מחטא דתלמיותא – מחט תלמיית ברושדיי״ר בלעז שהתפירות עשויות תלמים תלמים שורות שורות כתלמים של מחרישה.
(1) 
מַחְטָא דְתַלְמִיּוּתָא.
מַחְטָא דְתַלְמִיּוּתָא.Needlework for embroidery is a clean and easy trade.
אמר ר׳ שמעון בן אלעזר מימיי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והן מתפרנסין שלא בצער והן לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני ומה אילו שלא נבראו אלא לשמשני ניזונין שלא בצער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעתי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי.
אמר רב יהודה מחטא דתלמיותא – והא תנן כל שעסקו עם הנשים סורו רע והתופר עסקו עם הנשים הוא. אלא מחטא – פירוש: שילמוד לעשות מלאכת המחטים ולא מלאכת התפירה.
(סיום)
סליקא לה מסכת קידושין
מחטא דתלמיותא [מחט של רקמה], שהיא מלאכה נקיה וקלה.
Needlework for embroidery is a clean and easy trade.
הכל
(2) תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אֵין לְךָ אוּמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָּנוּת מְעוּלָּה אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָּנוּת פְּגוּמָה אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַּסָּם וּבְלֹא בּוּרְסְקִי אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוּמָּנוּתוֹ בַּסָּם וְאוֹי לוֹ מי שֶׁאוּמָּנוּתוֹ בּוּרְסְקִי אִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵיבוֹת.
It is taught in the Tosefta (5:12): Rabbi Yehuda HaNasi says: There is no trade that disappears from the world, since all occupations are needed, but fortunate is he who sees his parents in an elevated trade; woe is he who sees his parents in a lowly trade and follows them into their trade. Similarly, it is impossible for the world to continue without a perfumer and without a tanner. Fortunate is he whose trade is as a perfumer, and woe is he whose trade is as a tanner, who works with materials that have a foul smell. Likewise, it is impossible for the world to exist without males and without females, yet fortunate is he whose children are males, and woe is he whose children are females.
It is taught in the Tosefta (5:12): Rabbi Yehuda HaNasi says: There is no trade that disappears from the world, since all occupations are needed, but fortunate is he who sees his parents in an elevated trade; woe is he who sees his parents in a lowly trade and follows them into their trade. Similarly, it is impossible for the world to continue without a perfumer and without a tanner. Fortunate is he whose trade is as a perfumer, and woe is he whose trade is as a tanner, who works with materials that have a foul smell. Likewise, it is impossible for the world to exist without males and without females, yet fortunate is he whose children are males, and woe is he whose children are females.
שעוברת מן העולם – שבטילה מן העולם בין שהיא נקיה בין שהיא מאוסה יש בה צורך ואם לא ילמדנה זה ילמדנה אחר.
אשרי מי שרואה את הוריו – יולדיו ואת ילדיו באומנות נקיה.
בשם – מוכר בשמים.
אשרי מי שרואה הוריו באומנות כו׳ אשרי מי שאומנתו בשם כו׳. לכאורה לא הל״ל אלא הך בתרייתא ומה איכפת ליה באומנות אבותיו וי״ל דבקמייתא אשמועינן גם אם הוא שינה מלאכתו לנקיה מ״מ אוי לו למי שרואה אבותיו במלאכה שאינה נקיה דקשה לו ללמוד מלאכה אחרת גם אם היא קלה כיון שלא הורגל בה שלא ראה אותה מאבותיו וק״ל:
סליק פרק עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין
תניא [שנויה ברייתא], רבי אומר: אין לך אומנות שעוברת (שנעלמת, בטילה) מן העולם — שיש צורך בכל המלאכות, אבל אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה, אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה ולומד מהם. וכן אי אפשר לעולם בלא שיהא בו בסם (עושה בשמים) ובלא בורסקי (מעבד עורות) שאומנותו בדברים מסריחים. אשרי מי שאומנותו בסם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי. וכן אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, ששניהם נחוצים לקיום העולם, אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות.
It is taught in the Tosefta (5:12): Rabbi Yehuda HaNasi says: There is no trade that disappears from the world, since all occupations are needed, but fortunate is he who sees his parents in an elevated trade; woe is he who sees his parents in a lowly trade and follows them into their trade. Similarly, it is impossible for the world to continue without a perfumer and without a tanner. Fortunate is he whose trade is as a perfumer, and woe is he whose trade is as a tanner, who works with materials that have a foul smell. Likewise, it is impossible for the world to exist without males and without females, yet fortunate is he whose children are males, and woe is he whose children are females.
הכל
(3) ר״מ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם לִבְנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן הָאוּמָּנוּת וְאֵין עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {חגי ב׳:ח׳} לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת.:
Rabbi Meir says: A person should always teach his son a clean and easy trade, and he should request compassion from the One to Whom wealth and property belong, as poverty does not come from a trade, nor does wealth come from a trade; rather, they come from the One to Whom wealth belongs, as it is stated: “Mine is the silver, and Mine the gold, says the Lord of hosts” (Haggai 2:8).
Rabbi Meir says: A person should always teach his son a clean and easy trade, and he should request compassion from the One to Whom wealth and property belong, as poverty does not come from a trade, nor does wealth come from a trade; rather, they come from the One to Whom wealth belongs, as it is stated: “Mine is the silver, and Mine the gold, says the Lord of hosts” (Haggai 2:8).
ר׳ מאיר אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות, אלא למי הם העשירות והעניות — למי שהעושר שלו, שנאמר: ״לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳ צבאות״ (חגי ב, ח).
Rabbi Meir says: A person should always teach his son a clean and easy trade, and he should request compassion from the One to Whom wealth and property belong, as poverty does not come from a trade, nor does wealth come from a trade; rather, they come from the One to Whom wealth belongs, as it is stated: “Mine is the silver, and Mine the gold, says the Lord of hosts” (Haggai 2:8).
הכל
(4) ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ.: תַּנְיָא ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי צְבִי קַיָּיץ וַאֲרִי סַבָּל וְשׁוּעָל חֶנְוָנִי וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי מָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר וַאֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִיפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ה׳:כ״ה} עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ.:
The mishna taught that Rabbi Shimon ben Elazar says: Have you ever seen a beast or a bird that has a trade? It is taught in the Tosefta (5:13): Rabbi Shimon ben Elazar says: I never saw a deer work as one who dries figs, nor a lion work as a porter, nor a fox work as a storekeeper. And yet they earn their livelihood without anguish. But all these were created only to serve me, and I, a human being, was created to serve the One Who formed me. If these, who were created only to serve me, earn their livelihood without anguish, then is it not right that I, who was created to serve the One Who formed me, should earn my livelihood without anguish? But I, i.e., humanity, have committed evil actions and have lost my livelihood, as it is stated: “Your iniquities have turned away these things, and your sins have held back good from you” (Jeremiah 5:25).
The mishna taught that Rabbi Shimon ben Elazar says: Have you ever seen a beast or a bird that has a trade? It is taught in the Tosefta (5:13): Rabbi Shimon ben Elazar says: I never saw a deer work as one who dries figs, nor a lion work as a porter, nor a fox work as a storekeeper. And yet they earn their livelihood without anguish. But all these were created only to serve me, and I, a human being, was created to serve the One Who formed me. If these, who were created only to serve me, earn their livelihood without anguish, then is it not right that I, who was created to serve the One Who formed me, should earn my livelihood without anguish? But I, i.e., humanity, have committed evil actions and have lost my livelihood, as it is stated: “Your iniquities have turned away these things, and your sins have held back good from you” (Jeremiah 5:25).
א שנינו במשנה שר׳ שמעון בן אלעזר אומר אם ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות וכו׳. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי שיהיה קייץ (מייבש תאנים) וארי שיהיה סבל, ושועל שיהיה חנוני, ובכל זאת הם מתפרנסים שלא בצער ואינם צריכים לעבוד. והם לא נבראו אלא לשמשני, לפי שהאדם הוא תכלית הבריאה, ואני נבראתי לשמש את קוני. מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני — אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר: ״עונותיכם הטו אלה״ (ירמיה ה, כה).
The mishna taught that Rabbi Shimon ben Elazar says: Have you ever seen a beast or a bird that has a trade? It is taught in the Tosefta (5:13): Rabbi Shimon ben Elazar says: I never saw a deer work as one who dries figs, nor a lion work as a porter, nor a fox work as a storekeeper. And yet they earn their livelihood without anguish. But all these were created only to serve me, and I, a human being, was created to serve the One Who formed me. If these, who were created only to serve me, earn their livelihood without anguish, then is it not right that I, who was created to serve the One Who formed me, should earn my livelihood without anguish? But I, i.e., humanity, have committed evil actions and have lost my livelihood, as it is stated: “Your iniquities have turned away these things, and your sins have held back good from you” (Jeremiah 5:25).
הכל
(5) רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת וְכוּ׳.: תַּנְיָא רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁכׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין עוֹמֶדֶת לוֹ אֶלָּא בִּימֵי יַלְדוּתוֹ אֲבָל בִּימֵי זִקְנוּתוֹ הֲרֵי הוּא מוּטָּל בָּרָעָב אֲבָל תּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן עוֹמֶדֶת לוֹ לָאָדָם בְּעֵת יַלְדוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּעֵת זִקְנוּתוֹ בְּעֵת יַלְדוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר {ישעיהו מ׳:ל״א} וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר {תהלים צ״ב:ט״ו} עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.:
The mishna taught that Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades and I teach my son only Torah. It is taught in the Tosefta (5:14): Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades in the world, and I teach my son only Torah, as all other trades serve one only in the days of his youth, when he has enough strength to work, but in the days of his old age, behold, he is left to lie in hunger. But Torah is not like this: It serves a person in the time of his youth and provides him with a future and hope in the time of his old age. With regard to the time of his youth, what does it say about a Torah scholar? “But they that wait for the Lord shall renew their strength” (Isaiah 40:31). With regard to the time of his old age, what does it say? “They shall still bring forth fruit in old age, they shall be full of sap and richness” (Psalms 92:15).
The mishna taught that Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades and I teach my son only Torah. It is taught in the Tosefta (5:14): Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades in the world, and I teach my son only Torah, as all other trades serve one only in the days of his youth, when he has enough strength to work, but in the days of his old age, behold, he is left to lie in hunger. But Torah is not like this: It serves a person in the time of his youth and provides him with a future and hope in the time of his old age. With regard to the time of his youth, what does it say about a Torah scholar? “But they that wait for the Lord shall renew their strength” (Isaiah 40:31). With regard to the time of his old age, what does it say? “They shall still bring forth fruit in old age, they shall be full of sap and richness” (Psalms 92:15).
כל אומניות – אין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להם בשעתן אבל תורה מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו אוכל מן הקודמות.
שנאמר עוד ינובון בשיבה – יצמחו צמח ויתייחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו וגו׳.
ר׳ נהוראי אומר מניחא אדם כל אומניות שבעולם ומלמד לבנו תורה שהתורה עומדת לאדם בילדותו ובזקנותו אחרית ותקוה.
בילדותו מהו אומר וקויי י״י יחליפו כח בזקנותו מהו אומר עוד ינובון בשיבה וגו׳.
א. וכן הגירסא ברבינו ירוחם תא״ו נ״ב ח״א. לפנינו מניח אני וכו׳ לבני.
אין לך אמנות שעוברת מן העולם ר״ל שכלם יש בהם צורך ואי איפשר לעולם בלא הם אלא לעולם יהא אדם משתדל להיות אמנותו נקיה אשרי מי שראה את הוריו באמנות נקיה אוי לו למי שאמנותך פגומה אי איפשר לעולם בלא בשם ובלא בורסי אשרי מי שאמנותו בשם אוי לו שאמנתו בורסי וטוב מזה ומזה שיניח כל אמניות שבעולם ויעסוק בתורה שכל האמניות אינן עומדות אלא לעת ילדותו ותורה עומדת בין בזקנתו בין בילדותו בילדותו הוא אומר וקוי י״י יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ובזקנותו הוא אומר עוד ינובון בשיבה דשינים ורעננים יהיו וכן אי איפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות ואע״פ שפשוטו של דבר כך הוא יש להוסיף בפירושו שבניו נקבות שהזכרים פחותים וחסירים ואשרי מי שבניו זכרים שנמצא בהם השלמות המכוון בהם על זה נאמר גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו אמן אמן:
ומהנה נשלם מה שנראה לנו לכללו במסכת קדושין תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו במסכת כתבות בעזרת הצור ובישועתו א״ס א״ס.
ב שנינו במשנה שר׳ נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו׳. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה. שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו לאדם אלא בימי ילדותו שיש בידו כוח לעבוד, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב. אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו. בעת ילדותו מהו אומר — ״וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים״ (ישעיה מ, לא), בזקנותו מהו אומר — ״עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו״.
The mishna taught that Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades and I teach my son only Torah. It is taught in the Tosefta (5:14): Rabbi Nehorai says: I set aside all the trades in the world, and I teach my son only Torah, as all other trades serve one only in the days of his youth, when he has enough strength to work, but in the days of his old age, behold, he is left to lie in hunger. But Torah is not like this: It serves a person in the time of his youth and provides him with a future and hope in the time of his old age. With regard to the time of his youth, what does it say about a Torah scholar? “But they that wait for the Lord shall renew their strength” (Isaiah 40:31). With regard to the time of his old age, what does it say? “They shall still bring forth fruit in old age, they shall be full of sap and richness” (Psalms 92:15).
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
קידושין פב: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), רש"י קידושין פב:, ראב"ן קידושין פב: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות רי"ד קידושין פב:, בית הבחירה למאירי קידושין פב: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי אגדות קידושין פב:, פירוש הרב שטיינזלץ קידושין פב:, אסופת מאמרים קידושין פב:
Kiddushin 82b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Rashi Kiddushin 82b, Raavan Kiddushin 82b, Tosefot Rid Kiddushin 82b, Meiri Kiddushin 82b, Maharsha Chidushei Aggadot Kiddushin 82b, Steinsaltz Commentary Kiddushin 82b, Collected Articles Kiddushin 82b