גמרא
פירוש
אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּבָּקַע.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אי אתה מודה שמא יבקע הנוד – תימה להנהו דמפרשי טעמייהו משום דאין ברירה או משום ראשית כו׳ כיון דקתני סיפא אי אתה מודה שמא יבקע הנוד מנא להו דלא הוה טעמא מש״ה וי״ל דידע הש״ס שאין זה עיקר טעם ואע״פ שהן עצמן לא היו חושבים זה הטעם עיקר מ״מ היו שואלין אותו לדעת מה ישיב וכענין זה יש בזבחים (דף עז:) גבי איברים תמימים שנתערבו באיברים בעלי מומין דרבי אליעזר אומר יקרב ורואה אני את בשר של בעל מום כאילו הן עצים ואין זה עיקר טעמו דבנרבע ורובע מודה רבי אליעזר וטעם בעל מום משום דכתיב מום בם לא ירצו הא על ידי תערובות ירצו ור׳ אליעזר דקאמר רואה אני כאילו הן עצים היה שואל לחכמים למה לא יכשירו מאותו טעם אע״פ שהוא בעצמו לא היה חושש לאותו טעם וכהנה רבות בש״ס. אמרו לו אבל – לא לגמרי מודו לו לר׳ אליעזר דלר׳ אליעזר הוי כבני עירו ולרבנן כיון דמספקא להו הוי כחמר גמל. ורבי אליעזר התם משום הכנה – וא״ת ולמה לי טעמא משום הכנה תיפוק לי׳ דאסור למיקני שביתה בשבת פי׳ ביו״ט כיון דביו״ט אסור לצאת חוץ לתחום כדאמר פרק ב׳ דביצה (ביצה יז.) דאין מניחין עירובי תחומין מיו״ט לחבירו ואע״ג דהתם לא שייך ביה הכנה דהא נולדה בזה מותרת בזה ואור״י דאצטריך לטעמא דהכנה משום דמאן דשרי התם למיקני שביתה בשבתא א״נ משום דרבנן הקשו לר׳ אליעזר גם מעירובי חצירות ולכך צריך לתרץ משום הכנה תדע דהכנה נמי שייך בעירובי חצירות דהא רב פוסק בשמעתין כר׳ אליעזר דשתי קדושות הן ורב גופיה פסיק בריש פרק ב׳ דביצה (ביצה טז:) דהלכה כת״ק דאמר יו״ט שחל להיות בע״ש אין מערבין לא עירובי תחומין ולא עירובי חצירות וכיון דשתי קדושות הן אמאי אין מערבין ע״כ משום הכנה ומיהו התם דקאמר רבי מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין מ״ט דמדשרי עירובי חצירות משמע דלית ליה הכנה וא״כ למה אין מערבין עירובי תחומין ולמאן דאסר למקני שביתה בשבתא ניחא אבל למאן דשרי קשה ושמא י״ל דבהכי פליגי רבי ורבנן דרבי סבר לא שייך איסור הכנה בעירובי חצירות כיון דביום טוב שרי להוציא מחצר לחצר. משום הכנה – איסור הכנה דאורייתא היא כדילפינן לקמן בשמעתין ומה שאופין מיו״ט לשבת משום עירובי תבשילין מפרש רבה בפרק אלו עוברין (פסחים דף מו:) משום הואיל ומקלעי ליה אורחין וא״ת והיכי בעי באלו עוברין (שם) למימר דר׳ אליעזר לית ליה הואיל א״כ לדידיה איך אופין מיו״ט לשבת הא אית ליה איסור הכנה הכא בשמעתין וי״ל דההיא דאלו עוברין סבר דאסור למיקני שביתה בשבתא ואז לא צריכין לטעמא דהכנה כדפי׳ ועירובי חצירות נמי סבר ההיא דאלו עוברין דמערבין לר׳ אליעזר מיו״ט לשבת כיון דלית ליה הכנה וא״ת הא אכתי מוכח בפ״ק דביצה (דף ד) דאית ליה לר׳ אליעזר הכנה גבי ביצה שנולדה בשבת דקאמר רבי אליעזר עדיין היא מחלוקת ב״ש אומרים תיאכל ביו״ט וב״ה אומרים לא תיאכל וי״ל דרבי אליעזר סבר כב״ש דשמותי הוא ועוד דתניא בפ״ק דביצה (שם) דר׳ אליעזר אומר תיאכל היא ואמה וריצב״א אומר דלא שייך הכנה באפיה ובישול דאין זה אלא תיקון בעלמא שמתקן המאכל ולא שייך הכנה אלא לענין ביצה ועירוב שהוא דבר חדש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush