×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדה י״ג:גמרא
;?!
אָ
מֵעֲטָרָה וּלְמַעְלָה אָסוּר. אָמַר רַב אהַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ לְדַעַת יְהֵא בְּנִדּוּי וְלֵימָא אָסוּר דְּקָמְגָרֵי יצה״ריֵצֶר הָרַע אַנַּפְשֵׁיהּ וְרַבִּי אַמֵּי אָמַר נִקְרָא עֲבַרְיָין שֶׁכָּךְ אוּמָּנֻתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה1 וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד. אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי אַמֵּי בכׇּל הַמֵּבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב הָכָא {בראשית ל״ח:י׳} וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳ וּכְתִיב הָתָם {תהלים ה׳:ה׳} כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע. וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִכְתִיב {ישעיהו א׳:ט״ו} יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ גאֵלּוּ הַמְנָאֲפִים בַּיָּד תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {שמות כ׳:י״ב} לֹא תִנְאָף לֹא תְּהֵא בְּךָ נִיאוּף בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַגֵּרִים וְהַמְשַׂחֲקִין בְּתִינוֹקוֹת מְעַכְּבִין אֶת הַמָּשִׁיחַ בִּשְׁלָמָא גֵּרִים כדר׳כִּדְרַבִּי חֶלְבּוֹ דא״רדְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ דקָשִׁין גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת אֶלָּא מְשַׂחֲקִין בַּתִּנוֹקוֹת מַאי הִיא. אִילֵימָא מִשְׁכַּב זְכוּר בְּנֵי סְקִילָה נִינְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ אֵבָרִים בְּנֵי מַבּוּל נִינְהוּ. אֶלָּא הדְּנָסְיבִי קְטַנּוֹת דְּלָאו בְּנוֹת אוֹלוֹדֵי נִינְהוּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ז:ט״ז} כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי.: בָּאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ.: אִיבַּעְיָא לְהוּ דִּינָא תְּנַן אוֹ לָטוּתָא תְּנַן דִּינָא תְּנַן כִּי הָא דְּרַב הוּנָא קַץ יְדָא אוֹ לָטוּתָא תְּנַן. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יָד לָאַמָּה תִּקָּצֵץ יָדוֹ עַל טַבּוּרוֹ אָמְרוּ לוֹ (יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ א״לאָמַר לָהֶן לֹא) וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת אָמַר לָהֶן מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּינָא תְּנַן הַיְינוּ דְּאָמְרִי וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָטוּתָא תְּנַן מַאי כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת אֶלָּא מַאי דִּינָא תְּנַן לָא סַגִּי דְּלָאו עַל טַבּוּרוֹ. אֶלָּא ה״קהָכִי קָאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן וכׇּל הַמַּכְנִיס יָדוֹ לְמַטָּה מִטַּבּוּרוֹ תִּקָּצֵץ אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ אָמַר לָהֶן לֹא וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת אָמַר לָהֶן מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת.: מתני׳מַתְנִיתִין: זהַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוֹמָא וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ אִם יֵשׁ לָהֶן פִּקְּחוֹת מְתַקְּנוֹת אוֹתָן וְהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה.: גמ׳גְּמָרָא: חֵרֶשֶׁת אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי חֵרֶשֶׁת הָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵינוּ לֹא דַּיָּה שֶׁבּוֹדֶקֶת לְעַצְמָהּ אֶלָּא שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ רוֹאוֹת וּמַרְאוֹת לָהּ. חהָתָם בִּמְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת הָכָא בְּשֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת כְּדִתְנַן טחֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּכׇל מָקוֹם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר.: הַסּוֹמָא.: יאִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ וְתַיחְזֵי לַחֲבִירְתַּהּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא סוֹמָא אֵינָהּ מִשְׁנָה.: וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ.: הַיְינוּ שׁוֹטָה כשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ מֵחֲמַת חוֹלִי. תָּנוּ רַבָּנַן לכֹּהֵן שׁוֹטֶה מַטְבִּילִין אוֹתוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְּרוּמָה לָעֶרֶב וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִישַׁן יָשַׁן טָמֵא לֹא יָשַׁן טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל עוֹר אָמְרוּ לוֹ כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּבִיא לִידֵי חִימּוּם אָמַר לָהֶן לְדִבְרֵיכֶם שׁוֹטֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה. אָמְרוּ לוֹ לִדְבָרֵינוּ יָשַׁן טָמֵא לֹא יָשַׁן טָהוֹר לִדְבָרֶיךָ שֶׁמָּא יִרְאֶה טִפָּה כְּחַרְדָּל וְתִבָּלַע בַּכִּיס. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל מַתֶּכֶת. אָמַר אַבָּיֵי מוְשֶׁל נְחֹשֶׁת כִּדְתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָן גִּבְעוֹלִין שֶׁל אֵזוֹב כְּאִילּוּ הֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת. אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ נמִכְנָסַיִם אֲסוּרִים וְהָכְתִיב {שמות כ״ח:מ״ב} וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. הָהוּא כִּדְתַנְיָא מִכְנְסֵי כֹהֲנִים לְמָה הֵן דּוֹמִין סכְּמִין פְּמָלַנְיָא שֶׁל פָּרָשִׁים לְמַעְלָה עַד מׇתְנַיִם לְמַטָּה עַד יְרֵכַיִם וְיֵשׁ לָהֶם שְׁנָצִים וְאֵין לָהֶם לֹא בֵּית הַנֶּקֶב וְלֹא בֵּית הָעֶרְוָה. אָמַר אַבָּיֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
הא דאמרינן המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי – פי׳ ר״ת ז״ל דלאו למימרא דהוי בשמתא דרבנן אלא לומר דמחייב שמתא דבי דינא וכההיא דאמרינן התם הקורא לחבירו עבד יהא בנדוי ואמרינן בפ״ק דקדושין אי דא״ל עבדי אתה שמותי נמי משמתינן ליה דאמר מר הקורא לחברו עבד יהא בנדוי וכן אתה מפרש גם בההיא דאמרי׳ בנדרים על השומע הזכרת ה׳ מפי חבירו. קשים גרים לישראל – פרשתיו ביבמות בס״ד. כי הא דרב הונא קץ ידאי – פי׳ אלמא הא דאמרינן התם המגביה ידו לחברו תקצץ דינא הוא ולא לטותא וא״כ ה״ה לידא דהכא וההייא דרב הונא פירשתיה בסנהדרין בס״ד. אי אמרת בשלמא (הא דתנן) [דינא תנן] היינו דקתני אמרו לו הלא כריסו נבקעת – פי׳ כדקס״ד דמתניתא הכי פירושה ר׳ טרפון אומר כל יד המרבה לבדוק באנשים תקצץ על טבורו מקום הרשע שם המשפט א״ל כיון שאתה מחמיר כל כך בדבר מי שישב לו קוץ על כריסו ומצערו לא יטלנו בידו ויצטער עד שיטלנו בדבר אחר אמר להם כן ודאי לא יטלנו בידו חזרו ואמרו לו על הראשונה למי שממשמש שלא לצורך שאמר רבי טרפון שתקצץ ידו על טבורו והלא כריסו נבקעת והיאך נהרגנו על כך אמר להם וכו׳ ועל הא מהדרין וא״ל דינא לא סגי דלאו על טבורו היאך אפשר שיחמיר ר׳ טרפון כל כך אלא הכי א״ר טרפון כל המכניס ידו למטה מטבורו שלא לצורך תקצץ בידי שמים ולטותא היא וכך פי׳ לשון הבריתא תקצץ ידו הרגילה על טבורו ומה שאמרו לו והלא כריסו נבקעת גוזמא בעלמא הוא למי שישב לו קוץ על טבורו כי פעמים שהוא מצער אותו הרבה ואם ימתין עד שיטלנו בדבר אחר יצטער הרבה ואמר להם יצטער ויצטער. וגדר גדול הוא שגדר רבי טרפון בדבר מפני חומר העבירה כדאיתא לעיל בשמעתין דאי לא שורת הדין דכל היכא דאיכא צערא הא בעית וליכא הרהורא כדאיתא לעיל אלא כיון דאפשר ליטול הקוץ בבגדו קיצרו עליו את הדרך. ש״מ מכנסא אסור – פירוש כשהוא נוגע בעטרה והא רך. ואפילו לנשוי אסור מדקא קשי׳ עלי׳ ממכנסי כהנים ועכשו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת ואין לי על מה שנסמוך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144