×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) לֹא זוֹ אקְדוֹשָׁה בְּלֹא זוֹ וְלֹא זוֹ קְדוֹשָׁה בְּלֹא זוֹ.
Neither is this substance sanctified without that, nor is that sanctified without this. Rather, any meal offering that requires oil and frankincense is sanctified by a service vessel only when the flour, oil, and frankincense are all placed in the same vessel at the same time.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
לא זו קדושה בלא זו – בכל המנחות הטעונות שמן ולבונה אין כלי שרת מקדש אחד מהם אלא א״כ שלשתן ביחד בכלי.
לא זו קדושה בלא זו, ולא זו קדושה בלא זו, אלא כל מנחה שטעונה שמן ולבונה מתקדשת בכלי רק כשיש שם סולת שמן ולבונה.
Neither is this substance sanctified without that, nor is that sanctified without this. Rather, any meal offering that requires oil and frankincense is sanctified by a service vessel only when the flour, oil, and frankincense are all placed in the same vessel at the same time.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ולר׳וּלְרַבִּי חֲנִינָא עִשָּׂרוֹן לָמָּה נִמְשַׁח (וַהֲלֹא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לִמְדִידַת קֶמַח בִּלְבַד וְהַקֶּמַח אֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּלֹא שֶׁמֶן) לְמִנְחַת חוֹטֵא.

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Ḥanina, for what purpose was the vessel that measured a tenth of an ephah anointed, making it possible for it to sanctify items placed inside it? This vessel was fashioned only for measuring flour, and according to Rabbi Ḥanina the flour is not sanctified without oil. What then does this vessel sanctify? The Gemara answers: The vessel was anointed for the purpose of sanctifying the meal offering of a sinner, which contains neither oil nor frankincense.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולרבי חנינא עשרון – שהיתה במקדש לצורך מנחות כדאמר בפ׳ שתי מדות (לקמן פז.).
למה נמשח – בשמן המשחה כדי לקדש את הנתון בתוכו הלא אינו מתקדש כלום לר׳ חנינא דאין מחזיק לא שמן ולא לבונה עם העשרון של סולת.
ומשני: לצורך מנחת חוטא – נמשח דסולת גרידתא הוא.
ולרבי חנינא עשרון למה נמשח למנחת חוטא – תימה אכתי חצי עשרון למה נמשח לרבי חנינא דלקמן בפ׳ שתי מדות (מנחות פז.) מוכח דנמשח למנחת חביתין ומנחת חביתין טעונה שמן ולבונה וי״ל משום דמתחילה היו מקדשין המנחה של חביתין בביסא עם השמן והיה גנאי בדבר להוציא לכלי חול אחר שנתקדשה ולכך נמשח חצי עשרון וטעם זה אנו צריכין נמי לרבי יוחנן דאמר לעיל דאינה קדושה לחצאין דאחר שנתקדשה שלימה היה גנאי להוציאה מכלי שרת לכלי חול וצריך לומר השתא לרבי חנינא שלא היו מערבין בביסא המנחה עם השמן אלא בתוך הביסא עצמה היה זה לצד אחד וזה לצד אחר שאם היה הכל מעורב לא היו יכולין אחרי כן לחלק בחצי עשרון מפני לוג ומחצה שמן שהיא עודף על החצי עשרון ולכ״ע נמי צ״ל כן דבמתניתין דשתי מדות (שם) מוכח שהיו מחלקין הסולת בחצי עשרון והשמן במדה שהיא מחזקת לוג ומחצה ואם תאמר לר׳ מאיר דאמר לקמן בפ׳ שתי מדות (מנחות פז.) דשני עשרונות היו במקדש אחד גדוש ואחד מחוק ובמחוק היו מודדין לחביתי כ״ג ועשרון המחוק (לא) נמשח לרבי חנינא דאין מנחה קדושה בלא שמן וי״ל פן יבא לטעות בשום פעם ולמדוד במחוק למנחת חוטא אבל אין לתרץ דר״מ סבר כר׳ יוחנן דאמר בפ׳ כל המנחות באות מצה (לקמן דף נז:) גמרינן דחייב על לישתה דמדת יבש לא נתקדשו בפ׳ שתי מדות (לקמן דף צ.) משמע דסבר ר״מ דנתקדשו גבי הא דתנן התם כל מדות שבמקדש היו גדושות ומוקי לה כר״מ ואפי׳ עשרון גדוש אפשר דמקדש דהא דאמר לעיל שהחזירן לביסא גדושה ומיבעיא לן נמי בפ׳ שתי מדות (שם פז:) גבי שולחן אי מקדשי בגדוש או לא משמע דשאר כלים לא מקדשי ההוא גדוש לא צריך אבל גדוש זה שהוא מדתו של כלי מקדש וזה אין להקשות לרבי אלעזר דאמר לעיל מנחת חביתין קדושה לחצאין עשרון מחוק לר״מ למה נמשח דבלאו טעמא דפרישית שלא יבא לטעות מצוה לקדש שלימה ולאו מקרא דמחציתה דההוא אוקימנא לעיל להביא חביתו שלם ולעכב משום דחוקה כתיבא ביה וא״ת לר״ש דאמר לקמן בפ׳ שתי מדות (מנחות פז:) דמדה יתירה היתה שם של לוג ומחצה שבה היה מודד לחביתי כ״ג לוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בערב למה נמשח כיון דאין שמן קדוש בפני עצמו לר׳ חנינא וי״ל דתחילה מניחין שלשה לוגין שמן עם הסלת בביסא וכדפרישית לעיל שהיה גנאי להוציא מכלי שרת לכלי חול.
ושואלים: ולדעת ר׳ חנינא שאין מנחה קדושה בלא שמן ולבונה, כלי מידה של עשרון שהיה במקדש לשם מה נמשח? והלא אינו עשוי אלא למדידת קמח בלבד, והקמח אינו קדוש בלא שמן! ומשיבים: העשרון נמשח לצורך מנחת חוטא, שאין עימה לא שמן ולא לבונה.
The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Ḥanina, for what purpose was the vessel that measured a tenth of an ephah anointed, making it possible for it to sanctify items placed inside it? This vessel was fashioned only for measuring flour, and according to Rabbi Ḥanina the flour is not sanctified without oil. What then does this vessel sanctify? The Gemara answers: The vessel was anointed for the purpose of sanctifying the meal offering of a sinner, which contains neither oil nor frankincense.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְלוֹג לָמָּה נִמְשַׁח לְלוֹג שֶׁל מְצוֹרָע.

The Gemara further asks: And for what purpose was the vessel that measured one log of oil anointed? After all, according to Rabbi Ḥanina oil for a meal offering cannot be sanctified by itself. The Gemara explains: It was anointed for the purpose of sanctifying the log of oil of a leper, which is not brought as part of a meal offering. This oil is sanctified without flour or frankincense.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד שואלים: כלי מידה של לוג למה נמשח, אם אין השמן מתקדש בפני עצמו? ומשיבים: ללוג שמן של מצורע, שאינו חלק ממנחה, שוודאי מתקדש לעצמו.
The Gemara further asks: And for what purpose was the vessel that measured one log of oil anointed? After all, according to Rabbi Ḥanina oil for a meal offering cannot be sanctified by itself. The Gemara explains: It was anointed for the purpose of sanctifying the log of oil of a leper, which is not brought as part of a meal offering. This oil is sanctified without flour or frankincense.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב דִּתְנַן כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ בוְאֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח.

The Gemara notes: And Shmuel also holds in accordance with this statement of Rav, that a service vessel sanctifies the flour of a meal offering even without its oil, as we learned in a mishna (Zevaḥim 88a): The vessels used for liquids sanctify only the liquids, and the vessels that serve as dry measures sanctify only the dry goods. But the vessels used for liquids do not sanctify the dry goods, and the vessels that serve as dry measures do not sanctify the liquids.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
להא דרב – דכלי שרת מקדש סולת גרידתא אע״ג דלא חזי להקטיר בלא שמן.
דתנן – במס׳ זבחים בפ׳ המזבח מקדש הראוי לו.
מדות של יבש – שתים היו עשרון וחצי עשרון בפ׳ שתי מדות (לקמן פז.).
כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש כו׳ – מה שדקדק התנא דקרי לשל לח כלי ולשל יבש מדות משום דבשל יבש היו מדקדקין לעשות כענין זה שיהא גדוש תילתא כדרך כל שאר מדות מ״מ גם על של לח שם מדה עליו כדקאמר שמואל ל״ש אלא מדות אבל מזרקות מקדשין ובשל לח איירי ובפ׳ שתי מדות (שם פז:) תנן ז׳ מדות היו במקדש וקא חשיב דלח ובפ׳ המזבח מקדש (זבחים פח. ושם) פירש הקונטרס דכמה כלים היו מיוחדים ללח שאינם מדות כגון מזרקות וקערות לדם ליין ולשמן אבל ליבש לא היו מיוחדין אלא שתי מדות של יבש שהיו במקדש עשרון וחצי עשרון דכלים שנותנין בו מנחה כלי לח היו שמזרקות וקערות ראויין לכך.
ומעירים: ואף שמואל סבר לה להא [סבור לזו] שאמר רב, שכלי שרת מקדש סולת בפני עצמה, גם במנחה שטעונה שמן. דתנן [ששנינו במשנה]: כלי הלח כלי שרת שנועדו למשקים במקדש מקדשין את הלח שניתן בהם, ומדות היבש כלי מדידה המיועדים לדברים יבשים מקדשין את היבש, אבל אין כלי הלח מקדשין את היבש, ולא מדות היבש מקדשין את הלח.
The Gemara notes: And Shmuel also holds in accordance with this statement of Rav, that a service vessel sanctifies the flour of a meal offering even without its oil, as we learned in a mishna (Zevaḥim 88a): The vessels used for liquids sanctify only the liquids, and the vessels that serve as dry measures sanctify only the dry goods. But the vessels used for liquids do not sanctify the dry goods, and the vessels that serve as dry measures do not sanctify the liquids.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאָמַר שְׁמוּאֵל ל״שלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת אֲבָל גמִזְרָקוֹת (שֶׁל דָּם) מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ז׳:י״ג-ע״ט} שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

And Shmuel says with regard to this mishna: They taught that vessels used for liquids do not sanctify dry goods only with regard to vessels used as measures. But bowls that are used for collecting and tossing the blood of offerings sanctify the dry goods as well, as it is stated with regard to the offerings of the princes brought during the inauguration of the Tabernacle: “Both of them full of fine flour mixed with oil for a meal offering” (Numbers 7:13), which indicates that the bowl sanctifies meal offerings, which are dry.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ל״ש – דאין כלי הלח מקדשין יבש אלא במדות לח הין וחצי הין כו׳ בפ׳ שתי מדות (שם פז.) דכל מדה לא חזיא אלא למילתא למדוד הלכך (לח) לא מיקדשין דמדת לח לא חזיא למדוד יבש דאין בלח עשרון וחצי עשרון.
אבל מזרקות (של דם) – שהן כלי לח מקדשין יבש.
שניהם מלאים סלת – ובמנחת נסכים קמשתעי דטעונה שמן וקאמר דמזרק וקערה קדשו סלת אלמא אית ליה לשמואל דכלי שרת מקדשין סלת בלי שמן ואם תאמר לר׳ חנינא קשיא מתני׳ דקתני מדות יבש מקדשין יבש איהו מוקי לה בעשרון דמנחת חוטא.
אבל מזרקות מקדשין [כו׳] שנאמר שניהם מלאים סולת – פירש בקונטרס (דדייק) דאלמא מזרקות וקערות קידשו בלא שמן וזהו תימה דהכתיב בלולה בשמן ומנא ליה דמנחה קדושה בלא שמן ופירש ר׳ שמואל דדייק מדסבר (רישא) דמזרקות מקדשין שאינו ראוי לה כמו מנחה הואיל וראויה להתקדש בכלי אחר דהיינו ביסא אף מנחת סלת מתקדשת בלא שמן ולבונה אע״פ שאינה ראויה לכלי זה הואיל ומתקדשת בכלי אחר כגון מנחת חוטא ומלשון המשנה דקדק ר׳ שמואל דקתני פרק המזבח מקדש (זבחים פו.) כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להם כך כלים מקדשים ומדלא קתני כלי שרת מקדשין את הראוי להם ש״מ דמקדשין אע״פ שאינו ראוי להם כגון מזרקות של דם שמקדשין את המנחה ועל חנם הוצרך רבי שמואל לדיוק זה והא דלא ילפי׳ מינה מדות משום דלא נראו מעולם אלא זו למדידת לח וזו למדידת יבש ועוד יש לפרש דדייק הש״ס מדאמר שמואל אבל מזרקות מקדשין ולא קאמר מקדשין מנחות ונסכים דכתיב בההוא קרא ש״מ דאפי׳ מנחת חוטא קאמר דילפינן מלתא ממילתא ומדמקדשין מזרק וקערה מה שאין ראוי להם הואיל וראוי לכל אחד כ״ש זה הכלי שמקדש מה שראוי להיות בתוכו עוד יש לפרש דדייק מדיליף שמואל דורות משעה מנשיאים כ״ש דילפינן מילתא ממילתא כרב דמנחה קדושה בלא שמן כמו שמצינו במנחת חוטא ואע״ג דמוכח לקמן בהקומץ רבה (דף יט:) דלא יליף שמואל דורות משעה אלא משום דתנא ביה קרא תריסר זימני מ״מ כיון דיליף דורות משעה בכל ענין שילמדו הוא הדין מילתא ממילתא.
ואמר שמואל: לא שנו שכלי הלח אין מקדשים את היבש, אלא מדות, אבל מזרקות (כלים ששימשו לקבלה ולזריקה) של דם מקדשות אף את היבש, שנאמר בקרבנות הנשיאים למשכן: ״מזרק אחד כסף... שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה״ (במדבר ז, יג), הרי שהמזרק מקדש את המנחה שהיא יבשה.
And Shmuel says with regard to this mishna: They taught that vessels used for liquids do not sanctify dry goods only with regard to vessels used as measures. But bowls that are used for collecting and tossing the blood of offerings sanctify the dry goods as well, as it is stated with regard to the offerings of the princes brought during the inauguration of the Tabernacle: “Both of them full of fine flour mixed with oil for a meal offering” (Numbers 7:13), which indicates that the bowl sanctifies meal offerings, which are dry.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא מִנְחָה לַחָה הִיא א״לאֲמַר לֵיהּ לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ (דְּהַיְינוּ לְבוֹנָה.

The Gemara continues its proof: And Rav Aḥa of Difti said to Ravina, with regard to this derivation of Shmuel: But the meal offering of the verse is also considered a liquid, as it is mingled with oil. How then can one derive from it the halakha with regard to items that are entirely dry? Ravina said to him: The verse cited by Shmuel is necessary only to teach that the dry part of a meal offering, that is, the frankincense, which invariably does not come into contact with the oil, is sanctified by the bowls as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנחה לחה היא – דבלולה בשמן ומהאי קרא לא תיפוק דמזרקין מקדשין יבש.
לא נצרכא אלא ליבש שבה – מנחה בלולה א״א בלא קרטין סלת יבש שלא יגיע בהן השמן ואפי׳ הכי מתקדשין במזרקין וכי היכי דאותו יבש מתקדש מסתברא נמי דסלת יבש נמי בלא (סלת) שמן מיקדשין.
ועל כך אמר ליה [לו] רב אחא מדפתי לרבינא: מה הראיה מכאן? הלוא מנחה לחה היא, שהרי נאמר שהיתה בלולה בשמן! אמר ליה [לו]: לא נצרכא ראיה זו של שמואל אלא ביחס ליבש שבה (דהיינו לבונה), כלומר, לסולת שבה, שנתקדשה במזרק.
The Gemara continues its proof: And Rav Aḥa of Difti said to Ravina, with regard to this derivation of Shmuel: But the meal offering of the verse is also considered a liquid, as it is mingled with oil. How then can one derive from it the halakha with regard to items that are entirely dry? Ravina said to him: The verse cited by Shmuel is necessary only to teach that the dry part of a meal offering, that is, the frankincense, which invariably does not come into contact with the oil, is sanctified by the bowls as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר שְׁמוּאֵל אֵין מִנְחָה קְדוֹשָׁה עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן יָבֵשׁ שֶׁבַּהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ וַהֲלֹא כּוּלָּן לַחִים הֵן מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶן אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁמוּאֵל הַאי בְּלֹא הַאי).

The Gemara concludes its proof with regard to Shmuel’s opinion: And if it enters your mind that Shmuel holds that a meal offering is not sanctified by a service vessel until all of its components are together in the vessel, then how can you find a case where the dry parts of a meal offering are by themselves? Is it not correct that when meal offerings are sanctified, all of them are liquids, due to the oil that is mixed with them? Rather, conclude from here that Shmuel holds that this substance may be sanctified without that one.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] כי קסבר [סבור] שמואל: אין מנחה קדושה בכלי עד שיהו כולן יחד, אם כן, יבש שבה היכי משכחת לה [כיצד מוצא אתה אותה]? והלא בשעה שהמנחה מתקדשת כולן לחים הן מפני השמן, ואין שם יבש כלל! אלא שמע מינה [למד מכאן] כי קסבר [סבור] שמואל: האי בלא האי [זה בלא זה] מתקדש.
The Gemara concludes its proof with regard to Shmuel’s opinion: And if it enters your mind that Shmuel holds that a meal offering is not sanctified by a service vessel until all of its components are together in the vessel, then how can you find a case where the dry parts of a meal offering are by themselves? Is it not correct that when meal offerings are sanctified, all of them are liquids, due to the oil that is mixed with them? Rather, conclude from here that Shmuel holds that this substance may be sanctified without that one.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם כְּיָבֵשׁ דָּמְיָא.

And if you wish, say instead in answer to Rav Aḥa of Difti’s question: A meal offering, even when it is mixed with oil, is, relative to blood, considered as a dry item. Accordingly, one may derive from the verse that the bowls sanctify dry items, and just as a bowl sanctifies a meal offering that contains oil, as it is considered dry in comparison to blood, so too, it sanctifies a meal offering that is entirely dry, i.e., that contains no oil, as claimed by Rav.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיבעיא אימא מנחה לגבי דם כיבש דמיא – דדם הוא צלול ומנחה הויא כעיסה ואפ״ה מקדש לה מזרק שהוא כלי דם הלכך יבשה גמורה נמי מקדש.
ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] בתירוץ הקושיה של רב אחא מדיפתי, שמנחה לחה היא, ולכן אין מכאן ראיה שמזרקות מקדשות את היבש: מנחה ואפילו לחה לגבי [אצל] דם שהוא נוזל — כיבש דמיא [נחשבת].
And if you wish, say instead in answer to Rav Aḥa of Difti’s question: A meal offering, even when it is mixed with oil, is, relative to blood, considered as a dry item. Accordingly, one may derive from the verse that the bowls sanctify dry items, and just as a bowl sanctifies a meal offering that contains oil, as it is considered dry in comparison to blood, so too, it sanctifies a meal offering that is entirely dry, i.e., that contains no oil, as claimed by Rav.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) גּוּפָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ בַּהֵיכָל כְּשֵׁרָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין.

§ The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Elazar says: A meal offering from which the priest removed a handful while inside the Sanctuary is valid, despite the fact that the handful should be removed in the Temple courtyard; the reason is that we find a similar case in the Sanctuary, with regard to the removal of the bowls of frankincense from the Table of the shewbread. Just as the bowls permit the shewbread for consumption, so too, the handful permits the remainder of the meal offering for consumption.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א ושבים לדון גופא [לגופו] של דבר שהזכרנו, אמר ר׳ אלעזר: מנחה שקמצה בהיכלכשרה, שכן מצינו מעין קמיצה בהיכל, בסילוק בזיכין מעל שולחן לחם הפנים כדי להקטירם, ועל ידי כך מותר הלחם באכילה לכהנים, כמו קומץ המנחה.
§ The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Elazar says: A meal offering from which the priest removed a handful while inside the Sanctuary is valid, despite the fact that the handful should be removed in the Temple courtyard; the reason is that we find a similar case in the Sanctuary, with regard to the removal of the bowls of frankincense from the Table of the shewbread. Just as the bowls permit the shewbread for consumption, so too, the handful permits the remainder of the meal offering for consumption.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מֵתִיב ר׳רַבִּי יִרְמְיָה וְקָמַץ מִשָּׁם מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת.

Rabbi Yirmeya raises an objection to this opinion from a baraita discussing the verse: “And he shall bring it to Aaron’s sons the priests; and he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2). The verse indicates that the removal of a handful from a meal offering may be performed from the place where the feet of the non-priest may stand, i.e., anywhere within the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רגלי הזר עומדות – אחת עשרה אמה בכניסת העזרה במזרח מקום דריסת ישראל אלמא עזרה בעינן.
מתיב [מקשה] על כך ר׳ ירמיה ממה ששנינו בברייתא: נאמר במנחה ״והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם״ (ויקרא ב, ב)ממקום שרגלי הזר עומדות, במקום שרשאי הזר לעמוד בו.
Rabbi Yirmeya raises an objection to this opinion from a baraita discussing the verse: “And he shall bring it to Aaron’s sons the priests; and he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2). The verse indicates that the removal of a handful from a meal offering may be performed from the place where the feet of the non-priest may stand, i.e., anywhere within the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל שֶׁיַּחֲזִיר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְקָמַץ מִשָּׁם מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר.

The baraita continues: Ben Beteira, who holds that a handful is not disqualified when removed with the left hand, says that the verse should be interpreted as follows: From where is it derived that if one removed a handful with his left hand, that he must return the handful to the vessel that contains the meal offering and again remove the handful with his right hand? The verse states: “And he shall remove from there.” This indicates that the handful is removed from the place where he already removed it, i.e., the handful is returned to the meal offering and thereupon removed from the same meal offering, this time with his right hand. It is clear from the statement of the first tanna that the handful of a meal offering may be removed only in the place where the feet of a non-priest may stand, but not in the Sanctuary.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בן בתירא – לאו דוקא נקט אלא סיומא דברייתא היא.
בן בתירא אומר הסבר אחר לכתוב זה: מנין שאם קמץ בשמאל שאין זה פוסל לגמרי, אלא שיחזיר את הקומץ למנחה ויחזור ויקמוץ בימין? תלמוד לומר: ״וקמץ משם״ממקום שקמץ כבר. הרי מדברי התנא הראשון אתה למד שצריך לקמוץ רק במקום שהזר מותר לעמוד, ולא בהיכל!
The baraita continues: Ben Beteira, who holds that a handful is not disqualified when removed with the left hand, says that the verse should be interpreted as follows: From where is it derived that if one removed a handful with his left hand, that he must return the handful to the vessel that contains the meal offering and again remove the handful with his right hand? The verse states: “And he shall remove from there.” This indicates that the handful is removed from the place where he already removed it, i.e., the handful is returned to the meal offering and thereupon removed from the same meal offering, this time with his right hand. It is clear from the statement of the first tanna that the handful of a meal offering may be removed only in the place where the feet of a non-priest may stand, but not in the Sanctuary.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אִיכָּא דְּאָמְרִי הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ אִיכָּא דְאָמְרִי א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יַעֲקֹב לר׳לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא אַסְבְּרַאּ לָךְ לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְהַכְשִׁיר אֶת כׇּל עֲזָרָה כּוּלָּהּ שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְעוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וּמִנְחָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מָה עוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן.

Some say that Rabbi Yirmeya raises the objection and he resolves it as well. And some say that Rabbi Ya’akov said to Rabbi Yirmeya bar Taḥlifa: I will explain to you the resolution of this objection: The verse is necessary only to permit the entire Temple courtyard for removing the handful there, not to prohibit the removal of a handful inside the Sanctuary. The reason is that you should not say: Since a burnt offering is an offering of the most sacred order, and a meal offering is likewise an offering of the most sacred order, then just as a burnt offering requires that its slaughter be performed in the northern part of the Temple courtyard, so too, a meal offering requires that the removal of its handful be in the northern part.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא נצרכא – האי וקמץ משם אלא להכשיר כל העזרה ולאו למידק מינה עזרה ולאו היכל דלגופיה איצטריך קרא.
בעולה ומנחה [נאמר] קדשי קדשים ובעולה כתיב צפון שנאמר (ויקרא א) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה.
איכא דאמרי [יש שאומרים]: הוא ר׳ ירמיה מותיב לה [הקשה קושיה זו] והוא מפרק לה [מתרץ אותה]. איכא דאמרי [יש שאומרים], אמר ליה [לו] ר׳ יעקב לר׳ ירמיה בר תחליפא: אסברא לך [אסביר לך], לא נצרכא הלכה זו כדי לאסור קמיצה בהיכל, אלא כדי להכשיר את כל עזרה כולה לקמיצה, שלא תאמר: הואיל ועולה היא קדשי קדשים, ומנחה אף היא קדשי קדשים, מה עולה טעונה שחיטה בצפון העזרה — אף מנחה שהיא קדשי קדשים תהא קמיצתה טעונה צפון.
Some say that Rabbi Yirmeya raises the objection and he resolves it as well. And some say that Rabbi Ya’akov said to Rabbi Yirmeya bar Taḥlifa: I will explain to you the resolution of this objection: The verse is necessary only to permit the entire Temple courtyard for removing the handful there, not to prohibit the removal of a handful inside the Sanctuary. The reason is that you should not say: Since a burnt offering is an offering of the most sacred order, and a meal offering is likewise an offering of the most sacred order, then just as a burnt offering requires that its slaughter be performed in the northern part of the Temple courtyard, so too, a meal offering requires that the removal of its handful be in the northern part.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מָה לְעוֹלָה שֶׁכֵּן כָּלִיל מֵחַטָּאת.

The Gemara raises a difficulty with regard to this comparison: What is notable about a burnt offering? It is notable in that it is more sacred, as it is consumed in its entirety upon the altar. The Gemara responds: The same comparison may be drawn from a sin offering, which is also an offering of the most sacred order and is not sacrificed in its entirety upon the altar, and yet it must be slaughtered in the northern part of the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עולה [כולה] כליל – לגבוה שנאמר וערכו בני אהרן את הנתחים וגו׳ (שם).
מחטאת – הוי גמרינן דמנחה טעונה צפון להכי איצטריך וקמץ להכשיר כל העזרה.
ודוחים: כיצד ניתן ללמוד מעולה למנחה? מה לעולה שיש בה קדושה גדולה יותר, שכן היא מוקרבת כליל! ומשיבים: על כל פנים ניתן היה ללמוד מחטאת, שהיא קדשי קדשים, ואינה כליל, ושחיטתה רק בצפון.
The Gemara raises a difficulty with regard to this comparison: What is notable about a burnt offering? It is notable in that it is more sacred, as it is consumed in its entirety upon the altar. The Gemara responds: The same comparison may be drawn from a sin offering, which is also an offering of the most sacred order and is not sacrificed in its entirety upon the altar, and yet it must be slaughtered in the northern part of the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מָה לְחַטָּאת שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מֵאָשָׁם.

The Gemara raises a difficulty with regard to this comparison as well: What is notable about a sin offering? It is notable in that the halakhot of a sin offering are more stringent, as its sacrifice atones for those sins whose transgression causes one to be liable to receive karet. The Gemara responds: The comparison may be drawn from a guilt offering, as it too is an offering of the most sacred order, it is not sacrificed in its entirety upon the altar, it does not atone for such sins, and yet it must be slaughtered in the northern part of the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על חייבי כריתות – שוגגין.
מאשם – [דאשם] אינו בא על כרת אלא על שבועת שקר ומעילות ושפחה חרופה וטעון צפון דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם (שם ו).
ודוחים: מה לחטאת שיש בה חומרה יתירה על המנחה, שכן היא מכפרת על חייבי כריתות! ומשיבים: ניתן היה ללמוד מאשם שהוא קדשי קדשים, ואינו כליל, ואינו מכפר על חייבי כריתות, והוא נשחט בצפון.
The Gemara raises a difficulty with regard to this comparison as well: What is notable about a sin offering? It is notable in that the halakhot of a sin offering are more stringent, as its sacrifice atones for those sins whose transgression causes one to be liable to receive karet. The Gemara responds: The comparison may be drawn from a guilt offering, as it too is an offering of the most sacred order, it is not sacrificed in its entirety upon the altar, it does not atone for such sins, and yet it must be slaughtered in the northern part of the Temple courtyard.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים מִכּוּלְּהוּ נָמֵי שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים.

The Gemara rejects this suggestion as well: What is notable about a guilt offering? It is notable in that a guilt offering has a loftier status, as it is one of the types of offerings whose atonement is achieved through their blood, i.e., it is an animal offering. The Gemara adds: Once this claim has been accepted, from all of them as well, i.e., from a burnt offering and sin offering, one cannot draw a comparison to a meal offering either, as they are all of the types of offerings whose atonement is achieved through their blood.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מיני דמים – חמורה כפרתן דעיקר כפרה בדם כתיב כי הדם הוא בנפש יכפר (שם יז) אבל תאמר במנחה שאינה מין הדם.
שכן מיני דמים חמורה כפרתו. דעיקר כפרה בדם הוא דכתיב כי הדם בנפש יכפר אבל תאמר במנחה שאינה מין דם, ל״ה. ומאשם לא הוה צריך לאתויי אלא דליהדר דינא מעולה וחטאת והצד השוה שבהן שהם קדשי קדשים וטעונין צפון אלא הואיל ואיכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן מיני דמים נקט בהדייהו נמי אשם לומר דאף כי מייתית נמי במלמדין אשם ויש ללמדה טפי מתלתא מלמדין מלמילף מתרי אפ״ה פירכא דשייכא בתרי אי הוה הדר דינא שייכא נמי באשם והיינו מאי דקאמר מכולהו נמי שכן מיני דמים:
ודוחים: מה לאשם שיש בו מעלה יתירה על המנחה, שכן הוא ממיני דמים, ועיקר הכפרה היא בדם! ומוסיפים: מטעם זה מכולהו נמי [מכולם גם כן], גם מעולה וחטאת, אי אפשר ללמוד, שכן כולם הם מיני דמים!
The Gemara rejects this suggestion as well: What is notable about a guilt offering? It is notable in that a guilt offering has a loftier status, as it is one of the types of offerings whose atonement is achieved through their blood, i.e., it is an animal offering. The Gemara adds: Once this claim has been accepted, from all of them as well, i.e., from a burnt offering and sin offering, one cannot draw a comparison to a meal offering either, as they are all of the types of offerings whose atonement is achieved through their blood.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב {ויקרא ב׳:ח׳} וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְקָמַץ מָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית אַף קְמִיצָה נָמֵי בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

Rather, the verse was necessary in order to permit the removal of a handful anywhere in the Temple courtyard because it might enter your mind to say that since it is written: “And it shall be presented to the priest, and he shall bring it to the altar” (Leviticus 2:8), and it states: “And he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2), one could claim: Just as the bringing of the meal offering is in the southwestern corner of the altar, so too, the removal of the handful must also be performed in the southwestern corner. Therefore, the verse teaches us that the removal of the handful may be performed anywhere in the Temple courtyard, but this does not serve to exclude the Sanctuary.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא איצטריך – וקמץ.
הגשה – שמגיש כל המנחה קודם קמיצה ומגיע הכלי בחודה של קרן דרומית מערבית בפ״ג (לקמן יט:).
קמ״ל – דאם רצה מחזירה אחר הגשה לכל מקום שירצה בעזרה וקומץ.
אלא משום כך איצטריך [נצרך] הדבר להיאמר, סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל וכתיב [ונאמר]: ״והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח וקמץ״ (שם), יש ללמוד מכאן: מה הגשה נעשית בקרן דרומית מערבית של המזבח, אף קמיצה נמי [גם כן] תיעשה בקרן דרומית מערבית סמוך למזבח, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שרשאי לקמוץ בכל העזרה.
Rather, the verse was necessary in order to permit the removal of a handful anywhere in the Temple courtyard because it might enter your mind to say that since it is written: “And it shall be presented to the priest, and he shall bring it to the altar” (Leviticus 2:8), and it states: “And he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2), one could claim: Just as the bringing of the meal offering is in the southwestern corner of the altar, so too, the removal of the handful must also be performed in the southwestern corner. Therefore, the verse teaches us that the removal of the handful may be performed anywhere in the Temple courtyard, but this does not serve to exclude the Sanctuary.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) גּוּפָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל כְּשֵׁרִין שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר.

§ The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Yoḥanan says: Peace offerings that were slaughtered in the Sanctuary are valid, as it is stated: “And slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), i.e., in the courtyard. And it is logical that the halakha with regard to the minor area, i.e., the courtyard, should not be more stringent than the halakha with regard to the major one, the Tent of Meeting or the Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב ודנים גופא [לגופה] של הלכה אחרת שהזכרנו לעיל, אמר ר׳ יוחנן: שלמים ששחטן בהיכלכשרין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״ (שם ג, ב), ולא יהא טפל חמור מן העיקר, שאם החצר ״פתח אוהל מועד״ שהיא עזרה שבמקדש, ראויה לשחיטת קדשים — כל שכן אוהל מועד עצמו, ההיכל.
§ The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Yoḥanan says: Peace offerings that were slaughtered in the Sanctuary are valid, as it is stated: “And slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), i.e., in the courtyard. And it is logical that the halakha with regard to the minor area, i.e., the courtyard, should not be more stringent than the halakha with regard to the major one, the Tent of Meeting or the Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מֵיתִיבִי ר׳רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאִם הִקִּיפוּ גּוֹיִם1 אֶת הָעֲזָרָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לַהֵיכָל וְאוֹכְלִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר

The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from a baraita. Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that if gentiles surrounded the Temple courtyard and were firing projectiles inside to the point that it became impossible to remain in the courtyard on account of the threat, that the priests enter the Sanctuary and partake of the offerings of the most sacred order and the remainders of the meal offerings while inside the Sanctuary? The verse states:
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הקיפו עובדי כוכבים – למלחמה ואין כהנים יכולים לאכול בעזרה מפני רמחים וקשתות.
נכנסין להיכל – ולא אמרינן דליפסלו קדשים בהך יציאה דיצאו מעזרה להיכל.
מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא, ר׳ יהודה בן בתירא אומר: מנין שאם הקיפו גוים את העזרה, ויורים אבנים וחיצים אל תוכה, ואי אפשר להיות בעזרה מפני הסכנה, שהכהנים נכנסין להיכל שהוא מוגן ואוכלין שם בקדשי קדשים ושירי מנחות? תלמוד לומר:
The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from a baraita. Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that if gentiles surrounded the Temple courtyard and were firing projectiles inside to the point that it became impossible to remain in the courtyard on account of the threat, that the priests enter the Sanctuary and partake of the offerings of the most sacred order and the remainders of the meal offerings while inside the Sanctuary? The verse states:
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות ח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות ח: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י מנחות ח:, תוספות מנחות ח:, ר׳ פרץ הכהן מנחות ח:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות ח:, אסופת מאמרים מנחות ח:

Menachot 8b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 8b, Rashi Menachot 8b, Tosafot Menachot 8b, R. Peretz HaKohen Menachot 8b, Steinsaltz Commentary Menachot 8b, Collected Articles Menachot 8b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144