×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין נ״ג:גמרא
;?!
אָ
וְלָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְגְּמַהּ רָבִין סָבָא קַמֵּיהּ דְּרַב אָמַר קְרָא הוּא בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא.: וּבַהֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד קִידֵּשׁ בְּשׁוֹגֵג לֹא קִידֵּשׁ דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר״ירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג קִידֵּשׁ בְּמֵזִיד לֹא קִידֵּשׁ.: א״ראָמַר רַבִּי יַעֲקֹב שְׁמַעִית מִינֵּהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְתֵּי שִׁגְגַת מַעֲשֵׂר דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה שִׁגְגַת הֶקְדֵּשׁ דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר שְׁנֵיהֶם אֵין אִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהֶם. חֲדָא לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה רוֹצֶה וַחֲדָא לְפִי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ אָמַר ר׳רַבִּי יִרְמְיָה נִיחְזֵי אֲנַן מַעֲשֵׂר אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ מִשּׁוּם טִרְחָא דְאוֹרְחָא אִיהוּ נִיחָא לֵיהּ דְּנִיקְנֵי אִיתְּתָא מִמֵּילָא אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ תַּרְוַיְיהוּ לָא נִיחָא לְהוּ דְּנִתַּחִיל הֶקְדֵּשׁ עַל יְדַיְיהוּ. ור׳וְרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא מִי לָא אִיכָּא לְמֵימַר מַעֲשֵׂר אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ מִשּׁוּם טִירְחָא דְאוֹרְחָא אִיהוּ לָא נִיחָא לֵיהּ מִשּׁוּם אוּנְסָא דְאוֹרְחָא אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ בִּשְׁלָמָא אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ דְּנִתַּחִיל הֶקְדֵּשׁ עַל יְדַהּ אֶלָּא אִיהוּ מִי לָא נִיחָא לֵיהּ דְּנִיקְנֵי אִיתְּתָא מִמֵּילָא. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב חִסְדָּא אִשָּׁה אֵין מִתְקַדֶּשֶׁת מָעוֹת מַהוּ שֶׁיֵּצְאוּ לְחוּלִּין אֲמַר לֵיהּ אִשָּׁה אֵין מִתְקַדֶּשֶׁת מָעוֹת הֵיאַךְ יֵצְאוּ לְחוּלִּין. בְּעָא מִינֵּהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב חִסְדָּא בְּמֶכֶר מַאי אֲמַר לֵיהּ אַף בְּמֶכֶר לֹא קָנָה. אֵיתִיבֵיהּ חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אחֶנְוָנִי כְּשׁוּלְחָנִי. עַד כָּאן לָא קָא מִיפַּלְגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר חֶנְוָנִי כְּשׁוּלְחָנִי וּמָר סָבַר חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִם הוֹצִיא מָעַל רַבִּי מֵאִיר לִדְבָרָיו דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר לְדִידִי אִם הוֹצִיא נָמֵי לֹא מָעַל אֶלָּא לְדִידָךְ אוֹדִי לִי מִיהָא דְּחֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת וַאֲמַר לֵיהּ לָא כְּשׁוּלְחָנִי. אָמַר רַבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ולאו כי לא] ממילא, מתוך הדבר, שמעת מינה [אתה שומע זאת]? שכיון שכתוב זה משווה את ישראל לתרומה, מובן מזה שהוא הדין בתרומה! תרגמה [תירגם, הסביר, אותה] רבין סבא [הזקן] קמיה [לפני] רב ואמר: הטעם לגבי מעשר הוא משום שאמר קרא [הכתוב] לגבי מעשר ״לה׳ הוא״, כלומר, בהוייתו יהא, שיישאר כמו שהוא ממון גבוה. א שנינו במשנה שהמקדש אשה בהקדש, אם עשה זאת במזידקידש, בשוגגלא קידש, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: בשוגגקידש, במזידלא קידש. אמר ר׳ יעקב: שמעית מינה [שמעתי ממנו] מר׳ יוחנן תרתי [שני דברים]: שגגת מעשר לפי שיטתו של ר׳ יהודה, ושגגת הקדש לשיטת ר׳ מאיר, בשניהם אין אשה מתקדשת בהם. והסביר את טעם הדברים: חדא [באחד מהם אמר]: לפי שאין אשה רוצה להתקדש בו, וחדא באחד אמר]: לפי שאין שניהם, הבעל והאשה, רוצים. ולא ידענא הי מינייהו [ואיני יודע איזה מהם] בגלל האשה, ואיזה מהם גם בגלל שניהם. אמר ר׳ ירמיה: ניחזי אנן [נראה אנו], כלומר, נעיין אנו ונראה איזה טעם מתאים לנושא. ונאמר: מעשר שני שאינו נאכל אלא בירושלים איהי [היא] לא ניחא [נוח] לה לקבלו ככסף קידושין, משום טרחא דאורחא [טירחת הדרך], שהרי צריכה היא להביאו לירושלים כדי ליהנות ממנו, אבל איהו ניחא ליה דניקני איתתא [הוא נוח לו בכך, שהוא קונה אשה] ממילא ואינו צריך להוציא כסף משל עצמו עבור הטירחה. אלא הקדשתרוייהו [שניהם] לא ניחא להו דנתחיל [נוח להם שיתחלל] ההקדש על ידייהו [על ידם] בכך שייעשו הקידושין על ידו. ור׳ יעקב אמר: כנגד הסברו של ר׳ ירמיה, שאין הטעמים ברורים, כי גם איפכא מסתברא [ההיפך מסתבר], מי לא איכא למימר [האם אין לומר] מעשר איהי [היא] לא ניחא ליה [נוח לה] לקבל אותו משום טירחא דאורחא [טירחת הדרך], איהו [הוא] לא ניחא ליה [נוח לו] משום אונסא דאורחא [אונס הדרך], שאם יקרה שהמעשר יאבד בדרך נמצא שלא נהנתה כלל ממנו, ולא נוח לו לקדשה בדבר שתצטער בו. אלא הקדש, בשלמא איהי [נניח שהיא] לא ניחא [נוח] לה דנתחיל [שיתחלל] הקדש על ידה, אלא איהו מי [הוא האם] לא ניחא ליה דניקני איתתא [נוח לו שיקנה אשה] ממילא בלי להוציא הוצאות בשביל לפדות את ההקדש? ואם כן אין להוכיח מסברות את דברי ר׳ יוחנן. בעא מיניה [שאל אותו] רבא מרב חסדא: אשה אין מתקדשת במעות הקדש לדעת ר׳ מאיר, ואולם מעות שנתן לה בקידושין מהו שיצאו לחולין על ידי מעשה הקידושין? אמר ליה [לו] רב חסדא: אם אשה אין מתקדשתמעות היאך יצאו לחולין? הרי נמצא שהמעות הללו לא קנו דבר ואין לומר שנתחללו, ואם כן נשאר ההקדש כמות שהוא. בעא מינה [שאל ממנו] רב חייא בר אבין מרב חסדא: במכר מאי [מהו] הדין? האם כאשר קנה דבר בשגגה במעות הקדש האם נקנה המיקח בכך? אמר ליה [לו]: אף במכר לא קנה. איתיביה [הקשה לו]: שנינו שאם הפקיד אדם מעות אצל שולחני, אם היו המעות צרורות — אסור לו להשתמש בהן. ואם פתח השולחני את הצרור והיו אלה מעות הקדש והשתמש בהן, כיון שעשה שלא ברשות המפקיד — מעל. ואם לא היו המעות צרורות, רשאי השולחני להשתמש בהן, שהמפקיד יודע שעיסוקו במעות, ולכן אם היו אלה מעות הקדש המפקיד מעל, שהשולחני נחשב כמוציאם מדעת המפקיד. אולם אם הפקיד מעות בידי בעל בית (סתם אדם), בכל מקרה אין לו להשתמש בהן, ואם השתמש — מעל. ונחלקו לענין חנווני ואמרו: מוסר מעות לחנוני דינו כבעל הבית לענין זה, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: חנוני כשולחני. ומדייקים: עד כאן לא קא מיפלגי [אין הם חלוקים] אלא דמר [חכם זה] סבר: חנוני כשולחני, ומר [וחכם זה] סבר חנוני כבעל הבית. אבל דכולי עלמא [לדעת הכל] אם הוציא החנווני בסוף את הכסף — מעל, משמע שהמיקח נקנה על אף שקונהו במעות הקדש! ודוחים: ר׳ מאיר לדבריו, לפי שיטתו, של ר׳ יהודה קאמר [אומר]: לדידי [לשיטתי] אם הוציא את הכסף נמי [גם כן] לא מעל, אלא לדידך אודי [לשיטתך הודה] לי מיהא [על כל פנים] שחנוני נידון כבעל הבית. ואמר ליה [לו] ר׳ יהודה: לא, אף בזה איני מודה לך, ולדעתי חנווני הוא כשולחני. אמר רב:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144