גמרא
פירוש
סְפִירָה בִּימָמָא הִיא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ז:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ז:א׳
ד רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרנ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרנ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ב:א׳
כל היום כשר לקריאת המגלה וכו׳ פי׳ לקריאת היום והוא הדין לשאר הנזכרות עמה ר״ל מילה וטבילה והזאה אלא דחדא מנייהו נקט והוסיף עליהם קצת דברים להודיע שמצותן ביום ושכל היום כשר בהם ויש שואלין מאחר שעיקר משנה זו כמשנה שלפניה להודיע שאין מצותן אלא ביום ושכל היום כשר בהם מפני מה חלקם לשתים ותירצו גדולי הדורות מפני שאינן ממין אחד שהשנויים בראשונה והם מילה וטבילה והזאה אע״פ שעבר זמנן לא בטלה ואע״פ שבמגלה עבר זמנה בטלה שניא היא שהיא עיקר המסכתא וכן שיש לה זמנים הרבה ודומה להם לענין זה במקצת והוא הענין שהחזירה גם כן בשניה לכללה עם אלו השניות והרי מגלה והלל ושופר ולולב וקרבן מוסף ותפלתו אם עבר היום בטלה המצוה ווידוי פרים ווידוי יום הכפורים אם אינו מתודה קודם שחיטה שוב אינו מתודה ואגבן שנה וידוי מעשר אע״פ שאינה שעה עוברת וסמיכה אם אינה ביום הקרבה אינו סומך עוד ושחיטה יש קרבנות שקבוע להם זמן כגון קרבנות המועדות ודומיהם ותנופה והקטרה וקבלה והזאה כל שנשחטה הבהמה נפסלו בלינה וכן בטהרת מצורע כל שנשחטו הצפרים ועריפת עגלה כפרה כתיב בה כקדשים והשקאת סוטה כל שהביאה מנחתה והניחוה בכלי שרת נפסלה בלינה וכן קמיצה והגשה הואיל ומניחה בכלי שרת נפסלה בלינה אפילו קודם קמיצה ומליקה בכלל שחיטה היא: ונשוב לביאור המשנה בדברים שמצותן כל היום ושכל היום כשר בהם קצתם מצד שכתוב בהם לשון יום כמו שהוזכר בגמ׳ וקצתם מהיקש אותם שכתוב בהם יום והם קריאת ההלל בימים שחובה לקרותו ורבים למדים מכאן בהלל שבלילי פסחים שאינו חובה ואגב גררא של הגדה הוא נאמר שאם לא כן היה לו לשנותו עם הדברים שמצותן בלילה אלא שאפשר דתנא ושייר כמו שיתבאר ותקיעת שופר ונטילת לולב וקרבן המוסף ותפלת המוסף ווידוי פרים ר״ל פר כהן משוח ופר העלם דבר של צבור שמביאין פר ומתודים עליו חטא שהביאוהו עליו וידוי יום הכפורים שכתוב בו והתודה עליו וידוי מעשר והוא הוצאת מעשרות ומצותו לסוף שלש שנים ומתודה ואומר בערתי הקדש מן הבית וכו׳ לסמיכה ר״ל ענין וסמך ידו ולשחיטה ר״ל שחיטת הקרבן ולתנופה שהוא מניף העומר או האימורין ומוליך ומביא מעלה ומוריד ולהגשה ולקמיצה ולהקטרה ושלשתן אמורים במנחה להגשה הוא שהיה מגיש המנחה בקרן מערבית דרומית של מזבח כדי לקמוץ משם מלוא קומצו ואחר הגשה קומץ ומקטיר אותו הקומץ עם הלבונה שעליו והשאר נאכל לכהנים מליקה שנ׳ בקרבן העוף ומלק את ראשו וכו׳ קבלה היא קבלת הדם בכלי תכף לשחיטה כדי לקיים מצות זריקה ולהזאה ר״ל זריקת הדם על קרנות המזבח השקאת סוטה פי׳ שקנא לה בעלה ונסתרה ששותה מי המרים כדי לבדקה עריפת עגלה כשנמצא חלל בדרך שהיו מביאין זקני העיר הקרובה אל החלל עגלה ועורפין אותה ומתודין ואומרים ידינו לא שפכה וגו׳ טהרת המצורע ענין האמור בה מהבאת הצפרים ושחיטת האחת וכל הענין: כל הלילה וכו׳ עכשו בא למנות אותן שמצותן בלילה ויש מהם שאתה צריך לפרש בה אף בלילה והוא הקטרת אברים כמו שנבאר קצירת העומר זמנו בליל מוצאי יום טוב ראשון של פסח אבל הבאתו אינה כשרה אלא ביום ספירת העומר אינה אלא בלילה ויש מוכיחין מכאן שאם שכח ולא ספר בלילה אינו סופר ביום ויש אומרים שסופר ואינו מברך והעיקר שסופר אף בברכה ומ״מ עיקר המצוה בלילה לקיים בו תמימות תהיינה אימתי הם תמימות בזמן שמונה בערב וי״מ שכל שלילה ראשונה מונה מבערב לא יצאו מכלל תמימות ומ״מ עיקר מצות ספירה בלילה: הקטר חלבים בכל קרבן ואיברים פי׳ בעולה שכולה כליל ועולה למזבח בנתחים וכשרה הקטרתן אף בלילה שאחר יום שחיטתן שבכל התורה היום הולך אחר הלילה חוץ מקדשים שהלילה הולך אחר היום ומ״מ עיקר מצותן ביום והרבה דברים מצותן ביום או בלילה שלא נשנו כאן כגון טבילת נדה ויולדת ומגלה של לילה והרמת הדשן וק״ש של ערבית ואין זו קושיא לסדר המשנה שכך דרכו לשנות את הרוב ולשייר מהן בהרבה מקומות והוא שאמר אח״כ זה הכלל ויש שמדקדקין ליתן טעם לכל הנשארות מפני מה השאירן נדה ויולדת מפני שלא למעט את הלילה נאמר ביום אלא למעט שלא לטבול בשביעי שהרי משעבר ליל שמיני דינה לטבול אף ביום אלמלא גזרת סרך בתה שחושבת שהוא שביעי ומגלה כבר בארנו שעיקר קריאתה ביום היא וכן שאינה אלא דברי סופרים והרמת הדשן בכלל הקטר חלבים היא וקריאת שמע ערבית כבר עשו בה סייג עד חצות והלל שבלילי פסחים כבר בארנו שאינה בכלל מצוה: זה הכלל כל דבר שמצותו ביום וכו׳ פי׳ בגמ׳ לרבות סדור מערכות של לחם הפנים ובזיכין שעליהם שמסלקים בשבת שחרית וצריך להסדיר את החדשות מיד ואעפ״כ אם לא סדר את החדשות מיד עד הערב ועמד השלחן רוב היום בלא לחם יצא ובלבד שלא ילין השלחן בלא לחם וכן כל דבר שמצותו בלילה כגון אכילת הפסח מותר כל הלילה ויש שפוסקין שאכילת הפסח אינה אלא עד חצות ולא עוד אלא שמדקדקין ממנה לומר על מצה אחרונה שבליל הפסח שצריך לאכלה קודם חצות שהרי למלאות מקום הפסח היא באה וכבר כתבנוה במקומה: זהו ביאור המשנה וכולה הלכה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא בארנוהו אלא שלענין ביאור זה שאמרו מדערבא שמשא ועד צאת הכוכבים יממא הוא פי׳ שאינו לילה לגמרי אלא ספק יום ספק לילה שאין לילה גמור אלא עד צאת הכוכבים כמו שביארנו במקומו: ונשלם הפרק תהלה לאל:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush