×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא סוֹפֶגֶת.
For this reason the tanna also taught: She incurs, in the first clause, despite the fact that this teaches no novelty.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא נמי רישא סופגת – את הארבעים דאינה צריכה.
מי דמי התם כיון דאמר הרי עלי כבשר זבחי שלמים ואע״ג דמצי אכיל ליה בחוץ מיקדש קדיש ואיכא למי׳ מטעי טעי האי נודר וסבור שיכול להתפיס בשלמים לאחר זריקה ולכך אמר בצננא קא מתפיס. אבל הכא ליכא למטעי ולמי׳ דבצננא קמתפיס. והיה קשה להר״ם ע״ר פירוש שטה זו דבעי׳ למי׳ לי למר זוטרא דאע״ג דבעל מיעקר היה חברתה אסורה. דהיכא פשיטא ליה לתלמודא דאי מעקר עקר דחברתה שריא והיה מפרש דודאי מהך בריתא פשטי׳ דמיגז גייז ופליגא אברייתא דלעיל וה״ק מר זוטרא תפשוט מהכא בעיא דרמי בר חמא הרי עלי כבשר זבחי שלמים מהו. וס״ל דבעיא דרמי בר חמא הוי במתפיס לפני זריקה ואח״כ נזרק הדם כי מתפיס איניש בעיקר מתפיס כמו שהיה עתה. או דלמא בצננא מתפיס כיון שיודע שהדם עומד ליזרק וכיון דהזייה הכא דאי מגיז גייז חברתה אסורה ש״מ בעיקר מתפיס שגם היא יודעת שסופה יכולה לבוא לידי היתר ע״י הפרת הבעל. ומיהו קשה דבנדרים משמע דרמי בר חמא לאחר זריקה מהו וכל סוגייא דהתם מוכחא דלאחר זריקה (דמיא) [מיירי ומיהו י״ל] דאין זה מדברי רמי בר חמא דאיהו בסתם קא בעי אלא סוגייא דהתם ס״ל דלאחר זריקה קא בעי. ולכך כתבו בבעיא דרמי בר חמא לאחר זריקה מהו וסוגיא דהכא סברה דלפני זריקה קא בעי. וכה״ג אשכחן בבעיא דאומן קונה בשבח כלי דמפ׳ לה תלמודא פ׳ המקבל לענין עובר בבל תלין ובפ׳ הגוזל קמא מפ׳ לה בענין אחר. וכן בעיא דיש שנוי לצרורות מפ׳ לה תלמודא פ׳ כצד הרגל בכמה אנפי׳. איכא דאמרי היינו דרמי בר חמא ואין לחלק ביניהם ואי אמרינן הכא דבעיקר מתפיס ה״ה בדרמי בר חמא ומבעיא ליה אי אמרה הריני נזירה בעקבך מי אמרינן בעקבך בסופך משמע וכשהפר לה בעלה גם זאת משמע או דלמא בעקבך הוי כמו בעקרך ואסורה. תא שמע האשה שנדרה בנזיר ושמע הבעל ואמר ואני איכול יכול להפר והשתא ס״ל כיון דביד הבעל להפר הוי כאילו אר בעקבך כי בו תלוי סוף נדרה. ואי ס״ד בעיקרא ליפר לה דידה ולוקים דידיה כי בהפרתה לא יתבטל נדרו אלא ודאי בכולא מילתא מיתפיס ואם יפיר לשלה גם נדרו בטל. ורמינהי הריני נזירה ואת ואמרה אמן שניהם אסורים ואם לאו שלא אמרה אמן שניהם מותרים שלא רצה להיות נזיר אם לא תהיה גם היא נזירה אמר רב יהודה תני ברישא מפר את שלה ושלו קיים. כדתנינ׳ במתני׳ ואע״ג דסיפא משמע שתלה נדרו בנדרה דאם לא גמרה שניהם מותרים. איכא למי׳ בודאי תלה נזירותו בקבלת נזירותה הלכך אם לא קבלה עליה גם הוא אינו נזיר אבל אם קבלה עליה לא תלה הפקעת נדרו בהפרתה. אפי׳ תימא כדקתני ברייתא ומתני׳ כגון דאמר לה הריני נזיר ואת [מאי] בתמיה כלו׳ דרך שאלה שאל לה ואת מה בדעתיך ולא שתלה נדרו בנדרה:
כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר טהור חוטא הוא והא דכתב קרא בטמא מפני ששנה בחטא. הלכך בהך דנטמא מביא חטאת העוף כיון דקל הוא וגם כבר הפרישתה. והכא קראו לטמא חוטא דגבי בהמה אמרינן לעיל תמות אף על גב דמעקר עקר לפי שהיא באה על כפרה והיא צריכה שציערה. מכל מקום לא תקרב כיון שהפר לה דלא אשכחן חטאת בהמה על הספק. אבל העולה תקרב כיון שלא נטמא דבהפרה לא פקעה קדושה מינה כיון דלדורון הוא לכולי עלמא בנזיר טהור:
תנא נמי רישא [שנה גם כן בתחילה] סופגת, אף על פי שאין בכך חידוש.
For this reason the tanna also taught: She incurs, in the first clause, despite the fact that this teaches no novelty.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) ת״שתָּא שְׁמַע הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת ואח״כוְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז תַּיְיתֵי נָמֵי עוֹלַת הָעוֹף.

The Gemara further suggests: Come and hear a proof from a baraita: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure, and afterward her husband nullified her vow, she brings the bird sin-offering, and she does not bring the bird burnt-offering. And if it should enter your mind that the husband severs her vow, let her also bring the bird burnt-offering, to complete the atonement for becoming ritually impure when she was a nazirite. This indicates that the husband uproots the vow, which is why she is not required to bring the bird burnt-offering.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח״כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף – דאפילו אמרינן דתיהוי כחטאת שמתו בעליה כיון דבעל מיעקר עקר לה לא אשכחן בה דתיזיל למיתה.
ניתי נמי עולת העוף – ומאשם לא פריך דתייתי נמי אשם דאין אשם בא אלא במקום שצריך ליכנס בנזירות אחרת כי היכי דתיחול עליו נזירות בטהרה.
הכי גרסי׳ ואי ס״ד מיגז גייז תייתי עולת העוף – וה״ה דאשם נמי איבעי לה לאתויי אלא נקט עולת העוף משום דחטאת העוף ועולת העוף בחד קרא כתיבי.
ת״ש האשה שנדרה בנזיר וניטמ׳ ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף – פירוש: אף על פי שלא הפרישה כיון שעברה וניטמ׳ חייבת להביא חטאת העוף ואף על פי שהפר לה ואינה צריכה כפרה לא גמרי׳ הילכתא בחטאת העוף כי אם בחטאת בהמה ואינה מביאה עולת העוף דאין הכפרה תלויה אלא בחטאת ולא בעולה ואשם לא מתיא דהילכתא גמירי לה כל שבחטאת מתה באשם רועה ואינו קרב הילכך אינה1 מביאה אשם.
ואי ס״ד בעל מיגז גייז תיתי נמי עולת העוף – פירוש: שהרי בשעת הטומאה נזירה הוות ונתחייבה בחטאת ועולה אבל אשם ודאי אינה יכולה להביא שאילו היתה מפרישתו לרעייה הוה אזיל. אלא ודאי מיעקר עקר ומשום הכי אינה מביאה עולת בהמה. ומקשה: ואלא מאי מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא תיתי – פירוש: דכיון דמעקר עקר איגלאי מילתא דלא חטאה לכשניטמ׳. אלא ודאי מדמתייא מיגז גייז. ומהדר: לא לעולם מיעקר עקר והאי דמתייא חטאת העוף לא לכפר על עוון טומאה אלא על היין כר׳ אלעזר ומיהו לקמן מסקינן דמיגז גייז ומשום הכי מתיא חטאת העוף דההיא שעתא דניטמאת נזירה הות וצריכה כפרה אבל עולה לא מתיא דכיון דהפר לה נפטרה מעולתה אך העיקר החטאת שעיקר הכפרה תלוייה בה מביאה ש״מ בעל מיגז גייז וכיון דאיפשיט דבעל מיגז גייז אם כן אם היתה שותה יין ואחר כך הפר לה בעלה לוקה ומשום הכי אמרינן בנדרים בפ׳ נערה המאורסה בעל שאמר בלשון התרה כמו שאומר החכם לא אמר כלום דדוק׳ חכם מתיר את הקשר על ידי חרטה כאילו אינו ועוקרו מעיקרו מפני שהנודר מתחרט בו אבל בעל שמיפר בעל כרחה אף על פי שלא נתחרטה אינו מתיר קשר הנדר למפרע אלא מיכן ולהבא.
1. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״אינו״.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלמא בעל מיגז גייז. אף על פי שהוכחנו מהך ברייתא דכיון שאינה מביאה עולת העוף דמעקר עקר. הך ברייתא פליגא עלה. ונראה לי דאפשר ליישב דלא פליגא דאף על גב דמיגו גייז אינה מביאה עולת העוף דכתיב והזיר והביא אימתי והביא כשצריך להזיר. אבל זו שהופר נזרה אף על פי שנטמאת תחלה אינה צריכה להביא. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממקום אחר, ששנינו: האשה שנדרה בנזיר (נדר נזירות) ונטמאת, ואחר כך הפר לה בעלה — מביאה חטאת העוף, ואינה מביאה עולת העוף. ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שהבעל רק מיגז גייז [גוזז] את הנדר — תייתי נמי [תביא גם כן] עולת העוף להשלים קרבן לכפר על מה שנטמאה בנזירותה! ואם כן מוכח מכאן שהבעל עוקר את הנדר מעיקרו, ולכן אינה מביאה עולת העוף.
The Gemara further suggests: Come and hear a proof from a baraita: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure, and afterward her husband nullified her vow, she brings the bird sin-offering, and she does not bring the bird burnt-offering. And if it should enter your mind that the husband severs her vow, let her also bring the bird burnt-offering, to complete the atonement for becoming ritually impure when she was a nazirite. This indicates that the husband uproots the vow, which is why she is not required to bring the bird burnt-offering.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאֶלָּא מַאי מִיעְקָר עָקַר חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי לָא תַּיְיתֵי הָכִי נָמֵי וְהָא מַנִּי ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר הִיא.

The Gemara refutes this proof: Rather, what then? Will you say that the husband uproots the vow entirely? If so, she should also not bring the bird sin-offering. The Gemara answers: So too, she should not have to bring the bird sin-offering either, but in accordance with whose opinion is this baraita? It is the opinion of Rabbi Elazar HaKappar.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא מני – דתני אע״ג דתיעקר ליה נזירות מייתי ליה חטאת העוף.
רבי אליעזר הקפר היא – דאמר דצריך כפרה על שציער עצמו מן היין.
הא מני ר״א הקפר בר רבי היא – פירוש לעולם מיעקר עקר ולכך אינה מביאה עולת העוף וחטאת העוף מייתא משום דאתיא על הספק והכי איתא בפ״ק דנדרים (דף י) והשתא מסקינן דבעל מיעקר עקר וקשה מאי שנא הכא מייתי כולה מילתא דר׳ אלעזר הקפר ולעיל לא מייתי לה דקאמר לעולם מיעקר עקר וכיון דצריכה כפרה הוה [וכו׳ ע״כ נראה דגרסי׳] הכי וכיון דלא צריכה כפרה הוה ליה כחטאת שמתו בעליה והכי פירושו לעולם [מיעקר] עקר ומ״מ כיון שהקדישתה לא נפקא לחולין וכי היפר לה הוה לה כחטאת שמתו בעליה אי נמי לגירסת הספרים נמי ניחא דלעיל לא עבדינן מכל וכל כר׳ אלעזר דאין קרב אבל הכא דקרב מייתי שפיר מילתא דרבי אלעזר דהוי כוותיה מכל וכל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא מני ר׳ אלעזר הקפר היא. ולכך מייתי חטאת העוף לכפרה אף על גב דמעקר עקר. ומכל מקום עולה לא מייתי דעולת העוף דנזיר טמא כיון דכתיב בה וכפר לאו דורון הוא. ואליבא דר׳ ישמעאל כדאוקימנא באידך פרקין. ומכל מקום חטאת העוף מייתי כדמפרש פרק קמא דנדרים משום דאשכחן דחטאת העוף דאתיא על הספק. ולקמן נמי דרשינן מקרא שהיא באה על הספק וגלי בה קרא דנקל להקריבה יותר משאר זבחים. ואל תתמה דלעיל אמר חטאת תמות ואוקימנא לה כר׳ אלעזר הקפר והכא נמי הוה לן למימר תמות. דאיכא הפרש דהתם בנזיר טהור שאינו צריך כל כך כפרה ולכך יש לנו להחשיבו כמו מתו בעליו או נתכפרו. אבל נזיר טמא בעי כפרה טפי כדפירשנו משום דשנה בחטא ולא הוי כנתכפרו בעליו:
את הראיה הזו דוחים: ואלא מאי [מה] אומר אתה שהבעל מיעקר עקר [עוקר] את הנדר מעיקרו? אם כן חטאת העוף נמי [גם כן] לא תייתי [תביא]! ומשיבים: אכן הכי נמי [כך גם כן] היה צריך להיות, ואולם הא [ברייתא זו] כשיטת מני [מי היא] — ר׳ אלעזר הקפר היא.
The Gemara refutes this proof: Rather, what then? Will you say that the husband uproots the vow entirely? If so, she should also not bring the bird sin-offering. The Gemara answers: So too, she should not have to bring the bird sin-offering either, but in accordance with whose opinion is this baraita? It is the opinion of Rabbi Elazar HaKappar.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דְּתַנְיָא ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר (בַּר רַבִּי) אוֹמֵר מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ו׳:י״א} מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא וַהֲלֹא דְּבָרִים ק״וקַל וָחוֹמֶר וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

As it is taught in a baraita that Rabbi Elazar HaKappar the esteemed says: What is the meaning when the verse states: “And make atonement for him, for that he sinned by reason of the soul” (Numbers 6:11)? And with which soul did this nazirite sin? Rather, because he deprived himself of wine he is therefore called a sinner. And are not these matters inferred a fortiori: And if this one, who deprived himself only of wine, is nevertheless called a sinner, in the case of one who deprives himself of everything by fasting or other acts of mortification, all the more so is he labeled a sinner. According to this opinion, she brings a sin-offering to atone for uttering the vow itself, despite the fact that her husband later uprooted it entirely.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דתניא כן שנינו בברייתא], ר׳ אלעזר הקפר בר רבי אומר: מה תלמוד לומר (מה בא ללמדנו) ״מאשר חטא על הנפש״ (במדבר ו, יא), האמור בנזיר, שצריך להביא קרבן לכפר עליו? וכי באיזו נפש חטא זה הנזיר? אלא מפני שציער עצמו בכך שנמנע מן היין נקרא על שום כך חוטא. והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין בלבד נקרא חוטא, המצער עצמו בנדרים וסיגופים מכל דבר — על אחת כמה וכמה שנקרא חוטא. ולשיטה זו ראוי לה שתביא את החטאת לכפר על עצם נזירותה, אף שהבעל בהפרתו עוקר את הנזירות מעיקרה.
As it is taught in a baraita that Rabbi Elazar HaKappar the esteemed says: What is the meaning when the verse states: “And make atonement for him, for that he sinned by reason of the soul” (Numbers 6:11)? And with which soul did this nazirite sin? Rather, because he deprived himself of wine he is therefore called a sinner. And are not these matters inferred a fortiori: And if this one, who deprived himself only of wine, is nevertheless called a sinner, in the case of one who deprives himself of everything by fasting or other acts of mortification, all the more so is he labeled a sinner. According to this opinion, she brings a sin-offering to atone for uttering the vow itself, despite the fact that her husband later uprooted it entirely.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא אהָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְשָׁמְעָה חֲבֶירְתָּהּ וְאָמְרָה וַאֲנִי וּבָא בַּעְלָהּ שֶׁל רִאשׁוֹנָה וְהֵפֵר לָהּ הִיא מוּתֶּרֶת וַחֲבֶירְתָּהּ אֲסוּרָה שְׁמַע מִינַּהּ בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז.

The Gemara suggests: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita (Tosefta 3:10) explicitly: With regard to a woman who vowed to be a nazirite, and another woman heard her and said: And I, and the husband of the first one came and nullified her vow, she is permitted and the other woman is prohibited. One can learn from this that the husband severs the vow rather than uproots it.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היא מותרת וחבירתה אסורה – דבעל מיגז גייז ומסיים הברייתא ר׳ שמעון אומר אם אמרה הריני כמותיך דמשמע אם נתקיים נזירותיך עלי לקיים ואם לאו לא וכיון שהפר לה בעלה לראשונה שתיהן מותרות.
תא שמע דתניא בהדיא היא מותרת וחבירתה אסורה אלמא דבעל מיגז גייז – וקצת קשה דלעיל פשיט מדמביאה חטאת ולא עולה דמיעקר קעקר ועתה מהדר למיפשט דבעל מיגז גייז אין זה שיטת הש״ס וי״ל דההיא אוקימנא ליה כר׳ אלעזר הקפר והך רבנן ומייתי לזה דפלוגתא דתנאי היא דר״ש אמר אם אמרה הריני כמותיך שתיהן מותרות דמשמע הריני כמותיך לכל דרכיך ולכשתותר אהיה גם אני מותרת ותימה כיון שקיבלה נזירות וחל עליה איך תהיה מותרת בהתרת חבירתה כיון דמיגז גייז הא אין נזירות לחצאין ואילו אמר הריני נזיר היום ולמחר איני נזיר הוי נזיר שלשים יום דאין נזירות פחות מל׳ יום כדתנן בפרק קמא (לעיל ה.) ואומר ר״י דהכי איתא בתוספתא (פ״ג) ולא נתכוונתי להיות אלא כמותיך שתיהן מותרות אם אמרה הכי משום דמשמע ליה לר״ש דהכי קאמרה לה אם סופך שתהיה מותרת לא יחול עלי נזירות כל עיקר ור״ש לא בא לפלוגי על מלתא דת״ק אלא להוסיף עליה וגם ת״ק מודה ליה ואומר מהר״ף נ״ע דלר״ש אפי׳ ואני לבד מפרשינן למילתא הכי כאילו אמרה בפי׳ לא [נתכוונתי] אלא להיות [כמותיך] ובהא פליגי רבנן ור״ש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולאחר שניסינו לברר ממקורות שונים את השאלה אם בעל עוקר את הנדר מעיקרו או רק מכאן ולהבא, מציעים: תא שמע דתניא בהדיא [בוא ושמע ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא במפורש] ועל ידה נפתרה בעיה זו: האשה שנדרה בנזיר (נדר נזירות), ושמעה זאת חבירתה ואמרה ״ואני״, ובא בעלה של ראשונה והפר לה — היא מותרת וחבירתה אסורה. שמע מינה [למד מכאן]: שהבעל מיגז גייז [גוזז] את הנדר, אבל אינו עוקר אותו מעיקרו.
The Gemara suggests: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita (Tosefta 3:10) explicitly: With regard to a woman who vowed to be a nazirite, and another woman heard her and said: And I, and the husband of the first one came and nullified her vow, she is permitted and the other woman is prohibited. One can learn from this that the husband severs the vow rather than uproots it.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם אָמְרָה לָהּ הֲרֵינִי כְּמוֹתֵיךְ שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת

The baraita continues: Rabbi Shimon says that if the second woman said to her, after hearing her vow of naziriteship: I am hereby like you, in that case they are both permitted. Since the second woman made her naziriteship entirely dependent on that of the first, the nullification of the first woman’s vow cancels the second naziriteship as well.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וממשיכה הברייתא, ר׳ שמעון אומר: אם אמרה לה השניה לאחר ששמעה אותה מקבלת נזירות עליה ״הריני כמותיך״ — במקרה כזה שתיהן מותרות, שכיון שתלתה השניה את כל נזירותה בראשונה, ולא נדרה שום נדר משל עצמה, הרי משעה שבטלה נזירותה של הראשונה בטלה עמה גם נזירותה של השניה.
The baraita continues: Rabbi Shimon says that if the second woman said to her, after hearing her vow of naziriteship: I am hereby like you, in that case they are both permitted. Since the second woman made her naziriteship entirely dependent on that of the first, the nullification of the first woman’s vow cancels the second naziriteship as well.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר כב. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נזיר כב., מיוחס לרש"י נזיר כב., תוספות נזיר כב., תוספות רי"ד נזיר כב., פירוש רא"ש נזיר כב., שיטה מקובצת נזיר כב., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר כב.

Nazir 22a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 22a, Attributed to Rashi Nazir 22a, Tosafot Nazir 22a, Tosefot Rid Nazir 22a, Peirush HaRosh Nazir 22a, Shitah Mekubetzet Nazir 22a, Steinsaltz Commentary Nazir 22a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144