×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ל״א.גמרא
;?!
אָ
סְתָם יֵינָם אאָסוּר בַּהֲנָאָה בוּמְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית גהַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי1 אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. וְהָתְנַן דהַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֵצֶל גּוֹי2 הֲרֵי הֵן כְּפֵירוֹתָיו שֶׁל גּוֹי3 לִשְׁבִיעִית וּלְמַעֲשֵׂר הכְּגוֹן שֶׁיִּיחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית. אִי הָכִי בִּשְׁתִיָּה נָמֵי לִישְׁתְּרֵי דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן אִקְּלַע לְפָרוֹד אָמַר כְּלוּם יֵשׁ מִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא תְּנָא לֵיהּ ר׳רַבִּי תַּנְחוּם דְּמִן פָּרוֹד הַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי4 מוּתָּר בִּשְׁתִיָּה. קָרֵי עֲלֵיהּ {קהלת י״א:ג׳} מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּ שָׁם יְהוּ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא שָׁם יְהוּ פֵּירוֹתָיו. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא לָא קַשְׁיָא הָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בַּחֲצֵירוֹ שֶׁל גּוֹי5 וּמִלְּאוּהוּ יַיִן וּמַפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר נַחְמָנִי א״ראָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר לִי אַבָּא בַּר חָמָא הָכִי אָמַר זְעֵירִי והֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד וְלָא פְּלִיגִי הָא כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא כְּרַבָּנַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זאֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְתַרְוַיְיהוּ כְּרַבָּנַן מָר סָבַר כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּחוֹתָם אֶחָד אֲבָל בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם שָׁרוּ וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם אָסְרִי. הֵיכִי דָּמֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם אָמַר רָבָא חאַגָּנָא דְּפוּמָּא דְּחָבִיתָא שְׁרִיקָא וַחֲתִימָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְאִי לָא לָא טדִּיקּוּלָא וּמִיהַדַּק הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם לָא מִיהַדַּק לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם ינוֹד בְּדִיסַקַּיָּא חֲתִימַת פִּיו לְמַטָּה הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם פִּיו לְמַעְלָה לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְכִי כַּיִיף פּוּמֵּיהּ לְגָיו וְצַיִיר וַחֲתִים הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים יַיִן שֶׁל עֵין כּוּשִׁי אָסוּר מִפְּנֵי בִּירַת סְרִיקָא וְשֶׁל בַּרְקָתָא אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר פַּרְשַׁאי וְשֶׁל זַגְדוֹר אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר שָׁלֵים חָזְרוּ לוֹמַר חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת. מֵעִיקָּרָא מַאי סְבוּר וּלְבַסּוֹף מַאי סְבוּר מֵעִיקָּרָא סְבוּר אֵין כּוּתִי מַקְפִּיד עַל מַגַּע גּוֹי6 לָא שְׁנָא פְּתוּחוֹת וְלָא שְׁנָא סְתוּמוֹת וּלְבַסּוֹף סְבוּר כִּי לָא קָפֵיד אַפְּתוּחוֹת אַסְּתוּמוֹת מִקְפָּיד קָפֵיד. וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת וּרְמִינְהִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
ומטמא טומאת משקין ברביעי׳ – פירוש לטמא אוכלין ומשקין כתורת משקין טמאין שנטמאו בשרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעור קבול טומאה ברביעית לוג ככל טומאת משקין עכ״ל הקונ׳ משמע מתוך לשונו שאין לסתם יינם טומאה אא״כ קבל טומאה ממקום אחר וקשה דמה חידוש הוא זה לשנות כאן טומאה מן השרץ וכי גרע משאר משקין ומיהא איכא לשנויי דאשמועינן דמשום חומרייהו לא מקבלי טומאה בפחות מרביעית ועוד קשיא דמשמע דבשאר משקין בעינן רביעית לקבל טומאה ואדרבה בשאר משקין לא בעינן רביעית כדאמרינן בפ״ק דפסחים (יז:) משקה בית מטבחיא דכן לא אמרו אלא ברביעית דחזו להטביל מחטין וצינורות אבל בפחות מרביעית טמאים ואפילו לטמא אחרי׳ לא בעו רביעית כדמשמע נמי התם (דף יד. ושם) גבי לא נמנעו מלשרוף את הבשר כו׳ דמוקי לה באיכא משקין בהדי בשר דמטמא בשר מחמת משקין ומסתמא באותן מים הנשארים על הבשר לאחר הדחה אין בהם רביעית וכן משמע בברכות פרק אלו דברים (ברכות נב.) דקאמר שמא יחזרו מים שאחורי הכוס ויטמאו את הידים והתם לא הוו רביעית ואף לטמא כלים שמשקה מטמא כלים דרבנן לא בעי רביעית כדתנן בפ״ג דטהרות (משנה טהרות ג׳:ב׳) גוש של זיתים פי׳ והוא טמא שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור פי׳ התנור טהור משיצתה טיפה ראשונה נתמעט האוכל מכביצה ואין הטיפה יכולה עוד לקבל טומאה מן הגוש דאין אוכל מטמא בפחות מכביצה ומן הגוש לא קבל התנור טומאה דאין הגוש מטמא כלי ומחמת הטיפה שנטמאת עם הגוש אין לטמאותו ואפי׳ למ״ד בפרק כל שעה (פסחים לג:) משקין מבלע בליעי וכשנטמא הגוש נטמא הטיפה דטומאה להיכן הלכה מ״מ כיון שקיבלתה בעודה אוכל שהיתה בלועה בגוש לא חמירא כמשקה לטמא התנור יותר מכביצה טמא פי׳ התנור טמא דטיפה ראשונה שיצתה קבלה טומאה מן הגוש שיש בו כביצה וחזרה וטמאה את התנור אלמא לא בעינן רביעית ונראה לפרש דהך טומאה דסתם יינם גזרו ואף בלא מגע שרץ ולא החמירו לגזור טומאה בפחות מרביעית כי הני משקין דפרק דם הנדה (נדה דף נה:) דמעת עיניו ודם מגפתו וחלב שבאשה מטמאין טומאת משקין ברביעית מדרבנן כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין דף פז:) וקראי דמייתי פרק דם הנדה אסמכתא נינהו וא״ת למה הוצרכו לגזור טומאה על סתם יינם תיפוק ליה משום מגע עובד כוכבי׳ שגזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם וי״ל דאיצטריך למיסר פחות מבן תשע דליתא הך גזירה כדאמרינן לקמן בפירקין (ע״ז נז. ע״ש) וא״ת הך רביעית דסתם יינם ורביעית דמשקה זב דפרק דם הנדה אמאי לא חשיב להו בנזיר פרק ג׳ מינים (נזיר לח.) גבי עשר רביעית הן וליכא למימר דלהכי לא חשיב ליה משום דליתנהו אלא דרבנן דקא חשיב נמי פסול גויה דרבנן וי״ל דכל עניני טומאת משקין ברביעית הם בכלל פסול גויה.
המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה – ובסמוך משמע שהפקידו בחותם אחד ותימה מאי קסבר ר׳ יהודה בן בתירא אי לא חייש לזיוף כר״א אפילו בשתיה לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אפי׳ בהנאה ליתסר שמא נגע בו העובד כוכבים ונסכו וי״ל דרבי יהודה בן בתירא לטעמיה דאמר לקמן בפרק ר׳ ישמעאל (עבודה זרה נט:) יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ועוד שאומר לו לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי ואע״ג דחיישי לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה לא החמיר כ״כ לחוש לאחלופי בשלו שיאסר גם בהנאה כיון שכל עיקר יינם אינו אסור אלא מדרבנן.
דאמר רב הלכה כר״א שמתיר יין בחותם אחד – ולקמן פ״ב (דף סט: ושם) נמי אמרינן האידנא קיימא לן כר״א דלא חייש לזיופא ויש להקשות דרב אדרב דהא אמר רב לקמן (דף לט.) חבי״ת בחותם אחד אסור סימן חלב בשר יין תכלת ועוד קשה דרב אשי אמר לעיל (דף כט:) גבי חומץ ויין מבושל א״צ חותם בתוך חותם משמע הא יין גמור צריך חותם בתוך חותם וכן רבא דשקיל וטרי לקמן בסמוך היכי דמי חותם בתוך חותם משמע דס״ל דלא סגי בחותם אחד וכולה סוגיא דשמעתא מיירי בחותם בתוך חותם והיה מתרץ ר״ת דההוא דרב דלקמן מיירי בישראל חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני שהוא בטוח שיאמינוהו ולא מירתת כ״כ וכן ההיא דרב אשי דלעיל (דף כט:) נ״מ לענין ישראל חשוד וכן רבא מפרש חותם בתוך חותם אליבא דרבנן ואפי׳ אליבא דהלכתא איכא נפקותא כגון ישראל חשוד וההיא דרבה בר רב הונא חתך לה לבישרא אתלתא קרנתא כשמשלחה ביד עובד כוכבים ולהכי סגי בחותם אחד וקשה קצת פר״ת דנבואה היא להעמיד כל אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בעובד כוכבים איירי וגם רש״י וה״ג פירשוהו בעובד כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם בעובד כוכבים איירי ויש לחלק בין שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו להכירו דאז צריך חותם בתוך חותם דלא מרתת שסבור האחר לא יכיר החותם אבל היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות חותמו להכיר די בחותם אחד תדע שכן הוא שהרי ר״א הזכיר בדבריו המפקיד יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם דעתו לחזור שם להכיר חותמו וסתמו אבל רב אשי דלעיל הזכיר בדבריו חומץ שלנו ביד עובד כוכבים משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי אשכחן לקמן דקאמר נוד בדיסקיא ופיו למטה ואיהו גופיה אמר בפ׳ בתרא (לקמן עד:) כי הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו ומלתיה דרב לקמן (דף לט.) מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש״י וה״ג. ולא פליגי הא ר״א והא רבנן – פירוש לא פליגי אליבא דחד תנא אלא מר סבר כר״א ומר סבר כרבנן א״נ לא פליגי וכולהו כר״א קיימי דפסק רב כוותיה אלא מר מפרש מילתיה דר״א ומר מפרש מילתייהו דרבנן וא״ת ורבי אלעזר היכי קאי כר״א הא ר״א גופיה קאמר בפ״ק דנדה (דף ח.) דאין הלכה כר״א בכולהו סידרי אלא בארבע וי״ל דשאני הכא דקאי ר״מ כוותיה לקמן פרק ר׳ ישמעאל (עבודה זרה סא.) בברייתא דאמר הלוקח בית וכו׳ וכה״ג משני תלמודא התם בפ״ק דנדה (שם:). ותרוייהו כרבנן – וא״ת אימור דרבי יוחנן סבר כר״א ומפתח וחותם דקתני בברייתא ר״ל תרוייהו דהשתא הוי חותם בתוך חותם וי״ל דתלמודא משמע ליה דמפתח וחותם דקתני בברייתא לא משום דבעינן תרוייהו מדלא קאמר שתי מפתחות או ב׳ חותמות אלא מפתח או חותם קאמר וגם יש גורסים מפתח או חותם. סתומות מותרות – ואף על פי שאין לך סתומות שלא יהו פתוחות מתחלה מכל מקום כיון שדעתו לסתמן להתקיים למכור לישראל מנטר קא נטר להו שפיר ואינו חפץ שיחשדוהו ישראל כלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×