גמרא
פירוש
כֵּיוָן דְּמִגּוּפַהּ קָחָזְיָא לָא אָמְרִינַן אוֹקְמַהּ אַחֶזְקָתַהּ.
וּמַאי שְׁנָא מִמִּקְוֶה דִּתְנַן אמִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ בֵּין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דאיכא ריעותא מגופה – אבל אי לאו האי טעמא הוה מוקמינן לה אחזקת טהרה אע״ג דהשתא ודאי טמאה כמו בנגע באחד דמטהרים אף רבנן בראהו חי מבערב אע״ג דהשתא הוא מת וליכא עוד חזקת חיות [והא דאמרי׳ פ״ק דחולין (דף ט.) גבי בא זאב ונטל בני מעיים התם גמרינן מסוטה דבר״ה ספיקו טהור היינו לפי סברת דברי המקשה דמדמי איסור לסכנתא אבל מסקנא דשני לן בין איסורא לסכנתא לא ילפי׳ מסוטה. גי׳] ומ״מ אם עשו מבהמה גבינות ושחטוה ונמצאת טרפה אין להתיר הגבינות מטעם אוקי בהמ׳ בחזק׳ שלא היתה טרפה מתחלה כיון דמעולם לא היתה אותה שעה מבוררת לא חשיבה חזקה כדמוכח בהכל שוחטין (חולין יא:) דקאמר אתיא ממכה אביו ומפרה אדומה דאזלינן בתר רובא והיכי מוכח דלמא משום דמוקי לה בחזקת שאינה טרפה אלא לא חשיב אותה חזקה כדפרישית וצ״ע להתיר הגבינות. להלל קשה ודאי – דמדקאמר ר׳ שמעון בסיפא ברה״י תולין מכלל דטמאות דקאמרי רבנן ברישא היינו ודאי. השתא הוא דחזאי – ורב דאמר בפ׳ י׳ יוחסין (קידושין עט.) הרי היא בוגרת לפנינו גבי קדשה אבי׳ בדרך וקדשה עצמה בעיר ושניהם ביומא דמשלים ו׳ חדשים שבין נערות לבגרות ולא קאמר השתא הוא דבגרה היינו משום דרגילות שערות לבא מצפרא וכי פריך התם לשמואל ממקוה וחבית ה״נ מצי למיפרך לרב דדוקא בשערות קאמר רב אלא דפריך לשמואל טפי בפשיטות והא דקאמר התם לימא רב דאמר כר׳ נתן דאמר אם בריא הוא עליו להביא ראיה ששכיב מרע היה אע״ג דרב דוקא בשערות קאמר התם נמי רוב העולם בריאים ואית לן למימר דבריא היה כמו שהוא עכשיו. התם תרתי לריעותא – תימה דבפ״ק דחולין (דף י. ושם) אמרינן שחטה ונמצא הסכין פגום ושבר בו עצמות אחרי כן רב חסדא אמר כשרה משום דעצם ודאי פוגם כו׳ ופריך ליה מטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע״פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה ומשני סכין איתרעי בהמה לא איתרעי והשתא הא איכא תרתי לריעותא דהרי פגום לפניך והעמד בהמה בחזקת איסור כדאמר הכא דה״נ איתרעי מקוה ואדם לא איתרעי ואפ״ה מטמאינן וי״ל דהתם משום דעצם ודאי פוגם כדאמר התם א״נ אין סברא לחלק בין מקוה איתרעי לאדם איתרעי והתם ה״פ סכין איתרעי ואיכא ספיקי טובא שמא בעצם נפגם ואפי׳ בעור נפגם שמא נפגם במיעוט בתרא ואת״ל נפגם במיעוט קמא שמא לא שחט כנגד הפגימה אך קשה דאמר התם מנלן דאזלינן בתר חזקה דכתיב ויצא הכהן מן הבית ודילמא אדנפיק ואתי בציר ליה שיעורא אלא אוקמי׳ אחזקה וקשה התם משום דליכא ריעותא ואכתי היכא דאיכא ריעותא מנלן דאזלינן בתר חזקה וי״ל דמוכח היכא דבא כהן בסוף שבוע וראה והנה כהה הנגע ואיתרע חזקה מטמאינן אדם הנכנס שם באותו שבוע וחייב קרבן אם נכנס בעזרה וקשה אדרבה נימא התם הרי חסר הנגע לפניך ואוקי גברא בחזקת טהרה כדאמר הכא גבי מקוה לטמא בודאי וי״ל דגבי מקוה רגילות להתחסר מעט מעט ולכך איכא למימר דמעיקרא חסר אבל הנגע רגילות להתחסר בבת אחת פחות מכגריס לכך אמרינן התם השתא הוא דחסר ואוקי הנגע בחזקת שלם ביציאת כהן מן הבית וכשטימא הכהן את הבית אפי׳ נתחסר הנגע אחרי כן קודם שנכנס זה גזירת הכתוב הוא שהבית טמא עד שיראה הכהן בסוף שבוע ויטהרנו. היה בודק את החבית – אפי׳ לרבנן דאית להו בהמוכר את הספינה (ב״ב פד.) יין וחומץ מין אחד הוא היינו כשמתכוין לתרום מן החומץ והכא מיירי שנתכוין לתרום מן היין ונמצא חומץ דהוה ליה תרומה בטעות כדמשמע בתוספתא דתרומות פרק התודה והמעשר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush