גמרא
פירוש
וְכֵן בַּגַּת. וְרָבָא אָמַר לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת וְכֵן בַּגַּת לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר. דִּתְנַן שׁוֹתִין עַל הַגַּת בֵּין בְּחַמִּין וּבֵין בְּצוֹנֵן וּפָטוּר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק מְחַיֵּיב. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
{רי״ף עירובין ל״ג.} {בבלי עירובין צט ע״ב} גמ׳ קולט אין [אבל]1 מצרף לא {ר״ח} פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו עם2 המזחילה לא3 מאי טעמא אמר רב נחמן4 הכא במאי עסיקינן במזחילה של שלשה עשר טפח5 דכל6 פחות משלשה סמוך לגג כגג דאמי. תניא נמי הכי עומד אדם ברשות היחיד ומגביה ידו למעלה מעשרה פחות משלשה סמוך לגג וקולט אבל לא יצרף. תניא7 אידך לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויגביה ידו למעלה מעשרה טפחים פחות משלשה סמוך לגג ויצרף8 אבל קולט הוא מן הצנור ומכל מקום9 ושותה ואם10 יש בצינור ארבעה על ארבעה אסור מפני שמוציא11 מרשות לרשות: {משנה עירובין י:ז} מתני׳ בור ברשות הרבים וחוליתה12 גבוהה עשרה טפחין חלון שעל גבה ממלין ממנה בשבת13 וכן אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה [טפחים]14 חלון שעל גבה זורקין לה15 בשבת: 16פירוש כגון17 דחולייתה גבוהה עשרה טפחין וקימא לן18 דאין רשות הרבים עולה למעלה מעשרה טפחין אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלין ממנה19 מחלון שעל גבה [בשבת]20 : {בבלי עירובין צט ע״ב} וכן באשפה: {כפירוש ר״ח} אוקימנה באשפה של-רבים21 שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה22 ליפנות לא דחישינן23 דילמא מפני לה והויא לה רשות הרבים : {משנה עירובין י:ח} מתני׳ אילן המיסך24 על הארץ25 אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו שרשיו אם26 גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן: הדלת שבמוקצה [וחדקין]27 שבפרצה והמחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין28 [מן הארץ]29: גמ׳ אם אין נופו גבוה מן הארץ30 [שלשה טפחים]: {כפירוש ר״ח} פיר׳ כיון שאין בינו ובין הארץ שלשה טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של-אילן. {רי״ף עירובין ל״ג.} {בבלי עירובין צט ע״ב-ק ע״א} אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו יתר מבית סאתים משום דהויא דירה שתשמישה לאויר31 שכל32 דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין33 בה אלא בבית סאתים שהוא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים 34: פיס׳ שרשיו אם35 גבוהין מן הארץ שלשה טפחין לא ישב עליהן: {כפירוש ר״ח} מפני [שאסור]36 להשתמש באילן בשבת אבל אם אינן37 גבוהין מן הארץ38 שלושה טפחין הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 אבל: גכה גכח , כ״י מ , עיתים. ר״ח. חסר בכ״י א .
3 אבל...לא: שונה מהפירוש שבר״ח. השווה רמב״ם היל׳ שבת שם.
4 נחמן: חסר בדפוס קושטא .
5 הכא במאי עסיקינן... שלש עשר טפח: גכב גכה : ״הכא במזחילה שלש עשר טפח עסיקינן״. גכח , הגהת גכה , כשניהם: ״הכא במאי עסיקינן...טפח עסיקינן״. כ״י מ : ״במזחילה של ששה עשר טפח עסיקי״. דפוס קושטא : במזחילה של שלש עשרה טפחים פחות משלשה סמוך לגג עסקינן . דפוסים : במזחילה פחות מג׳ סמוך לגג עסקינן . עיתים: ״הכא במזחילה ג׳ טפחי׳ ״. ר״ח: ״הכא במזחילה פחות מג׳ טפחים סמוך לגג עסיקינן״.
6 דכל: כ״י מ : ״אבל״. חסר בדפוס קושטא .
7 תניא: דפוסים: ותניא , ללא סימן להפסקה לפניו, נקראת ברצף עם הברייתא הקודמת.
8 ויצרף: דפוסים בלשון הווה כבהמשך המשפט: ומצרף .
9 מן הצנור ומכל מקום: חסר בדפוס קושטא . דפוסים : ושותה אבל מן הצינור קולט הוא מ״מ . עיתים: ״ושותה מן הצנור ומכל מקום״.
10 ואם: בדפוסים, לאחר סימן הפסקה, דפוסים אף פותח ברייתא חדשה: תנא ואם , כבגמרא.
11 שמוציא: דפוסים: שמוציאו .
12 וחוליתה: כ״י מ , דפוסים, ר״ח: ״וחולייתו״, וכן רמב״ם פיהמ״ש: ״וחָלְיָתו״ (ניקוד שלו).
13 כ״י מ מוסיף: ״פירו׳ כגון שיש על גבה בית חלון״.
14 טפחים: גכב גכה גכח , כ״י מ , עיתים (סי׳ קכ״א), רמב״ם פיהמ״ש, דפוסים. חסר בכ״י א .
15 זורקין לה: כנוסח המשנה כפי שמצוטט בבבלי (פרק א לעיל ח ע״א, ראה ר״ח שם מציין שההפניה שם למשנתנו כאן). שלא בנוסח המצוי במשניות (כי״י ודפוס) ״שופכים בתוכה\ לתוכה מים״. וכן ברמב״ם (הלכות שבת טו:א) ובמשנה שבפירוש הרמב״ם. ראה תוספתא ז:ו.
16 ב-גכב גכח , נוסף כאן ע״פ הגמרא (צט ע״ב): ״אוקמה רב הונא במופלגת מן הכותל בארבעה וטעמא דיש בחוליתה עשרה (טפחים) דאי אין בחוליתה עשרה טפחים קא מטלטל[ין] מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים״. וכן ב-גכה בהגהה, ובגיג בשם ״ובנס׳ אח׳ ״ מובא לפני המשפט הבא ״וכן באשפה״. האוקימתא של רב הונא מובאת גם בר״ח, בר׳ יונתן, וברמב״ם היל׳ שבת (טו:ט), אך בפיהמ״ש כתב במפורש שהמרחק לכותל אינו משנה. וגם הרא״ש לא הביא, אך הביא את סוף התוספת, מ-״וטעמא״ ואילך, במקום לשון הפירוש שהביא הרי״ף בסמוך.
17 כגון: גכה גכח , עיתים: ״כיון״.
18 וקימא לן: גכה : ״קימא לן״. דפוסים: דקיימא לן .
19 ממנה: חסר ב-גכה , כ״י מ , עיתים.
20 בשבת: גכב גכה גכח , כ״י מ , עיתים, דפוסים. חסר בכ״י א .
21 של-רבים: חסר בדפוס קושטא .
22 שעשויה: כבר״ח: ״דעבידא״. גכה , כ״י מ , עיתים: ״שהיא עשויה״.
23 דחישינן: דפוסים: חיישינן .
24 המיסך: וכן בר״ח, גו גיג , כ״י מ . גכב : ״המסיך״. גכח , עיתים (סי׳ קל״ב): ״המסך״. גכה ״מיסך״, מוגהה: ״שהוא מיסך״ כברמב״ם היל׳ שבת (טז:כד), ובפיהמ״ש: ״שהוא מסך״.
25 על הארץ: דפוסים: לארץ .
26 שרשיו אם: וכן ב-גו גיג גכב גכה גכח , עיתים. כ״י מ , רמב״ם פיהמ״ש רק: ״שרשיו״. דפוסים: ואם שרשיו .רא״ש: היו שרשיו .
27 וחדקין: גו גיג גכב , וכן גכד גכח (בגמ׳), עיתים, ר״ח, רמב״ם פיהמ״ש, ובהיל׳ שבת (כו:ח), דפוסים, וכן גכה : ״וחדיקין״. וכן כ״י א להלן בגמרא. כ״י א כאן בלשון יחיד: ״וחדק״.
28 אם כן גבוהין: כ״י מ , הגהה גכה , רמב״ם פיהמ״ש: ״אם כן היו גבוהין״. ר״ח וכ״י א לפני הגהה: ״אם גבוהין״
29 מן הארץ: גו גכב גכה , עיתים, ר״ח, רמב״ם פיהמ״ש (ובהיל׳ שבת שם), דפוסים. חסר בכ״י א . כל הסיפא: הדלת... הארץ: נמצאת בדפוסים לקמן סמוך לפני הגמרא שעליה.
30 אם... הארץ: חסר בכ״י מ .
31 משום...לאויר : היינו הטעם המובאת בגמרא, נוסף רק בדפוסים (ומוזכר בפיהמ״ש לרמב״ם). וכן חסר בר״ח, וגם ר׳ יונתן והרמב״ם היל׳ שבת (טז:כד) הביאו טעם אחר. בגכה גכח במקומו נוסף: ״כלומ׳ אם יש בו יתר מבית סאתים אין מטלטלין בו״.
32 שכל: דפוסים, כהמשך לסמוך לפניו: וכל .
33 מטלטלין: חסר בכ״י מ .
34 על שבעים אמה ושירים: חסר ב-גו , כ״י מ , דפוסים, עיתים, וכן חסר בגכה לפני הגהה.
35 שרשיו אם: דפוסים: ואם שרשיו כבמשנה שם. כ״י מ , ר״ח: ״שרשיו״.
36 שאסור: גו גיג גכב גכה גכח , כ״י מ , עיתים, דפוסים, רא״ש. כ״י א : ״שהוא אסור״.
37 אם אינן: כ״י מ , רא״ש: ״אין״.
38 מן הארץ: חסר בדפוסים.
הערות
Gemara
Peirush