(1) 
אהָא גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ מֵהֶם.:
אהָא גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ מֵהֶם.indicates that fringes in the mitzva stated in the adjacent verse: “You shall make for yourself fringes” (Deuteronomy 22:12), can be from them, wool and linen. By juxtaposing the mitzva of ritual fringes to the prohibition against diverse kinds of cloth, the Torah teaches that the positive mitzva of ritual fringes, which includes dyed blue wool, overrides the prohibition against diverse kinds of cloth, i.e., one may attach woolen ritual fringes to a linen garment. From here one derives the general principle that a positive mitzva overrides a prohibition.
ערך נפש
נפש – א(ברכות מד:) כל הקרוב לנפש משיב את הנפש פירוש חתיכה של בשר הקרובה לבית השחיטה ששם מחית הנפש אם יאכלנה החולה מחזקתו וכאלו משיבה לו נפשו והוא עונקא שמברכין עליו על השחיטה לפיכך נקרא בי ברוך. (ביצה טז.) וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש פירוש נשמה יתיר׳ נותן הקב״ה באדם בערב שבת שנאמר כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ וגו׳ כלומר כל מה שנבראו בעולם הזה להתענג בהם נשמתו ביום השביעי נבראו ומתגדלת ומתרווחת בשבת וכיון ששבת וי אבדה נפש כלומר נתמעטה הנשמה. (במגילת איכה ותזנח משלום נפשי) אכל מכל תבשיל חד פס א״ל לא כן אמרת אכלי׳ ופסקי׳ א״ל ומה שמה נפשא דהיא נופשת. (בראשית רבה י״ד) ויפח באפיו ה׳ שמות נקראו לה נפש נשמה חיה רוח יחידה. נפש זה הדם שנאמר כי הדם הוא הנפש. רוח שהיא עולה ויורדת שנאמר מי יודע רוח בני האדם העולה. נשמה זו האופה דברייתא אומרת האופיתא טבא. חיה שכל האיברין מתין והוא חיה בגוף. יחידה שכל האיברין שנים שנים בגוף והיא יחידה (בבא מציעא נ) ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה (גמרא) האי מאן דמוקים אזוזי מיקרי נפש רעה פי׳ שמדקדק בכספים ואינו רוצה בכספון. (סנהדרין עג) ואילו שמצילין אותן בנפש הרודף אחר חבירו להורגו וכו׳ פי׳ מצילין הנרדף מיד הרודף בנפשו של רודף שהורגין אותו. (נזיר מב) נפשות לאתויי רביעית דם שיצא משני מתים שמטמא באהל שנאמר ועל כל נפשות מת לא יבא (סנהדרין עב) יצא ראשו אין נוגעין בו לפי שאין דוחין נפש מפני נפש. נפש מאזנים תלויה באויר שלשה טפחים (בבא בתרא פט) פי׳ נפש היינו הלשון שבתוך הצבת כמו הנפש בתוך הגוף ואותו הצבת שאוחזין בו צריך להיות ארוך ג׳ טפחים והיינו תלויה באויר שבאותו צבת תלוין המאזנים וצריך להגביה כפות המאזנים ששוקלין בהן מן הארץ שלשה טפחים שלא יבעט הכף שבה המשקל לארץ בכח ויחזיר מהרה למעלה ונראה הכף האחר מכריע ויאמר הרי כבר שקול וקנה היינו הברזל הארוך שתולין בו הכפות צריך להיות ארוך י״ב טפחים ומתנה היינו הרצועות שתולין בהן הכפות י״ב טפחים של חנווני ושל בעל הבית שמוכרין בהן חפצים. טורטני משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב כגון זה נפש המסכת. (כלים פכ״א) פי׳ חוטי הערב שהולכים בתוך המסכת כנפש בתוך הגוף.
א. [הואך. אטהעם. לעבען. זעעלע.]
הא [הרי] ״גדילים תעשה לך״ (דברים כב, יב) מהם, מצמר ופשתים, שסמכה התורה לאיסור שעטנז את מצות ציצית, ללמד שמצות עשה של ציצית שיש בה תכלת של צמר דוחה את איסור שעטנז, ומותר להטיל ציצית צמר בבגד פשתים. ומכאן למדים הלכה כללית, שמצות עשה דוחה את מצות לא תעשה.
indicates that fringes in the mitzva stated in the adjacent verse: “You shall make for yourself fringes” (Deuteronomy 22:12), can be from them, wool and linen. By juxtaposing the mitzva of ritual fringes to the prohibition against diverse kinds of cloth, the Torah teaches that the positive mitzva of ritual fringes, which includes dyed blue wool, overrides the prohibition against diverse kinds of cloth, i.e., one may attach woolen ritual fringes to a linen garment. From here one derives the general principle that a positive mitzva overrides a prohibition.
הכל
(2) אָמַר מָר וְכוּלָּם שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְלוּם אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא זֹאת אוֹמֶרֶת רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא.
§ The Gemara returns to the mishna that teaches that nazirites, lepers, and Levites must shave their hair. The Master said above: And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, or if they left two hairs uncut, they have done nothing. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: That is to say that the principle: The majority of an entity is considered like all of it, applies by Torah law.
§ The Gemara returns to the mishna that teaches that nazirites, lepers, and Levites must shave their hair. The Master said above: And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, or if they left two hairs uncut, they have done nothing. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: That is to say that the principle: The majority of an entity is considered like all of it, applies by Torah law.
אמר רב אחא בריה דרב איקא – מדקתני או ששיירו שתי שערות לא עשה כלום זאת אומרת דרובו חשוב ככולו מדאורייתא דמדכתב הכא וגילח את ראשו ביום השביעי ולא מיצטריך ליה למיכתב ביום השביעי יגלחנו לומר דלא חשיב גילוח עד דאיכא כולו שיער מגולח מכלל מדאיצטריך ליה קרא לאשמועינן דליגלח כולו דאי לאו האי קרא הוה אמינא דברובו סגי ליה דרובו ככולו דאורייתא.
אמר מר וכו׳ או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום וכו׳ זאת אומרת דרובו ככולו דאורייתא – מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו דלא איצטריך דכבר כתיב וגילח אלא לאשמועינן דבעינן תגלחת מצוה שלימה שלא שיירה כלום.
אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא. פירוש בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפאות חייב כאלו גלח כלהו.
א ושבים לדון בפרטי המשנה שהובאה לעיל (מ, א). אמר מר [החכם]: וכולם, נזיר, מצורע ולויים שגילחו את שערם שלא בתער, או ששיירו שתי שערות — לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה [בנו] של רב איקא: זאת אומרת, מכאן נסיק שהכלל האומר שרובו של דבר נחשב ככולו — מדאורייתא [מן התורה] הוא.
§ The Gemara returns to the mishna that teaches that nazirites, lepers, and Levites must shave their hair. The Master said above: And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, or if they left two hairs uncut, they have done nothing. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: That is to say that the principle: The majority of an entity is considered like all of it, applies by Torah law.
הכל
(3) מִמַּאי מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי נָזִיר {במדבר ו׳:ט׳} בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ הָכָא הוּא דְּעַד דְּאִיכָּא כּוּלּוֹ הָא בְּעָלְמָא רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ.
The Gemara asks: From where do we learn this? The Gemara explains: This principle is derived from the fact that the Merciful One revealed in the Torah and specified with regard to a nazirite: “On the seventh day he shall shave it” (Numbers 6:9), despite the fact that the same verse already stated: “And he shall shave his head on the day of his cleansing.” This teaches that it is only in this case here that he does not fulfill the mitzva of shaving until there is the removal of all of it, i.e., shaving part of his head is insufficient. This shows that in general the majority of an entity is like all of it.
The Gemara asks: From where do we learn this? The Gemara explains: This principle is derived from the fact that the Merciful One revealed in the Torah and specified with regard to a nazirite: “On the seventh day he shall shave it” (Numbers 6:9), despite the fact that the same verse already stated: “And he shall shave his head on the day of his cleansing.” This teaches that it is only in this case here that he does not fulfill the mitzva of shaving until there is the removal of all of it, i.e., shaving part of his head is insufficient. This shows that in general the majority of an entity is like all of it.
הכא הוא דבעי כולו הא בעלמא רובו ככולו – אומר הר״ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פרק המצניע (שבת דף צד:) דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא.
ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו. גבי נזיר דלא הוה צריך דכתב כבר יגלח אלא לאשמועינן דבעי תגלחת אחרונה גילוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער אחד לא מיקרי שיעור. ומדאיצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב שמע מינה דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם. אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו.
ממאי [ממה] אנחנו למדים זאת — מדגלי רחמנא [מתוך שגילתה ופירשה התורה] גבי [אצל] נזיר ״ביום השביעי יגלחנו״ (במדבר ו, ט) וכבר נאמר קודם לכן ״וגילח ראשו ביום טהרתו״ — הדגשה זו מלמדת כי דווקא הכא [כאן] הוא הדין שאינו מקיים מצות הגילוח עד דאיכא [שיש] כולו ואין מסתפקים בגילוח רובו. הא בעלמא [הרי בסתם], בשאר דיני התורה, אומרים אנו: רובו ככולו.
The Gemara asks: From where do we learn this? The Gemara explains: This principle is derived from the fact that the Merciful One revealed in the Torah and specified with regard to a nazirite: “On the seventh day he shall shave it” (Numbers 6:9), despite the fact that the same verse already stated: “And he shall shave his head on the day of his cleansing.” This teaches that it is only in this case here that he does not fulfill the mitzva of shaving until there is the removal of all of it, i.e., shaving part of his head is insufficient. This shows that in general the majority of an entity is like all of it.
הכל
(4) מַתְקֵיף לַהּ ר׳ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא הַאי בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא מִכְּדֵי נָזִיר טָמֵא דִּבְתַעַר מְנָלַן מִנָּזִיר טָהוֹר יָלֵיף לַיְתֵי נָזִיר טָהוֹר וְלֵילַף מִנָּזִיר טָמֵא מָה טָמֵא כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְלָא כְּלוּם עֲבַד הָכָא נָמֵי כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְלָא כְּלוּם עֲבַד.
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, objects to this assertion. This verse: “On the seventh day he shall shave it,” is written with regard to a ritually impure nazirite, not a pure one, whereas the halakha in the mishna applies even to a pure nazirite. This shows that the above inference is invalid. They laughed at this difficulty in the West, i.e., Eretz Yisrael: After all, from where do we derive the halakha that an impure nazirite shaves with a razor? It is derived from the halakha of a pure nazirite. If so, let the case of a pure nazirite come and derive the following halakha from the case of an impure nazirite: Just as with regard to an impure nazirite, if he leaves two hairs he has done nothing, here too, if a pure nazirite leaves two hairs he has done nothing.
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, objects to this assertion. This verse: “On the seventh day he shall shave it,” is written with regard to a ritually impure nazirite, not a pure one, whereas the halakha in the mishna applies even to a pure nazirite. This shows that the above inference is invalid. They laughed at this difficulty in the West, i.e., Eretz Yisrael: After all, from where do we derive the halakha that an impure nazirite shaves with a razor? It is derived from the halakha of a pure nazirite. If so, let the case of a pure nazirite come and derive the following halakha from the case of an impure nazirite: Just as with regard to an impure nazirite, if he leaves two hairs he has done nothing, here too, if a pure nazirite leaves two hairs he has done nothing.
האי – ביום השביעי יגלחנו בנזיר טמא הוא דכתיב אבל בנזיר טהור לא כתיב אלא וגילח את שער ראש נזרו דלא משמע ליה הכי.
מחכו עלה במערבא – אהא אתקפתא דר׳ יוסי בר׳ חנינא.
דמכדי נזיר טמא דבתער מנלן מנזיר טהור יליף – מדכתיב ביה תער אי לרבי כדאית ליה ולת״ק כדאית ליה וכדלעיל וה״ה נמי דליתי נזיר טהור מנזיר טמא מה נזיר טמא כו׳ והכא הוא דגלי רחמנא כולו הא בעלמא רובו ככולו וכדרב אחא בריה דרב איקא וא״ת ליגמר מיניה הא לא אפשר משום דהוו להו נזיר ומצורע שני כתובין כאחד.
מתקיף לה ר׳ יוסי בר׳ חנינא האי בנזיר טמא כתיב – [דכתיב ביום השביעי יגלחנו] דמשמע כולו וברייתא משתמעא אף בנזיר טהור שיהא שתי שערות מעכבות.
מחכו עלה במערבא – בפ׳ קמא דסנהדרין (סנהדרין יז:) אמר מחכו עלה במערבא היינו ר׳ יוסי בר׳ חנינא והכא אשכחן מחכו על דבריו.
מכדי נזיר טמא [דבתער מנלן] מנזיר טהור יליף (דבתער) וליתי נזיר טהור ולילף מנזיר טמא – דשתי שערות מעכבות.
מתקיף לה ר׳ יוסי בר׳ חנינא הא בנזיר טמא כתב. ביום השביעי אבל בנזיר טהור בסוף ימי נזרו אכתי לא חזינא דליבעי גלוח כל ראשו דלא נילף מטמא. הר׳ עזריאל ז״ל:
מתקיף לה [מקשה על כך] ר׳ יוסי בר׳ חנינא: הלא האי [פסוק זה] ״ביום השביעי יגלחנו״ בנזיר טמא כתיב [נאמר], ולא בטהור, והמשנה אינה מחלקת בדבר, ואף נזיר טהור בכלל, ואם כן לא ניתן לדייק מכאן דיוק זה! מחכו עלה במערבא [צחקו עליה, על קושיה זו, בארץ ישראל]: מכדי [הרי] כל עיקרו של דין נזיר טמא שמגלח תגלחת מצוה דווקא בתער מנלן [מניין לנו] — מנזיר טהור יליף [למד], אם כן ליתי [יבוא] נזיר טהור ולילף [וילמד] מנזיר טמא לענייננו: מה נזיר טמא כי [כאשר] שייר שתי שערות — ולא כלום עבד [עשה], שאין הדבר נחשב לו לתגלחת, הכא נמי [כאן גם כן], בנזיר טהור, כי [כאשר] שייר שתי שערות ולא כלום עבד [עשה].
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, objects to this assertion. This verse: “On the seventh day he shall shave it,” is written with regard to a ritually impure nazirite, not a pure one, whereas the halakha in the mishna applies even to a pure nazirite. This shows that the above inference is invalid. They laughed at this difficulty in the West, i.e., Eretz Yisrael: After all, from where do we derive the halakha that an impure nazirite shaves with a razor? It is derived from the halakha of a pure nazirite. If so, let the case of a pure nazirite come and derive the following halakha from the case of an impure nazirite: Just as with regard to an impure nazirite, if he leaves two hairs he has done nothing, here too, if a pure nazirite leaves two hairs he has done nothing.
הכל
(5) בָּעֵי אַבָּיֵי בנָזִיר שֶׁגִּילַּח וְשִׁיֵּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת צָמַח רֹאשׁוֹ וְחָזַר וְגִילְּחָן מַהוּ מִי מְעַכְּבִי אוֹ לָא.
On the same topic, Abaye raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, which is not considered an act of shaving, if the hairs of his head grew and he again shaved, this time those two hairs alone, what is the halakha? Do these hairs invalidate the fulfillment of his obligation or not? Has he now completed his initial act of shaving, or is the shaving of two hairs from a head full of hair of no significance, and he must now shave his entire head?
On the same topic, Abaye raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, which is not considered an act of shaving, if the hairs of his head grew and he again shaved, this time those two hairs alone, what is the halakha? Do these hairs invalidate the fulfillment of his obligation or not? Has he now completed his initial act of shaving, or is the shaving of two hairs from a head full of hair of no significance, and he must now shave his entire head?
וצמח ראשו וחזר וגילחן – נמי לאותן ב׳ שערות.
מהו – מי אמרינן כיון דמעיקרא כי שייר אותן שתי שערות לא עשה ולא כלום השתא נמי כיון דהדר וצמח לא עשה ולא כלום דכמאן דמגלח שתי שערות מעיקרן דמי ומעכבי או דלמא כיון דהשתא קא מיגלח להו להאי דהדר צמח לא חיישינן ולא מעכבי.
נזיר שגילח ושייר ב׳ שערות – ובאותה שעה לא גילח יפה ואח״כ המתין לגלח שתי שערות עד אשר [צמחו שער] ראשו וחזר וגילחן לאותן שתי שערות לבד מי אמרינן אותו תגלחת שתי שערות לא כלום הוא [הואיל] וכשגילחן ראשו מלא שער.
בעי אביי נזיר שגילח על הקרבן. ביום מלאת ושייר שתי שערות הרי באותה שעה לא גילח יפה. וצמח ראשו. כלומר וגדלו שערותיו וחזר וגלח אותן שתי שערות בלבד. מהו. מי אמרינן תגלחת אותן שתי שערות אינו כלום ששאר השערות שצמחו מעכבין הגילוח דהואיל וראשו מלא שער בשעה שגילחן אין זה גילוח וצריך עדיין להמתין שבעה ולגלח (על) כל ראשו דאחר מלאת סותר שבעה. או לא מעכבן שאר השערות הגילוח. שיטה:
וצמח ראשו. שהמתין עד שצמחו וגדלו שערותיו. הא דקאמר וצמח ראשו ולא שהמתין עד לאחר שלשים יום דאם כן עבד ליה סתירה דמתניתין עד זמן גדול ומגלח כהלכתו. אלא המתין עד שבעה דהיינו זמן שיכוף ראשו לצד עיקרו. ואי בתוך שבעה גלח אותן שתי שערות הא לא מיבעיא לן.
וחזר וגלח. אותן שתי שערות ששייר בראשונה. מהו. מי אמרינן הרי גלח כל שערות נזירות ועלתה לו תגלחת. או דילמא כיון שלא נתגלח בבת אחת שהרי כבר גדלו שערי ראשו כשגלח אותן שתי שערות ולכך לא עלתה לו תגלחת. ולא יהיה לו תקנה אפילו מגלח כל ראשו.
בעי רבא נזיר שגלח ושייר שתי שערות וגלח אחת. בו ביום או קודם שגדלו שתי שערות ונפלה אחת מהן:
ובאותו ענין בעי [שאל] אביי: נזיר שגילח והניח שתי שערות, שאמרנו שאין תגלחת זו עולה לו, אם צמח ראשו (שערו) וחזר וגילחן את שתי השערות הללו בלבד, מהו? מי מעכבי [האם הן מעכבות] או לא מעכבות, האם אפשר לומר שבגילוח זה השלים את תגלחתו הראשונה, או שמא עתה בזמן שראשו מלא שיער אין תגלחת שתי שערות נחשבת, וצריך לגלח את כל שיער ראשו?
On the same topic, Abaye raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, which is not considered an act of shaving, if the hairs of his head grew and he again shaved, this time those two hairs alone, what is the halakha? Do these hairs invalidate the fulfillment of his obligation or not? Has he now completed his initial act of shaving, or is the shaving of two hairs from a head full of hair of no significance, and he must now shave his entire head?
הכל
(6) בָּעֵי רָבָא נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְגִילַּח אַחַת וְנָשְׁרָה אַחַת מַהוּ א״ל אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא גגִּילַּח שַׂעֲרָה שַׂעֲרָה קָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרָבָא.
Similarly, Rava raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, and afterward shaved one of them, and the other one fell out of its own accord, what is the halakha? Is this considered shaving one’s entire head or not? Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Is Rava raising a dilemma as to whether one can shave his head one hair by one hair? How does this case differ from that of one who shaves his entire head one hair at a time, which is a fulfillment of his obligation?
Similarly, Rava raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, and afterward shaved one of them, and the other one fell out of its own accord, what is the halakha? Is this considered shaving one’s entire head or not? Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Is Rava raising a dilemma as to whether one can shave his head one hair by one hair? How does this case differ from that of one who shaves his entire head one hair at a time, which is a fulfillment of his obligation?
גילח שערה קמיבעיא ליה לרבא – פשיטא דכיון דגילח את כל ראשו לבר מהנך ב׳ שערות דכי הדר גילח אחת מהן ונשרה חבירתה שפיר דקאזיל ומיגלח כי אורחיה כמאן דאזיל ומגלח שערו ולההיא דנשרה מאי הוה ליה למיעבד.
נזיר שגילח והניח שתי שערות וגילח אחת ונשרה אחת – כלומר השניה מהו מי אמרינן כיון דלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח או דלמא השתא מיהא לאו איכא שער כלל.
אמר [ליה] רב אחא מדפתי לרבינא גילח שערה מבעיא ליה לרבא – בתמיה כלומר הא ודאי גילוח הוי כיון שבא לגלח הוי שיעור גילוח.
וכן בעי [שאל] רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות, ואחר כך גילח אחת מהן ונשרה אחת מהן מעצמה, מהו? האם נחשב הדבר כגילוח כל הראש, או לא? אמר ליה [לו] רב אחא מדיפתי לרבינא: וכי השאלה אם גילח את שערו שערה שערה קא מיבעי ליה [נשאלת לו] לרבא? מדוע יהא שונה מקרה זה ממקרה בו היה מגלח את כל שערותיו שערה שערה? והרי השערה שנותרה ונשרה מעצמה אחרי כן אינה מעכבת!
Similarly, Rava raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, and afterward shaved one of them, and the other one fell out of its own accord, what is the halakha? Is this considered shaving one’s entire head or not? Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Is Rava raising a dilemma as to whether one can shave his head one hair by one hair? How does this case differ from that of one who shaves his entire head one hair at a time, which is a fulfillment of his obligation?
הכל
(7) אֶלָּא אֵימָא נָשְׁרָה אַחַת וְגִילַּח אַחַת מַהוּ א״ל אֲמַר לֵיהּ גִּילּוּחַ אֵין כָּאן שֵׂעָר אֵין כָּאן אִי שֵׂעָר אֵין כָּאן גִּילּוּחַ יֵשׁ כָּאן ה״ק הָכִי קָאָמַר אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר אֵין כָּאן דמִצְוַת גִּילּוּחַ אֵין כָּאן.:
Rather, say that the dilemma is as follows: If one hair fell out and he shaved the other one, what is the halakha? Has he performed the obligation of shaving if there was only one hair left when he came to shave? Ravina said to him: In that case there is no shaving here; there is no hair here. The Gemara expresses surprise at this expression: If there is no hair here, then there is shaving here, as no hair remains. The Gemara explains: This is what he said: Even though there is no hair here, as only one hair remains, nevertheless there is no fulfillment of the mitzva of shaving here, as he failed to shave it all on the first attempt, and the second time he shaved less than the required amount.
Rather, say that the dilemma is as follows: If one hair fell out and he shaved the other one, what is the halakha? Has he performed the obligation of shaving if there was only one hair left when he came to shave? Ravina said to him: In that case there is no shaving here; there is no hair here. The Gemara expresses surprise at this expression: If there is no hair here, then there is shaving here, as no hair remains. The Gemara explains: This is what he said: Even though there is no hair here, as only one hair remains, nevertheless there is no fulfillment of the mitzva of shaving here, as he failed to shave it all on the first attempt, and the second time he shaved less than the required amount.
אלא אימא נשרה אחת וגילח אחת קמבעיא ליה – מי אמרינן כיון דכל שערו גילח חוץ משער אחת שפיר דמי דהא לא שייר שתי שערות בלא גילוח או דלמא כיון דמעיקרא שייר לו שתי שערות לאו כלום עבד וכי חזר וגילח אחת לאחר נשירתה דחבירתה נמי לאו כלום עבד דכיון דלא הוי השתא בראשו אלא שערה אחת לא איקרי גילוח וכנשרו שניהם דמי דכי היכי דאם גילח ושייר שערה אחת שפיר גילח דשערה כנטולה דמי הכי נמי כי נשרה אחת משעת נשירותה הויא חבירתה כנטולה וכי חזר וגילחה לאו כלום עבד דכנטולה דמיא.
א״ל – אי אמרת גילוח אין כאן דדמי ליה כמי שיש שיער בכאן.
[הכי] קאמינא [אף על פי] ששיער אין כאן מצות גילוח אין כאן – ומיהו בדיעבד שפיר דמי.
אימא נשרה אחת וגלח אחת – כשבא לגלח שיער ה״ג רש״י מי אמרינן השתא מיהא שיער [אין כאן א״ל] גילוח אין כאן שיער אין כאן.
אי שיער אין כאן יש כאן גילוח ה״ק אע״פ ששיער אין כאן מצות גילוח [אין] כאן – הואיל דבתגלחת ראשונה שייר ב׳ שערות ובתגלחת זאת לא היה רק שער א׳.
אלא נשרה אחת תחלה וגלח אחת מהן. מי אמרינן כיון שלא נשארו שתי שערות עלתה לו תגלחת או דילמא כיון שטעון תגלחת כשסילק מלגלח שהניח שתי שערות כי נמי גילח השנייה לאחר שנשרה הראשונה לא עשה ולא כלום. לפי שטעון גלוח ובשעת גלוח לא היו שם שתי שערות ראויות לגלח דאין גלוח בפחות משתי שערות וכבר נשרה אחת. הר׳ עזריאל ז״ל:
אלא יש לשנות את נוסח השאלה אימא [אמור] כך: נשרה אחת וגילח אחת, מהו מה יהיה הדין, האם קיים מצות גילוח? אמר ליה [לו]: במקרה זה גילוח אין כאן, שער אין כאן. על לשון זו תוהים: אי [אם] שער אין כאן — אם כן גילוח יש כאן, כיון שלא נשאר שיער! ומסבירים, הכי קאמר [כך אמר]: אף על פי ששער אין כאן, שהרי נותרה רק שערה אחת, מכל מקום מצות גילוח אין כאן, שהרי בתגלחת ראשונה לא גילח הכל, ובפעם השניה לא גילח כשיעור.
Rather, say that the dilemma is as follows: If one hair fell out and he shaved the other one, what is the halakha? Has he performed the obligation of shaving if there was only one hair left when he came to shave? Ravina said to him: In that case there is no shaving here; there is no hair here. The Gemara expresses surprise at this expression: If there is no hair here, then there is shaving here, as no hair remains. The Gemara explains: This is what he said: Even though there is no hair here, as only one hair remains, nevertheless there is no fulfillment of the mitzva of shaving here, as he failed to shave it all on the first attempt, and the second time he shaved less than the required amount.
הכל
(8) מתני׳ מַתְנִיתִין : הנָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק.:
MISHNA: A nazirite may shampoo [ḥofef] his head and separate [mefaspes] his hairs manually, without concern that hairs might fall out. However, he may not comb his hair.
MISHNA: A nazirite may shampoo [ḥofef] his head and separate [mefaspes] his hairs manually, without concern that hairs might fall out. However, he may not comb his hair.
מתני׳ נזיר חופף ומפספס – חופף כמו חופף עליו כל היום (דברים לג) לשון מגרד ובלעז פרי״ר.
מפספס – שמפריד שערותיו זו מזו אבל לא במסרק.
מתני׳ נזיר חופף ומפספס – פרי״ר בלע״ז שיחוף ראשו בנתר ובאדמה אף כי פעמים שמשיר שיער דבר שאין מתכוין הוא ומותר לר׳ שמעון ומפספס שמבדיל שערות זו מזו אף כי פעמים שמשיר.
אבל לא סורק – בגמ׳ משמע דסתם סורק מתכוין להסיר השער.
ב משנה נזיר חופף את ראשו ומפספס מבדיל ומחליק את השערות בידיים, ואינו צריך לחשוש שמא מתוך כך ינשור שערו, אבל לא סורק.
MISHNA: A nazirite may shampoo [ḥofef] his head and separate [mefaspes] his hairs manually, without concern that hairs might fall out. However, he may not comb his hair.
הכל
(9) גמ׳ גְּמָרָא : חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס מַנִּי ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר ודָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר אֲבָל לֹא סוֹרֵק אֲתָאן לְרַבָּנַן.
GEMARA: The Gemara clarifies: Who is the tanna who maintains that a nazirite may shampoo and separate his hairs? It is Rabbi Shimon, who says: An unintentional act is permitted. Even if hairs do fall out as a result of this action, as he did not intend this to happen the action is permitted. Yet in the latter clause of the mishna, which states: However, he may not comb his hair, we have come to the opinion of the Rabbis. Although this nazirite also does not intend to tear out any hair when he combs it, it is nevertheless prohibited.
GEMARA: The Gemara clarifies: Who is the tanna who maintains that a nazirite may shampoo and separate his hairs? It is Rabbi Shimon, who says: An unintentional act is permitted. Even if hairs do fall out as a result of this action, as he did not intend this to happen the action is permitted. Yet in the latter clause of the mishna, which states: However, he may not comb his hair, we have come to the opinion of the Rabbis. Although this nazirite also does not intend to tear out any hair when he combs it, it is nevertheless prohibited.
ג גמרא ומבררים: מה ששנינו במשנתנו כי נזיר חופף ומפספס, מני [שיטת מי היא] שמתיר? — שיטת ר׳ שמעון היא, דאמר [שאומר]: דבר שאין מתכוין מותר. ומשום כך אף אם על ידי כך נושרות שערות, הואיל ואין כוונתו לכך — מותר הדבר. ואולם בהמשך המשנה אבל לא סורק — אתאן לרבנן [באנו לשיטת חכמים], שהרי גם בסריקה איננו מתכוון להשיר את השיער, ובכל זאת אמרו שאסור.
GEMARA: The Gemara clarifies: Who is the tanna who maintains that a nazirite may shampoo and separate his hairs? It is Rabbi Shimon, who says: An unintentional act is permitted. Even if hairs do fall out as a result of this action, as he did not intend this to happen the action is permitted. Yet in the latter clause of the mishna, which states: However, he may not comb his hair, we have come to the opinion of the Rabbis. Although this nazirite also does not intend to tear out any hair when he combs it, it is nevertheless prohibited.
הכל
(10) רֵישָׁא ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן אָמַר רַבָּה כּוּלָּהּ ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא כׇּל הַסּוֹרֵק לְהָסִיר נִימִין מְדוּלְדָּלוֹת מִתְכַּוֵּין.:
This leads to a surprising conclusion, that the first clause represents the opinion of Rabbi Shimon and the latter clause is the opinion of the Rabbis. Rabba said: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as he maintains that anyone who combs his hair intends to remove stray hairs, and therefore this is considered an intentional act.
This leads to a surprising conclusion, that the first clause represents the opinion of Rabbi Shimon and the latter clause is the opinion of the Rabbis. Rabba said: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as he maintains that anyone who combs his hair intends to remove stray hairs, and therefore this is considered an intentional act.
להשיר נימין המדולדלים – מן הראש אבל עדיין לא נעקרו לגמרי וכיון דמתכוין להשיר כי סורק במסרק הוה ליה דבר שמתכוין ואסור.
ואם כן תמוהה המשנה, וכי רישא [תחילתה] כשיטת ר׳ שמעון וסיפא [וסופה] כשיטת רבנן [חכמים] החולקים על ר׳ שמעון? אמר רבה: כל המשנה כולה, שיטת ר׳ שמעון היא, ודעתו היא שכל הסורק — להסיר נימין (שערות) מדולדלות הוא מתכוין, ואם כן יש לראות בכך דבר שעושה במתכוון.
This leads to a surprising conclusion, that the first clause represents the opinion of Rabbi Shimon and the latter clause is the opinion of the Rabbis. Rabba said: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as he maintains that anyone who combs his hair intends to remove stray hairs, and therefore this is considered an intentional act.
הכל
(11) מתני׳ מַתְנִיתִין : רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר זלֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר.:
MISHNA: Rabbi Yishmael says: A nazirite may not shampoo his hair with earth because this causes the hair to fall out.
MISHNA: Rabbi Yishmael says: A nazirite may not shampoo his hair with earth because this causes the hair to fall out.
ר׳ ישמעאל אומר אף לא יחוף באדמה. דחשיב ליה פסיק רישיה ולא ימות. הרא״ש ז״ל בפירושיו. אבל הר׳ עזריאל ז״ל כתב וז״ל: ר׳ ישמעאל אומר אף לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשרת השער. דקסבר ר׳ ישמעאל דבר שאין מתכוין אסור. עד כאן:
וצריכי דאי תנא יין הוה אמינא דין הוא דליחייב אכל חד וחד. כשהתרו בו על כל אחד ואחד משום דאכתי בנזירותיה קאי דהא תנן לקמן דהיוצא מן הגפן אינו סותר כלל מה שעשה. אבל טומאה דסתרא הכל אימא לא ליחייב אלא חדא קא משמע לן דמחייב. ואי תנא טומאה הוה אמינא טומאה שאני דחמירא שסותרת הכל אפילו בנזירות מרובה של מאה יום. אבל תגלחת דלא סתרה אלא שלשים יום אימא לא לילקי אכל חדא וחדא. קא משמע לן:
MISHNA: Rabbi Yishmael says: A nazirite may not shampoo his hair with earth because this causes the hair to fall out.
הכל
(12) גמ׳ גְּמָרָא : אִיבַּעְיָא לְהוּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר תְּנַן אוֹ דִּלְמָא מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת תְּנַן לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ.
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the precise wording of the mishna? Do we learn: Because it removes hair, i.e., earth in general removes hair, or do we perhaps learn: Because of that which removes hair. In other words, although some types of earth do not remove hair, it is prohibited to use these as well, due to those types that do remove hair. The Gemara inquires: What is the difference of this textual question?
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the precise wording of the mishna? Do we learn: Because it removes hair, i.e., earth in general removes hair, or do we perhaps learn: Because of that which removes hair. In other words, although some types of earth do not remove hair, it is prohibited to use these as well, due to those types that do remove hair. The Gemara inquires: What is the difference of this textual question?
[מפני שהיא] משרת תנן – לא יחוף אותו באדמה מין שמשרת דוקא או דלמא מפני שמשרת דכל אדמה גזרינן אטו אותה דמשרת.
ה גמראאיבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: מה בדיוק לשון המשנה, האם ״מפני שהיא משרת את השער״ תנן [שנינו], שסתם אדמה משירה שיער, או דלמא [שמא] ״מפני המשרת״ תנן [שנינו]? שאמנם יש סוגי אדמה שאין משירים שיער, ובכל זאת אסרום מפני אותם המשירים שיער. ומבררים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה] אם כך או כך הגירסה?
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the precise wording of the mishna? Do we learn: Because it removes hair, i.e., earth in general removes hair, or do we perhaps learn: Because of that which removes hair. In other words, although some types of earth do not remove hair, it is prohibited to use these as well, due to those types that do remove hair. The Gemara inquires: What is the difference of this textual question?
הכל
(13) כְּגוֹן דְּאִיכָּא אֲדָמָה דְּלָא מַתְּרָא אִי אָמְרַתְּ חמִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת תְּנַן הֵיכָא דְּיָדְעִינַן דְּלָא מַתְּרָא שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת כְּלָל כְּלָל לָא תֵּיקוּ.:
The Gemara explains: There is a difference in a case where there is a type of earth that does not remove hair. If you say that we learned in the mishna: Because it removes hair, then in a case where we know that it does not remove hair it is fine to shampoo with that substance. However, if you say the text reads: Because of that which removes hair, this indicates that the Sages prohibited using any type of earth, due to the type that removes hair. If so, a nazirite may not shampoo his head with any earth at all, not even if it does not remove hair. No answer was found, and the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.
The Gemara explains: There is a difference in a case where there is a type of earth that does not remove hair. If you say that we learned in the mishna: Because it removes hair, then in a case where we know that it does not remove hair it is fine to shampoo with that substance. However, if you say the text reads: Because of that which removes hair, this indicates that the Sages prohibited using any type of earth, due to the type that removes hair. If so, a nazirite may not shampoo his head with any earth at all, not even if it does not remove hair. No answer was found, and the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.
כגון דאיכא [שיש] מין אדמה שלא מתרא [משרת] שיער; אי אמרת [אם אתה אומר] ״מפני שהיא משרת״ תנן [שנינו] נמצא כי היכא דידעינן דלא מתרא [היכן שאנו יודעים שאיננה משרת] — שפיר [יפה, טוב הדבר] ומותר לחפוף. אלא אי אמרת [אם אתה אומר] בנוסח ״מפני המשרת״ המשמעות היא שגזרו על כל אדמה, מפני אותו סוג אדמה שמשיר את השיער, ולכן אף באדמה אחרת שאינה משירה שיער — כלל כלל לא. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ולכן תיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
The Gemara explains: There is a difference in a case where there is a type of earth that does not remove hair. If you say that we learned in the mishna: Because it removes hair, then in a case where we know that it does not remove hair it is fine to shampoo with that substance. However, if you say the text reads: Because of that which removes hair, this indicates that the Sages prohibited using any type of earth, due to the type that removes hair. If so, a nazirite may not shampoo his head with any earth at all, not even if it does not remove hair. No answer was found, and the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.
הכל
(14) מתני׳ מַתְנִיתִין : טנָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת יהָיָה מְגַלֵּחַ כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ אַל תְּגַלֵּחַ וְהוּא מְגַלֵּחַ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת כהָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמֵּא אַל תִּטַּמֵּא וְהוּא מִטַּמֵּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת.:
MISHNA: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If people said to him during the course of the day: Do not drink, do not drink, and nevertheless he continues to drink, he is liable for each and every time he was warned. If a nazirite kept shaving all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not shave, do not shave, and he shaves, he is liable for each and every time he was warned. If he became ritually impure from a corpse many times all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not become impure, do not become impure, and he continues to become impure, he is liable for each and every time he was warned.
MISHNA: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If people said to him during the course of the day: Do not drink, do not drink, and nevertheless he continues to drink, he is liable for each and every time he was warned. If a nazirite kept shaving all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not shave, do not shave, and he shaves, he is liable for each and every time he was warned. If he became ritually impure from a corpse many times all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not become impure, do not become impure, and he continues to become impure, he is liable for each and every time he was warned.
נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה – שהתרו בו על כל פעם ופעם שהוא שותה חייב על כל אחת ואחת וכמו כן תגלחת וכן טומאה כדמפרש ואזיל.
ו משנה נזיר שהיה שותה יין כל היום — אינו חייב אלא אחת. אמרו לו במשך היום: ״אל תשתה״, ״אל תשתה״, והוא שותה — חייב על כל אחת ואחת שהתרו בו. וכן נזיר רגיל שהיה מגלח כל היום — אינו חייב אלא אחת. אמרו לו: ״אל תגלח״, ״אל תגלח״, והוא מגלח — חייב על כל אחת ואחת. וכן אם היה מטמא למתים כל היום — אינו חייב אלא אחת. אמרו לו: ״אל תטמא״ ״אל תטמא״, והוא מטמא — חייב על כל אחת ואחת.
MISHNA: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If people said to him during the course of the day: Do not drink, do not drink, and nevertheless he continues to drink, he is liable for each and every time he was warned. If a nazirite kept shaving all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not shave, do not shave, and he shaves, he is liable for each and every time he was warned. If he became ritually impure from a corpse many times all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not become impure, do not become impure, and he continues to become impure, he is liable for each and every time he was warned.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נזיר מב. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נזיר מב., עין משפט נר מצוה נזיר מב., הערוך על סדר הש"ס נזיר מב., מיוחס לרש"י נזיר מב., תוספות נזיר מב., שיטה מקובצת נזיר מב., גליון הש"ס לרע"א נזיר מב., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר מב., אסופת מאמרים נזיר מב.
Nazir 42a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nazir 42a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 42a, Collected from HeArukh Nazir 42a, Attributed to Rashi Nazir 42a, Tosafot Nazir 42a, Shitah Mekubetzet Nazir 42a, Gilyon HaShas Nazir 42a, Steinsaltz Commentary Nazir 42a, Collected Articles Nazir 42a