×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אוֹ קוֹרֶט לְבוֹנָה פָּסוּל.: כֹּל הָנֵי לְמָה לִי.
or a pinch of frankincense emerged in his hand, the meal offering is unfit, as the handful lacks a full measure on account of these items. The Gemara asks: Why do I need all these examples? Any one of them would convey the fact that the handful must contain a full measure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
או קורט לבונה פסול – מפני שהקומץ חסר כדי מקום הקורט וא״ת כיצד קומץ והלא לבונה על המנחה היא דכתיב (ויקרא ו) כל הלבונה אשר על המנחה תשובה לדבר כשקומץ מסלק הלבונה כולה לצד אחד וקומץ הסולת מאמצע הכלי.
או קורט לבונהפסול, מפני שהקומץ חסר. ושואלים: כל הני [אלה] למה לי? הלוא די היה להביא דוגמה אחת!
or a pinch of frankincense emerged in his hand, the meal offering is unfit, as the handful lacks a full measure on account of these items. The Gemara asks: Why do I need all these examples? Any one of them would convey the fact that the handful must contain a full measure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) צְרִיכָא דְּאִי תְּנָא צְרוֹר מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא אֵימָא תִּתַּכְשַׁר.

The Gemara explains: All of the cases are necessary. Because if the mishna had taught only the example of a stone, it might have been thought that only a stone diminishes the measure of the handful, because it is not fit for sacrifice. But with regard to salt, which is fit for sacrifice, as the priest places salt on the handful before burning it upon the altar, one might say that the handful should be fit, as the salt should not subtract from the handful’s measure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מלח בת הקרבה היא – דלאחר שהיה הקומץ על המזבח היה מולחו כדפרישית דהכי אמר בפ״ג (לקמן כ.) יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח ת״ל על כל קרבנך קרבן טעון מלח ואין כל המנחה טעונה מלח ואי קשיא ולישמעינן לבונה וכל שכן צרור ומלח תריץ אי תנא לבונה ברישא הכי נמי דלא מיבעיא ליה למיתני צרור ומלח אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה ומלח.
ומשיבים: צריכא [צריך הדבר] להיאמר, דאי תנא [שאילו היה שונה] רק צרור של עפר הייתי אומר שהוא מחסר ממידת הקומץ משום דלאו בת הקרבה היא [שאינו ראוי להקרבה], אבל מלח דבת הקרבה היא [שהוא ראוי להקרבה], שהרי נותן מלח על הקומץ קודם שמקטיר אותו — אימא תתכשר [אמור שתהא כשרה], שאינו ממעט ממידת הקומץ,
The Gemara explains: All of the cases are necessary. Because if the mishna had taught only the example of a stone, it might have been thought that only a stone diminishes the measure of the handful, because it is not fit for sacrifice. But with regard to salt, which is fit for sacrifice, as the priest places salt on the handful before burning it upon the altar, one might say that the handful should be fit, as the salt should not subtract from the handful’s measure.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאִי תְּנָא מֶלַח דְּלָא אִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא (שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקּוֹמֶץ בִּלְבַד) אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא אֵימָא תִּתַּכְשַׁר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.:

And if the mishna had taught only the example of salt, it might have been thought that the salt diminishes the handful’s measure as it was not initially fixed together with the entire meal offering. The reason is that the priest salts the handful alone. But with regard to the frankincense, which was initially fixed together with the entire meal offering, i.e., it is placed upon the meal offering before the priest removes a handful from it, one might say that the handful should be fit and the frankincense should not diminish from the handful’s measure. Therefore, the mishna teaches us that in any of these instances the meal offering is unfit.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואי תנא [ואם היה שונה] מלח, הייתי אומר: המלח ממעט מפני דלא איקבע בהדי [שלא נקבע עם] המנחה מעיקרא [מתחילה], שהרי אינו מולח אלא הקומץ בלבד, אבל לבונה דאיקבע בהדי [שנקבעה יחד] עם המנחה מעיקרא [מתחילה], שקודם שקומץ נותן עליה לבונה, אימא תתכשר [אמור שתהא כשרה], ולא תמעט ממידת הקומץ, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שבכל אופן פסול.
And if the mishna had taught only the example of salt, it might have been thought that the salt diminishes the handful’s measure as it was not initially fixed together with the entire meal offering. The reason is that the priest salts the handful alone. But with regard to the frankincense, which was initially fixed together with the entire meal offering, i.e., it is placed upon the meal offering before the priest removes a handful from it, one might say that the handful should be fit and the frankincense should not diminish from the handful’s measure. Therefore, the mishna teaches us that in any of these instances the meal offering is unfit.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ הַקּוֹמֶץ הֶחָסֵר אוֹ הַיָּתֵר פָּסוּל.: מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם חָסֵר וְיָתֵר וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִן הַצַּד.

§ The mishna teaches that if a stone, or a grain of salt, or a pinch of frankincense emerged in the priest’s hand together with the handful, the meal offering is unfit due to the fact that the Sages said: The handful that is lacking or that is outsized is unfit. The Gemara asks: Why does the tanna explain that the offering is not valid specifically because it is lacking or outsized? But let the tanna derive that such a handful is not valid due to the fact that there is an interposition between the priest’s hand and the handful. Rabbi Yirmeya says: Since there are certain instances where these items do not interpose between one’s hand and the handful, e.g., when they are located on the side of the handful, the mishna teaches that they disqualify the handful due to the fact that they reduce its measure.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גדל
גדלא(כתובות ה: מנחות יא.) מפני שאמרו הקומץ זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל כבר פירוש בערך אצבע. (קידושין מ) גדול תלמוד שהתלמוד מביא את האדם לידי מעשה תניא ר׳ שמעון בן אלעזר אומר גדול תלמוד שהתלמוד קודם לחלה מ׳ שנה וכו׳ (בבא קמא יז) רבי יוחנן אמר קיים אמרינן לימד לא אמרינן ולא אמרינן והא אמר מר גדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה ופרקינן ולא קשיא הא למגמר הא לאגמורי פי׳ למיגמר הוא תלמוד גדול שהתלמוד מביאו לידי מעשה לאגמורי הוא לאחריני מעשה גדול ש״מ דלמיגמר הוא ולאיעסוקי קמיה רביה טפי עדיף וקדים על לאגמורי הוא לאחריני. (נדרים סב) רבי אלעזר בר צדוק אומר עשה דברים לפועלן ודבר בהן לשמן ואל תעשם עטרה להתגדל בהם וכו׳ (בבא בתרא קנה) חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה גדול פי׳ אלא אם נעשה המוכר גדול:
א. [דוים, גרויס, ריהמלך.]
מאי איריא משום קומץ חסר תיפוק ליה דצרור פסול משום חציצה – דחוצץ בין ידו לקמח וחציצה פוסלת בקדשים כדמפ׳ בזבחים (דף כד.) אי נמי חוצץ בין קמח לקמח כגון באמצע הקומץ וחולק את הקומץ ונראה כשני חצאי קמצים.
מן הצד – למעלה אצל גודל או למטה אצל קמיצה דליכא חציצה דהיינו מן הצד דלאחר שקמץ הופך גב ידו למטה כדי שלא יפול מן הקומץ כלום והוי גודל וקמיצה מן הצד והשתא ליכא חציצה שאצל הקמח מוטל הצרור אבל חסרון איכא.
א שנינו במשנה כי אם כשקמץ עלה בידו צרור וכו׳ פסול מפני שאמרו: הקומץ החסר או היתרפסול. ושואלים: מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] משום חסר ויתר? ותיפוק ליה [ושיצא לו] משום חציצה, שהרי הצרור חוצץ בין ידו לבין הקומץ! אמר ר׳ ירמיה: יש מקרים בהם הצרור אינו נמצא בין ידו לקומץ, אלא מן הצד, כך שאינו חוצץ, ומכל מקום הריהו ממעט בשיעור הקומץ.
§ The mishna teaches that if a stone, or a grain of salt, or a pinch of frankincense emerged in the priest’s hand together with the handful, the meal offering is unfit due to the fact that the Sages said: The handful that is lacking or that is outsized is unfit. The Gemara asks: Why does the tanna explain that the offering is not valid specifically because it is lacking or outsized? But let the tanna derive that such a handful is not valid due to the fact that there is an interposition between the priest’s hand and the handful. Rabbi Yirmeya says: Since there are certain instances where these items do not interpose between one’s hand and the handful, e.g., when they are located on the side of the handful, the mishna teaches that they disqualify the handful due to the fact that they reduce its measure.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא כֵּיצַד קוֹמְצִין אֲמַר לֵיהּ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי אֵיתִיבֵיהּ זוֹ זֶרֶת זוֹ קְמִיצָה.

§ Abaye said to Rava: How do the priests properly remove the handful from a meal offering? Rava said to him: They remove it as people normally remove handfuls, by folding all of their fingers over the palm of the hand. Abaye raised an objection to Rava from a baraita discussing the mitzva function of each of the fingers: This small finger is for measuring a span (see Exodus 28:16), i.e., the distance between the thumb and the little finger. This fourth finger is used for removal of a handful from the meal offering, i.e., the measurement of a handful begins from this finger, as the priest removes a handful by folding the middle three fingers over his palm.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדקמצי אינשי – משמע בכל האצבעות.
זרת – אצבע קטנה ממנה מתחיל הזרת ונ״מ למדת חשן זרת ארכה.
זו קמיצה – ממנה מתחיל הקומץ מאותו אצבע שאצל הקטנה.
ב אמר ליה [לו] אביי לרבא: כיצד קומצין? כיצד בדיוק עושים את מעשה הקמיצה? אמר ליה [לו]: כדקמצי אינשי [כמו שקומצים אנשים] שמקפלים את כל האצבעות על כף היד. איתיביה [הקשה לו] אביי, הרי כך אומרים על האצבעות: זו האצבע הקטנה, משמשת למידת הזרת שבתורה (שמות כח, טז), שהיא מקצה הזרת עד קצה הבהן. זו הסמוכה לה משמשת לקמיצה, שממנה מתחילה הקמיצה, שמקפל את שלוש האצבעות האמצעיות על כף היד.
§ Abaye said to Rava: How do the priests properly remove the handful from a meal offering? Rava said to him: They remove it as people normally remove handfuls, by folding all of their fingers over the palm of the hand. Abaye raised an objection to Rava from a baraita discussing the mitzva function of each of the fingers: This small finger is for measuring a span (see Exodus 28:16), i.e., the distance between the thumb and the little finger. This fourth finger is used for removal of a handful from the meal offering, i.e., the measurement of a handful begins from this finger, as the priest removes a handful by folding the middle three fingers over his palm.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) זוֹ אַמָּה זוֹ אֶצְבַּע זוֹ גּוּדָל.

Furthermore, this middle finger is used for measuring a cubit, the distance from the elbow to the tip of the middle finger. This forefinger, next to the thumb, is the finger used to sprinkle the blood of offerings on the altar. And finally, this thumb is the one on which the blood and oil is placed during the purification ritual of a leper (see Leviticus 14:17). Evidently, the little finger is not used in the removal of a handful.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זו אמה – ממנה מודדין כל אמות הבנין והכלים לפי שהיא ארוכה מכולן ושתי אמות היו בשושן הבירה שתי מקלות שהן אמה ובהן מודדין אמות הבנין ואותן מקלות נמדדו באותו אצבע שהוא ארוך.
זו אצבע – לטבל הכהן אצבעו בדם.
זו גודל – לבהונות דמצורע אלמא קמיצה בקומץ ולא זרת.
זו השלישית משמשת למידת האמה, מקצה אצבע זו ועד המרפק. זו הרביעית היא האצבע האמורה בתורה, שבה מזים מדם החטאת ועוד. זו החמישית היא הגודל (בוהן) של המצורע, שנותנים עליה מדם האשם והשמן (ויקרא יד, יז). הרי שאין משתמשים בכל האצבעות לקמיצה!
Furthermore, this middle finger is used for measuring a cubit, the distance from the elbow to the tip of the middle finger. This forefinger, next to the thumb, is the finger used to sprinkle the blood of offerings on the altar. And finally, this thumb is the one on which the blood and oil is placed during the purification ritual of a leper (see Leviticus 14:17). Evidently, the little finger is not used in the removal of a handful.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֶלָּא לְהַשְׁווֹת (כְּלוֹמַר קוֹמֵץ מְלֹא הַיָּד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חָסֵר וְאַחַר כָּךְ מוֹחֵק בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה מִלְּמַטָּה).

The Gemara responds: The little finger is used only for the purposes of leveling the handful, that is to say, the priest first removes a handful with a full hand, i.e., all of his fingers, so that it should not be lacking in measure, and then he wipes away the protruding flour with his little finger from the bottom, and with his thumb from the top.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשני: כי אמרינן דכולהו אצבעות בעינן לקמיצה להשוות – דאם יוצא קמח למטה מן הקומץ מוחקו ומשויהו באצבע קטנה שלא יהא מבורץ וכן מלמעלה בגודל.
ומתרצים: אינו משתמש בזרת אלא כדי להשוות. כלומר, קומץ מתחילה מלא היד כדי שלא יהא חסר, ואחר כך מוחק באצבע קטנה מלמטה ובגודל מלמעלה.
The Gemara responds: The little finger is used only for the purposes of leveling the handful, that is to say, the priest first removes a handful with a full hand, i.e., all of his fingers, so that it should not be lacking in measure, and then he wipes away the protruding flour with his little finger from the bottom, and with his thumb from the top.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) הֵיכִי עָבֵיד אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב חוֹפֶה אשְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ.

The Gemara asks: How is the removal of the handful performed? Rav Zutra bar Toviyya says that Rav says: When the priest places his hand in the meal offering, he bends his middle three fingers until the tips of his fingers reach over the palm of his hand, and he then removes the handful.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היכי עביד – אמתני׳ מהדר דקתני זו קמיצה דממנה מתחיל הקומץ.
היכי עביד. אמתני׳ קאי דקא תני זו קמיצה דממנה מתחיל הקומץ, ל״ה:
ועוד שאלו: היכי עביד [כיצד עושה] את הקמיצה? אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: כשמכניס ידו למנחה חופה שלש אצבעותיו האמצעיות עד שמגיע בקצה האצבעות על פס (כף) ידו וכך קומץ.
The Gemara asks: How is the removal of the handful performed? Rav Zutra bar Toviyya says that Rav says: When the priest places his hand in the meal offering, he bends his middle three fingers until the tips of his fingers reach over the palm of his hand, and he then removes the handful.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְלֹא קוּמְצוֹ יָכוֹל מְבוֹרָץ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּקוּמְצוֹ.

The Gemara notes that this is also taught in a baraita. From the verse that states: “And he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2), one might have thought that the handful should be overflowing. Therefore, another verse states: “And he shall take up from it with his handful [bekumtzo]” (Leviticus 6:8). The prefix that means “with” can also mean: In, indicating that the proper measure of a handful is that which is contained within one’s fingers alone.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ל בקומצו – והרים ממנו בקומצו (ויקרא ו).
יכול מבורץ. פי׳ גדוש כמו שפירש רש״י במתני׳ ת״ל בקומצו דבקומצו משמע בקצת קומצו ולא כל קומצו דאם היה ממלא כל קומצו שיהא מבורץ עד שיהא קמח בין ראשי אצבעותיו לפס ידו אז היה כל קומצו מלא ודא״כ היה עושה היה לו לומר והרים ממנו קומצו ומדקאמר בקומץ משמע בקרב קומצו ירים ממנו ולא בכל קומצו דמה שאדם יכול ליקח בין אצבעותיו לפס ידו נקרא קומצו:
ומעירים, תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: נאמר ״וקמץ משם מלא קמצו״ (שם ב, ב) — יכול מבורץ, כלומר, גדוש, שיוצא החוצה? תלמוד לומר: ״והרים ממנו בקמצו״ (שם ו, ח) כלומר, רק מה שנכנס בתוך הקומץ ולא יותר.
The Gemara notes that this is also taught in a baraita. From the verse that states: “And he shall remove from there his handful” (Leviticus 2:2), one might have thought that the handful should be overflowing. Therefore, another verse states: “And he shall take up from it with his handful [bekumtzo]” (Leviticus 6:8). The prefix that means “with” can also mean: In, indicating that the proper measure of a handful is that which is contained within one’s fingers alone.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אִי בְּקוּמְצוֹ יָכוֹל בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מְלֹא קוּמְצוֹ הָא כֵּיצַד חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ.

The baraita continues: If the measurement of a handful is determined by the term “with his handful,” one might have thought that the priest removes a handful with his fingertips, i.e., that a handful consists of that which the priest removes by folding his fingers onto themselves. Therefore, the verse states: “His handful,” indicating that the handful must be full and not merely that which is contained within his fingers. How so? He scoops by closing his three fingers over the palm of his hand, and in this way takes a handful from the flour of the meal offering.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בראשי אצבעותיו – מעט שלא יגיע עד פס ידו.
אי בקומצו יכול בראשי אצבעותיו. פי׳ בראשי אצבעותיו שלא יגיע עד פס ידו. ל״ה. ר״ל שיכוף ראשי אצבעותיו לבד על תחילת כף ידו ולא יקח מן הקמח כי אם מעט מה שיחזיקו ראשי אצבעותיו עד תחילת כף ידו דכיון דאמרת דבקומצו משמע קצת מקומצו א״כ נאמר אפילו מעט מקומצו דהיינו מה שמחזיקין ראשי אצבעותיו לבד ת״ל מלא קומצו הא כיצד ר״ל דמאחר שרבה הכתוב מלא קומצו מפני שאמר בקומצו יש לנו ליקח דרך שוה לקיים שני המקראות שלא יהא כל קומצו מלא דהיינו כל מה שאדם יכול לקמוץ וגם שלא יהיה חסר ממלא קומץ והיינו דחופה ג׳ אצבעותיו:
אי [אם] בקמצו, יכול בראשי אצבעותיו בלבד, שמקפל את ראשי אצבעותיו, ומה שבתוכן הוא הקומץ? תלמוד לומר: ״מלא קמצו״, צריך להיות מלא ולא רק לקמוץ בו משהו, הא כיצד הוא עושה? חופה שלש אצבעותיו לכל אורכן על פס (כף) ידו וכך קומץ,
The baraita continues: If the measurement of a handful is determined by the term “with his handful,” one might have thought that the priest removes a handful with his fingertips, i.e., that a handful consists of that which the priest removes by folding his fingers onto themselves. Therefore, the verse states: “His handful,” indicating that the handful must be full and not merely that which is contained within his fingers. How so? He scoops by closing his three fingers over the palm of his hand, and in this way takes a handful from the flour of the meal offering.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) בְּמַחֲבַת וּבְמַרְחֶשֶׁת מוֹחֵק בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

The baraita continues: In the case of a pan meal offering and that of a deep-pan meal offering, when the flour was fried before being scooped and was therefore hard, the priest wipes away with his thumb any flour that was overflowing above his handful, and with his little finger he wipes away the flour that was pushing out below. And this precise taking of the handful of a meal offering is the most difficult sacrificial rite in the Temple, as the priest must wipe away any protruding elements without removing any flour from the handful itself.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במחבת ומרחשת – דמעשיהן אפויין דאמר לקמן בפרק אלו מנחות נקמצות (דף עה:) דלאחר שהן אפויין פותתן וקומץ הלכך אי אפשר לפותתן דקות כל כך וכשהוא קומץ יוצאות חוץ למקומו הלכך מוחק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה.
וזו היא עבודה קשה שבמקדש – שבקושי גדול הוא משוה שלא יהא לא חסר ולא יותר.
וזו היא עבודה קשה שבמקדש – למ״ד בפרק אלו מנחות (לקמן עה:) שמחזירן לסולתן אינה קשה יותר ממנחת סולת אלא סבר לה כמ״ד שהיה מחלקה לשנים ושנים לארבעה.
ובמנחת מחבת ובמנחת מרחשת, שהן נקמצות לאחר אפייה ויש בהן פתיתים גדולים — מוחק את מה שיצא החוצה בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה. וזו היא עבודה קשה שבמקדש, שצריך למחוק בדיוק מה שיוצא ולא לשייר דבר, וגם שלא יחסר דבר מתוך הקומץ.
The baraita continues: In the case of a pan meal offering and that of a deep-pan meal offering, when the flour was fried before being scooped and was therefore hard, the priest wipes away with his thumb any flour that was overflowing above his handful, and with his little finger he wipes away the flour that was pushing out below. And this precise taking of the handful of a meal offering is the most difficult sacrificial rite in the Temple, as the priest must wipe away any protruding elements without removing any flour from the handful itself.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) זֶהוּ וְתוּ לָא וְהָאִיכָּא מְלִיקָה וְהָאִיכָּא חֲפִינָה אֶלָּא זוֹ הִיא אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

The Gemara asks: This one is the hardest sacrificial rite, and no other? But isn’t there pinching the nape of the neck of a bird offering, which is also considered extremely difficult to perform, and isn’t there the scooping of the handful of incense by the High Priest on Yom Kippur, another rite that is extremely difficult to perform? Rather, the baraita means that this taking of the handful of a meal offering is one of the most difficult sacrificial rites in the Temple.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מליקה – אמרינן בפ׳ קדשי קדשים (זבחים סד:) זו היא עבודה קשה.
ובחפינה – נמי אמרי׳ בפ׳ הוציאו לו במסכת יומא (דף מט:) אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו ומעלה בגודלו כו׳ וזו היא עבודה קשה.
והא איכא חפינה – כשהיה נכנס לפני ולפנים ולא כשהיה חופן בלשכת בית אבטינס ועבודה קשה היא מאד כדמוכח ביומא (דף מט:).
גמרא זו היא אחת מעבודות קשות. עיין לקמן דף נד ע״א תוספות ד״ה אין לך:
ושואלים: זהו זוהי עבודה קשה ותו לא [ואין יותר]? והאיכא [והרי יש] מליקה של קרבן העוף, והאיכא [והרי יש] חפינה של הקטורת על ידי הכהן הגדול ביום הכיפורים, שעל שתיהן נאמר שהן עבודות קשות שבמקדש! אלא הכוונה היא שזו היא אחת מעבודות קשות שבמקדש.
The Gemara asks: This one is the hardest sacrificial rite, and no other? But isn’t there pinching the nape of the neck of a bird offering, which is also considered extremely difficult to perform, and isn’t there the scooping of the handful of incense by the High Priest on Yom Kippur, another rite that is extremely difficult to perform? Rather, the baraita means that this taking of the handful of a meal offering is one of the most difficult sacrificial rites in the Temple.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) א״ראָמַר רַב פָּפָּא בפְּשִׁיטָא לִי מְלֹא קוּמְצוֹ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי בָּעֵי רַב פָּפָּא קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַאי.

Rav Pappa said: It is obvious to me that the term “his handful” means that the removal of the handful from a meal offering should be performed ab initio in the manner that people usually remove a handful, with their fingertips angled to the side. Rav Pappa raises a dilemma: What is the halakha if the priest removed a handful with his fingertips, i.e., if he placed his hand horizontally over the meal offering and filled his palm with flour by closing his fingers to his palm? Does this disqualify the taking of the handful or not?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדקמצי אינשי – מכניס צידי אצבעותיו ודוחק בקמח והקמח נכנס בתוך ידו.
בראשי אצבעותיו – שהכניס ראשי אצבעותיו בקמח ופס ידו כלפי קמח וקומץ מלא קומצו עד פס ידו כתקנו מהו.
אמר רב פפא: פשיטא [פשוט] לי, שמלא קמצו הוא כדקמצי אינשי [כמו שקומצים אנשים], שמכניס את ידו לסולת כשצידי אצבעותיו כלפי מטה. אבל בעי [שאל] רב פפא: אם קמץ בראשי אצבעותיו, כלומר, אם היה פס ידו כלפי מטה, והכניס את ראשי אצבעותיו לסולת וכך קמץ, מאי [מה] יהא הדין?
Rav Pappa said: It is obvious to me that the term “his handful” means that the removal of the handful from a meal offering should be performed ab initio in the manner that people usually remove a handful, with their fingertips angled to the side. Rav Pappa raises a dilemma: What is the halakha if the priest removed a handful with his fingertips, i.e., if he placed his hand horizontally over the meal offering and filled his palm with flour by closing his fingers to his palm? Does this disqualify the taking of the handful or not?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מִן הַצְּדָדִין מַאי מִמַּטָּה לְמַעְלָה מַאי גתֵּיקוּ.

Similarly, if the priest took a handful from the sides, by passing the back of his hand back and forth over the flour in the vessel so that the flour collected in his palm by way of the side of his palm, what is the halakha? Furthermore, if he took the handful with the back of his hand placed downward in the vessel, and with his fingers he collected the flour upward into his palm, what is the halakha? Are the handfuls removed in this manner fit for sacrifice? The Gemara states: These dilemmas shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מן הצדדין – שנתן גב ידו על הקמח והוליך ידו עד שנכנס הקמח דרך צידו לתוך ידו ל״א מן הצדדין מצדי הכלי שלא קמץ באמצע הכלי.
מלמטה למעלה – שהכניס אצבעותיו בקמח וגב היד כנגד הקמח וקומץ.
מלמטה למעלה – פירש בקונטרס שהכניס ראשי אצבעותיו בקמח וגבי ידו כנגד הקמח וקמץ ואין זה כראשי אצבעותיו דלעיל דהתם פס ידו כנגד הקמח ומכניס ראשי אצבעותיו וקומץ מלא קומצו עד פס ידו והשתא לפי׳ הקונטרס קורא ראשי אצבעותיו למטה וכן מפרש ר״ת במסכת שבת (דף צד:) גבי ציצין הפורשין למעלה פירוש לצד פיסת היד ומביא ראיה מהא דאמר בפ׳ כל היד (נדה יג.) מן העטרה ולמעלה דלצד הגוף קורא למעלה ואינה ראייה כל כך דלגבי מילה שהיא תלוייה שייך לקרות ראש המילה למטה אבל אצבעות שאדם זוקף אצבעותיו למעלה שייך לקרות למעלה ראשי האצבעות ומלמטה למעלה יש לפרש שמכניס ידו בקמח דרך פס היד עד שמגיע לראשי אצבעותיו.
וכן מן הצדדין, אם הוליך את גב ידו על הסולת עד שנכנסה הסולת לתוכה מן הצד, מאי [מה] יהא הדין? וכן ממטה למעלה, אם היה גב ידו כלפי מטה והכניס את ראשי אצבעותיו לסולת וכך קמץ, מאי [מה] יהא הדין? האם קמיצה כשרה היא או לא? לשאלות אלו לא נמצאה תשובה ונשארו בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Similarly, if the priest took a handful from the sides, by passing the back of his hand back and forth over the flour in the vessel so that the flour collected in his palm by way of the side of his palm, what is the halakha? Furthermore, if he took the handful with the back of his hand placed downward in the vessel, and with his fingers he collected the flour upward into his palm, what is the halakha? Are the handfuls removed in this manner fit for sacrifice? The Gemara states: These dilemmas shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב פָּפָּא פְּשִׁיטָא לִי מְלֹא חׇפְנָיו דכִּדְחָפְנִי אִינָשֵׁי בָּעֵי רַב פָּפָּא חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַהוּ מִן הַצְּדָדִין מַהוּ חָפַן בְּזוֹ וּבָזוֹ וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ מַהוּ תֵּיקוּ.

Rav Pappa said: It is obvious to me that when the Torah states: “His handful” (Leviticus 16:12), in the context of the scooping of handfuls of incense by the High Priest on Yom Kippur, it means in the manner that people usually scoop a handful, by placing the backs of their hands into the vessel and bringing their hands together. Rav Pappa raises a dilemma: What is the halakha if the High Priest scooped a handful with his fingertips? What is the halakha if he took a handful from the sides? What is the halakha if he scooped a handful with this hand and with that hand separately and then brought them together? The Gemara states: These dilemmas shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מלא חפניו – דיום הכיפורים קטרת סמים דקה.
כדחפני אינשי – שמכניסין צידי ידיהם וחופנים.
מן הצדדים – שהכניס קטרת בחפניו דרך בין גודל לאצבע ל״א מן הצדדים של כלי.
כיוצא בזה אמר רב פפא: פשיטא [פשוט] לי, ש״מלא חפניו״ של חפינת הקטורת על ידי הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא טז, יב) הוא כדחפני אינשי [כמו שחופנים אנשים], שמכניס את שתי ידיו כשצידי האצבעות כלפי מטה, וכך מעלה את הקטורת כששתי ידיו מחוברות כעין כלי. אבל בעי [שאל] רב פפא: אם חפן בראשי אצבעותיו שהכניס את ראשי אצבעותיו לקטורת וכך חפן, מהו? חפן מן הצדדין, שהוליך גב ידו על הקטורת, ונכנסה הקטורת מן הצד, מהו? חפן ביד זו וביד זו, ולאחר שהגביהן קרבן זו אצל זו, מהו? שאלות אלו לא נמצאה להן תשובה ונשארו בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Rav Pappa said: It is obvious to me that when the Torah states: “His handful” (Leviticus 16:12), in the context of the scooping of handfuls of incense by the High Priest on Yom Kippur, it means in the manner that people usually scoop a handful, by placing the backs of their hands into the vessel and bringing their hands together. Rav Pappa raises a dilemma: What is the halakha if the High Priest scooped a handful with his fingertips? What is the halakha if he took a handful from the sides? What is the halakha if he scooped a handful with this hand and with that hand separately and then brought them together? The Gemara states: These dilemmas shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בָּעֵי רַב פָּפָּא דַּבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּדַפְנֵיהּ דְּמָנָא מַאי תּוֹךְ כְּלִי בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִלְמָא הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא התֵּיקוּ.

Rav Pappa raises yet another dilemma: If the priest took the handful from the vessel containing the meal offering and stuck the handful onto the side of the second vessel in order to sanctify it, i.e., the handful was not placed directly into the vessel, what is the halakha? Do we require that the handful be inside the vessel, and that is the case here? Or perhaps we require that the handful be placed properly inside the vessel, and that is not the case in this instance. No answer is found, and the Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דבק
דבקאג׳ דבקי מיתה כבר פירשנו בערך בדק (יומא מח. מנחות יא.) דבקיה לקומץ בדפנא דמנא. אמר ליה רב יוסף האי דובקא דידך הוא (עירובין סז: מעילה טו) כלומר אתה הוא שדבקת זו בזו אבל לא עלה על לבי. דבק כדי ליתן על הכתית (שבת עו. חולין נא) דבוקא אמימר אמר רב אשי שרי בלעז וישקי״יו לוקחין בדין דקין וטחין אותן דבק ומשימין אותן במקום שיש מאכל ובאין העופות אגב מאכל ונתפשין בדבק ואם נתפש בכנפו אחד ונפל ממקום גבוה כיון שכנפו אחר לא נתפש פורח באויר ונשען עליו ואינו נחבט ומותר ואם נתפשו שני כנפיו אין לו במה יפרח ולא להשען ונחבט בקרק׳ ואסו׳ וזהו בחד גפא שרי בתרי גפי אסירי:
א. [אנקלעבען.]
דבקיה לקומץ – בשעת קידושו לכלי בדפנו דמנא מבפנים.
בעי [שאל] רב פפא: אם כשרצה לקדש את הקומץ בכלי שרת דבקיה [הדביק] את הקומץ בדפניה דמנא [בדופן הכלי] מתוכו, ולא הניחו בקרקעיתו, מאי [מה] דינו? האם קידוש בתוך הכלי בעינן [צריכים אנו], והאיכא [והרי יש כאן], או דלמא [שמא] הנחה בתוכו בעינן [צריכים אנו] וליכא [ואין כאן]? שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Rav Pappa raises yet another dilemma: If the priest took the handful from the vessel containing the meal offering and stuck the handful onto the side of the second vessel in order to sanctify it, i.e., the handful was not placed directly into the vessel, what is the halakha? Do we require that the handful be inside the vessel, and that is the case here? Or perhaps we require that the handful be placed properly inside the vessel, and that is not the case in this instance. No answer is found, and the Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי הַפְכֵיהּ לְמָנָא וְדַבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּאַרְעִיתָא דְּמָנָא מַאי הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִלְמָא כְּתִיקְנוֹ בָּעִינַן וְלֵיכָּא ותֵּיקוּ.:

Mar bar Rav Ashi raises a similar dilemma: If the priest overturned the vessel and stuck the handful to the underside of the vessel, in a case where there was an indentation on the underside, what is the halakha? Do we require that the handful be placed inside the vessel, and that requirement is fulfilled here, as the handful is within the indentation? Or perhaps we require that it be placed properly in the vessel, and that is not the case here. The Gemara states: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בארעיתא דמנא – כגון שהיה לכלי בית קיבול מאחוריו כמו שיש בקערות.
בעי [שאל] מר בר רב אשי: אם הפכיה למנא [הפך את הכלי], ודבקיה [והדביק] את הקומץ בארעיתא דמנא [בתחתית הכלי] שיש שם בית קיבול, מאי [מה] הדין? האם הנחה בתוכו של הכלי בעינן [צריכים אנו] והאיכא [והרי יש כאן], שהרי יש תוך לתחתית הכלי, או דלמא [שמא] כלי כתיקנו בעינן [צריכים אנו] וליכא [ואין כאן]? אף שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Mar bar Rav Ashi raises a similar dilemma: If the priest overturned the vessel and stuck the handful to the underside of the vessel, in a case where there was an indentation on the underside, what is the halakha? Do we require that the handful be placed inside the vessel, and that requirement is fulfilled here, as the handful is within the indentation? Or perhaps we require that it be placed properly in the vessel, and that is not the case here. The Gemara states: The dilemma shall stand unresolved.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מַתְנִי׳: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה פּוֹשֵׁט אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ רִיבָּה שַׁמְנָהּ חִסֵּר שַׁמְנָהּ חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ פְּסוּלָה.:

MISHNA: How does the priest perform the removal of a handful? He extends his fingers onto the palm of his hand. If one increased its oil, decreased its oil, or decreased its frankincense, beyond the appropriate measures, the meal offering is unfit.
קישוריםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ברץ
ברץא(מנחות יא.) החסר והיתר פסול איזה יתר שקמצו מבורץ חסר שקומצו בראשי אצבעותיו כיצד יעשה פושט אצבעותיו על פיסת ידו. (מנחות צ) מדת הלח בירוציהן קודש מדות היבש בירוציהן חול פי׳ היוצא מהן וירוץ לחוץ והלח יורד בתוך הכלי ויוצא לחוץ וקידשו הכלי על כן קודש ובירוץ היבש אינו נכנס בכלי קודש על כן חול (יומא מז.) תנו רבנן מלא קימצו יכול מבורץ (עבודה זרה ס) נקטוה לידיה כי היכי דלא לישכשיך ובירציה עד דשפי פי׳ עשו נקב בצד החבית והוציאו את היין עד שיגיע ממקום שיד הגוי מגעת:
ערך אצבע
אצבעב(עירובין נג.) א׳ רבא ואנן כאצבע בקירא לסבר׳ ס״א אוצבתא פי׳ כאצבע בקירא קרושה שלא יכנס בה. אמר רב אשי ולשכחה כאצבעתא בביזרא פי׳ כאצבע שישים אדם בתוך זרע שילך לו מהרה. ס״א כי אצבעתא בקירא קירא רכה כשמניח אצבעו לתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאלו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכה. ולשכחה כאצבעתא בביזרא פירוש ששוקע אצבעו בזרעונים כגון חרדל וכיוצא בהן נראה כאילו עושה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת הגומא מיד כך אנו כשמשלימין המסכתא ומתחילין אחרת מיד שוכחין הראשונה. פי כסיכתא בגודא לגמרא כמו היתד בכותל שאינו מעלה ולא מוריד כך אנו בגמרא. פי׳ אחר כמו שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו נקב (בכורות מה:) ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהן אוצבתא פי׳ ולד קצר כאצבע. (נדה מד) במשנה פחות מכאן כנותן אצבע בעין פי׳ הבא על נערה פחותה מג׳ שנים אינו חייב כלום שהוא כאדם שנותן אצבעו בעין דמה עין מדמעת חוזרת ומדמע׳ אף זו אע״פ שמוציא בתולין באים בתולים אחרים ולא הויא ביאתו ביאה. (כתובות ה) (מנחות יא) בגמ׳ מפני שאמרו הקומץ זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל. פי׳ זו זרת אצבע קטנה שמה זרת למדוד ממנה עד גודל למדידת החשן דכתיב ביה זרת ארכו וזרת רחבו. זו קמיצה שעד האצבע של מעלה מן הזרת היה קומץ מן המנחה. זו אמה שבאותו אצבע האמצעי היא מדת האמה ושל מעלה הימנו הוא אצבע האמור בתורה וטבל הכהן באצבעו. גודל הוא בוהן על שם בהן ידו הימנית. (משנה תמיד בפרק לא היו כופתין) הפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד פי׳ היא יותרת הכבד. (פסחים סו) בגמ׳ ואפילו מן התמחוי ואי בעית אימא באלמנה לפי שאין כל האצבעות שוות. (נדה סו.) ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי לפי שאין כל האצבעות שוות פי׳ אבר של איש:
א. [אויף היפין איבער גיין.]
ב. [פינגר. דאס מענליכע גליד.]
מתני׳ ריבה שמנה – דדינה לוג כדאמר בפ׳ שתי מדות (לקמן פח.) מהאי קרא למנחה ולוג שמן.
חיסר שמנה – פסולה כדאמרן לעיל (ט:) משמנה שאם חיסר כל שהוא פסול.
חיסר לבונתה – דשיעור לבונה מלא הקומץ בפ׳ הרי עלי עשרון (לקמן קו:) מפרש לה בג״ש נאמר הרמה כו׳ ואי קשיא ליתני ריבה לבונתה הא מפרש לה בגמ׳.
ג משנה כיצד הוא עושה בקמיצה? פושט את אצבעותיו לאורכן על פס (כף) ידו. אם ריבה שמנה של המנחה יותר מן הראוי לה, או חסר שמנה, או חיסר לבונתה — הרי זו פסולה.
MISHNA: How does the priest perform the removal of a handful? He extends his fingers onto the palm of his hand. If one increased its oil, decreased its oil, or decreased its frankincense, beyond the appropriate measures, the meal offering is unfit.
קישוריםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) גְּמָ׳: הֵיכִי דָמֵי רִיבָּה שַׁמְנָהּ א״ראָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר זכְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן דְּעָרֵיב בָּהּ שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ.

GEMARA: What are the circumstances of a case where the meal offering is disqualified due to the fact that one increased its oil? Rabbi Eliezer says: The circumstances are a case where he separated two log of oil for the meal offering instead of one log, and mixed them into a tenth of an ephah of flour. The Gemara raises a difficulty: And let Rabbi Eliezer interpret the mishna as referring to a case where he mixed non-sacred oil or the oil of another meal offering into the meal offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ שהפריש לה – לשם מנחה זו (הפריש לה).
ב׳ לוגין – ועירבו עמה דנראית כשתי הלחם אבל בלוג ומחצה קס״ד דלא מיפסלא.
ולוקמה כגון דעריב בה – פורתא שמן דחול או שמן דחבירתה.
ד גמרא ומבררים: היכי דמי [כיצד הוא בדיוק] ריבה שמנה? אמר ר׳ אליעזר: כגון שהפריש לה שני לוגין שמן לעשרון סולת, במקום לוג אחד. ומקשים: ולוקמה [ושיעמיד אותה] כגון דעריב [שעירב] בה שמן של חולין או שמן של חבירתה (מנחה אחרת)!
GEMARA: What are the circumstances of a case where the meal offering is disqualified due to the fact that one increased its oil? Rabbi Eliezer says: The circumstances are a case where he separated two log of oil for the meal offering instead of one log, and mixed them into a tenth of an ephah of flour. The Gemara raises a difficulty: And let Rabbi Eliezer interpret the mishna as referring to a case where he mixed non-sacred oil or the oil of another meal offering into the meal offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וְכִי תֵּימָא שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ לָא פָּסֵל מַתְקֵיף לַהּ רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אֶלָּא מֵעַתָּה מִנְחַת חוֹטֵא דְּפָסֵל בָּהּ שֶׁמֶן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.

And if you would say that non-sacred oil and the oil of another meal offering do not disqualify a meal offering, Rav Zutra bar Toviyya objects to this claim: If that is so, then with regard to the meal offering of a sinner, of which it is stated (59b) that oil disqualifies it, how can you find the circumstances where it is in fact disqualified?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דפסיל בה שמן – דאמר בפרק כל המנחות (לקמן נט:) לא ישים עליה שמן ואם שם פסול.
וכי תימא [ואם תאמר] ששמן של חולין ושמן של חבירתה לא פסל [אינו פוסל], מתקיף לה [מקשה על כך] רב זוטרא בר טוביה: אלא מעתה אם תאמר כך, מנחת חוטא דפסל [שפוסל] בה שמן (להלן מנחות נט,ב) היכי משכחת לה [כיצד אתה מוצא אותה]?
And if you would say that non-sacred oil and the oil of another meal offering do not disqualify a meal offering, Rav Zutra bar Toviyya objects to this claim: If that is so, then with regard to the meal offering of a sinner, of which it is stated (59b) that oil disqualifies it, how can you find the circumstances where it is in fact disqualified?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אִי דִּידַהּ הָא לֵית לַהּ אִי דְּחוּלִּין ודחבירת׳וְדַחֲבֶירְתַּהּ הָא אָמְרַתְּ לָא פָּסֵל (וְאִי אָמְרַתְּ דְּאַפְרֵישׁ לֵהּ שֶׁמֶן כֵּיוָן דְּלֵית לֵהּ שֶׁמֶן כְּלָל חוּלִּין נִינְהוּ).

Rav Zutra bar Toviyya elaborates: If you suggest that he mixed its own oil into the flour, such a case does not exist, as the meal offering of a sinner does not have any oil. If he mixed non-sacred oil or that of another meal offering into the flour, the meal offering should not be disqualified, as you said that such oil does not disqualify a meal offering. And if you would say that he designated oil for his meal offering and mixed it into the flour despite the Torah prohibition against mixing oil into it, I say that since the meal offering of a sinner does not have oil at all, any oil that he separates and mixes into it is considered non-sacred, and you have already said that non-sacred oil does not disqualify a meal offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי דידה – שהפרישו לשמה.
הא לית לה – וכיון דלא חזי לה לא מקדיש שמן שמופרש לה.
אי דידה [אם שמן שלה]הא לית [הרי אין] לה, שהרי אין במנחת חוטא שמן כלל, אי [אם] של חולין ושל חבירתההא אמרת [הרי אומר אתה] לא פסל [שאינו פוסל]! ואי אמרת דאפריש לה [ואם תאמר שהפריש עבורה] שמן, והוא פוסל למרות שלא עשה כדין, והרי כיון דלית [שאין] לה שמן כללחולין נינהו [הם], ואינו נחשב משלה!
Rav Zutra bar Toviyya elaborates: If you suggest that he mixed its own oil into the flour, such a case does not exist, as the meal offering of a sinner does not have any oil. If he mixed non-sacred oil or that of another meal offering into the flour, the meal offering should not be disqualified, as you said that such oil does not disqualify a meal offering. And if you would say that he designated oil for his meal offering and mixed it into the flour despite the Torah prohibition against mixing oil into it, I say that since the meal offering of a sinner does not have oil at all, any oil that he separates and mixes into it is considered non-sacred, and you have already said that non-sacred oil does not disqualify a meal offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא חדְּחוּלִּין וְדַחֲבֶירְתַּהּ דְּפָסֵיל אֲבָל הִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין הוֹאִיל וְהַאי חֲזֵי לי׳לֵיהּ וְהַאי חֲזֵי לי׳לֵיהּ אֵימָא לָא לִיפְּסִיל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara responds: In fact, non-sacred oil and the oil of another meal offering do disqualify a meal offering, and Rabbi Eliezer is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to say that non-sacred oil and the oil of another meal offering disqualify a meal offering. But in a case where one separated two log for his meal offering, since this first log is fit for the meal offering, and that second log is also fit for it, one might say that even when he mixes both log into the meal offering, it should not disqualify the meal offering. Therefore, Rabbi Eliezer teaches us that the meal offering is disqualified in this case as well.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והאי חזי לה – כלומר זיל לגביה דהאי חזי ליה וזיל לגביה דהאי חזי ליה.
ומסבירים, ור׳ אליעזר שאמר: כגון שהפריש לה שני לוגים, בסגנון לא מיבעיא קאמר [לא נצרכה הוא אומר], וכך יש להבין את דבריו: לא מיבעיא [לא נצרכה] לומר שאם הוסיף לה של חולין ושל חבירתה דפסיל [שהוא פוסל] בוודאי את המנחה, אבל הפריש לה שני לוגין, הואיל ומתחילה האי חזי ליה והאי חזי ליה [זה ראוי לה וזה ראוי לה] אימא לא ליפסיל [אמור שלא יפסול], על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שבכל זאת פוסל.
The Gemara responds: In fact, non-sacred oil and the oil of another meal offering do disqualify a meal offering, and Rabbi Eliezer is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to say that non-sacred oil and the oil of another meal offering disqualify a meal offering. But in a case where one separated two log for his meal offering, since this first log is fit for the meal offering, and that second log is also fit for it, one might say that even when he mixes both log into the meal offering, it should not disqualify the meal offering. Therefore, Rabbi Eliezer teaches us that the meal offering is disqualified in this case as well.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וּמְנָא לֵיהּ לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא אָמַר רָבָא מתני׳מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי רִיבָּה שַׁמְנָהּ לִיתְנֵי רִיבָּה לָהּ שֶׁמֶן אֶלָּא הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין.:

The Gemara asks: And from where does Rabbi Eliezer derive this conclusion? Rava said: The terminology of the mishna posed a difficulty for him, as one can ask: Why does the tanna specifically teach that the meal offering is disqualified if he increased its oil, which indicates that he increased it with oil belonging to the offering itself? Let the mishna teach simply: He increased the oil. Rather, this is what the mishna teaches us: That even though he initially separated two log of oil for the meal offering, its own oil disqualifies the offering when there is too much.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומנא ליה לרבי אליעזר הא – דאפילו הפרישן לשמן פסול אם עירבו עמה.
שמנה – משמע דהופרש לשמה.
ושואלים: ומנא ליה [ומנין לו] לר׳ אליעזר הא [הלכה זו]? אמר רבא: מתניתין קשיתיה [המשנה היתה קשה לו], מאי איריא [מה שייך, מה הטעם] דתני [שהוא שונה] ריבה שמנה, כלומר, השמן שלה? ליתני [שישנה]: ריבה לה שמן! אלא הא קא משמע לן [דבר זה משמיע לנו], דאף על גב [שאף על פי] שהפריש לה מתחילה שני לוגין — אף זה פוסל.
The Gemara asks: And from where does Rabbi Eliezer derive this conclusion? Rava said: The terminology of the mishna posed a difficulty for him, as one can ask: Why does the tanna specifically teach that the meal offering is disqualified if he increased its oil, which indicates that he increased it with oil belonging to the offering itself? Let the mishna teach simply: He increased the oil. Rather, this is what the mishna teaches us: That even though he initially separated two log of oil for the meal offering, its own oil disqualifies the offering when there is too much.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ.: טת״רתָּנוּ רַבָּנַן חָסְרָה וְעָמְדָה עַל קוֹרֶט אֶחָד פְּסוּלָה עַל שְׁנֵי קְרָטִין כְּשֵׁרָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַל קוֹרֶט אֶחָד כְּשֵׁרָה פָּחוֹת מִכָּאן פְּסוּלָה

§ The mishna teaches that if one decreased its frankincense beyond its appropriate measure, the meal offering is unfit. Concerning this, the Sages taught in a baraita: If one decreased its frankincense to the point that the amount stood at only one pinch, it is disqualified, but if the decreased amount stood at two pinches, it is fit; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: If the decreased amount stood at one pinch, it is fit; less than that, it is disqualified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה שנינו במשנה: חיסר לבונתה פסול. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: אם חסרה הלבונה ועמדה על קורט (גוש קטן) אחד בלבד — פסולה, אם עמדה על שני קרטיןכשרה, דברי ר׳ יהודה. ר׳ שמעון אומר: אם עמדה על קורט אחדכשרה עדיין, פחות מכאן מקורט אחד — פסולה.
§ The mishna teaches that if one decreased its frankincense beyond its appropriate measure, the meal offering is unfit. Concerning this, the Sages taught in a baraita: If one decreased its frankincense to the point that the amount stood at only one pinch, it is disqualified, but if the decreased amount stood at two pinches, it is fit; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: If the decreased amount stood at one pinch, it is fit; less than that, it is disqualified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות יא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים מנחות יא., עין משפט נר מצוה מנחות יא. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות יא., רש"י מנחות יא., תוספות מנחות יא., ר׳ פרץ הכהן מנחות יא., גליון הש"ס לרע"א מנחות יא., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות יא., אסופת מאמרים מנחות יא.

Menachot 11a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Menachot 11a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 11a, Collected from HeArukh Menachot 11a, Rashi Menachot 11a, Tosafot Menachot 11a, R. Peretz HaKohen Menachot 11a, Gilyon HaShas Menachot 11a, Steinsaltz Commentary Menachot 11a, Collected Articles Menachot 11a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144