גמרא
פירוש
אכׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין כְּגוֹן טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ וְחָדָשׁ לֹא נָתְנוּ בָּהֶן חֲכָמִים שִׁיעוּר וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין בכְּגוֹן תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וְעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם נָתְנוּ בָּהֶם חֲכָמִים שִׁיעוּר.
אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא שְׁבִיעִית אֵין לָהּ מַתִּירִין וְלֹא נָתְנוּ בָּהּ חֲכָמִים שִׁיעוּר דִּתְנַן גהַשְּׁבִיעִית אוֹסֶרֶת כׇּל שֶׁהוּא בְּמִינָהּ אָמַר לָהֶן אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לְבִיעוּר.
אֲבָל לַאֲכִילָה בְּנוֹתֵן טַעַם וְדִלְמָא הָא נָמֵי לְחוּמְרָא שָׁאנֵי.
אֶלָּא מִן הָדָא פַּשְׁטַהּ דִּתְנַן דבְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצָמְחוּ אִם הָיוּ עָלִין שֶׁלָּהֶן שְׁחוֹרִין אֲסוּרִין הוֹרִיקוּ מוּתָּרִין.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כגון טבל – שיש לו מתירין שמתקנו וניתר ומעשר והקדש יש לו מתירין על ידי פדייה וחדש עומר מתירו להכי אפילו באלף לא בטלי דהא אפשר להו בתקנתא. נתנו בהם חכמים שיעור – דתרומה בטלה במאה וערלה במאתים. השביעית אוסרת כל שהוא במינה – שאם נתערבה סאה של חטין של שביעית באלף של היתר אינה בטלה. אמר להם אף אני לא אמרתי – שיהא שביעית אוסרת במינה כל שהוא. אלא לביעור – שאם נטל בצל של ששית ונטעו בשביעית והוסיפה כל שהוא אותו כל שהוא מבטל את העיקר ומחייב כולו בביעור דמוצאי שביעית. אבל לאכילה – שאם נתערבו פירות שביעית בפירות שמינית לאחר שנתחייבו בביעור ולא ביערן דהשתא קיימי באיסור אכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם ואם אין בה בנותן טעם מתבטל ומדקתני לא אמרתי אלא לביעור דגידולין מבטלין את העיקר התם נמי בבעיא של ישמעאל גידוליו מבטלין את העיקר. הא נמי לחומרא – דהא דאמר לענין ביעור דגידולין מבטלין את העיקר היינו נמי לחומרא שכולן חייבין בביעור העיקר והתוספת אבל בעיא דישמעאל להיתר היא. בצלים – של ששית שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו מאיליהן בלא נטיעה. אם היו עלין שלהן שחורין – שמחמת שצמחו יש להן כח עוד ליגדל אסורין דודאי גדלי ממי שביעית וגידוליו מבטלין את העיקר. הוריקו – שהן כמו כמושין ירוקין והכסיפו פניהם מותרין שלא גדלו כלום בשביעית. אם יכולין ליתלש – מן הקרקע בעלין שלהן שכל כך יש להן כח בעלין שלהן שכשאוחז בעליהן שומט עיקרו עמו מן הקרקע אסורין דחשיבי גידולי שביעית. כנגדן למוצאי שביעית מותרין – שאם של שביעית וצמחו בשמינית ויש להן כח בעלין מותרין דגידולי היתר מבטלין העיקר של איסור והיינו להיתר כגון הך בעיא דישמעאל ומהא פשטה. ודלמא – לעולם אין גידולי היתר מבטלין את האיסור והכא היכי דמי במדוכנין כלומר האי דקתני וכנגדן למוצאי שביעית מותרין כגון שהודכו שכתשן במדוכה דליתנהו לעיקרן בעינייהו אבל בבעיא דישמעאל דאיתיה לעיקר בעין איכא למימר דלא בטלי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush