גמרא
פירוש
וְהָא מִן מַאֲכָל נָדַר אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
השטן חושבניה כו׳. שורשו שען בלא ה׳ וכן נמצא בכמה מקראות בלא ה׳ אבל דרשו ליה השטן בה׳ משום דהיכא דמשתעי קרא במלאך המשחית כתיב השטן בה׳ בכל מקראות באיוב גם בזכריה לרמוז על שטן הידוע וע״כ גם הה׳ בכלל החשבון לרמוז דכל השנה שס״ד ימים הוא שטן הידוע להשטין נגד בוראו כמ״ש באיוב ובזכריה השטן בה׳ חוץ מיום א׳ בשנה דהיינו יוה״כ אין לו כח להשטין כמ״ש שישראל דומין אז למלאכים ואין להאריך וק״ל:
בתחלה המליכו על רמ״ג כו׳ אלו הן ב׳ עינים כו׳. עיין פי׳ התו׳ ופי׳ הר״ן ועוד י״ל כידוע שב׳ החושים שהם הראות והשמע משמשות למעלות דברים הרוחניים משא״כ בשאר החושי׳ שאינן משמשין רק לדברים הגופניים וע״פ מ״ש לעיל בפסוק והיה תמים שהמילה משלמת האדם במעלות השכליות והמדות ולזה אמר כי במצות המילה השליטו גם על ב׳ החושים היותם רוחניי׳ דהיינו הראות והשמע מב׳ עינים ומב׳ אזנים להשתמש בהן כראוי למעלות האדם בשכליות ובמדות להיות שלם ותמים על ידיהם ברמ״ח אברים וניחא שהביא רש״י בפי׳ החומש דרשה זו על פסוק והיה תמים גו׳ ע״ש ודו״ק:
עיר קטנה גו׳ זה הגוף ואנשים כו׳. דלפי פשוטו ה״ל להזכיר שבא עליה מלך גדול באנשים רבים וחיילותיו דאין מלך בלא עם כמו שהזכיר בעיר דאנשים בה מעט גם וסבב אותה ובנה גו׳ משמע שהוא עצמו סבב אותה ובנה עליה גו׳ בלי עם אין זה דרך המלך ולפי הנמשל מלך גדול זהו יצה״ר שהוא עצמו סובב העיר שהוא הגוף והוא עצמו בנה עליה גו׳ והאנשים פירש״י בס׳ קהלת לפי הנמשל שהם אבריו של אדם וכ״ה ברבתי אבל התרגום מפרש ליה לפי הנמשל היכמא דקלילן זכוותיה בגו לבא דאינשי כו׳ וע״ש בתרגום כל הענין מפורש לפי הנמשל גם שם ברבתי קצת בע״א ע״ש:
בחכמתו זו תשובה ומ״ט כו׳. ע״פ מ״ש פ׳ היה קורא תכלית חכמה תשובה ומע״ט כו׳ שנאמר ראשית חכמה יראת ה׳ גו׳ ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם כו׳:
מעשרה שליטין ב׳ עינים כו׳. עיין פירש״י בספר קהלת ונראה לפי שעשרה אברים אלו כוללים הד׳ חושים ב׳ עינים חוש הראות וב׳ אזנים חוש השמע ב׳ ידים וב׳ רגלים וראש הגויה חוש המישוש הפה חוש הטעם וכל מעשה אדם המורגשים נעשים ונגמרים על ידם כי חוש הה׳ הריח באף אין בו צורך כ״כ למעשה וצרכי אדם ומצינו כמה בני אדם תותרין וע״כ י׳ אברים אלו נקראו בגוף שליטין וק״ל:
בקש הקב״ה להוציא כהונה משם כו׳. בתו׳ תימה דאברהם נמי מזרעו שלשם היה כו׳ ע״ש ובר״ן תירוצים לזה ועוד נ״ל דה״פ להוציא כהונה משם היינו מבניו שילדו לו עוד ולא נתכהנו בניו שנולדו מקודם דכה״ג אמרו גבי פנחס דלא נתכהן עד מעשה זמרי לפי שנולד מקודם שנתכהן אלעזר אבל כיון שהקדים כו׳ נתנה לאברהם שנולד מקודם:
ושא״ל אברהם וכי מקדימין כו׳. אין זה מפורש שא״ל אברהם כן ושהוכיחו על כך אבל ממה שנטלה ממנו ונתנה לאברהם ולא נתנה לאחר למדו לומר משום דהוכיחו על כך ואפשר דקרא אתה כהן על דברתי מלכי צדק הכי מפורש על שדברת בשבילי למלכי צדק:
וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו. לפי הענין הל״ל לברכת רבו שהוא לשון הנופל גבי עבדו אבל נקט הכי לפי שאברהם קנין אחד נלמד מהאי קרא ברוך אברם לאל עליון קונה גו׳. והוא מבואר שברכה לקונה הוא המשפיע לקנויו שהוא מקבל ברכת השפע וראוי ודאי שיהיה ברכת המשפיע קודם לברכת מקבל השפע:
שנאמר נאום ה׳ לאדוני שב לימיני כו׳. עיין ברא״ש ובר״ן ואולי נעלם מהם אגדה דפ׳ חלק דאליעזר אמר כן לשם אייתי הקב״ה לאדוני אברהם ואותבי׳ לימיני׳ כו׳ שנאמר נאם ה׳ לאדוני שב וגו׳ ופירש״י שם אליעזר אמר זה נאם ה׳ לאדוני אברהם שב גו׳ והיא תשובה יפה ונצחית להמתעקשים במזמור הזה דאליעזר שפיר קרא לאברהם אדוני ודו״ק:
ברש״י יהא אסור הס״ד הני או לא הס״ד:
ברא״ש בלא אכילה הס״ד לבית המשתה הס״ד שפוד וקדירה הס״ד דאי לא נמצא מהנהו הס״ד כצ״ל:
בר״ן עליו אלא הנאתו כו׳ ואמרינן הכא כו׳ למה יאסר הס״ד שרי אמר הנאה כו׳ בעלמא הוא הס״ד משאילה אלמא גרמא כו׳ בעלמא נינהו הס״ד לחומרא הס״ד ואח״כ מה״ד מקום שמשכירין טעמא הס״ד קמהדר ליה הס״ד באלו מציאות הס״ד אם אינו מחזיר רוצה כו׳ כצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בתחלה המליכו על רמ״ג כו׳ אלו הן ב׳ עינים כו׳. עיין פי׳ התו׳ ופי׳ הר״ן ועוד י״ל כידוע שב׳ החושים שהם הראות והשמע משמשות למעלות דברים הרוחניים משא״כ בשאר החושי׳ שאינן משמשין רק לדברים הגופניים וע״פ מ״ש לעיל בפסוק והיה תמים שהמילה משלמת האדם במעלות השכליות והמדות ולזה אמר כי במצות המילה השליטו גם על ב׳ החושים היותם רוחניי׳ דהיינו הראות והשמע מב׳ עינים ומב׳ אזנים להשתמש בהן כראוי למעלות האדם בשכליות ובמדות להיות שלם ותמים על ידיהם ברמ״ח אברים וניחא שהביא רש״י בפי׳ החומש דרשה זו על פסוק והיה תמים גו׳ ע״ש ודו״ק:
עיר קטנה גו׳ זה הגוף ואנשים כו׳. דלפי פשוטו ה״ל להזכיר שבא עליה מלך גדול באנשים רבים וחיילותיו דאין מלך בלא עם כמו שהזכיר בעיר דאנשים בה מעט גם וסבב אותה ובנה גו׳ משמע שהוא עצמו סבב אותה ובנה עליה גו׳ בלי עם אין זה דרך המלך ולפי הנמשל מלך גדול זהו יצה״ר שהוא עצמו סובב העיר שהוא הגוף והוא עצמו בנה עליה גו׳ והאנשים פירש״י בס׳ קהלת לפי הנמשל שהם אבריו של אדם וכ״ה ברבתי אבל התרגום מפרש ליה לפי הנמשל היכמא דקלילן זכוותיה בגו לבא דאינשי כו׳ וע״ש בתרגום כל הענין מפורש לפי הנמשל גם שם ברבתי קצת בע״א ע״ש:
בחכמתו זו תשובה ומ״ט כו׳. ע״פ מ״ש פ׳ היה קורא תכלית חכמה תשובה ומע״ט כו׳ שנאמר ראשית חכמה יראת ה׳ גו׳ ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם כו׳:
מעשרה שליטין ב׳ עינים כו׳. עיין פירש״י בספר קהלת ונראה לפי שעשרה אברים אלו כוללים הד׳ חושים ב׳ עינים חוש הראות וב׳ אזנים חוש השמע ב׳ ידים וב׳ רגלים וראש הגויה חוש המישוש הפה חוש הטעם וכל מעשה אדם המורגשים נעשים ונגמרים על ידם כי חוש הה׳ הריח באף אין בו צורך כ״כ למעשה וצרכי אדם ומצינו כמה בני אדם תותרין וע״כ י׳ אברים אלו נקראו בגוף שליטין וק״ל:
בקש הקב״ה להוציא כהונה משם כו׳. בתו׳ תימה דאברהם נמי מזרעו שלשם היה כו׳ ע״ש ובר״ן תירוצים לזה ועוד נ״ל דה״פ להוציא כהונה משם היינו מבניו שילדו לו עוד ולא נתכהנו בניו שנולדו מקודם דכה״ג אמרו גבי פנחס דלא נתכהן עד מעשה זמרי לפי שנולד מקודם שנתכהן אלעזר אבל כיון שהקדים כו׳ נתנה לאברהם שנולד מקודם:
ושא״ל אברהם וכי מקדימין כו׳. אין זה מפורש שא״ל אברהם כן ושהוכיחו על כך אבל ממה שנטלה ממנו ונתנה לאברהם ולא נתנה לאחר למדו לומר משום דהוכיחו על כך ואפשר דקרא אתה כהן על דברתי מלכי צדק הכי מפורש על שדברת בשבילי למלכי צדק:
וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו. לפי הענין הל״ל לברכת רבו שהוא לשון הנופל גבי עבדו אבל נקט הכי לפי שאברהם קנין אחד נלמד מהאי קרא ברוך אברם לאל עליון קונה גו׳. והוא מבואר שברכה לקונה הוא המשפיע לקנויו שהוא מקבל ברכת השפע וראוי ודאי שיהיה ברכת המשפיע קודם לברכת מקבל השפע:
שנאמר נאום ה׳ לאדוני שב לימיני כו׳. עיין ברא״ש ובר״ן ואולי נעלם מהם אגדה דפ׳ חלק דאליעזר אמר כן לשם אייתי הקב״ה לאדוני אברהם ואותבי׳ לימיני׳ כו׳ שנאמר נאם ה׳ לאדוני שב וגו׳ ופירש״י שם אליעזר אמר זה נאם ה׳ לאדוני אברהם שב גו׳ והיא תשובה יפה ונצחית להמתעקשים במזמור הזה דאליעזר שפיר קרא לאברהם אדוני ודו״ק:
ברש״י יהא אסור הס״ד הני או לא הס״ד:
ברא״ש בלא אכילה הס״ד לבית המשתה הס״ד שפוד וקדירה הס״ד דאי לא נמצא מהנהו הס״ד כצ״ל:
בר״ן עליו אלא הנאתו כו׳ ואמרינן הכא כו׳ למה יאסר הס״ד שרי אמר הנאה כו׳ בעלמא הוא הס״ד משאילה אלמא גרמא כו׳ בעלמא נינהו הס״ד לחומרא הס״ד ואח״כ מה״ד מקום שמשכירין טעמא הס״ד קמהדר ליה הס״ד באלו מציאות הס״ד אם אינו מחזיר רוצה כו׳ כצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush