×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) תָּנָא אוַחֲצִי חֲצִי חֶצְיָהּ לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְתַנָּא דִּידַן מ״טמַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי טוּמְאַת אוֹכָלִין מִשּׁוּם דְּלָא שָׁווּ שִׁיעוּרַיְיהוּ לַהֲדָדֵי.
A Sage taught in the Tosefta: And half of one half of its half, one-eighth of this loaf, is the minimum measure of food that contracts the ritual impurity of foods. The Gemara asks: And our tanna, in the mishna, for what reason did he did not teach the measure of the impurity of foods? The Gemara answers: He did not state this halakha because their measures are not precisely identical. The measure for the impurity of foods is not exactly half the amount of ritually impure food that disqualifies one from eating teruma.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותספר הנרבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויהיב ר׳ שמעון דמתני׳ שיעורא דעירוב דהוא ככר שלם (והוא) שיעור ב׳ סעודות ככר שיש בה שליש קב. חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה. כל חד וחד לפום מאי דאית ליה ככר דיליה. חציה לבית המנוגע כדתניא כתיב והבא אל הבית וכתיב והאוכל והשוכב אלא ליתן שיעור לשוהה שאינו טמא עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים ולא פת שעורים כו׳ וחצי חציה לפסול את הגויה. כדתנן כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה כבחצי פרס פי׳ אם יאכל אדם אוכלין טמאין שיעור חצי פרס ואף על פי שאינו אוכל מטמא אדם אבל נפסל גופו ואם יאכל תרומה או קדשים חייב שגרם להן טומאה. והאי דקתני בחצי פרס בעינן למהוי ליה רווחא למיכל דאי משלים סעודה דיליה בהא סעודה דתרומה או קדשים קודם שיתאכלו האוכלין הטמאין במעיו חייב. תנא וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין. ואקשינן ותא דידן מאי טעמא לא תני וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין ופריק משום דלא שוו שיעורייהו להדדי דאילו שיעור חציה בבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה שוין ואלו בטומאת אוכלין ר׳ נתן ור׳ דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה ובקליפתה וחכמים אומרים כמוה בלא קליפתה והלכתא בפלוגתא לא קמיירי.
{בבלי עירובין פג ע״א-ע״ב} תנו רבנן ראשית עריסותיכם [כדי עיסתכם]⁠1 וכמה כדי עיסותיכם כדי עיסת מדבר [וכמה עיסת מדבר]⁠2 והעומר עשירית האיפה הוא מיכאן אמרו חמשת רבעין3 קמח וָעוד4 חייבין בחלה שהן שש5 לירושלמית6 חמש7 לצפורית מיכאן אמרו האוכל כמדה8 זו9 [הרי זה]⁠10 בריא ומבורך11 יתר מיכאן הרי זה רעבתן פחות מיכאן הרי זה מקולקל במעיו:
1. כדי עיסתכם: גכה, גלג, כ״י נ. גכד: ״עריסותיכם כדי עיסתכם״. גכז, דפוסים: ״כדי עריסותיכם״, כבר״ח. חסר בכ״י א.
2. וכמה עיסת מדבר: גכד, גכה, גכז, גלג, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י א.
3. חמשת רבעין: וכן גכה. וכן נוסח הגמרא כאן, בשו״ת הרשב״א ח״א סימן תס״א. זאת בהתאם לברייתא המובאת בבבלי שבת טו ע״א, שם עו ע״ב, פסחים מח ע״ב. גכז: ״שבעה רבעין״. גכד, גכה (בגליון) גלג, כ״י נ: ״שבעת רבעים״. וכן בר״ח, ספר הנר ובכל שאר הראשונים כאן, וכן בנוסחאות התלמוד שלפנינו כאן. וכן בדפוסים: שבעה רביעים. ראה תשובת ר׳ נטרונאי גאון, הוצאת אופק, יו״ד סי׳ ר״פ.
4. קמח ועוד: וכן כ״י נ, דפוסים, כבר״ח. גכד, גכה, גכז גלג: ״ועוד קמח״ כבתשובת ר׳ נטרונאי גאון שם.
5. שש: כ״י נ: ״שת״.
6. לירושלמית: דפוס קושטא: לירושלמי.
7. חמש: דפוסים: וחמש.
8. כמדה: דפוסים: במדה.
9. זו: גכד, גכה, גכז, גלג: ״הזו״. כ״י נ: ״הזאת״.
10. הרי זה: גכז. כבהמשך המשפט. וכן בר״ח. גכה: ״הרי זו״. גכד, גלג, כ״י נ, דפוסים: ״הרי הוא״, וכן גכה אחר הגהה. חסר בכ״י א.
11. ומבורך: כ״י א: ״ומבֹרך״.
וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין – לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו׳ ביצים חציה ג׳ ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג׳ רביעי ביצה ולר״ש ששיער בככר מג׳ לקב ככר שלימה ח׳ ביצים חציה ד׳ חצי חציה ב׳ חצי חצי חציה ביצה.
דלא שוו שעורייהו להדדי – לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר.
וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין – אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר״י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר״ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה.
[פג, א-ב, רי״ף סי׳ תרנו]
כל ששיערנו בסוגיא זו כביצה פירושו כביצה וקליפתה חוץ מטומאת אוכלין ששיעורה בביצה בלא קליפתה שהרי טעם כביצה שבו הוא מדכתי׳ האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו בבת אחת והוא כביצה והרי אין דרך לאכלה בקליפתה וזה שאמרו אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת כביצה בלא קליפתה שיערו כדרך אכילתה וזהו שאמרו בסוגיא זו ותנא דידן מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין ותירץ בה משום דלא שוו שיעורייהו בהדדי כלומר שביצים הנזכרים במשנתנו בקליפתן ולענין טומאת אוכלין בלא קליפתן וי״מ בענין אחר וזה עקר:
במסכת ב״ב אמרו המשתכר אל ישתכר יותר משתות ואע״פ שאמרו בכאן צא מהן מחצה לחנוני אין ממנה סתירה לחברתה שלא אמרו אל ישתכר יתר משתות אלא בפירות שאין בהם אלא טורח מקחן וממכרן אבל תבואה שיש בה טורח טחינה ולישה ואפייה והוצאת עצים ושכר המסייעים בעמלם שיערו בו מחצה:
שיעור חלה הוא ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה והענין הוא שימלא כלי אחד מים על כל גדותיו ויתן בתוכו הביצים זה אחר זה בנחת והכלי שהוא מחזיק המים הנשפכים בסבת הביצים הוא הוא שיעור חלה וזו היא מדת עיסת מדבר והוא שבעה לגין וביצה וחומש ביצה ומה שאמרו חמשת רבעים ר״ל חמשה לגין הוא למדה צפרית והענין הוא שבירושלם הוסיפו על המדות של מדבר שתות מלבר ר״ל שתות מכל מה שיש בו עכשו שהוא חומש מלגאו ר״ל מן הנשאר ובצפרי חזרו והוסיפו על של ירושלם שתות מלבר גם כן ומעתה צא ולמד בעיסת מדבר שהיא עומר ועליה נאמר ראשית עריסותיכם והעומר עשירית האיפה צא וחשוב איפה שלש סאין סאה ששת קבין קב ארבע לוגין נמצאו ע״ב לוגין לאיפה ועשיריתם לשבעי׳ לוג שבעה לוגין ולשני לוגין הנשארים ביצה וחומש ביצה שהלוג ששה ביצים ובירושלם הוסיפו שתות מלבר וחזרו הששה לגין לחמשה לגין והלוג הנשאר לחמשה ביצים וביצה וחומש ביצה לביצה מצומצמת והרי בין הכל ששת לוגין ירושלמי׳ ובצפורי חזרו והוסיפו אף על זו שתות מלבר וחזרו לחמשה לגין נמצא שיעור חלה שבעה לגין וביצה וחומש ביצה מדברים שהם ששה ירושלמיים שהם חמשה צפוריים ומכאן אמרו האוכל במדה זו ליום אחד ר״ל בשתי סעודות ולא יהא ניזוק ברוב אכילה הרי זה בריא ומבורך יתר מכאן רעבתן פחות מכאן ומזיק לו הרי זה מקולקל במעיו ולפי דרכך למדת שחמשת רבעים צפריים חייבי׳ בחלה ואין צריך לגרוס בה ועוד ומ״מ יש גורסי׳ אותו ומפרשי׳ בה כדי שיעור חלה וכדי שישאר שיעור הסעודה כשנטלה חלתו ולא תתמעט אכילתו ויעמוד בדין מעי מקולקל וי״מ אותו כדי להיות הביצים שוחקות ופרשו בו כמה שנאמר בסוגיא זו אחד מעשרי׳ בביצה ונמצא לארבעים ביצים תוספת שני ביצים וי״מ אותו בתוספת ביצה לכל מפני שהם מפרשי׳ במה שפרשנו שתות מלבר שהוא שתות מלגאו ר״ל כל שהוא שתות ממה שיש שם ר״ל כשמחזירין שש לחמש ושתות מלבר היא שתות הבא מן החוץ כשיעור שתות מה שיש בו עכשו כגון שיחזרו השבע לשש והם סוברים שתוספת ירושלמית היתה בשתות מלבר וחזרו השבעה לגין לששה ונשארו ביצה וחומש ביצה שחזרו לביצה שוחקת ובצפורי הוסיפו שתות מלגאו וחזרו השש לחמש ונשארה הביצה כשהיתה ועיקר הדברים כמו שפירשנו תחלה ומ״מ בזמן הזה שאין לנו מדה שבלוגין אלו לא מדברית ולא ירושלמית ולא צפרית חוזרין לראשונות ומודדין בביצים וצריך למדדה בריוח מפני שהביצים מהם גסות ומהם דקות ואין הדבר משוער בהם כל כך ומ״מ עיקר השיעור בצמצום הוא בכלי הנעשה בתשבורת על דרך חשבון אצבעיים על אצבעיים כמו שיתבאר במקומו בע״ה:
המשנה השניה אנשי חצר [ואנשי מרפסת] ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחי׳ למרפסת פחות מכאן לחצר חליית הבור והסלע שהן גבוהים עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר במה דברים אמורים בסמוכה אבל במופלגת אפי׳ היא גבוהה עשרה טפחים לחצר [ואיזו היא סמוכה] כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים אמר הר״ם מרפסת מקום גבוה בחצר הבית כמו קרקע (גבהו) [גבוה] עשרה טפחים ובו מדרגות עולין מהן לעלות וזה המקום הגבוה מוקף בבנין ודרין בו ונקרא מרפסת לפי שהוא מקום דריסה לאותם העולים לעליות וכשיש מקום בחצר גבוה עשרה טפחים ויהיה בצד זו המרפסת או בקרוב ממנה השיעור הנזכר ויהיה בשוה עמה ויהיה זה המקום הגבוה חצר לאותה מרפסת יהיה מותר לאותם הדרים במרפסת להשתמש בה ואסור על אנשי החצר לפי שהוא מובדל מן החצר כשלא עשה העירוב כמו שהזכיר ואמרו פחות מכאן לחצר ענינו שהוא משותף בין החצר והמרפסת ואסור להם לאנשי החצר ולאנשי המרפסת להשתמש בו אלא אם עשה עירוב וזה הבור מתנאיו שהיה מלא מדבר שיהיה אסור לטלטלו בשבת עד שיהיה שוה עם קרקע המרפסת ולפיכך יהיה מותר לאנשי המרפסת להשתמש עליו אבל אם הבור ריקן לא ריקן ממש אלא שאינו מלא כל כך כדי שיגיע לשפתו אותו הדבר אסור להשתמש בו לא אנשי החצר ולא אנשי המרפסת עד שיעשה עירוב:
קצטרסא כולי – פי׳ מדת סאה שלהם לפי שהיו מוחזקין בה שהיתה מדוייק׳ מימות הראשנים שיער ד׳ ואשכח בה האי סאה דהיכא פירש לאיזו מן המדות נעשית אי לפי חשבון סאה מדברית מאה וארבעין הויא פירש שהסאה ששה קבין ובכל קב כד׳ בצים שהרי הקב ד׳ לוגין ולוג ד׳ רביעית וכל רביעית ביצה ומחצה נמצא הלוג ששת ביצים ובכל קב כ״ד ביצים וכ״ד ששה פעמים הרי קמ״ד.
רש״י בד״ה אי דמדברית כו׳ לקב קמ״ד לסאה הד״א:
בפרש״י בד״ה כמה הויא תמניא כו׳ לכל ב׳ ביצים כו׳ א׳ ממ׳ בביצה כדקאמר דהוו לפ׳ ביצים כו׳ עכ״ל וק״ק לפי׳ זה לקמן דקאמר ה״ק נמצאת שליש של צפורי בועודות של רבי כו׳ דלא הוה כן לפי׳ זה בועודות לחוד אלא עם החלתן תמניא והל״ל נמצאת שליש של צפורי בחלתן ובועודות של רבי כו׳ ודו״ק:
גמ׳ ותנא דידן מ״ט לא תני. תמוה לי מהיכא פסיקא זה דלריב״ב שיעור ט״א ג׳ רביעי ביצה כיון שהוא חצי חצי דילמא באמת לכ״ע ט״א בכביצה כדדרשי׳ אוכל הנאכל בבת אחת אלא דהברייתא כר״ש דלדידיה דביצה הוא חצי חציה מש״ה נקט ליה בסדר החשבון דחצי חציה לטמא טומאת אוכלין אבל מתני׳ חציה לבית המנוגע דקאי ריב״ב ור״ש למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מש״ה לא מצי למנקט חצי חציה לטומאת אוכלין דלריב״ב אינו כן וה׳ יאיר עיני:
א תנא [שנה בתוספתא]: וחצי חצי חציה של ככר זו לטמא טומאת אוכלין, שבשיעור זה מקבל האוכל טומאה. ושואלים: ותנא דידן מאי טעמא לא תני [והתנא שלנו, במשנתנו, מה טעם לא שנה] אף הוא טומאת אוכלין? ומשיבים: משום שלא שוו שיעורייהו להדדי [שיעוריהם זה לזה], שאין השיעור לטומאת אוכלים בדיוק חצי השיעור לפסול את הגויה.
A Sage taught in the Tosefta: And half of one half of its half, one-eighth of this loaf, is the minimum measure of food that contracts the ritual impurity of foods. The Gemara asks: And our tanna, in the mishna, for what reason did he did not teach the measure of the impurity of foods? The Gemara answers: He did not state this halakha because their measures are not precisely identical. The measure for the impurity of foods is not exactly half the amount of ritually impure food that disqualifies one from eating teruma.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותספר הנרבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) דְּתַנְיָא כַּמָּה שִׁיעוּר חֲצִי פְרָס ב׳שְׁתֵּי בֵיצִים חָסֵר קִימְעָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר ב׳שְׁתֵּי בֵיצִים שׂוֹחֲקוֹת שִׁיעֵר רַבִּי ב׳שְׁתֵּי בֵיצִים וָעוֹד כַּמָּה וָעוֹד אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בַּבֵּיצָה.

As it was taught in a baraita: How much is half a peras? Two eggs minus a little; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: Two large eggs, slightly larger ones than average. Rabbi Yehuda HaNasi measured the amount of half a peras after calculating the number of kav in the se’a brought before him, and found it to be a little more than two eggs. The tanna asks: How much is this little more? One-twentieth of an egg.
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותניא כמה שיעור חצי פרס ב׳ ביצים חסר קמעא דברי ר״י ור׳ יוסי א׳ ב׳ ביצים שוחקות שיער [רבי] ב׳ ביצים ועוד. וכמה הוא ועוד [אחד] מעשרים בביצה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך סחק
סחקא(עירובין ד.) הללו שוחקות והללו עציבות פי׳ שמודדין בטפח שאצבעותיו פתוחות כי היכי דטפיאן פורתא (סוכה ה) עושה לה טפח סוחק. (עירובין פג.) רבי יוסי אומר שתי בצים סוחקת פי׳ האצבעות סדוקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן (א״ב בנוסחאות כתוב שחק בכלהו ולא סחק):
א. [אפען.]
דתניא כמה שעור חצי פרס – לפסול את הגוייה.
חסר קימעא – בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר״ש דאמר במתניתין ב׳ ביצים.
שיער רבי – סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ״ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח׳ וחציה יותר על ד׳ וחצי חציה ב׳ ביצים ועוד אחד מכ׳ בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ׳ בביצה ומפרשי לב׳ הביצים תוספת אחד ממ׳ ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א״א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דתניא הרי שנינו בברייתא]: כמה שיעור חצי פרס? שתי ביצים חסר קימעא (משהו), דברי ר׳ יהודה. ר׳ יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות (עודפות מעט). שיער רבי את מידת חצי פרס, לאחר שמדד את מנין הקבים בסאה שהובאה לפניו, ומצא שהוא שתי ביצים ועוד. ואמרו: כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה.
As it was taught in a baraita: How much is half a peras? Two eggs minus a little; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: Two large eggs, slightly larger ones than average. Rabbi Yehuda HaNasi measured the amount of half a peras after calculating the number of kav in the se’a brought before him, and found it to be a little more than two eggs. The tanna asks: How much is this little more? One-twentieth of an egg.
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאִילּוּ גַּבֵּי טוּמְאַת אוֹכָלִין תַּנְיָא רַבִּי נָתָן וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ כְּבֵיצָה שֶׁאָמְרוּ כָּמוֹהָ וְכִקְלִיפָּתָהּ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בכָּמוֹהָ בְּלֹא קְלִיפָּתָהּ.

In contrast, concerning the impurity of foods, it was taught in a baraita: Rabbi Natan and Rabbi Dosa said that the measure of an egg-bulk, which the Sages said is the amount that contracts the impurity of foods, is equivalent to it, i.e., the egg, and its shell. And the Rabbis say: It is equivalent to it without its shell. These amounts are not precisely half of any of the measurements given for half a peras.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמוה וכקליפתה – אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי.
בלא קליפתה – נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואילו גבי טומאת אוכלין תניא [שנויה בברייתא]: ר׳ נתן ור׳ דוסא אמרו: כביצה שאמרו חכמים שהיא שיעור הנטמא בטומאת אוכלים משערים כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: כמוה בלא קליפתה. ושיעורים אלה אינם בדיוק מחצית של אף אחד מן השיעורים שנאמרו מקודם בחצי פרס.
In contrast, concerning the impurity of foods, it was taught in a baraita: Rabbi Natan and Rabbi Dosa said that the measure of an egg-bulk, which the Sages said is the amount that contracts the impurity of foods, is equivalent to it, i.e., the egg, and its shell. And the Rabbis say: It is equivalent to it without its shell. These amounts are not precisely half of any of the measurements given for half a peras.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי אֲבָל חכ״אחֲכָמִים אוֹמְרִים גכְּבֵיצָה וּמֶחֱצָה שׂוֹחֲקוֹת וּמַאן חֲכָמִים רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.

As for the issue itself, Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: This baraita that clarifies the measure of half a peras is in accordance with the statements of Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, a measure that is identical to that of Rabbi Shimon in the mishna. But the Rabbis say: One and one half large egg-bulks. And who are these Rabbis? Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יבעל המאורבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב חסדא זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות הוא דהוי חצי פרס. ואמרי׳ מאן חכמים ר׳ יוחנן בן ברוקה הוא. דיהיב שיעורא דככר חצי קב דהוא בחשבון קמ״ד ביצים לסאה דאי הפת ו׳ קבין מגיע לכל קב כ״ד ביצים חצי קב י״ב ביצים והוא שיעור הככר קודם שיפרש רב חסדא צא מהן מחצה לחנווני חצי ככר שהן ו׳ ביצים לבית המנוגע וחצי חציה שהן ג׳ ביצים לפסול את הגויה וחצי חצי חציה שהיא ביצה ומחצה לטמא טומאת אוכלין. פשיטא דר׳ יוחנן בן ברוקה היא ושנינן אין מיהו שוחקות אתא רב חסדא לאשמעי׳ דלא תנן מאי שוחקות עודפות כמעט כי אתא רב דימי אמר שיגר לו בונייס לרבי מודיא קונדיסא דמן ניסא דהוי סאה ושיעורה (ררי״ן) [רי״ז] ביצים ואקשינן הא סאה דשיעורא (ררי״ן) [רי״ז] ביעי דהיכא אי סאה מדברית קמ״ד ביעי היא דהיא ו׳ קבין כל קב כ״ד ביצה הרי קמ״ד ביעי אי סאה ירושלמית דעודפת על של מדברית חומשא של מדברית דהיא כ״ט ביעי פחות חומש ביצה (כ״ד) [כ״ט] מוספת על קמ״ד הוויין להו קע״ג ביעי אי סאה דציפורי ר״ז ביצים הוויין ואמרין לעולם סאה ששיער (ררי״ן) [רי״ז] ביצים סאה דציפורי היא והאי דאמרת ר״ז (סאה) ביצים בתר דאפיקו חלתן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זו דברי ר׳ יהודה – הך ברייתא דחצי פרס דלעיל.
ר׳ יוחנן בן ברוקה – ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו׳ ביצים שיעור לעירוב חציה ג׳ חצי חציה ביצה ומחצה.
{שמעתא דשיעור עירוב ושיעור פרס}
והא דאמר רב חסדא, זו דברי רבי יהודה ור׳ יוסי – ראיתי פי׳ בגמרא משום דרב יהודאי:⁠1 זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי, דכמה שיעור חצי פרס, ואיתא לדרב חסדא קמייתא.
ופי׳ הענין הזה, כשתחשוב ככר של ר׳ יוחנן בן ברוקא אליבא דרב חסדא, דאמר (בבלי עירובין פ״ב:): צא מהן שליש לחנוני, הויין שית סעודתא לקבא. נמצא הככר שהוא שתי סעודות שליש הקב, שהן שמונה ביצים. והוא שיעור עירוב, חציה לבית המנוגע, וחצי חציה לפסול את הגויה, דהיינו שני ביצים. וזה השיעור הוא שיעורו של ר׳ שמעון בעצמו, דאמר, שתי ידות לככר משלש לקב, חציה של הככר השלם לבית המנוגע, וחצי חציה לפסול את הגויה. דבין מר ובין מר אית להו ג׳ ככרות לקב, ושניהם שוין בפרס ובחצי פרס, ולא נחלקו אלא בעירוב. דלרבי יוחנן בן ברוקא בעינן שתי סעודות משש לקב, על דרך שליש לחנוני, או משמנה לקב, על דרך מחצה לחנוני. ולר״ש מתשע לקב. ועל דרך מחצה לחנוני, קרובים דבריהם בעירוב להיות שוין. ובפרס ובחצי פרס, כשתתשוב אותם לר׳ יוחנן בן ברוקה על דרך שליש לחנוני, זה וזה שוין.
אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקת הוא חצי פרס. ומאן חכמים. ר׳ יוחנן בן ברוקא הוא. וכדרב חסדא בתרייתא, על דרך מחצה לחנוני, הויין תמני סעודתא לקבא. נמצא הככר של שתי סעודות רביע הקב, שהוא ששה ביצים, והוא שיעור עירוב. נמצא חצי חציה ביצה ומחצה.
1. בכתי״ו: דרב יהודה
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לגוף הענין אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מדה זו שנאמרה בשיעור חצי פרס היא דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי, וקרובה שיטתם לדברי ר׳ שמעון במשנתנו. אבל חכמים אומרים: כביצה ומחצה שוחקות. ומאן [ומיהם] חכמים אלו — ר׳ יוחנן בן ברוקה.
As for the issue itself, Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: This baraita that clarifies the measure of half a peras is in accordance with the statements of Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, a measure that is identical to that of Rabbi Shimon in the mishna. But the Rabbis say: One and one half large egg-bulks. And who are these Rabbis? Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יבעל המאורבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) פְּשִׁיטָא שׂוֹחֲקוֹת אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.

The Gemara registers surprise: This is obvious, as Rabbi Yoḥanan ben Beroka maintains that half a loaf is three egg-bulks, half of which is an egg-bulk and one half. The Gemara explains: The novel aspect of this teaching is not the amount itself; rather, he came to teach us that the measurement is performed with large eggs.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פשיטא – דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותוהים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו], שהרי לפי דעתו חצי ככר הוא שלוש ביצים, נמצא שמחציתן היא ביצה ומחצה! ומשיבים: לא לענין המדה עצמה בא לחדש כי אם שהשיעור יהא בביצים שוחקות אתא לאשמועינן [בא להשמיענו].
The Gemara registers surprise: This is obvious, as Rabbi Yoḥanan ben Beroka maintains that half a loaf is three egg-bulks, half of which is an egg-bulk and one half. The Gemara explains: The novel aspect of this teaching is not the amount itself; rather, he came to teach us that the measurement is performed with large eggs.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר שִׁיגֵּר בּוֹנְיוֹס לְרַבִּי מוֹדְיָא דְקוֹנְדֵּיס דְּמִן נְאוּסָא וְשִׁיעֵר רַבִּי מָאתַן וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה בֵּיעִין.

The Gemara relates that when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: A person named Bonyos sent Rabbi Yehuda HaNasi a measure [modya] of a se’a from a place called Na’usa, where they had a tradition that it was an ancient and accurate measure (Ritva). And Rabbi Yehuda HaNasi measured it and found it contained 217 eggs.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בוניוס – שם האיש.
מודיא קונדסא – שם הסאה.
דמן נאוסא – מאותו מקום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מסופר, כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר: שיגר איש אחד ושמו בוניוס לרבי מודיא דקונדיס (מדת סאה) מן המקום נאוסא. שהיתה להם מסורת שהיא מדה קדומה ומדוייקת (ריטב״א). ושיער רבי שהיא מכילה מאתן [מאתים] ושבע עשרה ביעין [ביצים].
The Gemara relates that when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: A person named Bonyos sent Rabbi Yehuda HaNasi a measure [modya] of a se’a from a place called Na’usa, where they had a tradition that it was an ancient and accurate measure (Ritva). And Rabbi Yehuda HaNasi measured it and found it contained 217 eggs.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הָא סְאָה דְּהֵיכָא אִי דְּמִדְבָּרִית קמ״דמֵאָה אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע הָוְיָא.

The Gemara asks: This se’a, from where is it, i.e., on what measure is it based? If it is based on the wilderness se’a, the standard measure used by Moses in the wilderness, which is the basis for all the Torah’s measurements of volume, the difficulty is that a se’a is composed of six kav, where each kav is equivalent to four log and each log is equivalent to six egg-bulks. This means that a se’a is equivalent to a total of 144 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דמדברית – שהן ו׳ קבין וקי״ל קב ד׳ לוגין ולוג ו׳ ביצים הרי כ״ד ביצים לקב קמ״ד לסאה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: הא [זו] מדת סאה דהיכא [של היכן] היא, לפי מה נקבעה מדה זו? אי [אם] של המדברית כלומר, המדה היסודית שהשתמש בה משה רבינו במדבר, ושעל פיה נקבעו כל המדות שבתורה, הרי בסאה יש ששה קבים, ובכל קב ארבעה לוגין, וכל לוג יש בו שש ביצים, ונמצא סך הכל מאה ארבעין וארבע ביצים הויא [הריהי].
The Gemara asks: This se’a, from where is it, i.e., on what measure is it based? If it is based on the wilderness se’a, the standard measure used by Moses in the wilderness, which is the basis for all the Torah’s measurements of volume, the difficulty is that a se’a is composed of six kav, where each kav is equivalent to four log and each log is equivalent to six egg-bulks. This means that a se’a is equivalent to a total of 144 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאִי דִּירוּשַׁלְמִית קע״גמֵאָה שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ הָוְיָא.

And if it is the Jerusalem se’a, then the se’a is only 173 egg-bulks, as they enlarged the measures in Jerusalem by adding a fifth to the measures of the wilderness.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי דירושלמית – דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ׳ על ק׳ וניתוספו חמישית על מ׳ דהיינו ח׳ וביצה חסר חומש על ד׳ הרי תוספת כ״ט חסר חומש תנם על קמ״ד הרי קע״ג ובההוא בציר חומשא לא דק.
קע״ג הויא ר״ז הויא – אין החשבון מכוון כדפי׳ בקונט׳ ולא דק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי דירושלמי – פירש שהוסיפו עליה שתות מלבר כדאי׳ לקמן מאה ושבעין ותלת הויא פירש דשתות מאה הוא עשרים ושתות הארבעים הוא ח׳ ושתות הד׳ ביצה חסר חומש הוי להו כלהו קע״ג חסר חומש ולא דייקינן בחושבנה ונקטינן להו קע״ג שלמים ואי דצפורי פירש שהוסיפו בה על הירו׳ שתות מלבר כדלקמן מאתן ושבע הויין פירש כי המאה הוסיפו כ׳ והשבעים הוסיפו ג׳ חומשים הוו להו כלהו מאתין ושבע וג׳ חומשים ולא דייקינן בחושבנא ומבצרי׳ השלשה חומשים דל לך החומש שהוספנו פשו להו בכאן שני חומשים יותר מן הראוי דלא דייקינן בהו.
ואי [ואם] של המדה הירושלמית, שהגדילו בירושלים את מדת הסאה עד שסאה מדברית היא חמש שישיות מן הירושלמית, אם ככה נחשב נמצא כי רק מאה ושבעין ושלש ביצים הויא [הריהי] הסאה.
And if it is the Jerusalem se’a, then the se’a is only 173 egg-bulks, as they enlarged the measures in Jerusalem by adding a fifth to the measures of the wilderness.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְאִי דְּצִיפּוֹרִית ר״זמָאתַיִם וְשֶׁבַע הָוְיָין.

And if it is a se’a of Tzippori, as the measures were once again increased in Tzippori, where another fifth was added to the Jerusalem measure, the se’a is 207 egg-bulks. The se’a measured by Rabbi Yehuda HaNasi does not correspond to any of these measures of a se’a.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי דציפורית – דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר.
מאתן ושבע הויין – למאה עשרים תוספת לע׳ י״ד תוספת שהן חומש של ע׳ שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל״ד תנם על קע״ג הרי ר״ז ובתוספת של ג׳ הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג׳ אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי [ואם] של הסאה הציפורית, שהגדילו שוב את מדת הסאה עד שהירושלמית היא חמש שישיות ממנה, הרי מאתן [מאתים] ושבע ביצים הויין [הריהן]. ונמצא שמדה זו אינה מתאימה אף לאחת ממדות הסאה!
And if it is a se’a of Tzippori, as the measures were once again increased in Tzippori, where another fifth was added to the Jerusalem measure, the se’a is 207 egg-bulks. The se’a measured by Rabbi Yehuda HaNasi does not correspond to any of these measures of a se’a.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) לְעוֹלָם דְּצִיפּוֹרִית אַיְיתִי חַלְּתָא שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.

The Gemara answers: Actually, this measure is based on the se’a of Tzippori, but you must bring the amount of the ḥalla given to a priest, and add it to them. That is to say, although this measure is slightly larger than a se’a, if it is used for flour and you deduct the amount due as ḥalla, you are left with exactly one se’a, or 207 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אייתי חלתא שדי עלייהו – בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת׳ שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ״ד כדאמר בפרק חלון שבין ב׳ חצירות (לעיל פא.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לעולם דצפורי אייתי חלתה ושדי עליהו – פירש כי הסאה הזאת היו בה שיעור החלה הראויה לבעל הבית שהוא חלק אחד מעשרים וד׳ כדאי׳ בדוכתה ולעיל בפרק חלון והוינן בה חלתה כמה הוי תמניא בצים פירש כשתוסיף עליו חלק אחד מעשרים וארבעה יעלו הקצ״ב ביצים לשמנה בצים ומה שיש מקצ״ב ועד מאתן ושבע דהיינו ט״ו ביצים לא מחשבי׳ ליה משום דלא הוי כביצה ואם כן טול תמניא ביצים ושדי על מאתן ושבע ואכתי מאתן וחמסר בלחוד הוא דהויין.
ומשיבים: לעולם סאה זו על פי מדה הציפורית היתה, אלא אייתי חלתא שדי עלייהו [הבא את שיעור החלה הניתנת לכהן והטל הוסף עליהן], שבמדה זו היתה כמות הקמח לאחר כל הניכויים סאה בדיוק.
The Gemara answers: Actually, this measure is based on the se’a of Tzippori, but you must bring the amount of the ḥalla given to a priest, and add it to them. That is to say, although this measure is slightly larger than a se’a, if it is used for flour and you deduct the amount due as ḥalla, you are left with exactly one se’a, or 207 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) חַלְּתָא כַּמָּה הָוְיָין תַּמְנֵי אַכַּתִּי בָּצַר לֵיהּ.

The Gemara raises an objection: The amount of ḥalla, how many egg-bulks is it? Approximately eight egg-bulks, one-twenty-fourth of 207. Yet in that case, it remains less than 217 egg-bulks, for even if we were to add another eight egg-bulks for ḥalla to the 207 egg-bulks, we would have only 215 egg-bulks, almost 216 to be more precise, which is still less than 217.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמה הויין תמני – שהן אחד מכ״ד בקצ״ב ולא דק בחלתן של ט״ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה.
חלתא כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין – ר״ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ׳ חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א׳ מכ״ד וצריך ביצה לכ״ג ביצים ותשעה פעמים כ״נ הם ר״ז.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בתוס׳ בד״ה חלתא כמה כו׳ ר״ח גרס חלתן כמה הויין תשעה מאתן כו׳ עכ״ל כצ״ל לפי גירסא זו ודאי דא״א לפרש אלא כפי׳ שני של רש״י כדמסיק דאיירי בועודות היינו בלא חלתן אבל לפי׳ קמא של רש״י דבועודות עם חלתן קאיירי טפי להו בצים וק״ל:
ומקשים: חלתא [החלה] כמה ביצים הויין [הן]? תמני [שמונה] ביצים בקירוב, אחד מעשרים וארבעה ממאה תשעים ושתים, אם כן אכתי בצר ליה [עדיין חסר לו], שגם אם נוסיף על מאתים ושבע עוד שמונה ביצים לחלה, נגיע רק למאתים וחמש עשרה (או אם נדקדק ונגיע עד למאתים ושש עשרה) ועדיין הוא פחות ממאתים ושבע עשרה אלו!
The Gemara raises an objection: The amount of ḥalla, how many egg-bulks is it? Approximately eight egg-bulks, one-twenty-fourth of 207. Yet in that case, it remains less than 217 egg-bulks, for even if we were to add another eight egg-bulks for ḥalla to the 207 egg-bulks, we would have only 215 egg-bulks, almost 216 to be more precise, which is still less than 217.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶלָּא אַיְיתִי וְעוֹדוֹת דְּרַבִּי שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.

Rather, you must bring the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi, the little more he included in his measure, and add these to them. In Rabbi Yehuda HaNasi’s calculations, he did not factor in the ḥalla that had to be separated. Instead, the egg-bulks he used to measure the se’a were small egg-bulks. Consequently, one-twentieth of an egg-bulk must be added for each egg-bulk. Since one-twentieth of 207 egg-bulks is roughly ten, the total amount equals 217 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אייתי ועודות דר׳ – ששיער ומצא לכל ב׳ ביצים של מדברית אחד ממ׳ בביצה כדאמר דהוי לפ׳ ביצים ביצה לק״ס ב׳ ביצים ולמ״ז הנותרין יותר מחצי ביצה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גרש״י ז״ל אלא אייתי ועוד ושדי עלייהו כלו׳ לא תימ׳ אייתי חלתה ושדי עליהו אלא אימא אייתי ועוד דר׳ חייא ושדי עליהו – פיר׳ כי סאה דמן נאנסה היתה של מידת צפורי אלא שהיתה שוחקת מאד שהוסיפו עליה כשיעו׳ ועוד דר׳ חייא ושדי להו על סאה של צפורי וסליק לך לחושבנ׳ כיצד סאה של צפורי מאתן ושבע כשתטול מן המאתן אחד מעשרים יעלו בידך עשרה ביצים כי במאתים יש עשר פעמים עשרים תן עשר׳ על מאתן ושבע הרי מאתן ושיבסרי ופרכינן דאם כן פשו להו ועודת דשבע ופשו להוי נמי שני חומשים העודפים למעלה ופרקינן דכיון דלא הוי כביצה לא חשיב להו. ויש נסחאות דלא גרסי׳ אלא אייתי ועוד דר׳ וגרסי הכי אייתי ועוד דר׳ חייא ושדי עלייהו וה״ק מלבד השמנה שהוספת מתחלתן הוסיפו עוד ועודת דר׳ חייא ועודת דר׳ חייא הם שני ביצים לפי הגרסא שגורסין למעלה א׳ מארבעים בביצה לשתי ביצים שהוא אחד משמנים תוסיף למאה וששי׳ שתי ביצים פשו להו עד מאתן וז׳ מז׳ ביצים ואין בהם ועוד שלם ולא חשבינן ליה מ״מ כשתוסיף על מאתן ושבע דצפורי שמנ׳ דביצים וחולתן ושני ביצים של ועדות דר׳ חייא הוו להו מאתן ושבע ופרכי׳ דאי הכי טפי הוו כלומר שיש לנו להוסיף ועודת של מ״ז ביצים ופרקינן דכיון דלא הוו כביצה לא קחשיב ליה ורש״י ז״ל דחה פירש זה דהא ודאי איכא טפי מכביצה שהרי עודפין למעלה שני חומשין ועודפין משיעור החלה הראוי לט״ו ביצים שהוא יותר מחצי ביצה ועודפין ועודת של מ״ז ביצי׳ שהוא יותר מחצי ביצה לפי׳ אין לנו אלא כגרש״י ז״ל שגורס לעיל וכן בכאן.
ת״ר כילי – פירש שהוסיפו בירושלם על המדות שתות מלבר וכן בצפורי הוסיפו עוד על ירושלמית היא מאה ושבעים ותלת חסר חומש בדברירנא לעיל ואלו היו קע״ד היה שליש יותר חמשין ותמני בצרו מינה ביצה וחומש דלא דייקי׳ בה ולרבותא נקטיה דלכל היותר אין בשליש דידה אלא חמשין ותמני וע״ד האמת אפילו חמשין ותמני לא הוי אלא אמר רבא כולי פירש סאה מדברי קמ״ד מחציתם ע״ב ביצים וסאה של צפורי בועודת דר׳ דהיינו סאה קונטרסא של נאנסה מאתן ושבסרי ושלישיתם ע״ב ושליש. מכאן אמר׳ פי׳ ז׳ רביעם מרובים הקב דהיינו ז׳ לוגין שהם מ״ב ביצים והועד הוא ביצה וחומש כי האיפת ג׳ סאין שהם י״ח קבין שהם ע״ב לוגין טול מהם חד מן עשר מן ה״ט תטול ז׳ לוגין ומן השני לוגין שהם י״ב ביצי׳ ביצה וחומש ביצ׳ והכל מפורש יפה כפרש״י ז״ל.
אלא אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו לא על פי חשבון החלה יש לחשוב, אלא ביצים אלה ששער בהן רבי את הסאה, ביצים עצבות (חסרות) היו, ולכן מוסיפים לכל ביצה כדי אחד מעשרים. נמצא שאחד מעשרים למאתים ושבע ביצים הוא עשר בערך, והמדה כולה היא כמאתים ושבע עשרה ביצים.
Rather, you must bring the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi, the little more he included in his measure, and add these to them. In Rabbi Yehuda HaNasi’s calculations, he did not factor in the ḥalla that had to be separated. Instead, the egg-bulks he used to measure the se’a were small egg-bulks. Consequently, one-twentieth of an egg-bulk must be added for each egg-bulk. Since one-twentieth of 207 egg-bulks is roughly ten, the total amount equals 217 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אִי הָכִי הָוֵי לֵיהּ טְפֵי כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי כְּבֵיצָה לָא חָשֵׁיב לֵיהּ.

The Gemara raises an objection: If so, it is still slightly more than 217 egg-bulks, by seven-twentieths of an egg-bulk, to be precise. The Gemara answers: Since it is not more than 217 egg-bulks by a whole egg, he did not count it.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי הכי טפי הוי להו – ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ״ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט״ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר׳ שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר׳ אחת מכ׳ לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י׳ ביעי הוו מאתן ושיבסר א״ה טפי להו ועודות דר׳ אחד מכ׳ לכל ביצה מז׳ ביצים וגם ב׳ חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה אי הכי כו׳ ושיבסר ומשני כו׳ הד״א:
בא״ד נשארו ב׳ חומשין כו׳. נ״ב נ״ל דלא דק דהא מתחילה כי נשארו ג׳ ביצים פחות חומש התוס׳ שלהם לא היה ג׳ חומשין אלא פחות חומש מן החומש שנחסר וחומש שלם צא מהן שנחסר בחשבון אם כן לא נשאר רק ב׳ חומשין פחות חומש מן החומש ודו״ק:
תוס׳ בד״ה קע״ג ולא דק. נ״ב פי׳ תלמודא.
ומקשים: אי הכי, הוי ליה טפי [אם כך, הרי הוא מעט יותר] מכדי שבעה חלקי עשרים של ביצה! ומשיבים: כיון שלא הוי [שאינו] כביצה שלימה, לא חשיב ליה [חושב אותו].
The Gemara raises an objection: If so, it is still slightly more than 217 egg-bulks, by seven-twentieths of an egg-bulk, to be precise. The Gemara answers: Since it is not more than 217 egg-bulks by a whole egg, he did not count it.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן סְאָה יְרוּשַׁלְמִית יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית שְׁתוּת וְשֶׁל צִיפּוֹרִית יְתֵירָה עַל יְרוּשַׁלְמִית שְׁתוּת נִמְצֵאת שֶׁל צִיפּוֹרִית יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית שְׁלִישׁ.

The Sages taught in a baraita: A Jerusalem se’a is larger than a wilderness se’a by one-sixth, and that of Tzippori is larger than a Jerusalem se’a by one-sixth. Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by one-third.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך סא
סאא(מנחות עו:) התודה היתה באה ח׳ סאין ירושלמיות שהן ו׳ מדבריות (עירובין פג.) תנו רבנן סאה ירושלמית עודפת על של מדברית שתות (א״ב לשון מקרא שלש סאים קמח):
א. [אין מאס.]
שתות – מלבר.
ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות – ירושלמית ושתות מלבר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב תנו רבנן [שנו חכמים] סאה ירושלמית יתירה במידתה על הסאה המדברית שתות [ששית], שהמדברית חמש שישיות ממנה. ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות [ששית]. נמצאת סאה של ציפורית יתירה על מדברית שליש.
The Sages taught in a baraita: A Jerusalem se’a is larger than a wilderness se’a by one-sixth, and that of Tzippori is larger than a Jerusalem se’a by one-sixth. Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by one-third.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) שְׁלִישׁ דְּמַאן אִילֵּימָא שְׁלִישׁ דְּמִדְבָּרִית מִכְּדִי שְׁלִישׁ דְּמִדְבָּרִית כַּמָּה הָוֵי אַרְבְּעִין וּתְמָנְיָא וְאִילּוּ עוּדְפָּא שִׁיתִּין וּתְלָת.

The Gemara inquires: One-third of which measurement? If you say it means one-third of a wilderness se’a, now you must consider: One-third of a wilderness se’a, how much is it? Forty-eight egg-bulks, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. As stated above, a Tzippori se’a is 207 egg-bulks, whereas a wilderness se’a is only 144 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תילתא – דקמ״ד הוי מ״ח.
ואילו עודפת – דציפורית על מדברית ס״ג דהא סאה ציפורית ר״ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ״ד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותוהים: שליש דמאן [של מי] אילימא [אם תאמר] שהוא שליש של הסאה המדברית, מכדי [והרי] שליש של מדברית כמה הוי [הם], ארבעין ותמניא [ארבעים ושמונה ביצים], ואילו עודפא [העודף, ההבדל] בין סאה מדברית וציפורית הוא שיתין ותלת [ששים ושלוש ביצים], שהרי כאמור הציפורית היא בת מאתים ושבע ביצים, והמדברית של מאה ארבעים וארבע בלבד.
The Gemara inquires: One-third of which measurement? If you say it means one-third of a wilderness se’a, now you must consider: One-third of a wilderness se’a, how much is it? Forty-eight egg-bulks, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. As stated above, a Tzippori se’a is 207 egg-bulks, whereas a wilderness se’a is only 144 egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְאֶלָּא שְׁלִישׁ דִּירוּשַׁלְמִית שְׁלִישׁ דִּידַהּ כַּמָּה הָוֵי חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא נְכֵי תִּילְתָּא וְאִילּוּ עוּדְפָּא שִׁתִּין וּתְלָת וְאֶלָּא דְּצִיפּוֹרִי שְׁלִישׁ דִּידַהּ כַּמָּה הָוֵי שִׁבְעִין נְכֵי חֲדָא וְאִילּוּ עוּדְפָּא ס״גשִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ.

But rather, this one-third mentioned in the baraita is referring to one-third of a Jerusalem se’a, which is 173 egg-bulks, as stated above. The Gemara again examines the calculation: One-third of that se’a, how much is it? Fifty-eight less one-third, and yet the difference between the wilderness and the Tzippori se’a is sixty-three. Rather, you must say that it is referring to one-third of a Tzippori se’a. One-third of that se’a, how much is it? Seventy less one-third, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. The difference between the measures is not exactly one-third according to any of the known se’a measurements.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואלא שליש ירושלמית – קאמר.
שליש דידה כמה הוי נ״ח נכי תילתא – דהא סאה ירושלמית קע״ג כדאמרינן לעיל.
שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי – לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה שליש דידה כו׳ לא דק דמעט חסר כו׳ ונכי פורתא עכ״ל ולא הוי נכי תילתא מצומצם כמו שכתוב בגמרות שלפנינו שהרי חסר עוד משליש הזה שליש חומש ביצה שהיה חסר מן קע״ג חומש ביצה כפרש״י לעיל ודו״ק:
ואלא תאמר שליש סאה ירושלמית, ונבדוק: שליש דידה [שלה] כמה הוי [הוא], חמשין ותמניא נכי תילתא [חמישים ושמונה פחות שליש] ואילו עודפא, שתין ותלת [העודף, ששים ושלוש]. ואלא תפרש שמדובר בשליש מסאת ציפורי; שליש דידה [שלה] כמה הוי [הוא], שבעין נכי חדא [שבעים פחות אחד], ואילו עודפא, שתין ותלת [העודף, ששים ושלוש]. ונמצא שההפרש בין המדות איננו שליש מדויק מכל מידת סאה מוכרת.
But rather, this one-third mentioned in the baraita is referring to one-third of a Jerusalem se’a, which is 173 egg-bulks, as stated above. The Gemara again examines the calculation: One-third of that se’a, how much is it? Fifty-eight less one-third, and yet the difference between the wilderness and the Tzippori se’a is sixty-three. Rather, you must say that it is referring to one-third of a Tzippori se’a. One-third of that se’a, how much is it? Seventy less one-third, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. The difference between the measures is not exactly one-third according to any of the known se’a measurements.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה ה״קהָכִי קָאָמַר נִמְצֵאת סְאָה שֶׁל צִיפּוֹרִי יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית קָרוֹב לִשְׁלִישׁ שֶׁלָּהּ וּשְׁלִישׁ שֶׁלָּהּ קָרוֹב לְמֶחֱצָה דְּמִדְבָּרִית.

Rather, Rabbi Yirmeya said that this is what the tanna is saying: Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by sixty-three egg-bulks, which is close to one-third of a Tzippori se’a of sixty-nine egg-bulks. And one-third of it, sixty-nine egg-bulks, is close to half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קרוב לשליש דידה – דשליש דידה ס״ט ועודפה ס״ג.
ושליש דידה – דהוא ס״ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע״ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא אמר ר׳ ירמיה, הכי קאמר [כך אמר, כך יש להבין]: נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית ששים ושלוש ביצים שהן קרוב לשליש שלה של סאה ציפורי (שהוא ששים ותשע ביצים). ושליש שלה (ששים ותשע ביצים) קרוב למחצה של מדברית (שהוא שבעים ושתים ביצים).
Rather, Rabbi Yirmeya said that this is what the tanna is saying: Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by sixty-three egg-bulks, which is close to one-third of a Tzippori se’a of sixty-nine egg-bulks. And one-third of it, sixty-nine egg-bulks, is close to half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא מִידֵּי קָרוֹב קָרוֹב קָתָנֵי אֶלָּא אָמַר רָבִינָא ה״קהָכִי קָאָמַר נִמְצֵאת שְׁלִישׁ שֶׁל צִיפּוֹרִי בִּוְעוֹדָיוֹת שֶׁל רַבִּי יְתֵירָה עַל מֶחֱצָה שֶׁל מִדְבָּרִית שְׁלִישׁ בֵּיצָה.

Ravina raised an objection to the opinion of Rabbi Yirmeya: Does the baraita state either: Close to one-third of a Tzippori se’a or: Close to half of a wilderness se’a? The wording of the baraita indicates an exact amount. Rather, Ravina said that this is what the tanna is saying: Consequently, one-third of a Tzippori se’a together with the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi is greater than half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks by only one-third of an egg. In other words, a Tzippori se’a of 207 egg-bulks added to the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi of one-twentieth of an egg-bulk for each egg-bulk amounts to a total of 217 egg-bulks, one-third of which is seventy-two and one-third egg-bulks.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בועודות דרבי – כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע״ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע״ב.
נמצאת שליש ציפורי בועודות – ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה.
יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה – לפי שמונה שליש דצפורי ס״ט וס״ט ועודות ג׳ ביצים וט׳ ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע״ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר״ז קרוב לב׳ חומשים ונמצא שליש שלה ס״ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע״ב ביצה ומחצה ואמר מהר״י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז׳ ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור״י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז׳ ביעין ושני חומשין חסר קימעא י׳ ביצים אחד מכ׳ לכל ביצה.
על מחצה של מדברית שליש ביצה – מפרש מהר״י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה״ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי׳ לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש׳ לה רבה ורב יוסף.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה שליש דידיה כמה הוי שיתין נכי תרתי. נ״ב התוס׳ לא גרסי חמשין ותמניא נכי תילתא וק״ל:
בד״ה יתירה על כו׳ קרוב לב׳ חומשין. נ״ב פי׳ פחות חומש מן החומש ודו״ק:
בא״ד ס״ט ביצים וחצי חומש. נ״ב נ״ל ועוד מעט יותר ודו״ק:
בד״ה נמצאת שליש כו׳ שליש דקתני בברייתא קאי אשליש צפורי כו׳ עכ״ל אולי שזה סותר פי׳ מהר״י לקמן דפי׳ דקאי נמי אשליש מדברית מלבר וק״ל:
בד״ה יתירה על כו׳ יתירה על ר״ז קרוב לב׳ חומשין כו׳ שליש שלה ס״ט ביצים וחצי חומש כו׳ עכ״ל דלא הוי התוספת על ר״ז ב׳ חומשים שלמים שהרי חסר מהן חומש דחומש ביצה כמ״ש מהרש״ל וזה שכתבו דלשליש שלה הוי התוספת קרוב לחצי חומש וכשתצרף אותו חצי חומש לט׳ הועודות הוי יותר מחצי ביצה אחד מכ׳ בביצה ודו״ק:
בד״ה על מחצה מדבריות כו׳ וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי ר׳ ירמיה כו׳ עכ״ל הכי משמע למהר״י דקאי נמי שליש אשליש מדברית ומלבר דמחצה מדברית דקאמר לא הוזכר בברייתא אי לאו שליש דקאמר היינו נמי שליש מדברית מלבר ומשמע ליה נמי דרבינא בא לפרש דברי ר׳ ירמיה וה״ק רבי ירמיה נמצאת כו׳ דאל״כ מי הכריחו לר׳ ירמיה להוסיף בדבריו ושליש שלה קרוב למחצה מדברית אם לא שנתכוון כרבינא וכמ״ש התוס׳ ומיהו הא ודאי לא קשיא דאם נתכוון ר׳ ירמיה כמשמעו בלא ועודות אמאי לא קאמר נמצאת סאה של צפורי יתירה על מדברית ס״ג קרוב לשליש של ירושלמית דהיינו נ״ח דזה יותר קרוב משליש דידיה שהוא ס״ט דניחא ליה לאוקמא אשליש דידיה דהיינו של צפורי דהוזכר בברייתא אבל ירושלמית לא הוזכר בברייתא ומיהו ק״ק לפירושו דלא ה״ל לתלמודא למימר אלא אמר רבינא כו׳ כיון דאינו אלא מפרש דברי ר׳ ירמיה (אי) ובההיא דבכל מערבין דמפרשי רב יוסף ורבה דברי ר׳ ירמיה ניחא דלא קאמר אלא ודו״ק:
מתקיף לה [מקשה על כך] רבינא: מידי [וכי] ״קרוב״ ״קרוב״ קתני [שנינו]? והרי מלשון הברייתא נראה שנאמרו הדברים בדיוק. אלא אמר רבינא: הכי קאמר [כך אמר, כך יש להבין] נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, כלומר אם נוסיף על כל ביצה גם את התוספת שהוסיף רבי אחד מעשרים בביצה שהן ביחד מאתים ושבע עשרה ביצים, כאמור, הרי שליש סאה זו שהוא שבעים ושתים ביצים ושליש יתירה על מחצה של סאה מדברית רק שליש ביצה, וכך יש להבין את דברי הברייתא.
Ravina raised an objection to the opinion of Rabbi Yirmeya: Does the baraita state either: Close to one-third of a Tzippori se’a or: Close to half of a wilderness se’a? The wording of the baraita indicates an exact amount. Rather, Ravina said that this is what the tanna is saying: Consequently, one-third of a Tzippori se’a together with the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi is greater than half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks by only one-third of an egg. In other words, a Tzippori se’a of 207 egg-bulks added to the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi of one-twentieth of an egg-bulk for each egg-bulk amounts to a total of 217 egg-bulks, one-third of which is seventy-two and one-third egg-bulks.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) תָּנוּ רַבָּנַן ד{במדבר ט״ו:כ׳,כ״א} רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם

Our Sages taught a baraita: The verse states: “You shall set apart a cake of the first of your dough as a gift; like the gift of the threshing floor, so shall you set it apart” (Numbers 15:20).
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[גמ׳] 1ת״ר ראשית עריסותיכם, רשצז״ל פיר׳2 עריסותיכם3, שאתם (לשום) לשים במדבר עומר לגולגלת, מספר נפשותיכם4. איפה שלש סאין5, במנחות6 יליף לה (שכתוב בתורה)7, דכ׳8 האיפה והבת תוכן אחד להם9. וכת׳10 מעשר הבת מן הכור, וכור ל׳ סאה. (מעשה) [מעשר] 11 דידיה כמה האוי ג׳ סאין, והעמר עשירית של ג׳ סאין שהן י״ח קבין, [שהן]12 ע״ב לוגין. עשירית (ת)⁠דע׳13 לוגין, ז׳ לוגין, עשירית של שני לוגין, חומש הלוג, והיא ביצה וחומשה. והיינו דקאמ׳14 שבעת רבעים ועוד. רבעים - רובע קב, דהיינו [ז׳]15לוגין, ועוד - ביצה (ומחצה) [וחומשה]16.
שהן שש ירושל׳17. שהרי שש מדבריות נעשו חמש ירושלמיות, נשאר לנו לוג מדברי וחומשו. וביצה וחומשה האוי חומש לוג - ירושלמית18. שהרי19 ששה חומשין20 אלו נעשו חומש הלוג, ביצה חומש לח⁠(י)⁠מש21 ביצים, והחומש ביצה הוא תוספת לביצה השישית, הרי לוג וחומש, והן נעשין לוג ירושל׳. שהרי ששה חומשין אלו נעשו ח⁠(ו)⁠מש22.
[גמ׳ ורי״ף שם]
מיכן אמרו האוכל כמידה23 הזו הרי הוא24 בריא. פיר׳25 שאוכל כל צרכו, ומבורך26 שאינו אוכל יותר מדאי, וכתי׳27, ובטן רשעים תחסר. יותר מיכן28 הרי זה רעבתן וכו׳.
[פג, א-ב, רי״ף שם]
ת״ר ראשית עריסותיכם וכו׳, מיכן אמרו שבעת רביעית29 קמח ועוד חייבין בחלה. רמז״ל פיר׳30, רובע קב שהוא לוג. שבעת לוגין ועוד הן עשירית האיפה31, שהן ו׳32 ביצים וחומש ביצה. וכד משערת לה לביצים ששה ללוג, שהוא מאה כספים33, האוי שיעורן משקל קכ״ז כספים34, שהן שש ירושלמית35 וחמש של ציפורית, כי היא יתירה חומש (מלגין) מלגיו ושתותא מלבר.
1. כן נראה להשלים.
2. ד״ה כדי עיסותיכם (בשינויים מעטים).
3. כגי׳ ברש״י שברי״ף. ולפנינו: ׳כדי עיסותיכם׳.
4. כגי׳ ברש״י ד״ש (דק״ס, ג) וכ״ה במדרשים (ויק״ר פי״ח, פסיקתא רבתי פי״ח וכתר יונתן שמות טז, טז). ולפנינו ליתא תי׳: ׳מספר נפשותיכם׳.
5. לפנינו ברש״י ד״ה בפנ״ע, והוא שיבוש, דתי׳ ׳איפה ג׳ סאין׳ אינן לשון הגמ׳.
6. עז, א.
7. כן נראה להגיה (דכפל לשונו).
8. יחזקאל מה, יא.
9. ׳להם׳, גם ברש״י שלפנינו, והוגה ל׳יהיה׳, כל׳ הכתוב.
10. שם, שם, פסוק יד.
11. כ״ה ברש״י.
12. כ״ה ברש״י.
13. כ״ה לפנינו ברש״י, ופשוט דכצ״ל.
14. פי׳, ׳היינו דקאמ׳⁠ ⁠׳ בגמ׳: ׳מכאן אמרו ז׳ רבעים ועוד חייבת בחלה׳.
15. פי׳ דה׳רבעים׳ הם ה׳לוגין׳. ולפנינו ברש״י: ׳ז׳ לוגין׳.
16. כצ״ל וכ״ה ברש״י.
17. רש״י ד״ה שהן ו׳ ירושלמית (בשינויים).
18. לפנינו ברש״י: ׳דביצה וחומשא הוי חומש הלוג׳, פי׳, של ׳לוג׳ מדברי (שהרי לוג מדברי יש בו שש ביצים, וחומשו הוא ׳ביצה וחומשא׳). וכן העתיק רבינו לעיל מרש״י: ..חומש הלוג, והיא ביצה וחומשא׳. אך לגי׳ רבינו, דאיירי בלוג ירושלמי, לא נהירא. ונראה דה״ק, ׳נשאר לנו לוג מדברי וחמשו (פי׳ ד׳חמשו׳ זה, האוי ביצה וחומש). ולוג מדברי עם ביצה וחומש נעשים ׳לוג ירושלמית׳.
19. כעת יבאר היאך השארית שהוא לוג וחומשו, עולה ללוג ירושלמי אחד.
20. פי׳, דביצה אחת (=׳חמש חומשין׳) ועוד חומש, שהם ׳ששה חומשין׳, נעשו ׳חומש הלוג׳ (באותו יחס שאמרנו לעיל ד׳שש מדבריות נעשו חמש ירושלמיות׳).
21. כ״ה ברש״י.
22. כ״ה ברש״י.
23. כגי׳ בגמ׳ וברי״ף כ״י נ״י. ולפנינו ברי״ף: ׳במדה׳.
24. כגי׳ הרי״ף. ובגמ׳: ׳ה״ז׳ בריא.
25. רש״י ד״ה הרי זה בריא.
26. רש״י ד״ה ומבורך.
27. משלי יג, כה.
28. כגי׳ הרי״ף. ובגמ׳: ׳יתר על כן רעבתן׳.
29. ולפנינו (בגמ׳ וברי״ף):׳שבעה רבעים׳. ובפי׳ ריב״ח: ׳שבעת רבעים׳.
30. לא מצאתי מי שהביא פי׳ זה, ונראה דהוא מפירוש הרמב״ם לגמ׳.
31. דהאיפה, עב לוגין (דבאיפה ג׳ סאין, ובסאה ו׳ קבין ובקב ד׳ לוגין).
32. נראה דצ״ל: ׳מב׳ ביצים׳.
33. פי׳ ׳מאה כספים ללוג׳. וכן ברי״ף: ׳והקב יש בו ת׳ זוז במשקל אלקירוא״ן׳, והם מאה ללוג׳.
34. איני יודע לבאר החשבון.
35. לפנינו בגמ׳: ׳ו׳ של ירושלמית שהן ה׳ של ציפורי׳. וברי״ף: ׳שש לירושלמית וחמש לצפורית׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר ״ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה ״(במדבר טו, כ).
Our Sages taught a baraita: The verse states: “You shall set apart a cake of the first of your dough as a gift; like the gift of the threshing floor, so shall you set it apart” (Numbers 15:20).
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערובין פג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערובין פג., ר׳ חננאל ערובין פג., רי"ף ערובין פג. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ערובין פג., רש"י ערובין פג., תוספות ערובין פג., בעל המאור ערובין פג. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ספר הנר ערובין פג. – באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל), בית הבחירה למאירי ערובין פג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א ערובין פג., מהרש"ל חכמת שלמה ערובין פג., מהרש"א חידושי הלכות ערובין פג., גליון הש"ס לרע"א ערובין פג., פירוש הרב שטיינזלץ ערובין פג.

Eiruvin 83a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Eiruvin 83a, R. Chananel Eiruvin 83a, Rif by Bavli Eiruvin 83a, Collected from HeArukh Eiruvin 83a, Rashi Eiruvin 83a, Tosafot Eiruvin 83a, Baal HaMaor Eiruvin 83a, Sefer HaNer Eiruvin 83a, Meiri Eiruvin 83a, Ritva Eiruvin 83a, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 83a, Maharsha Chidushei Halakhot Eiruvin 83a, Gilyon HaShas Eiruvin 83a, Steinsaltz Commentary Eiruvin 83a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144