×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) פַּר כֹּהֵן מָשׁוּחַ וּפַר עֵדָה כּוּ׳.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא ד׳:כ״א} וְשָׂרַף אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הָרִאשׁוֹן שֶׁיְּהֵא רִאשׁוֹן קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו.
§ The mishna teaches: If the bull of the anointed priest and the bull of the congregation, which are brought for absence of awareness of the matter, are pending, the bull of the anointed priest precedes the bull of the congregation in all its actions. The Gemara asks: From where are these matters derived? It is as the Sages taught: “And he shall burn it as he burned the first bull” (Leviticus 4:21). Why must the verse state “the first”? The verse could simply state that he shall burn it as he burned the bull. It is in order to establish that the first offering precedes the bull of the congregation in all its actions.
מיוחס לרש״יתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
פרשת פר כהן משיח כתיבא ברישא והדר כתיבא פר העלם דבר של צבור ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת דהיינו לפר כהן משיח למה ליה למיהדר וכתב כאשר שרף את הפר הראשון.
מה״מ דת״ר ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון וה״ל למכתב כאשר שרף את פרו מה ת״ל הראשון [שיהא] ראשון (לכל העבודה) [לפר העדה] לכל מעשיו:
גמ׳ ראשון קודם לפר עדה בכל מעשיו ותנו רבנן פר כהן כו׳ כצ״ל:
א שנינו במשנה: פר כהן משוח ופר עדה עומדים, פר הכהן המשוח קודם. ועל כך שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? דתנו רבנן [ששנו חכמים]: ״ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון״ (ויקרא ד, כא), מה תלמוד לומר ״הראשון״? לאחר שנאמר כבר שפר זה נעשה כפר כהן משיח? למדנו שיהא ראשון כלומר, קודם לפר העדה בכל מעשיו.
§ The mishna teaches: If the bull of the anointed priest and the bull of the congregation, which are brought for absence of awareness of the matter, are pending, the bull of the anointed priest precedes the bull of the congregation in all its actions. The Gemara asks: From where are these matters derived? It is as the Sages taught: “And he shall burn it as he burned the first bull” (Leviticus 4:21). Why must the verse state “the first”? The verse could simply state that he shall burn it as he burned the bull. It is in order to establish that the first offering precedes the bull of the congregation in all its actions.
מיוחס לרש״יתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו הוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְעֵדָה מִתְכַּפֶּרֶת דִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים הַמְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר וְכֵן הוּא אוֹמֵר {ויקרא ט״ז:י״ז} וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.

The Sages taught in a baraita: If the bull of the anointed priest and the bull of the congregation are pending, the bull of the anointed priest precedes the bull of the congregation in all its actions. Since the anointed priest atones for the entire Jewish people, and the congregation gains atonement, it is logical that the one who atones will precede the one who gains atonement. And so the verse states: “And he shall atone for himself, and for his household, and for all the congregation of Israel” (Leviticus 16:17).
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכפר בעדו – והדר ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל.
פר משיח ופר העדה עומדין ליקרב כבר ביארנו שפר משיח קודם לכל מעשיו וכן הדין הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת דין הוא שיקדים מכפר למתכפר וכן הוא אומר וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל:
פר הבא על המצות לצבור כבר ביארנו שהוא קודם לפר הבא על ע״ז מפני שפר העלם דבר של צבור חטאת ופר הבא על ע״ז עולה וחטאת קודם לעולה בכל מקום שנאמר והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה תלמוד אם ללמד שתהא חטאת קודם לעולה הרי כבר אמור ואת השני יעשה עולה כמשפט אלא להיות זה בונה אב שתהא חטאת קודמת לעולה בכל מקום ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ולא סוף דבר בהקרבה אלא אף בהפרשה מפריש חטאת תחלה וזהו שאמרו ביולדת שנאמר בה אחד לעולה ואחד לחטאת לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אין הכונה בה לקריאת השם כמו שפירשו רבים אלא לקריאת הפסוק לבד ומ״מ קרבנות החג קרבים על סדר הכתוב בתורה פרים תחלה ואילים אחריהם וכבשים אחריהם ושעירים אחריהם אע״פ שהשעירים חטאות ושאר הקרבנות עולות מפני שכתוב בהם כמשפט כלומר כמשפט הכתוב בהם:
עוד תנו רבנן [שנו חכמים]: פר כהן משיח ופר העדה עומדיםפר כהן משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, וטעמו של דבר: הואיל ומשיח מכפר על ישראל בכלל, ועדה היא המתכפרת, דין הוא שיקדים המכפר למתכפר, וכן הוא אומר: ״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״ (ויקרא טז, יז).
The Sages taught in a baraita: If the bull of the anointed priest and the bull of the congregation are pending, the bull of the anointed priest precedes the bull of the congregation in all its actions. Since the anointed priest atones for the entire Jewish people, and the congregation gains atonement, it is logical that the one who atones will precede the one who gains atonement. And so the verse states: “And he shall atone for himself, and for his household, and for all the congregation of Israel” (Leviticus 16:17).
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אפַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה1 מ״טמַאי טַעְמָא הַאי חַטָּאת וְהַאי עוֹלָה וְתַנְיָא {ויקרא ה׳:ח׳} וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לְחַטָּאת רִאשׁוֹנָה מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא חַטָּאת רִאשׁוֹנָה הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עוֹלָה כַּמִּשְׁפָּט אֶלָּא בזֶה בָּנָה אָב שֶׁיְּהוּ כׇּל חַטָּאוֹת קוֹדְמוֹת לְעוֹלוֹת הַבָּאִים עִמָּהֶם וקיי״לוְקַיְימָא לַן גדַּאֲפִילּוּ חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת בְּהֵמָה.

The baraita continues: A bull for an unwitting communal sin precedes a bull for idol worship. What is the reason for this halakha? This, i.e., the bull for an unwitting communal sin, is a sin-offering, and that, i.e., the bull for idol worship, is a burnt-offering, and it is taught in a baraita: “And he shall sacrifice that which is for the sin-offering first” (Leviticus 5:8); why must the verse state this? If it is to teach that the sin-offering will be first, it is already stated: “And the second he shall prepare as a burnt-offering according to the ordinance” (Leviticus 5:10). Rather, this established a paradigm from which all similar cases may be derived, teaching that all sin-offerings precede the burnt-offerings that accompany them, and we maintain that even bird sin-offerings precede animal burnt-offerings.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פר דעבודת כוכבים הוי עולה.
דתני׳ והקריב את אשר לחטאת ראשונה. בקרבן עולה ויורד בשמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו כתיב:
אלא זה בנין אב שיהא חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם:
וקיי״ל דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת הבהמה. ואע״ג דבהמה עדיפא דהוי מין זבח. דלהכי אהני קרא יתירא. דאי לחטאת בהמה הא לא צריך קרא דדם חטאת קודם לדם העולה שהוא מרצה. אלא לאשמעי׳ דאי מתרמי חטאת העוף דראובן ועולת בהמה דשמעון דקודמת חטאת העוף. אבל בחד גברא לא משכחת דמייתו חטאת העוף ועולת בהמה:
פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודה זרה. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? האי [זה] פר העלם דבר הוא פר חטאת והאי [וזה] פר עבודה זרה עולה, ותניא [ושנויה ברייתא]: ״והקריב את אשר לחטאת ראשונה״ (ויקרא ה, ח), מה תלמוד לומר? אם ללמד באותו ענין שתהא חטאת ראשונה, הרי כבר נאמר: ״ואת השני יעשה עולה כמשפט״ (ויקרא ה, י)! אלא זה בנה אב שממנו למדים בכל מקום שיהו כל חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם, וקיימא לן [ומוחזק בידינו] שאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה.
The baraita continues: A bull for an unwitting communal sin precedes a bull for idol worship. What is the reason for this halakha? This, i.e., the bull for an unwitting communal sin, is a sin-offering, and that, i.e., the bull for idol worship, is a burnt-offering, and it is taught in a baraita: “And he shall sacrifice that which is for the sin-offering first” (Leviticus 5:8); why must the verse state this? If it is to teach that the sin-offering will be first, it is already stated: “And the second he shall prepare as a burnt-offering according to the ordinance” (Leviticus 5:10). Rather, this established a paradigm from which all similar cases may be derived, teaching that all sin-offerings precede the burnt-offerings that accompany them, and we maintain that even bird sin-offerings precede animal burnt-offerings.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דפַּר עֲבוֹדָה זָרָה1 קוֹדֵם לִשְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה2 אַמַּאי הַאי חַטָּאת וְהַאי עוֹלָה אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה3 חַסִּירָא אל״ף {במדבר ט״ו:כ״ד} לְחַטָּת כְּתִיב רָבָא אָמַר כַּמִּשְׁפָּט כְּתִיב בֵּיהּ.

A bull for idol worship brought by the entire congregation precedes a goat for idol worship brought by the entire congregation. The Gemara asks: Why is this so; this, i.e., the goat is a sin-offering, and that, i.e., the bull is a burnt-offering? In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rava bar Mari: In the verse: “If it is performed unwittingly by the congregation, being hidden from their eyes, the entire congregation shall bring one young bull for a burnt-offering, for a pleasing aroma to the Lord, with its meal-offering, and its libation, according to the ordinance, and one goat as a sin-offering [leḥattat]” (Numbers 15:24), the sin-offering for idol worship is lacking an alef, i.e., leḥattat” is written without an alef. This indicates that not all the halakhot of sin-offerings apply to it. Rava said: “According to the ordinance” is written concerning it, indicating that the service must be performed in accordance with the order stated in the verse, i.e., the bull is sacrificed before the goat.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חסירא אל״ף – למימרא דעולה קדמה.
כמשפט כתיב ביה – בפר דעבודת כוכבים דבתר כתיבה אזלינן ועולה ברישא כתיבא.
פר ע״ז קודם לשעיר שלה אע״פ שהפר עולה והשעיר חטאת מפני שכתוב בו גם כן כמשפט שעירי ע״ז קודמין לשעיר נשיא שזה צבור וזה יחיד וצבור קודם ליחיד שעיר נשיא קודם לשעירת יחיד שזה מלך וזה הדיוט שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד ואע״פ ששניהם חטאת מפני שהשעירה ראויה לבא על הכרתות שמביאים עליהם חטאת והכבשה אינה באה אלא על שגגת ע״ז עומר קודם לכבש הבא עמו ושתי הלחם קודם לשני כבשים הבאים עמהם שכל הבא בשביל היום קודם לבא בשביל הלחם:
יש דברים בענין זה שלא נתפרשו בכאן והוא שמנחת האיש קודמת לשל אשה של חטים לשל שעורים של חוטא לשל נדבה מנחה ליין יין לשמן שמן ללבונה לבונה למלח מלח לעצים חטאת קודמת לאשם חוץ מאשם מצורע שקודמת לחטאתו אשם קודם לתודה ואיל נזיר תודה ואיל נזיר לשלמים והתודה לאיל נזיר שלמים לבכור בכור למעשר בהמה מעשר בהמה לעופות עופות למנחות ומ״מ אם היו שם חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה מקריב חטאת ואחריו עולה ואחריו מעשר וכל שהיו שם קרבנות הרבה ממין אחד פרים קודמין לאילים ודברים אלו כלם בשבאו כאחד אבל אם לא באו כאחד הבא ראשון קודם וכל הקודם בהקרבה קודם באכילה ויש דברים שהבחירה בידו להקדים איזה שירצה כגון מנחת נדבה ומנחת חוטא וכן במה שאמרו שדם חטאת קודם לדם עולה ואברי עולה קודמין לאמורי חטאת היו שם דם חטאת ואיברי עולה איזה שירצה יקדים וכן דם עולה ואימורי חטאת או דם עולה ודם אשם וכן מה שאמרו שהתדיר קודם לשאינו תדיר וכן שהמקודש קודם לשאינו מקודש באו לפניו תדיר ומקודש יקריב איזה שירצה ודברים אלו ארוכים ומסתעפים לכמה ענפים יתבארו במקומם בע״ה:
לחטת חסר כתיב. אלא למימר דמעלת חטאת זו חסירה ממעלת שאר חטאת:
(דמ״ש) [מ״ט] האי דיחיד והאי דצבור וצבור קודמין ליחיד אפי׳ הוא נשיא. והא דאמרי׳ בפ״ק דר״ה (דף ח: וש״מ) מלך וצבור מלך נכנס תחילה לדין התם שאני כדמפרש טעמא לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי. ואב״א מקמי דלפוש חרון אף:
פר עבודה זרה קודם לשעיר עבודה זרה שמביאים כל העדה. ושואלים: אמאי [מדוע]? הלא האי [זה] השעיר חטאת והאי [וזה] הפר עולה! אמרי במערבא משמיה [אומרים בארץ ישראל משמו] של רבא בר מרי: חטאת עבודה זרה חסירא אל״ף, ״לחטת״ כתיב [נאמר] (במדבר טו, כד), ללמד שאין בה כל דיני חטאת. רבא אמר: ״כמשפט״ כתיב ביה [נאמר בו] (ויקרא ה, י), שיש לעשותו כסדר הכתובים, ושם קודם הפר לשעיר.
A bull for idol worship brought by the entire congregation precedes a goat for idol worship brought by the entire congregation. The Gemara asks: Why is this so; this, i.e., the goat is a sin-offering, and that, i.e., the bull is a burnt-offering? In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rava bar Mari: In the verse: “If it is performed unwittingly by the congregation, being hidden from their eyes, the entire congregation shall bring one young bull for a burnt-offering, for a pleasing aroma to the Lord, with its meal-offering, and its libation, according to the ordinance, and one goat as a sin-offering [leḥattat]” (Numbers 15:24), the sin-offering for idol worship is lacking an alef, i.e., leḥattat” is written without an alef. This indicates that not all the halakhot of sin-offerings apply to it. Rava said: “According to the ordinance” is written concerning it, indicating that the service must be performed in accordance with the order stated in the verse, i.e., the bull is sacrificed before the goat.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) השְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה1 קוֹדֵם לִשְׂעִיר נָשִׂיא מ״טמַאי טַעְמָא הַאי צִבּוּר וְהַאי יָחִיד ושְׂעִיר נָשִׂיא קוֹדֵם לִשְׂעִירַת יָחִיד מ״טמַאי טַעְמָא הַאי מֶלֶךְ וְהַאי הֶדְיוֹט.

The goat for idol worship of the congregation precedes the goat of the king. What is the reason for this? The reason is that this goat is brought by the general public and that goat is brought by an individual, and the communal precedes the individual even if that individual is the king. The male goat of the king precedes the female goat of the individual. What is the reason for this? This male goat is brought by a king, and that female goat is brought by a commoner.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שעיר עבודה זרה של העדה קודם לשעיר נשיא. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? האי [זה] צבור והאי [וזה] יחיד, וציבור קודם ליחיד אפילו הוא מלך. שעיר נשיא קודם לשעירת יחיד. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? האי [זה] מלך והאי [וזה] הדיוט (אדם פשוט).
The goat for idol worship of the congregation precedes the goat of the king. What is the reason for this? The reason is that this goat is brought by the general public and that goat is brought by an individual, and the communal precedes the individual even if that individual is the king. The male goat of the king precedes the female goat of the individual. What is the reason for this? This male goat is brought by a king, and that female goat is brought by a commoner.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) זשְׂעִירַת יָחִיד קוֹדֶמֶת לְכִבְשַׂת יָחִיד וְהָא תַּנְיָא כִּבְשַׂת יָחִיד קוֹדֶמֶת לִשְׂעִירַת יָחִיד אָמַר אַבָּיֵי תַּנָּאֵי הִיא מָר סָבַר שְׂעִירָה עֲדִיפָא שֶׁכֵּן נִתְרַבְּתָה אֵצֶל עֲבוֹדָה זָרָה1 בְּיָחִיד וּמָר סָבַר כִּבְשָׂה עֲדִיפָא שֶׁכֵּן נִתְרַבְּתָה בְּאַלְיָה.

The female goat of an individual brought as a standard sin-offering precedes the ewe of an individual brought as a standard sin-offering. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: The ewe of an individual precedes the female goat of an individual? Abaye said: It is a dispute between tanna’im. One Sage holds that a female goat is preferable and takes precedence, as it has an increased applicability in that it is brought for idol worship by an individual, in which case one must bring a female goat, not a female sheep. And one Sage holds that the ewe is preferable and takes precedence, as it has more sacrificial portions than a female goat, as its tail is also included, which indicates that it is a preferable offering.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שעיר יחיד קודם לכבשת יחיד – כגון שהיו שנים זה הביא כשבה וזה הביא שעירה.
שכן נתרבתה באליה – דעז אינה טעונה אליה.
שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד. ומקשים: והא תניא [והרי שנויה ברייתא]: כבשת יחיד קודמת לשעירת יחיד! אמר אביי: תנאי [מחלוקת תנאים] היא, מר סבר [חכם זה סבור]: שעירה עדיפא [עדיפה], שכן נתרבתה כלומר, יש בה ריבוי ויחוד, שמביאים אותה אצל עבודה זרה ביחיד, ששם מקריבים דווקא שעירה ולא כבשה. ומר סבר [וחכם זה סבור]: כבשה עדיפא [עדיפה], שכן נתרבתה באליה שמביאים ממנה גם את האליה למזבח, ולכן היא קרבן עדיף.
The female goat of an individual brought as a standard sin-offering precedes the ewe of an individual brought as a standard sin-offering. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: The ewe of an individual precedes the female goat of an individual? Abaye said: It is a dispute between tanna’im. One Sage holds that a female goat is preferable and takes precedence, as it has an increased applicability in that it is brought for idol worship by an individual, in which case one must bring a female goat, not a female sheep. And one Sage holds that the ewe is preferable and takes precedence, as it has more sacrificial portions than a female goat, as its tail is also included, which indicates that it is a preferable offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) חעוֹמֶר קוֹדֵם לְכֶבֶשׂ הַבָּא עִמּוֹ טשְׁתֵּי הַלֶּחֶם קוֹדְמִים לִכְבָשִׂים הַבָּאִים עִמָּהֶם יזֶה הַכְּלָל דָּבָר הַבָּא בְּגִין ליום קוֹדֵם לְדָבָר הַבָּא בְּגִין לֶחֶם.:

The omer offering precedes the lamb that accompanies it; the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves of bread from the new wheat, precede the sheep that accompany them. This is the principle: A matter that comes due to a mitzva of the day precedes a matter that comes due to the bread. The omer and two loaves are meal-offerings brought due to the day. The accompanying sheep are brought due to the meal-offerings.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בגין יום – בגלל יום כבש גלל עומר וכבשים בגלל שתי הלחם.
קרבן העומר קודם לכבש הבא עמו, וכן שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם. זה הכלל: דבר הבא בגין ליום בשביל היום, משום מצוות היום, קודם לדבר הבא בגין לחם, והכבשים הללו הם רק כתוספת לקרבן העיקרי, והקרבן העיקרי הוא העומר ושתי הלחם.
The omer offering precedes the lamb that accompanies it; the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves of bread from the new wheat, precede the sheep that accompany them. This is the principle: A matter that comes due to a mitzva of the day precedes a matter that comes due to the bread. The omer and two loaves are meal-offerings brought due to the day. The accompanying sheep are brought due to the meal-offerings.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מתני׳מַתְנִיתִין: כהָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשֵׁב אֲבֵדָה לוְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת מוּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשְּׁבִי נבִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים בְּקַלְקָלָה הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה.:

MISHNA: The man precedes the woman when there is uncertainty with regard to which of them to rescue or to return a lost item to first. And the woman precedes the man with regard to which of them to provide with a garment first, because her humiliation is great, or to release from captivity first, due to the concern that she will be raped. When they are both subject to degradation, i.e., there is also concern that the man will be raped in captivity, the release of the man precedes the release of the woman.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ עומדים בקלקלה – האיש למשכב זכור.
כבר ביארנו שבבני אדם גם כן קודמין קצתם לקצתם לפי מדרגתם מעתה מי שהיה הוא ורבו ואביו בבית השבי הוא קודם לרבו שאדם קרוב אצל עצמו ורבו קודם לאביו ובלבד ברבו מובהק כמו שביארנו במציעא ואמו קודמת לכלם:
חבר קודם למלך שחכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות מלך קודם לכהן גדול שנאמר בדוד ויאמר להם קחו את עבדי אדוניכם הרי שקרא עצמו אדון אצל צדוק כהן גדול קודם לנביא שנאמר ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים כהן לנביא ואומר שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך שמא תאמר הדיוטות היו תלמוד לומר כי אנשי מופת המה ואין מופת אלא נבואה שנאמר ונתן אליך אות או מופת כהן משיח קודם לכהן מרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת שאירע לו פסול ר״ל קרי ושעבר מחמת פסול הואיל ויש לו טהרה קודם לשעבר מחמת מום ושעבר מחמת מומו קודם למשוח מלחמה ומשוח מלחמה קודם לסגן והוא כהן שהיו ממנין שיהא מזומן אם יארע פסול לכהן גדול והוא כמו משנה לכהן גדול והוא הנקרא ממונה ועומד תמיד לימין כהן גדול וכל הכהנים תחתיו סגן קודם לקתיקול ואע״פ שלא הוזכר קתיקול כאן כך הוא בסדר התמיד והוא שהיו ממנין שני כהנים להיותם לסגן כסגן לכהן גדול קתיקול קודם לאמרכל ואמרכל הוא שהיו ממנין שבעה כהנים להיות מפתחות העזרה בידם ואין פותחין עד שיתקבצו כולם אמרכל קודם לגזבר וגזבר הוא שהיו ממנין שלשה כהנים גזברים לגבות כל ההקדשות ולפדות הראוי לפדות מהם ומוציאין אותם לדברים הראויים להוצאה גזבר קודם לראש המשמרה וענין המשמרות כבר ביארנוהו במסכת תענית וכל משמר היו ממנין אחד מהם על ראש כלם ראש המשמרה קודם לראש בית אב וכבר ביארנו ג״כ במסכת תענית ענין בתי אבות שהמשמרה היתה מחלקת עצמה לשבעה בתי אבות בית אב לכל יום וכל בית אב ממנין עליהם אחד להיות להם לראש ראש בית אב קודם לכהן הדיוט:
ב משנה האיש קודם לאשה בזמן שיש ספק במי מהם לבחור להחיות או להשב אבדה של אחד מהם, והאשה קודמת לאיש בזמן שצריך לדאוג לכסות לפי שבושתה מרובה, או להוציא מבית השבי, שמלבד היסורים והסכנה יש חשש שיאנסוה. בזמן ששניהם עומדים בקלקלה כאשר גם האיש שבוי לצורך משכב זכר — האיש קודם לאשה לפדותו.
MISHNA: The man precedes the woman when there is uncertainty with regard to which of them to rescue or to return a lost item to first. And the woman precedes the man with regard to which of them to provide with a garment first, because her humiliation is great, or to release from captivity first, due to the concern that she will be raped. When they are both subject to degradation, i.e., there is also concern that the man will be raped in captivity, the release of the man precedes the release of the woman.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי סהוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ עוְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו פאִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכוּלָּם.

GEMARA: Apropos precedence, the Sages taught in a baraita: If one and his father and his teacher were in captivity, his release precedes his teacher’s because one’s own life takes precedence, and his teacher’s release precedes his father’s release. His mother’s release precedes the release of all of them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ אמו קודמת לכולם – דאית לה זילותא טפי.
ג גמרא ועוד בענין קדימויות. תנו רבנן [שנו חכמים]: היה הוא ואביו ורבו בשביהוא קודם לרבו מפני שחייו קודמים, ורבו קודם לאביו, אמו במקרה זה קודמת לכולם.
GEMARA: Apropos precedence, the Sages taught in a baraita: If one and his father and his teacher were in captivity, his release precedes his teacher’s because one’s own life takes precedence, and his teacher’s release precedes his father’s release. His mother’s release precedes the release of all of them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת כׇּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לַמַּלְכוּת.

A Torah scholar precedes the king of Israel, because in the case of a Sage who dies, we have no one like him, but in the case of a king of Israel who dies, all of Israel are fit for royalty.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[חכם קודם למלך ישראל – שאין כל ישראל ראוין לחכמה אבל מלך כל ישראל ראוין למלכות].
חכם קודם למלך ישראל, וטעמו של דבר: חכם שמתאין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמתכל ישראל ראוים למלכות.
A Torah scholar precedes the king of Israel, because in the case of a Sage who dies, we have no one like him, but in the case of a king of Israel who dies, all of Israel are fit for royalty.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א א׳:ט״ז-נ״ג} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ (אֲלֵיהֶם) [לָהֶם] קְחוּ עִמָּכֶם [את] (או מ)⁠עבדי אֲדוֹנֵיכֶם וְגוֹ׳.

A king precedes a High Priest, as it is stated: “And the king said unto them: Take with you the servants of your lord” (I Kings 1:33). King David was referring to himself as lord when speaking to Zadok the priest.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מלך קודם לכהן גדול – מדאמר מלך לכהן גדול קחו עמכם מעבדי אדוניכם [וע״כ אנפשיה קאמר] אלמא מלך עדיף.
חכם קודם וכו׳ מלך קודם לכהן גדול כהן גדול קודם לנביא וכו׳. משמע מזה דאפשר שיהיה נביא ולא חכם ולא תקשי לך ממ״ש אין הנבואה שורה אלא על חכם וכו׳ כמבואר בחדושינו בפ״ק דבבא בתרא ע״ש. ומיהו הכא אית לן למימר בצדוק ונתן הנביא ודאי דחכמים היו ולא היו קודמין למלך לפי שהמלך דוד ושלמה נמי חכמים היו ודו״ק:
מלך קודם לכהן גדול, שנאמר: ״ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם״ וגו׳ (מלכים א א, לג), שקרא דוד המלך לעצמו אדון כלפי צדוק הכהן. כהן
A king precedes a High Priest, as it is stated: “And the king said unto them: Take with you the servants of your lord” (I Kings 1:33). King David was referring to himself as lord when speaking to Zadok the priest.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א א׳:ל״ד} וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן וְאוֹמֵר {זכריה ג׳:ח׳} שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ וְגוֹ׳ יָכוֹל הֶדְיוֹטוֹת הָיוּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {זכריה ג׳:ח׳} כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נָבִיא שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ג:ב׳} וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת.

A High Priest precedes a prophet, as it is stated: “And let Zadok the priest and Nathan the prophet anoint him there” (I Kings 1:34); Zadok is written before Natan. And similarly, the prophet says: “Hear now, Joshua the High Priest, you and your colleagues who sit before you, for they are men that are a sign; for behold, I will bring forth My servant Zemah” (Zechariah 3:8). One might have thought that these colleagues were laymen. Therefore, the verse states: “For they are men that are a sign,” and “sign” means nothing other than a prophet, as it is stated: “And he gives you a sign or a wonder” (Deuteronomy 13:2).
תוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואומר שמע נא יהושע הכהן הגדול. מאי ואומר וכ״ת שאני צדוק הכהן דהוה משמש באורים ותומים וה״ל כמו נביא כמו (במדבר כז) ולפני אלעזר [הכהן] יעמוד ושאל לו במשפט האורים (ותומים) ויהושע נביא היה ואפ״ה היה צריך לאלעזר. אבל כה״ג שאינו משמש באורים ותומים לא עדיף מנביא ת״ל שמע נא יהושע ובבית שני הוה וכבר פסקו אורים ותומים (קודם):
גדול קודם לנביא, שנאמר: ״ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא״ (שם לד), הקדים צדוק לנתן. ואומר: ״שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך״ וגו׳ (זכריה ג, ח), יכול אותם הרעים הדיוטות היו? תלמוד לומר: ״כי אנשי מופת המה״ (זכריה ג, ח), ואין ״מופת״ אלא נביא, שנאמר: ״ונתן אליך אות או מופת״ (דברים יג, ב), הרי שהנביאים הם כנספחים כלפי הכהן הגדול.
A High Priest precedes a prophet, as it is stated: “And let Zadok the priest and Nathan the prophet anoint him there” (I Kings 1:34); Zadok is written before Natan. And similarly, the prophet says: “Hear now, Joshua the High Priest, you and your colleagues who sit before you, for they are men that are a sign; for behold, I will bring forth My servant Zemah” (Zechariah 3:8). One might have thought that these colleagues were laymen. Therefore, the verse states: “For they are men that are a sign,” and “sign” means nothing other than a prophet, as it is stated: “And he gives you a sign or a wonder” (Deuteronomy 13:2).
תוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) צמָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרוּבֵּה בְגָדִים מְרוּבֵּה בְגָדִים קוֹדֵם לְמָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ קוֹדֵם לְעָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ עָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן.

A High Priest anointed with anointing oil precedes a priest consecrated by donning multiple garments. A High Priest consecrated by donning multiple garments precedes an anointed High Priest who stepped down, even if he did so due to his seminal emission. An anointed High Priest who stepped down due to his seminal emission precedes an anointed High Priest who stepped down due to his blemish. An anointed High Priest who stepped down due to his blemish precedes a priest anointed for war. A priest anointed for war precedes a deputy High Priest, who replaces the High Priest when he is unable to serve in the Temple.
עין משפט נר מצוהתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים. וה״נ איתא במסכת נזיר ר״פ כהן גדול משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים משוח בשמן המשחה עדיף דמביא פר הבא על כל המצות אבל מרובה בגדים לא. ותימה האיך הוה ב׳ כהנים גדולים כאחד. י״מ שאירע טומאה לכהן משיח. אחר שגנז יאשיהו המלך השמן המשחה (ואינו) [ומינו] מרובה בגדים לשמש תחתיו. ולא נהירא דא״כ ה״ל למכתב משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים שעבר כדאמרינן מרובה בגדים קודם למשיח שעבר ועוד דהתם בנזיר ה״ל למימר משוח בשמן המשחה עדיף דחזי לעבודה ומרובה בגדים לא חזי לעבודה כדקאמר התם מרובה בגדים ומשיח שעבר מרובה בגדים עדיף דאילו מרובה בגדים עביד עבודה ואילו משיח שעבר לאו בר עבודה הוא דאינו ראוי לא לכה״ג ולא לכהן הדיוט. ופי׳ הרב ר׳ משה מאוברא דכגון [שגלה או] שחלה כה״ג ואוקמו אחר תחתיו וכיון ששימש ימים רבים בכה״ג מסתמא אין מעבירין אותו אף כששב או שנתרפא דדוקא באירע קרי שהשני אינו משמש אלא לפי שעה חוזר ראשון לעבודתו:
מרובה בגדים קודם למשיח שעבר. כגון שאירע קרי לכה״ג קודם שגנז שמן המשחה ומשחו אחר תחתיו ומת כה״ג ומינו אחר תחתיו אחר שגנז שמן המשחה. ומה שלא מינו משוח שעבר (אע״פ) [אפשר] שהאחר נתחכם ונתעלה יותר או שמא ע״פ מלך מינוהו כמו שמצינו שהיו נתמנים עפ״י מלך בבית שני ברבוי דמים (יומא דף ח: יח. יבמות סא.):
כהן גדול משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים; מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מכהונתו אפילו עבר מחמת קריו; משיח שעבר מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו; מי שעבר מחמת מומו עדיין קודם למשוח מלחמה; משוח מלחמה קודם לסגן הכהן הגדול, שכאשר אין הכהן הגדול יכול לשמש במקדש, הסגן ממלא את מקומו.
A High Priest anointed with anointing oil precedes a priest consecrated by donning multiple garments. A High Priest consecrated by donning multiple garments precedes an anointed High Priest who stepped down, even if he did so due to his seminal emission. An anointed High Priest who stepped down due to his seminal emission precedes an anointed High Priest who stepped down due to his blemish. An anointed High Priest who stepped down due to his blemish precedes a priest anointed for war. A priest anointed for war precedes a deputy High Priest, who replaces the High Priest when he is unable to serve in the Temple.
עין משפט נר מצוהתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) סְגָן קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל מַאי אֲמַרְכָּל אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר כּוֹלָּא אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר גִּזְבָּר קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.

The baraita concludes: A deputy High Priest precedes the overseer [la’amarkal], one of the seven appointed officials in the Temple. The Gemara asks: What is the meaning of amarkal? Rav Ḥisda said: Amarkal is an acronym for amar kulla, meaning: He says it all. The overseer of the Temple has the final word in matters concerning the administration of the Temple. The overseer precedes the Temple treasurer. The treasurer precedes the head of the priestly watch that would serve in the Temple for a period of one week at a time. The head of the priestly watch precedes the head of the patrilineal family. Each patrilineal family performed the Temple service for one day during the week of its priestly watch. The head of the patrilineal family precedes an ordinary priest.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרכלא – שממונה על כולם ואין משיבין על דבריו.
גזבר – הממונה על האוצרות שבמקדש.
אע״פ שהקדמנו לענין זה משוח מלחמה לסגן דוקא להחיותו או שאם היה בבית השבי לפדותו תחלה וכן לכל ענין שבמעלה וקדושה אבל לענין מה שהותר בכל כהן ליטמא למת מצוה מטמא משוח מלחמה ולא סגן והוא שאמרו סגן ומשוח מלחמה שהיו מהלכין בדרך ופגע בהם מת מצוה מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן שמא יארע פסול לכהן גדול ונכנס סגן ומשמש תחתיו:
סגן קודם לאמרכל, אחד משבעה הממונים על המקדש. ושואלים: מאי [מה פירוש] אמרכל? אמר רב חסדא: אמרכל פירושו אמר כולא. כלומר, ממונה כללי על המקדש. אמרכל קודם לגזבר הממונה על אוצרות המקדש; גזבר קודם לראש משמר מעשרים וארבעה משמרות שנחלקו בהם הכהנים; ראש משמר קודם לראש בית אב שהוא יחידה בתוך המשמר, ובדרך כלל עובדים אלה יום אחד בשבוע של המשמר; ראש בית אב קודם לכהן הדיוט.
The baraita concludes: A deputy High Priest precedes the overseer [la’amarkal], one of the seven appointed officials in the Temple. The Gemara asks: What is the meaning of amarkal? Rav Ḥisda said: Amarkal is an acronym for amar kulla, meaning: He says it all. The overseer of the Temple has the final word in matters concerning the administration of the Temple. The overseer precedes the Temple treasurer. The treasurer precedes the head of the priestly watch that would serve in the Temple for a period of one week at a time. The head of the priestly watch precedes the head of the patrilineal family. Each patrilineal family performed the Temple service for one day during the week of its priestly watch. The head of the patrilineal family precedes an ordinary priest.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אִיבַּעְיָא לְהוּ לְעִנְיַן טוּמְאָה סְגָן וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם.

A dilemma was raised before the Sages: With regard to the matter of ritual impurity, when there is a corpse with no one to bury it [met mitzva], which even a priest and a nazirite are commanded to bury, and the deputy High Priest and the priest anointed for war are available to bury it, which of them precedes the other and becomes impure?
מיוחס לרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איבעיא להו לענין טומאה – ליטמא למת מצוה סגן ומשוח מלחמה אי זה מהם קודם.
אבעיא להו לענין טומאה סגן ומשוח מלחמה איזו מהן קודם. הך בעיא איתא נמי בנזיר בריש כ״ג ואין (וכתב) [כתוב] שם לענין טומאה. אלא סגן ומשוח מלחמה מאי. ומשום דקאי אמתניתין כה״ג ונזיר שהיו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה ר׳ אלעזר אומר יטמא כה״ג ואל יטמא נזיר. וחכ״א יטמא נזיר ואל יטמא כה״ג. ועלי׳ קאי הבעי׳ משוח מלחמה וסגן מאי. אבל הכא מתניתין בקדימה להחיותו איירי ומשום הכי הוצרך לפרש לענין מאי (והא דלא מבעיא) [ופשיטא] ליה לענין החיותו משוח מלחמה קודם לפי שהוא ראש ערכי מלחמה וחיי ישראל תלוין בו אבל לענין טומאה מספקא ליה אי סגן עדיף לפי שהוא מזומן לשמש תחת כה״ג:
איבעיא להו [נשאלה להם לחכמים] שאלה זו: לענין טומאה, סגן כהן גדול ומשוח מלחמה איזה מהם קודם אם היה לפניהם מת מצוה שיש לטפל בקבורתו, והכל (אף כהן ונזיר) מצווים על כך, מי מהם יטמא?
A dilemma was raised before the Sages: With regard to the matter of ritual impurity, when there is a corpse with no one to bury it [met mitzva], which even a priest and a nazirite are commanded to bury, and the deputy High Priest and the priest anointed for war are available to bury it, which of them precedes the other and becomes impure?
מיוחס לרש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא סְגָן וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בָּהֶם מֵת מִצְוָה קמוּטָב שֶׁיִּטַּמֵּא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְאַל יִטַּמֵּא סְגָן שֶׁאִם יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל נִכְנָס הַסְּגָן וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו וְהָתַנְיָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לַסְּגָן אָמַר רָבִינָא כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְהַחְיוֹתוֹ.:

Mar Zutra, son of Rav Naḥman, said: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita: In the case of a deputy High Priest and a priest anointed for war who were walking along the path and they encountered a met mitzva and one of them must bury him and become ritually impure, it is preferable that the priest anointed for war will become ritually impure and the deputy High Priest will not become ritually impure. The reason is that if disqualification befalls the High Priest, the deputy enters and performs the Temple service in his stead. Therefore, one must ensure to every possible extent that the deputy High Priest remain ritually pure. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: A priest anointed for war precedes a deputy High Priest? Ravina said: When that baraita is taught, it is not with regard to ritual impurity; rather, it is taught with regard to rescuing him, as the standing of the priest anointed for war is higher than that of the deputy High Priest.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
להחיותו – הוא קודם לסגן משום דצבור צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן.
אף אלו שביארנו במשנה שקודמין זה לזה אע״פ שהדבר מבואר בעצמו יש בכלם רמז או מן המקרא או מן הסברא כהן גדול ללוי שנאמר ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים לוי קודם לישראל שנאמר הבדיל י״י את שבט הלוי ישראל קודם לממזר שזה מיוחס וזה אינו מיוחס ממזר קודם לנתין שזה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה נתין קודם לגר שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה גר לעבד משוחרר שזה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני לפנים:
אמר מר זוטרא בריה [בנו] של רב נחמן: תא שמע [בוא ושמע], דתניא [ששנויה ברייתא]: סגן ומשוח מלחמה שהיו מהלכים בדרך ופגע בהם מת מצוה וצריך אחד מהם להיטמא לו, מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן, שאם יארע בו פסול בכהן גדול, נכנס הסגן ומשמש תחתיו, ולכן יש לדאוג ככל האפשר שישאר הסגן בטהרתו. ומקשים: והתניא [והרי שנויה ברייתא]: משוח מלחמה קודם לסגן! אמר רבינא: כי תניא [כאשר שנויה הברייתא] ההיא לא לענין טומאה, אלא להחיותו, שמבחינת דרגתו משוח מלחמה נחשב בדרגה גבוהה יותר.
Mar Zutra, son of Rav Naḥman, said: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita: In the case of a deputy High Priest and a priest anointed for war who were walking along the path and they encountered a met mitzva and one of them must bury him and become ritually impure, it is preferable that the priest anointed for war will become ritually impure and the deputy High Priest will not become ritually impure. The reason is that if disqualification befalls the High Priest, the deputy enters and performs the Temple service in his stead. Therefore, one must ensure to every possible extent that the deputy High Priest remain ritually pure. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: A priest anointed for war precedes a deputy High Priest? Ravina said: When that baraita is taught, it is not with regard to ritual impurity; rather, it is taught with regard to rescuing him, as the standing of the priest anointed for war is higher than that of the deputy High Priest.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מתני׳מַתְנִיתִין: רכֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּמַמְזֵר לְנָתִין וְנָתִין לְגֵר וְגֵר לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִים אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ.:

MISHNA: A priest precedes a Levite. A Levite precedes an Israelite. An Israelite precedes a son born from an incestuous or adulterous relationship [mamzer], and a mamzer precedes a Gibeonite, and a Gibeonite precedes a convert, and a convert precedes an emancipated slave. When do these halakhot of precedence take effect? In circumstances when they are all equal in terms of wisdom. But if there were a mamzer who is a Torah scholar and a High Priest who is an ignoramus, a mamzer who is a Torah scholar precedes a High Priest who is an ignoramus, as Torah wisdom surpasses all else.
קישוריםעין משפט נר מצוהרשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר. אימתי בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
עיין ברמב״ם (פ״ג מהל׳ תלמוד תורה ה״א – ה״ב) וז״ל בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבא ויטול, שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו, הא למדת שכתר תורה גדול משניהם. אמרו חכמים ממזר ת״ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים עכ״ל. והנה לכאורה צ״ע למה יהא ממזר ת״ח קודם לכה״ג עם הארץ, והרי חל מצות גדלהו לגדל את הכה״ג משאר אחיו הכהנים (עיין בגמ׳ חולין קל״ד: ופ״ד מהל׳ כלי המקדש ה״א), ואטו משום מצות כבוד התורה נבטל את מצות גדלהו.
ונראה לומר דדין זה הוא מפאת חלות שם כתר תורה, דמאחר דבג׳ כתרים נכתרו ישראל, וכתר תורה גדול מכתר כהונה וכתר מלכות לפיכך אנו מחוייבים יותר בכבוד הגברא שהוא ת״ח מחיוב כבוד לגברא דכה״ג, דכבוד הגברא דת״ח עדיף מכבוד כה״ג מאחר שהוא מוכתר בחלות שם כתר תורה שהיא גדולה מכתר כהונה. ואין זה דין דכבוד התורה בעלמא עדיף מכבוד כה״ג, אלא דחיוב כבוד לגברא שהוא מוכתר בכתר תורה עדיף מכבוד כה״ג. וי״ל דלכן דקדק הרמב״ם והביא את הדין דממזר ת״ח קודם לכה״ג ע״ה מיד לאחר שכתב בהל׳ א׳ את ההלכה ד״בשלשה כתרים נכתרו ישראל וכו׳ כתר תורה גדול משניהם״, להורות דדין זה חל דוקא בת״ח שהוא מוכתר בכתר תורה. ועיין שם בהל׳ ו׳ שכתב הרמב״ם וז״ל מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה, לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת, כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, ולא עליך הדבר לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה ואם הרבית תורה הרבית שכר, והשכר לפי הצער עכ״ל. ובהי״ג כתב וז״ל אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה וכו׳ עכ״ל. ומבואר דכדי לזכות לחלות שם כתר תורה צריך ללמוד תורה מבלי להסיח דעתו לדברים אחרים ולוותר על תענוגי עוה״ז, ולא לאבד אפילו לילה אחת מכל לילותיו שלא יהיה עוסק בת״ת. ולפי״ז י״ל דיוצא מזה חידוש גדול, דרק ת״ח שזכה לכתר תורה קודם לכ״ג ע״ה, משא״כ ת״ח שלא זכה לכתר תורה כגון מי שביטל כמה לילות מתורה אינו קודם לכהן גדול ע״ה.
ד משנה כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין (מצאצאי הגבעונים), ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי דיני קדימות אלה? בזמן שכולם שוים בחכמה. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שגדולת התורה עולה על כולם.
MISHNA: A priest precedes a Levite. A Levite precedes an Israelite. An Israelite precedes a son born from an incestuous or adulterous relationship [mamzer], and a mamzer precedes a Gibeonite, and a Gibeonite precedes a convert, and a convert precedes an emancipated slave. When do these halakhot of precedence take effect? In circumstances when they are all equal in terms of wisdom. But if there were a mamzer who is a Torah scholar and a High Priest who is an ignoramus, a mamzer who is a Torah scholar precedes a High Priest who is an ignoramus, as Torah wisdom surpasses all else.
קישוריםעין משפט נר מצוהרשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) גמ׳גְּמָרָא: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א כ״ג:י״ג} (ו)⁠בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן (לְהַקְרִיב) [לְהַקְדִּישׁוֹ] קֹדֶשׁ (ה)⁠קָדָשִׁים לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י׳:ח׳} בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה׳ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי (מִתּוֹךְ) וְגוֹ׳.

GEMARA: A priest precedes a Levite, as it is stated: “The sons of Amram: Aaron and Moses, and Aaron was separated that he should be sanctified as the most sacred” (I Chronicles 23:13). A Levite precedes an Israelite, as it is stated: “At that time the Lord separated the tribe of Levi, to bear the Ark of the Covenant of the Lord, to stand before the Lord to minister unto Him, and to bless in His name, unto this day” (Deuteronomy 10:8).
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דכתיב ויבדל אהרן – אלמא כהן עדיף מלוי.
דכתיב ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וגו׳. בכל שבט לוי נמי כתיב הבדיל ה׳ את שבט לוי מתוך וגו׳ אבל הבדלת אהרן היא תוספת שבדלו מאחיו משה שהזכיר שהוא נשאר לוי שהוא קודש אבל אהרן נעשה קודש קדשים ע״י הבדלתו וע״כ הלוי נוטל מעשר ראשון שהוא קודש בכל מקום ואח״כ נותן מעשר מן המעשר לכהן שהוא קודש קדשים וק״ל:
מכ״ג שנכנס לפני ולפנים דלפי פשוטו לא איצטריך ליה למכתב כיון דכתיב בסיפא דקרא וכל חפציך לא ישוו בה אי לאו להך דרשה:
ה גמרא ומסבירים את האמור במשנה: כהן קודם ללוישנאמר: ״בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים״ (דברי הימים א כג, יג). לוי קודם לישראלשנאמר: ״בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי״ וגו׳ (דברים י, ח).
GEMARA: A priest precedes a Levite, as it is stated: “The sons of Amram: Aaron and Moses, and Aaron was separated that he should be sanctified as the most sacred” (I Chronicles 23:13). A Levite precedes an Israelite, as it is stated: “At that time the Lord separated the tribe of Levi, to bear the Ark of the Covenant of the Lord, to stand before the Lord to minister unto Him, and to bless in His name, unto this day” (Deuteronomy 10:8).
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) יִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לְמַמְזֵר שֶׁזֶּה מְיוּחָס וְזֶה אֵינוֹ מְיוּחָס מַמְזֵר קוֹדֵם לְנָתִין זֶה בָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה וְזֶה בָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה נָתִין קוֹדֵם לְגֵר זֶה גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה וְזֶה לֹא גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה גֵּר קוֹדֵם לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר זֶה הָיָה בִּכְלַל אָרוּר וְזֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל אָרוּר.:

An Israelite precedes a mamzer because this Israelite is of legitimate lineage and that mamzer is not of legitimate lineage and is disqualified from entering into the congregation of Israel. A mamzer precedes a Gibeonite because this mamzer comes from a fit drop of semen, i.e., from Jewish parentage, and that Gibeonite comes from an unfit drop of semen, from gentile parentage. A Gibeonite precedes a convert, as this Gibeonite grew among us in sanctity and conducted his life as a Jew, and that convert did not grow among us in sanctity. A convert precedes an emancipated Canaanite slave as this emancipated Canaanite slave was included in the category of the curse while he was enslaved, and that convert was not included in the category of the curse.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[בכלל ארור – כנען לא מצא נח קללה לכנען גדולה מזו שיהא עבד לאחיו מכאן שכל עבד הרי הוא בכלל ארור].
ישראל קודם לממזר — לפי שזה הישראל מיוחס, וזה הממזר אינו מיוחס ופסול לבוא בקהל. ממזר קודם לנתין — כי זה הממזר על כל פנים בא מטפה כשרה של אדם מישראל, וזה הנתין בא מטפה פסולה של גבעוני. נתין קודם לגר — כי זה הנתין גדל עמנו בקדושה שכל ימיו נהג כישראל, וזה הגר לא גדל עמנו בקדושה. גר קודם לעבד משוחרר — כי זה העבד המשוחרר היה בהיותו עבד בכלל ארור, וזה הגר לא היה בכלל ארור.
An Israelite precedes a mamzer because this Israelite is of legitimate lineage and that mamzer is not of legitimate lineage and is disqualified from entering into the congregation of Israel. A mamzer precedes a Gibeonite because this mamzer comes from a fit drop of semen, i.e., from Jewish parentage, and that Gibeonite comes from an unfit drop of semen, from gentile parentage. A Gibeonite precedes a convert, as this Gibeonite grew among us in sanctity and conducted his life as a Jew, and that convert did not grow among us in sanctity. A convert precedes an emancipated Canaanite slave as this emancipated Canaanite slave was included in the category of the curse while he was enslaved, and that convert was not included in the category of the curse.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין כּוּ׳.: מה״ממְנָא הָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר קְרָא {משלי ג׳:ט״ו} יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים.

The mishna teaches: When do these halakhot of precedence take effect? In circumstances when they are all equal in terms of wisdom. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said: This is derived from a verse, as the verse states: “She is more precious than rubies [mipeninim]” (Proverbs 3:15). The Torah is more precious than the High Priest who enters the innermost sanctum [lifnai velifnim], the Holy of Holies.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנינו במשנה: אימתי? בזמן שכולן שוין כו׳. ושואלים: מנא הני מילי [מנין דברים אלה]? אמר רב אחא בר׳ חנינא, שאמר קרא [המקרא]: ״יקרה היא מפנינים״ (משלי ג, טו), לומר יקרה התורה אפילו מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים ולקדש הקדשים.
The mishna teaches: When do these halakhot of precedence take effect? In circumstances when they are all equal in terms of wisdom. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said: This is derived from a verse, as the verse states: “She is more precious than rubies [mipeninim]” (Proverbs 3:15). The Torah is more precious than the High Priest who enters the innermost sanctum [lifnai velifnim], the Holy of Holies.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) תַּנְיָא רשב״ירַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אוֹמֵר בַּדִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים עֶבֶד מְשׁוּחְרָר לְגֵר שֶׁזֶּה גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה וְזֶה לֹא גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה אֶלָּא זֶה הָיָה בִּכְלַל אָרוּר וְזֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל אָרוּר.

It is taught in a baraita that Rabbi Shimon bar Yoḥai says: By right, an emancipated Canaanite slave should have preceded a convert, because this emancipated Canaanite slave grew among us in sanctity, and that convert did not grow among us in sanctity. But the convert precedes the Canaanite slave because this Canaanite slave was in the category of the curse, and that convert was not in the category of the curse.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא [שנויה ברייתא], ר׳ שמעון בר יוחאי אומר: בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר, משום שזה העבד המשוחרר גדל עמנו בקדושה, וזה הגר לא גדל עמנו בקדושה, אלא זה העבד היה בכלל ארור, וזה לא היה בכלל ארור, לפיכך הגר קודם.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon bar Yoḥai says: By right, an emancipated Canaanite slave should have preceded a convert, because this emancipated Canaanite slave grew among us in sanctity, and that convert did not grow among us in sanctity. But the convert precedes the Canaanite slave because this Canaanite slave was in the category of the curse, and that convert was not in the category of the curse.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק מִפְּנֵי מָה הַכֹּל רָצִין לִישָּׂא גִּיּוֹרֶת וְאֵין הַכֹּל רָצִין לִישָּׂא מְשׁוּחְרֶרֶת אָמַר לָהֶם זוֹ הָיְתָה בִּכְלַל אָרוּר וְזוֹ לֹא הָיְתָה בִּכְלַל אָרוּר דָּבָר אַחֵר זוֹ הָיְתָה בְּחֶזְקַת שָׁמוּר וְזוֹ לֹא הָיְתָה בְּחֶזְקַת שָׁמוּר.

The students of Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, asked him: For what reason does everyone, i.e., do many people, run to marry a female convert, and not everyone runs to marry an emancipated Canaanite maidservant? He said to them: This Canaanite maidservant was in the category of the curse, and that convert was not in the category of the curse. Alternatively, the reason is that this convert has the presumptive status of chastity, and that Canaanite maidservant does not have the presumptive status of chastity.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכל רוצין לישא גיורת – שמתרצין לישא גיורת מלישא משוחררת.
משוחררת לא היתה בחזקת שמור – דסתם שפחה מופקרת לשון אחר גיורת בעיא לאיגיורי ומשמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר אבל שפחה אין בידה לשחרר עצמה ואינה משמרת עצמה.
מפני מה הכל רצין לישא גיורת וכו׳. עיין פרש״י נראה מפירושו לגרוס הכל רוצין אבל מתוך הירושלמי דמייתי עלה ומפני מה הכל רצין אחר עכבר וכו׳ נראה דגרסינן נמי הכא רצין מלשון ריצה ממש ור״ל שהכל רצין וחפצין לישא גיורת יותר אפילו מישראלית כיון שמותר לישא אותה שאינה בכלל ארור גם שהיא בחזקת שימור ולא כן המשוחררת ומטעם דאמרינן נחית דרגא נסיב אתתא חפצים בה יותר מבישראלית וק״ל:
שאלו תלמידיו את ר׳ אלעזר בר׳ צדוק: מפני מה הכל רצין לישא גיורת כלומר, יש רבים יותר שרוצים לישא גיורת, ואין הכל רצין לישא משוחררת? אמר להם: זו השפחה היתה בכלל ארור, וזו הגיורת לא היתה בכלל ארור. דבר אחר: זו הגיורת היתה בחזקת שמור כלומר, שמן הסתם שמרה את עצמה בצניעות, וזו השפחה לא היתה בחזקת שמור.
The students of Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, asked him: For what reason does everyone, i.e., do many people, run to marry a female convert, and not everyone runs to marry an emancipated Canaanite maidservant? He said to them: This Canaanite maidservant was in the category of the curse, and that convert was not in the category of the curse. Alternatively, the reason is that this convert has the presumptive status of chastity, and that Canaanite maidservant does not have the presumptive status of chastity.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי מָה הַכֶּלֶב מַכִּיר אֶת קוֹנוֹ וְחָתוּל אֵינוֹ מַכִּיר אֶת קוֹנוֹ אָמַר לָהֶם וּמָה הָאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁעַכְבָּר אוֹכֵל מְשַׁכֵּחַ הָאוֹכֵל עַכְבָּר עַצְמוֹ עאכ״ועַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

The students of Rabbi Elazar asked him: For what reason does a dog recognize its master, while a cat does not recognize its master? Rabbi Elazar said to them: If it is established that with regard to one who eats from that which a mouse eats, eating that item causes him to forget, with regard to the cat, who eats the mouse itself, all the more so does eating it cause it to forget.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שאלו תלמידיו את ר׳ אלעזר: מפני מה הכלב מכיר את קונו (אדוניו), וחתול אינו מכיר את קונו? אמר להם: לא פלא, ומה כמו שמקובל בידינו שהאוכל ממה שעכבר אוכלמשכח דברים, החתול האוכל את העכבר עצמו, על אחת כמה וכמה.
The students of Rabbi Elazar asked him: For what reason does a dog recognize its master, while a cat does not recognize its master? Rabbi Elazar said to them: If it is established that with regard to one who eats from that which a mouse eats, eating that item causes him to forget, with regard to the cat, who eats the mouse itself, all the more so does eating it cause it to forget.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִפְּנֵי מָה הַכֹּל מוֹשְׁלִים בָּעַכְבָּרִים מִפְּנֵי שֶׁסּוּרַן רַע מַאי הִיא רָבָא אָמַר אֲפִילּוּ גְּלִימֵי גָּיְיצִי

The students of Rabbi Eliezer asked him: For what reason do all predators dominate mice and prey on them? He said to them: Because concerning mice, their inclination [shesuran] is evil. The Gemara asks: What is the indication of this? Rava said: They gnaw even at cloaks, despite the fact that cloaks do not provide nourishment for them.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גגמי
גגמיא(הוריות יג.) מפני מה חתולים מושלים בעכבר אמר להם מפני שסורן רע מאי היא אמר רב אפילו גגמי גייצי רב פפא אמר אפילו שפתא דמרא גייצי פי׳ גוגמי יש בקטניות שזונין כמו זונין בחטין כך יוצא בתוך הפולים קטניות אטומים וקשים שאין נכנסין בשיני אדם וכן עופות ובהמות אין אוכלין אותן כי אטומין הן וקשין כמו אבן ונקראין בל׳ ארמי גוגמי. פירוש גייצי וכיסי לשון אחד הוא כאמרך הכוסס את החטה ובודאי העכברים כוססין ומקרטמין דברים שאין אדם ולא עוף ולא בהמה כוססין אותן וי״מ מפני מה חתול מושל בעכבר מפני שסורן רע מאי הוא שאפילו גלימי גייצי כלומר שכל כך הן רשעים שאפילו גלימא בוססין ומשברין דבר שאין להם הנאה ממנו אלא כדי לעשות הפסד לאנשים בעלי הכסות:
א. [אונגענוסבארע ערבסין.]
מפני מה הכל מושלין בעכברים – כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר.
אמר להם מפני שסורן רע – שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב״מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא.
מאי היא – היכי הוי סורן רע.
אמר רבא אפילו גלימי – דלאו מאכל ולית בהו הנאה אפי׳ הכי גייצי להו.
גייצי – נושכין.
שאלו תלמידיו את ר׳ אליעזר: מפני מה הכל מושלים בעכברים, שכל הטורפים אוכלים אותם? אמר להם: מפני שסורן (שיצרם) רע כלומר, יש להם מנהגים רעים. ושואלים: מאי [מה] היא, מה הם אותם מנהגים רעים? רבא אמר: אפילו גלימי גייצי [גלימות הם מכרסמים] אף על פי שאינם מזון להם.
The students of Rabbi Eliezer asked him: For what reason do all predators dominate mice and prey on them? He said to them: Because concerning mice, their inclination [shesuran] is evil. The Gemara asks: What is the indication of this? Rava said: They gnaw even at cloaks, despite the fact that cloaks do not provide nourishment for them.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הוריות יג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים הוריות יג., עין משפט נר מצוה הוריות יג., הערוך על סדר הש"ס הוריות יג., מיוחס לרש"י הוריות יג., בית הבחירה למאירי הוריות יג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש הוריות יג., מהרש"א חידושי הלכות הוריות יג., מהרש"א חידושי אגדות הוריות יג., רשימות שיעורים לגרי"ד הוריות יג. – רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן ובנו הרב משה נחמיה רייכמן (כל הזכויות שמורות), פירוש הרב שטיינזלץ הוריות יג., אסופת מאמרים הוריות יג.

Horayot 13a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Horayot 13a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Horayot 13a, Collected from HeArukh Horayot 13a, Attributed to Rashi Horayot 13a, Meiri Horayot 13a, Tosefot Rosh Horayot 13a, Maharsha Chidushei Halakhot Horayot 13a, Maharsha Chidushei Aggadot Horayot 13a, Reshimot Shiurim Horayot 13a, Steinsaltz Commentary Horayot 13a, Collected Articles Horayot 13a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144