×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) ה״נהָכִי נָמֵי לָאו דַּוְקָא אָמַר רַב אַסִּי אִם כֵּן לְמָה לִי לְמִיתְנֵי תַּרְתֵּי.
If so, one can say that so too the mishna here is not exact, and therefore one cannot infer from it that the halakhot of misuse apply only when those who were unfit for Temple service collected the blood. Rather, the halakhot of misuse are in effect even if those who collected the blood were fit and those who sprinkled it were unfit, which means that the phrase: A period of fitness, can be referring to fitness of consuming the meat of the offering. Rav Asi said: If so, that the mishna is not exact, why do I need the tanna to teach two mishnayot in an inexact manner? It must be that at least one of them is taught in a precise fashion, and for that reason the same style was preserved in the other mishna.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
והכא נמי לאו דוקא – וליכא למידק מינייהו מידי:
א״כ – כדקאמרת דלאו דוקא למה לי למיתנא בתרין דוכתי מילתא דלאו דוקא:
ה״נ – לגבי מעילה הא דקתני שקבלו פסולין לאו דוקא הכי דנימא הא קבלו כשרים וזרקו פסולין אין מועלין בה דאפילו קיבלו כשרים וזרקו פסולין מועלין דהיתר אכילה שנינו דבעינן גבי זריקה וליכא. ואי קשיא לך מאחר דלאו דוקא אמאי תני לה תריץ אגב דתני פסולי דנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו תנא נמי שקבלו פסולין וזרקו ולעולם לאו דוקא וליכא למידק מינה כדדייקת ברישא הא קבלוהו כשרין אע״ג דזרקוהו פסולין אין מועלין בו.
אמר רב אסי אם כן – דקאמר דלאו דוקא ל״ל למיתנא בתרי דוכתי מתני׳ דלאו דוקא.
אמר רב אסי למה לי למיתני תרתי – כלומר בשני מקומות הכא במעילה והתם בפרק דם חטאת (זבחים דף צב.) דלא ניחא ליה לומר דבשני מקומות יהיה שונה כפולות אלא לעולם דמעילה דוקא ומכל מקום לא תפשוט דהיתר זריקה שנינו דדילמא לעולם אימא לך דהיתר אכילה ועיקר מתני׳ בדקבלוהו וזרקוהו פסולין וכי תימא ל״ל עד דאיכא תרתי למה צריך שיזרקו פסולין הא קמ״ל דפסול עושה שיריים כלומר דוקא משום דקיבלו פסולין וזרקו פסולין דמשמע ליכא לא היתר אכילה ולא היתר זריקה דכי נמי יחזור הכשר מדם שבצואר ויקבל ויזרוק לאו כלום הוא כיון שזרק פסול אבל אי לאו דזרקו פסולין אלא נשפך הדם האמרת בזבחים (דף לב.) אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל וההיא דדם חטאת נקט תרוייהו קבלו וזרקו אגב ההיא דהכא דכיון דליכא תרתי משניות שיש בהן כפולות בחנם אין להקפיד א״נ מצי למימר התם כי הכא דקמ״ל דפסול עושה שיריים ואף על גב דמהכא שמעינן מכל מקום אין להקפיד במשנה אחרת אם שונה בה דבר שאינו צריך אבל מעיקרא הוה קשה ליה משום דהוה כשתי משניות כפולות בחנם והשתא ניחא דבמסקנא לא איפשיט לן מידי מן הבעיא ולהכי מייתי ת״ש מכל הני דבסמוך.
ואם כן, יש לומר כי הכי נמי [כך גם כן] משנתנו שנויה בסגנון לאו דוקא, ואין לדייק ממנה שדין מעילה נוהג דווקא כאשר קבלו הפסולים את הדם, אלא הריהו נוהג גם כאשר קבלו כשרים, וזאת משום ש״היתר לכהנים״ הוא היתר אכילה. אמר רב אסי בדחיית דברי רב יוסף: אם כן, כדבריך שמשנתנו היא שלא בדווקא, יש לשאול: למה לי למיתני תרתי [לשנות שתים] שתי משניות אלה בסגנון שכזה?
If so, one can say that so too the mishna here is not exact, and therefore one cannot infer from it that the halakhot of misuse apply only when those who were unfit for Temple service collected the blood. Rather, the halakhot of misuse are in effect even if those who collected the blood were fit and those who sprinkled it were unfit, which means that the phrase: A period of fitness, can be referring to fitness of consuming the meat of the offering. Rav Asi said: If so, that the mishna is not exact, why do I need the tanna to teach two mishnayot in an inexact manner? It must be that at least one of them is taught in a precise fashion, and for that reason the same style was preserved in the other mishna.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אֶלָּא לְעוֹלָם דִּמְעִילָה דַּוְקָא.

Rather, one must say that only one mishna is imprecise, i.e., the one in Zevaḥim with regard to the blood of a sin offering, and actually the mishna here with regard to misuse of consecrated property is precise, and therefore one can infer that the meaning of the phrase: A period of fitness, is fitness to sprinkle the blood.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אימא לך לעולם דמעילה דוקא – ולאו לההיא דוקיא להיתר זריקה אלא לאשמועינן דפסול עושה שירים ליפסל ואע״ג דקיבלו הדם בב׳ כוסות וקבל פסול וזרק תחילה והדר קבל כשר וזרק ההוא קבלה וזריקה דכשר לאו כלום היא:
אלא לעולם דמעילה דוקא – ודייקינן מינה דהיתר זריקה שנינו כדאמרן הכא פסולים דתני גבי חטאת פסולה לאו דוקא אלא כדאמרן דהוא הדין נמי כי קבלו וזרקו כשרים אלא להכי קתני שקבלו פסולין וזרקו פסולין דהא קמ״ל דפסול עושה שיריים שאם נתקבל הדם בשני כוסות אע״ג דקבל פסול בתחלה וזרק וחזר וקבל כשר וזרק עושה הפסול לכל הדם שנשתייר אחר זריקתו שיריים דהא דקבל כשר וזרק לאו כלום הוא אלא דינו כשירי הדם שאם הוזה מדמה על הבגד בין זריקה דכשר לזריקה דפסול אינו טעון כיבוס א״נ שאותו הדם דינו לישפך לאמה כדין שיריים דאי אמרינן אינו עושה שיריים טעונין יסוד.
אלא יש לומר כי לעולם רק משנה אחת היא השנויה בלאו דווקא, המשנה במסכת זבחים בענין דם החטאת, ואילו משנתנו שבדין המעילה הריהי דוקא, ויש לדייק ממנה, ולהסיק ש״שעת היתר״ הכוונה היא להיתר זריקה.
Rather, one must say that only one mishna is imprecise, i.e., the one in Zevaḥim with regard to the blood of a sin offering, and actually the mishna here with regard to misuse of consecrated property is precise, and therefore one can infer that the meaning of the phrase: A period of fitness, is fitness to sprinkle the blood.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְהָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּפָסוּל עוֹשֶׂה שִׁירַיִים.

And as for the mishna in Zevaḥim, which speaks of those who are unfit for collecting the blood despite the fact that the same halakha applies if those who are fit collected it, this is what it teaches us: That if those who are unfit for Temple service collected some of the blood, it renders the blood, including that which he did not collect, as leftovers. The blood has the same status as the remainder of the blood of a fit offering after some of its blood was sprinkled on the altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: הא קמ״ל – כלומר הא בחטאת פסולה הא קמ״ל וכו׳. והא דתנן במסכת זבחים (דף לב.) וכולן שקבלו את דמו חוץ לזמנו או חוץ למקומו אם יש עדיין דם הנפש בצואר יחזור הכשר ויקבל דמשמע אינו עושה שיריים היינו כשחישב פסול בקבלה חוץ לזמנו או חוץ למקומו דמחשבת פסול אינו עושה שיריים לפסול אבל אם חישב כשר בקבלה חוץ לזמנו אע״פ שיש עוד בצואר דם הנפש לא יחזור הכשר ויקבל דמחשבה דכשר פוסלת שיריים.
ואילו במשנה בזבחים שנקטה באופן שקבלו פסולים, אף שכך הוא הדין גם בקבלו כשרים — הא קא משמע לן [דבר זה השמיעה לנו]: שקבלת הדם של הפסול לעבודה עושה בכך את כל הדם, ואף זה שלא קבלו, לשיריים, שדינו כדין שאריות הדם של הקרבן הכשר לאחר שנזרק מדמו על המזבח.
And as for the mishna in Zevaḥim, which speaks of those who are unfit for collecting the blood despite the fact that the same halakha applies if those who are fit collected it, this is what it teaches us: That if those who are unfit for Temple service collected some of the blood, it renders the blood, including that which he did not collect, as leftovers. The blood has the same status as the remainder of the blood of a fit offering after some of its blood was sprinkled on the altar.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אע״גאַף עַל גַּב דְּקִיבֵּל פָּסוּל וְזָרַק וְקִיבֵּל כָּשֵׁר וְזָרַק לָאו כְּלוּם הִיא מַאי טַעְמָא דְּשִׁירַיִים נִינְהוּ.

And consequently, it teaches with regard to a case where the blood was collected in two vessels, that even though the priest who was unfit collected the blood and sprinkled it, and a priest who was fit subsequently collected the blood and sprinkled it, the sprinkling of the fit priest is considered as though he did not do anything. What is the reason for this? The reason is that the blood is considered leftovers.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מ״ט דהאי קבלה דכשר פסול הוי ופסולה והא תנן במסכת זבחים וכולן שקבלו את דמן חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל ההוא דחישבו פסול בקבלה חוץ לזמנו או חוץ למקומו דמחשבת פיגול דפסול אין עושה שירים ליפסל. אבל כשחישב כשר בקבלה חוץ לזמנו וחוץ למקומו אע״פ שיש עוד בצואר דם הנפש לא יחזור הכשר ויקבל דמחשבה דכשר פוסלת שירים. והיכי אמרת דקמ״ל דפסול עושה שירים והא בעא מיניה בזבחים בפרק כל הפסולין ואמר ליה אין לך דבר שעושה שירים ליפסל אלא כשר שחישב בקבלה חוץ לזמנה וחוץ למקומו אע״ג דקיבל אחר שוב שלא במחשבה וזרק ולא כלום היא אלא עושה שירים ליפסל:
וללמדנו שאף על גב [אף על פי] שלאחר שקיבל הפסול לעבודה את הדם וזרק אותו על גבי המזבח, עמד וקיבל כהן אחר הכשר לעבודה מדם קרבן זה וזרק אותו על גבי המזבח — לאו [לא] כלום היא, ופעולתו זו של הכהן הכשר אינה נחשבת. מאי טעמא [מה טעם הדבר]?שיריים נינהו [הם].
And consequently, it teaches with regard to a case where the blood was collected in two vessels, that even though the priest who was unfit collected the blood and sprinkled it, and a priest who was fit subsequently collected the blood and sprinkled it, the sprinkling of the fit priest is considered as though he did not do anything. What is the reason for this? The reason is that the blood is considered leftovers.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מר׳מֵרַבִּי יוֹחָנָן פָּסוּל מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים.

The Gemara objects: But didn’t Reish Lakish ask Rabbi Yoḥanan: In the case of an individual unfit for Temple service who sprinkled the blood, what is the halakha with regard to the remaining blood? Does the fact that he sprinkled some of the blood render the remaining blood leftovers?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיכי אמרת דהא קמ״ל דפסול עושה שיריים והא בעא ר״ל מרבי יוחנן בפרק כל הפסולין (זבחים דף לד:) פסול כו׳ וא״ל אין לך כו׳ אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו שאם זרק מקצת הדם ע״מ לאכול חוץ לזמנו וחוץ למקומו והשאר זרק שלא במחשבת פיגול לאו כלום הוא אלא כל הדם שנשתייר נעשה שיריים ופסול.
פסול מהו שיעשה שיריים – פירוש שזרק מהו שיעשה כל מה שנשאר בצואר שיריים.
ושואלים על דברים אלה: והא [והרי] בענין זה עצמו בעא מיניה [שאל אותו] ריש לקיש מר׳ יוחנן: כהן פסול, מהו דינו לענין שיעשה בזריקתו את שאר הדם לשיריים?
The Gemara objects: But didn’t Reish Lakish ask Rabbi Yoḥanan: In the case of an individual unfit for Temple service who sprinkled the blood, what is the halakha with regard to the remaining blood? Does the fact that he sprinkled some of the blood render the remaining blood leftovers?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וא״לוַאֲמַר לֵיהּ אאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ הוֹאִיל וּמְרַצִּין לְפִיגּוּלָן.

And Rabbi Yoḥanan said to him in response: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. In these instances it is considered a significant sprinkling, since this sprinkling with improper intent effects acceptance, i.e., it is considered a valid sprinkling with regard to rendering the meat of the offering piggul.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומ״ש דחוץ לזמנה וחוץ למקומה עושה שירים ליפסל – הואיל ומרצין לפיגולין דצריכי עדיין זריקה לאקבועינהו בחיוב פיגול עושה שירים כמותן:
ומאי שנא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דעושה שיריים ליפסל הואיל ומרצה לפיגולן – הואיל וזריקת הדם חשובה היא כל כך דמרצה בפיגול דקובעת בפיגול דלעולם לא הוקבע פיגול בכרת עד שעת זריקה.
ואמר ליה ר׳ יוחנן בתשובה: אין לך דבר שיעשה (יחול) בו דין שיריים, אלא כאשר חשב בשעת זריקת מקצת הדם לאכול מן הקרבן מחוץ לזמנו (מחשבת פיגול) או מחוץ למקומו (מחשבת פסול). שאף אם זרק את שאר הדם במחשבה הראויה — נחשב דם זה כשיריים, הואיל שזריקה זו במחשבת פיגול או פסול כבר מרצין (קובעים, מחילים) לענין פיגולן של בשר הקרבן.
And Rabbi Yoḥanan said to him in response: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. In these instances it is considered a significant sprinkling, since this sprinkling with improper intent effects acceptance, i.e., it is considered a valid sprinkling with regard to rendering the meat of the offering piggul.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי לָאו בַּר מִפָּסוּל לָא אֲפִילּוּ פָּסוּל.

The Gemara analyzes Rabbi Yoḥanan’s statement: What, is it not the case that when he said that only piggul intent renders the blood leftovers, this is to the exclusion of a sprinkling performed by an unfit priest? If so, this would mean that an unfit priest does not render the remainder of the blood leftovers, which contradicts the opinion of Rav Asi. The Gemara rejects this inference: No, even an unfit priest renders the blood leftovers.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לאו הני עושין שירים – לאפוקי פסול שקיבל שלא במחשבה דאין עושה שירים:
לא אפילו פסול – הא אין לך דבר קתני דמשמע הני בלבד לא הכי קאמר אין לך דבר שאין מרצה בצבור כגון פיגול ונותר ויוצא ועושה שירים ליפסל כמותן אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצין לפיגולין:
מאי לאו – הני הוא דעושה שיריים לאפוקי פסול שקיבל ולא חישב לפגל דאינו עושה שיריים.
לא אפילו פסול והא אין לך קתני – דמשמע הני בלבד ולא פסול.
ה״ג מאי לאו אפילו פסול – פירוש אפילו פסול בכלל אין לך דבר שעושה שיריים ומשני לא לבר מפסול חוץ מאותו פסול דקי״ל ביה דהיינו טמא כמו שמפרש בסמוך ויס״ג איפכא לאו בר מפסול והיא היא ובר קאי אחוץ לזמנו וחוץ למקומו ומשני לא [אפילו] פסול (כו׳) [כלומר] פסול הוא כמו חוץ לזמנו וחוץ למקומו והא אין לך קתני כלומר דמשמע בהדיא דשום פסול אינו עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דוקא ה״ק אין לך שאינו [מרצה] בצבור ועושה שיריים כו׳ כלומר כל פסול שאינו מרצה בצבור אינו עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו האי טמא דאיתיה בצבור משוי שיריים שהרי זריקה חשובה קצת אחרי שיש לו היתר בציבור שאר פסולין דליתנהו בצבור לא משוו שיריים לפי שאין זריקה חשובה והרי היא כאילו לא זרקו כלל הילכך פסול דאמר עושה שיריים מיירי בטמא.
ומעתה נעיין בדברי ר׳ יוחנן: מאי לאו [האם אין] כוונת דבריו, שאין עושה השיריים אלא במחשבת פיגול בלבד, בר [חוץ] מכהן פסול שאינו קובע דין שיריים בקבלתו את הדם, ושלא כדברי רב אסי! ודוחים: לא, אלא אפילו קבלת הדם של הפסול עושה את הדם שיריים.
The Gemara analyzes Rabbi Yoḥanan’s statement: What, is it not the case that when he said that only piggul intent renders the blood leftovers, this is to the exclusion of a sprinkling performed by an unfit priest? If so, this would mean that an unfit priest does not render the remainder of the blood leftovers, which contradicts the opinion of Rav Asi. The Gemara rejects this inference: No, even an unfit priest renders the blood leftovers.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְהָא אֵין לְךָ קָתָנֵי.

The Gemara objects: But Rabbi Yoḥanan taught in a broad manner: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Evidently, Rabbi Yoḥanan maintains that the blood is rendered leftovers only in those cases.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים על כך: והא [והרי] לשון ״אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו״ קתני [שנה] ר׳ יוחנן, לומר שבאופנים אלו בלבד יש דין שיריים!
The Gemara objects: But Rabbi Yoḥanan taught in a broad manner: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Evidently, Rabbi Yoḥanan maintains that the blood is rendered leftovers only in those cases.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ה״קהָכִי קָתָנֵי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה בְּצִיבּוּר וְעוֹשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ אֲבָל בטָמֵא דְּאִיתֵיהּ בְּצִיבּוּר מְשַׁוֵּי שִׁירַיִים.

The Gemara explains that this is what Rabbi Yoḥanan is teaching: You do not have a matter of an invalid sprinkling that does not effect acceptance in the case of offerings of the community, and yet which renders the remaining blood leftovers, except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Although these offerings are not sacrificed, nevertheless the sprinklings render the blood leftovers. But Rabbi Yoḥanan was not referring to a ritually impure priest, who is fit to effect acceptance for offerings of the community in a case where the majority of the community is impure, as he does render the remainder of the blood leftovers.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל טמא דהיינו נמי פסול דאיתיה לצבור דטומאה מרצה היא בצבור משוי שירים פסולין – שאר פסולין כגון בעלי מומין:
ה״ק אין לך שאינו מרצה בצבור – כגון פיגול ונותר ויוצא שעושה שיריים לפסול אלא חוץ לזמנו או חוץ למקומו דאע״ג דחוץ למקומו אינו מרצה בצבור עושה שיריים הואיל ומרצה לפיגולו.
אבל טמא – דהיינו פסול דמרצה נמי בצבור דטומאה דחויה היא בצבור משוי השיריים.
ומשיבים: הכי קתני [כך אמר], זו כוונת ר׳ יוחנן בדבריו: אין לך בין הקדשים דבר הפסול להקרבה ושאינו מרצה בקרבן ציבור, ושהוא עושה שיריים, אלא בחושב מחשבת פיגול של אכילת חוץ לזמנו וכן חוץ למקומו, שאף שאינם קרבים הריהם עושים שיריים בקרבן ציבור. ואולם שאר הפסולים כיון שאינם קרבים בקרבן ציבור — גם אינם עושים שיריים. אבל טמא — כיון דאיתיה [שישנו] בציבור, שאם רוב הציבור טמא, מקריבים קרבן אף שהוא בטומאה — הריהו משוי [עושה] את הדם שיריים,
The Gemara explains that this is what Rabbi Yoḥanan is teaching: You do not have a matter of an invalid sprinkling that does not effect acceptance in the case of offerings of the community, and yet which renders the remaining blood leftovers, except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Although these offerings are not sacrificed, nevertheless the sprinklings render the blood leftovers. But Rabbi Yoḥanan was not referring to a ritually impure priest, who is fit to effect acceptance for offerings of the community in a case where the majority of the community is impure, as he does render the remainder of the blood leftovers.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) שְׁאָר פְּסוּלִין דְּלָא אִיתַנּוּן בְּצִיבּוּר לָא מְשַׁוִּין שִׁירַיִים.

By contrast, with regard to all other invalid sprinklings, which are not fit to effect acceptance in the case of offerings of the community, e.g., a blemished priest, they do not render the blood leftovers. Accordingly, Rav Asi’s comment, that the mishna in Zevaḥim teaches that if those who are unfit for Temple service collect some of the blood they thereby render the blood leftovers, is referring only to an impure priest.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פסולין – שאר פסולין כגון בעלי מומים לא משוו שיריים והא דאמר הא קמ״ל דפסול עושה שיריים היינו טמא והאי דדייקינן לאפוקי פסול דלא משוי שיריים היינו שאר פסולין.
ואילו שאר פסולין דלא איתנון [שאינם] בקרבן ציבורלא משוין [אין עושים] שיריים. וכוונת דברי רב אסי שאמר שהמשנה במסכת זבחים באה להשמיענו שהפסול עושה שיריים, היתה רק לפסול טמא ולא לשאר הפסולים.
By contrast, with regard to all other invalid sprinklings, which are not fit to effect acceptance in the case of offerings of the community, e.g., a blemished priest, they do not render the blood leftovers. Accordingly, Rav Asi’s comment, that the mishna in Zevaḥim teaches that if those who are unfit for Temple service collect some of the blood they thereby render the blood leftovers, is referring only to an impure priest.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״שתָּא שְׁמַע הַפִּיגּוּל לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בּוֹ.

The Gemara further analyzes Rabbi Yehoshua’s phrase: That had a period of fitness to the priests. Come and hear a baraita: With regard to an offering of the most sacred order that is piggul, one who derives benefit from it is always liable for misuse of consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הפיגול – כשחישב בשחיטה לעולם מועלין בו לאו דלא זרק מיירי משום הכי מועלין בו אע״ג דכבר קבל דמו בכוס [לא] אמרינן כל העומד ליזרק כזרוק דמי משום דקבלה דפיגול לא חשיבה כזריקה לאפוקי ממעילה הא קבלת דם דלאו דפיגול מוציאה ממעילה דאמרינן כזרוק דמי וש״מ היתר זריקה שנינו:
הפיגול – שחישב בשחיטה לעולם מועלין בו ובקדשי קדשים מיירי ומש״ה מועלין דאף על גב דנתקבל הדם כראוי לא אמרינן כל העומד ליזרק כזרוק דמי (מנחות דף קב:) משום דקבלה דפיגול לא חשיבא קבלה ולא הויא כזריקה לאפוקי מידי מעילה וטעמא דהוי קבלת דם פסול דפיגול להכי לא מפקע ממעילה הא קבלת דם דכשר דלאו דפיגול מוציאה ממעילה דאמר כזרוק דמי וש״מ היתר זריקה שנינו.
תא שמע הפיגול לעולם מועלין בו לאו דלא זרק – ולעולם דקתני ר״ל בין פיגל בשחיטה בין פיגל בקבלה ואפילו פיגל בקבלה דה״ל היתר שחיטה קתני דמועלין וטעמא דפיגל הא לא פיגל אף על גב דלא זרק אין מועלין וש״מ היתר זריקה שנינו לא דזרק ולהכי נקט פיגל דאי לאו דפיגל אין מועלין דהיתר אכילה שנינו.
א וחוזרים לדון בכוונת דברי ר׳ יהושע ״שעת היתר לכהנים״. תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: קרבן קדשי קדשים שנשחט במחשבת הפיגול — אין דין המעילה שבו פוקע ולעולם מועלין בו.
The Gemara further analyzes Rabbi Yehoshua’s phrase: That had a period of fitness to the priests. Come and hear a baraita: With regard to an offering of the most sacred order that is piggul, one who derives benefit from it is always liable for misuse of consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) לָאו דְּלֹא זָרַק וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ.

The Gemara analyzes this statement: Is this not referring to a case where the priest collected the blood but did not yet sprinkle it? If so, this would mean that it is specifically the collection of the blood after the intent of piggul that does not remove the offering from the halakhot of misuse. One can infer from here that if the blood was collected with the proper intent, i.e., when the offering is not piggul, and is ready to be sprinkled, it does remove the offering from the halakhot of misuse. Accordingly, conclude from the baraita that it is fitness of sprinkling of the blood that we learned in the mishna.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא בדזרק מיירי – וטעמא דפיגול הוא דזריקה דידיה לא חשיבה לאפוקי ממעילה הא זריקה כשרה מפקא מידי מעילה אלמא דהיתר אכילה שנינו ודייקא מתניתין כר׳ יוחנן והואיל ומוקמת לה בדזרק ולא בדלא זרק:
לא בזרק – מיירי וטעמא דפיגול הוא דזריקה דידיה לא הויא כלום לאפוקי ממעילה הא זריקה כשירה מפקא מידי מעילה אלמא היתר אכילה שנינו כרבי יוחנן.
ונדון בדבר: לאו [האם אין] המדובר כאן שקיבל את הדם אבל עדיין לא זרק אותו, ללמדנו שדווקא קבלת הדם שנעשתה לאחר מחשבת פיגול אינה מפקיעה את הקרבן מדין מעילה שבו. ושמע מינה [ולמד מכאן] שקבלת דם במחשבה הראויה, שהוא עומד לזריקה, מפקיעה את דין המעילה מן הקרבן, והרי איפוא מכאן ראיה שהיתר זרקה שנינו במשנתנו!
The Gemara analyzes this statement: Is this not referring to a case where the priest collected the blood but did not yet sprinkle it? If so, this would mean that it is specifically the collection of the blood after the intent of piggul that does not remove the offering from the halakhot of misuse. One can infer from here that if the blood was collected with the proper intent, i.e., when the offering is not piggul, and is ready to be sprinkled, it does remove the offering from the halakhot of misuse. Accordingly, conclude from the baraita that it is fitness of sprinkling of the blood that we learned in the mishna.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) לָא זַרְקֵהּ.

The Gemara rejects this inference: No, one cannot cite a proof from here, as it is possible that the baraita is referring to a case where the priest already sprinkled the blood. If so, the reason that one is liable for misuse is because the sprinkling of piggul does not remove it from the halakhot of misuse. It can therefore be inferred from the baraita that if the offering was not piggul, then the sprinkling would remove it from misuse. This interpretation is in accordance with the opinion that when Rabbi Yehoshua referred to a period of fitness, he meant fitness of consuming the meat of the offering, i.e., only when the blood was sprinkled properly.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודוחים: לא, אין להביא ראיה מכאן, משום שמדובר פה באופן שזרקה את הדם על המזבח, ומשמיעתנו הברייתא שאין דין מעילה פוקע אף שכבר נזרק הדם, משום מחשבת הפיגול בשעת השחיטה, אבל אילו היתה זו זריקה כשירה — היה פוקע דין מעילה, והרי זה כהבנה ש״שעת היתר״ הינה השעה שמותר בה הבשר באכילה (״היתר אכילה״), שהיא לאחר זריקת הדם.
The Gemara rejects this inference: No, one cannot cite a proof from here, as it is possible that the baraita is referring to a case where the priest already sprinkled the blood. If so, the reason that one is liable for misuse is because the sprinkling of piggul does not remove it from the halakhot of misuse. It can therefore be inferred from the baraita that if the offering was not piggul, then the sprinkling would remove it from misuse. This interpretation is in accordance with the opinion that when Rabbi Yehoshua referred to a period of fitness, he meant fitness of consuming the meat of the offering, i.e., only when the blood was sprinkled properly.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּמַאי לְעוֹלָם הָא קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב גִּידֵּל דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה

And if so, what does the baraita mean when it states that one who derives benefit from an offering that is piggul always remains subject to the halakhot of misuse? This is what the baraita teaches us by this phrase, that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Giddel, as Rav Giddel said that Rav said: Sprinkling the blood of an offering with piggul intent does not remove the offering from the status of being subject to the halakhot of misuse, in the case of offerings of the most sacred order. And similarly, such a sprinkling does not bring the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity into the status of being subject to the halakhot of misuse.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לעולם – דקאמר לא אתא לאשמועינן אלא כהלכה כדרב דאמר דפיגול אינו מוציא מידי מעילה ולהכי אמר לעולם (אין) מועלין בו:
ומאי לעולם – בניחותא קא בעי לה. וה״נ מצי למיבעי נמי כי מוקים לה בדלא זרק אלא דנטר ליה עד דסיים למילתיה והדר בעי מיניה: ומשני לא אתא לאשמועינן אלא דהלכתא כרב גידל דאמר זריקה דפיגול אינה מוציאה מידי מעילה.
ומאי לעולם הא קמ״ל כדרב גידל – תימה מאי פריך מאי לעולם אדרבה דניחא טפי כיון דמיירי בזרק ואדרבה למאי דסלקא דעתך דמיירי בלא זרק הוה קשה טפי מאי לעולם כיון דליתא לדרב גידל דהא לעיל מייתי סייעתא לרב גידל מדנקט לעולם דמיירי ע״כ בזרק דאי בלא זרק מאי למימרא ומפרש השר מקוצי דאמר הכי כי ס״ד נמי דהיתר זריקה שנינו איתא לדרב גידל והכי פירושו מאי לאו דלא זרק מדנקט לעולם משמע דמיירי בין קודם זריקה בין לאחר זריקה ואשמעינן תרתי דכי זרק מועלין אלמא ש״מ כדרב גידל דלא אתיא זריקה ומפקע מידי מעילה וכי לא זרק אשמעינן דהיתר זריקה שנינו דמשמע דוקא פיגל מועלין בו הא לא פיגל אין מועלין בו לא דזריק ומאי לעולם דהא כיון דמיירי בזריקה א״כ ליכא רבותא בדיוקא דהא פשיטא דהיתר אכילה מפקע מידי מעילה ומשני הא קמשמע לן כדרב גידל כלומר דלא אתיא זריקת פיגול ומפקע מידי מעילה.
ומאי [ומה] פירוש הלשון שבברייתא ״לעולם מועלין״ — הא קא משמע לן [הלכה זו משמיעה לנו] הברייתא בכך: שההלכה כדברי רב גידל. שאמר רב גידל, אמר רב: זריקת דם קרבן קדשי קדשים שנשחט במחשבת פיגול והתפגל בכך — אינו מוציא (מפקיע) את הבשר מידי מעילה, וכמו כן אינו מביא בזריקה זו את אימורי קדשים קלים לידי דין מעילה.
And if so, what does the baraita mean when it states that one who derives benefit from an offering that is piggul always remains subject to the halakhot of misuse? This is what the baraita teaches us by this phrase, that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Giddel, as Rav Giddel said that Rav said: Sprinkling the blood of an offering with piggul intent does not remove the offering from the status of being subject to the halakhot of misuse, in the case of offerings of the most sacred order. And similarly, such a sprinkling does not bring the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity into the status of being subject to the halakhot of misuse.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מעילה ה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מעילה ה:, מיוחס לר׳ גרשום מעילה ה:, רש"י מעילה ה:, תוספות מעילה ה:, פירוש הרב שטיינזלץ מעילה ה:, אסופת מאמרים מעילה ה:

Meilah 5b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Meilah 5b, Attributed to R. Gershom Meilah 5b, Rashi Meilah 5b, Tosafot Meilah 5b, Steinsaltz Commentary Meilah 5b, Collected Articles Meilah 5b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144