×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ח:גמרא
;?!
אָ
הֲרֵי זה חַמָּר גַּמָּל. רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמְרִים עֵירַב בְּרַגְלָיו בָּרִאשׁוֹן אֵין מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בַּשֵּׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן יוֹצֵא עָלָיו בַּשֵּׁנִי. אָמַר רַב הֲלָכָה כד׳כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים הַלָּלוּ וְאַלִּיבָּא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אב׳שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן וְאֵלּוּ הֵן ד׳אַרְבָּעָה זְקֵנִים רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סְתִימְתָּאָה וְאִיכָּא דְּאָמְרִי חַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וּמַפֵּיק ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סְתִימְתָּאָה. וְהָא רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ אֵיפוֹךְ. אִי הָכִי הַיְינוּ רַבִּי אֵימָא וְכֵן אָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְכוּ׳. וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי רַבִּי תָּנֵי לַהּ וְלָא סָבַר לַהּ. רַבָּנַן נָמֵי תָּנוּ לַהּ וְלָא סָבְרִי לַהּ רַב גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא עָיֵיל רַב חִסְדָּא לְמִירְמָא דְּרַב אַדְּרַב מִי אָמַר רַב הֲלָכָה כד׳כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים וְאַלִּיבָּא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן. וְהָא אִיתְּמַר שַׁבָּת ויו״טוְיוֹם טוֹב רַב אָמַר בנוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. אָמַר רַבָּה הָתָם מִשּׁוּם הֲכָנָה. דְּתַנְיָא {שמות ט״ז:ה׳} וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ גחוֹל מֵכִין לְשַׁבָּת וְחוֹל מֵכִין ליו״טלְיוֹם טוֹב וְאֵין יו״טיוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת וְאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא הָא דִּתְנַן כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ הָא קָא מֵכִין מיו״טמִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה מִי סָבְרַתְּ סוֹף הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב תְּחִלַּת הַיּוֹם קוֹנָה עֵירוּב וְשַׁבָּת מְכִינָה לְעַצְמָהּ. אֶלָּא מֵעַתָּה יְעָרְבוּ בְּלָגִין. בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא. אֶלָּא הָא דִּתְנַן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יו״טיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין הָא בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא. מִי סָבְרַתְּ דְּמַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָאן וּבְסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָאן לָא דדְּמַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן וּבְסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה עֵירַב בְּרַגְלָיו יוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו יוֹם שֵׁנִי עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי הָא קָא מֵכִין מיו״טמִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת. א״לאֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ דְּאָזֵיל וְאָמַר מִידֵּי הדְּאָזֵיל וְשָׁתֵיק וְיָתֵיב. כְּמַאן כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֶלָּא בְּיָשֵׁן דְּלָא מָצֵי אָמַר אֲבָל בְּנֵיעוֹר דְּאִי בָּעֵי לְמֵימַר מָצֵי אָמַר אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר כְּמַאן דְּאָמַר דָּמֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי אִי הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ לְמָר הָא דְּתַנְיָא ולֹא יְהַלֵּךְ אָדָם לְסוֹף שָׂדֵהוּ לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה כַּיּוֹצֵא בּוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
[במאור דף ט. ד״ה אלא. לרי״ף סי׳ תרג (עירובין דף לח:)] [כתוב שם:] ואם מפני שהיא רחוקה ממנו, זה כעירובו במקום אחר הוא, ואין זה [סעודה שאינה ראויה]⁠1 וכו׳. אמר אברהם: זאת הקושיא אינה כלום. דמאן דגריס לה לההיא גירסא כיון שהוא במקום שאינו יכול לילך לערובו כסעודה שאינה ראויה לו מבעוד יום חשיב ליה. ואמת גירסת הרב ר׳ נסים ז״ל כך היא כמו שכתב זה, מיהו כי דייקת בה שפיר לא מיתוקמא הא גירסא, דאילו כל העיר מותרת לכאן או לכאן היינו איסור; בא לו בסוף תחומו סמוך לבין השמשות ועומד בעיר שהוא מתוך תחומו עד שתחשך ועירובו לצד השני חל מאליו בתחלת היום, ונמצא שהוא לסוף אלפים של עירובו השני ואין כאן איסור תחומין. ואע״פ שאינו יכול לילך אז כיון שנתן עירובו בסוף אלפים אמה למזרח העיר מחומתה ולחוץ ועירובו השני בסוף אלפים אמה למערב העיר מחומתה המערבית ולחוץ נמצאת כל העיר אסורה עליו לשני העירובין שזו היא משנתנו [דף סא.]. ו⁠[ל]⁠מודד שאמרו אפילו סוף מדתו כלה במערה מעתה הרי הוא חוץ לתחום. ושני ליה, לא בשהניח עירובו במיצוי התחומין לחומת העיר אלא שהניח העירוב באמצע התחומין, שהיא אינה אלא כד׳ אמות לא לכאן ולא לכאן, הלכך יכול לבא אצל עירובו ממש הוא ועירובו במקום אחד ותחלת היום קונה עירוב. זהו הפירוש המדוקדק לפי דעתי.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 נוסף מהנדפס.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144