּא דְּכָסָא.

If one drank the four cups all at once, Rav said that he has fulfilled the obligation to drink wine as an expression of rejoicing on the Festival, but he has not fulfilled the obligation to drink four cups, which requires four distinct cups, each drunk separately. Shmuel also stated that if one gave his sons or the members of his household to drink from them, he has nevertheless fulfilled his obligation. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And this is the case only if he himself drank the majority of the cup.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרשב״םתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
השקה מהן בניו ובני ביתו יצא והוא דשתה רובא דכסא.
תנו רבנן חייב אדם לשמח את ביתו1 ברגל שנאמר {דברים טז:יד} ושמחת בחגך אתה [ובנך ובתך וגו׳]⁠2 ובמה משמחן ר׳3 יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים [בראוי להם]⁠4 ביין5 [ונשים]⁠6 בראוי להן במאי תאני רב יוסף בבבל בבגדי צבענין בארץ ישראל בכלי7 פשתן המגוהצין
1. ביתו: כ״י קרפנטרץ: ״אשתו״.
2. ושמחת... וגו׳: גל, כ״י נ. כ״י א עד ״אתה וג׳⁠ ⁠״. כ״י קרפנטרץ עד: ״ובנך וגומ׳⁠ ⁠״. דפוסים ממשיכים: ובנך ובתך ועבדך ואמתך.
3. ר׳: גל: ״רב״.
4. [בראוי להם]: חסר בכ״י א.
5. ביין: דפוסים: יין.
6. ונשים: גל, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. כ״י א: ״נשים״.
7. בכלי: דפוסים: בבגדי.
אבל ידי ארבעה כוסות לא יצא – וכולן חשובין כוס ראשון ולא יותר וצריך להביא עוד שלשה כוסות על הסדר.
רובא דכסא – היינו כמלא לוגמיו כדפרי׳ לעיל ומיהו לכתחילה צריך לשתות רביעית.
עוד נאמר בברייתא: שתאן בבת אחת, רב אמר: ידי יין יצא שקיים מצות שמחה ביום טוב אבל ידי ארבעה כוסות לא יצא, שצריך לשתות ארבע כוסות כל אחת לעצמה. עוד נאמר בברייתא: השקה מהן לבניו ולבני ביתו — יצא, אמר רב נחמן בר יצחק: והוא דאשתי [והוא ששתה הוא עצמו] רובא דכסא [את רוב הכוס].
If one drank the four cups all at once, Rav said that he has fulfilled the obligation to drink wine as an expression of rejoicing on the Festival, but he has not fulfilled the obligation to drink four cups, which requires four distinct cups, each drunk separately. Shmuel also stated that if one gave his sons or the members of his household to drink from them, he has nevertheless fulfilled his obligation. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And this is the case only if he himself drank the majority of the cup.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרשב״םתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מֵיתִיבֵי: ד׳אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית, אֶחָד חַי וְאֶחָד מָזוּג, אֶחָד חָדָשׁ וְאֶחָד יָשָׁן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֵה יַיִן. קָתָנֵי מִיהַת ״כְּדֵי רְבִיעִית״ וְאַתְּ אָמְרַתְּ ״כּוֹס יָפֶה״!

The Gemara raises an objection to the above rulings from a baraita: These four cups must contain one quarter-log, whether the wine is undiluted or diluted, whether it is new or aged. Rabbi Yehuda says: It must have the taste and appearance of wine. In any event, this baraita is teaching that each cup must contain at least the amount of one quarter-log, and yet you said that each must contain enough for diluting a significant cup.
ר׳ חננאלרי״ףרש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מיתיבי ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית אחד חי ואחד מזוג אחד חדש ואחד ישן ופרקי׳ כוס יפה הוא רביעית תרויהו חדא שיעורא.
ר׳ יהודה אומר צריך שיהא בהן מראה יין כתיב אל תרא יין כי יתאדם.
תנו רבנן ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות ר׳ יהודה היה מחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שישאלו וכן היה רבי טרפון עושה.
{בבלי פסחים קח ע״ב-קט ע״א} תנו רבנן ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי רביעית1 אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות אמר ר׳ יהודה וכי
מה תעלה2 לתינוקות ביין אלא מחלק להן קליות ואגוזין כדי שישאלו תניא אמרו עליו3 על רבי טרפון שהיה מחלק קליות ואגוזין4 [בערבי פסחים] לתינוקות5 כדי שישאלו6 תניא ר׳ אליעזר הגדול אומר חוטפין מצה בלילי פסחין בשביל התינוקות7 שלא ישנו אמרו עליו על ר׳ עקיבה מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מלילי8 פסחין וערבי יום הכיפורים בערב הפסח9 בשביל התינוקות שלא ישנו בערב10 יום הכיפורים כדי11 שיאכילו את בניהן:
1. רביעית: וכן בכ״י נ, כ״י קרפנטרץ. בכ״י א לפני הגהה: ״מזיגת הכוס״.
2. תעלה: וכן גמ. כ״י נ, דפוסים: ״תועלת״. כ״י קרפנטרץ: ״מעלה״.
3. עליו: חסר בכ״י קרפנטרץ.
4. ואגוזין: חסר בכ״י קרפנטרץ.
5. בערבי פסחים לתינוקות: גל, כבריצ״ג: ״בלילי פסחים לתינוקות״, כבברייתא סמוכה אחריה. גמ: ״לתינוקות בערבי פסחים״. כ״י א, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ רק: ״לתינוקות״.
6. תניא אמרו עליו על ר׳ טרפון ... כדי שישאלו:: וכן גמ, כבריצ״ג. חסר ב-גל, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. בכ״י א לפני הגהה מקומו בסוף המקטע אחרי ״בניהן״. והמגיהה ציין בגליון בכתיבה ערבית שמקומו כאן. מובא בר״ח בקיצור: ״וכן היה רבי טרפון עושה״.
7. התינוקות: כ״י קרפנטרץ: ״תינוקות״.
8. מלילי: כ״י נ, ר׳ יונתן: ״מערבי״. ראה במרדכי בשם גירסת הקונטרס.
9. בערב הפסח: כבסמוך אחריו. כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״לילי פסחים״ כבסמוך לפניו. ראה בתוספות כאן (קט ע״א ד״ה חוץ), ובמרדכי בשם כל הספרים, וראהמה שדייק שם.
10. בערב: כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״וערבי״.
11. כדי: כ״י נ: ״בשביל״. חסר בכ״י קרפנטרץ.
כדי רביעית – בין כולן קשיא לשמואל דאמר רובע רביעית דהיינו כוס יפה.
צריך שיהא בהן כדי רביעית – כלומר בכל אחד ואחד כדי רביעית לוג.
אחד חי – צריך רביעית דבציר מרביעית לא חשיבא שתייה כדנפקא לן מכל משקה אשר ישתה (ויקרא יא).
ואחד מזוג – שהיה בו רובע רביעית יין ושלשה רבעין מים דהוי בין כולהו רביעית.
ואחד ישן – שאין בו טעם יין כל כך שנעשה חלש אי נמי חדש אין בו טעם יין.
צריך שיהא בו טעם יין – למעוטי חדש וישן.
ומראה – שיהא אדום.
קתני מיהת כדי רביעית – לכל אחד ואחד ואת אמרת כדי מזיגת כוס יפה לכל אחד ואחד וס״ד דשני שיעורים הן מדלא קאמר שמואל כדי רביעית כלשון הברייתא: הכי גרסינן כמו שכתוב בספרים אידי ואידי חד שיעורא כדי מזיגת כוס יפה היינו רביעית תירוצא היא לומר שלשון שמואל ולשון הברייתא אחד הן וכדי מזיגת כוס יפה דקאמר שמואל היינו רובע רביעית יין כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית כדאמר בהמוציא יין (שבת ד׳ עו:) כך נראית שיטה בעיני ועיקר ורבינו פי׳ שכך מקשה הגמ׳ דקס״ד דשמואל קאמר רביעית בין כולן וברייתא קאמר לכל אחד ואחד ותירץ הגמ׳ דשמואל נמי קאמר לכל אחד ואחד וקשיא לי והלא ברייתא סתמא קתני צריך שיהא בהן ואיכא לפרושי נמי דבין כולן קאמר.
אחד חדש ואחד ישן – פירש שפירש רשב״ם דישן עדיף הוא עיקר כדאמרינן (מגילה דף טז:) ולאביו שלח כזאת וגו׳ יין ישן שרוח זקנים נוחה הימנו ואמרינן (ב״ב דף צא:) כל מילי עתיקא מעלו והא דנקט שאינו פשוט קודם פירשו לעיל בכיצד צולין (דף פה.) גבי אחד עצם כו׳.
ואת אמרת כדי מזיגת כוס יפה – אית ספרים דגרסי מאי כדי מזיג׳ כוס יפה לכל אחד ואחד ולפי זה ס״ד דמקשה דמזיגת כוס יפה דקאמר שמואל בין כולם קאמר דהיינו רובע רביעית הלוג וברייתא קתני רביעית הלוג יין חי בין כולן רובע רביעית לכל אחד והא דקתני אחד מזוג לא שדי ברביעית מזוג אלא כלומר אחד יכול לשתותו מזוג אבל מ״מ ברייתא לא מיירי אלא בחי דסגי רביעית לכל ד׳ אך קשה איך היה סבור המקשה דסגי לכולהו במזיגת כוס יפה והא איכא בהני ארבעה כוסות כוס של ברכה שהוא כוס יפה ורשב״ם נמי הקשה הלא ברייתא סתמא קתני לכך נראה כספרים דגרסי אידי ואידי חד שיעורא הוא דכדי מזיגת כוס יפה זהו רובע רביעית הלוג יין חי לכל אחד כדי שיהא רביעית עם המזיגה וה״נ מיירי ברייתא דמצרכא רביעית עם המזיגה ומתחילה היה סבור דמצרכינן יין חי הרביעית הלוג לכל אחד ואחד ומזוג אשתייה קאי ולא ארביעית דברייתא אבל לבתר דשני קאי שפיר ארביעית והך סוגיא כרב נחמן וכרבא דריש המוציא (שבת דף עו:) דסברי כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית הלוג יין חי כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג ושיעור הוצאת יין תנן התם דהוי כמזיגת הכוס יפה דהיינו רובע רביעית וע״י מזיגה יעמוד על רביעית כשיעור כל המשקין דקתני סיפא ושאר כל המשקין ברביעית דאביי פריך עלה התם חדא דתנן ובמזוג שני חלקי מים ועוד מים בכד ומצטרפין ונראה לפרש דלאביי צריך רביעית שלימה להוצאת שבת וכן משמע התם בההיא שמעתא דקאמר אביי עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דכזית בעי רביעית כו׳ ופרש״י דהתם לא נהירא כמו שמפורש שם וסבר דכוס של ברכה בעי רביעית יין בין חי בין מזוג אבל מים בכד לא מצטרפים.
בד״ה ואת אמרת כו׳ אית ספרים דגרסי מאי כדי מזיגת כו׳ בין כולם קאמר דהיינו רובע רביעית כו׳ ורשב״ם נמי הקשה הלא ברייתא סתמא כו׳ עכ״ל ק״ק לפי דרכם שכתבו לאית ספרים דהמקשה נמי הוה מפרש הברייתא רביעית חי בין כולן א״כ לא תקשי קושיית רשב״ם שהקשה לפי דרכו בפי׳ רבינו דהמקשה הוה ס״ד דבכ״א קאמר בברייתא דבעי רביעית ויש ליישב דלאו ממש קושיית רשב״ם קאמרי אלא כיון דסתמא קתני בברייתא אימא דבין כולן רביעית ע״י מזיגה קאמר דהיינו כשמואל אבל קשה אם כן לפי זה הגירסא נמי שכתבו דגרסינן אידי ואידי חד שיעורא הוא וע״כ הוה ידע המקשה דשמואל כדי מזיגה לכ״א קאמר דהיינו רובע רביעית יין חי לכ״א דאל״כ תקשי ליה כמו שהקשו מכוס של ברכה וא״כ כיון דברייתא סתמא קתני אימא דרביעית דברייתא בכ״א ע״י מזיגה קאמר ולא תקשי לשמואל וצ״ע ודו״ק:
בא״ד וסבר דכוס של ברכה בעי רביעית יין בין חי בין מזוג כו׳ עכ״ל ר״ל דכך סבר אביי אבל (א) על רובע רביעית חי אינו חייב לאפוקי לפירוש רש״י דהתם דחייב נמי לאביי על רובע רביעית יין חי ומיהו לכאורה דרביעית [מזוג] נמי לאביי למאי דמוכח לה מרבי נתן כמ״ש התוס׳ משמע דאינו חייב אלא בכולו חי וכן נראה לכאורה מדברי התוס׳ שם אבל התוספות דהכא מיאנו בזה דלא גרע רביעית מזוג משאר כל המשקים דקתני התם דהוו ברביעית לכולי עלמא והתוספות התם נמי לא נקטו רביעית יין חי אלא לאפוקי רובע רביעית יין חי ודו״ק:
מיתיבי [מקשים] מברייתא על דברי רב יהודה: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית, אחד יין חי ואחד יין מזוג, אחד יין חדש ואחד יין ישן. ר׳ יהודה אומר: צריך שיהא בו גם טעם גם מראה יין. קתני מיהת [שנינו על כל פנים] ששיעור הכוסות הוא כדי רביעית, ואת אמרת [ואתה אמרת] כוס יפה לכל אחד!
The Gemara raises an objection to the above rulings from a baraita: These four cups must contain one quarter-log, whether the wine is undiluted or diluted, whether it is new or aged. Rabbi Yehuda says: It must have the taste and appearance of wine. In any event, this baraita is teaching that each cup must contain at least the amount of one quarter-log, and yet you said that each must contain enough for diluting a significant cup.
ר׳ חננאלרי״ףרש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמְרִי: אִידִי וְאִידִי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. דמַאי ״כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה״ דְּקָאָמַר? לְכָל חַד וְחַד, דְּהָוֵי לְהוּ כּוּלְּהוּ רְבִיעִית.

They say in response that this and that are one and the same measure. The Gemara explains: What is the meaning of the expression: Enough for diluting a significant cup, which Shmuel said? He meant that there must be enough undiluted wine for each and every one of the cups, i.e., one quarter-log of diluted wine. This amounts to one quarter-log of undiluted wine for all of them combined. A significant cup contains one quarter-log. This quarter-log is comprised of one quarter undiluted wine and three quarters water. Therefore, each cup must contain at least one quarter of one quarter-log of undiluted wine, so that one consumes a full quarter-log of liquid from each cup.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: מאי כוס יפה דקאמר שמואל לכל חד וחד דהוו להו כולהו רביעית.
ומשיבים: אידי ואידי חד שיעורא הוא [זה וזה שיעור אחד הוא], מאי [מהו] ״כדי מזיגת כוס יפה״ דקאמר [שאמר] רב יהודה, הכוונה — לכל חד וחד [לכל אחד ואחד] מן הכוסות ואם כן הוי להו כולהו רביעית [הרי הן כולן יחד שיעור של רביעית יין חי], שהרי לפי נוהג המזיגה, רבע מתכולת הכוס היתה מיין חי ולפי חשבון זה סכום ארבע רביעיות כוס בת רביעית הלוג — הרי זה רביעית.
They say in response that this and that are one and the same measure. The Gemara explains: What is the meaning of the expression: Enough for diluting a significant cup, which Shmuel said? He meant that there must be enough undiluted wine for each and every one of the cups, i.e., one quarter-log of diluted wine. This amounts to one quarter-log of undiluted wine for all of them combined. A significant cup contains one quarter-log. This quarter-log is comprised of one quarter undiluted wine and three quarters water. Therefore, each cup must contain at least one quarter of one quarter-log of undiluted wine, so that one consumes a full quarter-log of liquid from each cup.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֶה. אֲמַר רָבָא: מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב: {משלי כ״ג:ל״א} ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״.

The baraita stated that Rabbi Yehuda says the cup from which one drinks must have the taste and appearance of wine. Rava said: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? As it is written: “Look not upon wine when it is red” (Proverbs 23:31). This verse proves that the appearance of wine and not only its taste is important.
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אל תרא יין כי יתאדם – אלמא יין מראה בעי.
אל תרא יין – אל תחמוד להיות רגיל בו כי יתאדם מכלל דיין נמי מראה בעי וטעמא נמי בעי כדמזהר עליה שלא להשתכר בו.
אל תרא יין כי יתאדם – הכא מייתי האי קרא לחשיבות יין אדום ובהמוכר פירות (ב״ב דף צז.) פי׳ רשב״ם התם דמייתי לה לגריעותא ושם מפורש: חוץ
מ״ט דר״י דכתיב אל תרא יין כי יתאדם כו׳ כי האדום הוא משובח טפי שהוא משכר ביותר כפרשב״ם בפ׳ המוכר פירות ואמר אל תרא גו׳ שתלה הדבר בראיה כי הוא מרוה ומשכר ביותר ע״ד שאמרו ביומא גבי מן סומא אינו שבע וזה שמסיים בהאי קרא כי יתן בכוס עינו רוצה לומר גס בשעת ברכה שצריך האדם ליתן עינו בכוס קאמר דאל תרא על אדמימותו שמרבה לך תאות השכרות וק״ל:
בברייתא שנינו עוד כי ר׳ יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה. אמר רבא: מאי טעמא [מה טעמו] של ר׳ יהודה — דכתיב [שנאמר]: ״אל תרא יין כי יתאדם״ (משלי כג, לא), הרי שביין יש חשיבות לא רק בטעם אלא גם במראה.
The baraita stated that Rabbi Yehuda says the cup from which one drinks must have the taste and appearance of wine. Rava said: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? As it is written: “Look not upon wine when it is red” (Proverbs 23:31). This verse proves that the appearance of wine and not only its taste is important.
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: הַכֹּל חַיָּיבִין בְּאַרְבְּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים הוְאֶחָד תִּינוֹקוֹת. א״ראָמַר רִבִּי יְהוּדָה: וְכִי מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַתִּינוֹקוֹת בַּיַּיִן? ואֵלָּא מְחַלְּקִין לָהֶן

The Sages taught in a baraita: All are obligated in these four cups, including men, women, and children. Rabbi Yehuda said: What benefit do children receive from wine? They do not enjoy it. Rather, one distributes to them
עין משפט נר מצוהרשב״םראב״ןבית הבחירה למאירימהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואחד התינוקות – שגם הם נגאלו.
ובי מה תועלת יש לתינוקות – הלא פטורין מן המצות.
ולתינוקות נותנין כוסות כדי שיתמהו וישאלו מה נשתנה. ומחלקין לתינוקות קליות ואגוזים כדי שישאלוא. קליות, פרי, ונראה לי שהן כעין אגוזים והם אותן הגדילין על עצי ארזים ואוכלין אותן חזירין וגם בני אדם ומשחקין בהן התינוקות. ואינו מלשון לחם וקלי וכרמל, דהא מין דגן אסור לפני העומר. וכן [נמצא באגדהב] שהוא לשון פרי כעין אגוז. וממהרים לאכל מצה בערב הפסח כדי שלא ישנו התינוקות וישאלו.
א. בגמ׳ אמרינן הכל חייבין בד׳ כוסות וכו׳ ואחד תינוקות א״ר יהודה וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין אלא מחלקין להן קליות וכו׳. ועי׳ מרדכי דל״ז סע״ד שכת׳ דהלכה כת״ק ור״י היה מסופק והיה מצריך אפילו לתינוקות ד׳ כוסות. ולעו״ז עי׳ רי״ץ גיאות עמ׳ צט בשם רב עמרם דלית הלכתא כת״⁠ ⁠״ק אלא כר׳ יהודה. ורבינו לכאורה נקיט גם כת״ק וגם כר׳ יהודה. ואולי כן משמע מלשון ר״ח ז״ל: ד׳ כוסות הללו וכו׳ אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות ר׳ יהודה היה מחלק לתינוקות קליות וכו׳. הנה השמיט ר״ח את פקפוקו של ר׳ יהודה בד׳ כוסות ומשמע דנקיט גם לת״ק וגם לר״י. ועי׳ ק״נ סי׳ כא אות ד דאפילו אי קיי״ל כת״ק מ״מ לענין חילוק קליות קיי״ל ג״כ כר״י מדעבד ר״ט עובדא. [ומש״כ בשו״ע סע׳ טו תינוקות שהגיעו לחינוך מצוה ליתן לכ״א כוסו, היינו מצד המנהג כמש״כ הרא״ש סי׳ כא וע״ע שעה״צ שם. אבל מלשון רבינו משמע דמדינא הוא]. עוד יש להעיר שרבינו מפרש טעמו של ת״ק כדי שישאלו ולא משום חינוך. ואולי סובר שהברייתא מיירי בלא הגיעו לחינוך. עי׳ ק״נ סי׳ כא אות ד וב״י סס״י תעב. ונפק״מ אם מדינא הוא או מנהג, למש״כ אמ״ו שליט״א דהנהו קטנים אין להם לברך על שני כוסות אחרונות דכיון דמנהג בעלמא הוא לית בהו טעמא דכל חד וחד מצוה בפ״ע. [ואמנם למש״כ רבינו דטעמא כדי שישאלו, א״כ אפילו אם מדינא הוא אין כאן חיוב ברכה].
ב. עפ״י ראבי״ה עמ׳ קיב: ורבנו זקני...וכתב שכן נמצא באגדה שהוא פרי כעין אגוז.
התינוקות אע״פ שאנו מצווים לעוררם כדי שישאלו אין משמחין אותם בענין חובת ארבע כוסות והתינוקות אין להם שמחה כל כך ביין אלא מחלקים להם קליות של שנה שעברה שאין בהם איסור חדש ואגוזים כדי שישאלו ר״ל שלא יישנו ויראו אותם הענינים שאנו מתעסקים בהם וישאלו מה נשתנה וכן חוטפין מצה כלומר שמתעסקים בה דרך המייה וחטיפה זה מזה כדי שישתעשעו התינוקות בכך ולא יבאו לידי שינה ויתעוררו למה שרואים וישאלו ויחקרו מה נשתנה וכו׳ עד שנבוא לספר בענין וי״מ שמקדימין באכילה וכן שואלין במהירות וזהו שסמכו לזו אמרו עליו על ר׳ עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מלילי פסחים וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם ולפירוש ראשון זו של ר׳ עקיבא שמועה בפני עצמה היא:
וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין – פי׳ מה תועלת ומה הנאה שאין הנאתן אלא במיני פירות. ולא כמו שפי׳ רבינו שמואל מה חיוב יש לתינוקות ביין דפשי׳ דאין חיוב לתינוקות וליכא מאן דאמר:
תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים, ואחד נשים, ואחד תינוקות, אמר ר׳ יהודה: וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין? והא אינם נהנים ממנו! אלא מחלקין להן
The Sages taught in a baraita: All are obligated in these four cups, including men, women, and children. Rabbi Yehuda said: What benefit do children receive from wine? They do not enjoy it. Rather, one distributes to them
עין משפט נר מצוהרשב״םראב״ןבית הבחירה למאירימהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים קח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה פסחים קח:, ר׳ חננאל פסחים קח:, רי"ף פסחים קח: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י פסחים קח:, רשב"ם פסחים קח:, ראב"ן פסחים קח: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות פסחים קח:, בית הבחירה למאירי פסחים קח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהר"ם חלאווה פסחים קח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), מהרש"א חידושי הלכות פסחים קח:, מהרש"א חידושי אגדות פסחים קח:, פירוש הרב שטיינזלץ פסחים קח:, אסופת מאמרים פסחים קח:

Pesachim 108b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 108b, R. Chananel Pesachim 108b, Rif by Bavli Pesachim 108b, Rashi Pesachim 108b, Rashbam Pesachim 108b, Raavan Pesachim 108b, Tosafot Pesachim 108b, Meiri Pesachim 108b, R. Moshe Chalava Pesachim 108b, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 108b, Maharsha Chidushei Aggadot Pesachim 108b, Steinsaltz Commentary Pesachim 108b, Collected Articles Pesachim 108b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144