גמרא
פירוש
מוּרְאָה וְנוֹצָה.
וְהָאִיכָּא נְסָכִים לַשִּׁיתִין אָזְלִי.
וְהָאִיכָּא מִנְחַת נְסָכִים כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִנְחָה דְּאָכְלִי כֹּהֲנִים מִינַּהּ לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ודילמא נסכא – נראה דנסכא פחות מדינר דמטפי לא קשיא ליה דאזלינן בתר הפחות כדקאמר (מנחות דף קד:) הרי עלי עשרונות יביא שנים אבל טפי לא הרי עלי עולה יביא תור או בן יונה וכן כולם ובפ׳ בתרא דכתובות (כתובות קי:) ובבבא בתרא (דף קסה:) אמר כתוב בו כסף מגביהו דינר ופריך ואימא נסכא ובכל דוכתא קיי״ל דיד בעל השטר על התחתונה ובמס׳ שקלים (דף יא) אמרינן הרי עלי זהב יביא דינר זהב אמר ר׳ אלעזר והוא שהזכיר צורה אבל לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורא משמע דצינורא פחותה מדינר והיינו נסכא כדי לעשות צינורא וקשיא מהא דאמרי׳ בהגוזל בתרא (ב״ק דף צו:) נסכא ועבדינהו זוזי משמע דזוזא פחות מנסכא וי״ל דהתם בזוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי ואע״ג דנקט זוזי סתם הכי נמי תנן בפ׳ אע״פ (כתובות דף סה:) כלים של חמשים זוז ומפרש בגמ׳ חמשין זוזי פשיטי ובפרק הישן (סוכה דף כב:) אמר כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת וקים לן איסתירא פלגא דזוזא אלא ההוא זוזא הוא זוזי פשיטי דארבע מנייהו קיימי באיסתירא באתרא דלא סגי פריטי דכספא הכא ובגט פשוט (ב״ב קסה:) משני הכי ותימה דבפ׳ בתרא דכתובות (כתובות קי:) אמרי׳ פריטי דכספא לא עבדי אינשי ועוד קשיא דבגט פשוט (ב״ב שם.) אמרי׳ מגביהו דינר ובכתובות (דף קי:) קתני מגביהו לוה כל מה שירצה וי״ל דפריטי דהכא ובגט פשוט לאו דווקא והכי פריך ואימא פריטי כלומר פונדיונים או מעות איסרים כי התם בכתובות ומשני באתרא דלא סגי ובכתובו׳ פריך ואימא פרוטות ממש ואע״ג דקתני מגביהו לוה כל מה שירצה לא משמע ליה שיוכל להגבותו פרוטות מדלא קתני מגביהו פרוטות שהוא הגרוע שבכל המטבעות. שמוחטין בה את הפתילות לאו של מנורה דמלקחיים אית להן אלא [של] שאר נרות שהיו במקדש כדתנן בתמיד (דף ל) ובפ״ק דסנהדרין (דף יד:) דאמרי׳ אפי׳ צינורא קטנה של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה לא כמו שפי׳ שם בקונטרס שטווין בה זהב אלא כי הכא שמוחטין בה את הפתילות אשכחן צינורא כדתנן (כלים פ״ט מ״ו) כוש שבלע את הצינורא. כליה עורב – פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין ובערוך ערך כל פי׳ שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים וקראו אותה כליה עורב ועוד פירש בערוך מקדש ראשון ששכינה שרוייה בו לא היו צריכין כליה עורב שלא היו עופות פורחין עליו אבל במקדש שני שלא היתה קדושתו כקדושת ראשון הוצרכו לכליה עורב ובפ׳ שני דמועד קטן (מועד קטן ט.) לא משמע כן גבי בית שעשה שלמה דאכלו ביוה״כ דקאמר איבעי לשיורי בבנין פורתא ומשני שיורי בנין לא משיירי איבעי ליה לשיורי באמת כליה עורב משמע שהיה שם כליה עורב ושמא תחלה עשה כליה עורב שלא היה יודע אחרי כן כשראה קדושתו שמטו. אי תניא תניא – ולעולם כאן בדון מינה פליגי וה״נ אית ליה לרב פפא בפ׳ כל התדיר (זבחים דף צא.) ובפ׳ כל שעה (פסחים דף לג.) והא דלא קאמר הכי בפ׳ כל המנחות באות מצה (מנחות סב:) דיחויא בעלמא הוא. רבי אלעזר בן עזריה אומר יביא תור או בן יונה – בגמ׳ אמרי׳ דל״פ דמר כי אתריה ואע״פ שהיו רגילין לקנות קרבנות בירושלים כדאמרי׳ (ב״מ כו.) מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה ואמרו (כריתות ח:) מעשה ועמדו קינים ברבעתיים מ״מ דעת הנודר לפי מה שרואה בעיר. פירשתי מן הבהמה כו׳ – ה״ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה ויש ספרים דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסי׳ ליה כדקתני גבי שלמים שעירה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush