גמרא
פירוש
אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא בַּסּוֹף וּמָר סָבַר יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
המשנה השלישית והכונה להתחיל בה בביאור החלק השלישי והוא שאמר התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש של דבש ונמצא של יין בדינר זה של כסף ונמצא של זהב של זהב ונמצא של כסף על מנת שאני עני ונמצא עשיר עשיר ונמצא עני אינה מקודשת ר׳ שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקדשת על מנת שאני כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין בן עיר ונמצא בן כרך בן כרך ונמצא בן עיר על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק רחוק ונמצא קרוב על מנת שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו על מנת שיש לי בנים ואין לו על מנת שאין ויש לו ועל כלם אע״פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אע״פ כן אינה מקדשת וכן שהטעתו אמר הר״ם פי׳ כונתה ורצונה בזה הדבר המיוחד לא לאחר ולזה אין הלכה כר׳ שמעון גדלת אמרו בתלמוד גודלת ר״ל מתקנת הנשים ולא חלק ר׳ שמעון בטעות היחס שהיא בלתי מקודשת ואע״פ שהטעה או הטעתו לשבח כי לפעמים לא ירצה אחד מהם אלא כמותו ביחס או פחות ממנו ומהעיקרים ג״כ אצלנו דברים שבלב אינן דברים: אמר המאירי ר״ל והיא קבלתו על דעת יין כמו שהוא אומר ונמצא של דבש אע״פ שהדבש שוה יותר מן היין אינה מקודשת שמא באותה שעה נוח לה ביין מבדבש ואין צריך לומר בכוס זה של דבש ונמצא של יין שהרי עכשו נמצא הטעות פסידא אצלה ודרך כלל כל שאמר לה בדבר זה ונמצא דבר אחר אפילו הטעתו לשבח אינה מקדשת ואין בזה חלוק בין שני מינין למין אחד הואיל ומכל מקום יש שנוי השם בין זו לזו אינה מקודשת כגון יין ונמצא חומץ או קישות מרה ומתיקה וכל כיוצא בזה הואיל ובשעה שקבלתהו קבלתהו על דעת מה שהזכיר כגון שהיה בלילה ואינה רואה מה שמקבלת בשעת הקבלה שאלו רואה בשעת הקבלה ודאי מקדשת אפילו הטעה בפחות ממה שהזכיר דודאי סברה וקבילה ויש מפקפקין בזו הא בשלא הרגישה בטעות בשעת הקבלה אינה מקדשת מעתה בדינר של כסף ונמצא של זהב או של זהב ונמצא של כסף על מנת שאני עני ונמצא עשיר או על מנת שאני עשיר ונמצא עני אינה מקדשת שאף העניות יש לו מקום אצל עשירה שרוצה להתגבר ולהיות בעלה כפוף וכן בכל כיוצא בזה בכל הדברים ר׳ שמעון אומר אם הטעה לשבח מקדשת ופירשו בגמרא שלא חלק ר׳ שמעון על מה שהזכרנו שכל שקבלה היא את הקדושין בחזקת מה שהזכיר ונמצא שהוא דבר אחר אינה מקדשת אלא שר׳ שמעון על מחלוקת אחר הוא סובב שלא הוזכר והוא שלא קבלה היא עצמה את הקדושין ואף המקדש לא דבר עמה כלל אלא שאמרה לשלוחה צא וקבל לי קדושין מפלוני שאמר לי שיקדשני בדינר של כסף והלך ונתן לו של זהב שלדעת תנא קמא אינה מקודשת שזה שאמרה לו בשל כסף דרך קפידא אמרה שאינה רוצה אלא בשל כסף ור׳ שמעון סבר שאינה אלא מראה מקום כלומר אף בכל מה שיתן לך אפילו בכסף שהוא דבר קל אצל מקדש שדרכו לחזר אחר תכשיטין נאים או מטבעות של זהב ואף בזו הלכה כתנא קמא שקפידה היא ואינה מקדשת וכן הדין אם אמר הוא לשלוחו הלויני דינר של כסף ולך וקדש לי אשה פלונית והלך ולוהו דינר של זהב שהוא קפידא ואינה מקדשת: ואחר שביארנו טעות שבשבח ממון הזכיר טעות שבשבח יוחסין על מנת שאני כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין אינה מקדשת ואף בהטעאה בשבח גם כן כגון מלוי לכהן או מנתין שאינו מטיפה כשרה לממזר שהוא מטיפה כשרה שאם מלוי לכהן וכיוצא בו אף היא אומרת מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא ובנתין וממזר שמא היא יודעת בעצמה מה היא ומה טיבה ומתיראה שהממזר יתגאה עליה יותר מן הנתין ורוצה היא בפחות ביתר כדי שיהא שלום מצוי בינו לבינה וכן בכל כיוצא בזה: על מנת שאני בן עיר ונמצא בן כרך וכבר אמרו שישיבת הכרכים קשה אם מצד היוקר אם מצד שעוברים ושבים דוחקין וכן אף בן כרך ונמצא בן עיר שנמצא הטעות לשבח שמא אף היא נוח לה בכרך ובתוספתא אמרו על מנת שאני בשם ונעשה בורסי הואיל ובשעת הקדושין היה בשם מקדשת וכן כל כיוצא בזה על מנת שאני בשם ונמצא בשם ובורסי מקדשת על מנת שאיני אלא בשם ונמצא בשם ובורסי אינה מקדשת וכן כל כיוצא בזה על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק או אפילו רחוק ונמצא קרוב שמא אף היא נוח לה בכך על מנת שיש לי בת שפחה מגדלת ר״ל גדולה ויש מפרשין בת או שפחה מגדלת כלומר ולא תהא צריכה לטרוח בצרכי הבית כל כך וכן באין לי ויש לו שמא נוח לה בטורח זה ולא תהא שם בת ולא שפחה רגילה בבית מקודם לה כדי שתעשה כרצונה בבית ולא יהו בת ושפחה מגלות עניניה ובגמרא פירשוה בת שפחה נכבדת כלומר שנולדה מעבד עברי ושמא מתוך חשיבותה אין זו רוצה בה אלא שלא הוצרכו לפרשה כן אלא לומר שאף זו שבח יוחסין הוא ולא חלק בה ר׳ שמעון ולענין פסק אין לנו שאף בשבח ממון הלכה כתנא קמא ויש מפרשין מגדלת מלשון מגדלא נשיא ר״ל גודלת גדילים או בעלת אי זה אומנות ובכלם אע״פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף לכשיתברר לי בטעות זו שעל כל פנים הייתי רוצה להתקדש לו אינו כלום שאין דברים שבלב דברים לסתור מה שנאמר בפירוש בשעת מעשה ואינה צריכה גט אף מדברי סופרים הא מכל מקום אם אמרה כן בשעת הקדושין ר״ל ניחא לי לאיקדושי לך בין כהן בין לוי וכן בשאר מקדשת כן כתבוה אחרוני הגאונים שבספרד ואע״ג דלא איקיים תנאיה הואיל ולאו בדידה אתני אלא בדנפשיה ואיהו ודאי מידע ידע אי כהן אי לוי לאו מקח טעות הוא ועוד דהא מכל מקום מכיון דאיהי עקרה לתנאיה והוא שתק בטליה לתנאיה וכן היא שהטעתו כגון שאמר לה על מנת שאת לויה ונמצאת כהנת אפילו אמר הוא בלבי היה שתתקדש לי על כל פנים: זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנו הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה אלו הן: הרי שנתן לאשה כוס מלא ואמר לה התקדשי לי בכוס זה אם היה של מים אינה מקדשת אלא בו שהמים אינן חשובות בעיניה ודעתה על הכלי לבד ואם אין הכלי לבדו שוה פרוטה אפילו היה שוה פרוטה עם המים אינו כלום ואם היה של יין אינה מקדשת אלא במה שבתוכו שכך דרכן של בני אדם נותנין כוס של יין לשתות על מנת להחזיר את הכוס וכל שאין ביין שוה פרוטה אינה מקדשת היה של שמן דעתה על הכל שהרי אין אדם עשוי להוציא את השמן לשעתו ודעתה עליו שהוא נותן לה את השמן ואת הכלי להיות השמן שמור בתוכו זהו פירוש גדולי הרבנים ויפה פירשו ואע״פ שלא באו התירוצין כסדר הבריתות מצינו כיוצא בו הרבה בתלמוד ואחת מהם לדוגמא בשני של סכה תני חדא אין ישנים בהם לא שינת עראי ולא שינת קבע ותניא אידך ישנים בהם עראי ולא קבע ותניא אידך ישנים בהם בין עראי ובין קבע ותירצו שלא כסדר הבריתות ומכל מקום גדולי המחברים פירשום בדרך אחרת וכסדר הבריתות שבמים בו ובמה שבתוכו ונראה הטעם שהמים אין להם שום חשיבות ודעתו היה לעשותם סעד לכלי וודאי דעתו על שניהם וביין בו ולא במה שבתוכו לנראה הטעם שבודאי לא היה דעתו לקדש על היין שסובר הוא עליה שתהא עיניה נותנת בכוס ואף היין מקפיד הוא עליו מתוך שיש לו קצת חשיבות ואין דעתו לעשותו סעד לכלי ובשמן במה שבתוכו ולא בו שמתוך רוב חשיבותו דעתו על השמן ושתריקהו לשעתה הוא מגיש והיא מוצקת ויש מפרשים במים בו ולא במה שבתוכו כפירוש ראשון וביין בו ובמה שבתוכו שבודאי לא בא אלא לעשותו סעד לכוס ומתוך בלבול הפירושין ראוי להחמיר בכלם: אע״פ שהיין והחומץ לענין תרומה מין אחד הוא כמו שביארנו לענין מכירה כל שהשמות חלוקים אפילו במין אחד הרי זה מקח טעות ומעתה קבל עליו למכור תבואה שחמתית ונמצאת לבנה או לבנה ונמצאת שחמתית יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור הלוקח והמוכר:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush