×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִיפְּסִיקָא לֵיהּ כַּרְעָא דה״י דְּהָעָם בְּנִיקְבָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אַבָּא א״לאֲמַר לֵיהּ אִם אמִשְׁתַּיַּיר בּוֹ כְּשִׁיעוּר אוֹת קְטַנָּה כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל.:
had the leg of the letter heh in the term: “The nation [ha’am]” (Exodus 13:3), written in his phylacteries, severed by a perforation. He came before his son-in-law Rabbi Abba to clarify the halakha. Rabbi Abba said to him: If there remains in the leg that is attached to the roof of the letter the equivalent of the measure of a small letter, i.e., the letter yod, it is fit. But if not, it is unfit.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי מנחות כט ע״ב} תניא ספר1 שיש בו2 שלש טעיות בכל דף ודף3 יתקן ארבע יגנז תאנא ואם4 יש בו דף5 שלימה מצלת על כל הספר אמר ר׳ יצחק בר שמואל6 בר מרתא משמיה דרב והוא דכתב רוב הספר שפיר אמר ליה אביי לרב יוסף אי7 אית בההוא8 דף שלש טעיות מהו אמר ליה הואיל ואיתיהיב [לתקוני ליתקין]⁠9 והני מילי בחסרות אבל ביתרות לית לן בה.
1. ספר: כ״י נ, כ״י בהמ״ל 6853, אשכול: ״ספר תורה״, וכן ברמב״ם משנ״ת הל׳ תפילין ומזוזה וס״ת (ז: יב).
2. אשכול מוסיף: ״שתי טעיות בכל דף ודף יתקן שלש יגנז ותניא תיובתיה״, כבגמרא שם.
3. טעיות בכל דף ודף: וכן ברמב״ם שם. חסר באשכול, וכן כ״י נ רק: ״טעיות״.
4. ואם: כ״י נ, כ״י בהמ״ל 6853, אשכול: ״אם״.
5. דף: כ״י בהמ״ל 6853, אשכול, רא״ש: ״דף אחת״ כבנוסחאות התלמוד. ברמב״ם שם בלשון זכר: ״דף אחד״, כלשון חז״ל בכמעט כל מקום.
6. בר שמואל: חסר בכ״י נ.
7. אי: חסר בכ״י נ, כ״י בהמ״ל 6853, אשכול.
8. בההוא: אשכול: ״ביה בהאי״.
9. לתקוני ליתקין: כ״י נ, כ״י בהמ״ל 6853, דפוסים. אשכול: ״לתקוני מתקן״. כ״י א: ״לאיתקוני יתקן״.
איפסיקא ליה כרעא דה״י – בתפילין.
תוס׳ בד״ה זיל כו׳ כדת משה קטנה כמעט כמו יו״ד כו׳ עכ״ל כצ״ל:
איפסיקא ליה כרעא [נפסקה לו הרגל] של הה״י במילה ״העם״ (שמות יג, ג) שבתפילין בניקבא [על ידי נקב], אתא לקמיה [בא לפני] ר׳ אבא חתנו לשאול מה הדין, אמר ליה [לו]: אם משתייר בו ברגל הה״י כשיעור אות קטנה שמחובר לגג האות — כשר, ואם לאופסול.
had the leg of the letter heh in the term: “The nation [ha’am]” (Exodus 13:3), written in his phylacteries, severed by a perforation. He came before his son-in-law Rabbi Abba to clarify the halakha. Rabbi Abba said to him: If there remains in the leg that is attached to the roof of the letter the equivalent of the measure of a small letter, i.e., the letter yod, it is fit. But if not, it is unfit.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) רָאמֵי בַּר תַּמְרֵי דְּהוּא חֲמוּהּ דְּרָמֵי בַּר דִּיקּוּלֵי אִיפְּסִיקָא לֵיהּ כַּרְעָא דוי״ודְּוָיו דְּוַיַהֲרֹג בְּנִיקְבָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא א״לאֲמַר לֵיהּ זִיל אַיְיתִי יָנוֹקָא בדְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ אִי קָרֵי לֵיהּ וַיַּהֲרֹג כָּשֵׁר אִי לָא יֵהָרֵג הוּא וּפָסוּל.

The Gemara relates: Rami bar Tamrei, who was the father-in-law of Rami bar Dikkulei, had the leg of the letter vav in the term: “And the Lord slew [vayaharog] all the firstborn” (Exodus 13:15), written in his phylacteries, severed by a perforation. He came before Rabbi Zeira to clarify the halakha. Rabbi Zeira said to him: Go bring a child who is neither wise nor stupid, but of average intelligence; if he reads the term as “And the Lord slew [vayaharog]” then it is fit, as despite the perforation the letter is still seen as a vav. But if not, then it is as though the term were: Will be slain [yehareg], written without the letter vav, and it is unfit.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וי״ו דויהרג – כל בכור אירע במקום נקב ונראה כמין יו״ד.
דלא חכים – דאי חכים מבין שמחרף הוא לומר יהרג כלפי מעלה ואומר ויהרג.
לא טפש – שאם טפש אינו יודע לקרות אלא אות שלימה.
זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש כו׳ – מעשה היה בגט שהיה דלי״ת של כדת משה קטנה כמעט כמו יו״ד והביא רבי אליהו ינוקא דלא חכים ולא טיפש וקרא בו כדת והכשירו מהך דשמעתין. מ״ר.
ואי לא יהרג הוא ופסול – יש לדקדק מכאן דכתיב ויהרג חסר בלא וי״ו. מ״ר.
בד״ה ואי לא יהרג הוא כו׳ ויהרג חסר בלא וי״ו עכ״ל היינו הוי״ו שבין רי״ש לגימל דאי הוה כתיב וי״ו בין רי״ש לגימ״ל ליכא למטעי כמחרף כלפי מעלה וק״ל:
מסופר, ראמי בר תמרי שהוא חמוה [חמיו] של רמי בר דיקולי, איפסיקא ליה כרעא [נפסקה לו הרגל] של הוי״ו במילה ״ויהרג ה׳ כל בכור״ (שם טו) שבתפילין בניקבא [על ידי נקב], אתא לקמיה [בא לפני] ר׳ זירא לשאול, אמר ליה [לו]: זיל אייתי ינוקא דלא חכים [לך הבא תינוק שלא חכם] ולא טפש, כלומר, ילד ממוצע, אי קרי ליה [אם הוא קורא] את המילה ״ויהרג״כשר הוא, שאות זו יש לראותה כוי״ו, אי [אם] לאהרי ״יהרג״ הוא, כאילו היה כתוב ״ייהרג״ עם שני יודי״ן, ופסול.
The Gemara relates: Rami bar Tamrei, who was the father-in-law of Rami bar Dikkulei, had the leg of the letter vav in the term: “And the Lord slew [vayaharog] all the firstborn” (Exodus 13:15), written in his phylacteries, severed by a perforation. He came before Rabbi Zeira to clarify the halakha. Rabbi Zeira said to him: Go bring a child who is neither wise nor stupid, but of average intelligence; if he reads the term as “And the Lord slew [vayaharog]” then it is fit, as despite the perforation the letter is still seen as a vav. But if not, then it is as though the term were: Will be slain [yehareg], written without the letter vav, and it is unfit.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ להקב״הלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי מְעַכֵּב עַל יָדֶךָ אָמַר לוֹ אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף כַּמָּה דּוֹרוֹת וַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שְׁמוֹ שֶׁעָתִיד לִדְרוֹשׁ עַל כׇּל קוֹץ וָקוֹץ תִּילִּין תִּילִּין שֶׁל הֲלָכוֹת.

§ Rav Yehuda says that Rav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קץ
קץא(מנחות כט:) לא נצרכה אלא לקוצו של יו״ד לדרוש על כל קוץ וקוץ עי׳ על כל כתר וכתר (בויקרא רבה זאת תהיה פ׳ ראשו) קוצי ר״א ור׳ יהושע פי׳ דורשין כתרי אותיות:
ערך תל
תלב(כתובות כ:) תנן התם (אהלות פי״ו) התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך פי׳ כמין הר קטן מן והיתה תל עולם (מנחות כט:) אמר לו אדם אחד ועקיבא בן יוסף שמו עתיד לדרוש עליהם תילי תילים של הלכה ערי מסכנות תרגום ירוש׳ קרוין תלולין וכן תרגום ערי מבצר הבמחנים אם במבצרים ערים גדולות ובצורות ופן תשא עיניך השמים תרגום ירוש׳ תלתלי עיניכון קול רם קול תיל ובתבונתו נטה שמים תרגומו תלא שמיא (קידושין עא) ואלה העולין מתל מלח אלו בני אדם הדומין מעשיהם למעשיהם סדום שנהפכה לתל מלח תל חרשא זה הקורא לו אביו ואמו משתקתו ולא יכלו להגיד בית אבותם זה אסופי שנאסף מן השוק:
א. [קראנע דער בוכשטאבען.]
ב. [היעגעל הויפען.]
כתרים – כגון התגין דס״ת.
מי מעכב על ידך – מה שכתבת שאתה צריך להוסיף עוד עליהם כתרים.
מצאו להקדוש ב״ה שיושב וקושר כתרים כו׳. ענין קשר נאמר שעושה אותו להזכיר בו דבר מה כדי שלא תשתכח כמ״ש לענין ציצית למען תזכרו וגו׳ ולזה אלו קשרי אותיות המה הרומזים לדברים פנימיים העליונים בכתרו יתברך ב״ה לזוכרם עי״ז כדלקמן בחטריה לגגיה דחי״ת וכרעא דה׳ ומשה חשב דאין דעת האנושי מגיע להבין כוונתה וע״כ אמר מי מעכב כו׳ כיון דאין אלו קשרי אותיות צורך לדעת אנושי שאין עומד עליהן מקוצר שכלו מי מעכב כו׳ דלעצמך ודאי אין צורך בהן כי מי מעכב על ידך מלזוכרן בלא עשיית קשר וא״ל דודאי לצורך דעת אנושי אני קושרן אדם א׳ כו׳ ועקיבא כו׳ שעתיד לדרוש כו׳ תילי תילים של הלכות דלא די שיש בקשרן של אותיות דברים פנימיים אלא דגם תילי תילים של הלכות תלוים בהן שרע״ק דורשן א״ל רבש״ע הראהו לי שבקש שיגלה לו אותן סודות של הקשרים שיהיו נגלו לעתיד לרע״ק א״ל חזור לאחוריך הלך כו׳ ע״פ מ״ש בפרק הבונה שדרשו שם סדרן של אותיות מאל״ף ועד תי״ו ושוב דרשו אותן לאחור מתי״ו ועד אל״ף כדאמרינן שם וז״ש לו טרם שילמוד רמז קשר האותיות ילמוד רמז סדר האותיות גם לאחור וז״ש שישב משה לסוף ח׳ שורות דהיינו שיש ח׳ שורות א״ב משונות לפי הנקודות שמונה שיש בהן ויש בהן ודאי רמיזות שונות לפי הנקודות שמונה ואמר שלא ידע מה היו אומרים בכונת האותיות של ח׳ שורות למפרע והיה תש כחו שהיה מצטער על שלא ידע כוונתו כיון שהגיעו לדבר אחד דהיינו מסופן לראשן עד הא׳ שהוא מורה על אחד. וא״ל תלמידיו רבי מנין זה לך שתהיה הא׳ בראש האותיות להורות על האחדות ולא אות אחרת וא״ל שלא ידע כוונה בזה בצורת האות של הא׳ שתהיה היא הראשונה לאותיות להורות על האחדות אבל דבר זה הל״מ נתיישבה דעתו שראה שדבר זה תולה ודאי בדעת אנושי לפי שכלו וא״א להשיג כל סודות התורה בזה אמר לפניו כו׳ א״ל כך עלה במחשבה כו׳ דודאי כך עלה במחשבה כמו שאתה חושב אבל כי לא מחשבותיכם מחשבותי כי גם בזה דעת אנושי קצר מהשיג אמר לפניו כו׳ א״ל חזור לאחוריך כו׳ דהיינו כמו שדורשין האותיות לאחור מת׳ ועד א׳ כמפורש פרק הבונה א״ת ב״ש כו׳ ע״כ מדת רשעים אבל מדת צדיקים א״ת ב״ש כו׳ ע״ש שבו מפורש שהצדיקים מקבלין עונשן בעה״ז כדי לרבות שכרן בעה״ב אמר לפניו כו׳ זו תורה שתרמוז על שכר עונשן ואמר כי כך עלה במחשבה כמו שאתה חושב כו׳ וכמפורש לעיל ודו״ק:
א אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה, מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים (עושה תגים) לאותיות התורה, אמר לפניו משה: רבונו של עולם, מי מעכב על ידך? כלומר, מי מונע ממך לתת את התורה כפי שהיא? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, ר׳ עקיבא, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ מהכתרים הללו תילין תילין של הלכות, ובשבילו צריך לעשות אותם.
§ Rav Yehuda says that Rav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַרְאֵהוּ לִי אָמַר לוֹ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶךָ הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף שְׁמוֹנֶה שׁוּרוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה הֵן אוֹמְרִים תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדָבָר אֶחָד אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי מִנַּיִן לָךְ אָמַר לָהֶן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי נִתְיַישְּׁבָה דַּעְתּוֹ.

Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease, as this too was part of the Torah that he was to receive.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שהגיע לדבר – שצריך טעם.
נתיישבה דעתו – של משה הואיל ומשמו אומר אע״פ שעדיין לא קיבלה.
אמר לפניו: רבונו של עולם, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך משה רבינו וישב בסוף שמונה שורות בבית המדרש של ר׳ עקיבא, ולא היה יודע מה הן אומרים, שלא הבין את המשא ומתן, תשש כחו מחולשת הדעת. כיון שהגיע רבי עקיבא לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך דבר זה? אמר להן: הלכה למשה מסיני. שמע כך משה רבינו ונתיישבה דעתו, שגם זה בכלל התורה שהוא עומד לקבל.
Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease, as this too was part of the Torah that he was to receive.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) חָזַר וּבָא לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ לְךָ אָדָם כָּזֶה וְאַתָּה נוֹתֵן תּוֹרָה ע״יעַל יָדִי אָמַר לוֹ שְׁתוֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לְפָנַי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִרְאִיתַנִי תּוֹרָתוֹ הַרְאֵנִי שְׂכָרוֹ אָמַר לוֹ חֲזוֹר [לאחורך] חָזַר לַאֲחוֹרָיו רָאָה שֶׁשּׁוֹקְלִין בְּשָׂרוֹ בְּמָקוֹלִין אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ א״לאָמַר לוֹ שְׁתוֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לְפָנַי.

Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop [bemakkulin], as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך מקולין
מקוליןא(מנחות כט:) אמר לו חזור לאחוריך ראה שחותכין בשרו במקולין (חולין צב:) ואחת שאין שוקלין בשר המת במקולין (בראשית רבה פ״ז ויוסף הורד מצרימה) לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת. פי׳ בלשון רומיי קורין מקולין לבית המטבחים ובלעז מקי״לו:
א. [פליישבאנק.]
במקולין – מקום הקצבין שוקלין בשרו כדאמר בברכות (דף סא:) שסרקו בשרו במסרקות ברזל.
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם גדול כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו: שתוק ואל תערער, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני מה יהיה שכרו. אמר לו: חזור שוב לאחורך. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין את בשרו של ר׳ עקיבא במקולין (באיטליז), שנהרג ביסורים על ידי הרומאים, אמר לפניו: רבונו של עולם, זו תורה וזו שכרה? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop [bemakkulin], as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רָבָא גשִׁבְעָה1 אוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלֹשָׁה זִיּוּנִין וְאֵלּוּ הֵן שַׁעַטְנֵ״ז גֵּ״ץ אָמַר רַב אָשֵׁי חֲזֵינָא לְהוּ לְסָפְרֵי דַּוְוקָנֵי דְּבֵי רַב דדְּחָטְרִי לְהוּ לְגַגֵּיהּ דחי״ת וְתָלוּ לֵיהּ לְכַרְעֵיהּ דה״י.

§ The Gemara continues its discussion of the crowns on letters of the Torah: Rava says: Seven letters require three crowns [ziyyunin], and they are the letters shin, ayin, tet, nun, zayin; gimmel and tzadi. Rav Ashi says: I have seen that the exacting scribes of the study hall of Rav would put a hump-like stroke on the roof of the letter ḥet and they would suspend the left leg of the letter heh, i.e., they would ensure that it is not joined to the roof of the letter.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך זיון
זיוןא(שבת קה.) הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני (מנחות כט:) אמר רבה שבעה אותיות צריכין שלש שלש זיונין שעטנ״ז ג״ץ (א״ב כתרי אותיות ותגים):
ערך חטר
חטרב(בבא קמא לא:) רב זביד אמר כי חוטרא דסמיותא פי׳ הסומא מגשש במטה שבידו הנה והנה לצדדין ולאמצע הדרך. (מנחות כט:) אמר רב אשי חזינא להו לספרי דווקני דחטרי ליה לגגיה דח׳ ותלו ליה לכרעיה דה׳ פי׳ זוקפין מעט מעט לגגו של ח׳ כמקל כלו׳ שמראה אותו חוטם שחי היא ברום העולם ותלו ליה לכרעיה דה׳ הנקודה שבפנים שאינה מתאחזת לגג וכו׳. דבעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה (א״ב תרגום ויאמר מטה ואמר חוטרא):
א. [צייחין, איבער בוכשטאבען.]
ב. [שטעקען. שטענגעל.]
שלשה זיונין – ג׳ תגין קטנים בכל אחת בשין רגל השמאלית וכן בעין בראש הרגל הפנימי וכן כולם ואותם ג׳ תגין אחד נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל ואחד למעלה.
שעטנז גץ – והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה.
דווקני – שמדקדקים לעשות כתב מיושר.
חטרי לגגיה דחית – לגגו של חית עושין למעלה כעין חוטר כזה כלומר הקב״ה חי שוכן ברומו של עולם חי״ת היינו חי.
ותלו כרעיה דה״י – רגל הפנימי של ה״י תלוי באויר ואינו דבוק לגגו.
שעטנז גץ – יש מפרשים ג׳ זיונים השנים לצד שמאל אחד מלמעלה ואחד מלמטה והאחד לצד ימין כזה שעטנ״ז ג״ץ ובפי׳ שבת כתיבת יד רבי׳ ש״י צייר אחד מימין ואחד משמאל ואחד מלמעלה כזה עוד פי׳ שיש שעושין שלשתן למעלה כזה מ״ר. כתיב בשימושא רבה דמשמע טט דלטטפות צריכה ג׳ ג׳ זיונין ור״ת כתב בתיקון ס״ת שלו שהוא שיבוש. מ״ר.
דחטריה לגגיה דחי״ת – פי׳ בקונטרס שהגביה רגל שמאלו של ח׳ עד למעלה כזה ור״ת פירש באמצע גגו של חית גבוה מעט כמו חטרתא דגמלא דבאמצע כזה ולפי׳ הקונטרס לא יתיישב כל כך הא דאמרינן בסוף הבונה (שבת דף קד:) כגון שנטלו לגגו של חית ועשאו שני זיינין.
שעטנ״ז ג״ץ יש לתת טעם למה צרי׳ אלו יות׳ משא׳ האותיו׳ ונ״ל לפי שאין בשאר האותיות שיהיה להם ראש הקוץ כי אם אלו מלבד למ״ד. שהרי א״ב דה״ח כ״ך מ״ם פ״ף קר״ת כלן אין להם ראש הקוץ שהרי ראשם בימין ולכך אין הזיון באה כי אם במי שיש לו ראש הקוץ ששם עושים זיון האותיות, וו״ו וי׳ שיש להם ראש הקוץ לא עשו זיונים כי המה בהשם הנכבד של ארבע אותיות שאם יהיו שתי אותיות מהשם ית׳ זיונים ושתים אינם לא יהיה כבוד לשם ולכך לא הצריכו להם זיון בשאר מקומות שאם היו צריכי׳ בשאר מקומות בתיבות שאינם שם היו צריכין נמי בשם ולפי שאין לזיינם בשם כדפרישי׳ לא הצריכולהם זיון בשום מקום ואות הלמ״ד לא הצריכו לה זיון לפי שראשה ארוך ועדיף מזיון, ועוד שאם יזיינו אותה והיא ארוכה יעברו הזיונים חוץ לשיטה ופעמים יגיעו משיטה לשיטה:
וקא תלו ליה לכרעיה, פי׳ רגל פנימי של ה״י תלוי באויר ואינו דבוק לגגו, ל״ה:
ויש להקשות פשיטא דצריך למתליה לכרעיה דאם יהיה דבוק לגגו א״כ מה הפרש יהיה בין ה״י לחית הלא הכל יהיה אחד ומאי ספרא דווקנא דנקט דמשמע אבל שאר לא והרי אם לא יעשה כן לא תהיה ה״י כ״א חי״ת:
וי״ל דאעפ״י שיעתיקוהו לגגו מ״מ לא יעשו אותו רגל של שמאל שראוי להיות תלוי ארוך אלא קצר ויהיה מחובר לגג זה וזה יהיה ההבדל בין ח׳ לה׳ שהחי״ת שני רגליה ארוכין זה כזה כגון זה וזה יהיה רגל אחד ארוך ואחד קצר כזה , אי נמי אע״פי שיעשה רגליה שוין זה כזה כמו רגל החית וידבקהו לגגו אפ״ה יש להבדיל בין ח׳ לה׳ שרגל הח׳ יהיה הכי בסוף הגג מזה אחד ומזה א׳ ורגלי הה׳ השמאלי יהיה באמצע הגג וזה צורת הח׳ וזה תהיה צורת הה׳ :
הוה ליה מחסה, דהכי משמע כל שנסמך בה׳ הוה ליה ביה ה׳ מחסה צור מעוז לעולמים, ל״ה:
ונראה לפרשו כפשוטו שאומר בטחו בה׳ עדי עד דר״ל שתשימו בו בטחונכם עדי עד שהוא בעוה״ז ובעוה״ב שכל מקום שנאמר עד שאין לו הפסק עולמות ועדי עד ר״ל לעולמים, ואומר בטחו בה׳ עד עולמי עד שהוא לעולם קיים בעוה״ז ובעוה״ב וזהו כי ביה ה׳ צור עולמים דר״ל שהוא צור טולמים שיצר העולמים או צור לשון חוזק שהוא חוזק העולמות כלם ומעמידם א״כ הבוטח בו בשני העולמות הוא מזכה לו בכל העולמות בעוה״ז להצילו ובעוה״ב לתת לו שכרו, ומה שהשיב ר׳ אמי לר׳ יהודה נשיאה הוי פשטיה דקרא ששאל לו מה ר״ל הפסוק ועל כן השיב לו ופרש לו פשט פירושו, ואמר ליה אנא הכי קשיא לי מאי שנא דכתיב כי ביה ה׳ צור עולמים ולא כתיב יה, נראה לפרש דקשיא ליה למה ביה לא הול״ל אלא יה ה׳ צור עולמים, והרי יש להקשות ג״כ למה הוצרך לומר ב׳ שמות לא הו״ל לכתוב כי אם שם אחד או לומר כי יה צור עולמים או כי ה׳ צור עולמים, ונ״ל דהיינו מאי דקאמר מאי שנא דכתיב ביה ה׳ צור עולמים ולא כתיב יה דר״ל דלכתוב יה לבד או ה׳ לבד ולכתוב כי יה צור עולמים או כי ה׳ צור עולמים, ויה דנקט ר״ל אפי׳ בשם יה לבד היה די ולא היה צריך לכתוב שם של ה׳ וכ״ש דאם כתב ה׳ דלא היה צריך לכתוב יה, וקשה ליה מן הבי״ת של ביה וקשה ליה למה הוצרך לכתוב ב׳ שמות כי אם שם א׳ כדפרישית, ועל כן השיב דהוצרך לכתוב ב׳ השמות ובי״ת של ביה דר״ל דפי׳ הפסוק כך עולם של יה ה׳ צור עולמים שברא בשם של יה ב׳ עולמים העוה״ז בה׳ והעוה״ב ביו״ד:
בד״ה שעטנ״ז וכו׳ כתיב בשימושא כו׳ ט״ט דלטוטפות צריכה ג׳ ג׳ זיונין ור״ת כתב בתיקון ס״ת שלו כו׳ עכ״ל ובשימושא רבה שלפנינו הנדפס ברי״ף כתוב ט״ט דלטוטפות חמש חמש תגא ע״ש:
פירש״י בד״ה ג׳ זיונין כו׳ בשי״ן בראש רגל השמאלית כו׳ ובד״ה הואיל ואתיהבת כו׳ אע״פ שיש ד׳ בכל שאר הדפין עכ״ל כצ״ל:
שם דחטרי ליה לגגיה דחי״ת ותלו כו׳. עיין בפרש״י ותוספות הכא ובפרק הבונה ויש לדקדק אמאי לא נקט נמי הכא במלתיה תליית כרעא דק׳ דהוה נמי טעמיה כטעם כרעיה דה׳ כדאמרינן פרק הבונה ע״ש ונראה כי רב אשי הזכיר כאן החי״ת והה״א לפי שהם צורות דומות במקצת כדאמרינן פרק הבונה שלא יעשה ההי״ן חיתי״ן וחיתי״ן ההי״ן כו׳ כי צורת שניהם שלש מחיצות וא׳ פתוחה כאכסדרה זו ואמרינן בפרק לא יחפור דעה״ז דומה לאכסדרה כי רוח צפונית אינה מסובבת בה ולזה אמרו שהסופרים חטרי לגגא דחי״ת שהיא צורת עה״ז בשלש מחיצות לרמוז בחטרי זה שהוא חי ברומו של עה״ז ועל כוונה זו אמרו דיש לכוין בח׳ דאחד שהוא יחיד בז׳ רקיעים ובארץ שהם כלל עה״ז ואמר דתלו לכרעיה דה״א ושינו קצת צורתה מצורת העולם שיש לה פתח באחת משלש מחיצות שלה כדבעא כו׳ מ״ד בטחו בה׳ עדי וגו׳ וא״ל כל התולה בטחונו ויהיה פירוש הפסוק ע״פ מ״ש פרק עושין פסין דיו לעולם שישתמש בב׳ אותיות דהיינו י״ה אבל לעה״ב יהיה שם ד׳ מלא כדאמרינן גבי כי יד על כס יה וגו׳ וז״ש כי הבוטח בה׳ יהיה בטוח בזה שיהיו לו ב׳ שמות שם י״ה שמשתמשין בעה״ז ושם של ד׳ שישתמשו בו בעה״ב צור ומחסה בב׳ עולמות וא״ל דמ״מ לפי הדרש זו ה״ל למכתב יה וב׳ בי״ה היא מיותר וקאמר דאותיות י״ה גופיה רומזין על זה שיצר בהן הקב״ה ב׳ העולמות ואמר ועדיין איני יודע אם שהיו״ד קודמת שהע״ז נברא ביו״ד שעה״ז קודם בזמן ואם שה״א קודמת שהעה״ב קודם במעלה. ואמר העה״ז דומה לאכסדרה שכל הרוצה כו׳ שההולך בדרך רע ותענוגי עה״ז בקנינים המדומים נוטה לצד צפון אחרי עצת יצה״ר שנקרא צפוני אשר ע״ז אמרו הרוצה להעשיר יצפין והרוצה להחכים ידרים ולצאת אמר שכל הרוצה לצאת לצד צפון ובלשון זה משתמשים שאמרו אחר יצא לתרבות רעה דהיינו לעצת יצה״ר שמצד צפון. ואמר ומ״ט תליא כרעא דה״א כו׳ ר״ל כמ״ש ששינו אותה קצת מצורת עה״ז שאינה פתוחה רק מצד אחר לצד צפון והה״א יש לה ג״כ פתח קטן מצד אחר ואמר דלכך פתוחה גם מצד אחר שאל יחשוב החוטא כיון שיצא א״א לו ליכנס עוד כמו שחשב אחר ששמע מאחורי הפרגוד כו׳ אל יחשוב החוטא כן אלא שאם ירצה לשוב בפתח אחר וליכנס בו הרשות בידו ופריך לעיל ולעייליה לתשובה בהך פתח שיצא ול״ל פתח אחרת בצד שניה. ומשני לא מסתייעא מלתא כדר״ל כו׳ מבואר בדברי הרמב״ם בשמונה פרקים שכתב כי החוטא אחר שחטא א״א לו לשוב וליטהר נפשי שלימה עד אשר ירחיק עצמו הרחקה גדולה מצד אשר חטא ע״ש ולכך אמר באותו צד פתוח שחטא ויצא א״א לו ליכנס לצד התשובה עד אשר ירחיק עצמו לצד אחר ומשם יכנס למקום טהרה ולזה מבואר ששינה ר״ל בלשונו שאמר גבי הבא לטהר מסייעין וגבי הבא לטמא פותחין כמ״ש התוספות כי הבא ליטהר הוא שיצא כבר לצד פתוח לצפון ונטמא ועתה כשבא לחזור ולשוב וא״א לו באותו צד דלא מסתייעא כדקאמר ע״כ צריך סיוע להורות לו הדרך לסובבו לצד אחר לפתח קטן אשר שם אבל הבא ליטמא ועוד במקום טהרה בין ג׳ המחיצות ורוצה לצאת יש לו פתחון הרבה לצד צפון כי הוא כולו פתוח וא״צ סיוע לצאת כי הצדדין שוין לעומד תוך המחיצות. ואמר מפני מה כו׳ מפני שהצדיקים שבו מועטים כו׳ לכאורה פירושו כמאמר ראיתי בני עלייה והנם מועטין אמנם אין זה מן הדומה לדומה כי היו״ד היא קטנה בכמות ואינה קטנה במספרה שיש ט׳ אותיות שהם קטנים יותר במספר וע״כ נראה לפרש שהצדיקים שבו מועטין שהם ממעטין את עצמם כמ״ש במסכת חולין כי אתם המעט וגו׳ אפי׳ בשעה כו׳ אתם ממעטין עצמכם אברהם אמר אנכי עפר וגו׳ ולפי זה הוי שפיר המיעוט כמיעוט היוד שהיא קטנה בכמות אבל לשון מועטין משמע כפי׳ קמא ודו״ק:
ב ועוד בענין תגי האותיות אמר רבא: שבעה אותיות מתוך האל״ף בי״ת צריכות שלשה זיונין (תגים) על כל אחת מהן, ואלו הן: האותיות שעטנ״ז ג״ץ. אמר רב אשי: חזינא להו לספרי דווקני דבי [ראיתי אותם את הסופרים הדייקנים של בית] רב דחטרי להו לגגיה [שהיו עושים כעין חטוטרת לגגה] של האות חי״ת, ותלו ליה לכרעיה [ותולים את הרגל] השמאלית של הה״י באויר, שדקדקו שלא תהיה מחוברת לגג האות;
§ The Gemara continues its discussion of the crowns on letters of the Torah: Rava says: Seven letters require three crowns [ziyyunin], and they are the letters shin, ayin, tet, nun, zayin; gimmel and tzadi. Rav Ashi says: I have seen that the exacting scribes of the study hall of Rav would put a hump-like stroke on the roof of the letter ḥet and they would suspend the left leg of the letter heh, i.e., they would ensure that it is not joined to the roof of the letter.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) חׇטְרִי לְהוּ לְגַגֵּיהּ דחי״ת כְּלוֹמַר חַי הוּא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְתָלוּ לֵיהּ לְכַרְעֵיהּ דה״י כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה מר׳מֵרַבִּי אַמֵּי מַאי דִּכְתִיב {ישעיהו כ״ו:ד׳} בִּטְחוּ בַּייָ׳ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְיָ׳ צוּר עוֹלָמִים אֲמַר לֵיהּ כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בהקב״הבְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי לוֹ מַחְסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

Rava explains: They would put a hump-like stroke on the roof of the letter ḥet as if to thereby say: The Holy One, Blessed be He, lives [ḥai] in the heights of the universe. And they would suspend the left leg of the letter heh, as Rabbi Yehuda Nesia asked Rabbi Ami: What is the meaning of that which is written: “Trust in the Lord forever, for in the Lord [beYah] is God, an everlasting [olamim] Rock” (Isaiah 26:4)? Rabbi Ami said to him: Anyone who puts their trust in the Holy One, Blessed be He, will have Him as his refuge in this world and in the World-to-Come. This is alluded to in the word “olamim,” which can also mean: Worlds.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הוה לו מחסה – דהיינו הכי משמע על שבטחו ביי׳ עדי עד הוו להם ביה יי׳ מחסה צור מעוז לעולמים.
חטרי להו לגגיה [עושים כעין חטוטרת בגגו] של החי״ת — רמז הוא: כלומר, חי הקב״ה הוא ברומו של עולם, ותלו ליה לכרעיה [ותולים את הרגל] של הה״י, טעמו של דבר הוא כדבעא מיניה [כמו ששאל ממנו] ר׳ יהודה נשיאה מר׳ אמי, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״בטחו בה׳ עדי עד כי ביה ה׳ צור עולמים״ (ישעיהו כו, ד)? אמר ליה [לו]: כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא, הרי הוא לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא.
Rava explains: They would put a hump-like stroke on the roof of the letter ḥet as if to thereby say: The Holy One, Blessed be He, lives [ḥai] in the heights of the universe. And they would suspend the left leg of the letter heh, as Rabbi Yehuda Nesia asked Rabbi Ami: What is the meaning of that which is written: “Trust in the Lord forever, for in the Lord [beYah] is God, an everlasting [olamim] Rock” (Isaiah 26:4)? Rabbi Ami said to him: Anyone who puts their trust in the Holy One, Blessed be He, will have Him as his refuge in this world and in the World-to-Come. This is alluded to in the word “olamim,” which can also mean: Worlds.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲמַר לֵיהּ אֲנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לִי מַאי שְׁנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ וְלָא כְּתִיב יָהּ.

Rabbi Yehuda Nesia said to Rabbi Ami: I was not asking about the literal meaning of the verse; this is what poses a difficulty for me: What is different about that which is written: “For in the Lord [beYah],” and it is not written: For the Lord [Yah]?
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] ר׳ יהודה נשיאה: מה שקשה לי הוא לא פירושו הפשוט של הפסוק, אלא אנא הכי קא קשיא לי [אני כך קשה לי], מאי שנא דכתיב [במה שונה שנאמר] ״ביה״ ולא כתיב [נאמר] ״יה״?
Rabbi Yehuda Nesia said to Rabbi Ami: I was not asking about the literal meaning of the verse; this is what poses a difficulty for me: What is different about that which is written: “For in the Lord [beYah],” and it is not written: For the Lord [Yah]?
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) כִּדְדָרֵשׁ ר׳רַבִּי יְהוּדָה בַּר ר׳רַבִּי אִילְעַאי אֵלּוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד בה״י וְאֶחָד ביו״דבְּיוֹד וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָעוֹלָם הַבָּא ביו״דבְּיוֹד וְהָעוֹלָם הַזֶּה בה״י אִם הָעוֹלָם הַזֶּה ביו״דבְּיוֹד וְהָעוֹלָם הַבָּא בה״י.

Rav Ashi responded: It is as Rabbi Yehuda bar Rabbi Elai taught: The verse “For in the Lord [beYah] is God, an everlasting Rock [Tzur olamim]” is understood as follows: The term “Tzur olamim” can also mean Creator of worlds. These letters yod and heh that constitute the word yah are referring to the two worlds that the Holy One, Blessed be He, created; one with [be] the letter heh and one with [be] the letter yod. And I do not know whether the World-to-Come was created with the letter yod and this world was created with the letter heh, or whether this world was created with the letter yod and the World-to-Come was created with the letter heh.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחת בה״י ואחת ביו״ד – חלק את שמו והטיף מכל אות ג׳ טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה.
אמר לו: כמו שדרש ר׳ יהודה בר ר׳ אילעאי: ״ביה ה׳ צור עולמים״ — אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא, בשם י—ה, אחד בה״י ואחד ביו״ד, ואיני יודע אם העולם הבא ביו״ד והעולם הזה בה״י, אם העולם הזה ביו״ד והעולם הבא בה״י;
Rav Ashi responded: It is as Rabbi Yehuda bar Rabbi Elai taught: The verse “For in the Lord [beYah] is God, an everlasting Rock [Tzur olamim]” is understood as follows: The term “Tzur olamim” can also mean Creator of worlds. These letters yod and heh that constitute the word yah are referring to the two worlds that the Holy One, Blessed be He, created; one with [be] the letter heh and one with [be] the letter yod. And I do not know whether the World-to-Come was created with the letter yod and this world was created with the letter heh, or whether this world was created with the letter yod and the World-to-Come was created with the letter heh.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {בראשית ב׳:ד׳} אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם אֶלָּא בה״י בְּרָאָם.

When the verse states: “These are the generations of the heaven and of the earth when they were created [behibare’am]” (Genesis 2:4), do not read it as behibare’am, meaning: When they were created; rather, read it as beheh bera’am, meaning: He created them with the letter heh. This verse demonstrates that the heaven and the earth, i.e., this world, were created with the letter heh, and therefore the World-to-Come must have been created with the letter yod.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כשהוא אומר: ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם״ (בראשית ב, ד), אל תקרי (תקרא) ״בהבראם״ אלא: בה״י בראם את השמים והארץ, הוי אומר: העולם הזה (השמים והארץ) נברא בה״י, והעולם הבא ביו״ד.
When the verse states: “These are the generations of the heaven and of the earth when they were created [behibare’am]” (Genesis 2:4), do not read it as behibare’am, meaning: When they were created; rather, read it as beheh bera’am, meaning: He created them with the letter heh. This verse demonstrates that the heaven and the earth, i.e., this world, were created with the letter heh, and therefore the World-to-Come must have been created with the letter yod.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) [הוי אומר הָעוֹלָם הזה בה״י והעולם הבא ביו״ד] ומפני מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה בה״י מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְאַכְסַדְרָה שֶׁכׇּל הָרוֹצֶה לָצֵאת יָצָא ומ״טוּמַאי טַעְמָא תַּלְיָא כַּרְעֵיהּ דְּאִי הָדַר בִּתְשׁוּבָה מְעַיְּילִי לֵיהּ.

And for what reason was this world created specifically with the letter heh? It is because the letter heh, which is open on its bottom, has a similar appearance to a portico, which is open on one side. And it alludes to this world, where anyone who wishes to leave may leave, i.e., every person has the ability to choose to do evil. And what is the reason that the left leg of the letter heh is suspended, i.e., is not joined to the roof of the letter? It is because if one repents, he is brought back in through the opening at the top.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שדומה לאכסדרה – שפתוח מתחתיו.
שכל הרוצה לצאת – ממנו לתרבות רעה יוצא.
מעלין ליה – בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו.
ומפני מה נברא העולם הזה בה״י דווקא? מפני שהאות ה״י שפתוחה מצידה התחתון דומה בצורתה לאכסדרה, הפתוחה לרווחה מצידה האחד, רמז שכל הרוצה לצאת יצא, שרשות ביד האדם בעולם הזה לבחור בטוב או ברע. ושואלים: ומאי טעמא תליא כרעיה [ומה הטעם תלויה רגלו] השמאלית של הה״י, שאינה מגיעה לגג? ומשיבים: דאי הדר בתשובה מעיילי ליה [שאם הוא חוזר בתשובה מכניסים אותו] מן הפתח העליון.
And for what reason was this world created specifically with the letter heh? It is because the letter heh, which is open on its bottom, has a similar appearance to a portico, which is open on one side. And it alludes to this world, where anyone who wishes to leave may leave, i.e., every person has the ability to choose to do evil. And what is the reason that the left leg of the letter heh is suspended, i.e., is not joined to the roof of the letter? It is because if one repents, he is brought back in through the opening at the top.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְלִיעַיֵּיל בְּהָךְ לָא מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {משלי ג׳:ל״ד} אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ ומ״טוּמַאי טַעְמָא אִית לֵיהּ תָּאגָא אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם חוֹזֵר [בו] אֲנִי קוֹשֵׁר לוֹ קֶשֶׁר.

The Gemara asks: But why not let him enter through that same way that he left? The Gemara answers: That would not be effective, since one requires assistance from Heaven in order to repent, in accordance with the statement of Reish Lakish. As Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scorners, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? Concerning one who comes in order to become pure, he is assisted from Heaven, as it is written: “But to the humble He gives grace.” Concerning one who comes to become impure, he is provided with an opening to do so. The Gemara asks: And what is the reason that the letter heh has a crown on its roof? The Gemara answers: The Holy One, Blessed be He, says: If a sinner returns, repenting for his sin, I tie a crown for him from above.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך תג
תגא(משנה אבות פרק א) ודאשתמש בתגא חלף (מגילה כח:) תנן התם ודאשתמש בתגא חלף אמר ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכה כלומר שהוא מוכתר בכתר של תורה והמשתמש בו ראוי להריגה (מגילה ו) מלכי קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום (מנחות כט:) מאי טעמא קטר ליה תגא אמר הקב״ה אם עושה תשובה אני קושר לך כתר וישם כתר מלכות בראשה תרגומו ושדי תגת דמלכותא ברישה (א״ב פי׳ בלשון רומי כתר):
ערך אכסדרה
אכסדרהבתבנית אולם (מנחות כט) אכסדרה לאורה נבדקת (פסחים ח.) (סוכה יח) (בבא בתרא יא:) אכסדרה כבקעה סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בסוכה יא אכסדרה רבי רב אנסדרה רומיתא באותה הלכה דאין חולקין. (בבא בתרא קלה מנחות לג) פי׳ אכסדרה הוא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברוחבו של בית כולו ופעמים שעושין לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן. הן חסר הן יתר כדקאמר בהקומץ אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשה כמו בית ולכן אמרינן דבי רב אנדרונא מעליא הוא אלא אכסדרא רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת ותניא העולם הזה כמין אכסדרא הוא דומה ומצפון אינו מסוכך פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשוב אותן פצימין כדופן שלישי וכשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרה פי׳ אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פי׳ סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש לאכסדרה זו פצימין ושני לחיין אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאילו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה רבא אמר פסולה וכו׳ אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי הוא מן החשבון וכשרה וכו׳ תרגום המסדרונה אכסדנה. (א״ב: פי׳ בלשון יוני אולם וחדר גדול מוכן להושיב שם כסאות):
ערך חרש
חרשג(מנחות כט) (חיילין פד) א״ר יוחנן כס דחרשי׳ ולא כס דפושרין וכו׳ פי׳ תרגום ומכשפה חרשא כלומר מוטב כוס שיש בו מיני מכשפות מכוס דפושרין שלא הוחמו כל צורכן:
ערך שלש
שלשד(נדה ח:) שלשה בתולות הן בתולת קרקע בתולת שקמה בתולת אדם וכו׳ עיין בערך בתול׳ (נדה טז:) שלשה דברים נאמרו בצפרנים זורקן רשע שורפן חסיד קוברן צדיק פי׳ משום הכי נקרא חסיד אע״ג דידע ששריפת צפרניו מזיק לגופו אפ״ה שורפן שלא יהו בעולם למכשול קוברן צדיק שזה דינם (יבמות קיו בגמ׳ שני אחים) ידבק אדם בשלשה בהבאת שלום ובהפרת נדרים בחליצה ויתרחק מג׳ מן המיאונין ומן הערבות ומן הפקדונות (ובריש ויגש אליו בב״ר מכות כג: ובב״ר בויחי יעקב ובסוף ברכות ירושלמי) ג׳ דברים עשו ב״ד של מטה והסכימו ב״ד של מעלה על ידם מקרא מגלה ושאילת שלום בשם והבאת שלום וכו׳ (זבחים מג) הני אשם שלישי ושלשה ודאי אין מלמדין (בהלכה קמא בחולין) תנן התם (בפר״ח בתרומה) ג׳ משקין אסור משום גלוי המים והיין והחלב (ובילמדנו בויקח קרח פרשת קח את המטה) יש להן סמך מן התורה מים דכתיב לרוקע הארץ על המים חלב דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו ותכסהו יין וכל כלי פתוח (גיטין סה) ג׳ מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכו׳ (בבא קמא כד) הרי אלו ג׳ עדיות והן עדות אחת להזמה פי׳ כגון דאתו תרי סהדי אסהידו בפני ב״ד ובפני בעלים דהדין תורא נגח תורא דראובן בחד בשבא במקום פלוני ואתו אחריני ואסהידו בב״ד בתרי בשבא נגח האי תורא דשמעון במקום פלוני ואתו אחריני ואסהידו בג׳ בשבא נגח תורא דלוי במקום פלוני נעשה השור מועד ומעכשיו כל מה שיגח משלם נזק שלם מן העלייה נמצאת כת אחת זוממת כגון שבאו עדים ואמרו עמנו הייתם במקום פלוני בההוא חד בשבא רחוק מן המקום שהעידו כי ראו העדות באותו מקום יותר ממהלך יום בעל השור פטור הוא מלשלם נזק שלם שהרי עדיין אין השור מועד ונמצא שלא נגח אלא שני נגיחות בלבד ועדיין תם הוא והעדים פטורין מלשלם צד המועדות כי לאחר שנתקיים העדות של ג׳ כיתות מתחייבי במועדות וכיון שמקצתן הוזמו ומקצתן לא הוזמו כשם שפטורין מי שלא הוזמו כך פטורין מי שהוזמו וזה דומה לשני עדים שהעידו והוזם אחד מהן והאחד לא הוזם ששניהן פטורין ולפיכך אמרו הברייתא והן עדות אחד להזמה כלומר אינן חייבין עד שיוזמו שלשתן ובענין הזה השנייה והשלישית ואף על פי שהראשונה כשהוזמה פטורה מלשלם צד המועדות שבנגיחה רביעית משלמת התמות שחייבתו לשלם לראובן עומדת וכן דין השנייה וכן דין השלישית אבל אם הוזמו אלו ג׳ כתות כולן משלמות ראשונה מה שחייבתו בעדות לשלם לראובן והשנייה משלמת מה שחייבתו לשלם לשמעון והשלישית מה שחייבתו לשלם ללוי ושלשתן משלמות ומשלמות צד מועדות שבנגיחה רביעית ועל זה אמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ופעמים שמשלמות גם צד התמות שברביעית היכי דמי כגון שהודה בנגיחה רביעית וקיי״ל פלגו ניזקא קנסא ואין אדם משלם קנס על פי עצמו וכיון שהעידו הללו שהוא מועד נתחייב על עדותן (בבא בתרא נו) שלשה אחין והאחד מצטרף עמהן הרי אלו ג׳ עדיות והן עדות אחת להזמה פי׳ ראובן שמעון ולוי ג׳ אחין וכלב נכרי העיד ראובן וכלב בראשונה ושמעון וכלב בשנייה ולוי וכלב בשלישית הרי זו חזקה נמצאו ו׳ אחין בחצי וכלב בחצי האחר והן עדות אחת להזמה ההוא שטרא דהוו חתימי עליה תרי שכיב חד מינייהו אתא אחוהי דקאיו חד נוכראה לאסהודי אחתימת ידי׳ דמיתנא והאי דקא מסהיד אחתימו׳ ידי׳ דנפשי׳ כה״ג לא מקיימינן האי שטרא דהא נפיק פלגו דממונא אפומא דהאי סהדא דהוא חי ופלגו אחריתי נפיק אפומא דאחוה דהאי דהוא חי ואפומא דהאי נוכראה דמסהדי אחתימו׳ ידי׳ דמיתנא אשתכח דקא נפיק האי ממונא כוליה דכתיב בשטרא נכי ריבעא אפומא דחד והילכתא בהא כרב אשי דפסיל פ״א הרי אלו שלש עדיות שעל מה שמעיד אח זה אינו מעיד אח זה וכשרה היא העדות והן עדות אחת הואיל וכל אחת מצטרף עם זה נכרי אם הוזם זה נמי או אחד מן האחין שמצטרף עמו בטלה כל העדות של חזקה הואיל וזה נכרי מעיד עם כולן. אין הכרעה שלישית מכרעת כבר פי׳ בערך כרע (בסוף נגעים) ג׳ טהרות במצורע וג׳ טהרות ביולדת ג׳ מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוי וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום (בויקרא רבה בריש אחרי מות ובפרשת אחרי מות ובפסק׳ דפרה ובילמדנו זאת חוקת התורה פ׳ לוה רשע) י״ג חופות קשר לו הקב״ה לאדה״ר בגן עדן הה״ד בעדן גן אלהים היית וכו׳ (בריש מעשרות) התבואה והזתים משיביאו שליש (ירושלמי) א״ר זעירא עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ונצמח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח (בבא מציעא סט) מותר שליש בשכרך פי׳ כל שיעלה בריוח עד כנגד שליש בקרן נחלוק בינינו והמותר מן השליש יהיה לך לבד בשכרך כגון דהוי קרן ש׳ זוזי א״ל כל מה דהוי טפי מן ק׳ זוזי הוא אגרך. עד שליש משלו כבר פי׳ בערך הדר (בבא מציעא סט) ומגדלין אותן עד שיהו שלשין פי׳ עד שיהא בעגל בשליש בשור ובסייח בשליש בסוס ואח״כ יטול השומר חצי השבח (מנחות כט) בתחיל׳ שליש העליון:
א. [קראנא.]
ב. [פארהויז, קאריטאר.]
ג. [צויבערן.]
ד. [דרייא.]
ולעיילו בהך – פתח התחתון דנפיק ביה.
לא מסתייעא מילתא – דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע הלכך עבדי ליה סיוע פתח יתירה.
הוא יליץ – (אותו) כלומר פותח לו להיות לץ.
מסייעין אותו – אלמא בעי סיוע.
אית ליה תגא – לה״י כתר קטן בסוף גגו דה״י.
ומאי טעמא אית ליה תגא – פי׳ בקונטרס בסוף ה״י כזה ורבינו תם מפרש בתחילה כזה כמו תגא דד׳ בעירובין (דף יג.) ובסוטה (דף כ.) וכפירוש הקונטרס נראה שהכתר לצד פתח התשובה ותגא דקוף כיוצא בו דאמר בפ׳ הבונה (שבת דף קד.) מ״ט מהדר תגא דקוף לגב׳ רי״ש אמר הקב״ה רשע אם אתה חוזר בך אני אעשה לך כתר כמותי. מ״ר.
לא מסתייע מילתא, משום דהבא ליטהר בעי סיועא מפני יצה״ר הילכך עבדי ליה סיוע פתח יתירא. מסייעין אותו, אלמא בעי סיועא, ל״ה, וא״ת מה סיוע הוא בהא פתחא טפי מתחתון, י״ל דהסיוע הוי שיש לו שני פתחים ליכנס, הפתח התחתון שיצא בו והפתח העליון שעשו, א״כ אם ירצה ליכנס ימצא שני פתחים ליכנס וזה הסיוע שיש לו יותר ליכנס ממה שיש לו לצאת:
וא״ת ואמאי לא היה יכול לצאת מפתח העליון כמו שנכנס, וי״ל משום דהרוצה לצאת יורד ואינו עולה ועוד שהפתח התחתון קרוב לו לצאת יותר מן העליון ועוד שהפתח התחתון רחב הוא ויוצא במהרה והעליון צר הוא ודחוק, ועוד אחרת שהפתח העליון אינו עשוי כי אם ליכנס ולא לצאת מפני שהעליון הוי הפתח בין שני חצאי האות והיוצא אינו יוצא דרך קדושה אבל מתחתון שם שני חלקי האות, ועל כן נוכל לפרש דלא מסתייעא מילתא דבאותו פתח שיצא ממנו שיכנס לפי שאינו עשוי לכניסה כי אם לצאת וממקום שיצא ממנו קשה עליו ליכנס בו הילכך הוצרך לעשות בו פתח אחר שאם ירצה ליכנס יכנס דרך אותו פתח וזהו הסיוע שעשו לו פתח כדי ליכנס בו אם ירצה:
הוא יליץ, הקב״ה יליץ אותו כלומר פותח לו להיות לץ, ל״ה:
וקשיא דא״כ דנפרש הוא יליץ דקאי להקב״ה דר״ל יליץ אותו דיעשהו לץ א״כ לא משכחת דיהיה סיוע לבא ליכנס יותר מלבא ליטמא והרי קאמר בא ליטמא פותחין לו דר״ל דמוצא פתח אם ירצה ליטמא שיכול לצאת ליטמא דרך אותו פתח אבל אין מסייעין אותו לכך אלא הפעולה הזאת הוא עושה מעצמו בלא סיוע אחרים ובא ליטהר מסייעין אותו שצריך סיוע ועזר ומסייעין ועוזרין אותו למעלה זו, וא״כ אם נפרש יליץ שהקב״ה יליץ אותו דיעשהו לץ א״כ גם להוי משמע דעוזר לו להיותו לץ מאחר דאנו מכנים פעולה זו להקב״ה א״כ תהיה פעולתו להליץ כמו ליתן חן וא״כ יסייעו לזה כמו לזה, לכנ״ל לתרץ דיליץ לא קאי להקב״ה דיליץ אותו אלא ר״ל דהלץ יליץ עצמו, ור״ל הפסוק כך אם ללצים ור״ל שאם ירצה להיות לץ הוא יליץ נתן לו כח ופתח דהוא יכול להליץ עצמו ולהיות לץ והוא יעשה מעצמו בלא סיוע אחרים אבל לענוים יתן חן שזאת המעשה בא מאת הקב״ה שנותן לו הכנה ועוזרו לדבר זה:
ומאי טעמא אית ליה תגא לה״י, פי׳ כתר בתוך גגו, ל״ה. מפני שהצדיקים מועטים ר״ל שיש רשעים יותר ממה שיש צדיקים ולכך עולם הבא קטן שאין בו כי צדיקים ונברא ביו״ד ולפי שהיו״ד קטנה היא מכל שאר האותיות המשיל העוה״ב שעומדים בו ושבשבילם נברא שהמה מועטין ליו״ד הקטנה מכולם לומר שהוא מועט מפני שהעומדים בו מועטין אע״פי שהוא עולם גדול יותר מהעו״הז. אי נמי המשיל העולם הבא למי שהוא נברא בשבילו ושעתיד לעמוד בו דהיינו אל הצדיקים כמו שהן מועטין כן המשילו לאות המועטת דהיינו יו״ד לעשות לו דמות מי שעתיד לעמוד בו שהוא מועט וכן משמע מדקאמר מפני מה ראשו כפוף מפני שהצדיקים שבו כפופין ראשיהם אלמא ממשילו לצדיקים:
ושואלים: וליעייל בהך [ושיכנס בזה] שממנו יצא! ומשיבים: לא מסתייעא מילתא [אין הדבר מסתייע], מפני שכדי לעשות תשובה צריכים סיוע מלמעלה, כדברי ריש לקיש, שאמר ריש לקיש, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן״ (משלי ג, לד)? אם בא אדם לטהרמסייעין אותו מלמעלה (״לענוים יתן חן״), בא לטמאפותחין לו, רק מאפשרים לו ללכת בדרכו (״ללצים יליץ״). ועוד שואלים: ומאי טעמא אית ליה תאגא [ומה טעם יש לו כתר] לה״י בקצה גגו? ומשיבים: אמר הקדוש ברוך הוא אם אדם חוזר בו מעבירה שבידו — אני קושר לו קשר של כתר מלמעלה.
The Gemara asks: But why not let him enter through that same way that he left? The Gemara answers: That would not be effective, since one requires assistance from Heaven in order to repent, in accordance with the statement of Reish Lakish. As Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scorners, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? Concerning one who comes in order to become pure, he is assisted from Heaven, as it is written: “But to the humble He gives grace.” Concerning one who comes to become impure, he is provided with an opening to do so. The Gemara asks: And what is the reason that the letter heh has a crown on its roof? The Gemara answers: The Holy One, Blessed be He, says: If a sinner returns, repenting for his sin, I tie a crown for him from above.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מִפְּנֵי מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַבָּא ביו״דבְּיוֹד מִפְּנֵי שֶׁצַּדִּיקִים שֶׁבּוֹ מוּעָטִים וּמִפְּנֵי מָה כָּפוּף רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי שֶׁצַּדִּיקִים שֶׁבּוֹ כָּפוּף רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה.

The Gemara asks: For what reason was the World-to-Come created specifically with the letter yod, the smallest letter in the Hebrew alphabet? The Gemara answers: It is because the righteous of the world are so few. And for what reason is the left side of the top of the letter yod bent downward? It is because the righteous who are in the World-to-Come hang their heads in shame, since the actions of one are not similar to those of another. In the World-to-Come some of the righteous will be shown to be of greater stature than others.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מעשיהם אין דומין כו׳ – וכבודו של זה גדול משל זה משום הכי ראשיהם כפופים דמתבייש מחבירו.
ועוד שואלים: מפני מה נברא העולם הבא ביו״ד שהיא האות הקטנה? ומשיבים: מפני שצדיקים שבו מועטים. ומפני מה כפוף ראשו של יו״ד כמין קוץ בצידו השמאלי? מפני שצדיקים שבו בעולם הבא כפוף ראשיהם מפני מעשיהן, לפי שמעשיהן אינן דומין זה לזה, וכל אחד בוש מחבירו.
The Gemara asks: For what reason was the World-to-Come created specifically with the letter yod, the smallest letter in the Hebrew alphabet? The Gemara answers: It is because the righteous of the world are so few. And for what reason is the left side of the top of the letter yod bent downward? It is because the righteous who are in the World-to-Come hang their heads in shame, since the actions of one are not similar to those of another. In the World-to-Come some of the righteous will be shown to be of greater stature than others.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב יוֹסֵף הָנֵי תַּרְתֵּי מִילֵּי אָמַר רַב בִּסְפָרִים וְתַנְיָא תְּיוּבְתֵּיהּ חֲדָא הָא דְּאָמַר רַב ס״תסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי טָעִיּוֹת בְּכׇל דַּף וָדַף יְתַקֵּן שָׁלֹשׁ יִגָּנֵז.

§ Rav Yosef says: Rav states these two matters with regard to scrolls, and in each case a statement is taught in a baraita that constitutes a refutation of his ruling. One is that which Rav says: A Torah scroll that contains two errors on each and every column may be corrected, but if there are three errors on each and every column then it shall be interred.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תרתי מילי אמר רב בספרים – בהלכות ספרי תורה ולקמן אמרינן אידך מילתא דרב.
ותניא תיובתא – בחדא לאו תיובתא גמורה היא אלא דבדוחק מיתרצא. מ״ר.
ג אמר רב יוסף: הני תרתי מילי [אלה שני הדברים] אמר רב לגבי ספרים, ותניא תיובתיה [ושנויה תשובה לדבריו בברייתא]: חדא [אחת], הא [זו] שאמר רב: ספר תורה שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף, כלומר, בכל עמודה ועמודה — יתקן, אם היו בו שלש טעויות בכל דף — יגנז הספר;
§ Rav Yosef says: Rav states these two matters with regard to scrolls, and in each case a statement is taught in a baraita that constitutes a refutation of his ruling. One is that which Rav says: A Torah scroll that contains two errors on each and every column may be corrected, but if there are three errors on each and every column then it shall be interred.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְתַנְיָא תְּיוּבְתֵּיהּ השָׁלֹשׁ יְתַקֵּן אַרְבַּע יִגָּנֵז תָּנָא אִם יֵשׁ בּוֹ דַּף אַחַת שְׁלֵימָה מַצֶּלֶת עַל כּוּלּוֹ.: א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב ווְהוּא דִּכְתִיב רוּבֵּיהּ דְּסִפְרָא שַׁפִּיר.

And a statement is taught in a baraita that constitutes a refutation of his ruling: A Torah scroll that contains three errors on every column may be corrected, but if there are four errors on every column then it shall be interred. A tanna taught in a baraita: If the Torah scroll contains one complete column with no errors, it saves the entire Torah scroll, and it is permitted to correct the scroll rather than interring it. Rabbi Yitzḥak bar Shmuel bar Marta says in the name of Rav: And this is the halakha only when the majority of the scroll is written properly and is not full of errors.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מצלת על כולן – שאפילו טעיות בכל דף ודף אז מצלת עליהם הך דף שלימה ומתקן.
תנא אם יש בו דף אחד כו׳ – ודוקא מעיקרא דאי יכול לתקן במה שיחזור ויכתוב דף שלם אמאי יגנז. מ״ר.
והוא דכתיב רוביה דספרא שפיר, פי׳ שרוב כל דף ודף כתוב כלו בלא טעות שאין יותר מה׳ או מו׳ טעיות בכל דף ודף אז מצלת עליהם הך דף שלמה ויתקן, ל״ה.
וקשיא דמאי אתא לאשמועינן לומר והוא דכתיב רוביה דספרא והלא רובא דספרא שפיר הוא קיימינן דהוה אמר ארבע יגנז ועלה קאמר דאם יש בו דף אחת מצלת על כולן אי הוו טפי מד׳ טעיות לא, וי״ל דאפ״ה אצטריך לאשמועינן הכי כדי שלא נאמר הואיל ואם לא היה דף שהוא שלם היה נגנז בעבור ד׳ טעיות שיש בכל דף וזה הדף שלם מציל כמו כן אפילו היה כמה טעיות וקמ״ל דלא:
ומ״מ קשה שהרי פי׳ רש״י שאין בכל דף יותר מה׳ טעיות או ו׳ ואמאי יכשיר כשיש בכל דף ה׳ טעיות או ו׳ והלא מאי דקאמר מצלת על ד׳ טעיות דהוה קיימינן משמע אבל על טפי לא:
וי״ל דלכך פי׳ רש״י כן מדקאמר והוא דכתיב רובא דספרא שפיר משמע אע״פי שיש בו הרבה טעיות דאי על ד׳ טעיות לבד קאמר הוה ליה למימר והוא שאין בו כי אם ד׳ טעיות בכל דף, אבל רובא דספרא שפיר משמע שיש בו הרבה טעיות אלא שרוב הספר יפה בלא טעיות ולכך פירש רש״י הכי:
ומ״מ קשה דמנא ליה לר׳ יצחק דאמר והא דכתיב רובא דספר׳ שפיר לומ׳ כן דאפי׳ יותר מד׳ טעיו׳ אלא שיהא רוב הספר נכתב יפה ודלא מצלת על ד׳ טעיות לבד קאי:
וי״ל דדייק הכי מדקאמר תנא אם יש בו דף אחת שלימה דמצלת ר״ל אפי׳ יש בו יותר מד׳ טעיות דאי בד׳ טעיות לבד קאמר מאי הוה ליה לאשמועינן הא כבר הוה ידעינן הכי שהרי כבר אמר שאם יש בו ד׳ טעיות בכל דף ודף יגנז משמע אבל אם יש דף אחד שאין בו ד׳ טעיות דלא אמרינן דיגנז וא״כ לא היה צריך לומר משום ד׳ טעיות לבד דמצלת שכבר אמר כן אלא שמע מינה דר״ל דמצלת אפילו יותר מד׳ טעיות בשאר הדפין ולכך בא רב יצחק לומר דאע״ג דמצלת על טפי מד׳ טעיות דמ״מ בעינן דכתיב רובא דספרא שפיר:
ותניא תיובתיה [ושנויה תשובתו בברייתא]: אם היו בו שלש טעויות בכל דף — יתקן, ארבע או יותר — יגנז. ובענין זה תנא [שנה החכם בברייתא]: אם יש בו בספר דף אחת שלימה בלי טעויות — מצלת על כולו, ואפשר לתקן את הכל. אמר ר׳ יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה [משמו] של רב: והוא דכתיב רוביה דספרא שפיר [בזמן שכתוב רובו של הספר כראוי], ולא שכולו מלא טעויות.
And a statement is taught in a baraita that constitutes a refutation of his ruling: A Torah scroll that contains three errors on every column may be corrected, but if there are four errors on every column then it shall be interred. A tanna taught in a baraita: If the Torah scroll contains one complete column with no errors, it saves the entire Torah scroll, and it is permitted to correct the scroll rather than interring it. Rabbi Yitzḥak bar Shmuel bar Marta says in the name of Rav: And this is the halakha only when the majority of the scroll is written properly and is not full of errors.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף אִי אִית בְּהָהוּא דַּף שָׁלֹשׁ טָעִיּוֹת מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ הוֹאִיל וְאִיתְיְהֵיב לְאִיתְּקוֹנֵי מִיתְּקַן וה״מוְהָנֵי מִילֵּי חֲסֵירוֹת אֲבָל יְתֵירוֹת זלֵית לַן בַּהּ חֲסֵירוֹת מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כִּמְנוּמָּר.:

Abaye said to Rav Yosef: If that column contained three errors, what is the halakha? Rav Yosef said to him: Since the column itself may be corrected, it enables the correction of the entire scroll. The Gemara adds: And with regard to the halakha that a Torah scroll may not be fixed if it is full of errors, this statement applies when letters are missing and must be added in the space between the lines. But if there were extraneous letters, we have no problem with it, since they can easily be erased. The Gemara asks: What is the reason that a scroll with letters missing may not be corrected? Rav Kahana said: Because it would look speckled if one adds all of the missing letters in the spaces between the lines.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי בההוא דף שלימה שלשה טעיות מאי – מצלת או אין מצלת מי אמרינן שלימה בלי טעות או דלמא שלימה מד׳ טעיות אבל שלש לא איכפת לן.
הואיל ואתיהב רשות לתקוני – ס״ת שיש ג׳ טעיות בכל דף מתקן להך דף בת ג׳ ומצלת על כולם אף על פי שיש ד׳ בכל שאר הדפין.
וה״מ – דאמרינן ד׳ יגנז כגון חסרות שחסרו ממנו אותיות.
1אבל יתרות לית לן בה – אלא גוררן.
מחזי כמנומר – כשכותב ומגיה בו השיטין את מה שחיסר.
1. שלושה ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בתחילת דף ל׳.
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: אי אית בההוא [אם יש באותו] דף שלם שלש טעיות מאי [מה הדין]? אמר ליה: הואיל ואיתיהיב לאיתקוני מיתקן [הואיל ודף זה כשלעצמו ניתן לתיקון מיתקן הספר כולו]. ומוסיפים: והני מילי [ודברים אלה] שאמרנו, שלא ניתן לתקן את הספר כשהיו בו טעויות רבות, אמורים כשהיו בו אותיות חסירות שצריך להוסיף אותן בין השורות, אבל יתירות לית לן [אין לנו] בה, מפני שיכול למחוק אותן, ואין זה פגם. ושואלים: חסירות מאי טעמא [מה טעם] לא ניתן לתקן? אמר רב כהנא: משום דמיחזי [שנראה] הספר כמנומר כשמוסיפים אותיות רבות בין השורות.
Abaye said to Rav Yosef: If that column contained three errors, what is the halakha? Rav Yosef said to him: Since the column itself may be corrected, it enables the correction of the entire scroll. The Gemara adds: And with regard to the halakha that a Torah scroll may not be fixed if it is full of errors, this statement applies when letters are missing and must be added in the space between the lines. But if there were extraneous letters, we have no problem with it, since they can easily be erased. The Gemara asks: What is the reason that a scroll with letters missing may not be corrected? Rav Kahana said: Because it would look speckled if one adds all of the missing letters in the spaces between the lines.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אַגְרָא חֲמוּהּ דְּרַבִּי אַבָּא הֲוָה לֵיהּ יְתֵירוֹת בְּסִיפְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא א״לאֲמַר לֵיהּ לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּחֲסֵירוֹת

The Gemara relates: Agra, the father-in-law of Rabbi Abba, had many extraneous letters in his scroll. He came before Rabbi Abba to clarify the halakha. Rabbi Abba said to him: We said that one may not correct the scroll only in a case where the letters are missing.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הוה ליה יתירות בספריה – ד׳ בכל דף.
וכן מסופר, אגרא חמוה [חמיו] של ר׳ אבא הוה ליה [היו לו] אותיות יתירות רבות בסיפריה [בספרו], אתא לקמיה [בא לפני] ר׳ אבא לשאול, אמר ליה [לו]: לא אמרן [לא אמרנו] שלא יכול לתקן, אלא בחסירות,
The Gemara relates: Agra, the father-in-law of Rabbi Abba, had many extraneous letters in his scroll. He came before Rabbi Abba to clarify the halakha. Rabbi Abba said to him: We said that one may not correct the scroll only in a case where the letters are missing.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות כט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות כט: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף מנחות כט: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס מנחות כט:, רש"י מנחות כט:, תוספות מנחות כט:, ר׳ פרץ הכהן מנחות כט:, מהרש"א חידושי הלכות מנחות כט:, מהרש"א חידושי אגדות מנחות כט:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות כט:, אסופת מאמרים מנחות כט:

Menachot 29b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 29b, Rif by Bavli Menachot 29b, Collected from HeArukh Menachot 29b, Rashi Menachot 29b, Tosafot Menachot 29b, R. Peretz HaKohen Menachot 29b, Maharsha Chidushei Halakhot Menachot 29b, Maharsha Chidushei Aggadot Menachot 29b, Steinsaltz Commentary Menachot 29b, Collected Articles Menachot 29b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144