×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם.
whenever a person searches it for figs to eat, he finds figs in it, as the figs on a tree do not ripen all at once, so that one can always find a recently ripened fig, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds in them new meaning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
כתיב חיתך ישבו בה וגו׳ אם משים אדם את עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ואמרי שמסרחת ואוכלת ישבו כלומר תלמודו מתקיים בידו וכיון שתלמודו מתקיים בידו הקב״ה מכין סעודתו שנאמר תכין בטובתך לעני אלהים.
נוצר תאנה יאכל פריה. מה תאנה כ״ז שממשמש בה מוצא בה תאנים טובות אף ד״ת כו׳. כיוצא בו א״ר יוחנן אילת אהבים ויעלת חן וגו׳ באהבתה תשגה תמיד כגון ר׳ אלעזר בן פדת שהיה עוסק בתורה בשוק התחתון של צפורי וסדינו מוטל בשוק העליון כלומר היתה דעתו בתורה ושכח סדינו בשוק.
כל זמן שממשמש בה מוצא בה תאנים – שאינן מתבשלין בבת אחת אלא היום מעט ולמחר מעט וכל שעה ראוי לאכול מהן.
ולעולם לא יתיאש מן הלמוד אף לקושי המתלמד אלא ישנה לו עד שידע אפי׳ אלף פעמים אמרו עליו על ר׳ עקיבא שהיה לו תלמיד שלא היה יודע משנתו עד שהיה שונה אותה ארבע מאות פעמים ופעם אחת שנה לו ולא למד ואמר לו האידנא מאי שנא אמר מההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה הוה קאמינא השתא קאי מר השתא קאי מר ואסחתיה לדעתאי אמר ליה הב דעתך ואיהדר ואתני הדר ותנא ליה ארבע מאה זמני אחריני ומ״מ אף (לפתוח) [לפחות] שבכלם צריך הוא לשנות ארבעה פעמים דרשו רבותי׳ כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן ושנה לו פרקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה ולא לימינו שהרי ההולך לימין רבו הרי זה בור אלא אם כן היו שנים שיהא גדול הולך לימינו והאחר לשמאלו נכנסו בניו ושנה להם פרקן נסתלקו בניו נכנסו זקנים ושנה להם פרקן נכנס כל העם ושנה להם משה פרקן נסתלק משה ושנה להם אהרן נסתלק אהרן שנו להם בניו נסתלקו בניו שנו להם זקנים נמצא ביד כל אחד ואחד ארבעה:
תוס׳ בד״ה אם היה בית א׳ כו׳ ולא שימתחו חוט באלכסון מן הפגום כו׳ דהא רחבה מן כו׳ עכ״ל ואי לאו הך הוכחה דרחבה כו׳ ה״א שימתחו חוט באלכסון אשמועינן שגם אותן בתים שבין ב׳ הראשים הנכנסים מן החוט ימדדו מן אותו החוט וק״ל:
כל זמן שאדם ממשמש כו׳ והיינו דתלה הדבר בשומר לתאנה דשאר אילנות שמתבשלין בפעם א׳ אינו צריך לשמירה שלא ילקטוהו אלא בעת בישולן אבל תאנה שאינן מתבשלים בפ״א אלא היום מעט כו׳ כפרש״י וצריך שמירה בכל יום שלא ילקטו ממנו וסיפיה דהאי קרא ושומר אדוניו יכובד ודרשוהו על יהושע שנאמר בו לא ימיש מתוך האהל וק״ל:
כל זמן שאדם ממשמש ומחפש בה פרי תאנה לאכול — מוצא בה תאנים, לפי שאין התאנים מבשילות בבת אחת, ובכל עת שמחפשים, מוצאים תאנה שנתבשלה זה עתה. אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן — מוצא בהן טעם חדש.
whenever a person searches it for figs to eat, he finds figs in it, as the figs on a tree do not ripen all at once, so that one can always find a recently ripened fig, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds in them new meaning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי דִּכְתִיב {משלי ה׳:י״ט} אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן וְגוֹ׳ לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְאַיֶּלֶת לוֹמַר לָךְ מָה אַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בּוֹעֲלָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲבִיבִין עַל לוֹמְדֵיהֶן כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה.

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: “A loving hind and a graceful roe, let her breasts satisfy you at all times, and be you ravished always with her love” (Proverbs 5:19)? Why were matters of Torah compared to a hind? To tell you that just as with a hind, its womb is narrow and it is cherished by its mate each and every hour like the first hour, so too, matters of Torah are cherished by those who study them each and every hour like the first hour.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אף ד״ת חביבין כו׳ לפי שכל דבר שאדם רגיל בו הרבה נלאה בו האדם ולפעמים גם הוא נמאס אבל ד״ת אינן כן שחביבין כל שעה ושעה כו׳. ואמר
ויעלת חן על לומדיה לפי שלפעמים הם טרודים בלמודן ואין מקפידין במאכלן ובמלבושן כמ״ש לעיל ואמר שאעפ״כ ע״י התורה מעלין חן וכיוצא בו אמרו לא כחל ולא פירכוס ויעלת חן. ואמר
מה דד כו׳ כל זמן שאדם הוגה כו׳ דמתוך שמחזר אחר למודו תמיד מוציא בה טעם ודבר חידוש. ואמר
אמר ר׳ שמואל בר נחמני: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד״ (משלי ה, יט), למה נמשלו דברי תורה לאילת? לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה — אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: “A loving hind and a graceful roe, let her breasts satisfy you at all times, and be you ravished always with her love” (Proverbs 5:19)? Why were matters of Torah compared to a hind? To tell you that just as with a hind, its womb is narrow and it is cherished by its mate each and every hour like the first hour, so too, matters of Torah are cherished by those who study them each and every hour like the first hour.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְיַעֲלַת חֵן שֶׁמַּעֲלָת חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ דַּדֶּיהָ יְרַוּוּךָ בְכׇל עֵת לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּדַד מָה דַּד זֶה כׇּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ מוֹצֵא בּוֹ חָלָב אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם.

“And a graceful roe” is expounded as follows: That the Torah bestows grace upon those who study it. “Let her breasts satisfy you at all times”; why were matters of Torah compared to a breast? Just as with a breast, whenever a baby searches it for milk to suckle, he finds milk in it, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds new meaning in them.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמעלת חן על לומדיה – שהכל מנשאין אותו ותורתו נותנת לו חן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

״ויעלת חן״ — נדרש: שמעלת חן על לומדיה. ״דדיה ירוך בכל עת״ — למה נמשלו דברי תורה כדד? מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו, מוצא בו חלב. אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה ומוסיף להגות בהן — מוצא בהן טעם.
“And a graceful roe” is expounded as follows: That the Torah bestows grace upon those who study it. “Let her breasts satisfy you at all times”; why were matters of Torah compared to a breast? Just as with a breast, whenever a baby searches it for milk to suckle, he finds milk in it, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds new meaning in them.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָּמִיד כְּגוֹן רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) בֶּן פְּדָת אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִיפּוֹרִי וּסְדִינוֹ מוּטָל בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִיפּוֹרִי (תַּנְיָא) א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִיטְּלוֹ וּמָצָא בּוֹ שָׂרָף.

“And be you ravished always with her love”; your love for Torah should always distract you from worldly matters, as was the case with Rabbi Elazar ben Pedat. They said of him, of Rabbi Elazar, that he would sit and engage in Torah study in the lower marketplace of Tzippori, and his cloak was lying in the upper marketplace of Tzippori. His mind was so focused on Torah study that he would act in this unusual manner. In this regard, the Gemara relates that it was taught in a baraita that Rabbi Yitzḥak ben Elazar said: One time a person came to take this cloak for himself and found a serpent on it guarding it.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא בא אדם ליטלו מצא בו נחש שרף.
באהבתה תשגה תמיד – בשביל אהבתה תעשה עצמך שוגה ופתי להניח עסקיך ולרוץ לדבר הלכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באהבתה תשגה תמיד כגון ר״א כו׳ לכאורה אין זה מעלה לתורה שיהיה שוגה ופתי בעסקיו ע״י התורה וי״ל דה״ק שתהיה שוגה בעסקך כאלו אתה עושה במתכוין שהתורה תשמור עליך כאלו נתת לבך על כך בעסקך וכן נראה מפרש״י בספר משלי ע״ש ואהא מייתי שפיר הא דבא אדם ליטלו ומצא בו שרף ודו״ק:
״באהבתה תשגה תמיד״ — שבשל אהבת התורה נעשה שוגה בעניני העולם, כגון ר׳ אליעזר בן פדת, שאמרו עליו על ר׳ אליעזר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי. שמחמת עיסוקו בתורה יצא מגדר מנהג העולם. ובענין זה מוסיפים לספר. תניא [שנינו בברייתא], אמר ר׳ יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו שרצה לקחת סדין זה לעצמו, ומצא בו שרף (נחש) השומר אותו. ועוד לשבחה של התורה ולומדיה.
“And be you ravished always with her love”; your love for Torah should always distract you from worldly matters, as was the case with Rabbi Elazar ben Pedat. They said of him, of Rabbi Elazar, that he would sit and engage in Torah study in the lower marketplace of Tzippori, and his cloak was lying in the upper marketplace of Tzippori. His mind was so focused on Torah study that he would act in this unusual manner. In this regard, the Gemara relates that it was taught in a baraita that Rabbi Yitzḥak ben Elazar said: One time a person came to take this cloak for himself and found a serpent on it guarding it.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תָּנָא דְּבֵי רַב עָנָן מַאי דִּכְתִיב {שופטים ה׳:י׳} רוֹכְבֵי אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין [וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ] רוֹכְבַי אֲתוֹנוֹת אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּהַלְּכִין מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמוֹד (בּוֹ) תּוֹרָה צְחוֹרוֹת שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּצָהֳרַיִם יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין שֶׁדָּנִין דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ וְהוֹלְכֵי אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא עַל דֶּרֶךְ אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה שִׂיחוּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד שֶׁכׇּל שִׂיחָתָן דִּבְרֵי תוֹרָה.

In further praise of the Torah and those who study it, a Sage of the school of Rav Anan taught: What is the meaning of that which is written: “You that ride on white donkeys, you that sit on rich cloths, and you that walk by the way, tell of it” (Judges 5:10)? “You that ride on white donkeys”; these are Torah scholars, who travel from city to city and from province to province to study Torah. “White [tzeḥorot]” are those who make it clear as noon [tzahorayim], i.e., who make the Torah comprehensible. “You that sit on couches [midin]” refers to those who judge [danin] an absolutely true judgment. “And you that walk”; these are the masters of Bible, who are the least important of the scholars. “By the way”; these are the more important masters of Mishna. “Tell of it”; these are the masters of Talmud, the most important of all, as all their conversation is about matters of Torah.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רוכבי אתונות צחורות אלו ת״ח שעוסקים בתורה ומבררין כצהרים. יושבי על מדין שיושבים ודנין דין אמת לאמתו והולכי אלו בעלי מקרא. דרך אלו בעלי משנה. שיחו שכל שיחתן ד״ת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רוכבי אתונות אלו ת״ח כו׳ דקרא לעיל מיניה איירי בחכמי ישראל לבי לחוקקי ישראל וגו׳. ואמר
צחורות שעושין אותה כצהרים כו׳ שע״י שהולכין מעיר לעיר ולומדין מהרבה רבנים יודעים למסבר טפי כדאמרי׳ פ״ק דע״ז כל הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם כמ״ש התוס׳ לעיל בסוגיין. ואמר
יושבי על מדין כו׳ היינו ששוהין ומתונין בדין עד שיצא הדין אמת לאמתו והוא מפורש פ״ק דב״ב ע״ש. ואמר
והולכי אלו בעלי מקרא שהולכין בתורה.
ועל דרך זו משנה שהיא דרך לתורה:
ושיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן כו׳ כמ״ש דאפילו שיחת ת״ח צריכין לימוד:
תנא דבי [שנה החכם של בית המדרש] של רב ענן: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו״ (שופטים ה, י), ״רכבי אתנות״ — אלו תלמידי חכמים, שמהלכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד בו תורה. ״צחרות״ — שעושין אותה בהירה כצהרים, כלומר מובנת. ״ישבי על מדין״ — שדנין דין אמת לאמיתו. ״והלכי״אלו בעלי מקרא שאינם חשובים כל כך. ״על דרך״ — אלו בעלי משנה. ״שיחו״ — אלו בעלי תלמוד שחשובים הם ביותר, שכן כל שיחתן דברי תורה. ועוד בנושא זה.
In further praise of the Torah and those who study it, a Sage of the school of Rav Anan taught: What is the meaning of that which is written: “You that ride on white donkeys, you that sit on rich cloths, and you that walk by the way, tell of it” (Judges 5:10)? “You that ride on white donkeys”; these are Torah scholars, who travel from city to city and from province to province to study Torah. “White [tzeḥorot]” are those who make it clear as noon [tzahorayim], i.e., who make the Torah comprehensible. “You that sit on couches [midin]” refers to those who judge [danin] an absolutely true judgment. “And you that walk”; these are the masters of Bible, who are the least important of the scholars. “By the way”; these are the more important masters of Mishna. “Tell of it”; these are the masters of Talmud, the most important of all, as all their conversation is about matters of Torah.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ב:כ״ז} לֹא יַחֲרוֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים צַיָּיד הָרַמַּאי.

The Gemara continues with this topic: Rav Sheizvi said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: What is the meaning of that which is written: “The slothful man [remiyya] will not roast [yaḥarokh] his catch” (Proverbs 12:27)? The deceitful [rammai] hunter will not live [yiḥyeh] a long life [ya’arikh]. A deceitful hunter continues to hunt more and more animals without holding on to the animals he has already caught. Similarly, someone who continues to study new material without reviewing what he has already learned will not be successful.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתיב לא יחרוך רמיה צידו כלומר אם לא יחרוך כנפי העוף רמיה צידו (כלומר אם יחרך כנפי העוף רמיה צידו) יעיפו ממנו כך גם ד״ת אם לא יחזיק בהם בטוב יעיפו מידו לא יחיה ולא יאריך ימים. כיוצא בו הון מהבל ימעט אם משים אדם תורתו חבילות חבילות ימעט ואם קובץ על יד ומחזיקם ירבה. א׳ רבא הא מלתא גמירי לה רבנן ועברי עלה.
ערך צד
צדא(שבת קלו.) בריה דרב דימי איתיליד ליה ינוקא ובגו תלתין יומין שכיב יתיב קא מאכיל עליה א״ל אבוה צודנייתא קא בעית למיכל (מועד קטן כ) מר עוקבא שכיב ליה בר תמוה סבר למיתב עליה ז׳ ול׳ יום על אתא רב הונא אשכחיה אמר ליה צודנייתא קא בעית (עירובין נד: עבודה זרה יט.) מאי לא יחרך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי כלומר תלמיד הלומד ברמיות שלומד ואינו חוזר ללימודו ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרך כלומר האי לא יחרך בתמיה וכי לא יחרך כלומר ודאי יחרך ישתמר בידו שלומד ברמאות שאומר לרבו אינו רוצה ללמוד עוד ואינו עושה כן אלא שרוצה לחזור לתלמודו פירוש אחר לא יחרך רמיה צידו כלומר אם לא יחרוך כנפי העוף רמייה צידו יעופו ממנו כך דברי תורה אם לא יחזיק בהם בטוב יעופו ממנו לא יחיה ולא יאריך ימים (בויקרא רבה אמור אל הכהנים ולקחתם לכם) אתציד ההוא לסטאה ואיחבש (בכי ימוך אחיך) צדינון וחבש׳ בפילקי (ראש השנה כב) ואם צודה להן לוקחין בידם מקלות פירוש אורב להם אדם כמו אשר לא צדה ופוחדים ממנו לוקחין בידם מקלות (בויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני) וצדי לי מן נטוריא:
א. [פאנגען נאך שטעללען. טרויער מאהל.]
לא יחרוך – נוטריקון דריש ליה לא יחיה ולא יאריך.
צייד רמאי – שמרבה בגירסא ואינו מחזר עליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מ״ד לא יחרוך רמיה כו׳. משל לצייד כו׳. מ״ד הון מהבל כו׳. מפורש פרק קמא דע״ז:
אמר רב שיזבי משום (בשם) ר׳ אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״לא יחרך רמיה צידו״ (משלי יב, כז)לא יחיה ולא יאריך ימים, צייד הרמאי — מי שאינו מטפל בציפורים שניצודו על ידו כראוי, אינו יכול להחזיק בהם לאחר מכן. אף כאן מי שלומד הרבה ואינו חוזר, איננו יכול להשיג דבר. ונדרש ״יחרוך״ כצירוף של יחיה— ארוך.
The Gemara continues with this topic: Rav Sheizvi said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: What is the meaning of that which is written: “The slothful man [remiyya] will not roast [yaḥarokh] his catch” (Proverbs 12:27)? The deceitful [rammai] hunter will not live [yiḥyeh] a long life [ya’arikh]. A deceitful hunter continues to hunt more and more animals without holding on to the animals he has already caught. Similarly, someone who continues to study new material without reviewing what he has already learned will not be successful.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַב שֵׁשֶׁת אָמַר צַיָּיד הָרַמַּאי יַחֲרוֹךְ.

Rav Sheshet said: Will a deceitful hunter have something to roast? One who acts in this way is a fool, but it is hard to describe him as deceitful.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורב ששת אמר – אין זה רמאי אלא שוטה והקובץ על יד הוא הרמאי וערום בדבר והוא יחרוך כלומר יתקיים בידו כצייד הרמאי שמשבר גף ראשון ראשון כשהוא לוכדו שלא יברח הוא חורך עופות ואוכלן וקרא אתמוהי מתמה לא יחרוך לא יצלה ויאכל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב ששת אמר: וכי צייד הרמאי יחרוך? והרי ההולך בדרך זו אינו אלא שוטה, ואין בזה דבר מן הערמומיות!
Rav Sheshet said: Will a deceitful hunter have something to roast? One who acts in this way is a fool, but it is hard to describe him as deceitful.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מָשָׁל לְצַיָּיד שֶׁצָּד צִפֳּרִים אִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מְשַׁבֵּר כְּנָפָיו מִשְׁתַּמֵּר וְאִם לָאו אֵין מִשְׁתַּמֵּר.

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: This is comparable to a hunter who is hunting birds; if he breaks the wings of the birds one by one as he captures them so that they will be unable to fly off again, his prey will be secured, and if not, they will not be secured. According to this explanation, the word rammai is interpreted as cunning rather than deceitful. A cunning hunter secures his prey; similarly, a cunning student reviews each lesson and thereby retains that which he learns.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר: משל לצייד שצד צפרים, אם ראשון ראשון שצד משבר כנפיו שלא יעוף — משתמר בידו מה שצד, ואם לאו — אין משתמר.
When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: This is comparable to a hunter who is hunting birds; if he breaks the wings of the birds one by one as he captures them so that they will be unable to fly off again, his prey will be secured, and if not, they will not be secured. According to this explanation, the word rammai is interpreted as cunning rather than deceitful. A cunning hunter secures his prey; similarly, a cunning student reviews each lesson and thereby retains that which he learns.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר (רַבָּה) אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ג:י״א} הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקוֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת מִתְמַעֵט וְאִם לָאו קוֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה.

Similarly, Rabba said that Rav Seḥora said that Rav Huna said: What is the meaning of that which is written: “Wealth gotten through vanity [hevel] shall be diminished; but he that gathers little by little shall increase” (Proverbs 13:11)? If a person turns his Torah into bundles [ḥavilot, derived from the word hevel by replacing the heh with a ḥet], studying large amounts at the same time, his Torah will diminish. And if not, i.e., if he learns little by little and reviews what he has learned, he that gathers little by little shall increase.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובדומה אמר רבה אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה״ (משלי יג, יא) אם עושה אדם את תורתו (הון) חבילות חבילות (שכאן המלה ׳הבל׳ נדרשת בחילוף אותיות ה׳-ח׳, חבל) — מתמעט בתורתו, ואם לאו שלומד מעט מעט וחוזר — קובץ על יד ירבה.
Similarly, Rabba said that Rav Seḥora said that Rav Huna said: What is the meaning of that which is written: “Wealth gotten through vanity [hevel] shall be diminished; but he that gathers little by little shall increase” (Proverbs 13:11)? If a person turns his Torah into bundles [ḥavilot, derived from the word hevel by replacing the heh with a ḥet], studying large amounts at the same time, his Torah will diminish. And if not, i.e., if he learns little by little and reviews what he has learned, he that gathers little by little shall increase.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר (רַבָּה) יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִלְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲנָא עֲבַדְתַּהּ וְאִיקַּיַּים בִּידַאי.:

Rabba said: The Sages know this, but nevertheless transgress it, i.e., they fail to heed this advice. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: I did this, learning little by little and regularly reviewing what I had learned, and my learning has indeed endured.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אנא עבדתה וקיימתיה – לקבוץ על יד וחזרתי עליה עד שהחזקתי בה ואחר כך חזרתי ושמעתי אחרת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה אנא עבידתיה וקיימתיה כו׳ כצ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבה: ידעי רבנן להא מילתא, ועברי עלה [יודעים חכמים דבר זה, ועוברים עליו] שאינם נוהגים כן. אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבדתה [אני עשיתיה כזאת] ושניתי כראוי כקובץ על יד, ואכן איקיים בידאי [התקיים תלמודי בידי].
Rabba said: The Sages know this, but nevertheless transgress it, i.e., they fail to heed this advice. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: I did this, learning little by little and regularly reviewing what I had learned, and my learning has indeed endured.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה מֹשֶׁה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּירְקוֹ נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה נִכְנְסוּ בָּנָיו וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶׁה וְאִיתְּמַר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה חוֹזֵר נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים נִכְנְסוּ כׇּל הָעָם וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבָּעָה בְּיַד בָּנָיו שְׁלֹשָׁה וּבְיַד הַזְּקֵנִים שְׁנַיִם וּבְיַד כׇּל הָעָם אֶחָד.

The Gemara continues to discuss methods of Torah study. The Sages taught the following baraita: What was the order of teaching the Oral Law? How was the Oral Law first taught? Moses learned directly from the mouth of the Almighty. Aaron entered and sat before him, and Moses taught him his lesson as he had learned it from God. Aaron moved aside and sat to the left of Moses. Aaron’s sons entered, and Moses taught them their lesson while Aaron listened. Aaron’s sons moved aside; Elazar sat to the right of Moses and Itamar sat to the left of Aaron. Rabbi Yehuda disagreed with the first tanna with regard to the seating arrangements and said: Actually, Aaron would return to sit to the right of Moses. The elders entered and Moses taught them their lesson. The elders moved aside, and the entire nation entered and Moses taught them their lesson. Therefore, Aaron had heard the lesson four times, his sons heard it three times, the elders heard it twice, and the entire nation heard it once.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן כיצד סדר המשנה משה רבינו למד מפי הגבורה. בא אהרן שנה לו משה פרקו נסתלק אהרן וישב לו משמאל משה. נכנסו בני אהרן שנה להן פרקו. נסתלקו אלעזר שב לימין משה. איתמר ישב לשמאל אהרן. ר׳ יהודה א׳ אהרן לימין משה הוה חוזר נכנסו כל העם שנה להן פרקן נמצא ביד אהרן ארבע.
כיצד סדר המשנה – כיצד למדו ישראל תורה שבעל פה.
נכנס אהרן – וישב לפני משה כדכתיב (ישעיהו ל) והיו עיניך רואות את מוריך וכן כולם בשעת שמועתן כולן יושבין לפניו.
ישב לשמאל משה – דתניא המהלך לימין רבו הרי זה בור וכ״ש יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל.
ושנה להן פירקן – אותו פרק עצמו ששנה לאהרן.
אהרן לימין משה חוזר – אחרי ששמעו בניו ויש שני לישב בשמאל משה כבוד הוא לאהרן ולמשה להיות אהרן שהוא גדול בא ויושב בימין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

משה למד כו׳ נר׳ שסמכו דבריהם אקרא דפרשת משפטים ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל כסדרן בקרא כך סדר למודן וכל המוקדם בפסוק נכנס בתחלה וכדמסיק כדי לחלוק כבוד כו׳. ואמר
א וכיון שדברנו בדרך הלימוד מביאים עוד. תנו רבנן [שנו חכמים], כיצד סדר משנה כלומר, כיצד נלמדה התורה שבעל פה מתחילה: משה למד מפי הגבורה (ה׳). נכנס אהרן וישב לפניו, ושנה לו משה פירקו שלמד מפי הגבורה, נסתלק אהרן מלימוד זה וישב לשמאל משה. נכנסו בניו של אהרן, ושנה להן משה פירקן, והיה אהרן מקשיב. נסתלקו בניו של אהרן, אלעזר ישב לימין משה, ואיתמר לשמאל אהרן. ר׳ יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר ושם מקום מושבו. שנחלקו בדבר האופן הראוי לסדר מקומות הישיבה ליד הרב. נכנסו זקנים שבישראל ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים לצד, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה פעמים ששמע את הפרק, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד.
The Gemara continues to discuss methods of Torah study. The Sages taught the following baraita: What was the order of teaching the Oral Law? How was the Oral Law first taught? Moses learned directly from the mouth of the Almighty. Aaron entered and sat before him, and Moses taught him his lesson as he had learned it from God. Aaron moved aside and sat to the left of Moses. Aaron’s sons entered, and Moses taught them their lesson while Aaron listened. Aaron’s sons moved aside; Elazar sat to the right of Moses and Itamar sat to the left of Aaron. Rabbi Yehuda disagreed with the first tanna with regard to the seating arrangements and said: Actually, Aaron would return to sit to the right of Moses. The elders entered and Moses taught them their lesson. The elders moved aside, and the entire nation entered and Moses taught them their lesson. Therefore, Aaron had heard the lesson four times, his sons heard it three times, the elders heard it twice, and the entire nation heard it once.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה וְשָׁנָה לָהֶן אַהֲרֹן פִּירְקוֹ נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן שָׁנוּ לָהֶן בָּנָיו פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו שָׁנוּ לָהֶן זְקֵנִים פִּירְקָן נִמְצָא בְּיַד הַכֹּל אַרְבָּעָה.

Moses then departed to his tent, and Aaron taught the others his lesson as he had learned it from Moses. Aaron then departed and his sons taught the others their lesson. His sons then departed and the elders taught the rest of the people their lesson. Hence everyone, Aaron, his sons, the elders and all the people, heard the lesson taught by God four times.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ונמצא ביד אהרן ד׳ כו׳ דאיתא במדרש דמשה נמי למדה מפי הגבורה ד׳ פעמים דכתיב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וגו׳ וענינו נראה שאחר שנתחזק להם הלימוד בג״פ יהיה לימוד הד׳ לימוד אמיתי לשמה וע״פ מה שכתבנו במסכת נדרים שהלימוד שלא לשמה הוא בג׳ דרכים והד׳ הוא לימוד לשמה והסימן שלהן אגד״ל שאלו ד׳ אותיות יש להן למ״ד ובג״פ יצא מכלל ג׳ לימוד שלא לשמה שיהיה להם הלימוד הד׳ לשמה:
נסתלק משה והלך לאהלו ושנה להן אהרן פירקו שלמד מפי משה. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה שכל העם למדו ארבע פעמים את הפרק שנלמד מפי הגבורה.
Moses then departed to his tent, and Aaron taught the others his lesson as he had learned it from Moses. Aaron then departed and his sons taught the others their lesson. His sons then departed and the elders taught the rest of the people their lesson. Hence everyone, Aaron, his sons, the elders and all the people, heard the lesson taught by God four times.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מִכָּאן א״ראָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּיב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים וְקַל וָחוֹמֶר וּמָה אַהֲרֹן שֶׁלָּמַד מִפִּי מֹשֶׁה וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה כָּךְ הֶדְיוֹט מִפִּי הֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

From here Rabbi Eliezer said: A person is obligated to teach his student his lesson four times. And it follows by way of an a fortiori inference: If Aaron, who learned from Moses himself, and Moses had received the Torah directly from the mouth of the Almighty, needed this regimen; an ordinary student learning from the mouth of an ordinary teacher, how much more so must he review his studies four times.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מיכן א״ר אלעזר בן עזריה חייב אדם לשנות לתלמידו ד׳ פעמים קל וחומר ומה אהרן שלמד מפי משה ומשה למד מפי הגבורה [למד] ד׳ פעמים הלומד מהדיוט עאכו״כ.
ומה אהרן ששמע ממשה כו׳ – ומסתייעא מילתא להתקיים בלבו להבין מהר אפ״ה שמע ד׳ פעמים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מכאן אמר ר׳ אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים. וקל וחומר, ומה אהרן שלמד מפי משה עצמו, ומשה הרי קיבל את הדבר במישרין מפי הגבורה — כך היה צריך לחזור על תלמודו, הדיוט הלומד מפי הדיוט — על אחת כמה וכמה שצריך לחזור ארבע פעמים על פרקו.
From here Rabbi Eliezer said: A person is obligated to teach his student his lesson four times. And it follows by way of an a fortiori inference: If Aaron, who learned from Moses himself, and Moses had received the Torah directly from the mouth of the Almighty, needed this regimen; an ordinary student learning from the mouth of an ordinary teacher, how much more so must he review his studies four times.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אמִנַּיִין שֶׁחַיָּיב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיִּלְמָדֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל״א:י״ט,כ״ב} וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִנַּיִין עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר שִׂימָהּ בְּפִיהֶם.

Rabbi Akiva says: From where do we derive that a person is obligated to teach his student until he learns the material and understands it? As it is stated: “Now therefore write this song for you, and teach it to the children of Israel; put it in their mouths, that this song may be a witness for me against the children of Israel” (Deuteronomy 31:19). This verse indicates that one must teach Torah to others. And from where do we derive that one must teach his students until the material is organized in their mouths? As it is stated: “Put it in their mouths,” so that they should be capable of teaching it to others.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר״ע אומר חייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמד שנאמר ולמדה את בני ישראל ומניין שחייב לסדרה בפיו שנאמר שימה בפיהם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר״ע אומר מנין שחייב כו׳ עד שילמדנו כו׳ במכילתא משמע דהיינו רמי עד ד״פ והכי איתא שם דבר אל בני ישראל ואמרת וגו׳ אין לי אלא פ״א מנין ג׳ וד׳ פעמים עד שילמדנו ת״ל ולמדה את בני וגו׳ אבל מתוך שמעתין דר״ע פליג אדר״א ב״ע דאמר מכאן שחייב אדם לשנות ד״פ כו׳ אלא דסבר רע״ק דבעי ללמדו אפי׳ עד מאה פעמים עד שילמדנו כו׳ ואין ללמוד הדיוט ממשה דשמע מפי הגבורה כדבעי למימר לעיל והוסיף רע״ק דאפשר דגם אחר שלמדו יפה אינו רגיל בה ואינה שגורה בפיו ע״כ אמר עד שתהיה סדורה בפיהם כאלו הדבר שלמד הושם ומונח בפה בלי שיצטרך שיזכרנו מתוך הספר ובכל זה אפשר שיהיה גם רגיל בפה אבל לא ידע בטעם הדבר להבין דבר מתוך דבר שהיא מעלה עליונה ע״כ אמר שחייב להראות לו פנים ופרש״י מדלא כתיב אשר תלמדם כו׳ ע״ש אבל בפ״ק דסנהדרין דרשו אשר תשים אשר תלמדם מיבעי ליה אלא אלו כלי הדיינים וצ״ל דשקולים הם הדרשות ועוד י״ל דהכא מלפניהם שהוא לשון פנים דריש ליה ובמכילתא אמרו ערכם לפניהם כשלחן ערוך כו׳ ע״ש:
ר׳ עקיבא אומר: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו את דברי התורה עד שילמדנו התלמיד ויקלוט את הדברים — שנאמר ״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל״ (דברים לא, יט) ומשמעו שצריך ללמד אותה להם, ומניין שצריך ללמדם עד שתהא סדורה בפיהם — שנאמר ״שימה בפיהם״ שאף הם יוכלו להיות מסוגלים ללמדה לאחרים,
Rabbi Akiva says: From where do we derive that a person is obligated to teach his student until he learns the material and understands it? As it is stated: “Now therefore write this song for you, and teach it to the children of Israel; put it in their mouths, that this song may be a witness for me against the children of Israel” (Deuteronomy 31:19). This verse indicates that one must teach Torah to others. And from where do we derive that one must teach his students until the material is organized in their mouths? As it is stated: “Put it in their mouths,” so that they should be capable of teaching it to others.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וּמִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:א׳} וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

And from where do we derive that a teacher must show his students the reasons for the teachings? As it is stated: “Now these are the judgments which you shall set before them” (Exodus 21:1), which indicates that the lesson must be set out in logical fashion for the students.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומניין שחייב להראות לו פנים כדי לבא בלבו שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.
להראות לו פנים – ללמדו לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך וחבירו בפרק ראשון (דף יג:) שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים.
אשר תשים לפניהם – ולא כתיב אשר תלמדם צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומניין שחייב הרב להראות לתלמידו פנים כלומר: להסביר את טעמי הדברים — שנאמר: ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״ (שמות כא, א) משמעו שצריך לשים את הנלמד שיהיה ערוך ומסודר בטעמיו לפני הלומדים.
And from where do we derive that a teacher must show his students the reasons for the teachings? As it is stated: “Now these are the judgments which you shall set before them” (Exodus 21:1), which indicates that the lesson must be set out in logical fashion for the students.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְלִיגְמְרוּ כּוּלְּהוּ מִמֹּשֶׁה כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָבוֹד לַזְּקֵנִים.

With regard to the manner in which the Oral Law was taught, the Gemara asks: They should all have studied from Moses himself four times. The Gemara answers: The teaching was divided in this manner in order to give honor to Aaron and his sons, and also to give honor to the elders.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על סדר הלימוד של משה שואלים: וליגמרו כולהו [ושילמדו כולם] ממשה עצמו ארבע פעמים! ומשיבים: שנעשה הדבר רק כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו, וכבוד לזקנים.
With regard to the manner in which the Oral Law was taught, the Gemara asks: They should all have studied from Moses himself four times. The Gemara answers: The teaching was divided in this manner in order to give honor to Aaron and his sons, and also to give honor to the elders.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְנֵיעוּל אַהֲרֹן וְנִיגְמַר מִמֹּשֶׁה וְלִיעַיְילוּ בָּנָיו וְלִיגְמְרוּ מֵאַהֲרֹן וְלִיעַיְילוּ זְקֵנִים וְלֵילְפוּ מִבָּנָיו וְלֵיזְלוּ וְלַיגְמְרִינְהוּ לְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה גָּמַר מִסְתַּיְּיעָא מִלְּתֵיהּ.

The Gemara asks why a different method was not adopted, one which would have involved less trouble for Moses: Aaron should have entered and studied from Moses; his sons should then have entered and studied from Aaron; the elders should then have entered and studied from Aaron’s sons; and then they should have gone out and taught all of the Jewish people. The Gemara answers: Since Moses had studied directly from the mouth of the Almighty, it would be more effective for everyone to hear the Torah at least once from Moses himself.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וליעיילו כולן ברישא ולילפו ממשה – ד׳ זימנין.
וליעיילו בניו ולילפו מאהרן – ד׳ זימנין וכן כולן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: והרי יש דרך שלא להטריח את משה כל כך, וניעול [ושיכנס] אהרן וניגמר [וילמד] ממשה, וליעיילו [ושיכנסו] בניו וליגמרו [וילמדו] מאהרן, וליעיילו [ושיכנסו] זקנים ולילפו [וילמדו] מבניו של אהרן, וליזלו וליגמרינהו לכולהו [וילכו וילמדו את כל] ישראל! ומשיבים: כיון שמשה מפי הגבורה גמר [למד], מסתייעא מלתיה [מצליח הדבר] ורצוי שישמעו כל ישראל ממשה עצמו פעם אחת.
The Gemara asks why a different method was not adopted, one which would have involved less trouble for Moses: Aaron should have entered and studied from Moses; his sons should then have entered and studied from Aaron; the elders should then have entered and studied from Aaron’s sons; and then they should have gone out and taught all of the Jewish people. The Gemara answers: Since Moses had studied directly from the mouth of the Almighty, it would be more effective for everyone to hear the Torah at least once from Moses himself.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אָמַר מָר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה חוֹזֵר כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא בשְׁלֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ הָרַב בָּאֶמְצַע וְגָדוֹל בִּימִינוֹ וְקָטָן בִּשְׂמֹאלוֹ לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא רַבָּנַן.

The Master said in the baraita that Rabbi Yehuda says: Actually, Aaron would return to sit to the right of Moses, i.e., no matter how many people were present Aaron always sat to Moses’ right. The Gemara asks: In accordance with whose opinion was it taught in a baraita dealing with the rules of etiquette: If three people were walking along the way, the teacher should walk in the middle and the greater of the two students should be to his right and the lesser one should be to his left? Shall we say that it is the opinion of Rabbi Yehuda and not that of the Sages? According to the Sages, the greater of the two students should be positioned to the left of the teacher so that the student’s right side faces his teacher.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בדברים ששנינו אמר מר [החכם], ר׳ יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר כלומר שאהרן לעולם יושב לימינו של משה ואין הבדל במספר האנשים הנמצאים שם. ושואלים: כמאן אזלא הא דתניא שיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו בדיני נימוסין]: שלשה שהיו מהלכין בדרך ראוי הוא שיהא הרב באמצע, וגדול שבין השניים הנותרים בימינו, וקטן בשמאלו. לימא [האם לומר] כשיטת ר׳ יהודה היא ולא כשיטת רבנן [חכמים]? שלפי שיטתם צריך הגדול להיות בשמאלו של הרב, כדי שיהיה צד ימינו פונה אל הרב.
The Master said in the baraita that Rabbi Yehuda says: Actually, Aaron would return to sit to the right of Moses, i.e., no matter how many people were present Aaron always sat to Moses’ right. The Gemara asks: In accordance with whose opinion was it taught in a baraita dealing with the rules of etiquette: If three people were walking along the way, the teacher should walk in the middle and the greater of the two students should be to his right and the lesser one should be to his left? Shall we say that it is the opinion of Rabbi Yehuda and not that of the Sages? According to the Sages, the greater of the two students should be positioned to the left of the teacher so that the student’s right side faces his teacher.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן מִשּׁוּם טִירְחָא דְאַהֲרֹן.

The Gemara answers: You can even say that this baraita was taught in accordance with the opinion of the Sages, and the reason they said that Aaron remained to Moses’ left even after the others entered is due to the trouble to Aaron if he would have to stand up and sit down again.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משום טרחא דאהרן – דמתחילה דיחיד הוה לא סגי דלאו לשמאל יתיב וכי הדור עיילו אינך איכא טרחא לאוקומיה ולאהדוריה לימין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: אפילו תימא רבנן [תאמר שברייתא זו כשיטת חכמים היא] ומה שאמרו בענין שאהרן יושב לימין אפילו לאחר שנכנסו האחרים, שם היה טעם הדבר משום טירחא דאהרן [טירחתו של אהרן] כדי שלא יצטרך להתאמץ בקימה ובישיבה.
The Gemara answers: You can even say that this baraita was taught in accordance with the opinion of the Sages, and the reason they said that Aaron remained to Moses’ left even after the others entered is due to the trouble to Aaron if he would have to stand up and sit down again.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) רַבִּי פְּרִידָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה תָּנֵי לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה זִימְנֵי וְגָמַר יוֹמָא חַד בַּעְיוּהּ לְמִלְּתָא דְמִצְוָה תְּנָא לֵיהּ וְלָא גְּמַר.

Having discussed the importance of reviewing one’s Torah study, the Gemara relates that Rabbi Perida had a certain student whom he would have to teach four hundred times, and only then would he learn the material, as he was incapable of understanding it otherwise. One day they requested Rabbi Perida’s presence for a mitzva matter after the lesson. Rabbi Perida taught his student four hundred times as usual, but this time the student did not successfully learn the material.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ד׳ מאה זימני – כל פירקא מקמי דליגמר.
בעיוה – לר׳ פרידא למלתא דמצוה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא ארבע מאה זימני וגמר יומא חד כו׳ ד׳ מאה זימני אחרינא נפקא בת קלא ואמרה ליה כו׳ כצ״ל וכן ברש״י:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנא ליה ד׳ מאה כו׳ הדר תנא ליה ד׳ מאה דקדק לשנות עמו ד׳ מאות זימנין יש לכוין בזה ע״פ מ״ש פ״ק דחגיגה אינו דומה שונה ק׳ פעמים לשונה אחד וק׳ פעמים והענין מפורש שם בסוד מאה ברכות לנפש רוח נשמה שיבא חלק אחד ממאה לנשמה בסוד כהן לוי ישראל ולכך נקט אינו דומה שונה מאה כו׳ דלא יבא רק חלק א׳ לנשמה לשונה ק״א כו׳ וה״נ הכא ד׳ פעמים דחייב אדם ללמוד כדלעיל לא יבא לחלק נשמה ד׳ פעמים אלו כי אם בשונה ארבע מאות פעמים ודו״ק:
ב כיון שדובר בחשיבותה של חזרה על דברי תורה מסופר: ר׳ פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר [היה לו תלמיד אחד שהיה שונה לו ארבע מאות פעמים ורק אז היה לומד], שבפחות מכך לא היה מסוגל לקלוט תלמודו. יומא חד בעיוה למלתא דמצוה [יום אחד בקשו אותו, את ר׳ פרידא, לדבר מצוה] שהיה יכול לעסוק בה לאחר זמן. תנא ליה [שנה לו] ר׳ פרידא ארבע מאות פעם ולא גמר [למד] התלמיד.
Having discussed the importance of reviewing one’s Torah study, the Gemara relates that Rabbi Perida had a certain student whom he would have to teach four hundred times, and only then would he learn the material, as he was incapable of understanding it otherwise. One day they requested Rabbi Perida’s presence for a mitzva matter after the lesson. Rabbi Perida taught his student four hundred times as usual, but this time the student did not successfully learn the material.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) א״לאֲמַר לֵיהּ הָאִידָּנָא מַאי שְׁנָא א״לאֲמַר לֵיהּ מִדְּהָהִיא שַׁעְתָּא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ לְמָר אִיכָּא מִילְּתָא דְּמִצְוָה אַסְּחַאי לְדַעְתַּאי וְכׇל שַׁעְתָּא אָמֵינָא הַשְׁתָּא קָאֵי מָר הַשְׁתָּא קָאֵי מָר א״לאֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּיךְ וְאַתְנֵי לִיךְ הֲדַר תְּנָא לֵיהּ ד׳אַרְבַּע מְאָה זִימְנֵי [אַחֲרִינֵי].

Rabbi Perida said to him: What is different now that you are unable to grasp the lesson? He said to him: From the time that they said to the Master that there is a mitzva matter for which he is needed, my mind was distracted from the lesson and every moment I said: Now the Master will get up, now the Master will get up to go and perform the mitzva and he will not complete the lesson. Rabbi Perida said to him: Pay attention this time and I will teach you, and know that I will not leave until you have fully mastered the lesson. He taught him again an additional four hundred times.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו]: האידנא מאי שנא [הפעם מה שונה] שאינך יכול לקלוט? אמר ליה [לו]: מדההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה — אסחאי לדעתאי [מאותה שעה שאמרו לו לאדוני שיש דבר מצוה — הסחתי את דעתי מן הלימוד], וכל שעתא אמינא: השתא קאי מר, השתא קאי מר [וכל שעה אמרתי: עכשיו עומד אדוני, עכשיו עומד אדוני לעסוק במצוה] ולא יוכל ללמדני כראוי. אמר ליה [לו]: הב דעתיך ואתני לך [תן דעתך הפעם ואשנה לך] ותדע שלא אקום עד שלא אגמור להשנות לך כראוי. הדר תנא ליה ארבע מאה זימני אחריני [חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים נוספות].
Rabbi Perida said to him: What is different now that you are unable to grasp the lesson? He said to him: From the time that they said to the Master that there is a mitzva matter for which he is needed, my mind was distracted from the lesson and every moment I said: Now the Master will get up, now the Master will get up to go and perform the mitzva and he will not complete the lesson. Rabbi Perida said to him: Pay attention this time and I will teach you, and know that I will not leave until you have fully mastered the lesson. He taught him again an additional four hundred times.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) נְפַקָא בַּת קָלָא וא״לוַאֲמַר לֵיהּ נִיחָא לָיךְ דְּלִיסְפּוֹ לָךְ ד׳אַרְבַּע מְאָה שְׁנֵי אוֹ דְּתִיזְכּוֹ אַתְּ וְדָרָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי אָמַר דְּנִיזְכּוֹ אֲנָא וְדָרַיי לְעָלְמָא דְּאָתֵי אָמַר לָהֶן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּנוּ לוֹ זוֹ וָזוֹ.

Due to the merit of Rabbi Perida’s great devotion to his students, a Divine Voice emerged and said to him: Is it preferable to you that four hundred years be added to your life, or that you and the rest of your generation will merit the World-to-Come? He said: I prefer that I and my generation merit the World-to-Come. The Holy One, Blessed be He, said to the angels: Give him both; he shall live a very long life and he and the rest of his generation will merit the World-to-Come.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נפק בה קול ואמר – לר׳ פרידא.
תנו לו זו וזו – והא דאמר בפרק בתרא דמגילה (מגילה כז:) שאלו תלמידיו את ר׳ פרידא במה הארכת ימים אמר להן מעולם לא קדמני אדם לבית המדרש הא והא גרמא לו אי נמי באותה שעה לא ידע שאמר ליה הקב״ה תנו לו זו וזו עד לאחר שחי ארבע מאות שנה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה תנו לי כו׳ הא והא גרמו כו׳ נ״ל היה מאריך ימים קודם המעשה הזה ע״כ השיב להם במה שלא הקדימו כו׳ ואחר כך ע״י מעשה זכה עוד לד׳ מאות שנה וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובזכות זו, מחמת גודל מסירותו לתלמידיו, נפקא בת קלא ואמרה ליה: ניחא ליך דליספו לך ארבע מאה שני, או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי [יצאה בת קול ואמרה לו: האם נוח לך שיוסיפו לך לשנותיך ארבע מאות שנים, או שתיזכו אתה ובני דורך לעולם הבא]? אמר: דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי [שנזכה אני ודורי לעולם הבא]. אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכים: תנו לו זו וזו; שגם יאריך ימים מאד וגם יזכו הוא ובני דורו לחיי עולם הבא.
Due to the merit of Rabbi Perida’s great devotion to his students, a Divine Voice emerged and said to him: Is it preferable to you that four hundred years be added to your life, or that you and the rest of your generation will merit the World-to-Come? He said: I prefer that I and my generation merit the World-to-Come. The Holy One, Blessed be He, said to the angels: Give him both; he shall live a very long life and he and the rest of his generation will merit the World-to-Come.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין תּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִימָנִין שֶׁנֶּאֱמַר שִׂימָהּ בְּפִיהֶם אַל תִּקְרֵי שִׂימָהּ אֶלָּא סַיְּמֶנָּהּ.

The Gemara continues its discussion with regard to methods of Torah study: Rav Ḥisda said: The Torah can be acquired only with mnemonic signs that aid the memory, as it is stated: “Put it in their mouths.” Do not read the phrase as: Put it [simah], but rather as: Its sign [simanah], thus indicating that mnemonic signs aid in memorizing the material.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין תורה נקנית אלא בסימנים שנאמר שימה בפיהם. סמנה בסימנין. כיוצא בו הציבי לך ציונים עשו ציונים לתורה. ר׳ אלעזר אומר ומודע לבינה תקרא עשה מיודעין לתורה.
סימנין – סימני השמועות זו אחר זו וסימני חכמים כדרך שיש בהש״ס ותשים גירסא דסמניה בפיהם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה סימנין כו׳ וסימני החכמים כדרך שיש בתלמוד ומשים גירסה וסמנה בפיהם כצ״ל. ונ״ב נ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא בסימנים שנאמר שימה וגו׳ שאחר שאמר ולמדה את בני ישראל שצריך לשנותה עד שילמדנו אמר דמ״מ אינה קנין בנפש שלא תשכח אלא עד ששימה בפיהם:
אל תקרי שימה אלא סימנה מצינו לשון סימן בקרא בישעיה ושעורה נסמן והכא שימה הנ׳ אחרונה נופל מהפעלים שהלמ״ד נופל בהם וק״ל:
ג ועוד מדרכי לימוד התורה אמר רב חסדא: אין תורה נקנית אלא בסימנין שעושין בה כדי להקל על הזכרון. שנאמר ״שימה בפיהם״, אל תקרי [אל תקרא] ׳שימה׳ אלא ׳סימנה׳ שכאשר עושים בה סימן הרי היא נשמרת בזכרון.
The Gemara continues its discussion with regard to methods of Torah study: Rav Ḥisda said: The Torah can be acquired only with mnemonic signs that aid the memory, as it is stated: “Put it in their mouths.” Do not read the phrase as: Put it [simah], but rather as: Its sign [simanah], thus indicating that mnemonic signs aid in memorizing the material.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) שַׁמְעַהּ רַב תַּחְלִיפָא מִמַּעְרְבָא אֲזַל אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אֲבָהוּ אֲמַר אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן מֵהָכָא מַתְנִינַן לַהּ {ירמיהו ל״א:כ׳} הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים שִׂימִי לָךְ וְגוֹ׳ עֲשׂוּ צִיּוּנִים לַתּוֹרָה וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי צִיּוּן לִישָּׁנָא דְסִימָנָא הוּא דִּכְתִיב {יחזקאל ל״ט:ט״ו} וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן.

Rav Taḥalifa of the West, i.e., from Eretz Yisrael, heard this statement and went and said it before Rabbi Abbahu, who said: You learn this idea from there; we learn it from here, as the verse states: “Set up signposts [tziyyunim] for yourself; establish you markers” (Jeremiah 31:20), which is understood to mean: Establish mnemonic signs for the Torah. And from where may it be inferred that this term tziyyun denotes a sign? As it is written in a different verse: “And when they that pass through shall pass through the land, and any sees a human bone, he shall set up a sign [tziyyun] by it” (Ezekiel 39:15), i.e., a sign that there is a source of ritual impurity at that spot.
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ציון
ציוןא(בריש שקלים) ומציינין על הקברות (מועד קטן ה.) פי׳ מלשון ובנה אצלו ציון כרם רבעי מציינין אותו בקוזזו׳ אדמה עיין בערך חרם (ברכות ח) אוהב ה׳ שערי ציון אוהב ה׳ שערום המצוינין בהלכה מכל בתי כנסיות ומדרשות (עירובין נד:) הציבי לך ציונין עשי ציונין לתורה מאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון רבי אליעזר אמר מהכא ומודע לבינה תקרא וכו׳ (בפסקא ויהי ביום כלות משה) צב מציינות צב מטוכסות פי׳ מטוכסות מצויירות:
ערך דע
דעב(שבת ב: שבועות ב:): ידיעות הטומאה ב׳ טומאת קדש וטומאת מקדש שהן ד׳ קודש ומקדש. יציאות השבת ב׳ הוצאה דעני והוצאה דבענ הבית ד׳ הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית. מראות נגעים ב׳ שאת ובהרת ד׳ שאת ותולדה בהרת ותולדה. תנן בהאי פירקא דעל הודע ולא הודע שעיר המשתלח מכפר ורמו עלה בני מערבא (כריתות כה) חייבי אשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יום הכפורים ומקשו והלא כיפר יום הכפורים ואוקמוה ההיא דכריתות במודר ביום הכפורים. (חולין ה) שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו פי׳ כתיב אשר לא תעשינה בזדון שאם יודע לו אינו עושה אז אם חטא בשוגג חייב חטאת פרט למשומד שאינו חוטא בשוגג שאם חטא בשוגג ונודע לו ורצה להביא קרבן אין מקבלים ממנו לפי שבשעת שאכל בשוגג אם היה אדם מודיעו שחלב הוא לא היה נמנע מלאכול. (בבא מציעא יא) דעת אחרת מקנה אותן שאני פי׳ שאני בין מידעם דאתי ממילא למידי דקא איניש דאית ביה דעת וקא מקני ליה. גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות של הקב״ה (ברכות לג). (סנהדרין צב. עירובין נד) ומודע לבינה תקרא רבא אמר עשה מודעין לתורה פירש מודעין סימנין מודעין קבע זמן לתלמוד דיעה קנית מה חסרת (בריש ויקרא רבה. ובילמדנו בריש אלה פקודי) כשנכנס אדריינוס למקדש והיה מחרף ומגדף ועליו אמר דודרבון כל העולמים העלה עליהן שאילו היו יכולים לקוץ ארזים לעשות סולמות לעלות לרקיע היו עולין שנאמר יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות: תשובה דרבי׳ גרשום ז״ל כל מודעי שמסר מודעא ואמר אנוס אני על מתנה זו שאני נותן ומודעי דמודעי שאמר לעדים מסרתי מודעא ונתגלה לו ועכשיו מוסרני לפניכם שבאונס אני מבטלה ולא ברצון ומודעי דנפקי מגו מודעי כי הא דאמר רב יהודה הא מתנתא טמירתא אף על פי דלא מגבי בה הויא מודעא לחברתה כיצד ראובן שהקנה אחת משדותיו לשמעון במתנה טמירתא דאמר לעדים זילו איטמרו הוי מודעא חזר ונתן שדה אחרת ללוי בסתם דלא אמר איטמרו ולא אמר כתבוה בשוקא או בברא אזלינן בתר אומדן דעתא ואמרינן כי היכי דלשמעון במתנה טמירתא ללוי נמי במתנה טמירתא גט ומתנה יכול לבטל בלא אונס וזהו אם בתן לאחד סתם וחזר ונתנה לאחר ואמר איטמרו הוויא שניה מודעא לראשונה ולא קנו שניהן:
ערך קנטס
קנטסג(עירובין נד) נתנו בראש הקנה או בראש הקנטס (סוכה ד:) נעץ ארבעה קונטסין (בפסיקתא ויהי ביום כלות) היה לו להביא ד׳ קונטסין למתוח עליהם את המשכן פי׳ קורות של עץ כגון עמודים הן ובלעז שמו קונט״ו ס״א קונדס (א״ב פי׳ בל״י ורומי עץ ארוך וראשו חד):
ערך רכב
רכבד(בריש כלים) למעלה מן המרכב מושב ששוה מגעו למשאו (כלים פכ״ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו פי׳ שמשאו מטמא בגדים ומגעו אין מטמא בגדים ומושב לא חלק מגעו ממשאו פי׳ אלא אפי׳ מגעו מטמא בגדים והכי תניא בסיפרא והנושא אותם מה ת״ל שיכול אין לי שמטמא במשא אלא מרכב בלבד משכב ומושב מניין ודין הוא ומה אם מרכב שאין מגעו מטמא בגדים משאו מטמא בגדים משכב ומושב שמגעו מטמא בגדים אינו דין שיהא משאן מטמא בגדים ת״ל והנושא אותם לרבות המשכב והמושב וכדומה לו מי חטאת שחלק נמי מגען ממשאן שמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמאין במגע ולא במשא כדמפרש ביומא ובנדה טומאה נמי חלק מגעה ממשאה ועשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים שהבהמה הטמאה הנוגע בה אינו מטמא בגדים והנושא מטמא בגדים זה פי׳ רבי ניסים ז״ל (פסחים ג.) בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב פי׳ מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו אבל ברכיבת גמל וכיוצא בו שהוא משום פחד שמתירא שלא תפול אי אפשר שלא להזכיר רוכבת רכבת כתיב ואם תאמר לכתוב ישבת חסר ו׳ לא אשכחן ישבת חסר אלא למדרש או לרמוז שכל יושבת מלא יושבת בארץ עוץ יושבת תחת תומר לפיכך רכבת בלשון קצרה. (בבא בתרא יז.) שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב פירוש שכב רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח רכב העליונ׳ המורכבת עליה (עירובין נד) רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וכו׳ צחורות שעושין אותן כצהרים וכו׳. מרכיבין דקלים כל יום כבר פי׳ בערך נסן (בבא בתרא סב) לה אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט׳ קבין (בבא בתרא עג. שם קד) ריכבא דדיקלא מאי תיקו פירוש משימין אילן בתוך אילן פ״א דקלים רצופין:
א. [צייכען.]
ב. [וויססען. קעננען.]
ג. [שטאנגע.]
ד. [רייטען, פראפפען.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הציבי לך ציונים כו׳ גם שרב חסדא הביא מקרא דאורייתא מ״מ קאמר אנן מדברי קבלה (לא) ילפינן לה שהוא יותר מפורש כפשטו מלשון סימן ומייתי לה מקרא דיחזק׳ ובנה אצלו צוון וה״נ ה״מ לאתויי מספר מלכים מה הציון הלז וק״ל:
שמעה לאימרה זו רב תחליפא ממערבא [מארץ ישראל], אזל [הלך] אמרה קמיה [לפני] ר׳ אבהו, אמר: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה [משם לומדים אותו רעיון, אנחנו מכאן לומדים אותו] שנאמר: ״הציבי לך צינים שימי לך וגו׳״ (ירמיהו לא, כ) שמשמעו: עשו ציונים לתורה — הם סימנים לזכרון. ומאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא [ומה המקור לכך שהמשמעות שציון זה לשון סימן הוא]? דכתיב כן נאמר] בכתוב אחר: ״וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון״ (יחזקאל לט, טו) משמע: סימן שיש טומאה במקום.
Rav Taḥalifa of the West, i.e., from Eretz Yisrael, heard this statement and went and said it before Rabbi Abbahu, who said: You learn this idea from there; we learn it from here, as the verse states: “Set up signposts [tziyyunim] for yourself; establish you markers” (Jeremiah 31:20), which is understood to mean: Establish mnemonic signs for the Torah. And from where may it be inferred that this term tziyyun denotes a sign? As it is written in a different verse: “And when they that pass through shall pass through the land, and any sees a human bone, he shall set up a sign [tziyyun] by it” (Ezekiel 39:15), i.e., a sign that there is a source of ritual impurity at that spot.
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מֵהָכָא {משלי ז׳:ד׳} אֱמוֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ וּמוֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא געֲשֵׂה מוֹדָעִים לַתּוֹרָה רָבָא אָמַר עֲשֵׂה מוֹעֲדִים לַתּוֹרָה

Rabbi Eliezer said that we learn this same idea from here: “Say to wisdom, you are my sister, and call understanding, your kinswoman [moda]” (Proverbs 7:4), which means: Establish signs [moda’im] that convey knowledge of the Torah. Rava said with regard to this verse: Set appointed times [mo’adim] for Torah study.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבא אמר עשה (מודיעין) [מועדין] לתורה. ר׳ פרידא היה מתני ת׳ זימני לתלמידיה כו׳. תניא כשמהלכין בדרך באמצע מהלך הרב והגדול מימינו והקטן משמאלו וכן מצינו במלאכים שבאו אל אאע״ה מיכאל באמצע גבריאל מימינו ורפאל משמאלו.
עשו מועד לתורה – קבעו עתים לתלמידיכם שידעו עת לבא ולשנות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עשה מודעים לתורה כו׳ ופי׳ המקרא אמור לחכמה אחותי וגו׳ שתהיה ברורה לך כאחותך שאסורה לך כדאמרי׳ בסנהדרין וזה יהיה על ידי שתעשה מודעים וסימנים לתורה ורבא מפרש לה מועדים כו׳ שע״י קביעות עתים יקויים זה ומודע ממלות הפוכות כמו כבש כשב שמלה שלמה וק״ל:
ר׳ אליעזר אמר: את אותו רעיון למדנו מהכא [מכאן, מכתוב זה]: ״אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא״ (משלי ז, ד) כלומר: עשה מודעים (סימנים המודיעים) לתורה. רבא אמר על פסוק זה: עשה מועדים לתורה שיש לקבוע זמן קבוע (״מודע״ = מועד) ללימוד תורה.
Rabbi Eliezer said that we learn this same idea from here: “Say to wisdom, you are my sister, and call understanding, your kinswoman [moda]” (Proverbs 7:4), which means: Establish signs [moda’im] that convey knowledge of the Torah. Rava said with regard to this verse: Set appointed times [mo’adim] for Torah study.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערובין נד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערובין נד:, ר׳ חננאל ערובין נד:, הערוך על סדר הש"ס ערובין נד:, רש"י ערובין נד:, תוספות ערובין נד:, בית הבחירה למאירי ערובין נד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה ערובין נד:, מהרש"א חידושי הלכות ערובין נד:, מהרש"א חידושי אגדות ערובין נד:, פירוש הרב שטיינזלץ ערובין נד:, אסופת מאמרים ערובין נד:

Eiruvin 54b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Eiruvin 54b, R. Chananel Eiruvin 54b, Collected from HeArukh Eiruvin 54b, Rashi Eiruvin 54b, Tosafot Eiruvin 54b, Meiri Eiruvin 54b, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 54b, Maharsha Chidushei Halakhot Eiruvin 54b, Maharsha Chidushei Aggadot Eiruvin 54b, Steinsaltz Commentary Eiruvin 54b, Collected Articles Eiruvin 54b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144