×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בְּקִילוֹר וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה מַאי לַָאו אַאָדוֹם.
it to an eye salve [bekilor], which the woman had previously handled. And likewise, Rabbi Yehuda HaNasi attributed a stain to the sap of a sycamore tree the woman had touched. The Gemara explains the objection: What, is it not the case that Rabbi Meir and Rabbi Yehuda HaNasi attributed red bloodstains to these causes because they are red, albeit not as red as blood? Evidently, the color of impure blood can be similar to such shades of red as well, which means that all these distinctions mentioned by the amora’im above are irrelevant.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
בקילור – אנפלשט״ר ואדום הוא ונתעסקה בו. אלמא קילור דומה לדם נדות ואע״ג דלא הוי סומק כולי האי וקשיא לכולהו דדייקי בין דם בחור לדם נשוי משום דסומק טפי ובין דם מאכולת של ראש לשאר דם מאכולת.
בזמן שהיו רגילים במראות הדמים לדון בהם לטהרה או לטומאה לא היו בודקין אלא על גגי מטלית לבנה כדי שיהיו מראות הדמים נכרים בה ושחור מיהא אף על גבי אדום מותר:
כל שהיחיד חולק עם המרובים להקל אין ראוי לו לעשות מעשה כדברי עצמו בתלמוד המערב אמרו במסכת ברכות במשנה ראשונה במה שאמרו שם מעשה בבניו של רבן גמליאל שבאו מבית המשתה וכו׳ עד אם לא עלה עמוד השחר מותרים אתם לקרות ופליג אדרבנן ועביד עובד כנפשיה בתמיהא ואף בסוגיא זו אמרו על בר קפרא כמה רב גובריה דעביד כשמעתיה:
בקילור (משחת תרופה לעינים), שנתעסקה בה לפני כן האשה, שלדעתו יכולה האשה לתלות את הכתם הנמצא בקילור זה. וכן נמסר כי אף רבי נהג כן הלכה למעשה ותלה את הכתם הנמצא בשרף היוצא מעץ השקמה, אם נתעסקה בו האשה קודם לכן. ויש לשאול: מאי לאו [האם אין] הכוונה שתלו ר׳ מאיר ורבי את הכתם שצבעו אדום בקילור ובשרף השקמה משום שאף אלו צבעם אדום, ואף שאין הוא אדום כל כך. הרי שאין מקום לכל ההבחנות הללו שהזכירו החכמים שיהא הצבע אדום ביותר!
it to an eye salve [bekilor], which the woman had previously handled. And likewise, Rabbi Yehuda HaNasi attributed a stain to the sap of a sycamore tree the woman had touched. The Gemara explains the objection: What, is it not the case that Rabbi Meir and Rabbi Yehuda HaNasi attributed red bloodstains to these causes because they are red, albeit not as red as blood? Evidently, the color of impure blood can be similar to such shades of red as well, which means that all these distinctions mentioned by the amora’im above are irrelevant.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) לָא אַשְּׁאָר דָּמִים.

The Gemara answers: No; Rabbi Meir and Rabbi Yehuda HaNasi attributed stains to an eye salve and the sap of a sycamore tree because those stains were like the other types of blood mentioned in the mishna.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומתרצים: לא, הכוונה שתלו ר׳ מאיר ורבי בקילור ובשרף השקמה את הכתם שצבעו הוא כשאר הדמים הנזכרים במשנתנו, שהם הדומים לקילור ולשרף השקמה.
The Gemara answers: No; Rabbi Meir and Rabbi Yehuda HaNasi attributed stains to an eye salve and the sap of a sycamore tree because those stains were like the other types of blood mentioned in the mishna.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אַמֵּימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ אוּמָּנָא אשָׁקְלִי לֵיהּ קַרְנָא קַמַּיְיתָא לְאַמֵּימָר חַזְיֵיהּ אֲמַר לְהוּ אָדוֹם דִּתְנַן כִּי הַאי שָׁקְלִי לֵיהּ אַחֲרִיתִי אֲמַר לְהוּ אִשְׁתַּנִּי אָמַר רַב אָשֵׁי כְּגוֹן אֲנָא דְּלָא יָדַעְנָא בֵּין הַאי לְהַאי לָא מִבְּעֵי לִי לְמִחְזֵי דְּמָא.:

The Gemara relates that Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting before a bloodletter, to receive treatment. The bloodletter removed blood in a bloodletter’s horn from Ameimar for his first treatment. Ameimar saw the blood and said to his colleagues: The red color that we learned about in the mishna is like this blood in the horn. The bloodletter again removed blood from Ameimar, this time using another horn. Upon seeing the blood in this horn, Ameimar said to them: The color of this blood has changed compared to the blood in the first horn. Rav Ashi, who saw both types of blood, said: Any Sage such as myself, as I do not know how to distinguish between this blood and that blood, should not see, i.e., examine, different types of blood to issue a ruling as to whether they are pure or impure.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אומנא – מקיז דם בקרן.
בין האי להאי – בין קמא לבתרא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומסופר כי החכמים אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי קמיה אומנא [היו יושבים לפני אומן, מקיז דם] לצורך הקזת דם לבריאות. שקלי ליה קרנא קמייתא [נטלו לו האומן דם בקרן, כלי ההקזה, פעם ראשונה] לאמימר, חזייה [ראה אמימר אותו, את הדם שבקרן], ואמר להו [להם, לחבריו]: ״אדום״ דתנן [ששנינו] במשנתנו — הכוונה למראה דם כי האי [כמו זה]. לאחר מכן שקלי ליה אחריתי [נטלו לו דם בקרן הקזה אחרת], ראה אמימר את הדם שבקרן זו, ואמר להו [להם]: אשתני [השתנה] מראה דם ממראה הדם הקודם. אמר רב אשי שישב אף הוא לפני מקיז הדם, וראה את שני הדמים הללו: כל חכם כגון אנא, דלא ידענא בין האי להאי [אני, שאיני יודע להבחין בין דם זה לדם זה]לא מבעי לי למחזי דמא [איני צריך לראות דם] ולפסוק בו אם טהור או טמא הוא.
The Gemara relates that Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting before a bloodletter, to receive treatment. The bloodletter removed blood in a bloodletter’s horn from Ameimar for his first treatment. Ameimar saw the blood and said to his colleagues: The red color that we learned about in the mishna is like this blood in the horn. The bloodletter again removed blood from Ameimar, this time using another horn. Upon seeing the blood in this horn, Ameimar said to them: The color of this blood has changed compared to the blood in the first horn. Rav Ashi, who saw both types of blood, said: Any Sage such as myself, as I do not know how to distinguish between this blood and that blood, should not see, i.e., examine, different types of blood to issue a ruling as to whether they are pure or impure.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) שָׁחוֹר כְּחֶרֶת.: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בחֶרֶת שֶׁאָמְרוּ דְּיוֹ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי שָׁחוֹר כְּחֶרֶת וְשָׁחוֹר שֶׁאָמְרוּ דְּיוֹ וְלֵימָא דְּיוֹ אִי אָמַר דְּיוֹ הֲוָה אָמֵינָא כִּי פִכְחוּתָא דִּדְיוֹתָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כִּי חֲרוּתָא דִּדְיוֹתָא.

§ The mishna teaches: What is the black color that is impure? It is blood as black as ḥeret. Rabba bar Rav Huna says: This ḥeret of which the Sages spoke is ink. The Gemara notes that this opinion is also taught in a baraita: This black color is like ḥeret, and the black of which the Sages spoke is ink. The Gemara asks: But if so, why does the tanna of this baraita mention both terms? Let him say simply: Ink. The Gemara explains: If the tanna had said only: Ink, I would say that he means that it is like the clear part of the ink, i.e., the upper portion of ink in an inkwell, which is very bright. Therefore, the tanna of the baraita teaches us that it is like the blackness [ḥaruta] of the ink, the lower part of the inkwell, which is darker.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פכח
פכחא(נדה כ.) אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא פי׳ שהוא צלול ואדמדם כמעט קמ״ל להכי אמר כחרתא דשחור הרבה כיון דחזא דכל כמה דנגה יומא אשתני אמר הא טמא הוא ופכוחי הוא דפכחי ואזיל כלומר שדיה והולך (תענית יג:) מאי שנא מבישרא וחמרא התם לפכוחי פחדא (בבא מציעא סו) אשכחיה דקא שתי חמרא וכו׳ עד דילמא לפכוחי פחדיה (בבא בתרא י) פחד קשה יין מפיגו יין קשה שינה מפכחתו (מגילה יב) נימא ליה קטלא למחר מפכח ליה חמריה. ס״א אזיל ליה חמרא (א״ב ענין קטנות ופחיתות):
א. [שוועכען.]
חרת שאמרו דיו – כלומר לא כשחרורית חרת הניתך במים אלא שחרורית חרת הניתך בדיו.
כי פכחותא דדיותא – קלישות הדיו כשהכלי מלא יורד שחרורית החרת למטה ומלמעלה הוא ברור ואינו שחור כל כך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שחור כחרת עמוק מכן טמא. פרש״י ז״ל שחור מיכן אע״ג דגבי נגע אמרינן דעמוק היינו לבן כמראה חמה שעמוקה מן הצל יש לחלק דגבי נגע שהוא לבן קרי לנגע שהוא לבן יותר עמוק וגבי דם שחור קרי למה שהוא שחור יותר. ור״ח פי׳ עמוק מיכן לבן ממנו מעט ודיהה מיכן מה שהוא לבן יותר:
מתני׳ שחור כחרת – בגמ׳ מפרש עמק מכאן טמא דיהה מכאן טהור עיקר הפי׳ כדפי׳ רש״י ז״ל דעמוק הוא השחור יותר ודיהה שאינו שחור כך וכן משמעות הלשון הזה וכן אמרו לענין סמנין שמעבירין על הכתם עבר או שריתה טמא וזו ראיה ברורה ואף על פי שאמרו לענין בהרת שהוא עמוק במראה חמה עמוקה מן הצל ובהרת לבן הוא הא לא קשיא דאדרבה כל שהוא חזק בגוון מינו ליקרא עמוק בין שהוא לבן הרבה או שחור הרבה ויש שהקשו על זה דבגמ׳ עסקינן דחרת היינו חרירותא דדיותא והוא השחור הנשאר בשולי הכלי ולאפוקי מפריחותא דדיותא שהוא הצלול שבו ובתר הכי אמרינן אמר שמואל בדיו טמא וזהו ששנינו עמוק מכאן טמא ואם עמוק הוא הוא השחור יותר הרי אין לך בדיו שחור יותר מחרירותו ודיותא שהוא השחור הבינוני ששנינו. ויש מתרצין דשמואל לית ליה מאי דאמר הכא רבה בר בר חנה דחרת הוא חרירותא דדיותא מדלא קתני דיו אלא החרת הוא החרת ממש שנשרה במים לבדו ועמוק ממנו הדיו ואפילו פכיחותא דדיותא ואין תירוץ זה נכון דהא להדיא עסקינן כרבה בר בר חנה ותניא נמי כוותיה ובתר הכי איתיה סתמא סברא דשמואל ולא אמרינן דפליגא אדרבה בר בר חנה כלל והנכון כי בתחילת עשיית הדיו החריכותא הוא שחור יותר מפכיחותא דידיה ומיהו כשעומד הדיו ימים ושוקט יסיר ממנו הצהובות שהיה בפניו והוא משחיר יותר עד שהוא יותר שחור גם מחרירותא דדיותא דמעיקרא אי נמי שהדיו שאמר שמואל הוא הדיו היבש שנתבשל הרבה עד שנעשה קורש והוא ודאי שחזר מן הכל. עוד הקשו מההיא דשמואל גופיה דקאמר דקיר והדיו וכענבה עמוק והזית והזפת והעורב דיהה ואנו רואין בעינינו כי מראה הזית והזפת והעורב יותר שחור מן הדיו והענבה לכך הוצרכו לפרש בהפך דברי רש״י ז״ל כי הדיהה הוא השחור יותר והעמוק מה שאינו חשוב כל כך כחרת וכבר אמרנו לעיל שא״א לפרש כן והא דשמואל לא קשיא כי אף על פי שהזית והעורב והזפת נראין שחורין הרבה מ״מ יש צהובות על פניהם עד שפעמים נראין מרחוק כדבר אדום וכזה איננו שחור אמיתי כי השחור האמיתי הוא החשוך שאין לו קרינה ושום ציהוב וכן הוא הדיו היבש והענבה השחורה וגם הקיר השחור וזהו מה שחדש לנו שמואל והוא האמת.
והא דאמרינן בגמרא מאי שנא שחור דנקט סד״א כיון דאמר מר האי שחור אדום הוא אלא שלקה אפי׳ דיהה נמי וכיון דנקט אפי׳ דיהה משמע שהדיהה הוא שחור יותר הא ליתא דאנן ה״ק דכיון דאין דם שום אשה דם שחור מעצמו אלא מחמת לקות הייתי סבור שאפי׳ אותו שאינו שחור הרבה גם הוא מחמת לקות ואדום הוא קמ״ל שאינו שחור גמור ודאי לא בא מחמת אדום ודם טהור הוא.
א שנינו במשנתנו בכלל מראות הדמים הטמאים מראה דם שהוא שחור כחרת. אמר רבה בר רב הונא: חרת שאמרו במשנתנו — הכוונה לדיו. ומציינים: תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: מראה שחורכחרת, ושחור שאמרודיו. ושואלים על ברייתא זו: מדוע כפלה לשונה בהגדרת השחור, שהוא כחרת ושחרת הריהו דיו, ולימא [ויאמר] בפשטות ששחור הכוונה לדיו! ומשיבים: אי אמר [אם התנא שבברייתא היה אומר] רק שחור כדיוהוה אמינא [הייתי אומר] שהכוונה: כי פכחותא דדיותא [כמו שקיפות הדיו, חלקו העליון של נוזל הדיו שבקסת שהוא בהיר יותר], לכן קא משמע לן [השמיע לנו] בזה שאמר כחרת וכדיו, שהכוונה היא כי חרותא דדיותא [כמו חרת, שחרות הדיו, חלקו התחתון של נוזל הדיו שבקסת שהוא כהה יותר].
§ The mishna teaches: What is the black color that is impure? It is blood as black as ḥeret. Rabba bar Rav Huna says: This ḥeret of which the Sages spoke is ink. The Gemara notes that this opinion is also taught in a baraita: This black color is like ḥeret, and the black of which the Sages spoke is ink. The Gemara asks: But if so, why does the tanna of this baraita mention both terms? Let him say simply: Ink. The Gemara explains: If the tanna had said only: Ink, I would say that he means that it is like the clear part of the ink, i.e., the upper portion of ink in an inkwell, which is very bright. Therefore, the tanna of the baraita teaches us that it is like the blackness [ḥaruta] of the ink, the lower part of the inkwell, which is darker.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּלַחָה אוֹ בְּיַבִּשְׁתָּא גתָּא שְׁמַע דְּרַבִּי אַמֵּי פָּלֵי קוּרְטָא דִּדְיוֹתָא וּבָדֵיק בֵּהּ.

A dilemma was raised before the Sages: To which type of ḥeret were the Sages referring? Were they referring to moist or dry ḥeret? Come and hear a resolution from a practical ruling, as when black blood was brought before Rabbi Ami he would break up pieces of dried ink and examine blood with it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בלחה – בדיו לחה כדמפרש.
או ביבשתא – שכן דרך שנותנין חרת בדיו כששולקים קליפות הקוצרים והוא מתייבש.
פלי קורטא דדיותא – מבקע חתיכות דיו יבש.
ובודק בו – מראית דם שחור.
פלי קורטא דדיותא – מכאן משמע שדיו שלנו הוא קרוי דיו מדקאמר קורטא דדיותא משמע שהוא יבש ואוסר ר״ת לכתוב ס״ת בדיו של עפצים לפי שהוא לעולם לח ובפ׳ [שני] דגיטין (דף יט.) מפורש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא פלי קורטא דדיותא – מכאן היה אומר ר״ת ז״ל שהדיו של עפצים שלנו כיון שאינו נעשה קורט מן הדיו שאמרו ז״ל וכי הוא פסול לס״ת ודברים הצריכים דיו וכבר דחה דבריו רבינו הגדול ז״ל כמו שכתבתי במגילה וגטין בס״ד.
איבעיא להו [נשאלה להם, לבני בית המדרש] שאלה זו: באיזה חרת אמרו חכמים, האם בלחה או ביבשתא [ביבשה]? ומביאים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה שנמסר שכך נהג הלכה למעשה ר׳ אמי, שכאשר היה בא לפניו מראה דם שחור היה פלי קורטא דדיותא ובדיק [מבקע חתיכת דיו יבש, ובודק] בה.
A dilemma was raised before the Sages: To which type of ḥeret were the Sages referring? Were they referring to moist or dry ḥeret? Come and hear a resolution from a practical ruling, as when black blood was brought before Rabbi Ami he would break up pieces of dried ink and examine blood with it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דכְּקִיר כִּדְיוֹ וּכְעֵנָב טְמֵאָה וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ עָמוֹק מִכֵּן טְמֵאָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הכְּזַיִת כְּזֶפֶת וּכְעוֹרֵב טָהוֹר וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ דֵּיהֶה מִכֵּן טָהוֹר.

§ The mishna states that if the blackness of the blood is deeper than ink, it is impure, whereas if it is lighter it is pure. In this regard, Rav Yehuda says that Shmuel says: If a woman saw blood whose color was like black wax [kekir] or like black ink or like a black grape, she is ritually impure. And this is the meaning of that which we learned in the mishna: If the black is deeper than that, it is ritually impure. Rabbi Elazar says: If a woman saw blood whose color was like a black olive, or like black tar, or like a black raven, this blood is pure. And this is the meaning of that which we learned in the mishna: If the black is lighter than that, it is ritually pure.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כקיר – שעוה שחורה.
כענבה – ענבים שחורים. ל״א קיר שם עשב שחור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כקיר כדיו כענבא טמא. וזו היא ששנינו עמוק מכאן טמא. וא״ת מה שייך לומר גבי דיו עמוק מכאן [הא] אמרינן שחור כחרת היינו דיו. וי״ל דמיירי הכא בדיו שאין בו חרת כפר״ח דעמוק מכן הוא לבן יותר. ולפירש״י צ״ל דעמוק מכן לא קאי אדיו:
גמרא כדיו וכענב טמאה וזו ששנינו עמוק מכן טמאה כו׳ יראה דבלחה קאיירי אבל יבשתא הא תני לעיל שחור כחרת שאמרו הוא דיו ואפשר דמייתי מלתיה דשמואל הכא למפשט נמי אבעייתו דדיו דמתניתין ע״כ ביבשתא דבלח קאמר דעמוק מכן הוא:
גמ׳ דלביה כשמעתיה בגמרות ישנות דעביד כשמעתיה:
ב שנינו במשנתנו במראה הדם השחור שאם היה עמוק (כהה) ממראה החרת — הרי זה דם טמא, ואם היה בהיר יותר — הרי זה דם טהור. ובענין זה אמר רב יהודה, אמר שמואל: אשה שראתה דם שמראהו כקיר (שעוה שחורה), או כדיו, וכן שמראהו כענב שחור — הריהי טמאה, וזוהי הכוונה במה ששנינו במשנתנו עמוק יותר מכן ממראה החרת — הריהי טמאה. ועוד במראה הדם השחור, אמר ר׳ אלעזר: אשה שראתה דם שמראהו כזית, או כזפת, וכן כמראה העורב — הרי זה דם טהור, וזוהי ששנינו במשנתנו בדם השחור שאם היה דיהה (בהיר) יותר מכן ממראה החרת — הרי זה דם טהור.
§ The mishna states that if the blackness of the blood is deeper than ink, it is impure, whereas if it is lighter it is pure. In this regard, Rav Yehuda says that Shmuel says: If a woman saw blood whose color was like black wax [kekir] or like black ink or like a black grape, she is ritually impure. And this is the meaning of that which we learned in the mishna: If the black is deeper than that, it is ritually impure. Rabbi Elazar says: If a woman saw blood whose color was like a black olive, or like black tar, or like a black raven, this blood is pure. And this is the meaning of that which we learned in the mishna: If the black is lighter than that, it is ritually pure.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) עוּלָּא אָמַר כִּלְבוּשָׁא סִיּוּאָה עוּלָּא אִקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא חַזְיֵיהּ לְהָהוּא טַיָּיעָא דִּלְבִושׁ לְבוּשָׁא אוּכָּמָא אָמַר לְהוּ שָׁחוֹר דִּתְנַן כִּי הַאי מְרַטוּ מִינֵּיהּ פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא יְהַבוּ בֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי.

Ulla says: When the mishna states that black blood is impure, it means like the garments of the inhabitants of Siva’a, which were extremely black. The Gemara relates that when Ulla happened to go to Pumbedita, he saw a certain Arab [tayya’a] who was dressed in a black garment. Ulla said to the Sages of Pumbedita: The black color that we learned about in the mishna is like this color. Since people wanted a sample of the shade of blood mentioned in the mishna, they tore the Arab’s garment from him bit by bit, and in recompense they gave him four hundred dinars.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כלבושא סיינא. אפי׳ לבושא אוכמה.
א. בערוך ערך סיינא, פירוש לבושא אוכמא זה פי׳ ר׳ חננאל זצ״ל וזו גמ׳ שלו. וגמ׳ שלנו סייבא, וכבר פי׳ ברא׳ הפר׳ (ערך סייבה) מפי ר׳ גרשום. ובערך סייבא: ס״א סייהא, פי׳ של אותו מקום, שהוא כחרת.
ערך סייבא
סייבאא(נדה כ.) עולא אמר כלבוש סייבא. ס״א סיוהא פי׳ כל אותו מקום שהוא כחרת (א״ב עיין ערך סיינא):
א. [שווארץ.]
עולא אשחור דמתניתין קאי דקתני טמא.
סיואה – שם מקום ועושין שם מלבושים שחורים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עולא אמר: זה ששנינו במשנתנו שהדם השחור טמא, הכוונה שמראהו כלבושא [מלבוש] בני המקום סיואה שהוא שחור מאד. ומסופר כי עולא אקלע [הזדמן] לעיר פומבדיתא. חזייה לההוא טייעא [ראה ערבי אחד] שהיה לבוש לבושא אוכמא [מלבוש שצבעו שחור], אמר עולא להו [להם] לחכמי פומבדיתא: ״שחור״ דתנן [ששנינו] במשנתנו שדם הנמצא במראה זה הינו טמא — הכוונה לשחור כי האי [כמו זה]. ומסופר כי כיון שרצו הכל שיהיה בידם דבר שצבעו שחור כעין השחור השנוי במשנתנו, מרטו מיניה פורתא פורתא [תלשו ממנו, מאותו בגד שחור, מעט מעט], וכתשלום על אותו בגד שקרעוהו יהבו ביה ארבע מאה זוזי [נתנו בו ארבע מאות זוזים].
Ulla says: When the mishna states that black blood is impure, it means like the garments of the inhabitants of Siva’a, which were extremely black. The Gemara relates that when Ulla happened to go to Pumbedita, he saw a certain Arab [tayya’a] who was dressed in a black garment. Ulla said to the Sages of Pumbedita: The black color that we learned about in the mishna is like this color. Since people wanted a sample of the shade of blood mentioned in the mishna, they tore the Arab’s garment from him bit by bit, and in recompense they gave him four hundred dinars.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ כֵּלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם לְמֵימְרָא דְּאוּכָּמֵי נִינְהוּ וְהָאָמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו בָּנַי אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְּכֵלִים שְׁחוֹרִים וְלֹא בְּכֵלִים לְבָנִים שְׁחוֹרִים שְׁמָא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים לְבָנִים שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּחָתָן בֵּין הָאֲבֵלִים אֶלָּא בְּכֵלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם.

Rabbi Yoḥanan says: The black blood that the mishna says is impure is like these cloths of the bath attendants [haolyarin] who come from overseas. The Gemara asks: Is that to say that these are black cloths? But didn’t Rabbi Yannai say to his sons: My sons, do not bury me in black cloths nor in white cloths. Not in black, lest I be acquitted in judgment and I will be among the righteous like a mourner among the grooms. And not in white, lest I not be acquitted in judgment and I will be among the wicked like a groom among the mourners. Rather, bury me in the cloths of the bath attendants who come from overseas, which are neither black nor white. Apparently, these cloths of the bath attendants are not black.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[אל תקברוני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים. שחורים שמא אאזכ]⁠ה להימנות בכלל כת ... ... [הם בלב]⁠נים, ואני בשחורין [כ]⁠אב⁠[ל בין חתנים, ולא בלבנים ש]⁠מא [לא] אזכה כו׳, אלא קברוני בכלים האוליירין, אל⁠[מא לאו שחורין ני]⁠נהו. ו⁠[פרקינן], כלים האוליארין לבושי דידה⁠[ו הם שחורין, גלימ]⁠י דידהו סומקי, (וכן) [וכי] אמ׳ ר׳ יוחנן בלבושיב.
א. כתי״א מס׳ 1. Ena 426.2.
ב. בערוך ערך פתר ב: הא בגלימי הא בפתירי. פי׳, גלימי סומקי, פתירי בגדים מלובשין שהן לובשין תדיר, אוכמי. פ״א, פתירי בגדים מלובשין התפורין, ולא גלימי. ע״כ. אבל רש״י פירש פתורי, כגון מפה וסדין. ובשבת דף קיד, א למימרא דחוורי נינהו וכו׳, הא בגלימי הא בלבושי. הרי שלבושי לבנים ולא שחורים. וכן פירש ר״ח שם: והא׳ ר׳ ינאי לבניה. אל תקברוני בלבנים ולא בשחורים אלא באוליירין, אלמא סומקי נינהו. ושנינן, המלבושים לבנים הן, כגון מני כסותא. והגלימא, כגון מאני דמתעטפי בהו, סומקי הוו.
ערך אליירין
אלייריןאבכלים האוליירין הבאים ממדינת הים וכו׳ פירוש בגדים הן ודרכן המלובשין כגון מיני כסותא לבנים והגלימא כגון מיני דמעטפי סומקי (שבת קיד.) וכן (נדה כ.) בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים אלא באוליירין הבאים ממדינת הים וכו׳ פירוש בגדים וכו׳ כדלעיל:
ערך די
דיב(נדה כ. עדיות ב) שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן פי׳ האשה שבדקה עצמה והנה היא טהורה ולאחר זמן בדקה עצמה והנה היא טמאה מה שנגעה באותה שעה טמא ומכאן ואילך ולא קודם:
א. [טונקלי גרויאי קליידר.]
ב. [געניג.]
אוליירין – בלנים מחממי מרחצאות. לשון אחר שם מקום.
שמא אזכה – לגן עדן והצדיקים מלובשים לבנים.
גלימי אוליירין הוו סומקי אבל פתורי כגון מפה וסדין אוליירין הוו שחורין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפרש״י בד״ה גלימי אוליירין הוו סומקי אבל פתורי כו׳ הוי שחורין עכ״ל ולא בהיפך כדמוכחת הסוגיא דפרק ואלו קשרים ע״ש בתוס׳:
אל תקברוני לא בכלים כו׳ אלא בכלים אוליירין כו׳. מפורש פרק אלו קשרים:
ר׳ יוחנן אמר: הדם השחור ששנינו במשנתנו שהריהו טמא, הכוונה שמראהו כאלו הכלים (בגדים) האוליירין (של הבלנים) הבאים ממדינת הים (מחוצה לארץ). ושואלים על כך: למימרא דאוכמי נינהו [האם נאמר מתוך דברי ר׳ יוחנן אלו, ששחורים הם] כלים האוליירים, והאמר להו [והרי אמר להם] ר׳ ינאי בצוואתו לבניו קודם פטירתו: בני, אל תקברוני כשאני לבוש לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים. וטעם הדבר, לא בבגדים שחוריםשמא אזכה בדין לעולם הבא להיות יושב בין הצדיקים, ואהיה נראה בבגדיי השחורים כאבל הלבוש שחורים בין החתנים הלבושים לבנים. ואל תקברוני בבגדים לבניםשמא לא אזכה לבוא בין הצדיקים אלא בין הרשעים הלבושים שחורים, ואהיה נראה בבגדיי הלבנים ביניהם כחתן בין האבלים. אלא הלבישוני בבגדי קבורתי בכלים האוליירין הבאים ממדינת הים.
Rabbi Yoḥanan says: The black blood that the mishna says is impure is like these cloths of the bath attendants [haolyarin] who come from overseas. The Gemara asks: Is that to say that these are black cloths? But didn’t Rabbi Yannai say to his sons: My sons, do not bury me in black cloths nor in white cloths. Not in black, lest I be acquitted in judgment and I will be among the righteous like a mourner among the grooms. And not in white, lest I not be acquitted in judgment and I will be among the wicked like a groom among the mourners. Rather, bury me in the cloths of the bath attendants who come from overseas, which are neither black nor white. Apparently, these cloths of the bath attendants are not black.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אַלְמָא לָאו אוּכָּמֵי נִינְהוּ לָא קַשְׁיָא הָא בִּגְלִימָא הָא בְּפָתוּרָא.

The Gemara answers: This is not difficult, as a distinction can be made. When Rabbi Yannai indicates that they are not black, that is referring to a regular garment, whereas with regard to the statement of Rabbi Yoḥanan that indicates that they are black, that is referring to a cloth placed on an item such as a table or a bed.
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פתר
פתרא(נדה כ.) הא בגלימי הא בפתורי פירוש גלימי סומקי פתורי בגדים מלובשין שהן לובשין תדיר אוכמי פ״א פתורי בגדים מלובשים התפורים ולא גלימי:
א. [שווארצער מאנטיל.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלמא [מכאן] נסיק כי לאו אוכמי נינהו [לא שחורים הם]! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] שמובן מדברי ר׳ ינאי שכלים האוליירים אינם שחורים — הרי זה בבגד כגלימא (גלימה), ואילו הא [זה] שאמרנו שכלים האוליירים הינם שחורים — הרי זה בבגד הניתן על חפץ כפתורא [שולחן] ומיטה.
The Gemara answers: This is not difficult, as a distinction can be made. When Rabbi Yannai indicates that they are not black, that is referring to a regular garment, whereas with regard to the statement of Rabbi Yoḥanan that indicates that they are black, that is referring to a cloth placed on an item such as a table or a bed.
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל ווְכוּלָּם אֵין בּוֹדְקִין אֶלָּא עַל גַּבֵּי מַטְלֵית לְבָנָה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי וְשָׁחוֹר עַל גַּבֵּי אָדוֹם.

§ With regard to the examination of the five types of blood mentioned in the mishna, Rav Yehuda says that Shmuel says: And with regard to all of them, in their various shades, one examines them only when they are placed on a white linen cloth, as only in this fashion can one properly discern the precise color of the blood. Rav Yitzḥak bar Avudimi says: And in the case of black blood, one must place it on a red linen cloth.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמ׳ רב [יה]⁠ודה [אמ׳ שמו]⁠אל, וכולן אין בודקין אותן אלא על גבי מטלת ל⁠[ב]⁠נה, א⁠[וקימנ]⁠ה בשאר מיני דמים, אבל הדם השחור [אין ב]⁠ודקין א⁠[ו]⁠תו אלא [ע]⁠ל גבי עורא אדום, כלומ׳ רואין א⁠[ותו ע]⁠ל גבי עור אדום אם דומה להרתב טמא הוא, ואם דומה ל⁠[זפ]⁠ת [ט]⁠הור הוא, וכן כולן כיוצא בהן. רב אשי אמ׳ בשחור גופיה פליגי, שמו⁠[אל אמ׳] במטלת לבנה, ור׳ יצחק בר אב⁠[ד]⁠ימי א⁠[מ׳] על גבי עור [אדום].
א. כבכי״ר ג׳.
ב. = חרת.
וכולן – חמשה דמים.
מטלית לבנה – מראות הדמים ניכרים בה.
ושחור – דם שחור נבדקה מראיתו אם שחור היא כחרת או דיהה מכן על גבי בגד אדום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואשר לאופן בדיקת חמשת מראות הדמים הנזכרים במשנתנו אמר רב יהודה, אמר שמואל: וכולם, כל המראות הללו, לגווניהם השונים, אין בודקין אותם אלא כשהם נתונים על גבי מטלית בד לבנה. שרק באופן זה ניתן לבדוק במדוייק ולבחון את צבעם האמיתי של המראות הללו. אמר רב יצחק בר אבודימי: אכן יש להניח את המראות הללו על גבי מטלית בד לבנה, ואולם כדי להבחין במראה שחור אם מראהו כחרת — יש להניחו על גבי מטלית בד בצבע אדום.
§ With regard to the examination of the five types of blood mentioned in the mishna, Rav Yehuda says that Shmuel says: And with regard to all of them, in their various shades, one examines them only when they are placed on a white linen cloth, as only in this fashion can one properly discern the precise color of the blood. Rav Yitzḥak bar Avudimi says: And in the case of black blood, one must place it on a red linen cloth.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי וְלָא פְּלִיגִי הָא בְּשָׁחוֹר הָא בִּשְׁאָר דָּמִים מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי אִי הָכִי לֵימָא שְׁמוּאֵל חוּץ מִשָּׁחוֹר אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי בְּשָׁחוֹר גּוּפֵיהּ קָמִיפַּלְגִי.

Rav Yirmeya of Difti says: And Shmuel and Rav Yitzḥak bar Avudimi do not disagree, as this statement of Rav Yitzḥak bar Avudimi is referring specifically to black blood, whereas that ruling of Shmuel that one must use a white cloth is referring to the other four types of blood listed in the mishna. Rav Ashi objects to this interpretation: If so, let Shmuel say: With regard to all of them except for black, one examines them only when they are placed on a white linen cloth. Rather, Rav Ashi says: Shmuel and Rav Yitzḥak bar Avudimi disagree with regard to black blood itself, whether it should be examined against the background of a white or a red cloth.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב ירמיה מדפתי: ולא פליגי [ואין שמואל ורב יצחק בר אבודימי חלוקים], שכן הא [זה] שאמר רב יצחק בר אבודימי שצריך לבדוק על מטלית בד בצבע אדום — הרי זה דווקא במראה שחור, ואילו הא [זה] שאמר שמואל שיש לעשות את הבדיקה על מטלית לבנה — הכוונה בשאר ארבעת מראות הדמים הנזכרים במשנתנו. מתקיף לה [מקשה עליה, על הסבר זה] רב אשי: אי הכי [אם כך], לימא [שיאמר] שמואל באופן זה: ״וכולם חוץ משחור אין בודקים אותם אלא על גבי מטלית לבנה״! אלא אמר רב אשי: אכן בשחור גופיה קמיפלגי [עצמו הם חלוקים], אם יש לבודקו על גבי מטלית לבנה או אדומה. אמר
Rav Yirmeya of Difti says: And Shmuel and Rav Yitzḥak bar Avudimi do not disagree, as this statement of Rav Yitzḥak bar Avudimi is referring specifically to black blood, whereas that ruling of Shmuel that one must use a white cloth is referring to the other four types of blood listed in the mishna. Rav Ashi objects to this interpretation: If so, let Shmuel say: With regard to all of them except for black, one examines them only when they are placed on a white linen cloth. Rather, Rav Ashi says: Shmuel and Rav Yitzḥak bar Avudimi disagree with regard to black blood itself, whether it should be examined against the background of a white or a red cloth.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר עוּלָּא כּוּלָּן עָמוֹק מִכֵּן טָמֵא דֵּיהֶה מִכֵּן טָהוֹר כַּשָּׁחוֹר.

Ulla says: With regard to all of these five types of blood enumerated in the mishna, if the color is deeper than that which is described in the mishna the blood is ritually impure; if it is lighter than it, the blood is ritually pure, as explicitly stated in the mishna with regard to black.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמ׳ עולא, וכולם עמוק מיכן ט⁠[מ]⁠א, דיהא מיכן טהורא. רמי בר אבה אמ׳ חוץ [מש]⁠חורב, שאפילו דיהא מיכן טמא. אי הכי, מאי אהני שי⁠[עו]⁠רא [דר]⁠בנן דאמרי כהרת וכיוצא בו. ופרקינן למעוטי די⁠[ה]⁠א [דדי]⁠הא בשחור שהוא טה⁠[ור], אבל דיהא עצמו טמא. איכא [ד]⁠אמרי אמ׳ רמי בר א⁠[ב]⁠ה, וכולן עמוק מיכן טהור [דיהא] מיכן טהור, חוץ מן הש⁠[חור] שעמוק מיכן טמא דיהא מיכן טהור לה⁠[כי אהני שיעורא] דרבנן.
א. בתוספות הרא״ש: ור״ח פי׳ עמוק מיכן לבן ממנו מעט. ודיהה מיכן, מה שהוא לבן יותר. ולפירוש ר״ח, כל שהמראה יותר חזק מאלו שנשנו במשנתו הוא טמא, ולא נחלקו בגמרא אלא על העמוק והדיהה, שהם יותר בהירים מהמראות ששנינו במשנה. ורש״י במשנה פירש, עמוק מכאן שהוא יותר שחור מחרת, ודיהה מכאן שנדחית מראיתו ואינו שחור כל כך. ובשם ר׳ שמואל כתב הרמב״ן שפירש להיפך, ודיהה הוא היותר שחור, ועמוק הוא הבהיר יותר. והוכיח כן ר״ש ממה שאמרו בנגעים כמראה חמה עמוקה מהצל, שהבהיר יותר הוא העמוק. והשיג עליו הרמב״ן וכתב, שהמראה החזק באותו גוון הוא הנקרא עמוק, ובמראה הלבן של נגעים העמוק הוא היותר בהיר, ובמראות הדם העמוק הוא היותר כהה. עוד הוכיח ר״ש כדבריו ממה שאמרו בגמרא, שעמוק כדיו טמאה, והרי החרת שאמרה המשנה הוא החלק השחור שבדיו, וכמו שאמרו בגמרא שהוא חרותא דדיותא, אבל הדיו עצמו, דהיינו פכחותא דדיותא, יותר בהיר מהחרת. והשיב הרמב״ן שהדיו הלחה שכותבין בו כיון שנשתהה משחיר יותר מהחרת. והרמב״ן הוכיח שדיהה הוא החלש באותו הצבע, ממה ששנינו בכתמים שאם עבר או דיהה הרי זה כתם. ועל הוכחה זו כתב הריטב״א שזו היא ראיה ברורה. ולפירוש ר״ח גם עמוק הוא יותר בהיר כהוכחת ר״ש, וגם דיהה הוא בהיר יותר וכהוכחת הרמב״ן.
ב. כן הוגה בכי״ר ג׳: רמי בר אבא אמ׳ וכולן עמוק מיכאן טמא דיהה מיכאן (טמא) [טהור], חוץ משחור. וגרסה זו צ״ע, שהרי בפירוש אמרה המשנה עמוק מכאן טמא דיהה מכאן טהור על שחור.
כולם – הדמים.
עמוק מכן – מאותו שיעור השנוי במתניתין לכל אחד אי הוה סומק טפי טמא.
דיהה מכן טהור כשחור – ואע״פ דלא תנן במתניתין דיהה מכן טהור אלא גבי שחור הוא הדין לכולהו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכולן עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור כשחור. תימה דדיהה מאדום עדיין הוא אדום יותר מקרן כרכום וכן דיהה מקרן כרכום אדום ממימי אדמה וכן למ״ד עמוק מכן טהור לפרש״י עמוק ממזג הוא כמימי אדמה וצ״ל דאלו ד׳ מראות טמאים אבל שאר מראות שביניהן טהורין אע״פ שיש מראה שהוא דיהה מהן והוא טמא והיינו טעמא דמדמיה דמיה נפקא לן ד׳ מראות דמים וקים להו לרבנן דהני ד׳ מראות דמים שכיחי בנשים וכל שאינו דומה לאלו המראות טהור אע״פ שיש מראה למטה ממנו שהוא דיהה יותר וטמא:
עולא: בכולן, בכל חמשת המראות הנזכרים במשנתנו — אם היה מראה הדם עמוק (כהה) מכן, מצבעם האמור במשנה — הריהו דם טמא, ואם היה מראה הדם דיהה (בהיר) מכן — הריהו טהור, והוא הדין בכל המראות, וכדינו של המראה השחור הנזכר במפורש במשנה.
Ulla says: With regard to all of these five types of blood enumerated in the mishna, if the color is deeper than that which is described in the mishna the blood is ritually impure; if it is lighter than it, the blood is ritually pure, as explicitly stated in the mishna with regard to black.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאֶלָּא מַאי שְׁנָא שָׁחוֹר דְּנָקֵט סד״אסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא אֶלָּא שֶׁלָּקָה הִילְכָּךְ אֲפִילּוּ דֵּיהֶה מִכֵּן נָמֵי לִיטַמֵּא קָמַשְׁמַע לַן.

The Gemara asks: But if so, what is different about black, that the mishna mentions this halakha only with regard to that color? The Gemara answers: The reason is that it might enter your mind to say that since Rabbi Ḥanina says: The black blood mentioned in the mishna is actually red but its color has faded, therefore, even if it is lighter than that which is described in the mishna, it should also be impure. Consequently, the mishna teaches us that even with regard to black blood, if the color is lighter than the shade mentioned in the mishna, it is pure.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפי׳ דיהה מכן ליטמא – דהאי אדום הוה וע״י לקותא הושחר.
קא משמע לן – דאין דרך דם אדום המשחיר על ידי לקותא להיות דיהה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויש לשאול: אם כך אלא מאי שנא [מה שונה מיוחד] מראה שחור דווקא דנקט [שאחז] בו התנא להשמיענו דין הנוהג בכל המראות? — שכן סלקא דעתך אמינא [היה עולה על דעתך לומר]: הואיל ואמר ר׳ חנינא כי דם שחוראדום הוא, אלא שלקה, הילכך (משום כך) יהא דינו שאפילו אם הוא דיהה מכן נמי ליטמא [גם כן שיטמא], לכן קמשמע לן [השמיע לנו] דין זה שאם דהה יותר מהשיעור הנזכר במשנה הרי הוא טהור, אף בשחור.
The Gemara asks: But if so, what is different about black, that the mishna mentions this halakha only with regard to that color? The Gemara answers: The reason is that it might enter your mind to say that since Rabbi Ḥanina says: The black blood mentioned in the mishna is actually red but its color has faded, therefore, even if it is lighter than that which is described in the mishna, it should also be impure. Consequently, the mishna teaches us that even with regard to black blood, if the color is lighter than the shade mentioned in the mishna, it is pure.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא אָמַר וְכוּלָּן עָמוֹק מִכֵּן טָמֵא דֵּיהֶה מִכֵּן נָמֵי טָמֵא חוּץ מִשָּׁחוֹר אֶלָּא מַאי אַהֲנִי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן לְאַפּוֹקֵי דֵּיהֶה דְּדֵיהָה.

Rabbi Ami bar Abba says: And with regard to all of these five types of blood, if the color is deeper than that which is described in the mishna, the blood is ritually impure; if it is lighter than that which is described in the mishna, it is also ritually impure, except for black, which is pure if it is lighter. The Gemara asks: But if these types of blood, except for black, are impure whether they are deeper or lighter than the specific shade described in the mishna, what purpose do the measures specified by the Sages in the mishna serve? The Gemara answers that these descriptions are to the exclusion of a color that is lighter than lighter, i.e., the color is so faint that it does not qualify as impure blood.
רש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דיהה דדיהה – שנדחה ממראיתו יותר מדאי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לאפוקי דיהה דדיהה. לפרש״י נמי הוה מצי למימר לאפוקי עמוק דעמוק:
ואילו ר׳ אמי בר אבא אמר: ובכולן, בכל חמשת המראות הנזכרים במשנתנו, אם היה המראה עמוק מכןטמא, וכן אם היה דיהה מכןנמי [גם כן] טמא, חוץ משחור, שאם הוא דהה מכאן — הרי הוא טהור. ומעתה יש לשאול: אלא מאי אהני שיעוריה דרבנן [מה הועילו השיעורים של המראות הנזכרים במשנתנו שקבעו חכמים], אם טמאים הם בין היו כהים יותר או בהירים יותר? — לאפוקי [להוציא, למעט] בארבעת המראות מלבד שחור, מראה דיהה של דיהה, שכה בהיר הוא, עד שאינו בכלל הדם הטמא.
Rabbi Ami bar Abba says: And with regard to all of these five types of blood, if the color is deeper than that which is described in the mishna, the blood is ritually impure; if it is lighter than that which is described in the mishna, it is also ritually impure, except for black, which is pure if it is lighter. The Gemara asks: But if these types of blood, except for black, are impure whether they are deeper or lighter than the specific shade described in the mishna, what purpose do the measures specified by the Sages in the mishna serve? The Gemara answers that these descriptions are to the exclusion of a color that is lighter than lighter, i.e., the color is so faint that it does not qualify as impure blood.
רש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְאִיכָּא דְאָמְרִי רָמֵי בַּר אַבָּא אֲמַר וְכוּלָּן עָמוֹק מִכֵּן טָהוֹר דֵּיהֶה מִכֵּן טָהוֹר חוּץ מִשָּׁחוֹר וּלְהָכִי מַהֲנֵי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן.

And there are those who say a different version of the above statement. Rami bar Abba says: And with regard to all of these five types of blood, if the color is deeper than that which is described in the mishna, it is ritually pure; if it is lighter than that, it is also ritually pure, except for black, which is impure if it is deeper. And for this reason the measures, i.e., descriptions, of the Sages are effective, as any discrepancy from these descriptions means that the blood is pure.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] שכך רמי בר אבא אמר: ובכולן, עמוק מכןטהור, דיהה מכןטהור, חוץ משחור, שאם מראה הדם כהה משיעור זה — הריהו טמא. ולהכי [ולכך] לקבוע את הגוון המדוייק של המראות, מהני שיעוריה דרבנן [הועיל שיעורם של חכמים].
And there are those who say a different version of the above statement. Rami bar Abba says: And with regard to all of these five types of blood, if the color is deeper than that which is described in the mishna, it is ritually pure; if it is lighter than that, it is also ritually pure, except for black, which is impure if it is deeper. And for this reason the measures, i.e., descriptions, of the Sages are effective, as any discrepancy from these descriptions means that the blood is pure.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בַּר קַפָּרָא אָמַר זוְכוּלָּן עָמוֹק מִכֵּן טָמֵא דֵּיהֶה מִכֵּן טָהוֹר חחוּץ מִמֶּזֶג שֶׁעָמוֹק מִכֵּן טָהוֹר דֵּיהֶה מִכֵּן טָהוֹר בַּר קַפָּרָא אֲדִיהוּ לֵיהּ וְדַכִּי אַעֲמִיקוּ לֵיהּ וְדַכִּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּמָּה נְפִישׁ גַּבְרָא דְּלִבֵּיהּ כמשמעתיה.:

Bar Kappara says: And with regard to all of them, if the color is deeper than that, the blood is impure; if it is lighter than that, it is pure, except for blood the color of diluted wine, with regard to which if the color is deeper than that, the blood is pure, and if it is lighter than that, it is also pure. The Gemara relates that in an effort to test bar Kappara, the Sages brought before him blood that had the appearance of diluted wine and they lightened it, and bar Kappara deemed it pure. On another occasion they deepened the color of blood that looked like diluted wine, and again bar Kappara deemed it pure. Rabbi Ḥanina says in astonishment: How great is this man whose heart, which is so sensitive it can distinguish between such similar shades of blood, is in accordance with his ruling of halakha.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בר קפרא אמ׳, [וכו]⁠לן עמוק מיכן [טמ]⁠א דיהא מ⁠[יכן] טהורא. בר קפרא אעמיקו ליה בדם שהוא כ⁠[מזג] וטיהרו, אדיהו ליה וטיהרו, אמ׳ ר׳ חנינה כמה [נפיש גברא] דעביד כשמעתיהב, כלומ׳ סמך אגמריה אע״ג דאיכ⁠[א מאן] דפליג עליה.
א. חסר, חוץ ממזג שעמוק מיכן טהור דיהה מיכן טהור.
ב. כן הוא בגליון הגמרא. אבל לפנינו בגמרא, דלביה כשמעתיה.
עמוק מכן טהור – אם מאותו מראה הוא אבל אם האדים הרבה עד שבא לכלל אחד משאר המראות של מעלה הימנו הרי בא לחדא מהנך דמתני׳.
אדיהו ליה – דם הדומה למזגא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואילו בר קפרא אמר: וכולן, עמוק מכןטמא, דיהה מכןטהור. חוץ מדם שמראהו כמזג (יין מזוג, המעורב מיין חי וממים), שאם מראהו עמוק מכן מהשיעור הנזכר במשנתנו — הריהו טהור, וכן אם הוא דיהה מכן — הריהו טהור, שאינו מטמא אלא אם הוא בדיוק כגוון זה. ומסופר כי רצו לבדוק את בר קפרא, ופעם אחת הביאו לפניו דם שמראהו כיין המזוג ואדיהו ליה [הבהירו אותו] — ודכי [וטיהר] אותו בר קפרא. ופעם נוספת הביאו לפניו דם שמראהו כיין המזוג ואעמיקו ליה [והכהו אותו]ודכי [וטיהר] אותו. אמר על כך ר׳ חנינא בהתפעלות: כמה נפיש גברא דלביה כמשמעתיה [גדול הוא האיש אשר הרגש לבו, המבחין בין מראות כה קרובים, הריהו כשמועתו, כפי שפסק]!
Bar Kappara says: And with regard to all of them, if the color is deeper than that, the blood is impure; if it is lighter than that, it is pure, except for blood the color of diluted wine, with regard to which if the color is deeper than that, the blood is pure, and if it is lighter than that, it is also pure. The Gemara relates that in an effort to test bar Kappara, the Sages brought before him blood that had the appearance of diluted wine and they lightened it, and bar Kappara deemed it pure. On another occasion they deepened the color of blood that looked like diluted wine, and again bar Kappara deemed it pure. Rabbi Ḥanina says in astonishment: How great is this man whose heart, which is so sensitive it can distinguish between such similar shades of blood, is in accordance with his ruling of halakha.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם.: תָּנָא לַח וְלֹא יָבֵשׁ.

§ The mishna teaches, with regard to the colors of impure blood: And what is the color that is like the bright color of the crocus flower that is impure? It is like the brightest part of the flower, which is used to produce the orange-colored spice saffron. The Sages taught: This is referring to the appearance of moist saffron that is still fresh and not to its dry counterpart.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כקרן כרכום כברור שבו. תאנ⁠[א], לח ולא [יבש. ו]⁠אסיקנה, אמ׳ אביי בענן קרן כרכום, דתלתא [דארי, וכל] ד⁠[א]⁠רא תלתא תלתא טרפי. נקטינן דרא אמיצעא דטרפי מיצעא, דמשכחת לה לדברי הכל. בתחתון ולא בעליון, פיר׳, דאמצעי לגבי עליון תחתון הוא, ולגבי התחתון הוא עליון, וכן פירושה דהני מתנייתא כולה. כי אתי לקמיה דר׳ אבהו, אמ׳ להו בגושיהן שנינו, פיר׳ בעפרם.
א. מכאן גם בכתי״ב מס׳ 3 (T-S NS 310.78). והשלמתי על פיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג ועוד שנינו במשנתנו בין חמשת מראות הדם הטמא, מראה קרן צמח הכרכום וכוונת הדברים לחלק הברור שבו. ובפירוש הדברים תנא [שנה] החכם בברייתא: כמראה החלק הלח שבכרכום ולא כמראה החלק היבש שבו. ועוד בענין זה שנינו כמה ברייתות.
§ The mishna teaches, with regard to the colors of impure blood: And what is the color that is like the bright color of the crocus flower that is impure? It is like the brightest part of the flower, which is used to produce the orange-colored spice saffron. The Sages taught: This is referring to the appearance of moist saffron that is still fresh and not to its dry counterpart.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) תָּנֵי חֲדָא כַּתַּחְתּוֹן ולא כָּעֶלְיוֹן וְתַנְיָא אִידַּךְ כָּעֶלְיוֹן וְלֹא כַּתַּחְתּוֹן וְתַנְיָא אִידַּךְ כָּעֶלְיוֹן וְכׇל שֶׁכֵּן כַּתַּחְתּוֹן וְתַנְיָא אִידַּךְ כַּתַּחְתּוֹן וְכׇל שֶׁכֵּן כָּעֶלְיוֹן.

With regard to this color, it is taught in one baraita that it is like the lower part of the crocus flower, not like its upper part; and it is taught in another baraita that it is like the upper part of the flower and not like its lower part; and it is taught in another baraita that it is like its upper part, and all the more so blood whose color is like its lower part is impure; and it is taught in yet another baraita that it is like its lower part, and all the more so blood whose color is like its upper part is impure.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתחתון – עלה תחתון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תני חדא [שנויה ברייתא אחת]: כמראה החלק התחתון שבצמח זה, ולא כמראה החלק העליון. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: כמראה החלק העליון ולא כמראה החלק התחתון. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: כמראה החלק העליון, וכל שכן כמראה החלק התחתון. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: כמראה החלק התחתון, וכל שכן כמראה החלק העליון.
With regard to this color, it is taught in one baraita that it is like the lower part of the crocus flower, not like its upper part; and it is taught in another baraita that it is like the upper part of the flower and not like its lower part; and it is taught in another baraita that it is like its upper part, and all the more so blood whose color is like its lower part is impure; and it is taught in yet another baraita that it is like its lower part, and all the more so blood whose color is like its upper part is impure.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אָמַר אַבָּיֵי טתְּלָתָא דָּרֵי וּתְלָתָא טרפן הָוְיָין.

Abaye says that these baraitot do not contradict one another, as the crocus has three layers of the brightly colored parts of the crocus flower harvested for saffron, one above the other, and in each layer there are three leaves, i.e., styles or stigmata.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תלתא דרי – דעלין הוו זו למעלה מזו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נקוט בידך דרא מציעה וטרפא מציפה – פירושו ברור כי הם ג׳ שורות זה על זה ואין דנין בשורה התחתונה ולא בעליונו כלל אלא באמצעית ואף על פי שדנין בכל ג׳ עלין שבה העלה האמצעית הוא המשובח וזה שאמרו בתחתון וכ״ש בעליון ועלה אמצעי קורא עליון ואידך אמר בעליון וכ״ש בתחתון כי העלה האמצעי נקרא תחתון וכשאמרו בתחתון ולא בעליון קראוה עליון ופשוט הוא.
תלתא דרי ותלתא טרפן כו׳. נ״ב וזה לשון מיימוני וסמ״ג ולוקח מן הברור שבו קנה האמצעי שלו שכולן כמו קנה הוא ובכל אחד ג׳ קנים ובכל קנה וקנה ג׳ עלים ומקיף הדם לעלה אמצעי שבקנה אמצעי ורואה כו׳:
רש״י בד״ה וכולן חמשה דמים הס״ד:
בד״ה והא דקתני כו׳ הימנה והא דקתני כעליון ולא כתחתון כו׳ כצ״ל:
אמר אביי בפירוש הברייתות, שלא תסתורנה זו את זו: תלתא דרי [שלוש שורות] עלים יש בכרכום, זו למטה מזו, וכל שורה ושורה תלתא טרפן הויין [שלושה עלים הינם] זה למטה מזה.
Abaye says that these baraitot do not contradict one another, as the crocus has three layers of the brightly colored parts of the crocus flower harvested for saffron, one above the other, and in each layer there are three leaves, i.e., styles or stigmata.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) נְקוֹט דָּרָא מְצִיעָאָה וְטַרְפָּא מציעתא בִּידָךְ.

In order to examine blood whose color is similar to saffron, you should grasp the middle leaf of the middle layer in your hand and compare it to the blood. If they are similar, the blood is impure. Consequently, the four baraitot do not contradict one another: The first two baraitot are referring to the layer of leaves that must be examined. The first baraita says that it is the lower one, as the middle layer is lower than the upper one, while the second baraita states the reverse because the middle layer is higher than the lower one. Meanwhile, the last two baraitot are dealing with the leaves within the middle layer. The baraita that states: Like its lower part, and all the more so like its upper part, means: Like the lowest of the three leaves and all the more so like the middle leaf, which is above that leaf, while the other baraita states a similar idea with regard to the upper and middle leaves. In any event, all four baraitot are referring to the part of the crocus flower that is called by the mishna its brightest part.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נקוט דרא מציעא – לבדוק בה את הדם.
וטרפא מציעא – דההוא משובח לבדוק מכולן ומיהו כוליה דרא כשרה לבדוק. והא דקתני כתחתון ולא כעליון הכי קאמר כשורה אמצעית ולא כעליונה הימנה והא דקתני כעליון ולא כתחתון כשורה אמצעית ולא כתחתונה הימנה דאין כשר לבדוק אלא בדרא אמצעית והא דתניא כתחתון וכ״ש כעליון דמשמע דתרוייהו כשרין לבדוק אלא שהעליון משובח לאו אדרי קאי אלא אעלין דדרא מציעא וה״ק בעלה תחתון שהוא ברור וכ״ש בעליון הימנה דהיינו אמצעי שהוא ברור מאד והא דתניא כעליון וכ״ש כתחתון הכי קאמר כעליון כעלה העליון וכ״ש כתחתון כעלה האמצעי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ נקוט דרא מציעאה. כעין זה תענית יד ע״א:
ועל מנת לבדוק מראה דם שהוא כמראה קרן כרכום המטמא, נקוט דרא מציעאה [אחוז את השורה האמצעית] שהיא השורה הראויה לבדוק בה, ומאותה שורה אחוז את טרפא מציעתא [העלה האמצעי] בידך, והשווה אותו למראה הדם, שאם דומים הם — הרי זה דם טמא. ואין ארבע הברייתות הללו סותרות זו את זו, שכן שתי הברייתות הראשונות עניינן שורת העלים הנבדקת, ובאופן זה: הברייתא האומרת ״כתחתון ולא כעליון״ — כוונתה לשורה האמצעית שהיא מתחת לעליונה, ולא לשורה שמעליה. והברייתא האומרת ״כעליון ולא כתחתון״ — כוונתה לשורה האמצעית שהיא מעל השורה התחתונה, ולא לשורה שמתחתיה. ואילו שתי הברייתות האחרות עניינן בעלים שבתוך השורה האמצעית, ובאופן זה: הברייתא האומרת ״כתחתון וכל שכן כעליון״ — כוונתה בעלה התחתון, וכל שכן בעלה שמעליו (העלה האמצעי) שבשורה האמצעית. ואילו הברייתא האומרת ״כעליון וכל שכן כתחתון״ — כוונתה כעלה העליון שבשורה האמצעית וכל שכן שכעלה שמתחתיו (העלה האמצעי). וחלק זה של קרן הכרכום הוא המכונה במשנתנו ״בברור שבו״.
In order to examine blood whose color is similar to saffron, you should grasp the middle leaf of the middle layer in your hand and compare it to the blood. If they are similar, the blood is impure. Consequently, the four baraitot do not contradict one another: The first two baraitot are referring to the layer of leaves that must be examined. The first baraita says that it is the lower one, as the middle layer is lower than the upper one, while the second baraita states the reverse because the middle layer is higher than the lower one. Meanwhile, the last two baraitot are dealing with the leaves within the middle layer. The baraita that states: Like its lower part, and all the more so like its upper part, means: Like the lowest of the three leaves and all the more so like the middle leaf, which is above that leaf, while the other baraita states a similar idea with regard to the upper and middle leaves. In any event, all four baraitot are referring to the part of the crocus flower that is called by the mishna its brightest part.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר לְהוּ יבְּגוּשַׁיְיהוּ שָׁנִינוּ.:

The Gemara relates: When people would come before Rabbi Abbahu for him to examine blood whose color was similar to saffron, he would say to them: We learned that the mishna is referring specifically to crocus flowers that are still in their clumps of earth in which they grew, as once they are detached from that earth their color changes.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בגושייהו שנינו – לבדוק בהן ולא לאחר תלישתן.
בגושיהן שנינו. פירוש שלא נעקרו מגושיהן, לומר שיהא לח הרבה, וכענין ששנינו לח ולא יבש, ואתא לאשמועינן דלא כל לח נמי, אלא לח ורטוב הרבה שלא נעקר מגושיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בגושיהו שנינו – פי׳ כי אין די בכל לח עד שיהא רטוב הרבה שהוא עומד בלחותו עם גושו.
ועוד בדיני מראה דם כמראה קרן כרכום נמסר: כי אתו לקמיה [כאשר היו באים לפני] ר׳ אבהו לבדיקת דם שמראהו כקרן כרכום, אמר להו [היה אומר להם]: דווקא כקרן כרכום כשהיא נתונה עדיין בגושייהו [בגושם], שמחוברת עדיין לגוש האדמה בו גדלה שנינו במשנתנו. שכן לאחר שנתלש ממקום גידולו, צבעו משתנה.
The Gemara relates: When people would come before Rabbi Abbahu for him to examine blood whose color was similar to saffron, he would say to them: We learned that the mishna is referring specifically to crocus flowers that are still in their clumps of earth in which they grew, as once they are detached from that earth their color changes.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) וּכְמֵימֵי אֲדָמָה.: תָּנוּ רַבָּנַן כְּמֵימֵי אֲדָמָה מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִבִּקְעַת יוֹדְפַת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כמִבִּקְעַת סִכְנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף מִבִּקְעַת גִּנּוֹסַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

§ The mishna states: And what is the color that is like water that inundates red earth that is impure? In this regard the Sages taught in a baraita: In order to examine blood that is like water that inundates red earth, one brings fertile earth from the Beit Kerem Valley and one inundates the earth with enough water until it pools on the surface; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Akiva says: One brings earth from the Yodfat Valley. Rabbi Yosei says: From the Sikhnei Valley. Rabbi Shimon says: One can even bring earth from the Genosar Valley or from similar places.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמימי אדמ⁠[ה] מבקעת בית כרם ומציף עליה מים. מתניתין ר מאיר היא ד⁠[אמר] מבקעת (מים) [אבית] כרם. תניא. כמימי אדמה, מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים כקליפת השום, ואין שיעור למים ואין שיעור לעפר, ואין בודקין אות⁠[ן] צלולי⁠[ן] אלא עכורין. צללו, חוזר ועוכרן. וכשעוכרן, אינ⁠[ו] עוכרן ביד אלא בכלי. ואמרינן בדיקה ודאי במנה, כגון כוס, למעוטי דלא לירמינהו בידיה ולעכרינהו, מיהו כי עכיר להוב [בכוס], במרי עכיר להו ולא ביד, או דילמא אפילו ביד, ועלתה [בתיק]⁠ו. כי אתו לקמיה דרבה בר אבוה אמ׳ להו במקומה שנינו.
א. כן תוקן בין השורות בכתי״ב.
ב. בכתי״ב: כי עכיר להו בכוס במאי עכיר להו בכ⁠[לי] ולא ביד. ו׳בכלי׳ נוסף בין השורות, וככל הנראה טעה וקרא ׳במאי׳ במקום ׳במרי׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד ועוד שנינו במשנתנו בין מראות הדם הטמאים זה שהוא כמראה מימי אדמה. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: הבודק מראה דם שמראהו כמימי אדמה — הריהו מביא אדמה שמנה (דשנה) מבקעת בית כרם, ומציף עליה מים, וכמראה מים אלו כך הוא מראה דם המטמא, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ עקיבא אומר: מביא אדמה מבקעת יודפת. ר׳ יוסי אומר: מביא אדמה מבקעת סכני. ר׳ שמעון אומר: מביא אדמה אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן.
§ The mishna states: And what is the color that is like water that inundates red earth that is impure? In this regard the Sages taught in a baraita: In order to examine blood that is like water that inundates red earth, one brings fertile earth from the Beit Kerem Valley and one inundates the earth with enough water until it pools on the surface; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Akiva says: One brings earth from the Yodfat Valley. Rabbi Yosei says: From the Sikhnei Valley. Rabbi Shimon says: One can even bring earth from the Genosar Valley or from similar places.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) תַּנְיָא אִידַּךְ וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם לוּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם וְאֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם מִשּׁוּם דְּאֵין שִׁיעוּר לֶעָפָר וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן צְלוּלִין אֶלָּא עֲכוּרִין צָלְלוּ חוֹזֵר וְעוֹכְרָן וּכְשֶׁהוּא עוֹכְרָן אֵין עוֹכְרָן בַּיָּד מאֶלָּא בִּכְלִי.

It is taught in another baraita: And to test whether blood is like water that inundates red earth, one brings fertile earth from the Beit Kerem Valley and one inundates the earth with an amount of water that rises above the earth by the thickness of the husk of garlic. And there is no required measure for the water, because there is no required measure for the earth with which the examination must be performed; it is sufficient to use a small amount of earth with a small amount of water. And one does not examine it when the water is clear, as it does not have the color of the earth, but rather when it is muddy from the earth. And if the water became clear because the earth settled, one must muddy it again. And when one muddies it he does not muddy it by hand but rather with a vessel.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר – אלא יביא עפר כמו שירצה אם רב אם מעט ויציף על מים כעובי קליפת השום למעלה מן העפר.
אלא עכורין – שתהא מראית אדמה נכנסת במים.
וכשהוא עוכרן – המים בעפר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד בדין בדיקת דם שמראהו כמימי אדמה תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: וכמימי אדמהמביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם, ומציף עליה מים מועטים כעובי קליפת השום שהוא מועט ביותר. וזאת מכיון שאין שיעור למים, משום שאין שיעור לכמות העפר בו מתבצעת הבדיקה, שדי במעט אדמה ובמעט מים. ואין בודקין אותן כאשר מימי האדמה הזו הינם צלולין (שקופים), שכן אז אין מראה האדמה ניכר עוד במים אלו, אלא כשהם עכורין ממראה האדמה שבהם. ואם צללו המים, ששקע העפר שבהם — חוזר ועוכרן, וכשהוא עוכרן. אין עוכרן ביד אלא בכלי.
It is taught in another baraita: And to test whether blood is like water that inundates red earth, one brings fertile earth from the Beit Kerem Valley and one inundates the earth with an amount of water that rises above the earth by the thickness of the husk of garlic. And there is no required measure for the water, because there is no required measure for the earth with which the examination must be performed; it is sufficient to use a small amount of earth with a small amount of water. And one does not examine it when the water is clear, as it does not have the color of the earth, but rather when it is muddy from the earth. And if the water became clear because the earth settled, one must muddy it again. And when one muddies it he does not muddy it by hand but rather with a vessel.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) אִיבַּעְיָא לְהוּ אֵין עוֹכְרִין אוֹתָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי דְּלָא לִרְמְיֵהּ בִּידֵיהּ וְלַעְכְּרִינְהוּ אֲבָל בְּמָנָא כִּי עָכַר לֵיהּ בִּידֵיהּ שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִלְמָא דְּלָא לַעְכְּרִינְהוּ בִּידֵיהּ אֶלָּא בְּמָנָא.

A dilemma was raised before the Sages: Does the statement that one does not muddy it by hand but rather with a vessel mean that one should not put the dirt into his hand and muddy the water with dirt in his hand, but in a case where the earth is in a vessel, when one muddies it by mixing the earth and water with his hand one may well do so? Or perhaps the baraita means that even when the earth is in a vessel one should not muddy the water by mixing it with earth with his hand, but rather with a vessel?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא לרמיה בידיה – לא יתן העפר אל תוך ידו ויעכור המים בעפר שבידו אע״פ שחוזר ונותנו בכלי לאחר עכירה.
אבל – אם העפר בכלי כי עכר להו בידיה באצבע שפיר דמי.
או דלמא לא לעכרינהו בידיה – כשהמים בספל לא יעכרם באצבעו אלא בבזך או בכלי אחר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפרש״י בד״ה לא לרמיה בידיה כו׳ אבל אם העפר בכלי כי עכר להו בידיה באצבע ש״ד א״ד לא לעכרינהו בידים כו׳ עכ״ל לכאורה נראה מפירושו דלא מבעיא ליה אלא להתיר לעכור באצבע בתוך כלי אבל בבזך בתוך יד לא קמבעיא ליה דפשיטא דאסור אבל קשה לפ״ז למאי דנפרש אלא בכלי היינו לאפוקי באצבע אמאי לא נימא נמי דמותר בבזך בתוך היד וע״כ הנראה דהא נמי קמבעיא ליה להתיר ורש״י חדא מנייהו נקט וניחא השתא במה שפרש״י לא לרמיה בידיה לא יתן העפר לתוך ידו ויעכור המים בעפר בידו כו׳ דמשמע דהכי קמבעיא דתרתי לא יעשה היינו שיניח העפר לתוך ידו ויעכרם ג״כ באצבעו אבל חדא מנייהו היינו בבזך בתוך ידו או באצבעו בתוך כלי שרי א״ד דחדא מנייהו נמי אסור ומהרש״ל הגיה בפרש״י ויעכור המים בעפר שבידו כו׳ ולפי דברינו אין צורך:
בא״ד אע״פ שחוזר ונותנו בכלי לאחר עכירה עכ״ל היינו הבדיקה דלא קמבעיא ליה דבעו כלי אלא על העכירה אם תוך כלי או תוך יד אם בבזך או באצבע כמ״ש וק״ל:
איבעיא להו [נשאלה להם, לבני בית המדרש] שאלה זו: האם הכוונה במה ששנינו שאין עוכרין אותן ביד אלא בכלי היא שלא לרמיה בידיה ולעכרינהו [שלא ישליכנו את העפר אל תוך ידו ויעכרם בעודו בידו], אבל כאשר נמצא העפר במנא [בכלי], כי עכר ליה בידיה [כאשר עוכר אותו בידו]שפיר דמי [כיפה, ראוי, נחשב הדבר], או דלמא [שמא] הכוונה היא שאף בהיותם בתוך הכלי לא לעכרינהו בידיה [לא יעכרם בידו], אלא במנא [בכלי] יעכיר את המים?
A dilemma was raised before the Sages: Does the statement that one does not muddy it by hand but rather with a vessel mean that one should not put the dirt into his hand and muddy the water with dirt in his hand, but in a case where the earth is in a vessel, when one muddies it by mixing the earth and water with his hand one may well do so? Or perhaps the baraita means that even when the earth is in a vessel one should not muddy the water by mixing it with earth with his hand, but rather with a vessel?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) ת״שתָּא שְׁמַע כְּשֶׁהוּא בּוֹדְקָן אֵין בּוֹדְקָן אֶלָּא בְּכוֹס וַעֲדַיִין תִּבְּעֵי לָךְ בְּדִיקָה בְּכוֹס עֲכִירָה בְּמַאי תֵּיקוּ.

The Gemara suggests: Come and hear a baraita: When one examines this water, he examines it only with a cup. Evidently, it is necessary to use a vessel. The Gemara rejects this proof: But you still have a dilemma. This baraita merely states that the examination must be performed while the water is in a cup, but with what is the muddying performed? Must this be done by means of a vessel alone, or may one use his hand as well? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא בכוס – של זכוכית. אלמא לא לירמי עפר במים בכפו ויבדוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועדין תבעי לך בדיקה בכוס עכירה ביד – פי׳ דאפשר דכי קתני אינו עוכרן ביד אלא בכל תנויה בעי שיעכרנו על היד וביד והבי״ת הוא בי״ת הכלי ובי״ת המקום שאומרים בעלי הדקדוק.
ואומרים, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה ששנינו: כשהוא בודקן למימי האדמה — אין בודקן אלא בכוס. ושואלים: עדיין תבעי [תישאל] לך: אכן הבדיקה עצמה צריכה שתיעשה בהיות מימי האדמה בכוס, ואולם העכירה במאי [במה] נעשית, האם דווקא בכלי, או שאפשר לעשותה אף ביד? ומסכמים: תיקו [תעמוד] השאלה במקומה בלא פתרון.
The Gemara suggests: Come and hear a baraita: When one examines this water, he examines it only with a cup. Evidently, it is necessary to use a vessel. The Gemara rejects this proof: But you still have a dilemma. This baraita merely states that the examination must be performed while the water is in a cup, but with what is the muddying performed? Must this be done by means of a vessel alone, or may one use his hand as well? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר לְהוּ נבִּמְקוֹמָהּ שָׁנִינוּ רַבִּי חֲנִינָא פָּלֵי קוּרְטָא דְגַרְגִּשְׁתָּא וּבָדֵיק בֵּיהּ לָיֵיט עֲלֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּאַסְכָּרָה

§ The Gemara relates: When people would come before Rabba bar Avuh to examine blood that is similar to water that inundates red earth, he would say to them: We learned that the examination must be conducted in its place, i.e., the location the earth was taken from. But if the earth was transported elsewhere, the examination is no longer effective. The Gemara further relates that Rabbi Ḥanina would break up a clump of earth and examine with it, without mixing it in water. Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, would curse anyone who used this method that they should be punished with diphtheria.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ חנ⁠[ינ]⁠ה פלי קורטא דגרגישתאא. פיר׳, גילהב חתיכה דגרגישתא. לייט עלה ר׳ ישמעאל ביר׳ יוסי, באסכרה תהא מיתתו כל הבודק בענין הזה.
א. בכי״ב נוסף: [ובדי]⁠ק בה.
ב. בערוך ערך פליא: בלמדנו ויקחו אליך פרה, וכל שעה היא חזיא ומפליא בעינה. ורש״י פירש מבקע.
אמר להו במקומה שנינו – שאין האדמה דומה לדם אלא במקומה אבל הביאה במקום אחר נשתנה מראיתה.
פלי – מבקע.
ובדיק לה – בלא מים.
לייט עליה ר׳ ישמעאל – אאחר שיעשה כן באסכרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובענין זה של בדיקה במימי אדמה, נמסר: כי אתו לקמיה [כאשר באו לפני] רבה בר אבוה לבדוק במימי אדמה, אמר להו [היה אומר להם]: דווקא אם הבדיקה נעשית במקומה (במקום שממנו נלקחה האדמה) שנינו, אבל אם נלקחה האדמה למקום אחר — שוב אין בודקים בה. ועוד נמסר כי ר׳ חנינא פלי קורטא דגרגשתא ובדיק ביה [היה מפורר גוש אדמה ובודק בו] בלא לערבו במים. ומסופר, לייט עליה [היה מקלל עליו, על הנוהג כן] ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שייענש במחלת האסכרה.
§ The Gemara relates: When people would come before Rabba bar Avuh to examine blood that is similar to water that inundates red earth, he would say to them: We learned that the examination must be conducted in its place, i.e., the location the earth was taken from. But if the earth was transported elsewhere, the examination is no longer effective. The Gemara further relates that Rabbi Ḥanina would break up a clump of earth and examine with it, without mixing it in water. Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, would curse anyone who used this method that they should be punished with diphtheria.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה כ. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדה כ. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר׳ חננאל נדה כ. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס נדה כ., רש"י נדה כ., תוספות נדה כ., רשב"א נדה כ. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדה כ. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה כ., ריטב"א נדה כ., מהרש"ל חכמת שלמה נדה כ., מהרש"א חידושי הלכות נדה כ., מהרש"א חידושי אגדות נדה כ., גליון הש"ס לרע"א נדה כ., פירוש הרב שטיינזלץ נדה כ., אסופת מאמרים נדה כ.

Niddah 20a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 20a, R. Chananel Niddah 20a, Collected from HeArukh Niddah 20a, Rashi Niddah 20a, Tosafot Niddah 20a, Rashba Niddah 20a, Meiri Niddah 20a, Tosefot Rosh Niddah 20a, Ritva Niddah 20a, Maharshal Chokhmat Shelomo Niddah 20a, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 20a, Maharsha Chidushei Aggadot Niddah 20a, Gilyon HaShas Niddah 20a, Steinsaltz Commentary Niddah 20a, Collected Articles Niddah 20a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144