גמרא
פירוש
מַאי דְּרוּשׁ {דברים י״ט:י״ד} לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים בְּנַחֲלָתְךָ. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחֲלָה יֵשׁ לוֹ גְּבוּל כֹּל שֶׁאֵין לוֹ נַחֲלָה אֵין לוֹ גְּבוּל. נֶאֱמָנִים לוֹמַר קָבַרְנוּ וְהָא לֵית לְהוּ {ויקרא י״ט:י״ד} וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל הדרן עלך דם הנדה
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מאי דרוש – כותיים שאין קוברים את הנפלים. לא תסיג גבול רעך – ומוקמינן לה בספרי במוכר קברי אבותיו. נאמנין לומר קברנו – דמידי דאורייתא הוא טומאת המת. והא לית להו ולפני עור לא תתן מכשול – לא דרשי ליה במחטיא את חבירו ולא איכפת להם אם אנו חוטאים על פיהם. בכהן – כותי עומד שם. דקאכיל מינה – ותרומה טמאה באזהרה לטהור וכ״ש לטמא. לא בקיאי ביצירה – וכי קברי נפל לא ידעי דהוא בן מ׳ יום וסברי מיא בעלמא הוא ואינו מטמא. בטינוף – בבהמה דקה ופוטר את הבהמה מן הבכורה ובבכורות (דף כא:) מפרש מאי טינוף שמבצבצת ומוציאה דם דרך רחם וזהו הולד שנימוח ויוצא הלכך הבא אחריו אינו בכור והני כותיים לא בקיאי בטינוף וזימנין דלא טניף ואמרו טינוף הוא ופוטרין את הבא אחריו קמ״ל. על ציון – לציין וסומכין עליהן ועבדינן טהרות היכא דלא ציינו. אילן המיסך על הארץ – והוא סמוך לדרך בית הקברות וזימנין דמיתרמי בין השמשות וקברי התם ואם הענפים מובדלים שאין האהל שלם וידוע ודאי שיש קבר תחת האהלות ואין ידוע איזה הוא והכותי מעיד על אחד זה טהור אינו נאמן לפי שאינו חש על הספק ותולה הטומאה באהל שני מספק. פרעות – גדולות ובולטות מן הגדר וקברו תחת אחת מהן ואין אנו יודעין תחת איזהו מהן ובא כותי והעיד על מקצתן שהן טהורות אינו נאמן משום דלספקא לא חייש ותולה הספק באחרות. בית הפרס – שדה שנחרש בה קבר ואוקמי רבנן על סביבות הקבר מאה אמה בספק טומאה שדיקדקה המחרישה את העצמות ומגלגלתן. מנפח – דבשר ליכא ועצם כשעורה לא מטמא אלא במגע ובמשא הלכך מנפח כדי שלא יגעו רגליו בו והולך. שנידש – ברגלי אדם שהרגלים נושאים את העצמות ושחקום. פרס – לשון דבר שבור ופרוס על שם שנפרסו העצמות. בית ארבעת סאין – היינו ק׳ על ק׳ שהרי חצר המשכן מאה על חמשים והוא בית סאתים. שדה שאבד בה קבר – מיקרי נמי בית הפרס ורבנן גזרו בכולה דתניא במועד קטן (דף ה:) ג׳ בית הפרס הן שדה שאבד בה קבר ושנחרש בה קבר ושדה בוכין. שאין מעיד אלא על גופו של קבר – דכיון דאמרי אין שם קבר ברוח זה על גופו של קבר הוא מעיד וגופו של קבר דאורייתא ובדאורייתא מהימני. אלמא נאמנין על בית הפרס ועל (בית) הסככות. מהלך על פני כל השדה – דכיון דעל פני כולה מהלך ודאי פשיטא ליה דניטלה הטומאה משם ומתני׳ דקתני דאין נאמן כגון שאינו מהלך על פני כולה שמשייר רוח אחת הלכך אפילו במקום שעבר אינו נאמן משום דאיהו לספקא לא חייש. מאי למימרא – נהי דלספק לא חייש לודאי חייש וכיון דפשיטא לן דקבר הוה בה והוא מהלך על פני כולה הרי עובר על מקום הקבר ואי לאו דקים ליה שניטלה הטומאה לא עבר. רצועה נפקא – מן השדה ונקראת על שם שדה זו ושם הוא תולה את מקום הטומאה והכא עבר מספקא דלספקא לא חייש. קמ״ל – כיון דעל כל ד׳ רוחותיה עובר בתוכה לרצועה לא חיישינן. לאתויי תחומין – אין נאמנין לומר עד כאן תחום שבת דתחומין דרבנן וכותיים לא סבירא להו. ויין נסך – דאין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush