גמרא
פירוש
קוֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּידָה רַחֲמָנָא טַהֲרֵיהּ אָמַר רַב פַּפֵּי הַנַּח מֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן.
רַב פָּפָּא אָמַר מִידִּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ הָכָא נָמֵי רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא רָאֲתָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות איסורי ביאה ח׳:י״ב
טור יורה דעה קפ״ד:ז׳
טור יורה דעה קפ״ד:ט׳
טור יורה דעה קפ״ט:ל״ד
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ד:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ד:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ט:ל״ד
טור יורה דעה קפ״ד:ז׳
טור יורה דעה קפ״ד:ט׳
טור יורה דעה קפ״ט:ל״ד
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ד:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ד:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ט:ל״ד
תוס׳ בד״ה הא ליכא חרדה כו׳ וי״ל דסמיך ארישא כו׳ ומיהו קשה דבפרק כל היד מוכיח כו׳ ואיכא מאן דלא מפרש התם רישא כר״מ כו׳ וי״ל כו׳ עכ״ל אין דבריהם מובנים לן דמאי אולמא להו הך רישא אמאי לא נימא נמי בכה״ג קמיירי הך רישא דבדקה השתא ומצאה טמאה דטמאה משעת וסתה דבליכא חרדה קאיירי גם מה שהקשו אההיא דפרק כל היד מהא דאיכא בפרק בנות כותים מאן דלא מפרש רישא כר״מ כו׳ אמאי לא תקשי להו כן אהך דהכא דקיימינן בה למאי שתירצו דסמיך ארישא ומלשון התוס׳ שכתבו בתירוצם בתרא וי״ל כו׳ ולא כתבו וע״כ נראה לפרש דדייק כו׳ נראה שכל זה שכתבו וי״ל דסמיך ארישא כו׳ ומיהו קשה דבפרק כל היד כו׳ אינו מלשון התוס׳ אלא גליון דהשתא וי״ל דדייק מדקתני מסלקת כו׳ הוא תירוץ לקושייתם דלעיל ואף אם הוא גליון נראה ליישב דבריו בדוחק דרישא משמע להו דלא בדקה השתא דהכי מפרשינן הך מתני׳ בפ׳ בנות כותים אבל יש לה וסת מותרת וצריכה בדיקה כו׳ הזידה ולא בדקה טהורה הגיעה שעת וסתה ולא בדקה טמאה דע״כ הזידה ולא בדקה טהורה דקתני היינו דלא בדקה השתא ומצאה טמאה וטהורה מכאן ולהבא קאמר דאי בדקה השתא ומצאה טמאה טמאה מהשתא קאמר טהורה מקודם לכן לא הוה אצטריך ליה לאשמועינן דטהורה כיון דלא בדקה עצמה שלא בשעת וסת קמיירי מהיכי קא באת לטמאה ודומיא דהכי אית לן למימר בהגיע שעת וסתה ולא בדקה דלא מצאה טמאה השתא ואפ״ה טמאה כמאן דאמר וסתות דאורייתא הוא והא דקשיא להו אההיא דפרק דכל היד מההיא דבנות כותים דאיכא מאן דלא מפרש לה כר״מ ולא קשיא להו דהכא אפשר לומר דודאי הכא לא נחית להכי ומוכח שפיר מסיפא ואם תקשה דלא מוכח דוסתות דאורייתא ומיירי דהשתא בדקה ומצאה טמאה כו׳ וכדאמרי׳ בפ׳ כל היד למאן דאמר וסתות דרבנן הריני אומר לך דארישא סמיך ואית ליה לרבי יוחנן בפשיטות דכולה ר״מ היא וכדמסיק בפרק בנות כותים אבל בפרק כל היד דנחית להך מלתא ומצי איירי דהשתא בדקה ומצאה טמאה כו׳ וע״כ דלא מוכח לה כלל אביי אלא דארישא סמיך קשיא להו שפיר דלא ה״ל למסתם הוכחתו מלהשמיט לאתויי הרישא דמי יימר לן דארישא סמיך בהוכחתו ואית ליה בפשיטות דכולה ר״מ היא כיון דאיכא מאן דלא מפרש התם הרישא כר״מ ודו״ק:
בד״ה ונוגע טמא וא״ת כו׳ שזה בא לו טומאה על ידי נגיעה וזה כו׳ עכ״ל מתוס׳ דפ״ק דיומא והקשו שם אמאי הדר ביה ממאי דאוקמוה מאי מזה נוגע ולימא הכי הא דלא בעי נוגע כיבוס כי לא נגע שיעור הזאה ודבעי כיבוס בדנגע שיעור הזאה וע״ש באורך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush