×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מתני׳מַתְנִיתִין: אהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת בהוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.:
MISHNA: If a woman was standing on top of the roof and her husband was standing below, and he threw a bill of divorce to her, once the bill of divorce reaches the airspace of the roof, she is divorced. If he was above on the roof and she was below, and he threw it to her, once it leaves the area of the roof, even if the wording was erased or the document was burned before it fell to the ground, she is divorced.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפסקי רי״דרמב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
היתה עומדת בראש הגג – לרבי אושעיא דאמר לעיל אפילו היא בטבריא וחצרה בציפורי האי עומדת היינו כמי שעומדת כלומר כגון שמשתמרת כדמשני לעיל אעומדת בתוך ביתה או בתוך חצרה אי נמי נקט עומדת לאשמועינן דבגג דידה מיירי שעומדת ברשותה כדמוקי לה בגמרא.
היתה עומדת על ראש הגג וכו׳ והא לא מינטר פי׳ דאפילו דיקא ואמרת ליה לבראי ואמאי קתני כיון שהגיע לאויר הגג ואע״ג דלא נח אם נשרף או נמחק היא מגורשת אמר רב יהודה אמר שמואל בגג שיש לו מעקה עסקינן עולא בר מנשה משמיה דאבימי אמר הכא בפחות מג׳ סמוך לגג עסקינן וכל פחות מג׳ סמוך לגג כגג דמי:
הוא מלמעלה וכו׳ פי׳ רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה:
והא דתנן כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת – ולא קתני נמחק או נשרף כדקתני סיפא, משום דאורחא דמילתא נקט, למעלה בגג שכיח רוח מצויה ושאינה מצויה, ואם נטלתו הרוח בהא קתני מתני׳ מגורשת מיד, ובחצר שכיחי מים ואש ומשם הכי קתני נמחק או נשרףא. ותימה מן הר״ם הספרדי ז״ל שכתבב שכיון שהגיע לאויר מחיצות המעקה או לפחות מג׳ סמוך לגג נתגרשה ובלבד שינוח, אבל אם נמחק או נשרף הואיל ואינו הולך לנוח אינו גט. וזה אי אפשר שנאמר הרי זו מגורשת ואם נמחק הגט או נשרף אינה מגורשת, אלא א״כ היה שם משעה ראשונה רוח שנטלתו דהוה ליה אויר שאין סופו לנוח ולא מינטר ביה ודאי אינה מגורשתג.
א. וכ״כ הריטב״א והרמ״ך בהשגותיו על הרמב״ם.
ב. בפ״ה מהל׳ גירושין ה״ג.
ג. עיין בר״ן מה שביאר בדברי הרמב״ם, ובמגיד משנה מש״כ לפרש על דרך הר״ן ובספר יד דוד כאן.
כבר ביארנו שאע״פ שלענין שבת אמרו קלוטה לאו כמי שהונחה דמיא לענין גט אינו כן דמשום אינטורי הוא והא מינטר אבל אם זרק גיטה לרשותה ועבר בתוך הרשות שהיא עומדת בה ויצא חוץ לרשותה אפי׳ עבר בפחות משלשה סמוך לארץ אינו כלום וכן כתבוה גדולי המחברים אף מה שאמרו לענין שבת נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל וזרק מרשות הרבים ונח על גביו חייב ואפי׳ גבוה מאה אמה מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע לענין גט אינו כלום משום אינטורי הוא והא לא מינטר:
בד״ה היתה עומדת כו׳ האי עומדת היינו כמי שעומדת כו׳ עכ״ל ולולי דבריהם היה נראה לפרש למאי דמוקי הסיפא כגון שמחיצות החיצונות עודפות רישא נמי איירי בכה״ג דעודפות מחיצות התחתונות ולמאי דמוקי נמי ביש לגג מעקה ומצד החצר אין לו מעקה ולא הוי אויר הגג משתמר מפני בני החיצונה ולכך בעי שהאשה עומדת בצד חצרה דכה״ג כתבו התוס׳ לקמן גבי פנימית גופא כו׳ ע״ש ודו״ק:
היתה האשה עומדת על ראש הגג והבעל למטה וזרקו לה, כיון (משעה) שהגיע הגט לאויר (חלל) הגגהרי זו מגורשת. היה הוא מלמעלה (על הגג) והיא מלמטה, וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, גם אם נמחק או נשרף לפני שנפל לקרקע — הרי זו מגורשת.
MISHNA: If a woman was standing on top of the roof and her husband was standing below, and he threw a bill of divorce to her, once the bill of divorce reaches the airspace of the roof, she is divorced. If he was above on the roof and she was below, and he threw it to her, once it leaves the area of the roof, even if the wording was erased or the document was burned before it fell to the ground, she is divorced.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפסקי רי״דרמב״ןבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) גמ׳גְּמָרָא: וְהָא לָא מִינְּטַר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל גבְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה עָסְקִינַן.

GEMARA: The Gemara asks: But isn’t the airspace of the roof unsecured? Since the bill of divorce can be blown away from the roof by the wind, it should be considered an unsecured courtyard, which does not acquire items. If so, why is she divorced once the bill of divorce reaches the airspace of the roof? Rav Yehuda said that Shmuel said: We are dealing with a roof that has a parapet. Therefore, it is like a secured courtyard, since the bill of divorce cannot be blown away.
עין משפט נר מצוהרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ והא לא מינטר – אויר הגג דאתי זיקא ושדי ליה מקמי דלינח וכי לא שדיה זיקא ואירע לו דבר אחר שבא כלב וקלטו או גשמים מחקוהו אמאי קתני מגורשת מן האויר הא בעינן אויר שסופו לנוח.
והא לא מינטר פירוש דקס״ד שהגג גבוה מחומות החצר דאתי זיקא ושדי ליה לבראי והיכי תני כיון שיצא מרשות הגג ונמחק או נשרף קודם שינוח באויר החצר הרי זו מגורשת אמר רב יהודה אמר שמואל כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות וכי נפיק מאויר הגג מיד מגיע לתוך מחיצות החצר:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה והא לא מינטר אויר הגג כו׳ הא בעינן אויר שסופו לנוח עכ״ל. ולא ידענא מאי פשיטא ליה לרש״י דבעינן אויר שסופו לנוח הא בפ״ק דמציעא מיבעיא ליה לרבא ולא איפשטא בזרק ארנקי דף י׳ אלא דאפ״ה א״ש הא דמקשינן בשמעתין והא לא מינטר ואיצטריך לאוקמי בפחות משלשה או בגג שיש לו מעקה כי היכי דלא תיפשוט איבעיא דרבא אלא דלפ״ז תיקשי על הפוסקים שכתבו בפשיטות דבעינן דוקא גג שיש לו מעקה או בפחות מג׳ סמוך לגג ומשמע מדבריהם בפשיטות דבלא״ה לא הוי גט כלל ולמאי דפרישית הוי להו לפרש דספק מגורשת היא דשמא אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי. ואין לחלק בזה בין ממון לגיטין דלפירש״י ז״ל ותוספות בפ״ק דמציעא דמפרשי לאיבעיא דרבא נמי לענין הפקר ומכל הסוגיא דהתם משמע דגיטין עדיף מהפקר. והנראה מזה דהפוסקים לא ס״ל בהא כשיטת רש״י ז״ל אלא מפרשים לקושיא דהכא והא לא מינטר כפשוטו דכיון דהאויר לא מינטר לא עדיף מחצירה ממש דבעינן שיהא משתמר ולפ״ז אין זה ענין להאיבעיא דאויר שאין סופו לנוח ורש״י ז״ל סובר דאי ס״ד דאויר שסופו לנוח כמונח דמי הו״ל כחצר המשתמרת דכמונח בחצר דמי וכן משמע מהסוגיא דפחות משלשה ועדיין צריך עיון ועיין בסמוך:
ב גמרא ושואלים: מדוע כשהגיע הגט לאוויר הגג הריהי מגורשת? והא [והרי] אוויר הגג לא מינטר [נשמר], שהרי הגט הנמצא בו יכול לעוף למקום אחר על ידי הרוח, והרי זה בגדר חצר שאינה משתמרת שאינה קונה! אמר רב יהודה אמר שמואל: בגג שיש לו מעקה עסקינן [עוסקים אנו] כאן, ומשום כך הריהו כחצר המשתמרת, שהגט אינו יכול לעוף משם.
GEMARA: The Gemara asks: But isn’t the airspace of the roof unsecured? Since the bill of divorce can be blown away from the roof by the wind, it should be considered an unsecured courtyard, which does not acquire items. If so, why is she divorced once the bill of divorce reaches the airspace of the roof? Rav Yehuda said that Shmuel said: We are dealing with a roof that has a parapet. Therefore, it is like a secured courtyard, since the bill of divorce cannot be blown away.
עין משפט נר מצוהרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) עוּלָּא בַּר מְנַשְּׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דַּאֲבִימִי אָמַר דהָכָא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג עָסְקִינַן דְּכֹל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג כְּגַג דָּמֵי.:

Ulla bar Menashya said in the name of Avimi that there is another answer: Here we are dealing with a case in which the bill of divorce is within three handbreadths of the roof, as anything within three handbreadths of the roof is considered to be like the roof itself, based on the principle that views two solid surfaces as connected if the gap between them is less than three handbreadths wide.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בפחות מג׳ כו׳ – אויר דמתני׳ בהכי עסקינן דהוי כמאן דנח והלכך קנאתו בהנחתו דכיון דהגג גבוה י׳ הוא הויא לה חצר המשתמרת לכל דנייח בגויה.
הא דאוקי עולא מתניתין בגג שאין לו מעקה: ובפחות משלשה לגג. קשיא לי דהא כיון שהגיע לאויר הגג קתני, ויש לומר דלאוירו של גג ממש קאמר דהיינו תוך שלשה לגג דכל תוך שלשה לגג אף על פי שאין לו מחיצה קרוי אוירו של גג וכדגרסינן בירושלמי שאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג לכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עולא בר מנשיא משמיה [משמו] של אבימי אמר תירוץ אחר: הכא [כאן] שנמצא הגט בפחות משלשה טפחים סמוך לרצפת הגג עסקינן [עוסקים אנו], שכל פחות משלשה סמוך לגגכגג דמי [נחשב], לפי הכלל שכל הנמצא תוך שלושה טפחים לדבר אחר הריהו כלבוד = צמוד.
Ulla bar Menashya said in the name of Avimi that there is another answer: Here we are dealing with a case in which the bill of divorce is within three handbreadths of the roof, as anything within three handbreadths of the roof is considered to be like the roof itself, based on the principle that views two solid surfaces as connected if the gap between them is less than three handbreadths wide.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הוּא מִלְּמַעְלָה.: וְהָא לָא מִינְּטַר א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הכְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת.

§ It was taught in the mishna: If he was above and she was below, and he threw the bill of divorce to her, once it leaves the area of the roof, she is divorced. The Gemara asks: But isn’t the airspace of the courtyard not secured, since the bill of divorce can be blown out of the courtyard by the wind? Rav Yehuda says that Shmuel says: We are discussing a case where the lower partitions in the courtyard extend beyond the upper partitions on the roof, so that the bill of divorce will certainly fall in the courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא לא מינטר – דקס״ד שהגג גבוה מחומת החצר והיכי קתני כיון שיצא מרשות הגג מגורשת הא אין סופו לנוח אפילו לא באת דליקה דאתי זיקא ודחי ליה חוץ למחיצות.
שהיו מחיצות התחתונות – של חצר.
עודפות – על מעקה של גג דכי נפיק מגג מטא לאויר מחיצות חצר ומשום הכי בעינן עודפות דהאי דקאי בתוך מחיצות מעקת הגג וזרקו כלפי מעלה כדי שיעבור את המעקה יפול לחצר.
כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפו׳ על העליונות – דמיד שיצא מרשות גג נכנס לרשות חצר וא״ת ומה מועיל דעודפות מ״מ כשזרקו מעל המעקה לא מנטר כנגד הגג וי״ל דכיון דשלש מחיצות עודפות חשיב משתמר ואין לחוש למחיצה רביעית אי נמי כשהגג קצר וחצר רחב הרבה ועודפות המחיצות גם רביעית מצד זה ומצד זה וכנגד המעקה אינו כי אם פתח בעלמא אי נמי כשהגג עומד באמצע החצר ולא מן הצד ומחיצות החצר מוקפות לו מכל צד וא״ת דאמרינן במרובה (ב״ק דף ע:) באומר זרוק גניבתך לחצרי ותיקני לי חצרי גניבתך דאיסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד והיכי באין כאחד והא לענין שבת מיחייב אפילו למעלה מן המחיצות עד שלא נכנס עדיין תוך המחיצות דרה״י עולה עד לרקיע ולענין קנין עד דמטי לתוך המחיצות וי״ל דמיירי כשזורק דרך פתח ולא מעל המחיצות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה כגון שהיו כו׳ דאיסור שבת ואיסור גניבה כו׳ והא לענין שבת מחייב אפילו למעלה כו׳ עכ״ל לר׳ עקיבא דס״ל קלוטה כמי שהונחה דמי קאמרינן הכי התם אבל לרבנן לענין איסור שבת לא מחייב עד דמטיא לארעא ולענין גניבה לא מתוקמא לרבנן התם אלא באומר לא תקני לי גניבותך עד שתנוח והיינו לפי המסקנא דהכא דלענין קנין סגי לרבנן במנטר ומיהו מה שכתבו בזה הכא גם בתוספות פרק מרובה דרשות היחיד עולה עד לרקיע אין זה מדוקדק לכאורה דלר׳ עקיבא ברה״ר נמי דליכא מחיצות אמרינן לענין שבת דקלוטה כמי שהונחה דמי ויש ליישב משום דלמעלה מעשרה אין אויר רה״ר כרה״ר כפרש״י בשמעתין ומחיצת החצר גבוה עשרה הוא לכך צריכין לומר דרה״י עולה עד לרקיע אף למעלה מן המחיצות שהן גבוהים עשרה וק״ל:
תוספות בד״ה כגון שהיו מחיצות כו׳ וא״ת דאמרינן במרובה כו׳ ולענין קנין עד דמטי למחיצות עכ״ל. ולמאי דפרישית בסמוך בשיטת רש״י ז״ל אין מקום לקושיית התוס׳ דלמאי דס״ד התם דלא מיתוקמא מתני׳ דפ׳ מרובה אלא כרבי א״כ ע״כ קס״ד דאויר שסופו לנוח כמונח דמי ותיפשוט איבעיא דרבא וא״כ לא בעינן דמטי למחיצות ומיתוקמא שפיר כרבי והא דמיבעיא ליה לרבא בפ״ק דמציעא היינו למסקנא דפ׳ מרובה דמוקי למתני׳ באוקימתא אחריתא כן נ״ל לשיטת רש״י ז״ל ונראה שמה שלא כתבו התוספות כן היינו משום דלא משמע להו דתליא האי מילתא באויר שאין סופו לנוח אלא כאידך פירושא שכתבתי ודו״ק ועיין בסמוך:
ג שנינו במשנתנו: היה הוא הבעל מלמעלה והיא, האשה, מלמטה וזרקו לה — הרי זו מגורשת. ומקשים: והא [והרי] בדרך זו הגט לא מינטר [שמור] שהרי הרוח יכולה לשאת את הגט אל מחוץ לחצר! אמר רב יהודה אמר שמואל: מדובר כאן כגון שהיו מחיצות התחתונות של החצר עודפות (גבוהות יותר) על העליונות של מעקה הגג, שבהכרח יפול הגט לתוך החצר.
§ It was taught in the mishna: If he was above and she was below, and he threw the bill of divorce to her, once it leaves the area of the roof, she is divorced. The Gemara asks: But isn’t the airspace of the courtyard not secured, since the bill of divorce can be blown out of the courtyard by the wind? Rav Yehuda says that Shmuel says: We are discussing a case where the lower partitions in the courtyard extend beyond the upper partitions on the roof, so that the bill of divorce will certainly fall in the courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת וְכֵן אָמַר עוּלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת.

And so Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: We are discussing a case where the lower partitions extend beyond the upper partitions. And so Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: We are discussing a case where the lower partitions extend beyond the upper partitions.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן אמר ר׳ אלעזר אמר ר׳ אושעיא: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. וכן אמר עולא אמר ר׳ יוחנן: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות.
And so Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: We are discussing a case where the lower partitions extend beyond the upper partitions. And so Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: We are discussing a case where the lower partitions extend beyond the upper partitions.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא כְּמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא.

Rabbi Abba said to Ulla: In accordance with whose opinion is this halakha that once the bill of divorce enters the woman’s domain, it is considered as though it was given to her, even though it was destroyed before it landed on the ground? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said that with regard to the prohibition of transferring an item from one domain to another on Shabbat, an object in airspace is considered at rest? This means that any item in the airspace of a domain is considered to be placed within that domain.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קלט
קלטא(ראש השנה יב) דתנן (שביעית פרק ב) ר״י אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג׳ ימים שוב אינה קולטת וכו׳ פי׳ לדברי האומר ל׳ צריך ל׳ ול׳. ל׳ לקליטה ול׳ לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ג׳ שלשה נקליטה ול׳ לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ט״ו. (שבת קיז: בגמ׳ מצילין) ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט (גיטין עט.) כמאן כרבי דאמר קלוטה כמו שהונח׳ תפוסה באויר אע״פ שלא הונחם כמו שהונחה דמיא (עירובין צט) קולט אדם מן המזחילה פי׳ שחוטף בידו ושותה אבל נוטל מן המזחילה כשהוא מצרף ידו למזחילה אסור. (סוכה מט: מעילה יא) אפילו תימא רבי אליעזר ברבי צדוק דאיקלט איכא דאמרי לימא מתניתא רבי אליעזר בר צדוק ודאיקלט וכו׳ (פסחים נב) לרבי יהודה גברא דחמרא קלטינהו פירוש לפי שהולכין למקום שכלו על גבי החמור קלטן גבו של חמור לחייבה ביעור והיא החזירן למקומו ועדיין לא כלו שם:
א. [אננעהמען.]
קלוטה – בתוך האויר.
כמי שהונחה – לארץ דתניא הזורק בשבת מרה״ר לרה״ר ורה״י באמצע רבי מחייב וחכמים פוטרים.
כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא – תימה דנקט רבי דלא איירי אלא ברשות היחיד מקורה משום דביתא כמאן דמליא דמיא כדאמרינן בריש שבת (דף ה.) ודר״ע הוה ליה למינקט דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אפילו ברה״ר ונראה דהשתא סלקא דעתין דטעמא דרבי לאו משום קירוי אלא משום מחיצה אית ליה דכמאן דמליא דמיא ולהכי קאמר כמאן כרבי דכר״ע לא מיתוקמא מדמצרכת מחיצות החיצונות עודפות ולר״ע אית ליה דכמי שהונחה דמיא אפילו ברה״ר אלא ודאי כרבי מוקמת לה ומשני אפילו תימא רבנן כו׳ ולפי זה יכול להיות טעמא דרבי משום קירוי כדאמרינן בשבת.
הא דאמרינן: כמאן כרבי דאמר קלוטה כמו שהונחה. הקשו בתוספות אמאי נקט כרבי ולא אמר כמאן כרבי עקיבא דהא רבי עקיבא קאמר לה בפרק קמא דשבת (שבת ד.) דהתם קאמר רבי עקיבא הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע חייב שתים משום דקלוטה כמו שהונחה דמיא והוי כאלו נח ברשות הרבים שבאמצע, ועוד קשה דהא רבי לא אמרה אלא במקורה והכא בחצר איירי דאינה מקורה, ותירצו דהכי קאמר כמאן כרבי דאלו לרבי עקיבא לא אתיא מדבעי מחיצות ולרבי עקיבא קלוטה כמו שהונחה אף על פי שאין שם מחיצות דהא זורק הוא מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ורשות הרבים אין לו מחיצות אלא ודאי כרבי אתיא דמחייב שתים בזורק מרשות הרבים לרשות הרבים דרך רשות היחיד דאיכא מחיצות, ואי משום דרבי בעי מקורה ההיא אמוראי נינהו דקאמרי הכי התם ורבי גופיה לא אמר הכי בהדיא, ובירושלמי מצאתי דמקשי לה דגרסינן התם מתניתא דרב עבד אויר מחיצות כממשל [בנדפס: כמשקל], אמר ליה דברי הכל היא הכא בגיטין איתיביניה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינה מקורה מה בין גיטין ומה בין שבת אמר רב אילא בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה נעשית היא מאליה ברם הכא ונתן בידה ברשותה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה כמאן כו׳ ס״ד דטעמא דר׳ לאו משום קירוי כו׳ דכר״ע לא מתוקמא כו׳ עכ״ל היינו למאי דס״ד השתא דאיסור שבת וקנין שוין הן ולא אסיק אדעתיה למימר לענין קנין תליא מלתא במנטר אבל למאי דמסיק דתליא בקנין במנטר ניחא דאתיא נמי הכא כר״ע דבעי מחיצות עודפות משום דמנטר כדמוכח ההיא סוגיא דמרובה שכתבו התוספות לעיל וק״ק השתא למאי דס״ד דאיסור שבת וקנין שוין הן ולר״ע לא בעי הכא מחיצות עודפות מי הכריחם לאוקמא במחיצות עודפות נוקמא בלא מחיצות עודפות וכר״ע ויש ליישב דהוה ס״ד דלכך אוקמא כרבי דהלכתא כוותיה ולא כר״ע אלא דפריך דמ״ט לא תוקמא כרבנן דרבים נינהו ולדברי המתרץ ניחא לכולהו תנאי דבקנין תליא מלתא במנטר ואתיא מתניתין בעודפות לכ״ע ובזה יתיישב מה שהקשה מהרש״ל בזה תימה אמאי לא קאמר אפילו תימא רבנן התם אין עומד לנוח שם באויר דרה״י משא״כ באויר דהכא דסופו עומד לנוח שם עכ״ל ואין כאן קושיא דודאי לפי המסקנא לא בעי למימר דאיסור שבת וקנין שוין הן כדס״ד הכא כדמוכח הך דפרק מרובה והא דבעי נמי רבא בב״מ זרק ארנקי בפתח זה ויצא כו׳ היינו פלוגתא דרבי ורבנן גופה לענין איסור שבת ותפשוט אבעין דאתיא כתנאי אי הוה איסור שבת וקנין שוין גם סתמא דתלמודא פריך לעיל בפשיטות והא לא מנטר אע״ג דלענין שבת לר״ע ודאי דחייב דקלוטה כמו שהונחה אפילו ברה״ר היא דליכא מחיצות אבל למאי דמפלגי׳ בין איסור שבת לקנין דבעי מינטר ניחא כולהו סוגיין דתלמודא ודו״ק:
בד״ה כמאן כרבי כו׳ תימה דנקיט כרבי כו׳ ודר״ע הוי להו למינקט כו׳ ונראה כו׳ דכר״ע לא מיתוקמא מדמצריך כו׳ עכ״ל. ולענ״ד אין דבריהם בזה מוכרחים דנהי דלא אסיק אדעתיה דמקשה הא דמשני ליה דשאני גיטין דמשום אינטורי הוא היינו משום דהוי סבר דבגיטין נמי תרתי בעינן שיהא הגט במידי דמיקרי רשותה ושיהא נמי מקום המשתמר ומש״ה מקשה שפיר דכיון דלענין שבת לא מיקרי רשות א׳ דלא אמרינן קלוטה כו׳ א״כ לא מהני מה שהוא במקום המשתמר אפי׳ לענין גיטין כיון דלא מיקרי רשותה ושני הש״ס דבגיטין באינטורי לחוד סגי אע״ג דלא מיקרי רשותה דלא גרע מרשות הרבים. אבל מ״מ הוי ידע המקשה שפיר דלעולם בעינן מקום המשתמר ולפ״ז אפילו הוי מוקי לה כר״ע אפ״ה בעינן לאוקמי במחיצות התחתונות עודפות דאל״כ לא מינטר ולא עדיף מחצירה דבעינן משתמר וכמ״ש בסמוך דע״כ כך היא שיטת התוספות ופוסקים. ולולא דברי התוס׳ היה נלע״ד ליישב קושייתם בענין אחר דהא דלא קאמר כר״ע היינו משום דמיבעיא בעי ליה לרבה בפ״ק דשבת אי הוי טעמא דר״ע משום קלוטה או משום דילפינן זורק ממושיט וכמ״ש שם התוספות דאפשר דר״ע לא ס״ל קלוטה כו׳ ע״ש. ועוד מבואר שם בפ״ק דשבת דלר״ע לענין הנחה אמרינן קלוטה ולא לענין עקירה וכמ״ש שם התוספות מדלא קתני ר״ע מחייב שתים והטעם משום דילפינן ממשכן וא״כ אין זה ענין לגיטין משא״כ כר׳ אתיא ליה שפיר דמחייב שתים ולא שני ליה בין עקירה להנחה והא דבעי רבי רה״י מקורה לאו משום דבלא״ה לא אמרי׳ קלוטה אלא משום דבשבת בעינן הנחה על מקום ארבעה ולא חשיב כמקום ארבעה אלא ברה״י מקורה דכמאן דמליא דמי כן נ״ל נכון אלא מדאמרי׳ במרובה כמאן כר״ע מוכח כשיטת התוס׳ ולפ״ז הדרא קושייא לדוכתא כדפרישית וצ״ע ודו״ק:
אמר ליה [לו] ר׳ אבא לעולא: כמאן שיטת מי] הולכת הלכה זו שעצם כניסת הגט לרשות האשה, אף שאבד לפני שנח על הקרקע, נחשבת כנתינה — האם כדעתו של רבי, שאמר לענין הוצאה מרשות לרשות בשבת: קלוטה, כלומר, מה שעובר באויר של רשות אחרת אף שאינו נח בתוכה, באותה שעה הוא כמי שהונחה דמיא [נחשבת]?
Rabbi Abba said to Ulla: In accordance with whose opinion is this halakha that once the bill of divorce enters the woman’s domain, it is considered as though it was given to her, even though it was destroyed before it landed on the ground? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said that with regard to the prohibition of transferring an item from one domain to another on Shabbat, an object in airspace is considered at rest? This means that any item in the airspace of a domain is considered to be placed within that domain.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) א״לאֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא קָא מִינְּטַר.

Ulla said to him: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda HaNasi, since the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda HaNasi only with regard to Shabbat. They maintain that with regard to the halakhot of Shabbat, the item must actually come to rest in the domain to which it was transferred; while it is in the air, it is not considered as though it has landed on the ground. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and in this case it is secured while within the airspace of the partitions.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אמר ליה אפילו תימא רבנן כו׳. נ״ב תימה אמאי לא קאמר אפילו תימא רבנן התם אין עומד לנוח שם באויר דרה״י מה שאין כן באויר דהכא דסופו עומד לנוח שם (עיין במהרש״א):
אמר ליה [לו]: אפילו תימא [תאמר] שהוא כשיטת רבנן [חכמים] החולקים על רבי, עד כאן לא שמענו כי פליגי רבנן עליה [חלוקים חכמים עליו] על רבי אלא לענין שבת, שאין אומרים שקלוטה נחשבת כמונחת, משום שהם סבורים שלענין דיני שבת צריך החפץ להיות מונח בפועל באותה רשות אליה נכנס. אבל הכא [כאן] רק משום אינטורי [שמירה] הוא, והא קא מינטר [והרי הוא שמור] גם בזמן שהוא באוויר המחיצות.
Ulla said to him: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda HaNasi, since the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda HaNasi only with regard to Shabbat. They maintain that with regard to the halakhot of Shabbat, the item must actually come to rest in the domain to which it was transferred; while it is in the air, it is not considered as though it has landed on the ground. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and in this case it is secured while within the airspace of the partitions.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְכֵן אָמַר ר׳רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לר׳לְרַבִּי אַסִּי כְּמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא.

And so Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: We are discussing a case where the lower partitions in the courtyard extend beyond the upper partitions on the roof. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: In accordance with whose opinion is this halakha? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who says that an object in airspace is considered at rest?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וא״ל רבי זירא לרבי אסי כו׳ – גרסי׳ בה כדשני עולא אפילו תימא רבנן כו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן אמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: מדובר כאן כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. אמר ליה [לו] ר׳ זירא לרבי אסי: כמאן? שיטת מי] הולכת הלכה זו — כשיטת רבי, שאמר: קלוטה כמי שהונחה דמיא [נחשבת]!
And so Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: We are discussing a case where the lower partitions in the courtyard extend beyond the upper partitions on the roof. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: In accordance with whose opinion is this halakha? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who says that an object in airspace is considered at rest?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) א״לאֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא קָא מִינְּטַר.:

Rabbi Asi said to him: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, since the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda HaNasi only with regard to Shabbat. But here, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and in this case it is secured while within the airspace of the partitions.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו]: אפילו תימא רבנן [תאמר שהוא כשיטת חכמים], עד כאן לא שמענו כי פליגי רבנן עליה [נחלקו חכמים עליו], על רביאלא לענין שבת. אבל הכא [כאן] רק משום אינטורי [שמירה] הוא, והא קא מינטר [והרי הוא שמור].
Rabbi Asi said to him: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, since the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda HaNasi only with regard to Shabbat. But here, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and in this case it is secured while within the airspace of the partitions.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) נִמְחַק.: א״ראָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ ואֶלָּא שֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ יְרִידָה אֲבָל נִמְחַק דֶּרֶךְ עֲלִיָּיה לָא מַאי טַעְמָא מֵעִיקָּרָא לָא לְמֵינַח קָאֵי.:

§ It was taught in the mishna that once the bill of divorce leaves the domain of the roof, even if the writing was erased before it reached her hand, she is divorced with it. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this halakha only when the writing was erased when it had already left the confines of the roof and was on its descent, entering her domain. But if the writing was erased while it was on its ascent, i.e., as it arched upward before falling down, then no, she is not divorced. What is the reason for this? Because initially, before it began its descent, the bill of divorce is not destined to land in her domain, since it could be blown elsewhere. Consequently, it cannot be considered as though it is already resting in her courtyard at that time.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרך ירידה – כשזרקו כלפי מעלה כדי להעבירו את המעקה לא נמחק עד שהגיע לחזור ולירד.
אבל נמחק דרך עלייה – אע״פ שיצא מאויר הגג לאויר חצר ומחיצות התחתונות עודפות.
אינה מגורשת – דדרך סילוקו לא מיקרי נתינה אלא דרך הנחתו לבא לרשותה.
דרך עלייה אינה מגורשת מ״ט מעיקרא לא למינח קאי – ולא דמי להא דבעי רבא בפ״ק דב״מ (דף יב.) זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחרת מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא הכא דבדרך עלייה אין דומה כל כך שיהא עומד לנוח אי נמי התם בבית מקורה דומה יותר עומד לנוח.
לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה אבל דרך עליה לא מאי טעמא מעיקרא לאו למינח קאי. ואין להוכיח מכאן בעיא דרבא דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי דשאני דרך עליה דמינכר טפי שהוא מתרחק מן ההנחה שהולך כלפי מעלה אבל התם לא מיירי בדרך עלייה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד שנינו במשנה שאם לאחר שיצא הגט מרשות הגג נמחק לפני שהגיע לידה — בכל זאת הריהי מגורשת בו. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה, כאשר היה הגט בשעה שנמחק כבר מעבר למעקה הגג, שהוא יורד אז לתוך רשותה, אבל אם נמחק דרך עלייה, כאשר זרקו כלפי מעלה כדי להוציאו מן הגג, שיפול אחר כך למטה — לא. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — מעיקרא [מתחילה] עד שלא החל לרדת מוגדר הגט כמי שלא למינח קאי [להנחה הוא עומד] אלא לעוף למקום אחר, ובאותה שעה עדיין אינו נחשב כמונח בחצר.
§ It was taught in the mishna that once the bill of divorce leaves the domain of the roof, even if the writing was erased before it reached her hand, she is divorced with it. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this halakha only when the writing was erased when it had already left the confines of the roof and was on its descent, entering her domain. But if the writing was erased while it was on its ascent, i.e., as it arched upward before falling down, then no, she is not divorced. What is the reason for this? Because initially, before it began its descent, the bill of divorce is not destined to land in her domain, since it could be blown elsewhere. Consequently, it cannot be considered as though it is already resting in her courtyard at that time.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) נִשְׂרַף.: אָמַר ר״נרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ זאֶלָּא שֶׁקָּדַם גֵּט לִדְלֵיקָה אֲבָל קָדְמָה דְּלֵיקָה לְגֵט לָא מ״טמַאי טַעְמָא מֵעִיקָּרָא לִשְׂרֵיפָה קָאָזֵיל.

It was taught in the mishna that once the bill of divorce leaves the domain of the roof, even if the document was burned before it reached her hand, she is divorced with it. Here, as well, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this halakha only when the throwing of the bill of divorce preceded the fire. But if the fire preceded the throwing of the bill of divorce, then the woman is not divorced. What is the reason for this? Because initially, when the bill of divorce was thrown, it was heading toward being burned, and therefore it is considered that he never gave her a bill of divorce.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שקדם גט לדליקה – שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה שנינו במשנה שאם נשרף הגט לאחר שיצא מרשות הגג — הריהי מגורשת בו. ואף כאן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שקדם זריקת הגט לדליקה, אבל אם קדמה הדליקה לזריקת הגטלא מגורשת האשה. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — מעיקרא [מתחילה] לשריפה קאזיל [הוא הולך] ולא היתה כאן נתינה כלל.
It was taught in the mishna that once the bill of divorce leaves the domain of the roof, even if the document was burned before it reached her hand, she is divorced with it. Here, as well, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this halakha only when the throwing of the bill of divorce preceded the fire. But if the fire preceded the throwing of the bill of divorce, then the woman is not divorced. What is the reason for this? Because initially, when the bill of divorce was thrown, it was heading toward being burned, and therefore it is considered that he never gave her a bill of divorce.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַב חִסְדָּא רְשׁוּיוֹת חֲלוּקוֹת בְּגִיטִּין.

§ Rav Ḥisda says: Domains are divided with regard to bills of divorce. If there are several areas within the same domain, e.g., a house and a courtyard, or a courtyard and a roof, they are not all considered a single domain with regard to bills of divorce. Rather, each one is considered to be a separate domain.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רשויות חלוקות לגיטין – אם השאילה הבעל מקום בחצירו לקבלת גיטה לא השאילה גגו או ביתו ולא אמרינן לא קפיד דתרי מקומות לא מושלי משום דמייתי עלה ראיה ממתני׳ נקט לה הכא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ו אמר רב חסדא: רשויות חלוקות בגיטין, שאם יש רשויות שונות באותה רשות, כגון בית וחצר, או חצר וגג — אין הן נחשבות כרשות אחת לענין גט, וכל אחת עומדת לעצמה.
§ Rav Ḥisda says: Domains are divided with regard to bills of divorce. If there are several areas within the same domain, e.g., a house and a courtyard, or a courtyard and a roof, they are not all considered a single domain with regard to bills of divorce. Rather, each one is considered to be a separate domain.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) א״לאֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרָבָא מְנָא לֵיהּ לְסָבָא הָא א״לאֲמַר לֵיהּ מתני׳מַתְנִיתִין הִיא הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לַאֲוִיר הַגָּג הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

Rami bar Ḥama said to Rava: From where does the Elder, i.e., Rav Ḥisda, derive this halakha? Rava said to him: It is derived from the mishna that taught: If the woman was standing on the top of the roof and her husband threw a bill of divorce to her from below, once the bill of divorce reaches the airspace of the roof, she is divorced.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] רמי בר חמא לרבא: מנא ליה לסבא הא [מנין לו לזקן, לרב חסדא, דבר זה]? אמר ליה [לו], מתניתין [משנתנו] היא, ששנינו בה: היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה, כיון שהגיע הגט לאויר הגגהרי זו מגורשת.
Rami bar Ḥama said to Rava: From where does the Elder, i.e., Rav Ḥisda, derive this halakha? Rava said to him: It is derived from the mishna that taught: If the woman was standing on the top of the roof and her husband threw a bill of divorce to her from below, once the bill of divorce reaches the airspace of the roof, she is divorced.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידַהּ לְמָה לִי אֲוִיר הַגָּג.

Rava explains: With what are we dealing? If we say that we are dealing with a case of her roof and her courtyard, why do I require the bill of divorce to reach the airspace of the roof in order for her to be divorced? Even if the bill of divorce remained in the courtyard, she would be divorced, since it is her courtyard.
רשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא דאמרינן: במאי עסקינן אילימא בגג דידה וחצר דידה למה לי אויר הגג. כלומר מכיון שזרקו הויא מגורשת דהא אויר חצרה זכתה לה. וקשיא לי דהא כל שהוא באויר חצר דרך עלייה הוא ואין אויר חצרה קונה לו אלא דרך ירידה וכדאמר לעיל לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה אבל דרך עליה לא דדרך עלייה לא חשבינן ליה כמונח, ואין לומר דהני מילי כשנמחק או כשנשרף אבל בשנח אויר שסופו לנוח הוא ואפילו דרך עליה זכה לה ובשקבלה קידושין בינתיים דהא ליתא דהכא הא אין סופו לנוח בחצר אלא בגג, ויש לומר דהכי פירושא למה לי אויר הגג דנקט כלומר אמאי נקט שיגיע לאויר הגג דמשמע דאינה יכולה להתגרש עד שיגיע לאויר הגג ודרך ירידתו אפילו בחצר עצמה דרך ירידתו מגורשת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויש לברר: במאי עסקינן [במה אנו עוסקים]? אילימא [אם תאמר] שמדובר בגג דידה [שלה] וחצר דידה [שלה], למה לי שיגיע הגט לאויר הגג על מנת שתתגרש בו? אפילו נשאר הגט בחצר מתגרשת בו, שהרי זו חצירה.
Rava explains: With what are we dealing? If we say that we are dealing with a case of her roof and her courtyard, why do I require the bill of divorce to reach the airspace of the roof in order for her to be divorced? Even if the bill of divorce remained in the courtyard, she would be divorced, since it is her courtyard.
רשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ כִּי הִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג מַאי הָוֵי.

Rather, we must be dealing with a case of his roof and his courtyard. But when the bill of divorce reaches the airspace of the roof, what of it? Why is she then divorced, if the bill of divorce has not left his domain?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא תאמר שמדובר בגג דידיה [שלו] וחצר דידיה [שלו], ואולם, כי [כאשר] הגיע הגט לאויר הגג מאי הוי [מה היה בכך] ולמה מתגרשת בו? הרי עדיין לא יצא הגט מרשותו!
Rather, we must be dealing with a case of his roof and his courtyard. But when the bill of divorce reaches the airspace of the roof, what of it? Why is she then divorced, if the bill of divorce has not left his domain?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא פְּשִׁיטָא חבְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ אֵימָא סֵיפָא הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְאִי בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ אַמַּאי מְגוֹרֶשֶׁת טאֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ.

Rather, it is obvious that we are dealing with a case of her roof and his courtyard. Rava questions this conclusion: Say the latter clause of the mishna, which taught: If he was above on the roof and she was below, and he threw it to her, once it leaves the area of the roof, even if the wording was erased or the document was burned before it fell to the ground, she is divorced. And if we are dealing with a case of her roof and his courtyard, why is she divorced? Rather, it is necessary to say that we are dealing with a case of his roof and her courtyard.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא פשיטא [פשוט] שמדובר במקרה זה בגג דידה [שלה] וחצר דידיה [שלו]. ואולם אימא [אמור] את הסיפא [הסוף] של המשנה, ששנינו: הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרףהרי זו מגורשת. ואי [ואם] מדובר בגג דידה [שלה] וחצר דידיה [שלו] אמאי [מדוע] אם כן היא מגורשת? אלא צריך לומר שמדובר בגג דידיה [שלו] דידה [שלה].
Rather, it is obvious that we are dealing with a case of her roof and his courtyard. Rava questions this conclusion: Say the latter clause of the mishna, which taught: If he was above on the roof and she was below, and he threw it to her, once it leaves the area of the roof, even if the wording was erased or the document was burned before it fell to the ground, she is divorced. And if we are dealing with a case of her roof and his courtyard, why is she divorced? Rather, it is necessary to say that we are dealing with a case of his roof and her courtyard.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ.

Rava asks: Is it possible that the first clause in the mishna is dealing with a case of her roof and his courtyard, and the latter clause in the mishna is dealing with a case of his roof and her courtyard? How could the same mishna discuss two halakhot where each one is dealing with a different reality, without mentioning this distinction?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעתה יש לתמוה: רישא [ראשה של המשנה] בגג דידה [שלה] וחצר דידיה [שלו], סיפא [סופה של המשנה] בגג דידיה [שלו] וחצר דידה [שלה]? כיצד דנה אותה משנה בשני דינים כאשר כל אחד עוסק במציאות שונה ואינה מזכירה את הדבר?
Rava asks: Is it possible that the first clause in the mishna is dealing with a case of her roof and his courtyard, and the latter clause in the mishna is dealing with a case of his roof and her courtyard? How could the same mishna discuss two halakhot where each one is dealing with a different reality, without mentioning this distinction?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֶלָּא לָאו דְּאוֹשְׁלַהּ מָקוֹם דְּחַד מָקוֹם מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי תְּרֵי מְקוֹמוֹת לָא מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי.

Rava explains Rav Ḥisda’s inference: Rather, is it not so that the mishna is dealing with a case where both the roof and the courtyard belong to him, but he lent her a place in his domain wherein she could acquire her bill of divorce, and she is standing in that place? In the first clause he lent her the roof, and in the second clause he lent her the courtyard, Consequently, only once it reaches that domain is she divorced. The reason why she does not acquire the bill of divorce until it reaches the specific domain that he lent her is that people lend only one place; people do not lend two places. Rav Ḥisda understood that one can infer from the mishna that the courtyard and roof remain as separate domains, and concludes that, with regard to bills of divorce, different areas in one domain are considered to be multiple domains.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא יש להציע פתרון אחר: לאו [האם לא] מדובר שגם הגג וגם החצר הם שלו, ומדובר דאושלה [שהשאילה] מקום אחד ברשותו שתקבל בו את גיטה ובו עומדת האשה, במקרה הראשון השאיל לה את הגג ובמקרה השני השאיל לה את החצר, ולפיכך רק משעה שהגיע לאותה רשות הריהי מגורשת, דחד מקום מושלי אינשי [שמקום אחד משאילים אנשים], תרי [שתי] מקומות לא מושלי אינשי [משאילים אנשים]. ומכאן למד רב חסדא שכאשר יש רשויות חלוקות אין זה נחשב למקום אחד.
Rava explains Rav Ḥisda’s inference: Rather, is it not so that the mishna is dealing with a case where both the roof and the courtyard belong to him, but he lent her a place in his domain wherein she could acquire her bill of divorce, and she is standing in that place? In the first clause he lent her the roof, and in the second clause he lent her the courtyard, Consequently, only once it reaches that domain is she divorced. The reason why she does not acquire the bill of divorce until it reaches the specific domain that he lent her is that people lend only one place; people do not lend two places. Rav Ḥisda understood that one can infer from the mishna that the courtyard and roof remain as separate domains, and concludes that, with regard to bills of divorce, different areas in one domain are considered to be multiple domains.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״לאֲמַר לֵיהּ מִידֵי אִירְיָא דִּלְמָא הָא כִּדְאִיתַא וְהָא כִּדְאִיתַא רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ.

Rami bar Ḥama said to Rava: Are the cases comparable? Perhaps this case is as it is and that case is as it is, i.e., the first clause in the mishna is dealing with a case of her roof and his courtyard, and the latter clause is dealing with a case of his roof and her courtyard. In some instances, one mishna deals with two different cases. Therefore, the mishna is not an adequate proof for Rav Ḥisda’s statement.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא כדאיתא והא כדאיתא – רישא בגג דידה וחצר דידיה ובעינן אויר הגג.
סיפא בגג דידיה וחצר דידה – מיגרשא באויר חצר אבל אי תרוייהו דידיה ואושלה מקום אימא לך דלא קפיד.
[בנדפס: מידי איריא דילמא הא כדאיתא והא כדאיתא. ומסתברא דרבא דדייק מינה סבר דכיון דתנינן תרתי בבי היא בראש הגג והיא מלמטה ולא תנא חדא בלבד ומינה נשמע ודאי לאידך דלא שנא אי איכא למידק ולא אמרינן דמשנה יתירא היא לכדי, כך נראה לי].
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] רמי בר חמא לרבא: מידי איריא [וכי שייכים הדברים]? דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא [שמא זה כעניינו וזה כעניינו]; רישא [בתחילת המשנה] מדובר באמת בגג דידה [שלה] וחצר דידיה [שלו], סיפא [סופה] בגג דידיה [שלו] וחצר דידה [שלה], שפעמים מדברת המשנה בשני מקרים שונים ואין מכאן הוכחה גמורה.
Rami bar Ḥama said to Rava: Are the cases comparable? Perhaps this case is as it is and that case is as it is, i.e., the first clause in the mishna is dealing with a case of her roof and his courtyard, and the latter clause is dealing with a case of his roof and her courtyard. In some instances, one mishna deals with two different cases. Therefore, the mishna is not an adequate proof for Rav Ḥisda’s statement.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אָמַר רָבָא שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בְּגִיטִּין הָא דְּאָמַר רַבִּי קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה וּפְלִיגִי רַבָּנַן עָלֶיהָ הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא מִינְּטַר.

Rava says: There are three unique qualities with regard to bills of divorce, as compared to the halakhot of Shabbat. The first is that which Rabbi Yehuda HaNasi says: An object in airspace is considered at rest; and the Rabbis disagree with him. This matter about which they disagree applies only with regard to Shabbat. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced; and once the bill of divorce is within the airspace of the partitions, it is secured and the Rabbis agree that she is divorced.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלש מדות בגיטין – חלוקות מדין שאר איסורין.
הני מילי – דפליגי רבנן.
הא דאמרינן: קלוטה כמי שהונחה ופליגי רבנן עליה הני מילי לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא מינטר. קשיא לי דהא בזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע הוא דאמר רבי ומשמע דדכותה הוא דקאמרינן הכא דגבי גט הויא מגורשת, והיכי דמי כגון דזרק לה גט בביתה ונכנס בפתח זה ויצא חוץ לביתה בפתח זה דקלוטה בתוך מחיצות הבית כמי שהונחה דמיא, וזה תמה והא רבא גופיה הוא דאיבעיא ליה בפרק קמא דמציעא (בבא מציעא יב) זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח זה מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא, ואם תאמר דבתר דאיבעיא ליה לרבא פשיטא ליה הא ליתא דאם כן הוה ליה לאקשויי הכא דרבא אדרבא ולשנויי הכין, ואם תאמר דהכא שאני דאיכא דעת אחרת מקנה אותו והתם במפקיד קא מיבעי ליה, אם כן כי פרכינן לעיל כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה הוה ליה לשנויי דהכא שאני דאיכא דעת אחרת מקנה, ואיכא למימר דקלוטה דקאמר הכא היינו כגון ההיא דלעיל שזרקו בביתה והיה ראויה לנוח שם בשעת זריקה ונשבה הרוח וקלטתו וזרקתו לחוץ או שנשרף ונמחק דהשתא קרינן ליה מינטר בשעת כניסתו לרשותה אבל אם מכח זריקתו יצא חוץ לרשותה קלוטה בכי הא לאו כמי שהונחה דמי דהא לא מינטר ולענין שבת אף על פי שהיה ראוי לנוח שם בשעת זריקה אלא שקלטתו הרוח והוציאתו פליגי רבנן ואמרי דלאו כמי שהונחה דנח ממש בעינן, וכדאיתא בירושלמי, גיטין אפילו לא נח שבת עד שעה שינוח כלומר גיטין אף על פי שלא נח בקרקע ממש ושבת עד שעה שיניח בקרקע ממש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ז אמר רבא: שלש מדות בגיטין שיש בהם הבדל בין גט לדיני שבת. הא [זו] שאמר רבי: קלוטה כמי שהונחה, ופליגי רבנן עליה [וחולקים חכמים עליו],הני מילי [דברים אלה] אמורים שנחלקו דווקא לענין שבת, אבל הכא [כאן] רק משום אינטורי [שמירה] הוא, והא מינטר [והרי הוא שמור].
Rava says: There are three unique qualities with regard to bills of divorce, as compared to the halakhot of Shabbat. The first is that which Rabbi Yehuda HaNasi says: An object in airspace is considered at rest; and the Rabbis disagree with him. This matter about which they disagree applies only with regard to Shabbat. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced; and once the bill of divorce is within the airspace of the partitions, it is secured and the Rabbis agree that she is divorced.
רש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וְהָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא ינָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבְרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה חַיָּיב לְפִי שֶׁרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא כוְהָא לָא מִינְּטַר

And the second matter is that which Rav Ḥisda says concerning the halakhot of Shabbat: In the case of one who embedded a reed in the ground of a private domain, and on its top was a basket [teraskal], and he threw an object from the public domain and it rested on top of it, even if the reed was a hundred cubits high, he is liable because the private domain extends upward until the sky. Therefore, the object landed in a private domain. This matter applies only with regard to Shabbat, as with regard to Shabbat domains are defined based on their partitions and the way in which they are used, which differs from the way domains are defined in other halakhic areas. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and when it is on the reed it is not secured.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא דאמר רב חסדא נעץ קנה – בחצר גבוה ממחיצת החצר.
וזרק – מרה״ר.
ונח על גביו חייב – דהויא לה הנחה ברה״י שאויר רה״י עולה עד לרקיע אע״ג דאויר רשות הרבים אינו למעלה מעשרה כדאמרי׳ במס׳ שבת (דף ז: ח.).
הני מילי – דהוי כמונח לארץ לענין שבת.
אבל – אם היה חצר של אשה וקנה נעוץ גבוה מן המחיצות אינה מגורשת שאין סופו לנוח לארץ דרמי ליה זיקא חוץ למחיצות וטעמא דגיטא משום חצר המשתמרת הוא דומיא דידה והא לא מינטר.
[בנדפס: נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל. כך הגירסא ברוב הספרים שלנו אבל רש״י ז״ל לא גריס ובראשו טרסקל ובודאי כן הוא לענין שבת דאפילו נח על קנה לבד חייב דברשות היחיד לא בעינן שיניח על מקום חשוב אלא אפילו כל שהוא וכדאיתא התם בפרק קמא וכמו שכתבתי בריש פרק קמא אבל נראה לי דמשום גט אמרוה כאן לומר דאפילו נח על טרסקל אינה מגורשת דלא מינטר].
זרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה וכו׳ אבל הכא משום איטורי הוא והא לא מינטר. קשיא לי והא משמע דכי נח ממש ברשותה אף על גב דלא מינטר מחמת רשותה אלא מחמתה דמינטר ליה מגורשת דהא זרקו לה ברשות הרבים כל שיכולה לשמרו מגורשת ואי נמי בתוך ארבע אמות דידה הא לא מינטר מחמת רשותה אלא מחמת שמירת עצמה ואפילו הכי מגורשת ולעיל נמי דפרכינן אמתניתין דהיתה עומדת בראש הגג והא לא מינטר אוקמה עולא משמיה דאבימי בפחות משלשה סמוך לגג דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי כלומר ואף על פי שאין לו מחיצות וכדאיתא בירושלמי בהדיא אמר רבי אלעזר מתניתא בגג שיש לו מעקה מעתה והוא שירד לאויר המעקה ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל שלשה שהם סמוכין לגג כגג דמי אלמא כל שנח ברשותה ממש או סמוך לקרקע פחות משלשה שהם כקרקע לא קפדינן אמינטר ולא אמרו אלא במתגרשת מאויר רשותה דלא נח ממש אם כן כי נח בטרסקל שלה ממש כי לא מינטר מאי הוי הא נח ממש ברשותה, ואיכא למימר דטרסקל שאני שהוא קצר ביותר ואזיל מיניה אפילו ברוח מצויה ולא מינטר כלל וכמאן דלא נח דמי אבל בגג דידה אף על גב דלית ליה מחיצות מינטר הוא קצת מתוך שהוא רחב, וצריך עיון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם והא דאמר רב חסדא נעץ קנה כו׳. נ״ב נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל כך הגירסא ברוב הספרים שלנו אבל רש״י ז״ל לא גרס ובראשו טרסקל ובודאי האמת כן הוא לענין שבת דאפילו נח על קנה לבד חייב דברה״י לא בעינן שינוח על מקום חשוב אלא אפי׳ כל שהוא וכדאיתא התם בפרק קמא וכמו שכתבתי בריש פרק קמא אבל נ״ל דמשום גט אמרוה כאן לומר דאפילו נח על טרסקל אינה מגורשת דלא מינטר ע״כ לשון רשב״א בחדושיו (עיין במהרש״א):
שם הני מילי לענין שבת כו׳. נ״ב צ״ע מאי שנא מפחות משלשה דלעיל גבי גג דחשבינן ליה כנח מכח לבוד אע״פ שאינה משתמר מפני הרוח קל וחומר שהכא נח ממש ברה״י ומה בכך שאינו משתמר וכן הקשה הרשב״א ולא כתב בו דבר המספיק ונראה בעיני בשלמא גבי לבוד מאחר שעשאו התורה כנח א״כ ה״ה דעשאו אינו משתמר כמשתמר דומיא דארבע אמות ברה״ר לפי׳ התוס׳ אבל הכא שנח ממש לא שייך לומר מיגו דמהני כו׳ ודו״ק היטב (עיין במהרש״א):
גמ׳ והא דאמר רב חסדא נעץ קנה ברה״י ובראשו טרסקל כו׳ כתב מהרש״ל כך היא הגירסא כו׳ אבל רש״י ל״ג ובראשו טרסקל ובודאי האמת כן לענין שבת דאפילו נח על קנה לבד חייב דברה״י לא בעינן שינוח על מקום חשוב אלא אפילו כל שהוא כו׳ אבל נ״ל דמשום גט אמרוה כו׳ עכ״ל רשב״א בחידושיו לא ידענא פשיטותיה דהא אדרבה בפשיטות פריך אמתנית׳ דפרק קמא דשבת דאיירי נמי ברה״י אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה על מקום ד׳ ומסיק שם דידו חשובה כד׳ אלא לר״ע דסבר קלוטה כמי שהונחה אמרינן הכי דלא בעינן מקום ד׳ והכא אליבא דרבנן קיימינן כדקאמר במלתא קמייתא מג׳ מדות הא דאמר רבי קלוטה כו׳ ופליגי רבנן עליה כו׳ ובהדיא קאמרינן לרבנן לענין איסור שבת עד דמטיא לארעא דהיינו מקום ד׳ וא״כ שפיר קאמר לרבנן דבעי טרסקל דהוה הנחה במקום ד׳ ונקט רה״י משום דעולה עד לרקיע אבל ברה״ר בנעץ קנה ובראשו טרסקל אפי׳ הוי מקום ד׳ לא הוי נעשה רה״י למאן דפליג ארבי יוסי ב״י בפ״ק דשבת ולית ליה גוד אחית מחיצה וק״ל:
שם ה״מ לענין שבת אבל הכא משום אינטורי כו׳ כתב מהרש״ל צ״ע מ״ש פחות מג׳ דלעיל גבי גג דחשבינן ליה כנח מכח לבוד אע״פ שאינו משתמר מפני הרוח ק״ו כו׳ וכ״כ הרשב״א ולא כתב בו דבר המספיק ונראה בעיני בשלמא כו׳ עכ״ל ע״ש ואין להאריך בדחוקיו אבל הנראה למאן דל״ג הכא טרסקל כמ״ש בשם הרשב״א ודאי ניחא דבפחות מג׳ לגג דמי דבמונח על הגג מיד מגורשת ולא בעי מנטר אח״כ מן הזיקא אבל במונח על הקנה כיון דלא הוי מקום חשוב הוי כמונח באויר ובעי להיות משתמר מן הרוח ואפילו למאי שכתבנו לעיל דשפיר גרסינן טרסקל לק״מ דבמונח על הגג מקרי מינטר מן הרוח אילו היה עומד שם דאפילו ברה״ר תוך ד׳ אמות לא מבעיא ליה לר״א אלא באויר אבל על הארץ ודאי דמינטר מן הרוח בעומד שם אבל על הקנה אפילו ע״ג טרסקל כיון שהוא באויר לא הוי מינטר מן הרוח בעומד שם למטה ודו״ק:
והא [וזו] שאמר רב חסדא בהלכות שבת: אם נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל (סל) וזרק חפץ מרשות הרבים ונח על גביו, אפילו אם היה הקנה גבוה מאה אמהחייב, לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע, ונמצא שהחפץ נח ברשות היחיד — הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא לענין שבת, שם יש הגדרה של רשויות באופן אחר, לפי המחיצות שיש להן ולפי דרך שימושן. אבל הכא [כאן] רק משום אינטורי [שמירה] הוא, והא [והרי] הוא לא מינטר [שמור].
And the second matter is that which Rav Ḥisda says concerning the halakhot of Shabbat: In the case of one who embedded a reed in the ground of a private domain, and on its top was a basket [teraskal], and he threw an object from the public domain and it rested on top of it, even if the reed was a hundred cubits high, he is liable because the private domain extends upward until the sky. Therefore, the object landed in a private domain. This matter applies only with regard to Shabbat, as with regard to Shabbat domains are defined based on their partitions and the way in which they are used, which differs from the way domains are defined in other halakhic areas. But here, in the case of divorce, it is because the bill of divorce is secured that she is divorced, and when it is on the reed it is not secured.
עין משפט נר מצוהרש״ירשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין עט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים גיטין עט., עין משפט נר מצוה גיטין עט., הערוך על סדר הש"ס גיטין עט., רש"י גיטין עט., תוספות גיטין עט., פסקי רי"ד גיטין עט., רמב"ן גיטין עט. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אליהו רפאל הישריק. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א גיטין עט. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי גיטין עט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה גיטין עט., מהרש"א חידושי הלכות גיטין עט., פני יהושע גיטין עט., פירוש הרב שטיינזלץ גיטין עט., אסופת מאמרים גיטין עט.

Gittin 79a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Gittin 79a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Gittin 79a, Collected from HeArukh Gittin 79a, Rashi Gittin 79a, Tosafot Gittin 79a, Piskei Rid Gittin 79a, Ramban Gittin 79a, Rashba Gittin 79a, Meiri Gittin 79a, Maharshal Chokhmat Shelomo Gittin 79a, Maharsha Chidushei Halakhot Gittin 79a, Penei Yehoshua Gittin 79a, Steinsaltz Commentary Gittin 79a, Collected Articles Gittin 79a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144