×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אֲבָל יְתֵרוֹת לֵית לַן בַּהּ.
But if there are extraneous letters, we have no problem with it, and one may erase them. This is the first halakha that Rav stated, which is refuted in a baraita.
רי״ףהערוך על סדר הש״סתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי מנחות ל ע״א1} גרסינן בפרק הקומץ את המנחה אמר ר׳ יהושע2 בר אבא אמר רב גידל אמר3 רב שמונה פסוקין שבתורה4 יחיד קורא אותן בבית הכנסת:
{בבלי מנחות ל ע״א} תנו רבנן עושה אדם יריעה מבת שלש5 דפין ועד בת שמונה (דפין6) פחות או יתר7 לא יעשה ולא ירבה בדפין8 מפני שניראת כאגרת ואל ימעט בדפין מפני שעיניו משוטטות אלא כגון9 למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם10 שלשה פעמים בדף אחד11 נזדמנה לו יריעה בת [תשעה]⁠12 דפין לא יחלוק שלשה לכאן וששה13 לכאן אילא חמשה לכאן וארבעה לכאן במה דברים אמורים בתחלת הספר אבל בסוף הספר אפילו דף אחד אפילו פסוק אחד. פסוק אחד סלק׳ דעת׳ אלא אימא פסוק14 אחד בדף אחד. שיעור
גליון מלמטה טפח מלמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף כמלוא רוחב שתי אצבעות ובחומשין מלמטה שלש אצבעות ומלמעלה שתי אצבעות ובין דף לדף כמלוא רוחב15 גודל ובין שיטה לשיטה [כמלא שיטה] ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלוא חוט השערה ולא ימעט את הכתב לא מפני ריוח של-מטה ולא מפני ריוח של-מעלה16 ולא מפני ריוח שבין פרשה לפרשה17 נזדמנה לו תיבה בת [חמש]⁠18 אותיות לא יכתוב שתים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אלא כותב שלש בתוך הדף ושתים19 חוץ לדף. נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה בין הדפין אלא יחזור לתחלת השיטה:
{בבלי מנחות ל ע״א} תניא הכותב ספר תורה לא יגמור באמצע הדף כמו שגומר20 בחומשין21 אלא מקצר ועולה עד סוף הדף22. איני והאמר ר׳ יהושע בר אבה23 אמר רב גדל24 אמר רב לעיני כל ישראל באמצע הדף באמצע השיטה25 איתמר רבנן אמרי אף באמצע שיטה26 רב אשי אמר באמצע27 שיטה דוקא והלכתא באמצע שיטה דוקא28:
1. ישנו גם בבבא בתרא טו ע״א, ומשם גם ברי״ף בבא בתרא פרק א (דף ט ע״א).
2. יהושע: גיד: ״יהודה״. ראה במקביל ברי״ף בבא בתרא שם.
3. אמר ר׳ גידל אמר: חסר בכ״י נ.
4. שבתורה: כ״י נ: ״שבסוף התורה״.
5. מבת: וכן בכ״י נ: ״בת״ וכן גה לפני הגהה.
6. דפין: רק כ״י א. חסר ב-גג, גה, כ״י נ, אשכול, דפוסים.
7. פחות או יתר: גה: ״לא פחות ולא יותר״.
8. בדפין: גה: ״בשיטין״.
9. כגון: גה: ״כנגד״.
10. למשפחותיכם למשפחותיכם: וכן ב-גג, וברמב״ם הל׳ ספר תורה ז:ד. חסר ב- גה, כ״י נ, אשכול.
11. אחד: כ״י נ, אשכול: ״אחת״. וכן בהמשך שם.
12. תשעה: גג, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״תשעת״.
13. וששה: המאורות לר׳ מאיר המעילי מרנרבונה: ״ושלשה״, כבש״ס ויניציאה רפ״א. וכן נראה בפירושי ר׳ יונתן ונמו״י.
14. פסוק: גג: ״אפילו פיסוק״.
15. שתי אצבעות ובחומשין...רוחב: וכן במקביל במס׳ סופרים ב:ד. חסר באשכול וברא״ש. וכן לא מובא ברמב״ם משנ״ת הל׳ ס״ת (ז:ד). חסר בתלמוד כ״י וטיקן, ובירושלמי מגילה א:ט
16. של-מטה, של-מעלה: גג: ״שלמעלה, שלמטה״.
17. ולא ימעט...לפרשה: חסר באשכול.
18. חמש: גג, גד, אשכול, כ״י נ. כ״י א: ״חמשת״.
19. שתים, ושתים: כ״י נ: ״שנים, ושנים״.
20. כמו שגומר: כ״י בהמ״ל 6853: ״כדרך שהוא גומר״.כ״י נ, אשכול: ״כשגומר״.
21. לא יגמור באמצע הדף [כשגומר] בחומשין: כ״י נ: ״כשגומר בחומשין לא יגמור באמצע הדף״.
22. הדף: כ״י בהמ״ל 6853: ״כל הדף״.
23. איני...אבה: אשכול: ״והא״.
24. יהושע בר אבה אמר רב גדל: כ״י נ: ״הושעיא בר גדל״.
25. השיטה: כ״י נ, אשכול, ר׳ יונתן: ״שיטה״.
26. כ״י נ מוסיף גם כאן: ״דוקא״.
27. הדף באמצע השיטה...רב אשי אמר באמצע: חסר בכ״י בהמ״ל 6853 (כנראה מחמת הדומות).
28. והלכתא…דוקא: חסר בכ״י נ.
ערך גרד
גרדא(ברכות לה:) והא רבא הוה שתי חמרא כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרדיה ללבי׳ כדאשכחן (פסחים קז: שבת קח:) א״ר חסדא אנא בעניותא לא אכלי ירקא משום דגריד בעתירורא אמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי. פי׳ דגריד מחלישו ומרעיבו ונותן לו תאוה לאכול. (שבת נ:) האי תנא אליבא דרבי יהוד׳ סבר דגריד. (שבת ע״ה) המגרד ראשי כלונסות בשבת חייב משום מחתך. (שבת פא.) זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר. (שבת קט) ליתא גרדא דאסינתא דגריד מעילאי לתתאי פי׳ קליפה של סנה דאיגריד מעילאי לתראי שיקליפנו ממטה למעלה דלמא נפקי התולעים כעין הגרידה ויצאו דרך פיו (פסחים קיא) האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא פי׳ הנפנה על הקליפה שנקלף מן הדקל פלגא כאב חצי הראש (ובראש השנה כז) גרדו והעמידו על גלדו כשר (בבא מציעא סט) אזל לאגמא הוה יתיב אגירדא דדיקלא. (בבא קמא צט. ובבבא מציעא קיב) אמר רב מרי בריה דרב כהנא בגרדא דתרבנא פי׳ לתקן הסרבל בלעז פלו״קרי דליכא שבחא דליקני אומן לרכוכי שיהא רך ונוח דאגריה לבטישיה לדורכו ברגל כדי שיהא עב דהתם ליכא שבחא דאכתי בעי למיגרדיה ולרכוכיה. (שבת קלד) דלמא מידבקא גירדא מיניה ואתי לידי כרות שפכה. (שבת קמז) סכין וממשמשין אבל לא מתעמלק ולא מתגרדין. (בבא בתרא מה) הרחיצו סכו גרדו הלבישו פי׳ גירוד זה חיכוך בכלי. כי הא דתנו רבנן אין גורדין במגרדות בשבת בגוף של אדם. רשב״ג אומר אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגרדא דכספא להתחכך בה. (עבודה זרה כה) לאסוקי גירדא דיבלא גירדא דמסנא מה שגורדין מן המנעלין. פי׳ לאסוקי לרפאות את המכה להעלות בשר למקומו גירדא דיבלא מה שגורדין מן בגד בלוי פי׳ אחר גורדות שגורדין מעשב שנקרא חצב בלישנא דרבנן גירדא דמסנא מה שגורדין מן המנעל מן מקום בשר. ספר אחר גירדא דאסנא מה שגורדין מן הסנה. (עבודה זרה לג) ת״ר נודות הגוים חדשים גרודין מותרין. (כתובות ע״ז) מאי אסותיה אמר אביי פילא ולונדא גירדא דאזגא גירדא דאשכפא. פירוש י״א קליפה של אגוז גירדא דאשכפא מה שאשכפין גורדין מן העורות (מנחות ל) הטועה בשם גורד מה שכתב ותולה מה שגרד וכותב את השם על מקום הגרד. (חולין מג) ונגרדיה ונכסיה מי לא תנן דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אלמ׳ גריד ליה ומכסי ליה (כתובות ס כריתות יב) דכותיה גבי דם מהלכי שתים בשלא כינסה מי אסיר הא תניא דם שעל גבי ככר גורדו ואוכלו של בין השינים מוצץ ובולע פי׳ גורד הדם ומעבירו ואחר כך אוכל הככר. (פרק י״א בכלים) מן השוחלת מן הגורדת פי׳ ממה שנגרד מן הכלי כדכתיב ויקח לו חרש להתגרד בו (יבמות עט) רב חסדא אמר כקולמוס פסול כמרזב כשר מאי טעמא האי גריד והאי לא גריד פירוש עשוי כקולמוס לפי שראשו קצר וחד מגריד שכבת זרע מבית הרחם ומוציאה נחוץ אבל עשוי כמרזב שאין ראשו קצר לא גריד שכבת זרע מבית הרחם ואי משום גרידתא מידי דהוה האי דעשר כקולמוס אברזא דחביתא כשמוציאין אותה לחוץ אינה נוגעת בדופני הנקב הכא נמי אינו נוגע בדופני הרחם (ובפרק קמא דנזיר ד) בגמ׳ הריני כשמשון ודלמא גורדויי גרדי בהון והוא לא נגע בהון. פי׳ הים מבקע ראשם בראש הלחי ומושך ידו ואינו נוגע בהן:
א. [רייצען קראצען.]
אבל יתירות לית לן בה – יש טועים כשמסופקין בתיבה אם מליאה אם חסירה שעושין אותה מליאה משום דיתירות לית לן בה ולאו מילתא היא דהכא מיירי ביתירות שגררן דלא אמרינן דמיחזי כמנומר. מ״ר.
בפרש״י בד״ה אבל יתרות כו׳ כמנומר אלא כשכותב ומגיה בין השיטין כו׳ ובד״ה בחומשין כו׳ ובהר סיני וירדן יריחו יכול לכתוב באמצע כו׳ שאינן של ס״ת אבל כו׳ מודה דבסוף כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה אבל יתירות כו׳ אותה מלאה משום דיתירות לית כו׳ ובד״ה שמונה פסוקים כו׳ במסכת ביכורים שהתקינו מקרין כו׳ דנדה שהתקינו מטבילין כלים ע״ג כל הנשים עכ״ל ובד״ה מכאן ואילך כו׳ מלעסוק בתורה משום דאמרינן חכם כו׳ כצ״ל:
בא״ד ויש לתמוה דכתב על העתיד ולר״ש כו׳ ומיהו קשה דבסדר עולם כו׳ עכ״ל לשון ומיהו קצת מגומגם אבל לפי לשון מרדכי ות״י ניחא דלר״י קיימינן והפסוק נאמר על העתיד ע״ש:
אבל יתרות לית לן [אין לנו] בה חשש, אלא מוחק את האות היתירה. זוהי הלכה אחת שאמר רב, שיש סתירה לדבריו מברייתא.
But if there are extraneous letters, we have no problem with it, and one may erase them. This is the first halakha that Rav stated, which is refuted in a baraita.
רי״ףהערוך על סדר הש״סתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אִידַּךְ דְּאָמַר רַב הַכּוֹתֵב ס״תסֵפֶר תּוֹרָה וּבָא לִגְמוֹר גּוֹמֵר וַאֲפִילּוּ בְּאֶמְצַע הַדַּף מֵיתִיבִי הַכּוֹתֵב ס״תסֵפֶר תּוֹרָה בָּא לוֹ לִגְמוֹר לֹא יִגְמוֹר בָּאֶמְצַע הַדַּף כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹמֵר בַּחוּמָּשִׁין אֶלָּא אמְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ עַד סוֹף הַדַּף כִּי קָא אָמַר רַב בְּחוּמָּשִׁין.

The other is that which Rav says: One who writes a Torah scroll and comes to finish writing it may finish writing it anywhere in the column, and this is the halakha even with regard to finishing it in the middle of the column. The Gemara raises an objection from a baraita: One who writes a Torah scroll and comes to finish writing it may not finish writing it in the middle of the column in the manner that one finishes writing one of the five books of the Torah written as an independent scroll. Rather, he should progressively shorten the width of the lines until he finishes the scroll at the end of the column. The Gemara answers: When Rav says that one may finish writing even in the middle of a column, he was referring to one of the five books of the Torah.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

1מקצר – השיטין והולך עד שיגמור לעיני כל ישראל בסוף הדף כזה:
כי קאמר רב – יגמור באמצע הדף.
בחומשין – קא ס״ד בשאר חומשין שאין עשויין כקדושת ספר תורה אבל עשויין הן בגליון כס״ת.
1. בדפוס וילנא מופיעים כאן שלושה ד״ה שמופיעים במהדורתנו בסוף דף כ״ט:
אידך [האחרת] היא זו שאמר רב: הכותב ספר תורה ובא לגמור, גומר בכל מקום ואפילו באמצע הדף. על כך מיתיבי [מקשים] ממה ששנינו בברייתא: הכותב ספר תורה, בא לו לגמור את הספר — לא יגמור באמצע הדף כדרך שהוא גומר בחומשין בודדים הכתובים לעצמם, אלא מקצר והולך ברוחב השורות עד שייגמר הספר בסוף הדף! ומשיבים: כי קא אמר [כאשר אומר] רב שגומר אפילו באמצע הדף הרי זה בגומר חומשין.
The other is that which Rav says: One who writes a Torah scroll and comes to finish writing it may finish writing it anywhere in the column, and this is the halakha even with regard to finishing it in the middle of the column. The Gemara raises an objection from a baraita: One who writes a Torah scroll and comes to finish writing it may not finish writing it in the middle of the column in the manner that one finishes writing one of the five books of the Torah written as an independent scroll. Rather, he should progressively shorten the width of the lines until he finishes the scroll at the end of the column. The Gemara answers: When Rav says that one may finish writing even in the middle of a column, he was referring to one of the five books of the Torah.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְהָא ס״תסֵפֶר תּוֹרָה קָאָמַר בְּחוּמָּשִׁין שֶׁל ס״תסֵפֶר תּוֹרָה אִינִי והא״רוְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב לְעֵינֵי כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצַע הַדַּף הָהִיא בְּאֶמְצַע שִׁיטָה אִיתְּמַר.

The Gemara asks: But doesn’t Rav say his statement with regard to a Torah scroll? The Gemara answers: He was referring to one of the five books that constitute a Torah scroll. Rav meant that when writing a Torah scroll, one may finish writing any of the first four books in the middle of a column. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yehoshua bar Abba say that Rav Giddel says that Rav says: The words: “In the sight of all Israel” (Deuteronomy 34:12), which conclude the Torah, may be written even in the middle of the column? The Gemara answers: That ruling that was stated is with regard to finishing the Torah scroll in the middle of the line, i.e., in the middle of the width of the column.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בחומשין של ס״ת – כגון (בראשית נ) ויישם בארון במצרים וכגון בכל מסעיהם (שמות מ) ובהר סיני (ויקרא כז) וירדן יריחו (במדבר לו) יכול לכתוב באמצע הדף כדרך שגומר בשאר חומשין שאינן של ס״ת אבל לעיני כל ישראל מודי דבסוף הדף.
ומקשים: והא [והרי] ספר תורה קאמר [הוא אומר]! ומשיבים: כוונתו, בסוף כל אחד מן החומשין שהם חלק של ספר תורה שלם. ומכל מקום את סוף התורה כולה מודה רב שצריך לכתוב בסוף הדף. ומקשים: איני [כך הוא]? והאמר [והרי אמר] ר׳ יהושע בר אבא אמר רב גידל, אמר רב: את המילים ״לעיני כל ישראל״ שבסוף התורה (דברים לד, יב) כותב באמצע הדף! ומשיבים: ההיא באמצע שיטה (שורה) איתמר [נאמרה], כלומר, באמצע רוחב הדף, אבל צריך שיהיה הדבר בסוף הדף לאורכו.
The Gemara asks: But doesn’t Rav say his statement with regard to a Torah scroll? The Gemara answers: He was referring to one of the five books that constitute a Torah scroll. Rav meant that when writing a Torah scroll, one may finish writing any of the first four books in the middle of a column. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yehoshua bar Abba say that Rav Giddel says that Rav says: The words: “In the sight of all Israel” (Deuteronomy 34:12), which conclude the Torah, may be written even in the middle of the column? The Gemara answers: That ruling that was stated is with regard to finishing the Torah scroll in the middle of the line, i.e., in the middle of the width of the column.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רַבָּנַן אָמְרִי אַף בְּאֶמְצַע שִׁיטָה רַב אָשֵׁי אָמַר בְּאֶמְצַע שִׁיטָה דַּוְוקָא בוְהִלְכְתָא בְּאֶמְצַע שִׁיטָה דַּוְוקָא.

The Gemara cites another opinion: The Rabbis say that one may finish writing a Torah scroll even in the middle of the line, but one may finish writing it at the end of the line as well. Rav Ashi says that one must finish writing the Torah scroll specifically in the middle of the line. And the halakha is that it must be ended specifically in the middle of the line.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אף באמצע שיטה – ובאמצע הדף.
באמצע שיטה דוקא – ולא באמצע הדף.
אף באמצע שיטה, אין לפרש וכ״ש בסוף שיטה דא״כ איך לימא רב אשי באמצע דוקא וכי משום דבסוף מגרע גרע והלא כ״ש דמהני טפי דהוי מחזי השלמה. אלא ר״ל אף באמצע שיטה וכ״ש באמצע הדף ורב אשי קאמר דוקא באמצע שיטה ולא באמצע הדף:
וא״ת א״כ לרבנן דאמרי אף באמצע שיטה וכ״ש באמצע הדף א״כ ליקשי להו מברייתא דאותיב לרב מינה:
וי״ל דסברי כרב וסברי דרב תנא הוא ופליג וסברי דרב אמר באמצע הדף כדאמר רב גידל משמיה ולא שני מימרת רב גידל לומר כדשנינן לעיל ההוא באמצע שטה אלא לוקמוה לה כפשטה ודפליגא אברייתא:
וא״ת א״כ דבתרי פליגי אברייתא מנא להו לומר דרב סבר אף באמצע שיטה דילמא באמצע הדף כדאמר מאחר דאמצע שטה גרע לדידהו מדקאמרי אף באמצע שיטה דמשמע וכ״ש באמצע הדף, וי״ל דאה״נ דלא סברי דרב לימא אף באמצע שיטה אלא דוקא אמצע הדף אלא דאיהו מוספי על סבר׳ רב אף באמצע שיטה. אי נמי סברי אמצע שיטה קאמר ופליג אברייתא בתרתי דברייתא אף באמצע הדף נמי לא ואיהו אמר אף באמצע שיטה דשרי וכ״ש אמצע דף ולרב אשי וכן לסתמא דתלמודא דשני ההוא באמצע שיטה אתמר לא שני רב תנא ופליג, משום דכל זמן דמצינן לאשכוחי שנויא לשנויי משנינן ולא אמרינן דפליג:
אף באמצע שיטה ובאמצע דף, באמצע שיטה ולא באמצע דף ל״ה. והרי יש להקשות אמאי פי׳ כן והלא מאי דתרצינן דהא דאמר לעיני כל ישראל באמצע הדף ר״ל באמצע שיטה הוי כי היכי דלא ליקשי לרב מברייתא דאותביה דלא יגמור באמצע הדף הילכך מתרצי׳ ר״ל באמצע שיטה ובסוף הדף לא באמצע הדף וא״כ איך לימא אף באמצע שיטה וכ״ש באמצע הדף וליקשי מברייתא לרבנן והרי נוכל לפרש דאף באמצע שיטה אינו ר״ל וכ״ש באמצע הדף דלעולם באמצע הדף לא אלא דר״ל אף באמצע וכ״ש בסוף שיטה:
וי״ל דלהכי לא פירש״י כן משום דאי אפשר לפרש כן דא״כ איך לימא רב אשי באמצע שיטה דירצה לומר לפי פירוש זה ולא בסוף שיטה הרי אין סברא לומר כן דלכולי עלמא טפי עדיף לסיים בסוף שיטה מלסיים באמצע שיטה הילכך צריך לפרש באמצע שיטה וכל שכן בסוף שיטה אלא דוקא באמצע קאי אבל לא באמצע דף ולרב אשי דאמר דוקא באמצע שיטה לא קשה מבריית׳ דלעיל דאמר דסוף הדף לרב אבל רבנן דהוו אמרי אף באמצע שיטה וכ״ש באמצע דף סברי דלא ליקשי לרב מהבריית׳ משום דרב תנא הוא ופליג:
אי נמי רבנן דאמרי אף באמצע שיטה לא לפרושי מילתא דרב דאמר לעיני כל ישראל באמצע הדף ותירוצא באמצע שיטה דבאים לומר דאה״נ דבאמצע שיטה אתמר. ומ״מ ר״ל אף באמצע שיטה וכ״ש באמצע דף ודרב לא פליג אברייתא דלעולם נוכל לומר דסברי במאידתרצי באמצע שיטה קאמר ולא באמצע הדף ודלא פליג לבריית׳ דאותיבנא ליה ורבנן טעמא דמכשרי אתו למימר דסברי הכי ואי אמרי דרב סבר הכי כותייהו ודלפלוג רב לבריית׳ אינהו לימרו כרב, וגם כי אמרי דרב סבר כברייתא דבאמצע דף לא כדתריצנא למלתיה אפ״ה אינהו אתו לפלוגי עליה דרב ועלה דבריית׳ וסברא דנפשייהו קאמרי דיכול לגמור באמצע שיטה וכ״ש באמצע הדף ורב אשי פליג עלייהו ואמר דוקא באמצע שיטה ולא באמצע דף ודנקיט דהלכתא כשטתא דברייתא דבאמצע הדף לא וגם סבר כתירוצא דתרצינן דרב לא פליג לברייתא ודמילתא דרב באמצע שטה אתמר:
ונחלקו חכמים בענין זה, רבנן אמרי [חכמים אומרים]: אף באמצע שיטה יכול לגמור, ולא רק בסופה. רב אשי אמר: באמצע שיטה דווקא. והלכתא [והלכה] היא: באמצע שיטה דווקא.
The Gemara cites another opinion: The Rabbis say that one may finish writing a Torah scroll even in the middle of the line, but one may finish writing it at the end of the line as well. Rav Ashi says that one must finish writing the Torah scroll specifically in the middle of the line. And the halakha is that it must be ended specifically in the middle of the line.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב גשְׁמֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן בבהכ״נבְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמַאן דְּלָא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

§ Rabbi Yehoshua bar Abba says that Rav Giddel says that Rav says: With regard to the last eight verses of the Torah (Deuteronomy 32:5–12), a single individual reads them in the synagogue, as that section may not be divided between two readers. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this said? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שמנה פסוקים – מוימת משה.
יחיד קורא אותן – אדם אחד קוראן ואין מפסיק בינתים כדי לעמוד אחר ולקרות.
שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן – ה״ר משולם היה מפרש למעוטי שלא יקרא ש״צ עמו וקשה לר״ת דבימי החכמים לא היה רגילות שיסייע שליח ציבור לקורא בתורה כדמוכח בפ׳ שני דמגילה (דף כא: ושם) דאמרינן קראוה שנים יצאו משא״כ בתורה אלא כן עיקר כמו שפירש בקונטרס לאפוקי שלא יקראו זה אחר זה אותם ח׳ פסוקין כגון זה ד׳ וזה ד׳ או זה ה׳ וזה ג׳ ומה שנוהגין עכשיו שמסייע ש״צ לקורא בתורה כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות כענין שמצינו במס׳ ביכורים (פ״ג מ״ז) שהתקינו שמקרין את הכל וכי ההיא דבפ׳ בתרא דנדה (נדה עא.) שהתקינו שמטבילין כלים על גבי כל הנשים. מ״ר.
א כיון שהוזכרה מסורת הלכה זו מביאים עוד מה שאמר ר׳ יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: שמנה פסוקים אחרונים שבתורה, מ״וימת משה״ עד ״לעיני כל ישראל״ (דברים לב ה— יב), יחיד קורא אותן בבית הכנסת, ואין מחלקים אותם לשנים. ואומרים: כמאן שיטת מי] נאמרו הדברים האלה, שפסוקים אלה נשתנו מן התורה כולה? שלא כשיטת ר׳ שמעון.
§ Rabbi Yehoshua bar Abba says that Rav Giddel says that Rav says: With regard to the last eight verses of the Torah (Deuteronomy 32:5–12), a single individual reads them in the synagogue, as that section may not be divided between two readers. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this said? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) דְּתַנְיָא {דברים ל״ד:ה׳} וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יי׳ אֶפְשָׁר מֹשֶׁה חַי וְכָתַב וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי נְחֶמְיָה.

As it is taught in a baraita: The verse states: “And Moses the servant of the Lord died there” (Deuteronomy 34:5). Is it possible that after Moses died, he himself wrote: “And Moses died there”? Rather, Moses wrote the entire Torah until this point, and Joshua bin Nun wrote from this point forward; this is the statement of Rabbi Yehuda. And some say that Rabbi Neḥemya stated this opinion.
רי״ףתוספותמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מכאן ואילך כתב יהושע – מה שנוהגין לומר צידוק הדין בשבת במנחה פירש רב שר שלום גאון על שנפטר משה רבינו באותה שעה לפיכך נמנעו מלעסוק בתורה משום דאמרי׳ חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטילין וקשה דהא כתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרשינן היום מלאו ימי ושנותי ואם בשבת מת א״כ כתב היום מערב שבת ויש לתמוה דכתב על העתיד ולר״ש לא בעי למימר דהפסוק נאמר על העתיד מדקשיא ליה מהא דכתיב לקוח את ספר התורה הזה שמא על שם שעתיד יהושע להשלימו ועוד קשה דבסדר עולם משמע דבשבעה באדר שמת משה בו ערב שבת היה דקתני ואחר הפסח בעשרים ושנים סבבו את העיר כל אנשי המלחמה הקף פעם אחת ויהי ביום השביעי וישכימו בבוקר וגו׳ רבי יוסי אומר יום שבת היה והשתא משהתחילו לסבב לו בכ״ב בניסן א״כ יום שביעי שהיה שבת כ״ח בניסן היה ומדכ״ח בניסן שבת שבעה באדר ערב שבת. מ״ר.
גמ׳ משה חי וכתב וימת כו׳ ובפ׳ השותפין גרסי׳ משה מת וכתב כו׳ ע״ש:
תוס׳ ד״ה מכאן וכו׳ על שנפטר משה רבינו באותה שעה. עי׳ סוטה דף יג ע״ב רש״י ד״ה דיו זוגי:
דתניא [ששנויה ברייתא]: נאמר ״וימת שם משה עבד ה׳ ״(שם ה), ותמוה: אפשר משה עדיין חי וכתב בעצמו: ״וימת שם משה״? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע בן נון והשלים את הספר, אלו דברי ר׳ יהודה, ואמרי לה [ויש אומרים] שדברים אלה הם דברי ר׳ נחמיה.
As it is taught in a baraita: The verse states: “And Moses the servant of the Lord died there” (Deuteronomy 34:5). Is it possible that after Moses died, he himself wrote: “And Moses died there”? Rather, Moses wrote the entire Torah until this point, and Joshua bin Nun wrote from this point forward; this is the statement of Rabbi Yehuda. And some say that Rabbi Neḥemya stated this opinion.
רי״ףתוספותמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר לוֹ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶפְשָׁר ס״תסֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת וּכְתִיב {דברים ל״א:כ״ו} לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אוֹתוֹ וְגוֹ׳.

Rabbi Shimon said to him: Is it possible that the Torah scroll was missing a single letter? But it is written that God instructed Moses: “Take this Torah scroll and put it by the side of the Ark of the Covenant” (Deuteronomy 31:26), indicating that the Torah was complete as is and that nothing further would be added to it.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפשר ס״ת חסר – ומשה קורא לו ס״ת לקוח את ספר התורה הזה.
אמר לו ר׳ שמעון: אפשר שספר תורה חסר אפילו אות אחת? וכתיב הרי נאמר] קודם לכן בדברי משה אל הלויים: ״לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו בארון״ (שם לא, כו), ואם כן בשעה שמסרו להם, בחייו, כבר היה זה ספר תורה שלם!
Rabbi Shimon said to him: Is it possible that the Torah scroll was missing a single letter? But it is written that God instructed Moses: “Take this Torah scroll and put it by the side of the Ark of the Covenant” (Deuteronomy 31:26), indicating that the Torah was complete as is and that nothing further would be added to it.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא עַד כָּאן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב וְאוֹמֵר מִכָּאן וְאֵילָךְ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן {ירמיהו ל״ו:י״ח} וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.

Rabbi Shimon explains: Rather, until this point, i.e., the verse describing the death of Moses, the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses wrote the text and repeated after Him. From this point forward, with regard to Moses’ death, the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses wrote with tears without repeating the words, due to his great sorrow. As it is stated there with regard to Jeremiah’s dictation of the prophecy of the destruction of the Temple to Baruch ben Neriah: “And Baruch said to them: He dictated all these words to me, and I wrote them with ink in the scroll” (Jeremiah 36:18), but he did not repeat the words after Jeremiah.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הקב״ה אומר – ומשה אומר אחריו כדי שלא יטעה בכתב וכותב.
מכאן ואילך משה כותב בדמע – ולא היה אומר אחריו מרוב צערו.
כמו שנאמר להלן מפיו יקרא וגו׳ – שלא היה אומר אחריו משום דקינות הוו.
ומשה כותב – יש ספרים דגרסי ומשה אומר וכותב וחומרא היא לכותבי ס״ת ומזוזה ותפילין אע״ג דמייתי ראיה מברוך שמא גם הוא היה עושה כן מ״ר ובקונטרס נמי גריס אומר וכותב ופירש טעם (בברוך) וזה לשונו הקב״ה היה אומר ומשה אומר (וכותב) אחריו כדי שלא יטעה בכתב וכותב מכאן ואילך משה כותב בדמע ולא היה אומר אחריו מרוב צערו כמה שנאמר להלן מפיו יקרא וגו׳ שלא היה אומר אחריו משום דקינות הוו. מ״ר.
בד״ה ומשה כותב כו׳ אע״ג דמייתי ראייה מברוך שמא גם כו׳ עכ״ל מיהו להך מלתא דמשה אומר וכותב ראיה ודאי דליכא מברוך ועי׳ בפרק השותפין מה שפרש״י שם ודו״ק:
אלא, עד כאן בכל התורה — הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב וגם אומר מה שכותב, מכאן ואילך ממה שנאמר ״וימת משה״ — הקדוש ברוך הוא אומר את הדברים ומשה כותב בדמע, ולא היה אומר את הדברים, מרוב צערו, כמה שנאמר להלן, בנבואת החורבן שאמר ירמיהו לסופרו ברוך בן נריה: ״ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו״ (ירמיהו לא, כו).
Rabbi Shimon explains: Rather, until this point, i.e., the verse describing the death of Moses, the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses wrote the text and repeated after Him. From this point forward, with regard to Moses’ death, the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses wrote with tears without repeating the words, due to his great sorrow. As it is stated there with regard to Jeremiah’s dictation of the prophecy of the destruction of the Temple to Baruch ben Neriah: “And Baruch said to them: He dictated all these words to me, and I wrote them with ink in the scroll” (Jeremiah 36:18), but he did not repeat the words after Jeremiah.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לֵימָא דְּלָא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי.

The Gemara now states its inference: Shall we say that the ruling of Rav that the last verses of the Torah are read by only one reader is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, since according to Rabbi Shimon these verses are similar to all other verses of the Torah, as they were all written by Moses? The Gemara answers: You may even say that Rav’s ruling was stated in accordance with the opinion of Rabbi Shimon; since they differ from the rest of the Torah in one way, as Moses wrote them without repeating the words, they differ from the rest of the Torah in this way as well, and they may not be divided between two readers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לימא דלא כר״ש – דכיון דאמר ר״ש משה כתב הוו להו כשאר פסוקים ויפסיק ביניהם ויקרא אחר.
דאישתני – דנכתב בדמע אישתני משאר ס״ת.
ואם כן, האם לימא [נאמר], שדברי רב גידל בשם רב, שיש לפסוקים האחרונים של התורה דין מיוחד, הם שלא כר׳ שמעון? שהרי לדעתו אין הבדל בין פסוקים אלו לכל התורה. ומשיבים: אפילו תימא [תאמר] שהוא כשיטת ר׳ שמעון, יש לומר כי הואיל ואישתני אישתני [כיון שהשתנה, שנכתב בדמע, נשתנה גם דינו].
The Gemara now states its inference: Shall we say that the ruling of Rav that the last verses of the Torah are read by only one reader is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, since according to Rabbi Shimon these verses are similar to all other verses of the Torah, as they were all written by Moses? The Gemara answers: You may even say that Rav’s ruling was stated in accordance with the opinion of Rabbi Shimon; since they differ from the rest of the Torah in one way, as Moses wrote them without repeating the words, they differ from the rest of the Torah in this way as well, and they may not be divided between two readers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וא״רוְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב הַלּוֹקֵחַ ס״תסֵפֶר תּוֹרָה מִן הַשּׁוּק כְּחוֹטֵף מִצְוָה מִן הַשּׁוּק כְּתָבוֹ דמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִיבְּלוֹ מֵהַר סִינַי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אִם הִגִּיהַּ אפי׳אֲפִילּוּ האוֹת אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִילּוּ כְּתָבוֹ.

And Rabbi Yehoshua bar Abba says that Rav Giddel says that Rav says: One who purchases a Torah scroll in the marketplace is akin to one who snatches a mitzva in the marketplace, as the proper manner in which to perform the mitzva of writing a Torah scroll is to write one for himself. And if he himself writes a Torah scroll, the verse ascribes him credit as though he received it at Mount Sinai. Rav Sheshet says: If he emended even a single letter of the Torah scroll, thereby completing it, the verse ascribes him credit as though he had written it in its entirety.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כחוטף מצוה – ומצוה עבד אבל אי כתב הוה מצוה יתירה טפי.
אם הגיה בו אפי׳ אות אחת – פירוש בס״ת שלקח מן השוק לא נחשב עוד כחוטף מצוה שהיה אצל חבירו בעבירה שהיה משהה ספר שאינו מוגה ומעלין על זה כאילו כתבו. מ״ר.
ב ועוד אמר ר׳ יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: הלוקח (קונה) ספר תורה מן השוק — הרי הוא כחוטף מצוה מן השוק, שהרי יש מצוה לכל אחד לכתוב ספר תורה לעצמו. ואם כתבו בעצמו — מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת: אם הגיה בספר תורה אפילו אות אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו.
And Rabbi Yehoshua bar Abba says that Rav Giddel says that Rav says: One who purchases a Torah scroll in the marketplace is akin to one who snatches a mitzva in the marketplace, as the proper manner in which to perform the mitzva of writing a Torah scroll is to write one for himself. And if he himself writes a Torah scroll, the verse ascribes him credit as though he received it at Mount Sinai. Rav Sheshet says: If he emended even a single letter of the Torah scroll, thereby completing it, the verse ascribes him credit as though he had written it in its entirety.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) (סי׳סִימָן סגלם) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן עוֹשֶׂה אָדָם יְרִיעָה מִבַּת שָׁלֹשׁ דַּפִּין וְעַד בַּת שְׁמֹנָה דַּפִּין ופָּחוֹת מִיכֵּן וְיָתֵר עַל כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה.

§ Before continuing its discussion of the halakhot of writing a Torah scroll, the Gemara presents a mnemonic for the upcoming halakhot: Samekh, gimmel, lamed, mem. The Sages taught: A person may prepare for a Torah scroll a sheet of parchment of any size from three columns and until eight columns, but one may not prepare a sheet of parchment that has less than three or more than eight columns.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פחות מכאן או יתר על כן לא יעשה – שתפרים של חבורי היריעות יפין בה כשאין בהן יותר מדאי הלכך לא יעשה יריעות קצרות שלא יהו התפרים מקורבין יותר מדאי ולא ארוכות שלא להרחיקן יותר מדאי.
בפירש״י בד״ה פחות מכן כו׳ ולא ארוכות שלא להרחיקן יותר מדאי עכ״ל הס״ד ולא פירש טעם בזה אמאי לא ירחיק התפירות כו׳ דמסברא יפה יותר בלא תפירה ובת״י כתבו הטעם לפי שיש טורח לגלול לעמוד על התפר וק״ל:
ג כיון שהזכרנו הלכות כתיבת ספר תורה באים לדון בהם בהרחבה. תנו רבנן [שנו חכמים]: עושה אדם יריעה אחת של קלף מבת שלש דפין (עמודות) ועד בת שמנה דפין, אבל יריעה פחות מיכן (משלוש) ויתר על כן (על שמונה) לא יעשה.
§ Before continuing its discussion of the halakhot of writing a Torah scroll, the Gemara presents a mnemonic for the upcoming halakhot: Samekh, gimmel, lamed, mem. The Sages taught: A person may prepare for a Torah scroll a sheet of parchment of any size from three columns and until eight columns, but one may not prepare a sheet of parchment that has less than three or more than eight columns.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) זוְלֹא יַרְבֶּה בְּדַפִּין מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה אִגֶּרֶת וְלֹא יְמַעֵט בְּדַפִּין מִפְּנֵי שֶׁעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת אֶלָּא כְּגוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם (לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם) ג׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

And he may not increase the number of columns, e.g., by writing eight columns on a narrow sheet of parchment, since then each column has the appearance of a missive due to its narrow lines. And he may not decrease the number of columns, e.g., by writing three columns on a wide sheet of parchment, since then the lines will be so wide that the reader’s eyes will wander, as it will be difficult to find the beginning of a line. Rather, the ideal width of a line is, for example, where one can write lemishpeḥoteikhem,” “lemishpeḥoteikhem,” “lemishpeḥoteikhem,” for a total of three times.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולא ירבה בדפים – לעשות שמנה בקלף אם קלף קטן הוא מפני שהדפין קצרים ונראין כאגרות.
ולא ימעט בדפין – לעשות ג׳ (ביריעה) אם יריעה גדולה היא.
מפני שעיניו משוטטות – כשהדפין רחבים וטועה בראשי השיטות.
כגון למשפחותיכם ג״פ – ר״ת פי׳ בתיקון ס״ת שלו בשם רבינו חננאל שאמר בשם הגאון דהיינו כשהכתיבה דקה אבל כשהכתיבה גסה הכל לפי הנוי ויכול לעשות דפין בשיטין ארוכין דאין עיניו משוטטות כיון שהכתיבה גסה. מ״ר.
בד״ה ולא ימעט כו׳ לעשות ג׳ ביריעה אם יריעה גדולה כו׳ ובד״ה אלא אימא כו׳ דף קצר מן התיבה א׳ בשיטה א׳ כדי שיגמור כו׳ כצ״ל:
בד״ה כגון למשפחותיכם כו׳ דהיינו כשהכתיבה דקה אבל גסה הכל כו׳ ובד״ה פסוק א׳ בדף א׳ כו׳ כמו שיש בדפין אחרים ס׳ שיטין אלא א״כ יעשה בדף כו׳ כצ״ל ושיטין ארוכות היינו אותיות ארוכות מלמעלה למטה ושיטה א׳ מחזיק הרבה משאר שיטין וע׳ ברא״ש וכ״ה בת״י וק״ל:
ולא ירבה בדפין, לעשות שמונה דפים ביריעה צרה — מפני שנראה כל דף כאגרת שהשורות בה קצרות. ולא ימעט במספר הדפין ביריעה רחבה, מפני שכשהשורות רחבות עיניו משוטטות וקשה למצוא את תחילת השורה. אלא רוחב רצוי של דף הוא כגון שכותב ״למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם״ שלש פעמים.
And he may not increase the number of columns, e.g., by writing eight columns on a narrow sheet of parchment, since then each column has the appearance of a missive due to its narrow lines. And he may not decrease the number of columns, e.g., by writing three columns on a wide sheet of parchment, since then the lines will be so wide that the reader’s eyes will wander, as it will be difficult to find the beginning of a line. Rather, the ideal width of a line is, for example, where one can write lemishpeḥoteikhem,” “lemishpeḥoteikhem,” “lemishpeḥoteikhem,” for a total of three times.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) חנִזְדַּמְּנָה לוֹ יְרִיעָה בַּת תֵּשַׁע דַּפִּים לֹא יַחְלוֹק שָׁלֹשׁ לְכָאן וְשֵׁשׁ לְכָאן אֶלָּא אַרְבַּע לְכָאן וְחָמֵשׁ לְכָאן.

If one happened to acquire a sheet of parchment that has space for nine columns, exceeding the eight-column limit, he should not divide it into two sheets of parchment with three columns here and six columns there; rather, he should divide it into two sheets of parchment with four columns here and five columns there, so that the two sheets will be similar in width.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נזדמנה לו יריעה שיש בה ט׳ דפין – למדת האחרים וצריך לקצרה מפני שאמרו לא יתר על שמנה.
אלא ד׳ לכאן וה׳ לכאן – כדי שלא תהא זו יתירה על זו יותר מדאי.
שם ג׳ לכאן ושש לכאן אלא כו׳ אלא אימא פסוק א׳ כו׳ כצ״ל:
אם נזדמנה לו יריעה רחבה, בת תשע דפים, והרי אין עושים כן — לא יחלוק אותה לשתי יריעות שיש בהן שלש לכאן ושש לכאן, אלא ארבע לכאן וחמש לכאן, כדי שיהיו שוות כמה שאפשר.
If one happened to acquire a sheet of parchment that has space for nine columns, exceeding the eight-column limit, he should not divide it into two sheets of parchment with three columns here and six columns there; rather, he should divide it into two sheets of parchment with four columns here and five columns there, so that the two sheets will be similar in width.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר אֲבָל בְּסוֹף הַסֵּפֶר אפי׳אֲפִילּוּ פָּסוּק אֶחָד ואפי׳וַאֲפִילּוּ דַּף אֶחָד פָּסוּק אֶחָד ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא פָּסוּק אֶחָד בְּדַף אֶחָד.

In what case is this statement that the sheet must contain a minimum of three columns said? It is said with regard to sheets at the beginning and middle of the scroll. But at the end of the scroll, a sheet may consist of even one verse, and even one column. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that a sheet may contain one verse? Rather, say that it may consist of even one verse on one column.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״א – דלא ימעט ולא ירבה בדפין.
בתחלת הספר – אבל בסופו אפילו אין לו לכתוב אלא פסוק אחד יכתבנו בכל היריעה.
ואפילו דף אחד – יעשה בכל היריעה.
אלא אימא פסוק אחד בדף אחד – אם רוצה יעשה דף קצר מן תיבה אחת בשיטה אחת כדי שיגמור בסוף הדף.
פסוק אחד בדף אחד – ואף על גב דליכא ס׳ שיטין או שיעורין אחריני דמסכת סופרים ליכא למיחש בדף אחרון אף על פי שאי אפשר לו לסיים הדף בפסוק אחד כיון שיש בדפין אחרים ס׳ שיטין אלא אם כן יעשה בדף אחרון שיטין ארוכות. מ״ר.
במה דברים אמורים שצריך לעשות לפחות שלושה דפים ביריעה? בתחלת הספר ובאמצעו, אבל כשמגיע בסוף הספראפילו פסוק אחד ואפילו דף אחד. ותוהים: פסוק אחד סלקא דעתך [יעלה על דעתך] שיכתוב על יריעה שלימה? אלא אימא [אמור]: כותב אפילו פסוק אחד בדף אחד ואינו חושש.
In what case is this statement that the sheet must contain a minimum of three columns said? It is said with regard to sheets at the beginning and middle of the scroll. But at the end of the scroll, a sheet may consist of even one verse, and even one column. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that a sheet may contain one verse? Rather, say that it may consist of even one verse on one column.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) טשִׁיעוּר גִּלָּיוֹן מִלְּמַטָּה טֶפַח מִלְּמַעְלָה ג׳שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וּבֵין דַּף לְדַף כִּמְלֹא רֶיוַח רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּבַחוּמָּשִׁין מִלְּמַטָּה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִלְּמַעְלָה שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּבֵין דַּף לְדַף כִּמְלֹא רֶיוַח רוֹחַב גּוּדָל.

The measure of the margin of a Torah scroll is as follows: The size of the lower margin is one handbreadth [tefaḥ]. There is a requirement for a large margin there, so that a reader not inadvertently rest his arm on the writing. The size of the upper margin, which is less susceptible to that occurrence, is three fingerbreadths [etzba’ot], and the space between each column is equal to the full width of two fingerbreadths. And with regard to one of the five books of the Torah that is written as an independent scroll, the size of the lower margin is three fingerbreadths, the size of the upper margin is two fingerbreadths, and the space between each column is equal to the full width of a thumb-breadth [gudal].
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שיעור גליון – דס״ת.
ובחומשין – שאינן עשויין לס״ת אבל עשויין הן כגליון דס״ת.
שיעור גליון החלק הגלוי, שאיננו כתוב, השוליים: מלמטהטפח, מלמעלה שהוא מתבלה פחות — שלש אצבעות, ובין דף לדף — יעשה כמלא ריוח רוחב שתי אצבעות, ובחומשין בודדים, שאינם ספר תורה שלם — יתן מלמטה גליון שלש אצבעות, מלמעלה שתי אצבעות, ובין דף לדףכמלא ריוח רוחב גודל.
The measure of the margin of a Torah scroll is as follows: The size of the lower margin is one handbreadth [tefaḥ]. There is a requirement for a large margin there, so that a reader not inadvertently rest his arm on the writing. The size of the upper margin, which is less susceptible to that occurrence, is three fingerbreadths [etzba’ot], and the space between each column is equal to the full width of two fingerbreadths. And with regard to one of the five books of the Torah that is written as an independent scroll, the size of the lower margin is three fingerbreadths, the size of the upper margin is two fingerbreadths, and the space between each column is equal to the full width of a thumb-breadth [gudal].
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וּבֵין שִׁיטָה לְשִׁיטָה כִּמְלֹא שִׁיטָה וּבֵין תֵּיבָה לְתֵיבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה וּבֵין אוֹת לְאוֹת כִּמְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה.

And the space between one line of a Torah scroll and the following line must be equal to the space of a full line, and the space between one word and the following word must be equal to a full small letter, and as for the space between one letter and the following letter, it is sufficient for it to be equal to a full hairbreadth.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובין שיטה לשיטה (שורה לשורה) של ספר תורה — יעשה ריוח כמלא שיטה, ובין תיבה לתיבה (מילה למילה) — יעשה ריוח כמלא אות קטנה, ובין אות לאות — די בריוח כמלא חוט השערה.
And the space between one line of a Torah scroll and the following line must be equal to the space of a full line, and the space between one word and the following word must be equal to a full small letter, and as for the space between one letter and the following letter, it is sufficient for it to be equal to a full hairbreadth.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) יאַל יְמַעֵט אָדָם אֶת הַכְּתָב לֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁל מַטָּה וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁל מַעְלָה וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁבֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה וְלֹא מִפְּנֵי רֶיוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה.

The halakhot of the margins notwithstanding, a person may not reduce the size of the writing in a manner that the size of the writing is not consistent, not in order to ensure the correct amount of space for the lower margin, nor in order to ensure the correct amount of space for the upper margin, nor in order to ensure the correct amount of space between one line and the following line, nor in order to ensure the correct amount of space between one passage and the following passage, as this is not aesthetically pleasing.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא ימעט – לעשות אותיות קטנות בשיטה עליונה ותחתונה מפני ריוח הגליון.
מפני ריוח שבין שיטה לשיטה – כגון אם שרטט באמצע הדף שני שיטין שאין ריוח כדי שיעור ביניהם לא ימעט הכתב מפני אותו ריוח.
ומוסיפים: אף שצריך ליתן ריוח כפי ששנינו לעיל, אל ימעט אדם את הכתב לעשות חלק מן השורות באותיות קטנות יותר — לא מפני ריוח של מטה שצריך להשאיר בתחתית הדף, ולא מפני ריוח של מעלה, ולא מפני ריוח שבין שיטה לשיטה, ולא מפני ריוח שבין פרשה לפרשה, שאין זה נוי לספר התורה.
The halakhot of the margins notwithstanding, a person may not reduce the size of the writing in a manner that the size of the writing is not consistent, not in order to ensure the correct amount of space for the lower margin, nor in order to ensure the correct amount of space for the upper margin, nor in order to ensure the correct amount of space between one line and the following line, nor in order to ensure the correct amount of space between one passage and the following passage, as this is not aesthetically pleasing.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) כנִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּיבָה בַּת חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת לֹא יִכְתּוֹב שְׁתַּיִם בְּתוֹךְ הַדַּף וְשָׁלֹשׁ חוּץ לַדַּף

If one happens upon a word that comprises five letters and cannot be written in its entirety within the column, he may not write two letters within the column and three outside of the column, in the margin.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות ואינה נכנסת בתוך הדף — לא יכתוב שתים שתי אותיות בתוך הדף ושלש מהן חוץ לדף,
If one happens upon a word that comprises five letters and cannot be written in its entirety within the column, he may not write two letters within the column and three outside of the column, in the margin.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות ל. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות ל. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף מנחות ל. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס מנחות ל., רש"י מנחות ל., תוספות מנחות ל., ר׳ פרץ הכהן מנחות ל., מהרש"א חידושי הלכות מנחות ל., גליון הש"ס לרע"א מנחות ל., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות ל., אסופת מאמרים מנחות ל.

Menachot 30a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 30a, Rif by Bavli Menachot 30a, Collected from HeArukh Menachot 30a, Rashi Menachot 30a, Tosafot Menachot 30a, R. Peretz HaKohen Menachot 30a, Maharsha Chidushei Halakhot Menachot 30a, Gilyon HaShas Menachot 30a, Steinsaltz Commentary Menachot 30a, Collected Articles Menachot 30a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144