×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים אהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִיטַּמְּאָהּ לְמֵתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
she incurs [sofeget] the forty lashes, the penalty for one who transgresses a Torah prohibition, as she violated the terms of her nazirite vow. If her husband nullified the vow for her, but she did not know that he nullified it for her, and she drank wine or became impure through contact with the dead, she does not incur the forty lashes. She did not commit a transgression, as her nazirite vow was nullified.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חץ
חץא(בבא קמא לד.) וגם את המת יחצון פחת שפחתתו מיתה מחצין בחי פי׳ כל מה שנפסד השור במיתתו ונחתת מדמיו תצי ההפסד משלם לו מן החי. (בבא בתרא טו:) מאי וסר מרע א״ר אבא בר שמואל מנהגו של עולם חצי פרוטה חנוכי איוב מדנפשיה יהיב. ס״א איוב ויתרה משלו פי׳ כששוקל התגר מעותיו למוכר ונמצאו מכריעות חצי פרוטה הולכין אצל חנוני ולוקחין פירות בפרוטה ומחלקין אותן ביניהם ואיוב היה מוותרה ומניחה למוכר (פסחים כב: קידושין נו) ולהך תנא דמפקי ליה להאי קרא ובעל השור נקי לדרשא אחרינא לחצי כופר ולדמי ולדות (בבא קמא מא) ת״ר ובעל השור נקי ר״א אומר נקי מחצי כופר וכו׳. (נדרים פג) אלא אמר אביי אין כזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין:
א. [טהיילען.]
הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו׳ – ואמאי אינה סופגת אע״ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס׳ נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה׳ יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר.
האשה שנדרה כו׳ סופגת כו׳ – בנזיר (דף כא:) מפרש למאי איצטריך ובעי למיפשט מיניה דאפילו הפר לה שוב סופגת משום דבעל מיגז מהפרה ואילך ושעת ההפרה היתה נזירה ולוקה נמי לאחר שהיפר.
קרבנות נזיר הבאים על תגלחת טהרה כשהשלים נזירותו הם חטאת עולה ושלמים וכלם בהמות כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים וקרבנותיו הבאים על תגלחת טומאה כשנטמא תוך נזירות וצריך למנות נזירות אחרת הם חטאת ועולה ואשם שתים מן העוף ואחד מן הבהמה והוא שמביא שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת ואיל לאשם כשם שאין נזירות לחצאין כך אין קרבן לחצי נזירות ר״ל שאם נדרה סתם נזירות שהוא שלשים יום ולסוף ט״ו ימים שמע בעלה והפר לה אינה מביאה לא קרבנות טהרה ולא קרבנות טומאה אפילו נטמאת קודם ההפרה מעתה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת תוך נזירותה והפרישה בהמתה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף אע״פ שלא הפרישתו אבל לא עולת העוף ולא אשם אע״פ שהפרישתו שמא תאמר חטאת העוף מיהא למה מביאתו חטאת העוף שאני שהיא באה אף על הספק ואין בה משום ספק חולין בעזרה ומאחר שהנזיר חוטא הוא הזקיקוהו להביא חטאת העוף אחר שהיא באה אף על הספק:
ולענין ביאור זה שאמר כאן שלש קרבנות בעייא איתויי חטאת עולה ושלמים ואין אלו אלא בנזיר טהור ואנן בנזירה שנטמאת עסקינן לשון קצר הוא ופירוש הדברים שלש בעיא איתויי בכל נזיר אם הטהור בחטאת עולה ושלמים ואם כשנטמא בחטאת ועולה ואשם:
לא סוף דבר שהבעל יכול להפר בנזירותה באמצע נזירותה אע״פ שהתחילה למנות אלא אפילו השלימה נזירותה והפרישה קרבנותיה כל שלא נזרק דמו של אחד מהן מיפר הא משנזרק דמו של אחד מהן אינו יכול להפר ובקרבנות טומאה אפילו קירבו הקרבנות מיפר הואיל ויש לה עדין למנות ימי נזירות:
הרי זו סופגת את הארבעים. משנה שאינה צריכה היא ובנזיר בעי למידק דבעל מיגז גייז משעת הפרה ואילך וסיפא קיימא ארישא ואע״פ שהפר לה סופגת את הארבעים על מה שעשתה קודם הפרה מה שאין כן בהפרת חכם ודחי לה לעולם בעל מיעקר קא עקר ולא קיימא סיפא ארישא ואגב דבעי למתני סיפא אינה סופגת קתני רישא סופגת:
אינה סופגת את הארבעים. דהפרה בלא ידיעתה הויא הפרה:
הרי זו סופגת את הארבעים – מפרשינן במסכת נזיר (כא.) דמשום גררא דסיפא נקטה.
סופגת את הארבעים. שואבת מלשון ספוג ומשפך. הרי״ץ ז״ל.
רש״י יוחנן הס״ד למתים סופגת הד״א:
ברא״ש סופגת הס״ד הפרה הס״ד טומאת מת הס״ד דמו הס״ד בה הס״ד לה הס״ד טומאה הס״ד בנזיר הס״ד:
ר״ן נקטה הס״ד דכתיבנא הס״ד וחרצן הס״ד קאמר הס״ד:
הרי זו סופגת את הארבעים (לוקה ארבעים מלקות, כדין העובר על סתם ״לאו״ שבתורה), משום שעברה על האיסורים החלים על הנזיר. הפר לה בעלה את נדר הנזירות והיא לא ידעה שהפר לה, והיתה שותה יין ומיטמאה למתים — אינה סופגת את הארבעים, שהרי לא עברה על איסורי נזיר, כיון שהופר נדרה.
she incurs [sofeget] the forty lashes, the penalty for one who transgresses a Torah prohibition, as she violated the terms of her nazirite vow. If her husband nullified the vow for her, but she did not know that he nullified it for her, and she drank wine or became impure through contact with the dead, she does not incur the forty lashes. She did not commit a transgression, as her nazirite vow was nullified.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה דִּלְמָא מִן יַיִן דְּאִית לַהּ צַעֲרָא הֵפֵר לָהּ מִן חַרְצָן וּמִן זַג לֹא הֵפֵר לָהּ דְּהָא לָא אִית לַהּ צַעֲרָא וְתִסְפּוֹג אֶת הָאַרְבָּעִים.

And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply to a nazirite vow: Perhaps the husband nullified for her the vow that rendered wine forbidden to her, as she suffers pain when she refrains from drinking it. But as for her vow that rendered grape seeds and grape skins forbidden to her, he did not nullify it for her, as she suffers no pain when she abstains from them. And since even grape seeds and grape skins are forbidden to a nazirite, if the woman ate of them, she should receive the forty lashes, even if her husband nullified her vow.
מיוחס לרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה – הא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל.
דלמא מיין דאית לה צערא – דאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש״מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר׳ יוחנן.
דילמא מיין וכו׳ – דלמא לאו דוקא אלא כלומר ודאי לא הפר לה מחרצן וזג דאינו מיפר לשאינו מתענה ותספוג ארבעים.
דלמא מיין דאית ליה צערא מפר לה – ויש ספרים גרסי לימא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודלמא מיין דאית לה צערא הפר לה כו׳. האי ודלמא לאו דוקא אלא בודאי דינא הכי כיון דאינו מפר שאינה מתענה לא הפר לה על זג וחרצן שאינה מתענה בהם ואכתי נזירה היא לזג וחרצן ואמאי אינה סופגת הארבעים על טומאת מת:
דלמא מיין דאית לה צערא הפר לה וכו׳ – והאי דאמרי׳ דלמא לאו דווקא דאפילו הפר לה בהדיא מזג וחרצן לר׳ יוחנן דאמר אין מפר לשאין מתענה לא מהני משום טעמא דכתיבנא.
ותספוג את הארבעים – ואם איתא דהכי הוא ה״ל לתנא לאשמועינן הך רבותא דאפי׳ הפר לה בעלה סופגת ואפילו בזג וחרצן.
בהר״ן ד״ה דלמא וכו׳ לאו דוקא. וכן לעיל דף מז ע״ב אמר רבא דלמא לכתחלה ועיין חדושי רשב״א חולין דף לג ע״ב ד״ה דלמא ובתשובת רשב״א סימן תש״ו:
ואי אמרת [ואם אומר אתה] שמפר רק לככר שמתענה בה ואין מפר לשאין מתענה בה, אם כן, גם כאשר הפר בעלה נדר נזירות, דלמא [שמא] רק מן יין דאית [שיש] לה צערא [צער] כשאינה שותה אותו — הפר לה, אבל מן חרצן ומן זג — לא הפר לה, דהא לא אית [שהרי אין] לה צערא [צער] אם לא תאכלם. וכיון שגם אכילת חרצן וזג נאסרת בכלל הנזירות, אם אכלה אותם תספוג את הארבעים!
And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply to a nazirite vow: Perhaps the husband nullified for her the vow that rendered wine forbidden to her, as she suffers pain when she refrains from drinking it. But as for her vow that rendered grape seeds and grape skins forbidden to her, he did not nullify it for her, as she suffers no pain when she abstains from them. And since even grape seeds and grape skins are forbidden to a nazirite, if the woman ate of them, she should receive the forty lashes, even if her husband nullified her vow.
מיוחס לרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב יוֹסֵף באֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין.

Rav Yosef said: Here it is different, as naziriteship cannot take effect partially. Since one cannot be a nazirite and accept only some of the prohibitions of naziriteship, the husband’s nullification cancels the entire vow. In the case of an ordinary vow, on the other hand, the husband can nullify only the part that causes his wife suffering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין נזירות לחצאין – כדאמרינן בפ׳ הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל.
אין נזירות לחצאין – שהרי כשאמרה הריני נזירה קבלה עליה כל דיני נזירות ובאומרו מופר ליך הפר הכל דודאי לעיל כשאמר מופר ליך הואיל ופירשה שתי ככרות כשני נדרים דמו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אין נזירות לחצאין. כשאמרה הריני נזירה חל עליה כל דין נזירות וכשאמר מופר ליכי מופר הכל ולא דמי לנדרה משתי ככרות דכשני נדרים דמו:
אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין – דכיון דלא משכחת נזירות שלא יחול אף על זג וחרצן כי אמר רחמנא יפרנו דמשמע כוליה על כרחין אפילו על זג וחרצן קאמר.
אמר רב יוסף: כאן שונה הדבר, משום שאין נזירות לחצאין, שאין אדם יכול להיות נזיר ולאסור עצמו רק בחלק מאיסורי הנזירות, ומשום כך כשהפר לה בטלה הנזירות כולה. אבל אם היתה נודרת נדר סתם — יכול הבעל להפר רק את החלק שיש לה עינוי בו.
Rav Yosef said: Here it is different, as naziriteship cannot take effect partially. Since one cannot be a nazirite and accept only some of the prohibitions of naziriteship, the husband’s nullification cancels the entire vow. In the case of an ordinary vow, on the other hand, the husband can nullify only the part that causes his wife suffering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הָא קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת אִיכָּא אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין גוְאֵין קׇרְבָּן לַחֲצָאִין.

Abaye said to him: The wording of your statement suggests that naziriteship cannot take effect partially, but that an offering is brought for partial observance of naziriteship. Rather, Abaye said that one should say as follows: Naziriteship cannot take effect partially, and no offering is brought for partial observance of naziriteship.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא – בתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר״ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא.
הא קרבן לחצי נזירות איכא – בתמיה [כגון] שנדרה בנזירות ל׳ יום והפר לה בט״ו ימים ה״נ שתביא אחר ההפרה קרבנות נזיר טהור ואם נטמאת בתוך הנזירות קודם ההפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע ליה לישנא דרב יוסף אין נזירות ולא אמר אין קרבן.
אלא אמר אביי אין נזירות [ואין קרבן] לחצאין – כיון שהפר חצי נזירות נתבטל [כולה ואין] מביאה קרבן לחצי נזירות שמנתה הואיל שנתבטל מכאן ואילך אע״ג דודאי לוקה בשתיית יין דקודם הפרה דאז היתה נזירה.
אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא – פירוש: אמאי תלת טעמא דאין נזירות לחצאין תני טעמא משום קרבן דהיכי מציא לאתויי חצי קרבן אלא אמר אין נזירות לחצאין למה משום דאין קרבן לחצאין שכל עיקר הטעם בעבור הקרבן הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא קרבן לחצי נזירות איכא. אם נדרה נזירות והפר לה לסוף חמשה עשר יום הכי נמי שתביא קרבן טהרה על חצי נזירות שעבר או אם נטמאת קודם הפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע לישנא דרב יוסף מדקאמר אין נזירות ולא קאמר אין קרבן לחצאין:
אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא – בתמיה דמדקאמר׳ אין נזירות לחצאין ולא קאמר׳ אין חצאין בנזירות משמע דבנזירות עצמו הוא דליכא חצאין הא יש קרבן לחצי נזירות כגון שנדרה ומנתה ט״ו יום והפר לה בעלה ונמצא מבטל ט״ו יום הבאים אבל ט״ו יום שמנתה כבר לא נעקרו דקיימא לן בפרק מי שאמר הריני נזיר (נזיר כב.) דבעל מיגז גייז ומתמה אביי היאך תביא קרבן על מקצת מנין.
אלא אמר אביי אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין – כי היכי דאין נזירות לחצאין שאי אפשר להפר מקצתו דהיינו יין ותאסר עדיין בזג וחרצן הכי נמי אין קרבן לחצאין דכל שהפר לה הבעל בתוך מנין נזירותה ונתבטל מנין אותן ימים הבאים שוב אינה מביאה קרבן בשביל מקצת מנין נזירות שמנתה כבר שלא אמרה תורה להביא קרבן לחצאין אלא על מנין נזירות שלם.
אמר ליה [לו] אביי: האם אפשר לדייק מדבריך שאכן אין נזירות לחצאין, ואולם, הא [הרי] קרבן לחצי נזירות איכא [יש]?! אלא אמר אביי: יש לתקן ולומר: אין נזירות לחצאין, ואין קרבן לחצאין.
Abaye said to him: The wording of your statement suggests that naziriteship cannot take effect partially, but that an offering is brought for partial observance of naziriteship. Rather, Abaye said that one should say as follows: Naziriteship cannot take effect partially, and no offering is brought for partial observance of naziriteship.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מֵיתִיבִי דהָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהִפְרִישָׁה בְּהֶמְתָּהּ ואח״כוְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף וְאִי אָמְרַתְּ אֵין קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת אַמַּאי מְבִיאָה חַטָּאת הָעוֹף.

The Gemara raises an objection from the following statement: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she designated her animal for her nazirite offering, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but she does not bring a bird burnt-offering. And if you say that no offering is brought for partial observance of naziriteship, why must she bring a bird sin-offering?
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מביאה חטאת העוף – היום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ׳ למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה.
מביאה חטאת העוף – משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים.
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת והפרישה בהמה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף כדין נזיר טמא שמביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף ואינה מביאה עולה כדמפרש טעמא וקשה לענין מה נקט והפרישה בהמתה ולמה לא פירש אחר שהפרישה מה יעשה בה.
ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת עוף אלא ש״מ דיש קרבן לחצי נזירות וקשה להר״מ דהא על כרחך אין קרבן לחצי נזירות דהא אמר פ״ד דנזיר (דף כא:) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה אם שלו היתה בהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה היתה חטאת תמות עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים אלמא חטאת תמות דאין קרבן לחצי נזירות וליכא למימר דהתם בנזיר טהור והכא בנזיר טמא דבסמוך מדמינן לקרבנות טהור.
מיתיבי האשה שנדרה בנזיר וניטמאת – גרסינן שאינו מהזאה קינין אלא נזיר שניטמא.
האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה – כלומר נטמאת והפרישה בהמתה לאשם, ותנא הפרישה בהמתה לרבותא, ולאשמועינן דאף על גב דהפרישה בהמתה קודם הפרה לא מתיא לה אחר הפרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

האשה שנדרה בנזיר ונטמאת. והפרישה בהמתה לאשם דנזיר טמא מביא אשם וחטאת העוף ועולת העוף קודם שיתחיל למנות נזירות טהרה:
מביאה חטאת העוף. כדין נזיר טמא תימה אמאי נקט והפרישה בהמתה ואמאי לא פי׳ נמי מה יעשה בה:
ואי אמרת אין קרבן אחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף על טומאה. כיון שהפר לה:
מיתיבי האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה – כלומר שנטמאת כבר קודם הפרשתה של בהמה דכיון דקתני מביאה חטאת העוף ממילא משמע דנטמאה שאין נזיר מביא חטאת העוף אלא על עסקי טומאה והא דקתני והפרישה בהמתה היינו לאשם שכן נזיר טמא מביא בהמה לאשם ולרבותא נקטה לומר שאע״פ שהפרישה בהמתה קודם הפרה אפי׳ הכי אין מביאה עולת העוף משהפר לה ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות שמנתה כבר שכיון שלא השלימה מנין שלם אף מה שמנתה לא חשיב ולא מקרי נזירות אם כן אמאי מביאה חטאת העוף על טומאה שאירעה לה והא לא מקריא נזירות כלל.
חטאת העוף וכו׳. פירוש אין אדם חייב על חצי נזירות וחטאת העוף מדרבנן הצריכוה כפרה. ואם תאמר היכי מייתי חולין לעזרה מדרבנן חטאת העוף אתיא על הספק אף על גב דאינו יכול להביאה על תנאי וטעמא דאין למזבח אלא דמה ולא אסרה תורה אלא שחיטה והעלאה כדאמרינן בקדושין בשלהי האיש מקדש מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור ושלי בשלך לא נאסר כי אם שחיטה והעלאה שהמולק ומזה דמה בחוץ פטור כדאיתא בזבחים פרק השוחט והמעלה ותניא כי ירחק ממך המקום וזבחת בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום אלמא דזביחה מיתסרא הילכך יכולה להביא חטאת העוף מדרבנן. שטה.
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ומיד נתחייבה בשתי תורין או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת מביאה חטאת העוף ואינו נאכל ואין מביאה עולת העוף לפי שהבעל עוקר הנדר מעיקרו. הא מני רבי אלעזר היא דאמר נזיר חוטא הוא על שציער עצמו מן היין לכך מביאה חטאת עוף ולא בהמה מטומאת מת דלית לה צערא. לימא שלא הפר לה שהרי אינו יכול להפר מאחר דלית לה צער ותביא קרבן שלם חטאת ועולה ואמאי קתני ואינה מביאת עולת העוף. ותירץ דבטומאת מת אית לה צער כשאינה מטמאת למתים והחי יתן אל לבו וכו׳. ועל כרחין נצטרך לפרש דתנא דהאי בריתא סבירא ליה דבעל מיעקר עקר כמו שפירשנו דאם איתא דסבירא ליה מיגז גייז אמאי לא מתייא קרבן שלם והתם במסכת נזיר בפרק מי שאמר בראשון ובשני מוכח מזאת המשנה דבעל מעקר עקר. גם הרמב״ם ז״ל פסק פי״ג מהלכות נדרים דאב ובעל מעקר עקרי. ומענין מחלוקת דשתי ככרות קיימא לן כרבי יוחנן לגבי שמואל וכן פסק הרמב״ם ז״ל פרק שנים עשר מהלכות נדרים. הרי״ץ ז״ל.
בד״ה מיתיבי כו׳ העוף אלא כצ״ל והשאר נמחק כלל הס״ד מלאת הס״ד:
מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה לקרבן נזיר ואחר כך הפר לה בעלה את נדר הנזירות — מביאה חטאת העוף, ואינה מביאה עולת העוף. ואי אמרת [ואם אומר אתה] אין קרבן לחצי נזירות, אמאי [מדוע] מביאה חטאת העוף?
The Gemara raises an objection from the following statement: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she designated her animal for her nazirite offering, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but she does not bring a bird burnt-offering. And if you say that no offering is brought for partial observance of naziriteship, why must she bring a bird sin-offering?
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְאֶלָּא מַאי יֵשׁ קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים אֶלָּא לְעוֹלָם אֵין קׇרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת וְחַטַּאת הָעוֹף דְּמַתְיָא מִשּׁוּם דְּחַטָּאת עַל הַסָּפֵק.

The Gemara rejects this argument: But rather, what will you say? That an offering is brought for partial observance of naziriteship? If so, she should be required to bring three animals as offerings, a sin-offering, a burnt-offering, and a peace-offering, in accordance with the halakha governing a nazirite who has completed the period of his vow. Rather, say as follows: Actually, no offering is brought for partial observance of naziriteship, and as for the bird sin-offering that she must bring, this is because a bird sin-offering can be brought in a case of uncertainty. She must therefore bring a sin-offering for the partial naziriteship that she observed.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וחטאת העוף – אהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר׳ אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי.
על הספק – דאמור ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה אם חתיכה אם ולד מביאה חטאת העוף והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק הכא נמי מתיא היא חטאת העוף.
אלא מאי יש קרבנות לחצי נזירות איבעי ליה לאיתויי חטאת עולה ושלמים – אם לא נטמאת והכא שנטמאה איבעי לאיתויי אשם עולת העוף וחטאת העוף.
אלא אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמייתי משום דחטאת העוף בא על ספק – אין קפידא אם מביאתו הלכך הזקיקו שתביא חטאת העוף כדאמר בגמרא פ״ד דנזיר (דף כב.) כדרבי אלעזר הקפר דנזיר חוטא ובעי כפרה.
ואחר כך היפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף – פירוש: מדמביאה1 חטאת העוף שמע מינה יש קרבן לחצי נזירות ומיין הפר לה אבל מטומאה לא הפר לה ומביאה חטאת העוף משום הטומאה.
ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות שלש בהמות בעיא איתויי חטאת עולה ושלמים – פירוש: אם יש קרבן לחצי נזירות אם כן עדין הוא נזיר לחרצנים וזג וימנה עוד נזירות טהרה ויביא שלש בהמות אמאי לא מחייבינן ליה אלא בחטאת העוף בלחוד.
אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות הילכך הוא פטור מכל קרבן טהרה וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת העוף אתיא על הספק – פירוש: האשה שהפילה ואין ידוע אם ולד הפילה ואם מים בעלמא הן מביאה מן הספק חטאת העוף ונמלקת על גבי המזבח ואינה נאכלת ומפני שמצינו בחטאת העוף לבוא על הספק ואף על גב דאיכא למיחש דילמא מייתי חולין לעזרה אתיא נמי הכא ואף על גב דהפר לה משום דכי ניטמאת בעבירה ניטמאת אבל שאר קרבנות טהרה אינה מביאה כלל.
1. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״מדביאה״.
שלש בהמות בעיא לאתויי חטאת עולה ושלמים – הכא נקט ליה קרבנות דנזיר טהור, ואלא מיהא בנזיר טמא דאיירי השתא בברייתא, בעיא איתויי אשם וחטאת העוף ועולת העוף משום דחטאת אתיא על הספק, ובנזיר (נזיר כב.) מפרש טעמא דמצרכינן לה לאתויי לה חטאת, אף על גב דאין קרבן לחצאין משום דרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוי, וכיון דאפשר לה להביא מתיא, כי היכי דתהוי לה כפרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא מאי יש קרבן אחצי נזירות ג׳ בהמות בעיא לאתויי. אם לא נטמאת כדין נזיר טהור שמביא חטאת עולה ושלמים והכא שנטמאת תביא כל קרבנות טומאה:
וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת העוף בא על הספק. ביולדת שהפילה ואינה יודעת מה הפילה אם נפל הפילה וחייבת בקרבן או רוח הפילה ופטורה מביאה חטאת העוף מספק להכשירה בקדשים ואינה נאכלת ובנזיר מייתי לה מקראי הלכך הכי נמי בקל חייבו להביא חטאת העוף וגם בעיא כפרה כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוא הכי מפרש ליה בנזיר:
אלא מאי יש קרבן לחצי נזירות שלש בהמות בעיא לאתויי – אם לא נטמאת דהיינו חטאת עולה ושלמים והשתא שנטמאת יש לה להביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף אי נמי אפי׳ נטמאת בעיא לאתויי שלש בהמות דכיון דבעל לאו מיעקר עקר אלא מיגז גייז מהפרה ואילך נמצא דחצי מנין נזירות שמנתה במקומו עומד ואי סלקא דעתך יש קרבן לחצי נזירות היה לה להביא קרבנות של נזירות דטהרה אחר שתטהר כדאמרינן בנטמא אחר מלאת.
משום דחטאת העוף אתיא על הספק – וכיון דקיל כולי האי דעל הספק נמי באה ואינה נאכלת אתיא נמי נחצי נזירות.
ודוחים: ואלא מאי [מה] תאמר — שיש קרבן לחצי נזירות? אם כן שלש בהמות בעי לאתויי [צריכה היא להביא] חטאת עולה ושלמים, כדין נזיר שהשלים את נזירותו! אלא, לעולם אין קרבן לחצי נזירות. וחטאת העוף דמתיא [שמביאה]משום שחטאת העוף באה גם על הספק, לכן מביאה אותה גם על מקצת נזירות שנהגה.
The Gemara rejects this argument: But rather, what will you say? That an offering is brought for partial observance of naziriteship? If so, she should be required to bring three animals as offerings, a sin-offering, a burnt-offering, and a peace-offering, in accordance with the halakha governing a nazirite who has completed the period of his vow. Rather, say as follows: Actually, no offering is brought for partial observance of naziriteship, and as for the bird sin-offering that she must bring, this is because a bird sin-offering can be brought in a case of uncertainty. She must therefore bring a sin-offering for the partial naziriteship that she observed.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֵיתִיבֵיהּ ההָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף וְאֵין מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה

Rav Asi raised an objection against the opinion of Rabbi Yoḥanan from the following baraita: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure through contact with the dead, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but does not bring a bird burnt-offering. And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply here:
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האשה שנדרה בנזיר כו׳ – אהכי קאמר דלמא מיין דאית לה צערא וכו׳ דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל.
מיתיבי האשה כו׳ ואין מביאה עולת העוף – דאין קרבנות לחצי נזירות דחטאת העוף דאתי על הספק מייתי כדמתרצינן ומשמע ליה דנזירות מופר מכאן ואילך לגמרי ומותרת לטמא למתים מדנקט ונטמאת ואחר כך הפר לה משום שאם נטמאת אחר שהפר אפילו חטאת העוף לא מייתי.
ואי אמרת כו׳ מטומאת מת [דלית לה צערא] לא הפר לה ותהא אסורה גם אחר ההפרה לטומאה ואי קשיא אמאי אין משני אין נזירות לחצאין כדמשנינן לעיל ושמא לעיל היינו גבי חרצן דאי אפשר לנזירות בלא איסור חרצן אבל אפשר לנזירות בלא איסור טומאה הלכך טומאה יש לו דין בפ״ע והוי נזיר מטומאה לחודה אבל מ״מ קשה מברייתא דלעיל דאיירי בטומאה מצי למיפרך.
איתיביה האשה שנדרה בנזיר וניטמאת ואחר כך היפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת מיפר למתענה כול׳ – פירוש: היא היא בריתא דלעיל אלא לעיל הוה מותיב ליה ממאי דתני מביאה חטאת העוף דאלמא יש קרבן לחצאין והשתא מותיב לה ממאי דתני אינה מביאה עולת העוף דאלמא מיפר גם לשאינה מתענה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מביאה חטאת העוף על הספק. כדפרישית ומשמע דהנזירות מופר ומותרת ליטמא למתים מדקתני ונטמאת ואחר כך הפר לה:
איתיביה – לר׳ יוחנן פריך דאמר אין מפר לשאין מתענה.
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח״כ הפר לה בעלה אין מביאה עולת העוף – דאין קרבן לחצי מנין של נזירות דכיון דהפר לה בטלו כל דיני נזירות מכאן ואילך.
וחוזרים לדיון העיקרי, איתיביה [הקשה לו] רב אסי לר׳ יוחנן עוד ממה ששנינו: האשה שנדרה בנזיר ונטמאת, ואחר כך הפר לה בעלה — מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף. ואי אמרת [ואם אומר אתה] שמפר רק לדבר שמתענה בו ואין מפר לשאין מתענה בו,
Rav Asi raised an objection against the opinion of Rabbi Yoḥanan from the following baraita: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure through contact with the dead, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but does not bring a bird burnt-offering. And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply here:
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דבית הבחירה למאיריפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדרים פג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדרים פג. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס נדרים פג., מיוחס לרש"י נדרים פג., תוספות נדרים פג., תוספות רי"ד נדרים פג., רשב"א נדרים פג. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדרים פג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נדרים פג., ר"ן נדרים פג. – פרקים ה', ח'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים פג., מהרש"א חידושי הלכות נדרים פג., גליון הש"ס לרע"א נדרים פג., פירוש הרב שטיינזלץ נדרים פג.

Nedarim 83a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nedarim 83a, Collected from HeArukh Nedarim 83a, Attributed to Rashi Nedarim 83a, Tosafot Nedarim 83a, Tosefot Rid Nedarim 83a, Rashba Nedarim 83a, Meiri Nedarim 83a, Peirush HaRosh Nedarim 83a, Ran Nedarim 83a, Shitah Mekubetzet Nedarim 83a, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 83a, Gilyon HaShas Nedarim 83a, Steinsaltz Commentary Nedarim 83a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144