×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִיתְּמַר עֲבוֹדָה זָרָה1 שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אאֲסוּרָה ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת.:
GEMARA: Connected with the mishna’s discussion of idol worship it was stated: In the case of an object of idol worship that broke by itself, Rabbi Yoḥanan says: It is prohibited to derive benefit from it, as the fact that it is broken does not constitute nullification, and Reish Lakish says: It is permitted to derive benefit from it.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
א גמרא במשנה הוזכר ענין עבודה זרה (אשירה). ובקשר לזה איתמר [נאמר] שנחלקו חכמים בדין עבודה זרה שנשתברה מאליה. ר׳ יוחנן אמר: הריהי אסורה בהנאה, שלא נתבטלה בשבירה זו. וריש לקיש אמר: מותרת בהנאה.
GEMARA: Connected with the mishna’s discussion of idol worship it was stated: In the case of an object of idol worship that broke by itself, Rabbi Yoḥanan says: It is prohibited to derive benefit from it, as the fact that it is broken does not constitute nullification, and Reish Lakish says: It is permitted to derive benefit from it.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה דְּלָא בַּטְּלַהּ גּוֹי1 ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת מֵימָר אָמַר הִיא גּוּפַהּ לָא מַצְּלָה לְדִידִי מַצְּלָה לִי.

The Gemara clarifies their opinions: Rabbi Yoḥanan says it is prohibited, as a gentile did not nullify the object of idol worship, and its status is nullified only if a gentile broke it with the intention of nullifying it. And Reish Lakish says it is permitted, as it can be presumed that its gentile owner, upon seeing that it was broken, would have nullified it, saying to himself: If the object of idol worship could not even save itself from destruction, will it save me from harm?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלא בטלה – שלא ביטלה עדיין שום עובד כוכבים בפירוש:
ריש לקיש אמר מותרת – שבלבו מבטלה בודאי העובד כוכבים דמימר אמר היא גופה לא אצלה שלא תשבר כו׳:
דלא ביטלה – שהרי לא ביטלה עובד כוכבים בפירוש.
ריש לקיש אמר מותרת – דביטלה העובד כוכבים בלבו דמימר אמר העובד כוכבים היא גופה לא מצלה שלא הצילה עצמה שלא תישבר.
מותרת מימר אמר – פירוש העובד כוכבים שעובד אותה אומר היא גופה לא מצלה לדידי מצלה בתמיה והלכך בידוע שביטלה.
ומסבירים את שיטותיהם: ר׳ יוחנן אמר שהיא אסורה — שהרי לא בטלה הגוי, שרק כאשר הגוי משברה בידים הריהי בטילה. וריש לקיש אמר שהיא מותרת — שכן הגוי, כיון שרואה שהעבודה זרה נשברה, מימר אמר [אומר] הוא לעצמו: היא העבודה זרה את גופה [עצמה] לא מצלה [מצילה] את עצמה מלהישבר, האם לדידי מצלה לי [אותי עצמי היא תציל]? ולפיכך מבטלה בלבו. איתיביה [הקשה לו] ריש לקיש לר׳ יוחנן ממה ששנינו במשנתנו: הקן שנמצא
The Gemara clarifies their opinions: Rabbi Yoḥanan says it is prohibited, as a gentile did not nullify the object of idol worship, and its status is nullified only if a gentile broke it with the intention of nullifying it. And Reish Lakish says it is permitted, as it can be presumed that its gentile owner, upon seeing that it was broken, would have nullified it, saying to himself: If the object of idol worship could not even save itself from destruction, will it save me from harm?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין שֶׁבָּאֲשֵׁירָה יַתִּיז בְּקָנֶה.

Reish Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan from the mishna: With regard to the bird’s nest that is atop the consecrated tree, one may not derive benefit from it ab initio, but if he derived benefit from it he is not liable for its misuse. In order to acquire a bird’s nest that is atop the tree worshipped as idolatry one should dislodge the nest by striking it with a pole.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שבאשרה יתיז בקנה מאי לאו דאתבר מגופה – שנשברו הקנים שנעשו (הזו) מגוף האשרה וקאמר יתיז בקנה והקן עצמו מותר אלמא עבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת ומשני לא דקמייתי מעלמא כלומר שנעשית הקן מקנים אחרים ולא מגוף האילן אי הכי של הקדש אמאי לא נהנין ולא מועלין אלא נהנין פריך דכיון שאין הקן מאילן של הקדש אמאי לא נהנין אלא מיירי באיתבר מגופה וכ״ת אמאי לא מועלין הכא מיירי בגידולים וקסבר אין מעילה בגידולים ה״נ מסתברא פי׳ דמיירי באיתבר מגופה דאי ס״ד דאייתי מעלמא אמאי יתיז בקנה לישקליה משקל כלומר יטול הקן בידו בלא מקל אלא ש״מ דמיירי דאיתברא מגופה ולכך לא שרי ליה ליטול מקל בידו דלמא אתי למישקל מגוף האשירה שלא נשבר דהא אותם קנים שנשברו דומים לאותם המחוברין לאשרה אבל אי הוה מיירי באייתי מעלמא דלא דמי לגוף האשרה לא שייכא למיגזר אטו דלמא שקיל מאשירה עצמה אלא ודאי מיירי דאיתבר מגופה וא״ת אמאי הוצרך לומר הוכחה זו דאיירי באיתבר מגופה הא כבר מוכחא שפיר מדקאמר גבי של הקדש לא נהנין י״ל דהוכחה ראשונה אינו אלא ע״י דומיא דכי היכי דמיירי בשל הקדש שאיתבר מגופה מדקאמר לא נהנין כמו כן מיירי בשל אשרה באיתבר מגופה אבל עכשיו מייתי מגופה דאשרה מדקאמר יתיז בקנה דמיירי באיתבר מגופה וקשיא לר׳ יוחנן דאמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה ומשני א״ר אבא א״ר יוחנן לעולם דאייתי מעלמא יתיז אפרוחין כלומר מתני׳ ואפי׳ כדאייתא מעלמא ליכא לאקשויי מידי דהא דקאמר יתיז לא קאי אקן דודאי הקן אסור בהנאה בין גבי הקדש בין גבי אשירה ומאי יתיז יתיז אפרוחים שהאפרוחים מותרים בהנאה בין גבי הקדש בין גבי אשרה כדאמר לקמיה והשתא ניחא הכל דליכא לאקשויי דלישקלינהו ביד דאיכא למיחש שמא יעלה באשרה וא״ת והא כדסלקא דעתך דקאי יתיז אקן עצמו הוי קשיא ליה אמאי לא שקל להו ולא קאמר שמא יעלה וי״ל דודאי מעיקרא דקאמר יתיז הקן עצמו ליכא למיחש שמא יעלה שיכוין ליטול הקן בידו בלא עלייה על גבי אשרה אבל השתא דקאי יתיז אאפרוחים דודאי איכא למיחש שמא יעלה כי אין נוח כל כך ליטול האפרוחים בלא הקן אם לא יעלה כי הם נשמטים כאן וכאן ולכך צריך להתיז בקנה את האפרוחים דכיון דמתיז בקנה לא יצטרך לעלות באשרה כדי להתיז בקנה כי הדבר קל להתיזם בקנה אף כשעומד על גבי קרקע וא״ת אכתי אמאי של הקדש לא נהנין אף מן הקן עצמו כיון דמיירי בדאייתי מעלמא יש לומר דגזרינן דלמא אתו לאיחלופי בקנים המחוברים באילן וא״ת כיון דשייך למיגזר אף בדאייתי מעלמא אטו אותם המחוברים באילן א״כ מעיקרא מאי הוה פריך אמאי של הקדש לא נהנין והא שייך שפיר למגזר כדפרישית יש לומר לעולם ידע שפיר דשייך למיגזר כדפרישית והכי הוה פריך מעיקרא של הקדש אמאי לא נהנין כמו גבי אשירה ולא גזרינן דהא מעיקרא ס״ד דיתיז בקנה קאי אקנים דקן דמותר בהנאה ולא גזרינן בהו מידי ולכך הוה פריך אמאי חיישינן גבי הקדש יותר משל אשרה אבל השתא דאשרה ואילן של הקדש שוים הן דהקן עצמו אסור כאן וכאן ואף הביצים כדמפרש בסמוך אבל האפרוחים מותרים כאן וכאן דתנן יתיז באפרוחים דאשרה וה״ה בשל הקדש כמו שאפרש בסמוך הלכך ליכא למיפרך מידי דהקדש ואשרה שוים הם דהכא והכא גזרינן דלמא אתי לאחלופי בקנים המחוברים לאילן כדפרישית כך נראה למורי רבינו הרב רבי פרץ שי׳ לפרש סוגיא זו מראשה ועד סופה.
בראש האילן של הקדש — אין נהנין ממנו, ואם נהנו — אין מועלין בו. ואילו שבראש אילן של אשירה — לא יטפס על העץ כדי לקחת את הקן אלא יתיז אותו בקנה.
Reish Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan from the mishna: With regard to the bird’s nest that is atop the consecrated tree, one may not derive benefit from it ab initio, but if he derived benefit from it he is not liable for its misuse. In order to acquire a bird’s nest that is atop the tree worshipped as idolatry one should dislodge the nest by striking it with a pole.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַאי לָאו דְּאִיתְּבַר מִגּוּפַהּ וְקָתָנֵי יַתִּיז בְּקָנֶה לָא דְּאַיְיתִי עֵצִים מֵעָלְמָא.

Reish Lakish analyzes the second halakha: What, is it not referring to a case where the nest was built from branches that broke off from the worshipped tree itself, and yet the mishna teaches: One should dislodge it by striking it with a pole? This indicates that branches that are broken off are permitted, despite the fact that they were not broken off by a gentile. Rabbi Yoḥanan responds: No, there is no proof from the mishna, as it is referring to a case where the bird brought branches from elsewhere, not from the worshipped tree itself.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לאו דאיתבר מגופו שהעוף שיבר מן הענפים של אילן אשירה ותיקן הקן וקתני יתיז דמשמע דמותר בהנאה:
לא דאייתי ענפים מעלמא – דייקא נמי דקתני גבי הקדש לא נהנין ולא מועלין אי אמרת בשלמא כו׳:
מידי איריא כדקא משנית – לעולם אימא לך דאיתבר מגופו דאמאי לא נהנין ולא מועלין משום דבגידולין הבאין לאחר מכן שהוקדש עסקינן וקסבר אין מעילה בגידולין אבל בגידולין דאשירה לעולם אסירי ולא קשיא לר׳ יוחנן ור׳ אבהו:
דאיתבר מגופיה של אילן – שיבר מן הענפים של אילן ועשה הקן דהיינו עבודת כוכבים שנשתברה מאליה דלא ביטלה העובד כוכבים וקתני יתיז דמשמע דמותר בהנאה.
לא דאייתי – העוף עצים מעלמא ועשה קן.
דיקא נמי דקתני גבי הקדש לא נהנין ולא מועלין אי אמרת בשלמא דאייתי עצים מעלמא להכי לא נהנין מדרבנן – הואיל ועל אילן של הקדש קאי ולא מועלין הואיל דאייתי מעלמא אלא אי אמרת וכו׳.
ונדון בהלכה השניה: מאי לאו [האם לא] מדובר כאן באופן שבנתה הציפור את הקן ממה דאיתבר [שנשבר] על ידי הציפור מגופה של האשירה שבה היא מקננת, וקתני [ושנה] התנא במשנתנו שאמנם אסור לטפס על העץ כדי לקחת את הקן, אבל יתיז בקנה. והרי שמותר להשתמש בעבודה זרה שנשברה מאליה, ולא בידי הגוי. השיב ר׳ יוחנן לריש לקיש: לא, אין להביא ראיה ממשנתנו, כיון שמדובר בה באופן דאייתי [שהביאה] הציפור את עצי הקן מעצים מעלמא [סתם, שאינם של עבודה זרה] ולא מן האשירה עצמה.
Reish Lakish analyzes the second halakha: What, is it not referring to a case where the nest was built from branches that broke off from the worshipped tree itself, and yet the mishna teaches: One should dislodge it by striking it with a pole? This indicates that branches that are broken off are permitted, despite the fact that they were not broken off by a gentile. Rabbi Yoḥanan responds: No, there is no proof from the mishna, as it is referring to a case where the bird brought branches from elsewhere, not from the worshipped tree itself.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי הָכִי אַמַּאי שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין.

Reish Lakish rejects this answer: If so, why does the mishna teach in the parallel case of a consecrated tree, where presumably the nest was likewise built of branches brought from elsewhere, that one may not derive benefit from it ab initio, but if one derived benefit from it he is not liable for its misuse? If the nest was built from non-sacred material, why is one not permitted to derive benefit from it ab initio?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מקשה על כך ריש לקיש: אי הכי [אם כך], אמאי [מדוע] שנינו בתחילת המשנה שקן הנמצא בראש אילן של הקדש אין נהנין ממנו ואין מועלין בו, והרי אף בהלכה זו ודאי אין עצי הקן משל הקדש, ומותרים הם אם כן בהנאה אף מלכתחילה?
Reish Lakish rejects this answer: If so, why does the mishna teach in the parallel case of a consecrated tree, where presumably the nest was likewise built of branches brought from elsewhere, that one may not derive benefit from it ab initio, but if one derived benefit from it he is not liable for its misuse? If the nest was built from non-sacred material, why is one not permitted to derive benefit from it ab initio?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֶלָּא בְּגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן וְקָסָבַר אֵין מוֹעֲלִין בְּגִידּוּלִין.

The Gemara answers: Rather, the mishna must be discussing cases where the nest was constructed from branches that came from the tree in which it was built, and it is referring to growths of consecrated property that came afterward, i.e., after the property was consecrated. And the tanna of the mishna holds one is not liable for misusing growths of consecrated property, but it is prohibited to derive benefit from them ab initio.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לעולם אימא לך דאיתבר מגופיה ואמאי לא מועלין הכא גבי הקדש בגידולין הבאין לאחר (מכאן) שהוקדש עסקינן וקסבר אין מעילה בגידולין וליכא למידק מהכא לעבודת כוכבים שנשתברה מאליה ולא קשיא לרבי יוחנן.
אלא צריך לומר שהמשנה מדברת בעצי הקן הבאים מהעץ בו מקננת הציפור, ומדובר בגידולין הבאין (הצומחים) באילן לאחר מכאן (לאחר שהוקדש העץ), וקסבר [וסבור הוא] התנא שבמשנתנו כי אין מועלין בגידולין של הקדש אם נהנו מהם, ואולם אסור להנות מהם לכתחילה.
The Gemara answers: Rather, the mishna must be discussing cases where the nest was constructed from branches that came from the tree in which it was built, and it is referring to growths of consecrated property that came afterward, i.e., after the property was consecrated. And the tanna of the mishna holds one is not liable for misusing growths of consecrated property, but it is prohibited to derive benefit from them ab initio.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא אַמַּאי יַתִּיז בְּקָנֶה לִשְׁקְלֵיהּ מִשְׁקָל.

The Gemara adds: This, too, stands to reason, that the mishna is referring to a case where the nest was built of branches from the tree in which it is located, as, if it enters your mind that the mishna is referring to a case where the bird brought the branches from elsewhere, why, in the case of the tree worshipped as idolatry, must one dislodge it from its place by striking it with a pole? Let him take it directly without using a pole.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומוסיפים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] להעמיד את משנתנו כשהביאה הציפור את עצי הקן מאותו אילן בו היא מקננת, משום דאי סלקא דעתך דאייתי מעלמא [שאם עולה על דעתך שמדובר באופן שהציפור הביאה את העצים מסתם אילנות], אמאי [מדוע] באילן של אשירה יתיז את הקן בקנה? לשקליה משקל [שיקח אותו] במישרין, אף בלא קנה!
The Gemara adds: This, too, stands to reason, that the mishna is referring to a case where the nest was built of branches from the tree in which it is located, as, if it enters your mind that the mishna is referring to a case where the bird brought the branches from elsewhere, why, in the case of the tree worshipped as idolatry, must one dislodge it from its place by striking it with a pole? Let him take it directly without using a pole.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא וּמַאי יַתִּיז יַתִּיז אֶפְרוֹחִים.

Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan said in response to this question: Actually, the mishna is referring to a case where the bird brought the branches from elsewhere, and what is the meaning of the clause: One should dislodge? It does not mean he should dislodge the nest with a pole, but rather he should dislodge the chicks that are in the nest. Since it is difficult to take the chicks without climbing the tree, as they can move, there is more of a concern in this case that he might climb the tree, in which case he would be deriving benefit from it, which is prohibited.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ר יוחנן – מתרץ בפירוש דהא יתיז לאו בקן מיירי אלא מאי יתיז יתיז באפרוחים דהא בקן [עצמו בוודאי אסור]:
ורבי [אבהו אמר רבי] יוחנן – מתרץ להאי יתיז לאו בקן עצמו מיירי אלא דכיון דאיתבר מגופה דאשרה קן עצמו אסור בהנאה אלא מאי יתיז בקנה באפרוחים קמיירי. לישנא אחרינא [ה״נ מסתברא] ולא שמענו משום דקתני בה לישקליה משקל דמשמע שיעלה באילן ויקחהו בידו והא א״א שלא יהנה מן האילן.
אמר ר׳ אבהו, אמר ר׳ יוחנן בדחיית הקושיה: לעולם מדובר במשנתנו דאייתי מעלמא [שהביאה הציפור את עצי הקן מסתם אילנות], ומאי [ומה] הכוונה במה ששנינו ״יתיז במקל״? אין הכוונה לקן עצמו, אלא לאפרוחים המצויים בו. שאין לעלות על עץ האשירה ולקחתם, שהרי נהנה הוא מעץ עבודה זרה (המשמש אותו בעלייתו). ועצי הקן עצמו אסורים בהנאה מדברי חכמים, מפני החשש שמא יבואו אף לקחת עצי קן שנלקחו מאילן האשירה עצמו (והרי אלו אסורים מן התורה, כיון שלא שברם הגוי) (תוס׳).
Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan said in response to this question: Actually, the mishna is referring to a case where the bird brought the branches from elsewhere, and what is the meaning of the clause: One should dislodge? It does not mean he should dislodge the nest with a pole, but rather he should dislodge the chicks that are in the nest. Since it is difficult to take the chicks without climbing the tree, as they can move, there is more of a concern in this case that he might climb the tree, in which case he would be deriving benefit from it, which is prohibited.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה אֶפְרוֹחִים בכָּאן וְכָאן מוּתָּרִין בֵּיצִים כָּאן וְכָאן אֲסוּרִין אָמַר רַב אָשֵׁי אִם גאֶפְרוֹחִים צְרִיכִין לְאִמָּן כְּבֵיצִים דָּמוּ.:

Rabbi Ya’akov said to Rabbi Yirmeya: With regard to chicks that can fly away and are not confined to this specific tree, both here and there, i.e., both in the case of a consecrated tree and in the case of a worshipped tree, it is permitted to derive benefit from them. But with regard to eggs, both here and there, it is prohibited to derive benefit from them, as they are dependent on the prohibited tree. Rav Ashi further says: If the chicks are young and still need their mother to survive they are considered like eggs, i.e., they have the same status as eggs and it is prohibited to derive benefit from them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפרוחים כאן וכאן בין באילן של הקדש בין בשל אשרה מותרין – משום דלא צריכי לאילן שטסין בכל מקום שרוצין:
אבל ביצים כאן וכאן אסורין – (דלא מירי) דצריכי לאילן וכאילן דמי:
אם אפרוחין צריכין לאימן שעדיין לא גדלה נוצתן ואינן יכולין לפרוח כביצים דמי ואסירי:
ערך בן תמליון
בן תמליוןאצא כיון דקרו ליה נפק (מעילה י״ד.) פירוש שד:
א. [נאהמע איין גייסטער.]
אפרוחים כאן וכאן – בין באילן של הקדש ובין של אשרה לפי שאינן צריכין לאילן שפורחין בכל מקום שרוצין אבל ביצים כאן וכאן אסורין משום דלא ניידי וצריכין לאילן וכאילן עצמו דמי ואפרוחין שצריכין לאמן שעדיין לא גדלה נוצתן ואינן יכולין לפרוח כביצים דמי ואסירי.
אפרוחין כאן וכאן מותרין – פי׳ בין באשרה בין בשל הקדש כיון דאית בהן רוח חיים ואין צריכין לאמן כדמפרש בסמוך והא דקאמר יתיז בקנה קאי אאפרוחים וה״ה גבי הקדש אבל לא נהנין קאי אקן וביצים וה״ה גבי אשרה וא״ת ואמאי תנן להתירא גבי אשרה וקתני לאיסורא גבי הקדש י״ל דלהכי תנא לא נהנין גבי הקדש משום דבעי למיתני אין מועלין ומתיז בקנה קתני גבי אשרה דאף על גב דהוי דבר מאוס מאד שהוא של עבודת כוכבים אפילו הכי שרי אפרוחים בהנאה כך נראה למור״י.
ב בדינם של האפרוחים והביצים הנמצאים בקן שבאילן של הקדש או אשירה, אמר ליה [לו] ר׳ יעקב לר׳ ירמיה: האפרוחים הנמצאים כאן וכאן, בין באילן של הקדש בין באילן של אשירה — הריהם מותרין בהנאה, כיון שהם יכולים לפרוח ולקנן בכל מקום, ואין הם נזקקים דווקא לאילן זה האסור בהנאה. ואילו הביצים הנמצאות כאן וכאן, כיון שהן נזקקות לאילן זה — אסורין בהנאה. אמר רב אשי: אף האפרוחים, אם היו אפרוחים צעירים שעדיין צריכין לאמןכביצים דמו [הם נחשבים], ואסורים בהנאה.
Rabbi Ya’akov said to Rabbi Yirmeya: With regard to chicks that can fly away and are not confined to this specific tree, both here and there, i.e., both in the case of a consecrated tree and in the case of a worshipped tree, it is permitted to derive benefit from them. But with regard to eggs, both here and there, it is prohibited to derive benefit from them, as they are dependent on the prohibited tree. Rav Ashi further says: If the chicks are young and still need their mother to survive they are considered like eggs, i.e., they have the same status as eggs and it is prohibited to derive benefit from them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַתְנִי׳: הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ דעֵצִים מוֹעֲלִין בָּעֵצִים וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁיפּוּיי וְלֹא בַּנְּבִיָּיה.:

MISHNA: In the case of the Temple treasurers who purchased non-sacred logs to use for repairs in the Temple, one is liable for misusing the wood itself, but one is not liable for misusing the sawdust, nor is he liable for the leaves [baneviyya] that fall from the log, as the treasurers purchased for the Temple only those materials fit for use in its construction.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גזברים שלקחו עצים מיער של חולין – לצורך קורות מועלין בעצים עצמן שהן לשום קורות:
ולא בשיפוי – הנסורות ונכייה עלין שלו:
ערך נב
נבאצמח בלי יעשה קמח תרגום נוב לא יעביד. פרי בעל יעשון תרגום נוב לא יעבדו (עבודה זרה מח:) אמר רב יוסף אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת והוות להן זבל (מעילה יד.) מועלין בעצים ואין מועלין לא בשיפוי ולא בנבייה פי׳ פרח:
א. [בליהטע.]
מתני׳ הגזברין שלקחו את העצים – מן היער של חולין לצורך קורות.
מועלין בעצים – עצמן הראוים לקורות.
ולא בשפוי – הנסורת שמשפה החרש מן הקורה.
ונבייה – היינו עלין שלהן לפי שהגזברים לא קנו והקדישו אלא דבר הצריך לבנין ולא שפוייה ונבייה.
ג משנה הגזברים שבמקדש שלקחו (קנו) עצים של חולין לצורך תיקון בנין המקדש — מועלין בעצים עצמם, ואולם אין מועלין לא בשיפויי (הנסורת שיוצאת מהם) ולא בנבייה (העלים הנופלים מהם), משום שהגזברים לא קנו להקדש אלא את הדבר שניתן להשתמש בו לבנין המקדש, ואין אלה בכלל זה.
MISHNA: In the case of the Temple treasurers who purchased non-sacred logs to use for repairs in the Temple, one is liable for misusing the wood itself, but one is not liable for misusing the sawdust, nor is he liable for the leaves [baneviyya] that fall from the log, as the treasurers purchased for the Temple only those materials fit for use in its construction.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) גְּמָ׳: אָמַר שְׁמוּאֵל הבּוֹנִין בַּחוֹל ואח״כוְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין.

GEMARA: Shmuel says that the method of construction in the Temple, for repairs or improvements, is as follows: One builds the structures in the Temple with non-sacred materials, and afterward consecrates those materials upon completion of the work.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר שמואל בונין בחול ואחר כך מקדישין – כלומר כשהיו בונין בדק הבית היו קונין כל צורך הבנין ממעות של חולין וכשנגמר הבנין כולו אח״כ היו מקדישין אותו כן שהיו מביאין ממעות של הקדש כשיעור דמי כל הבנין ושכר האומנין ואומרין תיחול קדושה שיש באלו מעות על הבנין זה ונמצא הבנין קודש והמעות יצאו לחולין ופורעין מהן שכר האומנין ופורעין לאותן שלוו מעות של חולין שנקנה בהן צורכי הבנין:
גמ׳ אמר שמואל בונין בחול ואח״כ מקדישין – כלומר כשהן בונין בבדק הבית היו קונין כל צרכי הבנין ממעות של חולין או היו לוקחין כל צרכי הבנין באמנה ולאחר שנגמר הבנין היו מקדישין אותו כן שהיו מביאין ממעות של הקדש כשיעור דמי כל הבנין והשבח שהשביחו האומנין בבנין ושכר האומנין ואומר תחול קדושה שיש במעות הללו על הבנין הזה ונמצא קדוש והמעות יצאו לחולין ופורעין מהן שכר האומנין ממה שחיללו השבח שהשביחו האומנין בבנין ופורעין לאותן שלוו מהן מעות של חולין שנהנו בהן צורכי הבנין או לאותן שהאמינו להן צרכי הבנין.
בונין בחול ואח״כ מקדישין – פירוש כשהיו בונין היו בונין בהקפה ולא היו נותנין בהם מעות של הקדש שנתנדבו לעשות בנין עד שנעשה כל הבנין מאי טעם כלומר למה לא היה מקדיש מקמי בנין האבנים מאן דמתנדב מעות מקדיש להו ואמר תיחול קדושת המעות אבנין ויהיב להו לאומנין בשכרם כלומר ואי הוה מקדיש להו לאבנים מקמי בנין אם כן לא היה יכול לפרוע שכר האומנין ממעות של הקדש שאין הקדש מתחלל על המלאכה אבל עתה שבונה בחול מחלל קדושת המעות על כל הבנין ופורעים אחר כך שכר האומנים מאותן המעות שנתחללו ויצאו לחולין ופורע מעות למי שמכר אבנים כמה שקנו אותם ואם תאמר הא אמרינן פרק בתרא דכתובות (כתובות קו.) מגיהי ספרים שבירושלים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ומאי שנא משכר האומנין דהכא י״ל דשאני תרומת הלשכה שבאה בנדבת צבור ולב בית דין מתנה עליהם אבל לא שייך לומר לב בית דין מתנה בהקדש נדבת יחיד אפילו הקדישם למוסרם לצבור.
ד גמרא אמר שמואל, כך נוהגים במקדש בשעה שבאים לבנות בו, לצורך תיקונו ושיפוצו: בתחילה בונין בחומרי הבנייה (העצים והאבנים) של חול, ורק אחר כך בגמר המלאכה היו מקדישין אותם.
GEMARA: Shmuel says that the method of construction in the Temple, for repairs or improvements, is as follows: One builds the structures in the Temple with non-sacred materials, and afterward consecrates those materials upon completion of the work.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַאי טַעְמָא מַאן דְּמִתְנַדֵּב מָעוֹת מַקְדֵּשׁ לְהוּ דְּאָמַר תֵּיחוּל קְדוּשַּׁת מָעוֹת אַבִּנְיָן.

The Gemara asks: What is the reason that one does not consecrate the materials immediately? One who donates money for Temple maintenance consecrates the money and it is therefore subject to the halakha of misuse of consecrated property. Consequently, one may not use this money to purchase items for Temple maintenance, as the supplier would be liable for misuse as soon as he received the money as payment. The only way to use donations for Temple maintenance is if the Temple treasurer said that the sanctity of this money which was consecrated by the donor shall take effect on the completed structure, rather than on the construction materials or the wages of the artisans during the construction.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מ״ט – בונין בחול משום דמאן דמתנדב מעות לבדק הבית לאלתר מקדיש להו וכיון דמקדיש להו אין יכול לקנות מהן להדיא דבר של חולין אלא צריך לחללו הכי כדאמרן:
מאי טעמא – בונין בחול משום דמאן דמתנדב מעות לבדק הבית לאלתר מקדיש להו וכיון דמקדיש להו שוב אינו יכול לקנות בהן דבר של חולין בהדיא לפי שהמוכר היה מועל בהן לפיכך צריך שיאמר כך תחול וכו׳ שיהו מחוללין קודם שיבואו לידי המוכר.
ומסבירים: מאי טעמא [מה טעם] אין מקדישים אותם מייד? — כי מאן [מי] שמתנדב מעות לבדק הבית, הריהו מקדש להו [אותן] מעות, ושוב אינו יכול להשתמש בהם לדבר חולין, שהרי בכך מועל בהם. ואין איפוא דרך לקנות בהם דבר לבדק הבית, שהרי מיד כשיקבל המוכר את המעות ימעל בהן, ונמצא שאי אפשר לבנות במקדש ממעות שנתנו להקדש אלא באופן דאמר המקדיש אומר] בשעה שמקדיש את המעות: ״תיחול [תחול] קדושת מעות אלה על הבנין עצמו משיגמר בניינו״, ולא על חומרי הבנין או על שכר האומנים בשעה שהם עובדים. ולכן אין הגזבר יכול לתת ממעות אלה לפועלים.
The Gemara asks: What is the reason that one does not consecrate the materials immediately? One who donates money for Temple maintenance consecrates the money and it is therefore subject to the halakha of misuse of consecrated property. Consequently, one may not use this money to purchase items for Temple maintenance, as the supplier would be liable for misuse as soon as he received the money as payment. The only way to use donations for Temple maintenance is if the Temple treasurer said that the sanctity of this money which was consecrated by the donor shall take effect on the completed structure, rather than on the construction materials or the wages of the artisans during the construction.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וִיהֵיב לְהוֹן לְאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן

Therefore, once the construction is completed, the sanctity is transferred from the money to the structure, and then the money is non-sacred. And at that point, the Temple treasurers give the money to the artisans and the suppliers as their wages.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואולם משנגמרה מלאכת הבנין, מתחללות המעות הללו על הבנין, והריהן חולין, ומעתה יהיב להון [נותן הגזבר אותן] לאומנין שעבדו בבנין זה של המקדש בשכרן ולאלה שסיפקו את חומרי הבנין.
Therefore, once the construction is completed, the sanctity is transferred from the money to the structure, and then the money is non-sacred. And at that point, the Temple treasurers give the money to the artisans and the suppliers as their wages.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144