×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נזיר נ׳:גמרא
;?!
אָ
ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לַאֲחוֹרֶיהָ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא יֵשׁ נִצּוֹק לָאוֹכָלִין אוֹ אאֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין מִי אָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאִית בְּהוּ רִירֵי וְהָנֵי לֵית בְּהוּ רִירֵי אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין הוּא וְהָכָא הָא סְמִיכִין. אָמַר רָבָא ת״שתָּא שְׁמַע בחֵלֶב הַמֵּת שֶׁהוּא שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ טָמֵא הָיָה מְפוֹרָד וְהִתִּיכוֹ טָהוֹר וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ נָמֵי לִיטְהַר. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אֲנָא וּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא תַּרְגֵּימְנָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּבַהֲדֵי דְּמַרְתַּח לֵיהּ סָלֵיק עַמּוּדָא דְנוּרָא לְפוּמֵּיהּ דְּמָנָא וְקָרֵשׁ דְּאִיתֵיהּ כּוּלֵּא גַּבֵּי הֲדָדֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי ת״שתָּא שְׁמַע ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹלְדִין לַאֲחוֹרֵיהֶן מִידֵּי אִירְיָא הָתָם מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין הָכָא מִשּׁוּם רִירֵי.: וְעַל מְלֹא תַּרְוָוד רָקָב.: וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ חִזְקִיָּה אָמַר מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר גמְלֹא חׇפְנָיו תְּנַן מְלֹא תַּרְוָוד רָקָב שֶׁאָמְרוּ יֶשְׁנָן מֵעִיקַּר אֶצְבָּעוֹת וּלְמַעְלָה דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְלֹא חׇפְנָיו. בִּשְׁלָמָא ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן אֶלָּא חִזְקִיָּה כְּמַאן לָא כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כְּרַבָּנַן אָמְרִי מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד וּמְלֹא קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה חַד שִׁיעוּרָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אַדָּא לְרַב פָּפָּא מִמַּאי דְּהַאי מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעְלָה לְרֹאשׁ דִּלְמָא לְמַטָּה מִדִּידֵיהּ דְּהָוֵה לי׳לֵיהּ מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד תֵּיקוּ.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בית שמאי אומרים: אף הניצוק של המקפה (תבשיל) של גריסין (פולים שנכתשו ונשברו במכתש) ושל פול (שלם) גם כן נחשב לחיבור מפני שהיא סולדת (חוזרת) לאחוריה, שהרי כאשר פוסקים לצקת מקפה זו רואים שחלק מן הניצוק חוזר לאחוריו, ואם כן הניצוק צריך להיחשב כיחידה אחת. בעי [שאל] רמי בר חמא שאלה זו: האם יש נצוק לאוכלין או אין נצוק לאוכלין. כלומר מיני אוכל, כגון שומן, שהמסו אותם, האם ניצוק הוא חיבור בהם? וצדדי השאלה: מי אמרינן [האם אנו אומרים] שדבש הזיפים והצפיחית מהווים חיבור משום דאית בהו רירי [שיש בהם רירים], והני לית בהו רירי [ואלה, אוכלים, אין בהם רירים]. או דלמא [שמא] הטעם שדבש הזיפים והצפיחית משום דסמיכין [שסמיכים] הוא, והכא הא [וכאן הרי] אוכלים שהומסו סמיכים הוא [הם]? אמר רבא תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו: חלב המת שהוא שלם ויש בו כזית והתיכו — הריהו טמא, היה החלב מפורד מתחילתו לחלקים קטנים מכזית שלא היה בהם כדי לטמא, והתיכו ונצטרף יחד לכזית — טהור. ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שאין נצוק לאוכלין, גם אם היה שלם והתיכו נמי ליטהר [גם כן שייטהר] שהרי נעשה נוזל ומתפשט ממקום למקום במחבת, ואם אינו חיבור — יחשב כל חלק שנוזל לעצמו, ויבטל שיעור כזית! אמר ר׳ זירא: אנא [אני] ומר בריה [בנו] של רבינא תרגימנא [תרגמנו, הסברנו]: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — כגון דבהדי דמרתח ליה [שבזמן שהוא מרתיח אותו] סליק עמודא דנורא לפומיה דמנא וקרש [עולה עמוד האש שמתחת לכלי לפי הכלי, ונקרש] שם החלב, דאיתיה כולא גבי הדדי [שנמצא כולו יחד] ואין כאן ניצוק. אמר ליה [לו] רבינא לרב אשי: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה האם יש ניצוק באוכלים, ממה ששנינו: בית שמאי אומרים: אף המקפה של גריסין ושל פול מטמאים בניצוק מפני שהן סולדין לאחוריהן, משמע שבכך תלוי הדבר. אמר לו: מידי איריא [וכי הדברים שייכים זה לזה]? התם [שם] באוכלים, צד הספק לומר שיהא בהם ניצוק הוא משום דסמיכין הם סמיכים]. הכא [כאן] במקפה, יש לומר שמהווה חיבור משום רירי [הרירים] שיש בה, ולכן אין ניצוק מחבר אלא בדבש, וכיוצא בו מקפה, שיש בהם רירים, ולא באוכלים. א שנינו במשנה: ״ועל מלא תרווד רקב״. ומבררים כמה שיעורו של מלוא תרווד זה? חזקיה אמר: מלא פיסת (כף) היד, ר׳ יוחנן אמר: מלא חפניו (כל מה שנכנס בכף היד עם אצבעותיה). ומביאים: תנן [שנינו]: מלא תרווד רקב שאמרו ישנו (יש בו) שיעור כל שנכנס מעיקר משורש האצבעות ולמעלה, אלו דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: מלא חפניו. ומעתה, בשלמא [נניח] ר׳ יוחנן — הוא שאמר כרבנן דברי חכמים], אלא חזקיה כמאן [כמי] אמר? הלא דבריו הם לא כר׳ מאיר ולא כרבנן [כחכמים], שהרי לדעת חכמים — מלוא חפניו, ולדעת ר׳ מאיר מדובר רק במה שבתוך האצבעות עצמן בלבד, ולא כדברי חזקיה — במה שבכף היד! אמרי [אומרים]: השיעור שהגדירו חזקיה מלא פיסת היד, והשיעור שהגדירו ר׳ מאיר מלא קשרי אצבעותיו למעלה מפיסת היד — חד שיעורא [שיעור אחד] הוא, שיש בהם אותה כמות. ועל עצם ההנחה לפיה הקשו על חזקיה, אמר ליה [לו] רב שימי בר אדא לרב פפא: ממאי דהאי [ממה, מנין, שזה] שנאמר בדברי ר׳ מאיר מקשרי אצבעותיו ולמעלה הכוונה היא לכיוון ראש האצבעות? דלמא [שמא] הכוונה היא למטה מדידיה [ממנו] לכיוון הזרוע, דהוה ליה [שהרי הוא] בדיוק מה שנאמר בדברי חזקיה מלא פיסת היד ואין מקום כלל להקשות על חזקיה? לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ולכן תיקו [תעמוד] במקומה.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144